הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זאב בילסקי
פ/3457/18
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – זכאות להשלמת תגמול צורך), התשע"א–2011
החלפת המונח "נצרך"
1.
בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–19571 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום –
(1) במקום "נצרך" יבוא "זכאי להשלמת תגמול צורך";
(2) במקום "לנצרך" יבוא "לזכאי להשלמת תגמול צורך".
תיקון סעיף 4ג1
2.
בסעיף 4ג1 לחוק העיקרי, במקום "נזקק" יבוא "הזכאי להשלמת תגמול".
תחילה
3.
תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
היחס לניצולי השואה השתנה מקצה לקצה לאורך שנות קיומה הקצרות של מדינת ישראל. בסמוך לקום המדינה נקלטו בישראל המוני ניצולים, לחמו את מלחמותיה ובנו אותה. אולם, על אף פועלם הרב ומספרם הניכר זכו הניצולים בראשית שנותיה של המדינה הצעירה לכתף קרה מצד מוסדות המדינה. מצוקותיהם הייחודיות וצרכיהם המיוחדים זכו לטיפול משתהה וחלקי מצד מוסדות השלטון, כדוגמת חקיקתו המאוחרת של חוק נכי רדיפות הנאצים במקרה הטוב, והתעלמות מחלקם במקרה הפחות טוב. רק בשנות השישים הפציעו ניצניו של שינוי ביחסה של החברה הישראלית אל ניצולי השואה והיא החלה מכירה בתרומתם לבניין הארץ.
כבר שנים רבות, חלק נכבד מניצולי השואה חיים בתנאים ירודים שלא מאפשרים להם רמת חיים נאותה. אלה החיים בתנאים הירודים ביותר מתקראים בפינו כיום "נזקקים" או "נצרכים" והם זכאים להשלמת תגמול ולהטבות משלימות, כמו קצבה חודשית קבועה על בסיס אחוזי נכות במשולב, החזרים בגין הוצאות רפואיות, הנחה בחשמל וכד', למען יוכלו לחיות בקרבנו כשכבוד האדם שלהם עוד עומד לזכותם. היות וניצולי השואה הם עתה אנשים גאים, הרי שמוצאים הם את המושגים דלעיל פוגעים ומעליבים ואף נודע כי ישנם ניצולים שהעדיפו לא לקבל את ההטבות ולהמשיך לחיות בדוחק, כששארית גאוותם לצידם.
בהצעת חוק זו, מוצע להחליף את המילים "נצרך" ו-"נזקק" בביטויים "זכאי להשלמת תגמול צורך" ו-"זכאי להשלמת תגמול", בהתאמה. יש להדגיש כי להצעת החוק אין משמעות תקציבית ומדובר בשינוי סמנטי וטרמינולוגי ותו לא, אולם בעבור הניצולים מדובר בשינוי שמשמעותו הערכית רבה. שינוי זה משתלב היטב במגמה הבאה לידי ביטוי בשינוי שמה של ה"לשכה לשיקום נכים" ל"רשות לזכויות ניצולי שואה".
כנסת ישראל מתבקשת להכיר בחובתה המוסרית וההיסטורית לסייע לניצולי השואה, סיוע שאינו נובע מהיותם "נזקקים" או "נצרכים", אלא מהיותם זכאים מוסרית להטבות משלימות בהכירנו את תרומתם, את סבלם, את צרכיהם ואת חלקם המשמעותי בבניית האתוס של עמנו, ישראל. במילים אחרות, מטרת הצעת החוק הינה זניחת הטרמינולוגיה של צדקה וחסד ואימוץ טרמינולגיה של צדק וזכות.
מוצע לקבוע כי תחילת החוק תהא שלושה חודשים מיום פרסומו, למען יוכלו הגופים האחראים לשנות את הטפסים כך שיתאימו להגדרות החדשות.
הצעה זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זאב בילסקי (פ/3290/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"א – 1.8.11