הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
אורית זוארץ
איתן כבל
שלמה מולה
חנא סוייד
ניצן הורוביץ
דניאל בן-סימון
אילן גילאון
פ/3538/18
הצעת חוק מיסוי רווחי תוצרים מים המלח, התשע"א–2011
פרק א': מטרות
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה היא להבטיח תמורה הולמת וראויה לציבור, עבור ניצול משאבי הטבע של ים המלח לצרכי הפקת מינרלים ועיבודם לתוצרים, באופן שיבטא את ציבוריות המשאב ונדירותו.
פרק ב': הגדרות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בעל הזכיון" – כהגדרתו בשטר הזכיון לחוק הזכיון, לרבות בעל זכיון משנה;
"הזכיון" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הזכיון;
"היטל" – היטל על רווחי מכירת תוצרים מים המלח, כמשמעותו בסעיף 4;
"המנהל", "פקיד שומה" ו-"שנת מס" – כהגדרתם בפקודה;
"הפקודה" – פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]1;
"הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום שמדובר בו השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה הנדונה;
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה;
"חברה-בת" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך;
"חברה קשורה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך;
"חוק הזכיון" – חוק זכיון ים המלח, התשכ"א–19612, לרבות שטר הזכיון שבתוספת לחוק הזכיון;
"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–19683;
"ים המלח" – כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת בחוק הזכיון;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי בעל הזכיון שבחר לדווח בדולרים לפי הוראות מדד המחירים לצרכן המפורסם מטעם ממשלת ארצות הבריתConsumer Price Index) – CPI);
"מכירה" של תוצרים מים המלח – לרבות כל אחד מאלה:
(1) העברת תוצרי ים המלח לצורך עיבודם כמפורט להלן:
(א) עיבוד או שינוי הרכב כימי של תוצרי ים המלח;
(ב) פעולות עיבוד אחרות שקבע השר;
(2) העברת תוצרי ים המלח למתקנים, או לכלי תחבורה אשר נועדו לייצאו למדינה אחרת.
"רווחי מכירת תוצרים מים המלח" – כמשמעותם בסעיף 5;
"שיעור עליית המדד" – ההפרש שבין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;
"תוצרים מים המלח" – כל חומר או מינרל שמקורו בים המלח לרבות כל אחד מאלה:
(1) הפקת כלוריד האשלג, ברום וכלוריד המגנזיום;
(2) עיבוד או שינוי הרכב כימי של התוצרים או של חלקם המפורטים בפסקה (1);
(3) חומרים המורכבים או המכילים מלחי-מחצב, מחצבים, מתכות וכימיקלים שמקורם בים המלח;
(4) עיבוד או שימוש אחר בחומר או במינרל שמקורו בים המלח, שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
"תקבול" – תקבול או הכנסה, בכסף או בשווה כסף, מכל אחד מאלה:
(1) מכירה של תוצרים מים המלח יראו כתקבול שהתקבל בפועל או כתקבול שהיה מתקבל במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון אילו היו תוצרי ים המלח נמכרים במועד ההעברה, בצורתם עובר לאותו מועד, ולא פחות ממחיר המכירה של תוצרי ים המלח בישראל, הכל כפי שקבע פקיד השומה;
(2) תקבול נוסף שקבע שר האוצר;
"תשלום" – תשלום או הוצאה, בכסף או בשווה כסף למעט אלה:
(1) תשלום המשולם לבעל הזכיון, במישרין או בעקיפין;
(2) תשלום שאינו משמש במישרין לצורך הוצאה ופיתוח של תוצרי ים המלח;
(3) תשלום, המחושב, במישרין או בעקיפין, כשיעור מתוצרי ים המלח שהופקו מים המלח, מהתקבולים של ים המלח, כולם או חלקם, או מרווחי תוצרי ים המלח;
(4) תשלום נוסף שיקבע שר האוצר;
"השר" – שר האוצר.
פרק ג': תמלוגים, היטל בגין רווחי מכירת תוצרים מים המלח ושיעורו
תמלוגים
3.
(א) החל ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה, ישלם בעל הזכיון, תמלוג השווה ל–10% משווי המכירות באותה שנה של כלוריד האשלג, ברום וכלוריד המגנזיום, וכן מוצרים מתוצרת המפעל, המורכבים או המכילים מלחי מחצב, מחצבים וכימיקלים, שיופקו מים המלח.
