הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2009 באוקטובר26 458 ח' בחשוון התשס"ט עמוד הצעת חוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות הנוגעות 26 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2009-, התש"ע)לחיילים בשירות קבע 26 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה הצעת חוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על 2009-החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע מטרה.1 חוק זה מטרתו להסמיך את ועדת הערר שתוקם לפי חוק זה ואת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בעררים, בערעורים או בעתירות, לפי העניין, על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע, וזאת לאור המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל .ותוך איזון בין השמירה על זכויותיהם של חיילים בשירות קבע לבין צורכי הצבא מעמדם של החיילים בשירות קבע בצבא–הגנה כללי לישראל טרם הוסדר בחקיקה. בעניין זה העיר נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס), השופט ברק בפסק דינו , בפסקה270 )3( קהלני ואח' נ' רוה"מ, פ"ד נ"ד5060/96 בבג"ץ לפסק דינו, כך: "אכן, יש להצטער על כך שמעמד זה לא17 נקבע בדבר חקיקה מיוחד, אשר במסגרתו ניתן להתמודד ".עם המעמד המורכב של איש צבא הקבע את עיקר הקושי בהגדרת מעמדם של חיילים בשירות רס"ן אהרון6651/05 קבע סיכם השופט רובינשטיין בבג"ץ - (להלן1067 ,)1(2006 על-(רוני) שפירא נ' ר' אכ"א, תק ) לפסק הדין, כך: "אכן, השירות4(פרשת שפירא), בפסקה ד ,"בצה"ל נתפס מושגית וערכית כשליחות ולא כ"עבודה ואולם מי יוכל לומר במבט מישיר כי איש הקבע רחוק במהות בתחומים רבים מלהיות עובד בצה"ל, והרי צה"ל הוא מקום עבודתו, מקום עיסוקו, הכל כמובן בשינויים המחויבים הקשורים לאופיו של שירות צבאי. שינויים מחויבים אלה, ובהם העדר ארגון עובדים, יוצרים ייחוד לשירות הצבאי, אולי בראש וראשונה העובדה רבת המשמעות והערכיות שצה"ל יכול להורות לחייל לחרף נפשו בקרב; אך ייחוד זה אינו מלא, שכן גם אנשי מערכות אחרות בתחום הביטחון עלולים לסכן את חייהם, וענייניהם ."...;של חלקם נדונים בערכאה דיונית ההלכה היא שחיילים בשירות קבע בצה"ל אינם "עובדים", אלא בעלי "סטטוס", שמשמעותו לא הוגדרה ולא הוסדרה עד כה. אי הסדרה זו הביאה לכך שגם נושא הביקורת השיפוטית על החלטות בעניינם של אנשי הקבע טרם הוסדר בחקיקה, וכיוון שכך הוגשו עתירות בעניינים ,אלה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק . לחוק יסוד: השפיטה15 מכוח סמכותו לפי סעיף בפרשת שפירא, הביע השופט רובינשטיין את הסתייגותו מהמצב הקיים ולפיו בג"ץ הוא הערכאה הראשונה והיחידה הדנה בענייני השירות ותנאי השירות של חיילים בשירות קבע, באשר הוא אינו הערכאה המתאימה לדון בעניינים אלה, עקב העומס המוטל עליו והקושי בקיום בירור עובדתי: "המצב הנוכחי, בו בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שאינו שומע ככלל עדים ואינו בנוי מערכתית ומוסדית להליכי חקירה, נאלץ לעסוק בעתירות אלה, עלול בראש וראשונה לגרום מבלי משים עוול לנוגעים בדבר; התמונה הנפרשת בפני בית המשפט בהכרח, ועם כל הרצון הטוב, אינה יכולה להיות מלאה כדבעי". עוד הוסיף השופט רובינשטיין בהקשר זה כי "לו דעתי נשמעה, היה המחוקק נותן דעתו לשינוי ,המצב, ויפה שעה אחת קודם; בהיעדר שינוי חקיקתי שהוא דרך המלך, תמהני אם לא תבוא שעה שלא יהא בה ".מנוס מפרשנות שיפוטית מתאימה דברים דומים נאמרו בשורה של פסקי דין נוספים אירית240/06 שניתנו בשנים האחרונות (ר' לעניין זה בש"א אניל גדרה1247/01 ); ע"ע514 ,)1(2006 אר-שעל נ' מ"י, תק ' אניל גדרה נ1375/06 ); בג"ץ105 ,)1(2006 אר-נ' צה"ל, תק .)501 )4(2006 על-בית הדין הארצי לעבודה, תק בעקבות הערות שופטי בית המשפט העליון בעניין זה, החלה עבודת מטה בין–משרדית שנועדה לבחון את שאלת מעמדם של משרתי הקבע בצה"ל וכן מהי הערכאה .