הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי אורי אורבך איתן כבל מירי רגב פ/3621/18 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הרחבת חובת העדפה של תוצרת הארץ), התשע"ב­–2011 תיקון סעיף 1 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–19921 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: ""אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007‏2; "גוף מתוקצב" – עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, שהמדינה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין ולמעט רשות עירונית; "גוף דו מהותי" – גוף שבמהותו ממלא תפקיד ציבורי על פי דין; "המדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הצעה מתוצרת הארץ" – הצעה למכרז שרכיב הטובין בה הוא מתוצרת הארץ; "טובין מתוצרת הארץ" – טובין שיוצרו בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר רכיב הטובין בהצעה; "ייצור" – הפקה של טובין או שינוי מהותי בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים; "מחיר הצעה" – לרבות מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה, ולעניין טובין שאינם מתוצרת הארץ – מחיר ס.י.פ. בנמל בישראל ובכלל זה מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה; "מחיר מרכיב ישראלי" – מחיר ההצעה, בשער המפעל של המציע, בניכוי עלויות חומרי הגלם, החלקים, שירותי הייעוץ, התכנון, כוח האדם והמימון, ששימשו בייצור הטובין ושמקורם מחוץ לישראל; "ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין שאינם מתוצרת הארץ; "רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית." הוספת סעיפים 2ג עד 2ו 2. אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: "העדפת תוצרת הארץ 2ג. (א) על אף האמור בסעיף 2(א) ובכל דין יכלול המזמין במסמכי מכרז, ובמכרז פומבי – גם במודעה בעיתונות, תנאי שלפיו במסגרת אמת המידה של המחיר, תינתן העדפה של 15% להצעה מתוצרת הארץ, בהתאם לסעיפים קטנים (ד) עד (ח); לא כלל המכרז אמות מידה אחרות זולת המחיר, יחולו סעיפים קטנים (ד) עד (ח), בשינויים המחויבים. (ב) בהתקשרות של חברה ממשלתית או יחידת סמך ממשלתית, שמייצאת לפחות 30% מתוצרתה, שיעור ההעדפה כאמור יהיה 10%. (ג) במסמכי המכרז יידרש מציע, כתנאי לקבלת ההעדפה, לצרף להצעה אישור מאת רואה חשבון בדבר שיעור המרכיב הישראלי בהצעה. (ד) היה אמור לזכות במכרז ספק חוץ, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בו ללא העדפה, ישקלל המזמין בשנית את ההצעות מתוצרת הארץ באופן שלעניין אמת המידה של המחיר יובא בחשבון המחיר לאחר הפחתת שיעור ההעדפה הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, ממחיר ההצעה כך שמחיר ההצעה מתוצרת הארץ יחולק ב- 1.15 או 1.10, לפי העניין. (ה) קיבלה הצעתו של ספק החוץ הזוכה את התוצאה המשוקללת הגבוהה ביותר לאחר השקלול הנוסף כאמור, ייבחר אותו ספק כזוכה במכרז. (ו) קיבלה הצעה מתוצרת הארץ תוצאה משוקללת זהה לזו של הצעת ספק החוץ או גבוהה ממנה, יציע המזמין למציע אותה הצעה להתקשר עמו במחיר שבו תקבל הצעתו תוצאה משוקללת זהה לזו של ספק החוץ. (ז) לא הסכים אותו מציע להתקשר כאמור בסעיף משנה (ו), יציע המזמין הצעתו כאמור, לשני מציעים נוספים של הצעות מתוצרת הארץ, ובלבד שהתוצאה המשוקללת של הצעותיהם אינה נמוכה מזו של הצעת ספק החוץ; הפניה תיעשה לפי סדר התוצאה