הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זהבה גלאון משה גפני אופיר אקוניס פ/3540/18 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קביעת מדרגת מס נוספת וביטול הפחתת שיעורי המס), התשע"א–2011 תיקון סעיף 121 1. בפקודת מס הכנסה1, בסעיף 121(א) – (1) אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) על כל שקל חדש מ-454,680 שקלים חדשים עד 720,000 שקלים חדשים – 45%;"; (2) בפסקה (3), במקום "45%" יבוא "55%". תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) 2. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–20092, סעיף 167 – בטל. דברי הסבר בשנים האחרונות מובילה ממשלת ישראל מדיניות של הפחתת מסים ישירים והעלאת מסים עקיפים. ישראל היא מהמובילות במדינות ה-OECD במשקלם של המסים העקיפים בהכנסות ממסים, בעוד שחלקם של המסים הישירים הולך ופוחת. על פי הרפורמה שהתקבלה בחוק ההסדרים לשנת 2009, מגמה זו אמורה להחריף בחמש השנים הקרובות. ההשלכות העיקריות של המהלך הן על פרוגרסיביות המס בישראל, ולפיכך על אי-השוויון והפערים החברתיים במדינה. במקביל, הולך וקטן חלקה של הממשלה בהוצאה הציבורית. משמעות הדבר היא שהשפעת הממשלה על המשק הולכת ומצטמצמת. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של המגזר הציבורי באמצעות צמצום בתקציבים ובתקנים, שחיקת שכר לעובדי המדינה ופגיעה מתמשכת באיכותם של שירותים בסיסיים דוגמת חינוך ובריאות. הצעה זו היא מהלך ראשון בסדרת צעדים שמטרתם לבלום את ההפחתה הדראסטית בגודל המגזר הציבורי, ולייצר מערכת הכנסות ממשלתית פרוגרסיבית המגלמת באופן יסודי שאיפה לצמצום אי-שוויון כלכלי-חברתי בישראל. יוזמות אלה אינן מבטלות או סותרות את הצורך בשמירה על איזון תקציבי ומסגרת הוצאות מבוקרת: תחת זאת, הן ממחישות כי ניתן לעמוד במטרות אלה תוך קידום מטרות חברתיות, מבלי לפגוע ביציבות המערכת הכלכלית בישראל. מטרת ההצעה הנוכחית היא לבטל את ההפחתה המתוכננת בשיעורי מס ההכנסה לעשירונים העליונים, ולהוסיף מדרגת מס נוספת, שמינית במספר, בגובה 55%, על הכנסות מעבודה שמעל 60,000 ₪ בחודש. הוספת מדרגה זו, וביטול הפחתות הורדת שיעורי מדרגות המס העליונות, תגדלנה את פרוגרסיביות מס הכנסה בישראל, תייצר הכנסות נוספות למשק ותאפשרנה נקיטת צעדי מדיניות נוספים. כיום מדרגת מס הכנסה הגבוהה ביותר היא בשיעור שמס שולי של 45%, והיא מוטלת על הכנסות בגובה של כ-40,000 ש"ח בחודש ומעלה. על פי נתוני סקר כח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום ישנם בישראל 4,460 איש המשתכרים בין 60,000 ל-80,000 ש"ח בחודש, ועוד 3,390 איש המשתכרים מעל 80,000 ש"ח בחודש. עם זאת, מדובר באומדן בעל טעות דגימה גדולה מאוד, וככל הנראה מדובר בהערכת חסר של מספר המשתכרים. גם תחת הערכת חסר זו, על פי אומדן פשוט, הוספת מדרגת מס שישית בגובה 55% צפויה להוביל לתוספת הכנסות של כ-216,000,000 ש"ח בשנה למדינה. לשם ההמחשה, עלות הורדת מדרגת המס הרביעית, על הכנסות של 13,000 עד 20,000 ש"ח בחודש, באחוז אחד, מ-30% ל-29%, תגרע מהמדינה 300,000,000 ש"ח בשנה. ההצעה הנוכחית, לפיכך, מקזזת את מרבית אבדן ההכנסות הצפוי מהפחתת שיעור מס זה. התוספת לתשלום מס ההכנסה של מי שמשתכר 70,000 ש"ח בחודש כתוצאה מהשינוי תהיה כ-1,000 ש"ח נוספים בחודש, המהווים 1.4% ממשכורתו. מי שמשתכר 100,000 ש"ח בחודש ישלם 4,000 ש"ח נוספים בחודש, שהם 4% ממשכורתו. הגדלת ההכנסה הממשלתית במעל 200,000,000 ש"ח בשנה תאפשר לממשלה לבחור מבין מגוון צעדים שיפחיתו את רגרסיביות המס בישראל, דוגמת הפחתת הורדת מס החברות, הפחתה בשיעור העלאת מסים עקיפים שונים (דוגמת הבלו על הדלק), והגדלת היקף מס ההכנסה השלילי. בנוסף להוספת מדרגת מס שמינית, הצעה זו מציעה לבטל את מתווה הפחתת שיעורי מס ההכנסה בארבעת מדרגות המס העליונות כפי שנקבע על ידי הממשלה בחוק ההסדרים שנלווה לתקציב לשנים 2009 - 2010. רפורמה זו משמעותה הפחתה הדרגתית של שיעורי מס ההכנסה על בעלי הכנסות גבוהות בישראל לרמות נמוכות במיוחד עד שנת 2017, והיא חלק ממהלך רחב יותר שמתבטא בשינוי הרכב המסים הישירים והעקיפים בישראל. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אם בשנת 2000 משקלם היחסי של המסים הישירים בהכנסות המדינה היה 58.2%, ושל המסים העקיפים 39.5%, הרי שבעקבות הרפורמה המתוכננת, בשנת 2012 צפוי משקלם של המסים הישירים לרדת ל-48.1% ושל המסים העקיפים לעלות ל-49.4%. הרכב מסים זה מבטא נסיגה דרמטית בפרוגרסיביות המס בישראל ומכביד את נטל המס על בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות. לפיכך מוצע לבטל את הרפורמה. כדי להשלים את המהלך יוצע בנפרד לנקוט בצעדים משלימים שמטרתם עצירת העלאת המסים העקיפים בישראל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באב התשע"א – 3.8.11