הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת אמנון כהן
פ/3470/18
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – איסור גביית עמלה בעד ניהול חשבון להשקעה בניירות ערך), התשע"א–2011
תיקון סעיף 9ט
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–19811, בסעיף 9ט –
(1) בסעיף קטן (א), לפני "הנגיד, לאחר התייעצות" יבוא "בכפוף לאמור בסעיף קטן (א1),";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הנגיד לא יכלול בתעריפון המלא עמלה כלשהי, שתתיר לתאגיד בנקאי לגבות מלקוחותיו עמלה בעד ניהול חשבון להשקעה בניירות ערך; לעניין זה, "ניירות ערך" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–19682."
דברי הסבר
בעוד שהעמלות שגובים הבנקים עבור ניהול חשבון עובר ושב הפכו למוקד דיון ציבורי, ממשיכים הבנקים לגזור קופון שמן עבור עמלות בתחום אחר ומשמעותי הרבה יותר: השקעת לקוחותיהם בניירות ערך (להלן – ני"ע) .
רוב הלקוחות, ובוודאי הקטנים והפחות מתוחכמים שבהם, מבצעים השקעותיהם בבורסה באמצעות הבנקים. לפי נתוני הבורסה לני"ע מחודש מאי 2011 הבנקאים אחראים לכ-70% ממחזור המסחר במניות ולכ-77% ממחזור המסחר באג"ח בישראל.
לצד עמלות קניה ומכירה שמשלמים הלקוחות לבנקים, משלמים הלקוחות גם דמי ניהול חשבון ני"ע.
דמי ניהול חשבון ני"ע הם דרך יצירתית למדי שבאמצעותה גובים הבנקים מהציבור עמלות שנגבות מהיקף תיק ההשקעות שלהם, גם אם הלקוח מבקש לנהל "תיק השקעות פסיבי" ולהימנע מפעולות קניה ומכירה תכופות.
עד לשנת 2000 נקראה עמלה זו בשם דמי משמרת ני"ע – שריד היסטורי מהתקופה שבה הבנקים החזיקו ניירות ערך פיזיים וכספות מיוחדות. בעידן הממוחשב של היום אין ני"ע לשמור עליהם אבל העמלה כמובן עדיין בתוקף, אם כי בשם אחר.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, נקבע שנגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע בכללים רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה וייצור למעשה תעריפון עמלות מחייב.
מוצע לקבוע הוראה לפיה הנגיד לא יכלול בתעריפון העמלות עמלה כלשהי שתאפשר לתאגיד בנקאי לגבות מלקוחותיו עמלה בעד ניהול חשבון להשקעה בניירות ערך.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"א – 1.8.11