הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת משה (מוץ) מטלון
דוד רותם
אלכס מילר
יוחנן פלסנר
ציון פיניאן
מירי רגב
רוחמה אברהם-בלילא
כרמל שאמה
ליה שמטוב
משה גפני
אריה אלדד
אורי אריאל
חמד עמאר
אנסטסיה מיכאלי
דוד אזולאי
נסים זאב
אורי מקלב
אורי אורבך
יעקב כץ
ישראל אייכלר
זבולון אורלב
ציפי חוטובלי
אורלי לוי אבקסיס
יריב לוין
שלמה מולה
זאב בילסקי
אלי אפללו
זאב אלקין
יעקב אדרי
פ/3341/18
הצעת חוק זכיון ים המלח (תיקון – קרן לשיקום ופיתוח אזור ים המלח), התשע"א–2011
הוספת סעיפים 2א ו-2ב
1.
בחוק זכיון ים המלח, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי)1, אחרי סעיף 2 יבוא:
"קרן לשיקום ולפיתוח אזור ים המלח
2א.
(א) תוקם קרן לשיקום ולפיתוח אזור ים המלח (להלן – הקרן), אליה יועברו כספי התמלוגים הנוספים שישלם בעל הזכיון הנקוב בשטר הזכיון שבתוספת לחוק זה, לפי הוראות סעיף 2ב.
(ב) בנוסף לסכומים כאמור בסעיף קטן (א), יעביר משרד האוצר יעביר לקרן, מידי שנה, עד שנת 2016, סכום שלא יפחת מ-150 מיליון שקלים חדשים.
(ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר התיירות, יתקין תקנות בדבר אופן פעולת הקרן, העברת הכספים והוצאתם.
סייג לשטר הזכיון
2ב.
על אף האמור בסעיף 15 לשטר הזכיון שבתוספת, עלו הייצור והמכירה של כלוריד האשלג בשנה מסוימת על שלושה מליון טונות, ישלם בעל הזכיון תמלוגים נוספים בשיעור 5 אחוזים בשל הכמות שמעל לשלושת מליון הטונות האמורים."
תחילה
2.
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
חברת מפעלי ים המלח בע"מ (מי"ה) הוקמה על ידי ממשלת ישראל ב-1952 כדי לנצל את אוצרות הטבע שבים המלח. בשנת 1961 נחקק חוק זכיון ים המלח, התשכ"א–1961, שנתן תוקף לשטר הזכיון, שבו העניקה המדינה לחברה האמורה (להלן – בעלת הזכיון) את הזכות הייחודית להשיג את מלחי המחצבים, המחצבים והכימיקלים שבים המלח, ולעשות את כל העבודות הדרושות לשם כך, לרבות הקמת סוללות, בריכות אידוי, תחנת שאיבה וצינורות, וכן את הזכות, באישור הרשות המוסמכת, לחצוב ולכרות סלעים ומחצבים לצורך תהליכי הייצור ולצורך בניית המפעל. על בעלת הזכיון הוטלה חובה לפעול בכל השקידה הראויה להפיק את מלחי המחצב, המחצבים והכימיקלים, ולשווקם.
לשם ביצוע מטרה זו, וכדי לנצל את המחצבים שבמימי ים המלח, הקימה החברה, בתוך שטח ים המלח, בריכות אידוי בשטח של עשרות קילומטרים רבועים, על ידי בניית סוללות סביבן. על מנת לשמור על כושר ייצור מתאים, יש להעלות את מפלס המים בבריכות, דבר המחייב, מזמן לזמן את הגבהת הסוללות.
מתוקף החוק העבירו מפעלי ים המלח למדינת ישראל, בעשור האחרון, תמלוגים בהיקף כולל של כמיליארד שקלים חדשים. אלא שהתמלוגים מועברים לתקציב המדינה ואינם חוזרים לאזור, לשם תיקון הנזקים הנגרמים לים המלח בגין השימוש במשאביו. בין הנזקים ניתן למנות את הנסיגה המדאיגה בחלקו הצפוני של הים בקצב של יותר ממטר בשנה, הופעת הבולענים, ובחלקו הדרומי של ים המלח – עליית המפלס, המאיימת על תשתיות ציבוריות ובתי המלון.
הצעת החוק מבקשת לקבוע שמדינת ישראל תקים קרן לשיקום הנזקים הסביבתיים, התיירותיים והכלכליים הנגרמים לאזור ים המלח, כתוצאה מפעילות בעל הזכיון, ותעביר אליה כספים כמפורט בהצעה. בעל הזכיון יוסיף על כספים אלו תמלוגים בגובה 5 אחוזים על הייצור והמכירה העודפים, מעבר ל-3 מיליון טונות הראשונים שמיוצרים ונמכרים בכל שנה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בסיוון התשע"א – 27.6.11