המתאימה לדון בתנאי השירות והשכר של משרתי הקבע בהצעת חוק זו מוצע ליישם את המסקנות מעבודת המטה שנערכה כאמור לעניין הערכאה המתאימה לדון בעניינם של משרתי הקבע. עבודת המטה בעניין הסדרת מעמדם .של משרתי הקבע טרם בשלה כדי חקיקה לאחר שנבחנו הערכאות השונות העשויות לדון ,בעניינם של משרתי הקבע (בית המשפט לעניינים מינהליים בית הדין לעבודה, ועדת ערר מינהלית), ולאחר שבוצע ניתוח של ההתאמה של כל אחת מהן, מוצע להעביר את העניינים הנדונים היום בבג"ץ לשתי ערכאות שונות .בהתאם לחלוקה לפי סוגי העניינים הנדונים לפי המוצע, הסמכות לדון בענייני שכר, זכויות נלוות לשכר וסיום שירות הקבע בצה"ל, תוענק לוועדת ערר אשר תוקם על פי החוק המוצע ואשר יחולו עליה הוראות חוק בתי- (להלן1992-חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב דין מינהליים), בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק המוצע. ההסדרים הדיוניים והאחרים שמוצע לקבוע לפעילותה של הוועדה, יבטאו איזון בין ייחודו של שירות הקבע בצה"ל וצרכיו המיוחדים של הצבא לבין הצורך לאפשר לחיילים בשירות קבע בצה"ל כפרטים לעמוד על .זכויותיהם המטרה היא, שדיוני הוועדה יאפשרו את קיומו של בירור עובדתי מקום שהדבר נדרש, יתנהלו במהירות וביעילות לטובת הפרט והמערכת הזקוקה לוודאות ביחס להחלטותיה, וכן כי הרכבה של הוועדה יספק את המומחיות הנדרשת לצורך כך ולצורך פיתוח ענף משפטי ."שעניינו "דיני שירות הקבע בצה"ל ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה 27 הגדרות.2 - בחוק זה (א) לחוק בתי משפט לעניינים3 כהגדרתו בסעיף- ""בית משפט לעניינים מינהליים ;מינהליים - ""גורם מוסמך , מי שהוסמך לפי פקודות הצבא להחליט בעניין שכר- )(א4 לעניין סעיף )1( ;זכויות נלוות לשכר או סיום שירות, של חיילים בשירות קבע מי שהוסמך לפי פקודות הצבא להחליט בעניין קבלה- )(ב4 לעניין סעיף )2( ;של חיילים לשירות קבע ;1‏1992- חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב- ""חוק בתי דין מינהליים - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס- ""חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ;2‏2000 ;3‏1955- חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- ""חוק השיפוט הצבאי חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, המשרת שירות צבאי לפי- ""חייל בשירות קבע ;התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים ;(א) לחוק השיפוט הצבאי543 מי שמונה לפי סעיף- ""נציב קבילות חיילים ; כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי- ""פקודות הצבא . שר הביטחון- ""השר הקמת ועדת ערר והרכבה.3 השר יקים ועדת ערר בת שלושה חברים שימונו בידי שר המשפטים, שתפקידה לדון ועדת הערר), ואלה- (בחוק זה4 בעררים על החלטות של גורם מוסמך כאמור בסעיף :חבריה שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב )1( ;ראש את הסמכות לדון בעתירות של חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע מהחלטות רשות בעניינים פיקודיים .מובהקים, מוצע להעניק לבית משפט לעניינים מינהליים כמו כן, יוסמך בית משפט לענינים מינהליים לדון בערעור ,מינהלי על החלטת ועדת הערר שתוקם לפי החוק המוצע וכן בערעור מינהלי על החלטת ועדה רפואית עליונה הקובעת כשירות רפואית, לפי חוק שירות ביטחון [נוסח .) חוק שירות ביטחון- (להלן1986-משולב], התשמ"ו על פי הנתונים שהצטברו בשנים האחרונות, מדי הליכים משפטיים אשר אותם8– ל4 שנה נפתחים בין מוצע להעביר מבג"ץ לוועדת הערר ולבית המשפט לענינים מינהליים, בהתאם לעניינם כאמור. מדובר בכמות קטנה של תיקים, ואולם בהתאם לניסיון שהצטבר לגבי עניינים אחרים שהועברו מבג"ץ לבית משפט לענינים מינהליים, בעקבות .