הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יריב לוין פ/3537/18 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – בקשה לאישור חריג), התשע"א–2011 הוספת סעיף 9ג 1. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, אחרי סעיף 9ב יבוא: "בקשה לאישור חריג 9ג. (א) רשות מקומית רשאית להגיש בקשה לאישור חריג שתכלול כל אחד מאלה: (1) בקשה להטיל ארנונה בשנת כספים מסוימת שלא בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 9(ב), ובלבד שסכום הארנונה לא יעלה על הסכום המרבי, ולא יפחת מהסכום המזערי; (2) בקשה לשנות סוג, סיווג או תת-סיווג של נכס באופן המשפיע על סכום הארנונה שרשאית הרשות המקומית להטיל לפי חוק זה ובהתאם לתקנות שנקבעו לפי חוק זה; (3) בקשה להטיל ארנונה באופן שבו לצורך חישוב שטח הנכס, לא יראו את סך כל שטחו של נכס כסך כל השטח כפי שחושב לצורך הטלת ארנונה כללית בשנת הכספים הקודמת, ובלבד שתחום שיפוט הרשות המקומית הורחב כדין באחת מארבע השנים שקדמו לשנה שבה מתבקש האישור החריג, באופן שלתחום השיפוט נתווסף שטח שהיה כלול בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת. (ב) בקשה לאישור חריג, כאמור בסעיף קטן (א), תוגש לאישור השרים עד ליום 15 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת לשנת הכספים שבעדה מתבקש האישור החורג, ויצורף לה אישור של היועץ המשפטי של הרשות המקומית המבקשת את האישור החורג. (ג) השרים יחליטו בבקשה לאישור חריג באחד ממועדים אלה, לפי הענין: (1) בקשה להעלאה בשיעור של עד 3% בשיעור הארנונה ביחס לסוג, סיווג או תת-סיווג של נכס – יחליטו בה השרים בתוך 30 ימים מיום שהוגשה; לא החליטו השרים בבקשה בתוך המועד האמור, יראו את הבקשה כאילו אושרה; (2) שוכנעו השרים כי הבקשה היא בגדר שינוי יסודי – יחליטו בה השרים לא יאוחר מיום 15 במרץ של שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה; (3) בקשה שלא מתקיים בה האמור בפסקאות (1) ו-(2) – יחליטו בה השרים לא יאוחר מיום 15 בפברואר של שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה. (ד) החליטו השרים שלא לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) או (3), כולה או חלקה, יודיעו על כך לרשות המקומית, לאחר שניתנה לה הזדמנות לטעון טענותיה; החלטת השרים שלא לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן זה תינתן בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה. (ה) החלטות השרים לעניין היות הבקשה בגדר שינוי יסודי או שלא לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ד) תהיה מנומקת בכתב. (ו) בסעיף זה, "שינוי יסודי" – כל אחד מאלה: (1) בקשה לשנות למעלה מחמישה סוגים, סיווגים או תתי-סיווגים של נכס; (2) בקשה לשנות הגדרה של סוג, סיווג או תת-סיווג של נכס.". דברי הסבר הארנונה הכללית היא מס המוטל לפי חוק המדינה על המחזיקים בדירות מגורים ובכל מבנה שאיננו משמש למגורים, כגון חנויות, משרדים, מבני תעשיה ומלאכה, חניונים, קרקעות ועוד. צו ארנונה הינו מעשה חקיקה של מועצת הרשות המקומית, בהתאם לחוק ההסדרים במשק המדינה, אשר נועד לממן את פעולות הרשות. חיוב הארנונה הוא שנתי (מינואר ועד דצמבר) והוא נקבע על - פי סוג הבניין, השימוש והשטח. במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה, קובעת הכנסת, מדי שנה בשנה, את שיעור העלאת הארנונה ברשויות המקומיות, תעריפי המינימום והמקסימום בהתאם לסוגי הנכסים השונים ואת רשימת הקבוצות הזכאיות להנחות ופטורים. תשלום הארנונה על ידי כלל התושבים ובמועדים קבועים, מבטיח פעילות תקינה של הרשות המקומית ומימון סדיר של השירותים לתושבים בכל התחומים שעליהם מופקדת ואחראית הרשות המקומית. הרשויות המקומיות מחויבות לקבל החלטה במליאת המועצה בדבר עדכון תעריפי הארנונה, וזאת עד לתאריך 30 בנובמבר בכל שנה לגבי שנת הכספים הבאה. רשות אשר לא מצליחה להעביר החלטה במליאת המועצה עד לתאריך זה, לא רשאית להגיש את עדכון תעריפי הארנונה למשרד הפנים ולמשרד האוצר. עוד קובע החוק, כי הרשות המקומית חייבת להגיש את צו הארנונה עד לתאריך 15 בפברואר של שנת הכספים לגביה נדרש עדכון תעריפי הארנונה. מנגד, החוק לא קובע תאריך יעד לשלטון המרכזי לאשר או לא לאשר את תעריפי הארנונה שהוגשו לו על ידי הרשויות המקומיות. התוצאה היא שבמקרים רבים בשל עומס העבודה המוטל על הגורמים העוסקים בנושא מורכב זה, השלטון המרכזי בוחן את צווי הארנונה ומכריע בהם רק לקראת סוף שנת הכספים. הרשויות המקומיות נותרות בשל כך בחוסר וודאות לגבי מרכיב מרכזי בהכנסותיהן בתקציב השנתי. חוסר וודאות זה פוגע קשות ביכולת תכנון התקציב וניהולו במהלך שנת הכספים כולה. במקרים בהם השלטון המרכזי מאשר את העלאת תעריפי הארנונה לרשות מקומית מסוימת לקראת סוף שנת הכספים, נאלצת הרשות לחייב את התושבים ובעלי העסקים בהעלאת התעריפים לכל שנת הכספים (רטרואקטיבית), בחשבון הארנונה האחרון. יוצא מכך, שהתושבים ובעלי העסקים נאלצים לשלם בתשלום אחד את ההעלאה בארנונה במקום שבמצב תקין התשלום היה נפרס לאורך כל השנה. מכל זה עולה, כי קיימת בעיה מרכזית של חוסר וודאות הפוגע ביכולתן של הרשויות לתכנן ונהל את התקציב השנתי. על מנת להגביר את הוודאות של הרשויות המקומיות מוצע בהצעת החוק לקבוע מועדים מוגדרים לביצוע תהליך אישור צווי הארנונה ברשויות המקומיות, העברתם לאישור השלטון המרכזי וקבלת אישור זה. כל זאת, בדרך שתבטיח את השלמת התהליך עד תום הרבעון הראשון של כל שנת הכספים, ובאופן שיעניק ודאות וידיעה מוקדמת הן לרשויות המקומיות והן לתושביהן באשר לשיעורי הארנונה והכספים העתידים להיות משולמים במסגרתה. הצעת חוק דומה בעיקרה הוגשה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3456/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באב התשע"א – 3.8.11