(ב) סכום התמלוגים יקבע על פי המכירות של בעל הזכיון כמוגדרות בדוחות הכספיים המאוחדים השנתיים של בעל הזכיון ובהתחשב בדוחות הכספיים של החברות הקשורות וחברות הבנות של בעל הזכיון.
(ג) על אף האמור בסעיף 15 לתוספת לחוק הזיכיון, התמלוגים יגבו משיעור המכירות ללא ניכוי הסכומים האמורים בסיפה לסעיף 15(א)(1) ובסיפה לסעיף 15(א)(2) לתוספת בחוק הזכיון.
(ד) בעל הזכיון חייב בתשלום התמלוגים.
(ה) השר ימנה וועדה לבחינת הזיכיון (להלן – הוועדה) אשר תפעל בעניינים הבאים בתוך שלושה חודשים מיום כניסת חוק זה לתוקף:
(1) מעקב אחר תשלום התמלוגים במלואם על-ידי בעל הזכיון;
(2) בחינת שינויים נדרשים בחוק הזכיון בכל הנוגע לגביית התמלוגים;
(3) בחינת גיבוש תנאים בכל הנוגע לקבלת זכיון עתידי;
(4) הוועדה תגיש את מסקנותיה והמלצותיה לשר, לא יאוחר משישה חודשים מיום מינויה.
היטל בגין רווחי מכירת תוצרים מים המלח
4.
על רווחים בגין מכירת תוצרים מים המלח, בשנת מס, ישולם היטל בשיעור של 80%.
חישוב רווחים בגין מכירת תוצרים מים המלח
5.
רווחי מכירת תוצרים מים המלח יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש שבין סך התקבולים בשנת המס, לבין סך התשלומים בשנה האמורה.
תשלום ההיטל
6.
(א) בעל הזכיון חייב בתשלום ההיטל.
(ב) בחר בעל הזכיון לדווח בדולרים, ישולם ההיטל בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר שקבע בנק ישראל, הידוע ביום האחרון של שנת המס שלגביה מחושב ההיטל.
פרק ד': חובות דיווח ושומת ההיטל
חובת דיווח
7.
(א) בעל הזכיון יגיש, לגבי כל שנת מס, דיווח לגבי רווחי מכירת תוצרים מים המלח באותה שנה.
(ב) דוח רווחים בגין מכירת תוצרים מים המלח יוגש לפקיד השומה בתוך ארבעה חודשים מתום שנת המס שלגביה הם מוגשים, בטופס שקבע המנהל.
(ג) המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין ניהול פנקסים וכללי המרה לגבי בעל הזכיון במידה ובחר לדווח בדולרים.
שומת ההיטל
8.
(א) מסר בעל הזכיון דוח רווחים בגין מכירת תוצרים מים המלח לפי הוראות סעיף 7, יראו את הדוחות כשומה עצמית לעניין רווחי בעל הזכיון.
(ב) בתוך 12 חודשים ממועד הגשת דוח רווחי תוצרים מים המלח רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה:
(1) לאשר את השומה העצמית;
(2) לקבוע לפי מיטב שפיטתו את רווחי התוצרים מים המלח באותה שנה, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוחות אינם נכונים.
(ג) לא הוגש דוח רווחי התוצרים מים המלח לגבי שנת מס כלשהי, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי התוצרים מים המלח באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולהטיל על בעל הזכיון היטל בהתאם.
השגה לפי פקיד שומה
9.
(א) קבע פקיד שומה, לפי מיטב שפיטתו, את רווחי התוצרים מים המלח באותה שנה, רשאי בעל הזכיון לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה מנומקת בכתב, לחזור ולשנות את השומה, בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה.
(ב) מי שערך את שומת ההיטל לא ידון בהשגה עליה.
(ג) קיבל פקיד השומה הודעת השגה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהמשיג למסור לו את כל הפרטים הנראים לו דרושים לעניין רווחי התוצרים מים המלח, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 151 לפקודה, בשינויים המחויבים.
(ד) בתוך שישה חודשים ממועד קבלת הודעת השגה לפי הוראות סעיף
קטן (א), יחליט פקיד השומה על קבלת ההשגה או על דחייתה, כולה או חלקה, בהודעה מנומקת, ורשאי הוא לערוך הסכם לעניין זה עם בעל הזכיון; דחה פקיד השומה את ההשגה, כולה או חלקה, יקבע בכתב את רווחי התוצרים מים המלח באותה שנה, ורשאי הוא להגדיל את הרווחים כאמור מעבר לסכומים שקבע בהודעת השומה לפי מיטב השפיטה.
