חומר רקע
1
י
' בשבט
"התשפ
ג
1
בפברואר2023
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש–
'תיקון מס68
והוראת שעה )
(תיקון
'מס2), התשפ"ג–
3
202
– איחוד תיקים בעת מתן צו תשלומים
'תיקון מס68
לחוק ההוצאה לפועל והוראת
ה
שעה בעניין איחוד תיקים
במטרה לתמרץ תשלום חובות וחזרה לפעילות כלכלית, וכדי למנוע מאנשים שנקלעו למשבר בעקבות
התפרצות נגיף הקורונה ,להידרדר למשבר כלכלי חמור וארוך חוקקה הכנסת את חוק ההוצאה לפועל
(נגיף הקורונה החדש–
'תיקון מס68
והוראת שעה), התשפ"א-
2020
(להלן– ה)תיקון , שהוגשה לכנסת
כהצעת חוק ממשלתית .
בתיקון
נקבעו הסדרים מיוחדים
שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים
הייחודיים שנוצרו :, ובכלל זה הארכת מועדים שנועדה לתת לחייבים "מרווח נשימה"; הסדר תשלומים
מיוחד; הקפאת
ביצוע של צווי הבאה, תפיסות רכבים ותפיסת מיטלטלין ., ועוד
התיקון האמור כלל תיקונים נוספים
לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-
1967
(להלן–
)החוק שלא היו
קשורים להתפרצות נגיף הקורונה.
,בין היתר כלל התיקון הוראת שעה בעניין סמכותו של רשם הוצאה
לפועל להחליט באופן יזום על איחוד תיקים (להלן–
.)הוראת השעה
לפני הוראת השעה האמורה ,המצב היה ש
צו תשלומים ש
ה
עניק הרשם לבקשת החייב,
ניתן לגבי אותו
תיק מסוים שבו הוגשה הבקשה, ורק במקרה ש
החייב הגיש בקשה לאיחוד תיקים
הרשם היה מוסמך
לקבוע לו צו תשלומים אחד לגבי כל התיקים שבאיחוד (לפי סעיף74
.)יא לחוק הוראת השעה ביקשה
להסמיך את הרשם
להחליט באופן יזום על איחוד תיקים . ביסוד הוראת השעה עמדה ההבנה שכשרשם
רואה לפני את מכלול התיקים של החייב, יש באפשרותו לתת החלטה אחידה וכוללת של צו תשלומים
ב כל התיקים של החייב, במקום לתת החלטות נפרדות בכל אחד מהתיקים שמתנהלים נגד החייב. נוכח
העובדה שלעיתים הרשם יכול לזהות במהלך דיון בצו תשלומים ,בתיק מסוים שקיימת הצדקה לבצע
איחוד של כל
ל תיקי החייב כדי שהחייב יוכל להסדיר את מכלול חובותיו ,
הוצע
להקנות לו סמכות ל יזום
החלטה שכזאת .
אומנם,
החייב יכול להגיש בקשה לאיחוד תיקים, אך חייבים רבים אינם מודעים לזכותם זו, לאופן
המימוש שלה או שאינם יכולים לעמוד בתנאי הסף של איחוד התיקים(
תשלום חודשי של3%
מסכום
החוב) .
מטרת הסמכת
ה רשם להורות על איחוד תיקים יזום מטעמו היתה להעניק לרשם כלי נוסף בניהול
.התיק וגמישות רחבה יותר למתן הוראות אשר יביאו להסדרת התשלום בתיקי החייב
זאת, בכפוף
למגבלות הקבועות בסעיף7א1 לחוק
, ביחס לפריסת חובות1 .
