הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת ישראל חסון
שאול מופז
אברהם מיכאלי
אברהם דיכטר
איתן כבל
אורית זוארץ
אריה אלדד
שלי יחימוביץ'
נסים זאב
דב חנין
יריב לוין
אורי אורבך
מיכאל בן-ארי
זאב אלקין
רחל אדטו
עינת וילף
פ/3532/18
הצעת חוק הכרה, טיפול ושיקום בפדויי שבי, התשע"א–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"ועדה רפואית" – ועדה שתמונה על ידי שר הביטחון ותכלול מומחים לטראומת השבי, ובהם פסיכיאטרים, פסיכולוגיים קליניים, עובדים סוציאליים, עובדי שיקום וכן אנשי מקצוע שהם פדויי שבי;
"פדוי שבי" – אדם שבעת שירותו הצבאי נפל בשבי האויב, ושהה בשבי 14 ימים לפחות; למעט מי שנפילתו בשבי האויב נגרמה עקב התנהגות רעה חמורה מצדו או עקב עריקה כהגדרתה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–19551;
"השר" – שר הביטחון.
תחולת חוקי השיקום
2.
(א) פדוי שבי יראו אותו כאילו הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–19592, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו בשינויים אלה:
(1) פדוי שבי יוכר כנכה שדרגת נכותו 20% ללא צורך בהוכחת דרגת הנכות;
(2) פדוי שבי רשאי לפנות לוועדה רפואית להוכחת דרגת נכות 50%; הוועדה הרפואית רשאית לקבוע דרגת נכות זו בהתחשב בין היתר בגורמים אלה:
(א) פחדים, אי שקט וחרדות, עצב ודיכאון קבוע או תגובתי;
(ב) פגיעה בשינה וסיוטי לילה;
(ג) קושי בויסות רגשי, התפרצויות זעם וניתוק רגשי;
(ד) תחושות אשמה, בושה ונטישה;
(ה) שינויים במודעות בריכוז ובזיכרון;
(ו) שינויים בתפיסה עצמית- תחושת זרות מעצמו ומאחרים;
(ז) פגיעה ביכולת ליהנות;
(ח) פגיעה ביחסים בין אישיים הכוללים: חשדנות יתר וחוסר אמון, הימנעות, פגיעה ביחסים אינטימיים במשפחה, בזוגיות, בהורות וכן קשיים בין אישיים בעבודה;
(ט) מי שסובל מטראומת שבי במידה בינונית ומעלה או מפגיעה בתפקוד בעבודה או במשפחה;
(3) פדוי שבי רשאי לפנות לוועדה רפואית להוכחת דרגת נכות של 100%; הוועדה הרפואית רשאית לקבוע דרגת נכות זו בהתחשב במצב הנפשי החמור וקשיים ניכרים בתפקוד;
(4) פדוי שבי יהיה זכאי לסל שיקום על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות; "סל שיקום" לעניין סעיף זה יכלול בין היתר טיפולים נפשיים, טיפול משפחתיים, סיוע בשיקום תעסוקתי, לימודים, דיור, הבראה וטיפולים המסייעים להעצמה נפשית.
(ב) פדוי שבי שנפטר מאחת המחלות המנויות בתוספת יראו אותו כאילו הוכר כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–19503, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו.
הכרה במחלות הנובעות מהשבי
4.
פדוי שבי שחלה באחת המחלות המנויות בתוספת, או בסיבוכים הנובעים ממחלות אלו, יוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי בין המחלה לשבי.
ביצוע ותקנות
5.
(א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) השר רשאי לשנות את התוספת בצו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
תוספת
(סעיפים 2(ב) ו-4)
1. פגיעות נפשיות;
2. דלקת פרקים;
3. אירועי מוח;
4. מחלות לב וכלי הדם הכליליים;
5. דילול עצם ;
6. מחלות במערכת העיכול;
7. שחמת הכבד;
8. יתר לחץ דם;
9. ריבוי שומנים בדם;
10. סוכרת;
11. מחלות עור;
12. סרטן וגידולים ממאירים לסוגיהם;
13. פגיעה עצבית היקפית;
14. תת תזונה וכן מחלות הנובעות מתת תזונה;
15. מחלות שיניים;
16. מחלות אוטואימוניות;
דברי הסבר
אחת המסקנות המופיעות בדו"ח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, אשר הוקם במהלך הכנסת השמונה עשרה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נוגעת לצורך להכיר בנכויות המיוחדות של פדויי שבי אשר נבדלות במאפייניהן מנכויות אחרות.
מטרת החוק הינה לתת ביטוי משפטי ושיקומי לנכויות אלה הכוללות את טראומת השבי המתאפיינת בצרוף טראומות מתמשכות, חוזרות ונשנות של עינויים ואיום על החיים – מעשה ידי אדם. זאת, בנוסף לטראומת הקרב והנפילה בשבי, וכן מחלות סומאטיות המופיעות – לעיתים שנים רבות לאחר החזרה מן השבי – ונובעות הן מן הלחץ הנפשי המתמשך לאורך שנים של פדויי השבי, והן מתנאי השבי הקשים שכללו חקירות ברוטאליות פיסיות ונפשיות, חסכים משינה, מזון ומים, תנאים היגייניים ירודים, השפלה, בידוד, דיס-אינפורמציה וכיוצא באלו.
