הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד
פ/3304/18
הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום מבוסס)
תיקון סעיף 42ב
1.
בחוק יסוד: הכנסת1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 42ב, בכותרת השוליים, במקום "השעיה" יבוא "השעיית חבר הכנסת שהורשע".
הוספת סעיפים 42ג ו-42ד
2.
אחרי סעיף 42ב לחוק העיקרי יבוא:
"השעיית חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום מבוסס
42ג.
(א) חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום, ושהוועדה לפי סעיף קטן 42ד(א)(1) החליטה שמדובר בכתב אישום מבוסס, יושעה מתפקידו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ובכל מקרה לתקופה שאינה עולה על שנה מיום השעייתו.
(ב) הכנסת רשאית בהחלטה ברוב חבריה לקבוע כי כתב האישום שהוועדה אישרה כמבוסס, אינו גורר את השעיית חבר הכנסת.
(ג) מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף קטן (א) לא יהיה זכאי למשכורת.
כתב אישום מבוסס
42ד.
(א) הוועדה תבחן את כתב האישום שהוגש נגד חבר הכנסת על פי חומר הראיות וחומרת העבירה ותקבע האם כתב האישום מבוסס.
(ב) וזה הרכבה של הוועדה:
(1) היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לכנסת;
(3) שופט בית משפט עליון לפי החלטת נשיא בית המשפט העליון.
(ג) בית משפט הדן בהליך בו מעורב חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום מבוסס, ייתן פסק דינו לא יאוחר משנה מיום השעיית חבר הכנסת.
(ד) לא נתן בית המשפט פסק דין עד תום שנה מיום השעיית חבר הכנסת, תבוטל השעייתו של חבר הכנסת."
דברי הסבר
תופעת השחיתות הפוליטית תופסת תאוצה בישראל ובעולם וגורמת למשבר אמון קשה בין הציבור לנבחריו, זאת בשל הקשר ההדוק בין השחיתות הפוליטית בקרב נבחרי הציבור לבין אמון הציבור במוסדות השלטון. מטרתה של הצעת החוק המוצעת לטפל בבעיית השחיתות השלטונית וחוסר האמון הציבורי ברשויות השלטון, בכל הנוגע למקרים בהם קיים חשש לשחיתות פוליטית ומוגש נגד חבר הכנסת מכהן כתב אישום.
המצב המשפטי כיום מאפשר לנבחרי הציבור להמשיך ולכהן בתפקידם גם לאחר שמוגש כנגדם כתב אישום. מציאות זו פוגעת קשות באמון הציבור ברשויות השלטון, וכן מכתימה את טוהר המידות ואת אמת המידה שנבחרי הציבור אמורים לעמוד בה. תכלית הצעת החוק לשנות מציאות זו על ידי השעיית חבר הכנסת עם הגשת כתב אישום מבוסס נגדו.
המצב החקיקתי השריר והקיים בישראל (הכולל את חוק-יסוד: הכנסת, חוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט–1969, וחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951) אמנם נותן מענה לסוגיית ההעברה מתפקיד של חבר הכנסת, אך מענה זה הוא חלקי ולא מספק, היות והחוק הקיים אינו מתמודד כלל עם מצב הביניים בו הוגש כתב אישום אך טרם ניתן פסק דין. מדובר בתקופה ארוכה בה נבחר ציבור ממשיך לכהן ככזה, בעוד כתב אישום עומד ותלוי כנגדו תוך שמקצועיותו של חבר הכנסת העומד למשפט נפגעת וכך גם נפגע אמון הציבור בו, במפלגה אותה הוא מייצג ובגוף המחוקק בישראל.
אי לכך, מוצע בזאת לקבוע את השעייתו של חבר הכנסת אשר הוגש נגדו כתב אישום ולהסדיר בחקיקה את התנאים להשעייתו של חבר הכנסת, את תהליך ההשעיה וכן את יתר ההיבטים הרלוונטיים לנושא זה בדרך של הצעת חוק כוללת ומקיפה. מטרתה של הצעת החוק להגן על כבוד בית המחוקקים ולמנוע פגיעה באמון הציבור בכנסת ואין בה משום כוונה לחרוץ את דינו של חבר הכנסת או לפגוע בחזקת החפות שלו.
בין עיקרי הצעת החוק, מוצע לקבוע כי חבר הכנסת יושעה מתפקידיו בכנסת אם יוגש נגדו כתב אישום מבוסס (firm order of indictment). ההחלטה כי כתב אישום נגד חבר הכנסת הוא מבוסס (דבר שיגרור עמו את השעיית חבר הכנסת) תהיה על ידי אישור ועדה שתוקם לעניין זה ושתכלול את היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לכנסת ושופט בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון מינה אותו לתפקיד זה על בסיס קבוע. חבר הכנסת מושעה יאבד את זכותו להשתתף בישיבות של הכנסת, של הוועדות ושל כל גוף אחר שהוא נבחר אליו מכוח היותו חבר הכנסת. כמו כן, במהלך ההשעיה חבר הכנסת לא יהיה זכאי לתשלום והשעייתו תהיה עד למתן פסק הדין בעניינו ולכל היותר לתקופה של שנה. בית המשפט, מטעמים שיירשמו, יהיה רשאי להאריך את תקופת ההשעיה לתקופה נוספת של חצי שנה. אי לכך, הצעת החוק קובעת כי ההליכים המשפטיים נגד חבר הכנסת שהושעה יתקיימו בהליך מזורז ובמשך התקופה של שנת ההשעיה. לשם כך יונהגו הליכי דין מיוחדים שייקבעו בתקנות. כמובן שגם לעניין זה, בית המשפט יהיה רשאי להמשיך לנהל את הדיון המשפטי נגד חבר הכנסת גם לאחר תום תקופת ההשעיה, באם הדבר יידרש מפאת הצדק והוגנות ההליך המשפטי. בנוסף, מוצע כי הכנסת, ברוב חבריה, תוכל לבטל את ההשעיה של חבר הכנסת.
יש לציין כי במרבית מדינות העולם קיימת מערכת כזו או אחרת של חסינות המוקנית לחברי הפרלמנט ויחד איתה השימוש הלא ראוי בחסינות זו. התפיסה לפיה על מנת לשמור על אמון הציבור בגוף המחוקק ישנה חובה להגביל את החסינות הפרלמנטארית מקובלת ברוב המדינות המערביות. בדמוקרטיות צעירות, הדומות לישראל, ישנה נטייה להסדיר חקיקה המיועדת להילחם בתופעה של ניצול לא ראוי של החסינות הפרלמנטארית. תוכן החוקים עצמם משתנה ממדינה למדינה, אך המשותף לכלל ההסדרים הוא ההצהרה הקובעת כי חבר פרלמנט שהואשם בעבירה חמורה לא ראוי שימשיך בכהונתו עד להחלטת בית המשפט בדינו ועד לזיכויו. הפיתרון של מודל ההשעיה הנהוג במדינות שונות משיג מטרה זו תוך פגיעה מזערית ככל האפשר בחבר הפרלמנט שבגינו הוא מופעל. במבט כולל על השיטות הקיימות למניעת שימוש לרעה בחסינות, שיטת ההשעיה היא המתאימה ביותר למדינת ישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בסיוון התשע"א – 6.6.11