הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב דוד רותם פניה קירשנבאום פ/3882/18 הצעת חוק הרשות לפיתוח הגליל (תיקון – מיזם חקלאי-תיירותי בגליל), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 1 1. בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–19931 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) לפני ההגדרה "הרשות" יבוא: ""הוועדה הבין-משרדית" – הוועדה שמונתה בהתאם להוראות סעיף 6א;"; (2) בהגדרה "השר", במקום "שר הכלכלה והתכנון" יבוא "השר לפיתוח הנגב והגליל;"; (3) אחרי ההגדרה "השר" יבוא: ""מיזם חקלאי-תיירותי משולב" – מיזם בגליל שבמסגרתו נעשה שימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות, לרבות שימושים נלווים לשימושים אלה, וכן למגורי המחזיק באותם מקרקעין למטרות האמורות;" תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5(א)(3) לחוק העיקרי, אחרי "הגליל" יבוא "לרבות מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים". תיקון סעיף 6 3. בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) לקבוע בכללים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי-תיירותי משולב, לרבות לעניין היתכנות כלכלית של המיזם ולעניין שימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות; (9) להמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, על הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי-תיירותי משולב שמתקיימים בו הכללים שנקבעו לפי פסקה (8); ואולם, השר לא יאשר המלצה כאמור אלא לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין-משרדית; המלצת הרשות לפי פסקה זו תהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל." הוספת סעיף 6א 4. אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: "ועדה בין-משרדית לעניין מיזם חקלאי-תיירותי משולב 6א. (א) השר ימנה ועדה בין-משרדית, שתפקידה להמליץ לו בעניין הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי-תיירותי משולב כאמור בסעיף 6(9), ואלה חבריה: (1) נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו; (3) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו; (4) נציג שימנה שר התיירות מבין עובדי משרדו; (5) נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו. (ב) הוועדה הבין-משרדית תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה." הוראת מעבר 5. (א) בסעיף זה – "הוועדה הבין-משרדית", "מיזם חקלאי-תיירותי משולב" ו"השר" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העיקרי , כנוסחו בחוק זה; "יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה; "מקרקעין" – מקרקעין שלגביהם נחתם חוזה עם רשות מקרקעי ישראל לפני יום התחילה. (ב) מי שניהל מיזם בגליל, והשר, לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין-משרדית, אישר כי ביום התחילה החזיק במקרקעין, שלוש שנים לפחות לפני יום התחילה, לצורך ניהול מיזם חקלאי או מיזם חקלאי-תיירותי משולב שפעל בתמיכה ובסיוע שנתנו משרד ממשרדי הממשלה, ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל, לצורך ניהול אותו מיזם, רשאי לבקש מרשות מקרקעי ישראל להתקשר עמו בחוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם כמיזם חקלאי-תיירותי משולב. (ג) הוועדה הבין-משרדית – (1) תחליט על אמות מידה להכרה בתמיכה ובסיוע בהתחשב, בין השאר, באופי התמיכה והסיוע שניתנו לצורך ניהול מיזמים ופיתוחם, ובכלל זה אם ניתנו בכסף או בשווה כסף, וכן בהתחשב בהמלצות לתמיכה ולסיוע כאמור שנתנו משרדי הממשלה; (2) תמסור לשר את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי בקשה לאישור מיזם, לאחר שבחנה, בין השאר, את אלה: (א) קיום התנאים האמורים באותו סעיף קטן; התמיכה והסיוע ייבחנו לפי אמות המידה שעליהן החליטה הוועדה לפי פסקה (1); (ב) מידת ההיתכנות התכנונית של המיזם. (ד) בקשה לקבלת אישור השר לפי סעיף קטן (ב) תוגש בתוך 18 חודשים מיום התחילה. (ה) על אף הוראות כל דין, רשות מקרקעי ישראל תקנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב), שהמציא אישור לפי אותו סעיף קטן, זכויות לגבי המקרקעין לשם ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב; הקניית זכויות כאמור אינה טעונה מכרז, ובלבד שהמבקש הסדיר את תשלומיו לרשות מקרקעי ישראל בשל כל השימושים במקרקעין, שנעשו עד למועד חתימת חוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לרבות תשלומים בשל שימושים במקרקעין אחרים במסגרת המיזם, אף אם לא נחתם לגביהן חוזה עם רשות מקרקעי ישראל לפני יום התחילה. