הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין פ/3282/18 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – זכות ערר על סירוב הממונה על החקירה), התשע"א–2011 תיקון סעיף 9 1. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19961, בסעיף 9(ב), אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) סירב הממונה על החקירה לאשר לעצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום קבלת מבקרים, קיום קשר טלפוני וחליפת מכתבים, כאמור בפסקאות (6) ו-(7), רשאי העצור לערור על החלטה זו לפני בית המשפט." דברי הסבר הרשעות רבות בישראל מבוססות על הודאות הנאשמים אשר התקבלו בעת החקירה המשטרתית, כאשר במקרים לא מעטים מתברר בדיעבד שמדובר בהודאת שווא. הרשעה על סמך הודאת שווא היא חמורה לא רק לאור העוול שנעשה לאותם חפים מפשע אלא גם משום שהיא טומנת בחובה נזק לחברה כולה בעצם הזיכוי העקיף של האשמים האמיתיים. יתר על כן, במערכת משפטית שבה ניתן להרשיע על סמך הודאה בלבד קיים חשש שעיקר הדגש יופנה אל גביית ההודאה במקום אל איסוף הראיות. על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), בניסוחו הנוכחי, עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יכול לקבל מבקרים, לקיים שיחות טלפוניות, לשלוח ולקבל מכתבים רק באישור הממונה על החקירה (סעיפים 9(ב)(6) ו-9(ב)(7)). כתוצאה מכך, מופר האיזון הדרוש בין צרכי החקירה לבין הגנה על זכויות העצור וכן נפגעת לעתים קרובות גם החקירה עצמה. הממונה על החקירה עלול לאסור על העצור לקבל מבקרים, לקיים שיחות טלפון, לקבל ולשלוח מכתבים במטרה להפעיל עליו לחץ נוסף ולגרום לו להודות בביצוע פשע. בדרך זאת עלולה המשטרה לקבל הודאת שווא מן העצור, על כל המשתמע מכך. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לעצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום לערער על החלטת הממונה על החקירה שלא לאפשר לו לקבל מבקרים, לקיים קשר טלפוני, לשלוח ולקבל מכתבים. כתוצאה מכך יתקיים האיזון הראוי בין צרכי החקירה לבין הגנה על זכויות העצור. כמו כן, תוגבל יכולתם של חוקרי המשטרה להפעיל לחץ על חשוד במטרה לגרום לו להודות, מה שיעודד ריכוז המאמצים באיסוף וניתוח ראיות פיזיות ולא בגביית הודאה מן החשוד. ------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו באייר התשע"א – 30.5.11