ההוראה הנוגעת לסמכות הרשם לאיחוד תיקים יזום נקבעה
כהוראת שעה ל
שנתיים,
במטרה שבמהלכם
.ייבחן אופן יישום ההוראה
1
סעיף7א1
לחוק מאפשר פריסת חוב של עד100
אלף₪
-
לתקופה מרבית של שלוש שנים (עם אפשרות להארכה עד שש שנים
סה"כ), ופריסת חוב של מעל100
אלף₪
–
.)לתקופה מרבית של ארבע שנים (עם אפשרות להארכה עד שבע שנים סה"כ
2
התיקון המוצע
סעיף1 – הפיכת סמכות הרשם ליזום איחוד תיקים להוראת קבע
74טו1
. איחוד תיקים בצו תשלומים– הוראת שעה
)(א
רשם ההוצאה לפועל
רשאי, בצו ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו
תשלומים לפי סעיפים7
,)א(ג
69
או69
()יג(ב1
,)
אם ,לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב
אלא אם כן החייב התנגד
לכך
לאיחוד תיקיו כאמור.
)(ב
אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים74
,א74
,ד74
,ה
74
,ט74
,יא74
,יב74יג ו־74
.טו, בשינויים המחויבים
)(ג
( הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד יום כ"ח באלול התשפ"ב24
בספטמבר2022
.)
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי מהנתונים שהתקבלו מרשות האכיפה והגבייה לגבי יישום הוראת
השעה עולה שהסמכות הקבועה בהוראה זו הגדילה את שיעור תיקי האיחוד שנפתחו בשנת2021
בכ-
50
אחוזים, מ-
2,746
החלטות על איחוד תיקים ל-
4,062
.החלטות בנוסף, ב-
1,411
מהמקרים איחוד
התיקים היה ביוזמתו של הרשם. נתונים אלה,, כך נטען
מעידים על החשיבות של הוראת השעה למיצוי
.זכויות החייבים ועל תרומתה להגדלת השיעור של תיקי האיחוד והסדרת התשלום של חובות בשיעורים
נוכח האמ
ור, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.
,בנוסף מוצע לא רק
להסמיך
את הרשם
להחליט באופן יזום על איחוד תיקים (כפי שהיה בהוראת השעה), אלא
לחייב
אותו, בכל עת שבה הוא
,נותן צו תשלומים
לשקול
.האם יש מקום לאיחוד תיקים יזום של החייב
נקודות לדיון
(1
)
נתונים נוספים אודות
החלטות יזומות על איחוד תיקים –
ביחס למקרים בהם קיבלו הרשמים
החלטות יזומות על איחוד תיקים, מוצע לוועדה לבקש נתונים נוספים, וזאת כדי להבין לא רק את
כמות
ההחלטות היזומות אלא גם את
יעילותן.
כך, למשל, מוצע לוועדה לבחון האם בתיקים שניתנו החלטות
יזומות על איחוד תיקים שיעורי הגבייה עלו, ירדו או נותרו אותו דבר
ביחס לאחוזי הגבייה שהיו באותם
התיקים טרם קבלת החלטת האיחוד? כן מוצע לבחון מה שיעור המקרים שבהם החייב הצליח להתמיד
בצו התשלומים שנקבע לו כשאיחוד התיקים נעשה על ידי החלטה יזומה של הרשם לע
ומת שיעור
מקרי
ההצלחה
ה כש ?איחוד נעשה לבקשת החייב
(2
)הטלת חובה על שקילת איחוד תיקים יזום –
,כפי שהוסבר בעוד שלפי הוראת השעה הרשם רשאי
להחליט באופן יזום על איחוד תיקים, לפי המוצע, היא יהיה
חייב לשקול
.זאת, בבואו לתת צו תשלומים
מוצע לוועדה לבחון מה פשר השינ וי? מדוע
לחייב את הרשמים לשקול את אופציית האיחוד היזום
ולא
להותיר את הדברים
לשיקול דעתם ? האם יש הוראות דומות בחוק שמחייבות את הרשם לשקול ליזום
?החלטות מסוימות
סעיף2 – איחוד תיקים והמסלול המקוצר
20ב. חיוב הניתן לביצוע במסלול המקוצר
)(א
בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית
משפט, שאינו עולה על25,000
שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון
או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה– חיוב הניתן לביצוע במס לול
.)מקוצר
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד
3
'תיקים בהתאם לפרק ז3
או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על100,000
שקלים
.חדשים
(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף69
ג
'או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז3
, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע
במסלול רגיל בתוך30
ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לסגור את התיק; לא
הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מ ועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה
.כי ברצונו לסגור את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה
)(ד (
1
)
הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף19
, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם
הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לבי צוע חיוב במסלול
מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר
;לפי הוראות פרק זה
(
1
)א הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף81
א(ג) או81א1
(ד) ובית המשפט דחה
;את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה
(
2
)
ביצו ע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו האיחוד בהתאם
'לפרק ז3
או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו
לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף20
()ו(א1
.)