ההעברה כאמור צפויה עלייה מסוימת בכמות התיקים מטרת החוק המוצע היא העברת סמכות הדיון 1 סעיף בהליכים משפטיים בענייני שירות קבע בצה"ל ,מבג"ץ לוועדת הערר ולבית משפט לענינים מינהליים בהתאם לסוגי העניינים המובאים בהליך. סעיף המטרה קובע את נוסחת האיזון שלפיה יידונו ענייניהם של חיילים בשירות קבע בפני ערכאות אלה בשים לב למאפייניו הייחודיים של השירות בצבא, ומתוך איזון בין השמירה על זכויות החיילים בשירות קבע לבין צורכי הצבא. ההוראות השונות של החוק המוצע כפופות לנוסחת איזון זו, ויפורשו .ויופעלו על פיה הגדרות למונחים המובאים2 מוצע לרכז בסעיף 2 סעיף .פעמים אחדות בחוק המוצע ,מוצע שהרכב ועדת הערר יהיה מגוון ומאוזן 3 סעיף ושכמקובל בהתאם להוראות חוק בתי דין מינהליים, חבריה ימונו בידי שר המשפטים, באופן שיבטיח את עצמאותה ואי תלותה. ליושב ראש הוועדה ימונה שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט מחוזי. שני חברי הוועדה הנוספים יהיו נציגי ציבור, הנציג האחד יהיה מי שאינו עובד המדינה שהוא בעל ידע ומומחיות בתחומי עיסוקה של הוועדה, והנציג השני ימונה לפי הצעת שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל. הרכבה המגוון של ועדת הערר מיועד לתת ביטוי לצרכים המיוחדים של החיילים בשירות קבע מצד אחד, ולצרכים של המערכת הצבאית 477 '; התשס"ה, עמ90 'ס"ח התשנ"ב, עמ 1 874 '; התשס"ח, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ 2 512 '; התשס"ח, עמ171 'ס"ח התשט"ו, עמ 3 .2 - בחוק זה הגדרות (א) לחוק בתי משפט לעניינים3 כהגדרתו בסעיף- ""בית משפט לעניינים מינהליים ;מינהליים - ""גורם מוסמך , מי שהוסמך לפי פקודות הצבא להחליט בעניין שכר- )(א4 לעניין סעיף )1( ;זכויות נלוות לשכר או סיום שירות, של חיילים בשירות קבע מי שהוסמך לפי פקודות הצבא להחליט בעניין קבלה- )(ב4 לעניין סעיף )2( ;של חיילים לשירות קבע ;1‏1992- חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב- ""חוק בתי דין מינהליים - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס- ""חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ;2‏2000 ;3‏1955- חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- ""חוק השיפוט הצבאי חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, המשרת שירות צבאי לפי- ""חייל בשירות קבע ;התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים ;(א) לחוק השיפוט הצבאי543 מי שמונה לפי סעיף- ""נציב קבילות חיילים ; כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי- ""פקודות הצבא . שר הביטחון- ""השר .3 השר יקים ועדת ערר בת שלושה חברים שימונו בידי שר המשפטים, שתפקידה לדון ועדת הערר), ואלה- (בחוק זה4 בעררים על החלטות של גורם מוסמך כאמור בסעיף :חבריה הקמת ועדת ערר והרכבה שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב )1( ;ראש ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה 28 נציג ציבור שאינו עובד המדינה, שהוא בעל ידע ומומחיות בתחומי עיסוקה של )2( ;הוועדה נציג ציבור אחר, שימונה לפי הצעת השר ובהמלצת ראש המטה הכללי של צבא )3( .