הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת איתן כבל
יצחק וקנין
כרמל שאמה
פ/3443/18
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (התקשרות עם מתכנן), התשע"א–2011
הוספת סעיף 198א
1.
בפקודת העיריות1, אחרי סעיף 198 יבוא:
"התקשרות עם מתכנן
198א.
(א) בסעיף זה, "מתכנן" – בעל מקצוע בענף התכנון שהוא אחד מאלה: אדריכל, מהנדס, מתכנן, יועץ, מנהל פרויקט, מפקח, שמאי מקרקעין ומודד.
(ב) התקשרות עירייה או תאגיד עירוני, כהגדרתו בסעיף 249א (להלן – התקשרות), עם כל מתכנן לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות בענף התכנון תיעשה באופן הזה:
(1) התקשרות עד להיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים – בדרך של בחירה ממאגר מתכננים ועל פי אמות מידה כאמור בסעיף קטן (ד), למעט לפי פסקה (1) שבו;
(2) התקשרות בהיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים ועד 3 מיליון שקלים חדשים או בעד פרויקט בלתי מוגדר – בדרך של פנייה תחרותית לקבלת הצעות;
(3) התקשרות בהיקף של 3 מיליון שקלים חדשים ומעלה – בדרך של מכרז פומבי.
(ג)
(1) בכל התקשרות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(3), ייקבע כי 80% מהניקוד להצעות המוגשות יינתן לאמות המידה המפורטות בסעיפים קטנים (ד)(2) עד (5), ו-20% מהניקוד להצעות יינתן לאמת המידה המפורטת בסעיף קטן (ד)(1);
(2) הצעות החורגות בלמעלה מ-15% מחציון הצעות המחיר, אם הוגשו לפחות חמש הצעות, ייפסלו ובלבד שלא נפסלו מחצית מן ההצעות הכשרות שהוגשו.
(ד) אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות למזמין הן אלה, כולן או חלקן:
(1) המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;
(2) איכות העבודה או השירות המוצעים, או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם למזמין;
(3) אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;
(4) המלצות אודות המציע, אם נדרשו במסמכי הפניה למציעים, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות;
(5) דרישות מיוחדות של המזמין;
(6) התנהלותו של המציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, לרבות קיומה של חוות דעת שלילית בכתב או דוח ביקורת שלילי בענין זה, מאת גוף ציבורי שאיתו התקשר המציע במהלך שלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות.
(ה) אין באמור כדי לגרוע מזכות העירייה או התאגיד העירוני לקבוע תנאי סף למציעים.
(ו) המזמין יכלול במסמכי הפניה למציעים את פירוט כל אמות המידה, מבחני המשנה, את המשקל היחסי שיינתן לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות למזמין ואופן שקלולם.".
תיקון פקודת המועצות המקומיות
2.
בפקודת המועצות המקומיות2, בסעיף 34א(א), אחרי "192," יבוא "198א,".
דברי הסבר
נושא המכרזים ברשויות המקומיות מוסדר בעיריות על ידי תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ד–1987, ובמועצות המקומיות על ידי התוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א–1950. גם בתקנות וגם בצו העיקרון הוא שיש להעדיף את ההצעה הזולה, אלא אם כן נתקיימו תנאים מיוחדים המצדיקים סטייה מעקרון זה.
נושא המכרזים של המדינה, הכולל חברות ממשלתיות ותאגידים ממשלתיים, מוסדר בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–1993. התקנות כוללות הוראות בדבר התקשרות עם אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, יועצים, מנהלי פרויקטים, מפקחים, שמאי מקרקעין ומודדים (להלן – מתכננים).
מן הראוי כי העקרונות שנקבעו בתקנות לפי חוק חובת המכרזים בנוגע למתכננים החלים כאמור על המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים ממשלתיים, יחולו גם על התקשרויות של הרשויות במקומיות.
בהסכם "עסקת החבילה" במשק שנחתמה בין הממשלה ללשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית לקראת שנות הכספים 2009-2010 נכתב: "המדינה תפעל להחלת עקרונות חוק חובת המכרזים, לרבות התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, גם על רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים".
כדי להביא את האמור בהסכם "עסקת החבילה" לכלל יישום וכדי ליצור אחדות חקיקתית בתחום ההתקשרויות עם המתכננים, יש צורך בתיקוני חקיקה, שיקבעו כי כל ההוראות בעניין התקשרויות הרשויות המקומיות שנקבעו בתקנות ובצווים יהיו במתכונת של הוראות תקנות חוק חובת המכרזים כפי שפורטו לעיל, החלות על המדינה ותאגידים ממשלתיים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, פניה קירשנבאום, זאב בילסקי, יצחק וקנין ואיתן כבל (פ/2033/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"א – 1.8.11