הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ פ/3353/18 הצעת חוק העונשין (תיקון – ידיעות כוזבות), התשע"א–2011 תיקון סעיף 243 1. בחוק העונשין, התשל"ז–19771, בסעיף 243 – (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו במקום "דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים" יבוא "דינו – כדין מי שהיה מורשע בעבירות שבגינן נמסרה הידיעה הכוזבת."; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) יטיל בית המשפט: (1) הוצאות לטובת המדינה בשיעור שימצא לנכון ובלבד שלא יפחת מ-15,000 שקלים חדשים; (2) פיצוי למי שנפגע מהגשת התלונה, ובלבד שהסכום לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים." דברי הסבר במדינת ישראל אין הרתעה מספקת נגד מי שבמצח נחושה מוסר דברי שקר בפני רשויות האכיפה על אדם אחר. הדבר יוצר מצב בו רשויות האכיפה מתמודדות עם הררי תלונות, כאשר קודם לבירור המקרה עליהן להתמודד עם השאלה האם מדובר בתלונת אמת או שמא בתלונה כוזבת. עובדה זו יוצרת עומס אדיר על רשויות האכיפה ולמעשה מנטרלת את חלקו הארי מלטפל בתלונות אמיתיות. אדם המוסר תלונה כוזבת גורם לנזק, לעיתים בלתי הפיך, לשמו, פרנסתו, ומעל הכל למשפחתו של אחר, עד כדי חורבן עולמו. זאת ועוד, הטיפול בתלונה כוזבת גורע מכוח האדם, המצומצם גם כך, של רשויות האכיפה, ובכך מפחית את הסיכוי להגיע לחקר האמת בתלונות אמיתיות של מי שנפגע מאחר. לאור האמור לעיל, על המדינה להעמיד לדין מתלונן שווא, תחת העיקרון הקבוע במשפט העברי של עד זומם, לפיו "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו". יש לקבוע בחוק כי העונש שיושת על מעליל השווא יהיה זהה לאותו העונש אשר קורבנו עשוי היה להיענש במידה שהיה נמצא אשם. בנוסף, יושת על המעליל קנס כספי משמעותי לטובת המדינה ולטובת הקורבן, ללא צורך בהתדיינות משפטית נוספת. ענישה זו מטרתה להביא לירידה תלולה של תלונות השווא, להסיר מהמערכת עול עצום של טיפול בתלונות סרק, ולהביא למשפט צדק. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בסיוון התשע"א – 27.6.11