מחקרים אחרונים מגלים כי מוראות השבי, בניגוד לאירועים טראומטיים נקודתיים, כוללים חשיפה לגודש קיצוני של לחצים חוזרים ונשנים החל משלבי ההילכדות והמאסר ועד לשחרור ולהסתגלות המחודשת. עוד נמצא במחקרים אלו כי יש הבדל משמעותי בין טראומה יחידנית, לטראומה מתמשכת, חוזרת, מעשה ידי אדם וזו אף הוגדרה במחקרים כהפרעה פוסט טראומטית מורכבת (Complex PTSD).
אותם מחקרים גילו כי אצל פדויי השבי קיימת עליה משמעותית בתחלואה סומאטית ופסיכוסומאטית, שיעור גבוה ומשמעותי של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות עור ואלרגיות, סרטן, ושבץ.
הממצא המשמעותי ביותר שנמצא הינו הזדקנות מוקדמת ועליה בתמותה. שעור התמותה בקרב פדויי השבי הוא פי 4 משיעור התמותה של לוחמים דומים ממלחמת יום הכיפורים אשר לא נפלו בשבי.
בשנת 2000 מינה משרד הביטחון ועדה מיוחדת לבדיקת מעמדם של פדויי השבי. חברי הועדה שמונו הינם: אלוף מיל' יורם יאיר, תת אלוף מיל' פרופ' ערן דולב, אל"מ מיל' ד"ר רון לוי, מר פנחס נחמני. ביום 12 ביוני 2002 אימץ מנכ"ל משרד הביטחון את מסקנות הועדה שקבעה בין היתר:
"טראומת הנפילה בשבי יש לה עוצמות וקווים האופייניים רק לה והיא גורמת נזק עמוק לפדויי השבי... נדרשת מפדויי השבי אנרגיה נפשית רבה על מנת להתמודד ולתפקד במסגרות השונות כגון – תעסוקה, משפחה וחברה".
עצם הנפילה בשבי והטראומה הכרוכה בה ותוצאותיה מציבים ומשייכים את פדויי השבי לקטגוריה וקבוצה ייחודית, כאשר מועד קבלת הסטאטוס הייחודי ברור וחלוט – מועד הנפילה בשבי.
כל מי שנפל בשבי יוקנה לו מעמד ייחודי, מעקב יזום, עדכון ובחינה עיתית של יעילות התפקוד, הטיפול והפתרונות, מתן עזרה ותגמולים הנובעים מעצם מעמדו הייחודי של פדוי השבי. החוק המוצע בא בין היתר ליתן ביטוי למסקנות הוועדה כפי שאומצו על ידי משרד הביטחון.
הצעת החוק מתייחסת לקושי העצום של פדויי השבי, אשר שילמו בגופם ובנפשם למען ביטחון המדינה וקיומה, לחזור ולחיות חיים נורמטיביים ולתפקד במסגרות החיים השונות כגון תעסוקה, משפחה וחברה, ועל המדינה מוטלת החובה לסייע לשיקומם ולרווחתם כפי שהדבר נעשה במדינות אחרות בעולם.
מוצע שכל פדוי שבי יוכר באופן אוטומטי כנכה צה"ל בשיעור של 20% נכות ללא צורך בוועדה רפואית. בנוסף, פדוי שבי יהיה רשאי לפנות לוועדה רפואית ולהוכיח דרגת נכות של 50% וזו תהיה רשאית לקבוע דרגת נכות זו בהתחשב בגורמים המצוינים בהצעה. פדוי שבי יהיה גם רשאי לפנות לוועדה רפואית להוכחת דרגת נכות של 100% והוועדה הרפואית תהיה רשאית לקבוע דרגת נכות זו בהתחשב במצב הנפשי החמור וקשיים ניכרים בתפקוד.
כמו כן, מוצע שכל פדוי שבי יהיה זכאי לסל שיקום על חשבון המדינה, שיכלול, בין היתר, טיפולים נפשיים, טיפולים משפחתיים, סיוע בשיקום תעסוקתי, לימודים דיור, הבראה וטיפולים המסייעים להעצמה נפשית. בנוסף, מוצע להכיר במחלות המנויות בתוספת כנכות הנובעת מן השבי ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי בין המחלה לשבי, ולהכיר בפדוי שבי שנפטר כתוצאה מאחת המחלות המנויות בתוספת כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו.
מוצע שכל פדוי שבי יוכר באופן אוטומטי כנכה צה"ל בשיעור של 20% נכות ללא צורך בוועדה רפואית. בנוסף, פדוי שבי יהיה רשאי לפנות לוועדה רפואית ולהוכיח דרגת נכות של 50% וזו תהיה רשאית לקבוע דרגת נכות זו בהתחשב בגורמים המצוינים בהצעה. פדוי שבי יהיה גם רשאי לפנות לוועדה רפואית להוכחת דרגת נכות של 100% והוועדה הרפואית תהיה רשאית לקבוע דרגת נכות זו בהתחשב במצב הנפשי החמור וקשיים ניכרים בתפקוד.
כמו כן, מוצע שכל פדוי שבי יהיה זכאי לסל שיקום על חשבון המדינה, שיכלול, בין היתר, טיפולים נפשיים, טיפולים משפחתיים, סיוע בשיקום תעסוקתי, לימודים דיור, הבראה וטיפולים המסייעים להעצמה נפשית. בנוסף, מוצע להכיר במחלות המנויות בתוספת כנכות הנובעת מן השבי ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי בין המחלה לשבי, ולהכיר בפדוי שבי שנפטר כתוצאה מאחת המחלות המנויות בתוספת כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"א – 3.8.11