(ה) לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף זה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד), יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ו) על החלטת פקיד השומה בהשגה לפי הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בעל הזכיון לערער, ויחולו לעניין ערעור כאמור הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.
קביעת מחיר שוק בידי פקיד השומה
10.
(א) פקיד השומה רשאי, לצורך קביעת רווחי התוצרים מים המלח בשנת מס, במסגרת הודעת שומה לפי מיטב השפיטה, לעשות אחד מאלה:
(1) לקבוע כי סכום תשלום ששולם או סכום תקבול שהתקבל אינו משקף את מחיר השוק וכי סכום התקבול או התשלום כאמור, לפי העניין, יחושב בהתאם למחיר השוק, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי סכום התשלום או התקבול, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע, במישרין או בעקיפין, מקיום יחסים מיוחדים;
(2) לקבוע כי תשלום שהיה צריך להיות משולם או תקבול שהיה צריך להתקבל, ולא שולם או התקבל, לפי העניין, יראו אותו כאילו שולם או התקבל לפי מחיר השוק, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי אי-התשלום או אי-התקבול, לפי העניין, היה בתום לב ולא הושפע, במישרין או בעקיפין, מקיום יחסים מיוחדים.
(ב) בסעיף זה –
"יחסים מיוחדים" – כהגדרתם בסעיף 85א לפקודה;
"מחיר השוק" – מחיר שיש לצפות לו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון.
חובת דיווח והגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על רווחי תוצרים מים המלח
11.
(א) השר יגיש לוועדה, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי רווחי התוצרים מים המלח באותה השנה; הדוח יכלול את שלושת החלקים שלהלן:
(1) פירוט מלא של מכירות התוצרים מים המלח באותה שנה, תוך התייחסות לכל תוצר בנפרד, סכום המכירה של כל תוצר, וכן הסכום השנתי של המכירות של כלל התוצרים;
(2) ציון סך הרווחיות מכל תוצר, לרבות פירוט מלא של רכיבי ההכנסות וההוצאות ביחס לכל תוצר כאמור, וכן הסכום השנתי של רווחי התוצרים בכללותם;
(3) פירוט סך התמלוגים וההיטל ששולמו על ידי בעל הזיכיון עבור שנת המס מכוח הוראות החוק.
(ב) הוועדה תקיים דיון ציבורי, אחת לשנה, עם קבלת הדיווח מהשר, באשר לתקינות תקבולי המדינה מתוצרי ים המלח ומבעל הזכיון.
פרק ה': עונשין
אי הגשת דוח, אי ניהול פנקסי חשבונות והסתרת מסמכים
12.
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–19774 (בחוק זה – חוק העונשין):
(1) לא הגיש במועדו דוח רווחי התוצרים מים המלח לפי הוראות סעיף 7;
(2) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי סעיף 30;
(3) השמיד או הסתיר מסמכים הדרושים או העשויים להיות דרושים לצורך שומה לפי חוק זה.
העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס
13.
(א) אדם שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו מכוח חוק זה לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב) חילק אדם מנכסי חברה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, בין חבריה, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו מכוח חוק זה לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ובלבד שלא יעלה סכום הקנס על סכום החוב.
דוח וידיעות לא נכונים
14.
אדם, אשר בלא הצדק סביר, ערך את דוח רווחי התוצרים מים המלח באופן שאיננו נכון, על ידי כך שהשמיט רכיב מרווחי התוצרים מים המלח, או על ידי כך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, בתוספת סכום החסר ברווחי התוצרים מים המלח או בהיטל, לפי הגבוה, שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו נתקבלו הדוח או הידיעות כנכונים.
מרמה
15.
העושה אחד מאלה במזיד, בכוונה להימנע מתשלום היטל לפי חוק זה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מהסכום מרווחי התוצרים מים המלח או מההיטל, לפי הגבוה, שהעלים או שהתכוון להעלים –
(1) השמיט מתוך דוח רווחי התוצרים מים המלח לפי חוק זה רכיב מרווחי התוצרים מים המלח, שיש לכללו בדוח;
(2) מסר בדוח רווחי התוצרים מים המלח לפי חוק זה אמרה או תרשומת כוזבות;
(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו לפי חוק זה;
(4) הכין או קיים פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף פנקסי חשבונות או רשומות;
(5) עשה מעשה מרמה כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין.
