הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת רוני בר-און
בנימין בן-אליעזר
פ/3619/18
הצעת חוק היכל התנ"ך בירושלים, התשע"ב–2011
פרק א': מטרה
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה להקים את היכל התנ"ך בירושלים, לקבוע את מטרותיו, תפקידיו ולהסדיר את פעילותו.
פרק ב': פרשנות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"היכל התנ"ך", "ההיכל" – היכל התנ"ך שהוקם לפי סעיף 3;
"המועצה" – המועצה הציבורית שהוקמה לפי סעיף 7;
"המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581;
"מועצת המוזיאונים" – המועצה כהגדרתה בחוק המוזיאונים, התשמ"ג–19832;
"השר" – ראש הממשלה.
פרק ג': מטרות ותפקידים
הקמת ההיכל ומטרותיו
3.
מוקם בזאת היכל התנ"ך שמטרותיו הן איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של התנ"ך ונגזרותיו התרבותיות והאמנותיות, הרוחניות והפילוסופיות, לחברה הישראלית ולעם היהודי.
מעמד ההיכל
4.
(א) היכל התנ"ך יהיה תאגיד.
(ב) ההיכל יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]3.
מקום מושבו של ההיכל
5.
מקום מושבו של היכל התנ"ך הוא בירושלים.
תפקידי ההיכל
6.
אלה תפקידי היכל התנ"ך –
(1) לשמר ולטפח את מורשת ותרבות התנ"ך;
(2) לאפשר לציבור, בישראל ומחוצה לה, נגישות הולמת לאוספי ספרי התנ"ך, בין השאר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים;
(3) לקיים פעילות תרבותית, ספרותית וחינוכית העוסקת בתנ"ך, המיועדת לציבור או לחלק ממנו, לרבות ציבור התלמידים במוסדות החינוך;
(4) להוות מוקד של קשר נמשך למיליוני אנשים ברחבי העולם בעלי זיקה הדוקה לתנ"ך;
(5) לשמש כמוסד המתמחה בעולם התנ"ך, בהתאם למטרותיו, שיקיים פעילויות מחקריות לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים;
(6) למלא כל תפקיד אחר הנדרש לשם השגת מטרותיו.
פרק ד': המוסדות
מועצה ציבורית
7.
(א) השר ימנה מועצה ציבורית להקמת ולהפעלת היכל התנ"ך; המועצה תהיה בת חמישה עשר חברים, ואלה חבריה:
(1) עובד משרד ראש הממשלה;
(2) עובד משרד התרבות והספורט, לפי המלצת שר התרבות והספורט;
(3) עובד משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך;
(4) עובד משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר;
(5) נציג עיריית ירושלים, כפי שתקבע מועצת העירייה לפי המלצת ראש העירייה;
(6) חמישה נציגים של ההסתדרות הציונית העולמית, לפי המלצתה;
(7) חמישה בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, שניים מהם מתחומים הקשורים למטרות היכל התנ"ך בירושלים, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה, ואחד מתחום המוזיאונים, לפי המלצת מועצת המוזיאונים.
(ב) הודעה בדבר מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות.
יושב ראש המועצה
8.
המועצה תמנה מבין חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו.
תפקידי המועצה
9.
תפקידי המועצה –
(1) קביעת מדיניות הניהול וההפעלה של היכל התנ"ך בירושלים;
(2) קבלת דוחות על פעילות ההיכל מהוועד המנהל ואישור תכנית העבודה השנתית של ההיכל;
(3) אישור חלוקת התקציב לניהול ולהפעלה של היכל התנ"ך.
סדרי עבודת המועצה
10.
(א) המועצה הציבורית תתכנס פעמיים בשנה לפחות.
(ב) יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.
(ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
הוועד המנהל
11.
(א) השר ימנה מבין חברי המועצה ועד מנהל של חמישה חברים ובלבד
שהם –
(1) נציג ראש הממשלה;
(2) נציג משרד התרבות והספורט;
(3) נציג משרד החינוך;
(4) שני נציגים בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה מבין אלו שמונו לפי סעיף 7(7).
(ב) הוועד המנהל ימנה מבין חבריו, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו.
תפקידי הוועד המנהל
12.
