הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: יעקב כץ
נסים זאב
איתן כבל
זאב בילסקי
מנחם אליעזר מוזס
אורי אורבך
יריב לוין
אופיר אקוניס
אריה אלדד
פ/3814/18
הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון – החמרת הגבלה בשימוש במקום), התשע"ב–2011
תיקון סעיף 2
1.
בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה–20051, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), יוכל בית המשפט ליתן צו לתקופה שלא תעלה על 120 ימים ולהאריך את תוקפו לתקופות שלא יעלו כל אחת על 120 ימים, אם התקיימו כל אלה:
(1) המקום אינו משמש לדירת מגורים;
(2) במקום נעברו שתי עבירות לפחות בשנתיים שקדמו להוצאת הצו;
(3) הגבלת השימוש במקום לא תגרום נזק כלכלי חמור שאינו סביר בנסיבות העניין לבעלים של המקום או לאדם אחר."
תיקון חוק העונשין
2.
בחוק העונשין, התשל"ז–19772, בסעיף 205, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בעל הנכס ייחשב כמי שידע שהמקום משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות כאמור בסעיף קטן (א), אם בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת כתב אישום לפי סעיף זה, קבע בית המשפט כי באותו מקום שהיה בבעלותו נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 202, 204 או 205(א) לחוק זה."
דברי הסבר
במדינת ישראל קיימים מקומות המשמשים לעבירות זנות שהמשטרה מקדישה מאמצים רבים לסגירתם. לעיתים המשטרה מצליחה לשים את ידה על אותם מקומות ולסגור אותם באופן זמני, אך כעבור זמן קצר נפתח מחדש העסק תחת שם שונה. בפועל נוצרה מציאות שבה יש סחר כמעט גלוי בבני אדם למטרות זנות.
מבדיקת הנתונים בשטח ושמיעת גורמי האכיפה המקצועיים עולה שהגברת הכלים המשפטיים לסגירת מקומות המשמשים לביצוע עבירות זנות תסייע להפחתת הפשיעה באמצעות הרתעה ותביא לסגירת יותר מקומות ששימשו לביצוע עבירה.
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה–2005 מאפשר לבית המשפט להוציא צו להגבלת שימוש במקום ששימש לעבירות זנות שתוקפו לא עולה על 90 ימים ולהאריכו בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת. על מנת להקל על תהליך הוצאת הצו השיפוטי ולאפשר את הגבלת השימוש במקום לתקופות ארוכות יותר, מוצע להאריך את התקופה שניתן לקבוע בצו ל-120 ימים. מאחר ומדובר בשלב שבו לא ניתנה הכרעת הדין, תקופת ההגבלה תוארך רק במקרים בהם המקום לא משמש לדירת מגורים, התקיימה בו בעבר עבירת זנות והגבלת השימוש במקום לא גורמת לנזק כלכלי חמור שאינו סביר בנסיבות העניין. הגבלות אלו נועדו לאזן בין זכות הקניין וחזקת החפות אל מול האינטרס הציבורי במניעת ביצוע העבירה.
בנוסף, לפי חוק העונשין, התשל"ז–1977 הרשעת בעל מקום בהשכרת מקום לשם זנות מותנית בהוכחה כי בעל המקום ידע שהמקום משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות. דרישה זו מאפשרת לבעלי המקום לטעון שלא ידע על ביצוע מעשי הזנות, אף במקרים בהם ידוע שהמקום שימש בעבר למעשי זנות. לפיכך מוצע לקבוע חזקה שלפיה בעלים של מקום ידע שהמקום משמש לזנות במקרים בהם בשלוש השנים שקדמו להגשת כתב האישום בית משפט קבע כי נעברה במקום עבירת זנות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בכסלו התשע"ב – 19.12.11