אחריות נושא משרה בתאגיד
16.
(א) נושא משרה אצל בעל הזכיון חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי פרק זה על ידי מפעלי ים המלח או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל במפעלי ים המלח, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם מפעלי ים המלח על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי פרק זה על ידי מפעלי ים המלח או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה במפעלי ים המלח הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס
17.
לעניין קנס לפי פרק זה, שבסיסו הוא סכום מרווחי התוצרים מים המלח או מההיטל, יוגדל הבסיס לפי שיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין המדד האחרון שהתפרסם לפני תום שנת המס שאותו בסיס מתייחס אליה לבין המדד האחרון שהתפרסם לפני הטלת הקנס.
שלילת הזכיון
18.
לא קיים בעל הזכיון את הוראות סעיפים 3(ד), 4, 6, 7 לחוק זה, ישקול שר האוצר להמליץ לממשלה על ביטול הזכיון, לאחר ששמע את בעל הזכיון.
פרק ו': עיצום כספי
עיצום כספי
19.
היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל הזכיון לא הגיש דוח רווחי התוצרים מים המלח עד למועד האמור בסעיף 7 (בפרק זה – הפרה), יטיל עליו עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.
דרישת עיצום כספי ותשלומו
20.
עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 19 ישולם לפי דרישה בכתב של המנהל בטופס שקבע (בפרק זה – הודעת החיוב), בתוך 30 ימים מיום משלוח הודעת החיוב; בהודעת החיוב יפורטו, בין השאר, פרטי ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ושיעורו, וכן ייכלל בה מידע בדבר הזכות לטעון טענות לפני המנהל, כאמור בסעיף 21.
כתב טענות
21.
(א) בעל הזכיון, שנשלחה לו הודעת חיוב רשאי, בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, להגיש למנהל, בכתב, את טענותיו לעניין הטלת העיצום הכספי ושיעורו (בסעיף זה – כתב טענות); לכתב הטענות יצורף תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בו.
(ב) הגיש בעל הזכיון, כתב טענות למנהל, יחליט המנהל על יסוד כתב הטענות והתצהיר אם להשאיר את הודעת החיוב על כנה, או לבטלה, ורשאי הוא, לשם קבלת החלטה כאמור, לזמן את מגיש כתב הטענות, לדיון לפניו; הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה תישלח למגיש כתב הטענות.
(ג) אין בהגשת כתב טענות לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי במועד האמור בסעיף 20.
(ד) שולם העיצום הכספי והחליט המנהל לפי סעיף זה לבטל את הודעת החיוב, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
עדכון סכום
עיצום הכספי
22.
(א) עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום משלוח הודעת החיוב, ואם הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר 2011.
(ג) המנהל יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום העיצום הכספי המעודכן.
הפרשי הצמדה וריבית
23.
לא שולם עיצום כספי במועד ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו (בפרק זה – תוספת פיגורים).
גבייה
24.
על גביית העיצום הכספי ותוספת הפיגורים תחול פקודת המסים (גבייה)5.
ערעור לבית משפט שלום
25.
(א) על החלטת המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט שלום בתוך 30 ימים מיום מסירת ההחלטה.
(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
שמירת אחריות פלילית
26.
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של בעל הזכיון בשל ההפרה.
פרק ז': סמכויות אכיפה
מינוי פקידי שומה מפקחים
27.
(א) השר רשאי למנות, מבין פקידי השומה, פקידי שומה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 28, כולן או חלקן, לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בפרק זה – פקיד שומה מפקח).
(ב) לא ימונה פקיד שומה מפקח, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי פקיד השומה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 28, כפי שהורה השר;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות אכיפה
28.
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד שומה מפקח –
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)6, בשינויים המחויבים;
(2) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–19697, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים.
פרק ח': הוראות שונות
קנס על פיגור
29.
(א) פיגר בעל הזכיון יותר משבעה ימים בתשלום ההיטל שהוא חייב בו לפי חוק זה או בתשלום חלק ממנו, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס).
(ב) לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין סעיף 195א לפקודה.
סמכויות לחייב בניהול פנקסים
30.
סמכויות המנהל לפי סעיף 130 לפקודה יוקנו לו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים.
סמכויות להשיג ידיעות
31.
סמכויות פקיד השומה לפי פרק שני לחלק ח' לפקודה, יהיו נתונות לו ככל הנדרש לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
החלטת מיסוי
32.
