הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב בילסקי רחל אדטו ניצן הורוביץ דב חנין יריב לוין פ/3377/18 הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – הטמנת תשתיות בחוף הים), התשע"א–2011 תיקון התוספת השנייה 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651, בתוספת השנייה, בסעיף 7 – (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תאשר הועדה תכנית ולא תיתן היתר להקמת מתקן תשתית בתחום חוף הים, אלא אם הוכח להנחת דעתה כי אין חלופה סבירה מחוץ לתחום חוף הים ובתנאי שנקבעו אמצעים שיבטיחו את מניעת הפגיעה שתגרם בנוף או בזכות הציבור לגישה חופשית לחוף הים או מיזעורן, על ידי הטמנת מתקן התשתית באדמה או באופן אחר שייקבע על ידי הועדה."; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) עד (ב1)". דברי הסבר מטרת התיקון המוצע להבטיח את שמירת הנוף בתחום חוף הים וזכות הציבור לגישה החופשית לחוף הים מפני פגיעות העלולות להיגרם להם עקב התקנת מתקני תשתית, כגון קווי חשמל, טלפון, צנרת וכיצוא בזה. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 (להלן – חוק השמירה החופית), נחקק במטרה "להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, לשקמם ולשמרם כמשאב בעל ערכים ייחודיים, למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בהם וכן לשמור את הסביבה החופית לתועלת ולהנאת הציבור". חוק שמירת הסביבה החופית מבחין בין "הסביבה החופית", המוגדרת כתחום של 300 מטר מקו החוף, לבין "תחום חוף הים", המוגדר כתחום של עד 100 מטר מקו החוף. סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, הורה על תיקון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ועל הסדרת נושא שמירת הסביבה החופית כמפורט בתוספת השנייה לחוק התכנון והבניה. לשם השמירה על החוף והסביבה החופית הוקמה, ליד המועצה הארצית לתכנון ובניה, ועדה מקצועית מיוחדת לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף). בהתאם לסעיף 4 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבניה, בתחום הסביבה החופית אין להפקיד או לאשר תכנית ואין לתת היתר לשימוש חורג או בסטייה מתוכנית, אלא באישור הולחו"ף. סעיף 7 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבניה (להלן – התוספת) מגדיר את סמכויות הולחו"ף. בסעיף 7(א) לתוספת נדרשת הולחו"ף לבצע בתחום "הסביבה החופית" (300 מ') איזון בין אינטרס השמירה על הסביבה החופית לבין יתר השיקולים התכנוניים "לרבות שיקולי תשתית". בסעיף 7(ב) לתוספת נדון "תחום חוף הים" (100 מ') והולחו"ף נדרשת להפעיל שיקול דעת זהיר במיוחד, באופן שלא תאשר תכנית או היתר ב"תחום חוף הים", אלא אם תשוכנע כי הפגיעה אינה "במידה העולה על הנדרש". עולה השאלה מהו האיזון הנכון ב"תחום חוף הים" (100 מ') בעת שמאן דהוא רוצה להעביר בו מתקני תשתית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה ובדברי חקיקה רלוונטיים אחרים. הנושא רגיש ובעייתי במיוחד הן מפני שמתקני תשתית עיליים, כגון קווי חשמל, עלולים לגרום לפגיעה קשה מאוד בנוף חוף הים ובנגישות אליו והן מפני שאת התכניות להתקנתם מכינה ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (הועדה לתשתיות) (על פי סעיף 6א לחוק התכנון והבניה), אשר מטבע תפקידה והרכבה נוטה להעדיף את האינטרס התשתיתי על האינטרס של שמירת חוף הים. במצב כזה יש צורך באיזון נכון בין האינטרסים הנוגדים. על רקע זה, נראה כי יש צורך שהמחוקק יאמר את דברו באופן ברור בסוגיית האיזון הנדרש בעת שיזם, לרבות יזם ציבורי והמדינה וזרועותיה בכלל זה, מבקש להקים ב"תחום חוף הים" מתקני תשתית. על פני הדברים אין מקום להעביר מתקני תשתית, כגון קווי חשמל, צנרת, כבישים וכיוצא בזה בתחום חוף הים, ואולם ייתכנו מצבים בהם קיים צורך הכרחי להתקין את מתקני התשתית (כגון תשתית המחברת בין היבשה לים), שאז יש לקבוע כלל אשר יאיין או למצער יצמצם את הנזק. הפתרון המוצע לכך בהצעת החוק, הוא לקבוע כלל האוסר על הקמת מתקני תשתית ב"תחום חוף הים" (100 מ') אלא אם הדבר הכרחי ואם אכן כך הדבר, רק בתנאי שנקבעו אמצעים תכנוניים והנדסיים אשר יבטיחו את מניעת או למצער מזעור מרבי של הפגיעה בנוף ובסביבת החוף. למרות שנראה כי האמצעי ההנדסי המתבקש הוא שיקוע של מתקן התשתית באדמה, מוצע להשאיר לוועדה שיקול דעת להעדיף אמצעים אחרים שתוצאתם תהיה דומה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשע"א – 11.7.11