המשוקללת של ההצעות, מן הגבוהה לנמוכה. (ח) לא הסכים אף אחד מאותם המציעים להורדת מחיר כאמור, תיערך ההתקשרות עם מציע ההצעה מתוצרת הארץ, שלאחר הפניה לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) קיבלה הצעתו את התוצאה המשוקללת הגבוהה ביותר. פיצול מכרז 2ד. (א) במכרז ששווי ההתקשרות בו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים והניתן לפיצול, יכללו מסמכי המכרז הוראה שלפיה רשאי המזמין להקטין את היקף ההתקשרות עם ספק חוץ ל-50% ללא שינוי במחירי היחידה. (ב) ההחלטה על הזוכה במכרז כאמור, תיעשה בהתאם לאמור בסעיף 2ג; היה אמור לזכות במכרז ספק חוץ, ייתן המזמין אפשרות למציע בעל הציון המשוקלל הגבוה ביותר של הצעה מתוצרת הארץ, להתקשר עמו לגבי 50% מהיקף המכרז, במחיר ההצעה של ספק החוץ. (ג) הסכים המציע של ההצעה מתוצרת הארץ להתקשר במחיר ההצעה של ספק החוץ כאמור, ייחתם הסכם בהיקף של 50% משווי ההתקשרות עם ספק החוץ שזכה, והסכם בהיקף של 50% הנותרים עם המציע של תוצרת הארץ; דחה המציע של ההצעה מתוצרת הארץ את ההצעה, ייחתם הסכם במלוא שווי ההתקשרות עם ספק החוץ. תחולת סעיפים 2ג ו-2ד 2ה. בסעיפים 2ג ו-2ד – "מזמין" – המדינה, כל תאגיד ממשלתי וכל חברה הנמצאת בבעלות תאגיד זה, מועצה דתית, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, רשות מקומית, תאגיד מקומי, גוף מתוקצב, גוף דו מהותי ותאגיד המעניק שירותים בתחום המכרזים לאחד מאלה, למעט חברה אשר בהתאם לסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753, לא חלה לגביה ההוראה המסמיכה של סעיף 4(א) לחוק זה, וחברה-בת של חברה כאמור; "מכרז" – לרבות מכרז להקמתו של מיזם שבו המזמין אינו מממן את הקמתו או מיזם שבו התמורה עבור תפעולו תינתן על ידי צד שלישי או הליך התקשרות תחרותי שאינו מכרז. הגבלת תחולה 2ו. סעיפים 2ג ו-2ד יחולו ככל שאינם סותרים התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית ובלבד שזו אושררה בידי הכנסת." תיקון סעיף 3א 3. בסעיף 3א(א)(1) לחוק העיקרי, בסופה יבוא "ובכפוף לסעיפים 2ג עד 2ו." תחילה ותחולה 4. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו והוא יחול על הצעות שפורסמו ביום התחילה ולאחריו. דברי הסבר כללי העדפה של תוצרת הארץ בתחום הרכש הממשלתי הינה כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו. נוסף על כך, רכש של תוצרת הארץ מפחית את עלויות השינוע של מוצרים, דבר התורם להפחתת הפגיעה באיכות הסביבה ברמה הגלובלית והארצית כאחד. סעיף 3א(א)(1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק), מסמיך את הממשלה לקבוע, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תקנות בעניין העדפת תוצרת הארץ. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה–1995 (להלן – התקנות), המסדירות את העדפת תוצרת הארץ ברכישת טובין. תקנות אלה כפופות להוראת סעיף 5א(ב) לחוק, שלפיה תקנות לפי החוק יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית. הצעת החוק מבקשת להחיל את החובה להעדיף את תוצרת הארץ על גופים נוספים על אלה המנויים בסעיף 2(א) לחוק (כגון תאגיד מקומי או תאגיד שהמדינה משתתפת בתקציבו) ובכך לעודד את הצמיחה בכלכלה ובתעשייה הישראלית; בנוסף ההצעה מבקשת להחיל את חובת העדפת תוצרת הארץ גם בהליכים שאינם מכרז ובמכרזים למיזמים הממומנים על ידי גורמים חוץ ממשלתיים כגון B.O.T ו- P.F.I. וכדומה. לבסוף, ההצעה