לעניין פרק שני-ב' בחלק ט' לפקודה, יראו את הוראות חלק זה כאילו היו דיני מס כאמור בפסקה (1) להגדרה "דיני המס" שבסעיף 158ב לפקודה.
ייצוג בעל הזכיון
33.
סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג בעל הזכיון לעניין ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
המצאת הודעות
34.
על המצאת הודעות לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה.
גבייה
35.
על גביית היטל יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)8.
סמכויות המנהל
36.
סמכויות פקיד השומה לפי חוק זה יהיו נתונות גם למנהל.
ביצוע ותקנות
37.
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בין השאר לעניין טפסים, דוחות, הצהרות והודעות שיידרשו לפי הוראות חוק זה.
פרק ט': קרן לניהול כספי היטל על רווחי התוצרים מים המלח
קרן לניהול כספי היטל על רווחי התוצרים מים המלח
38.
(א) הממשלה תקים קרן לניהול כספים שנגבו לפי הקבוע בסעיפים 4 ו-6 לחוק זה.
(ב) כספי הקרן ישמשו למטרות של שמירת איכות הסביבה וקידום פיתוח בר קיימא, כפי שיקבע על ידי השר בהסכמת השר להגנת הסביבה.
(ג) השר יקבע בתקנות תוך חצי שנה מכניסת חוק זה לתוקף הוראות בעניין אופן פעולתה של הקרן, אופן הוצאת הכספים שינוהלו בה והמטרות שלשמן יועברו.
דברי הסבר
כללי
מינוי הוועדה לבחינת המדיניות הפיסיקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי (להלן: "ועדת ששינסקי"), על ידי שר האוצר, בחודש אפריל 2010, והמלצותיה, חידדו את הצורך בבחינה מחודשת של המדיניות הפיסקלית החלה על גורמים עיסקיים בגין שימוש תעשייתי במשאבי טבע נוספים של המדינה, כגון ים המלח.
הטעמים למינוי ועדת ששניסקי ובעקבותיה חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011 חלים ביתר שאת בכל הנוגע למחצביי ים המלח.
המדיניות הפיסקלית בנושא מחצבי ים המלח מבוססת על חקיקה אנכרוניסטית, הרווחיות כתוצאה מניצול ים המלח לצרכי הפקת מינרלים ועיבודם לתוצרים גבוהה ביותר, ולא נדרשה מבעל הזכיון יזמות או סיכון כספי כלכלי כלשהו במציאת ים המלח לצרכי פעילותו התעשייתית. בנוסף, שינויי נסיבות הנובעים מעלייה בעשורים האחרונים במחיר האשלג והיקפי הפקתו מים המלח מהווה טעם מרכזי נוסף לצורך הדחוף בעדכון המדיניות הפיסקלית הנהוגה בכל הנוגע לשימוש התעשייתי בים המלח.
חוק מיושן
המדיניות הפיסקלית בנושא מחצבי ים המלח נקבעה בשנת 1961 בחוק זכיון ים המלח, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק הזכיון"), חוק מיושן שנחקק בעת בה מפעלי ים המלח היו בבעלות המדינה. שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הזכיון הינו 5% ומעל כמות ייצור ומכירה של מליון טון אשלג בשנה עומד שיעור התמלוגים על 10%.
המדובר בשיעור תמלוגים נמוך אשר מוביל את הצורך לעדכן את המדיניות הפיסקאלית הנהוגה בכל הנוגע לשימוש במחצבי ים המלח, באמצעות בחינת העלאת גובה התמלוגים הקבוע בחוק הזכיון לצד הטלת היטל ייעודי על תוצרים המופקים מים המלח, כך שסך התקבולים המשולמים לציבור בגין השימוש במחצבי ים המלח יבטא את ציבוריות המשאב.
בנוסף לכל האמור לעיל, שטר הזכיון אשר בחוק הזכיון נחתם בין מדינת ישראל למפעלי ים המלח בע"מ כאשר הייתה היא חברה ממשלתית שכל רווחיה הוחזרו לאזרחי המדינה. הפרטת מפעלי ים המלח בע"מ היוותה שינוי נסיבות מהותי אשר היה צריך להוביל לעדכון של שטר הזכיון בנוגע לגובה התמורה המתקבלת לאזרחי המדינה כתוצאה מהשימוש במשאב.
כלומר, הפרטת המפעלים בעצם חייבה ועדיין מחייבת עדכון של שטר הזכיון כך שהתמלוגים המשולמים בגין השימוש במשאבי ים המלח יגלמו את ציבוריות המשאבים.