תפקידי הוועד המנהל –
(1) להתוות את קווי הפעולה של היכל התנ"ך;
(2) לאשר את תקציב היכל התנ"ך שהוכן על ידי ראש ההיכל ולהביאו לאישור המועצה;
(3) לפקח על ביצוע קווי הפעולה של ההיכל ועל תכניותיו;
(4) לדון בדינים וחשבונות שהמבקר הפנימי של ההיכל יגיש לו ולקבוע מסקנות.
פיזור הוועד המנהל
13.
(א) ראה השר כי הוועד המנהל אינו ממלא את תפקידו באופן נאות, יתרה בוועד המנהל בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש הוועד המנהל, כי אם תוך זמן שיקבע לא ימלא הוועד המנהל את המוטל עליו כפי שפירט השר בדרישתו, יפזר את הוועד המנהל.
(ב) לא מילא הוועד המנהל את שהוטל עליו כאמור בסעיף קטן (א), תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר להורות על פיזור הוועד המנהל.
כינון ועד מנהל חדש
14.
התפטר הוועד המנהל או החליט השר לפזרו כאמור בסעיף 13, ימונה ועד מנהל חדש, בדרך הקבועה בסעיף 11, תוך שלושים ימים מיום ההתפטרות או הפיזור, לפני הענין.
גמול והחזר הוצאות
15.
(א) חבר המועצה או חבר הוועד המנהל שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שאותו הוא מייצג במועצה, זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור השתתפות.
(ב) חבר המועצה או חבר הוועד המנהל שאינו זכאי לגמול לפי סעיף קטן (א) זכאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלב שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
(ג) השר, באישור שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולמו גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
(ד) בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19854.
תקופת כהונה
16.
חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים ואפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופות כהונה נוספות, ואולם לא יכהן חבר המועצה יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
פקיעת כהונה והעברה מכהונה
17.
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה;
(3) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שאותו הוא מייצג במועצה.
(ב) השר רשאי, לאחר שנועץ ביושב ראש המועצה או ביושב ראש הוועד המנהל, לפי העניין, להעביר חבר המועצה או חבר הוועד המנהל מכהונתם לפני תום תקופת כהונתם בהתקיים אחד מאלה:
(1) נבצר מהם דרך קבע למלא את תפקידם;
(2) נעדרו בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה הציבורית או של הוועד המנהל.
תוקף פעולות
18.
קיומם של המועצה הציבורית או של הוועד המנהל, סמכויותיהם ותוקף החלטותיהם ופעולותיהם לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריהם או מחמת ליקוי במינוים או בהמשך כהונתם, ובלבד שרוב חברי המועצה וחברי הוועד המנהל מכהנים כדין.
ראש ההיכל
19.
(א) המועצה, באישור השר, תמנה את ראש ההיכל.
(ב) ראש ההיכל ימונה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לשתי תקופות כהונה רצופות נוספות וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
תפקידי ראש ההיכל
20.
תפקידי ראש ההיכל –
(1) ניהול ההיכל;
(2) יישום החלטות הוועד המנהל;
(3) הכנת תכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי והבאתם לאישור הוועד המנהל;
(4) דיווח לוועד המנהל על פעילויות ההיכל.
תנאי העסקתו של ראש ההיכל ופקיעת כהונתו
21.
(א) הוועד המנהל, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את שכרו ותנאי העסקתו של ראש ההיכל.
(ב) ראש ההיכל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה;
(3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש ראש ההיכל.
מבקר פנימי
22.
להיכל ימונה מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–19925; המבקר הפנימי יגיש לוועד המנהל דין וחשבון על ממצאיו.
פרק ה': הוראות כלליות
ניגוד עניינים
23.
(א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה או כחבר הוועד המנהל מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
(ב) חבר המועצה, חבר הוועד המנהל או עובד ההיכל (בסעיף זה – חבר) יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.
(ג) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ליושב ראש הוועד המנהל או לראש ההיכל, לפי הענין.
(ד) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר.
מקרקעין
24.
המדינה תעמיד לרשות ההיכל את המקרקעין הדרושים לפעילותו, כפי שיקבע השר.
מימון
25.