הגנה לישראל ערר.4 חייל בשירות קבע הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניינים (א) כמפורט להלן, למעט בעניין שניתן להגיש לגביו עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים )מינהליים או שניתן לערער עליו לפי חוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (גמלאות :, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר4‏1985-[נוסח משולב], התשמ"ה ;ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר )1 .סיום שירות הקבע בעילה מהעילות הקבועות בפקודות הצבא )2 ,הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניין קבלתו לשירות קבע (ב) .רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר שינויים בתחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים .5 ,5 על ערר ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט סעיפים ., בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק זה45– ו22 ,20 ,7 קביעת אזור שיפוט ומקום מושב של ועדת הערר .6 (א) לחוק בתי דין מינהליים, בקביעת אזור השיפוט12–(א) ו11 על אף הוראות סעיפים .ומקום המושב של ועדת הערר יתייעץ שר המשפטים עם השר המועד להגשת ערר.7 ימים מהמועד שבו הומצאה לעורר60 יוגש לוועדת הערר, בתוך4 ערר לפי סעיף ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו; ועדת הערר או יושב מצד שני, ובאמצעות ההיכרות של חברי הוועדה עם המערכת הצבאית לצד מומחיותם בתחומי עיסוקה של הוועדה להביא לפיתוח הענף המשפטי של "דיני שירות ."הקבע בצה"ל מוצע להסמיך את ועדת הערר לדון בעררים 4 סעיף של חיילים בשירות קבע על החלטות הגורם שהוסמך לכך בפקודות הצבא בענייני שכר, זכויות נלוות לשכר וסיום שירות הקבע בעילה מהעילות הקבועות בפקודות הצבא (למשל: סיום שירות בשל ירידה בכושרו הגופני של משרת הקבע, צמצום הכוחות הסדירים, תפקוד לקוי, העדר אופק שירות או פיטורין משירות קבע לצורך יציאה לקצבה), וכן בעררים של מי שנפגעו מהחלטת גורם מוסמך בעניין קבלתם לשירות קבע. ועדת הערר לא תהיה מוסמכת לדון בהשגות בעניין סיום שירות קבע על רקע פיקודי מובהק (למשל: בשל התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו של משרת הקבע), וסמכות הדיון בהשגות בעניינים אלה .תיוחד לבית המשפט לענינים מינהליים, כמפורט להלן כדי למנוע מצב של מתן הסמכה כפולה לשתי ערכאות בעניין של שירות קבע, ובהתחשב בהוראות (להלן2000-חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס חוק בתי משפט לענינים מינהליים), וחוק שירות הקבע- -בצבא–הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה חוק שירות הקבע (גמלאות)), מוצע לקבוע- (להלן1985 במפורש כי הוועדה לא תדון בעניין שניתן להגיש עליו עתירה או ערעור לפי החוקים האמורים. יובהר, כי ככל בית דין מינהלי אחר גם ועדת הערר המוקמת לפי חוק זה תבוא בנעלי הגורם המוסמך בכל ערר שבו תדון, ולא תהיה מוסמכת לקבוע זכויות חדשות יש מאין, אלא לדון .בזכויות קיימות להצעת החוק מוצע לקבוע כי הוראות5 בסעיף סעיפים חוק בתי דין מינהליים יחולו, בשינויים 16– ו5 המחויבים, על ועדת הערר המוקמת לפי חוק זה, למעט סעיפים מסוימים אשר ההסדרים הקבועים בהם מוחלפים בחוק המוצע בהסדרים אחרים (מינוי הוועדה ויושב ראשה, סדרי דין, מועדים וערעור), ולמעט בעניינים שלגביהם קיימת בחוק המוצע הוראה המשנה מהוראות .חוק בתי דין מינהליים להצעת החוק, מוצע לתקן את התוספת16 בסעיף לחוק בתי דין מינהליים ולהוסיף את ועדת הערר המוקמת לפי החוק המוצע לרשימת בתי הדין המינהליים שהוראות חוק בתי דין מינהליים חלות עליהם.זאת, במגמה לכלול .בתוספת זו את כלל ועדות הערר שהחוק חל עליהן 5 התחולה כאמור כפופה לשינויים המובאים בסעיף .להצעת החוק מכיוון ששר הביטחון הוא הממונה על ביצועו 6 סעיף של חוק זה, מוצע לבצע שינוי בתחולתם של (א) לחוק בתי דין מינהליים על ועדת12–(א) ו11 סעיפים הערר ולקבוע כי בקביעת אזור שיפוט ומקום מושב של .