הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אריאל דוד אזולאי זאב אלקין אנסטסיה מיכאלי דוד רותם פ/3305/18 הצעת חוק החברות (תיקון – סייגים להתאגדות), התשע"א–2011 תיקון סעיף 2 1. בחוק החברות, התשנ"ט–19991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי "החוק," יבוא "את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית,". תיקון סעיף 354 2. בסעיף 354(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(6) פעלה להגשמת מטרה הנוגדת את החוק, את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, את תקנת הציבור או שהיא בלתי מוסרית". דברי הסבר כיום, רשם החברות אינו מוסמך להימנע מרישומה של חברה בשל מטרותיה המוצהרות. זאת, בניגוד לסמכות הרחבה יותר שהעניק החוק לרשם העמותות, המוסמך גם להימנע מרישום העמותה בשל מטרותיה הפסולות. מצב זה מאפשר קיומן של התאגדויות שנועדו לקדם פעילויות שונות שיש בהן כדי לאיים על אופייה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל. כך, למשל, לפי סעיף 10(א) לחוק החברות, אין בכוחו של הרשם למנוע את רישומה של חברה שתכליתה המוצהרת היא העברת יהודים על דתם, אם זו תקפיד למלא את כל דרישות החוק בעניין הרישום. חופש ההתאגדות הוא זכות יסוד במשטר החוקתי הדמוקרטי, כפי שציינה הפסיקה בישראל בהזדמנויות שונות, כדוגמת: ד"נ 16/61 רשם החברות נ' כרדוש (להלן – פרשת כרדוש), פ"ד טז 1209; ע"א 4531/91 נאסר נ' רשמת העמותות, פ"ד מח(3) 294; ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא, פ"ד מז(4) 100; רע"א 7504/95 יאסין נ' 'ימין ישראל' (להלן- פרשת ימין ישראל), פ"ד נ(2) 45. אולם, כידוע, אין זכות חוקתית שהיא מוחלטת. ברוח זו נאמרו דברי השופט זוסמן בפרשת כרדוש: "גם חברה המסווה את מטרתה האמיתית הבלתי חוקית במטרה מוצהרת, שהיא על פניה חוקית, כגון חברה המבקשת לכאורה להקים מלון וכוונתה היא לבית בושת, לא תירשם". בפרשת ימין ישראל, עמד נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) על ההנמקות החוקתיות לקיומה של זכות ההתאגדות, ולאחר שהוא מבהיר את מרכזיותה של הזכות במשטר הדמוקרטי, הוא מוסיף (סעיף 15) כי "דמוקרטיה צריכה להיות סובלנית כלפי חסר הסובלנות. אך דמוקרטיה אינה צריכה לאפשר בסובלנותה את עצם חיסולה". מן ההיבט היהודי הוא מוסיף (סעיף 16): "התפיסה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית מהווה עקרון יסוד של משפטנו ושיטתנו.. איננו מוכנים לכך כי חופש ההתאגדות כמפלגה פוליטית יגרור אחריו חדלונה היהודי של מדינת היהודים". התיקונים המוצעים בזה נועדו לתת ביד הרשם סמכות להימנע מרישומה של חברה שתכליתה לערער על אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל (סעיף 2), לאפשר לו להטיל עיצום כספי נגד חברה הפועלת לקידומה של תכלית מסוג זה (סעיף 354), ובסופו של דבר, גם להורות על פירוקה של חברה שכזו, אם לא שולמו העיצומים הכספיים לפי סעיף זה. ההצעה הוכנה בשיתוף הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בסיוון התשע"א – 6.6.11