רווחיות גבוהה בגין הפקת תוצרים מים המלח
השימוש במחצבי ים המלח מניב באופן מוכח, עקבי וידוע לכי"ל, הנסמכת בפעילותה על המינרלים של ים המלח, רווחיות גבוהה ביותר.
על פי הדו"ח התקופתי של כי"ל לשנת 2010 (להלן – "הדו"ח התקופתי"), עולה כי לצד הפקת אשלג לצורך מכירתו, מתבצע שימוש במינרל זה לצורך ייצור דשנים במפעליה של כי"ל דשנים. כמו כן תוצרי לוואי אחרים מתהליך הפקת אשלג כגון ברום, כלור ומגנזיום משמשים במסגרת פעילותה של כיל מוצרים תעשייתיים. על פי הדו"ח התקופתי, הרווח התפעולי ממכירת אשלג בארץ ובחו"ל בשנים 2008 – 2010 נע בין 708 – 1573 מיליון דולר בשנה.
הרווחיות הגבוהה של בעל הזכיון נובעת גם משינוי נסיבות הנובע ממגמת עליית מחירי האשלג. לצד עליית מחירי האשלג, מפיקים מפעלי ים המלח כמות גדולה יותר באופן משמעותי של מינרלים מים המלח, אשר עומדת כיום על על כ-3.5 מליון טון אשלג ומוצריו בשנה.
שינויים אלו לבדם מהווים שינויי נסיבות אשר מחייבים את עדכון המערכת הפיסקלית החלה על משאבי ים המלח.
העדר יזמות וסיכון כלכלי
בניגוד למשאבי טבע אחרים, כגון משאבי הגז והנפט, הרי שבכל הנוגע לשימוש במחצבי ים המלח, לא נדרשו ממפעלי ים המלח יזמות או סיכון כספי כלכלי כלשהו במציאתם. דבר אשר מחזק אף הוא את הצורך בהעלאת התקבולים המשולמים בגין השימוש בים המלח.
כמו כן, כי"ל זוכה ליתרון תחרותי מובהק בשווקים הבינלאומיים בהם היא מתחרה בשל העובדה כי הפקת מחצבי ים המלח בשיטת אידוי הינה מהטכנולוגיות הזולות ביותר הקיימות בעולם. למפעלים מסוג זה, אין אינטרס להעביר את פעילותם לחו"ל כיוון שזו מבוססת על הפקת מחצבים שהינם אוצרותיה הטבעיים של מדינת ישראל.
לפיכך, מטרתה של הצעת חוק זו לעדכן ולקבוע מדיניות פיסקלית ראויה בנוגע למחצבי ים המלח באופן המבטא את הבעלות הקניינית של הציבור על אותם משאבים. סך התקבולים המוצע מהווה מערכת פיסקלית יעילה המבטיחה חלק הוגן לציבור מתוך ההכנסות מהפקת משאבי הטבע של ים המלח ובאופן שאינו פוגע בהמשך התועלת הכלכלית של מפעלי ים המלח.
בנוסף לכך, קובעת הצעת החוק מנגנוני פיקוח על גובה התמלוגים המתקבל, על מנת להבטיח כי בעל הזכיון מעביר למדינה את מלוא התמלוגים המגיעים בגין כלל התוצרים המופקים מים המלח. עוד קובעת הצעת החוק כי תוקם ועדה אשר תבחן את הצורך בהעלאת התמלוגים ותקבע תנאים מתאימים לחידוש הזכיון. עוד מחייבת הצעת החוק את המדינה לגבות לאלתר תמלוגים בגובה 10% בגין כמות ייצור אשלג העולה על מליון טון בשנה אשר טרם הופעלה על ידי המדינה, כקבוע בסעיף 15 לחוק הזכיון. הוראות אלו באו במידה רבה על מנת למנוע את הנסיבות שהובילו להגשת תביעה כנגד כי"ל על ידי המדינה, במסגרתה תובעת המדינה סכום של 265 מליון דולר בגין תשלום תמלוגים בחסר בשנים 2000-2009, כשהוא נושא ריבית והצמדה וסכום של 26 מליון דולר בגין העלאת שיעור התמלוגים החל משנת 2010 ביחס לכמות המכירות השנתית העולה על שלושה מליון טון אשלג וכן שינוי של שיטת חישוב התמלוגים בגין מכירה של מגנזיום מתכתי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"א – 3.8.11