הקמתו, שימורו והפעלתו של ההיכל וביצוע הוראות חוק זה ימומנו מתקציב המדינה וכן מתרומות והכנסות אחרות, כפי שדרוש להוצאות קיומו, פיתוחו וניהול מכלול פעילותיו לפי מטרות חוק זה; השתתפות המדינה בתקציב ההיכל ובביצוע הוראות לפי חוק זה תיקבע בתכנית נפרדת, בסעיף תקציב משרד ראש הממשלה בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה – "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19856.
תקציב
26.
(א) המועצה תאשר הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר ולשר האוצר; התקציב טעון אישור השר ושר האוצר.
(ב) שנת תקציב ההיכל תהיה כשנת תקציב המדינה.
פטור ממסים
27.
(א) לענין פקודת מס הכנסה7, ייחשב ההיכל כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה, ולענין חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–19618, ייחשב ההיכל כמוסד ציבורי לפי סעיף 39(6) לחוק האמור, וכל נכסי ההיכל יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר, המשתלמים לרשות מקומית.
(ב) פטור ממסים לפי סעיף זה לא יחול על נכסים המשמשים למטרות מסחריות.
עובדים
28.
תנאי העסקתם של עובדי ההיכל יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים מקבילים, בשינויים ובתיאומים שיקבע השר בהסכמת שר האוצר ועל פי המלצת המועצה.
איסור העברת נכסים
29.
(א) ההיכל לא יהא רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושווים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(ב) ההיכל לא יהא רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה, להאריכה או שכירות לתקופה נוספת שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים.
(ג) ההיכל לא יטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.
ביצוע ותקנות
30.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות סדרי העבודה של המועצה והוועד המנהל.
תחילה
31.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 7, שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) עד יום התחילה תמונה המועצה הציבורית לפי סעיף 7.
דברי הסבר
מזה שש שנים מנהלת עמותת "עמק התנ"ך" את המיזם "עמי העולם כותבים את התנ"ך". מיזם עולמי בהולכת נציגויות משרד החוץ ומשרד ההסברה. עד כה הצטרפו למפעל העולמי 45 מדינות, בהן כותבים מאות אלפי אנשים איש את פסוקו בשפתו ובכתב ידו. היכל התנ"ך, עם הקמתו, ישמש כלב למפעל הכתיבה ובו יוצגו הספרים השלמים.
התנ"ך הוא כור מחצבתו של העם היהודי בישראל ובתפוצות ומן הראוי שהיכל התנ"ך – על פי חזונו של דוד בן גוריון – יוקם בירושלים, בירתה הנצחית של מדינת ישראל. היכל התנ"ך שמוצע להקימו בירושלים, יכנס סביבו את הפעילות של כל המגזר התרבותי והרוחני העוסק בתנ"ך. מוצגי היכל התנ"ך ומסלולי הטיול החינוכיים שביניהם במרחבי הגנים והשטחים של ההיכל ישרו על המבקרים את המציאות התנ"כית במתכונת העתיקה.
מטרות ההקמה וההפעלה של היכל התנ"ך בירושלים מכוונות לשלושה תחומים:
ראשית, כלפי פנים – להחזיר את התנ"ך לחברה הישראלית ואת החברה אל התנ"ך. התכנים, המוצגים, המיצגים וההפעלות יהיו מכוונים לכל חתכי החברה – גני ילדים, בתי הספר היסודיים והתיכוניים, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, תנועות הנוער, ארגוניים חברתיים, תיירות פנים וכיו"ב.
שנית, כלפי חוץ – היעד הוא לייצר מוקד של קשר נמשך למיליונים בעלי זיקה הדוקה לתנ"ך. מאות אלפי תיירים מבין המיליונים המגיעים לישראל יראו בהיכל התנ"ך בירושלים את אחת מפסגות הביקור שלהם.
שלישית, מול הקהילה האקדמית ונושאי התרבות, האמנות והדתות. התנ"ך וההיסטוריה הסובבת את תקופתו, התרבויות שקדמו ואלה הנגזרות ממנו – כל אלה הם שדה שחורשים בו אנשי דת, סופרים, אומנים, אנשי רוח, פילוסופים ומשוררים.
חשוב להוסיף כי הצעת חוק זו תספק מענה גם לעמותת "בית התנ"ך" באשר למקום פעילותה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בחשוון התשע"ב – 7.11.11