המסלול המקוצר בהוצאה לפועל הוקם כמנגנון
לגביית חובות
עד לסכום של10,000
₪
(לאחר מכן הורחב
המסלול לחובות עד ל-
25
אלף₪
), שתפעיל מערכת ההוצאה לפועל, ושיהיה יעיל ומהיר יותר ממנגנון
הגבייה הקיים . מסלול זה מתאפיין במעורבות מינימאלית של הזוכה, שכן מערכת ההוצאה לפועל היא
הפועלת לגביית החוב. תקופת הגבייה במסלול המקוצר
הוגבלה לשמונה ח
ו
דשים,
שלאחריהם, אם לא
.צלחו הליכי הגבייה, יועבר התיק להליכי הגבייה הרגילים
סעיף20
ב לחוק מגדיר אלו סוגי חובות ניתנים לביצוע במסלול המקוצר, ובין היתר, בסעיף קטן (ג) הוא
קובע כי אם הוגשה בקשת ביצוע במסלול המקוצר והחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצ עים או שניתן לגביו
צו איחוד תיקים–
.יועבר התיק לביצוע במסלול הרגיל מוצע לבטל את סעיף20
)ב(ג
האמור
בנימוקים
הבאים : לגבי
חייב מוגבל באמצעים –
נוכח העובדה שלפי סעיף69י1
לחוק, לא ניתן יותר להכריז על
חייב כעל חייב מוגבל באמצעים לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
(ביום15
בספטמבר2019
); לגבי
חייב שניתן לגביו צו איחוד – מכיוון ש אין הצדקה להוצאת תיק
המ מסלול
ה
מקוצר, בתקופה שבה חייב מש .לם את חובו בהסדר תשלומים במסגרת איחוד תיקים
מוצע להבהיר בסעיף20
()ב(ד2) לחוק , שתיק הוצאה לפועל שמתנהל במסלול המקוצר ונכנס לאיחוד
תיקים, יישאר במסלול המקוצר כל עוד החייב עומד בתשלומים. בתקופה זו יעוכבו הליכי הגבייה
במסלול המקוצר, והיא לא תבוא במניין8 החו
דשים שבהם תיק יכול להיות פעיל במסלול המקוצר . אם
.החייב לא יעמוד בתשלומים ותיק האיחוד יפוזר, ימשיכו לגביו פעולות הגבייה במסלול המקוצר
נקודות לדיון
(1
)ה סיבה
להחרגת תיקי איחוד מהמסלול המקוצר –
מהי הסיבה שבגינה הוחלט מלכתחילה להוציא
?תיק שמתנהל במסלול המקוצר מאותו מסלול בשל הכנסתו לתיק איחוד
(2
)הוצאת
תיק איחוד מהמסלול המקוצר לעומת
הכללתו מראש במסלול המקוצר –
התיקון המוצע
מוחק את סעיף20ב(ג) לחוק, הקובע כי תיק שהיה במסלול המקוצר ייצא ממנו אם נית ן לגבי החייב צו
.איחוד
האם אין מקום לערוך תיקון דומה גם ב סעיף20
ב(ב) לחוק, הקובע כי לא ניתן לבצע חיוב במסלול
מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים
? מה ההבדל בין הסעיפים לעניין זה?