הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אריאל
דוד אזולאי
זאב אלקין
דוד רותם
פ/3309/18
הצעת חוק העמותות (תיקון – סייגים לרישום עמותה השוללת את אופיה היהודי של המדינה), התשע"א–2011
תיקון סעיף 3
1.
בחוק העמותות, התש"ם–19801 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 –
(1) אחרי "אופיה" יבוא "היהודי או";
(2) בסופו יבוא "או אם העמותה חותרת לפגיעה באופייה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל".
תיקון סעיף 49
2.
בסעיף 49 לחוק העיקרי, בפסקה (2), אחרי "אופיה" יבוא "היהודי או".
דברי הסבר
חוק העמותות, התש"ם–1980, מכיר בסמכותו של רשם העמותות שלא לרשום עמותה שמטרותיה אינן עולות בקנה אחד עם ערכי מדינת ישראל. בסעיף 3 לחוק נקבע שעמותה שמטרה ממטרותיה שוללת את אופייה הדמוקרטי של המדינה, לא תירשם. הצעת תיקון זו מבקשת להוסיף לעילות השוללת את רישומה של עמותה את העילה שלפיה עמותה שמטרה ממטרותיה שוללת את אופיה היהודי של המדינה, לא תירשם, ואף ניתן יהיה לפרק עמותה הפועלת לקידומה של מטרה מעין זו. כן מוסיפה הצעת החוק, כי אם אין מצויה מטרה כזו בין מטרות העמותה, אולם קיים חשד סביר לכך שבפועל היא תפעל להגשמת מטרה כזו – ניתן יהיה למנוע את רישומה.
על המשמעות הקריטית של אובדן הזהות היהודית של המדינה, עמדה פרופ' גביזון בצורה בהירה כשטענה כי "מבחינת היהודים, בארץ ובעולם, אבדן המדינה היהודית משמעו אפוא ביטול כל היתרונות הרבים האלה שהיא מספקת להם – ומכיוון שאין מדינה עברית-יהודית אחרת, אין ליתרונות אלו תחליף. בהעדר מדינה יהודית ישובו היהודים להתקיים כמיעוט בין אוכלוסיות שתרבותן, דתן ושפתן שונות משלהם... משמעות אבדנה של המדינה היהודית עלולה להיות חזרה לקיום שיש עימו חשש מתמיד
מהתעוררות מחודשת של אנטישמיות, רדיפות, גירוש או אף רצח עם; חזרה לקיום מסוגר העומד על המשמר מחשש להתבוללות ולהיטמעות בתרבות זרה ובסביבה נכרית; חזרה לקיום של מגבלות והגבלות. בלי לחטוא בדרמטיות יתרה, אפשר לומר כי הדרישה מן העם היהודי לוותר על מדינתו פירושה תביעה להתאבדות לאומית (ר' גביזון, "המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה", תכלת 13, 58-57).
שלושה חוקי יסוד (סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת; סעיף 1א לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסעיף 2 לחוק יסוד: חופש העיסוק) הגדירו את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכולם, מופיע הביטוי "יהודית" לפני דמוקרטית". אף במגילת העצמאות ניתנה זכות הבכורה לדמותה היהודית של המדינה, ולא מקרה הוא, כדברי השופט אלון: "העיקרון שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי הוא יסודה וייעודה של מדינת ישראל, והעיקרון של שוויון זכויות וחובות לכל אזרחיה של מדינת ישראל הוא ממהותה ומאופיה של מדינת ישראל. אין העיקרון האחרון בא אלא להוסיף על העיקרון הראשון, ולא לשנות הימנו (מובא אצל י' פלד "זרים באוטופיה: מעמדם האזרחי של הפלסטינים בישראל", תיאוריה וביקורת 3 (1993), עמ' 30).
על רקע זה, וכדי להביא את חוק העמותות להתאמה עם חוק המפלגות, מוצע לשנות את חוק העמותות כך, שתאגיד וולונטרי הנרשם כדין בישראל לא יוכל לפעול נגד מאפייני היסוד של המדינה.
התיקון לסעיף 3 נועד לאפשר לרשם להימנע מרישומה של עמותה שמטרה ממטרותיה שוללת את אופיה היהודי של המדינה, והתיקון לסעיף 49, נועד לאפשר לבית המשפט להורות על פירוקה של עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את אופיה היהודי של מדינת ישראל.
ההצעה הוכנה בשיתוף הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברות הכנסת מירי רגב ואנסטסיה מיכאלי (פ/3029/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בסיוון התשע"א – 6.6.11