הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי שלמה מולה ניצן הורוביץ מירי רגב מצטרפים: חברי הכנסת איתן כבל רונית תירוש אריה אלדד אורית זוארץ פ/3555/18 הצעת חוק החברות (תיקון – הקמת מאגר דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות), התשע"ב–2011 תיקון סעיף 240 1. בחוק החברות, התשנ"ט–19991 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף קטן (א1) יבוא: "(א1) (1) השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, יקבע תנאים ומבחנים לדירקטור בעל כשירות מקצועית. (2) ועדה מטעם רשות ניירות ערך תקים מאגר של מועמדים בעלי כישורים לשמש כדירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות על פי התנאים והמבחנים שיקבע השר, מתוך בקשות שתקבל ממועמדים לתפקיד דירקטור חיצוני. (3) המועמדים שייכללו במאגר יסווגו על פי שם, תחומי מומחיות, השכלה, הכשרה וניסיון. (4) הרשות תפרסם הודעה בדבר הקמת המאגר והתנאים להיכלל בו וכן את רשימת הדירקטורים החיצוניים הכלולים במאגר. (5) כל חברה ציבורית או אחרת, המחויבת על פי חוק למנות דירקטורים חיצוניים, תפנה לרשות ניירות ערך וזו תשלח לה רשימה אקראית ובה עשרים שמות של מועמדים, הרלוונטיים לתחום עיסוקה, שמתוכם תבחר האסיפה הכללית של החברה את הדירקטורים החיצוניים." תיקון סעיף 363א 2. בסעיף 363א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב)(12), במקום "בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית" יבוא "בעל כשירות מקצועית" ואחרי "בניגוד להוראות סעיף 240(א1)(1)," יבוא "ולא נבחר דירקטור חיצוני מתוך מאגר רשות ניירות ערך, בניגוד להוראות סעיף 240(א1)(5),". הוראות תחילה ומעבר 3. הוראות החוק העיקרי כנוסחן בחוק זה יחולו רק לגבי דירקטור חיצוני שמונה לראשונה לאחר קביעתן. דברי הסבר בשנים האחרונות חזה המשק בחלוקת משכורות מוגזמות, בונוסים ואופציות למנהלים בחברות הציבוריות, על-ידי בעלי השליטה, אף שאלה מחזיקים לעתים רק במיעוט מניות קטן ביותר. משכורות ובונוסים מנופחים אלה ממומנים למעשה באמצעות בעלי מניות הרוב שאינם בעלי השליטה (לרבות באמצעות קופות גמל ופנסיה). מצב זה התאפשר מאחר שבמקרים רבים, הדירקטורים החיצוניים, שתפקידם לשמש "כלבי השמירה" של ציבור בעלי המניות שאינו בעל השליטה, לא מילאו תפקידם כיאות, לאור קשריהם עם בעלי השליטה (בדרך כלל קשרים עקיפים), ולאור חבותם להם את מינויים ואת הארכת כהונתם כדירקטורים. למעשה, בשנים האחרונות נדונו עשרות מקרים של דירקטורים חיצוניים שלא מילאו תפקידם כיאות, התרשלו ואף פעלו בניגוד עניינים. לאור האמור, אישרה הכנסת לאחרונה תיקון לחוק החברות (תיקון מס' 16), המפחית מכוחם של בעלי מניות השליטה ומגדיל מנגד את כוחם של בעלי מניות המיעוט והדירקטורים החיצוניים. על אף תרומתו של תיקון מס' 16 להרחבת הזיקה האסורה של דירקטורים חיצוניים לבעלי השליטה, הוא לא קבע מהיכן יובאו הדירקטורים החיצוניים, מי ימיינם ומי יבחן כישוריהם. למעשה, תיקון זה אינו מצליח למנוע את הזיקה הישירה או העקיפה של הדירקטורים החיצוניים לבעלי השליטה הממנים אותם. לפיכך, מוצע בתיקון זה לקבוע מנגנון למיון וסינון המועמדים לכהונת דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות. מנגנון זה יכלול הקמת מאגר דירקטורים חיצוניים שינוהל על ידי רשות ניירות ערך ואשר הדירקטורים בו יסווגו, בין היתר, על פי תחומי מומחיותם. המועמדים הרלוונטיים לתחום עיסוקה של החברה ייבחרו מתוך המאגר בצורה אקראית. המנגנון האמור עשוי להפחית עוד יותר את הישנותם של מקרי זיקה אסורה. בנוסף, מוצע להוסיף לסנקציות הכספיות שמחילה רשות ניירות ערך על מפירי החוק, סנקציה בגין אי מינוי דירקטורים חיצוניים על-פי המנגנון לעיל. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3271/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בחשוון התשע"ב – 31.10.11