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), רשות מקרקעי ישראל רשאית שלא להמשיך להקנות זכויות לגבי המקרקעין כאמור באותו סעיף קטן, אם עד תום עשר שנים מיום התחילה טרם ניתן תוקף לתוכנית המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין, או אם מוסד התכנון דחה תכנית כאמור בחלטה סופית שאין עליה ערר אף לפני תום התקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "תכנית" ו"מוסד תכנון" – כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–19652. כללים ראשונים 6. כללים ראשונים לפי סעיף 6(8) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. דברי הסבר הצעת החוק נועדה להקל על פיתוח מיזמים המשלבים חקלאות ותיירות בגליל, בדומה לנגב, ובכך לפתור בעיות הקשורות בתיאום בין הגורמים השונים הנוגעים בדבר. השילוב של פיתוח חקלאי ופיתוח תיירותי בגליל ממלא תפקיד חשוב בפיתוחו, תוך שמירה על האיזון האקולוגי והגנה על הסביבה. היום הקמת מיזם משולב כאמור דורשת תיאום בין גורמים ממשלתיים וציבוריים שונים, והדבר נעשה ללא יד מכוונת, באופן הגורם להרתעת יזמים פוטנציאליים מלהשקיע ממרצם ומכספם בפיתוח הגליל. הצעת חוק זו מבקשת לשפר מצב זה ולהקל על הממשלה ורשויותיה לפעול לקידום מיזמים לפיתוח הגליל המשלבים חקלאות ותיירות. נוסף על כך, מבקשת הצעת החוק לתת מענה לקשיים שהתעוררו בנוגע למיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים הקיימים כבר כיום בשטח. על כן, מוצע להסמיך את הרשות לפיתוח הגליל לקבוע בכללים, באישור השר לפיתוח הנגב והגליל (להלן – השר) וועדת הכלכלה של הכנסת, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי-תיירותי משולב, המוגדר כמיזם שבמסגרתו ייעשה שימוש במקרקעין בגליל, הן לצורך חקלאות והן לצורך תיירות, וכן למגורי המחזיק באותם מקרקעין. עוד מוצע כי הרשות תאשר בקשות להכרה במיזמים כאמור, אם התקיימו בהם הכללים ואמות המידה כאמור, וכן תמליץ בפני רשות מקרקעי ישראל על הקצאת מקרקעין לצורך הקמת מיזם חקלאי-תיירותי משולב שהוכר לפי ההוראות המוצעות. המלצה זו, שתהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל, טעונה אישור מטעם השר, שיינתן לאחר קבלת המלצה של ועדה בין-משרדית, שתורכב מנציגי חמישה משרדים ממשלתיים הנוגעים בדבר. לעניין מיזמים קיימים, מוצע לקבוע הוראות מעבר לגבי מי שניהל מיזם בגליל, וקיבל אישור מהשר, כי המיזם פעל במשך שלוש שנים לפחות לפני יום התחילה של החוק בתמיכה וסיוע של רשויות המדינה או רשות מקרקעי ישראל. מבקש כאמור יהיה רשאי לפנות לרשות מקרקעי ישראל בבקשה להתקשר עימו בחוזה להקניית זכויות במקרקעין, בפטור ממכרז. השר ייתן אישור למבקש כאמור, רק לאחר שיקבל את המלצת הוועדה הבין-משרדית. ועדה זו תקבע אמות מידה להכרה בתמיכה ובסיוע שניתנו, בהתחשב, בין היתר, באופי התמיכה והסיוע שניתנו. הוועדה האמורה תבחן, בין היתר, את קיום התנאים למתן אישור מהשר, לאחר שתבחן אם אכן התקיימו במבקש ובמיזם התנאים האמורים לעיל, ובכלל זה, ולא מדובר ברשימה סגורה, קיום אמות המידה שקבעה ומידת ההיתכנות התכנונית של המיזם. לדעת חברי הכנסת המציעים, אין בהצעת חוק זו כדי לפגוע בזכות לשוויון בין אזרחי מדינת ישראל, שכן מדובר במקרים חריגים של תושבים שעלו על הקרקע בתמיכה ובסיוע מצד המדינה, ואף אם לא בכל המקרים ניתן לבסס את המשך החזקתם במקרקעין על הבטחה שלטונית מחייבת, הרי שאין ספק כי כל המתיישבים שינו את מצבם באופן משמעותי, בהסתמך על החלטותיהן של רשויות המדינה ופעולותיהן, והשקיעו ממון רב ושנים של עמל בפיתוח הגליל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בטבת התשע"ב – 9.1.12