מתנה את כפיפות העדפת תוצרת הארץ לאמנות בינלאומיות בכך שמדובר באמנה שאושררה על ידי הכנסת. סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק, כך שיכלול הגדרות לעניין העדפה של תוצרת הארץ: "הצעה מתוצרת הארץ" –הצעה מתוצרת הארץ היא הצעה שרכיב הטובין שבה עונה על הגדרת "טובין מתוצרת הארץ". "טובין מתוצרת הארץ", "ייצור", "מחיר הצעה", "מחיר מרכיב ישראלי" ו-"ספק חוץ" – הגדרות אלו הועתקו מהתקנות. "גוף מתוקצב וגוף דו מהותי" – גופים אשר קיים רציונל להחיל את חוק חובת המכרזים ואת חובת העדפת תוצרת הארץ קיים לגביהם אם בשל השתתפות המדינה בתקציבם ואם בשל היותם ממלאים תפקיד ציבורי על פי דין (כגון: הסתדרות כללית, מפעל הפיס, הסוכנות היהודית, קק"ל, הבורסה לני"ע ועוד). "רשות מקומית" – הרציונל להחלת החוק על הרשויות המקומיות חל באופן דומה. כיום הרשויות אינן מחויבות בהעדפה כאמור אלא כהמלצה בלבד של וועדת המכרזים. מטרת ההצעה להחיל את החובה גם עליהן. סעיף 2 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2ג, המחייב מזמין לכלול במסמכי המכרז תנאי שלפיו תינתן העדפה של 15% במסגרת אמת המידה של המחיר להצעה מתוצרת הארץ (שיעור ההעדפה בהתקשרות של חברה ממשלתית או יחידת סמך ממשלתית שמייצאת לפחות 30% מתוצרתה יעמוד על 10%). על מנת לזכות בהעדפה, יידרש המציע במסמכי המכרז לצרף להצעה אישור מאת רואה חשבון בדבר שיעור המרכיב הישראלי בהצעה. ההסדר הקבוע בהוראה זו אינו שונה באופן מהותי מההסדר הקבוע כיום בתקנות. מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2ד, המחייב מזמין לכלול במסמכי מכרז ששווי ההתקשרות בו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים והניתן לפיצול, הוראה לפיה רשאי המזמין להקטין את היקף ההתקשרות עם ספק חוץ ל-50%, ללא שינוי במחירי היחידה. על מכרז מסוג זה יחולו הוראות סעיף 2ג לעניין ההחלטה הזוכה, אך אם ספק חוץ היה אמור לזכות במכרז, ייתן המזמין אפשרות למציע בעל הציון המשוקלל הגבוה ביותר של הצעה מתוצרת הארץ אפשרות להתקשר עימו לגבי 50% מהיקף המכרז במחיר ההצעה של ספק החוץ. ההסדר הקבוע בהוראה זו אינו שונה באופן מהותי מההסדר הקבוע כיום בתקנות. מוצע להוסיף לחוק את סעיף 2ה, המרחיב את הגופים שעליהם יחולו סעיפי העדפת תוצרת הארץ: כיום קובעות התקנות כי הגדרת המונח "מזמין" כוללת את המדינה או תאגיד ממשלתי, למעט חברה, אשר בהתאם לסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לא חלה לגביה ההוראה המסמיכה של סעיף 4(א) לחוק, וחברה-בת של חברה כזו. מוצע להרחיב את ההגדרה, כך שגופים נוספים יהיו חייבים בהעדפת תוצרת הארץ. הסעיף גם מחיל את מנגנון ההעדפה של הצעות מתוצרת הארץ גם על התקשרויות שבהן הספק נבחר בהליך תחרותי שאינו "מכרז", וכן במצבים שבהם מטרת ההתקשרות הינה הקמת מיזם שבו המזמין אינו מממן את הקמתו, או מיזם שבו התמורה עבור תפעולו תינתן על ידי צד שלישי. הדוגמא הבולטת למיזמים מסוג זה היא מיזמי B.O.T ו- P.F.I. סעיף 3 פסקה (א)(1) בסעיף 3 לחוק, המסמיכה את הממשלה לקבוע תקנות לעניין העדפת תוצרת הארץ ובכלל זאת לעניין טקסטיל ברכישות כוחות הביטחון. החוק ייתר את הוראות הסעיף לגבי העדפה ככלל אך יחול בשינויים המחויבים על מנת שהוראות הטקסטיל יישארו בתוקפן. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2572/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' בחשוון התשע"ב – 7.11.11