ועדת הערר, ייוועץ שר המשפטים בשר הביטחון מוצע להגביל את התקופה להגשת ערר לפי 7 סעיף ימים מהמועד שבו הומצאה לעורר60– ל4 סעיף 142 'ס"ח התשמ"ה, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה 29 ראש הוועדה רשאים להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופה להגשת ערר בתקופה ימים, לאחר שניתנה לגורם המוסמך הזדמנות להגיב לבקשת60 נוספת שלא תעלה על .ההארכה סדרי דין.8 בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק בעניינו של העורר שלפניה, תוך מתן אפשרות לקיום בירור .עובדתי ככל שהדבר דרוש, והכל בלי לפגוע בפעילותו התקינה של הצבא מחיקה על הסף.9 לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית למחוק על הסף24 בלי לגרוע מהוראות סעיף ,ערר, כולו או מקצתו, אם מצאה, על פי כתב הערר או לאחר קבלת תשובת הגורם המוסמך :כי ניתן לברר את העניין שלגביו הוגש הערר באופן מהיר ויעיל בפני אחד מאלה ;נציב קבילות חיילים )1( .גורם אחר בצבא )2( הצגת ראיות לפני ועדת הערר.10 ) לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר תדון1()(א28– ו26 על אף הוראות סעיפים (א) בערר על פי ראיות שהובאו בתצהירים ועל פי ראיות שבכתב אחרות שצורפו לכתבי הטענות, ואולם רשאית ועדת הערר, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל .הדין שכנגד או עד שאינו מצהיר, אם ראתה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בערר לא התייצב מצהיר לחקירה, בהתאם להחלטת ועדת הערר לפי סעיף קטן (א), לא (ב) .ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות ועדת הערר ומטעמים מיוחדים שיירשמו כפיית התייצבות של עדים.11 ,) לחוק בתי דין מינהליים1()(ד) ו–(ה28 הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף .יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים .ההחלטה וההודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו זאת, כדי לעודד את העורר להגיש את עררו ללא שיהוי מיותר. עם זאת מוצע להעניק לוועדת הערר או ליושב ראש 60–הוועדה סמכות להאריך את התקופה להגשת ערר ב ימים נוספים, מנימוקים שיירשמו ולאחר מתן הזדמנות .לגורם המוסמך להגיב לבקשת ההארכה מוצע להעניק לוועדה גמישות מרבית בכל 8 סעיף הנוגע לסדרי דין. בדומה לקבוע לגבי ערכאות מעין–שיפוטיות אחרות, ובמענה לקושי הקיים במצב היום בבירור עתירותיהם של חיילים בשירות קבע בצה"ל בפני בג"ץ, מוצע לקבוע כי בהעדר הוראה אחרת הנוגעת לסדרי דין תפעל הוועדה בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק בעניינו של העורר שלפניה, תוך מתן אפשרות לקיום בירור עובדתי, ככל שנדרש. כל זאת תוך התחשבות בצורך להבטיח את פעילותו התקינה של הצבא, ובכפוף לנוסחת . לחוק המוצע1 האיזון הקבועה בסעיף ייתכנו מקרים שבהם ועדת הערר אינה הגורם 9 סעיף המתאים ביותר, היעיל ביותר או המהיר ביותר לבירור העניין שבו עוסק הערר. לכן, בלי לגרוע מעילות , לחוק בתי דין מינהליים24 המחיקה הקבועות בסעיף מוצע להעניק לוועדה סמכות למחוק על הסף ערר, כולו או מקצתו, אם מצאה כי ניתן לברר את הערר באופן מהיר ויעיל לפני נציב קבילות חיילים המחזיק בסמכויות בירור (להלן1955-קבילות לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו חוק השיפוט הצבאי), או לפני גורם אחר בצבא (גורם- פיקודי או מקצועי או גורם מוסמך אחר). מובן, שהחלטת מחיקה כאמור של הוועדה תהווה "סיבה מיוחדת", לצורך לחוק השיפוט הצבאי, אשר תצדיק את בירור549 סעיף .העניין כקבילה החלטת מחיקה אינה מונעת את הגשת הערר בשנית לוועדה, מקום שבו ערוץ הבירור החלופי לא הביא לפתרון הסכסוך שבין החייל לבין הגורם המוסמך. משכך, נראה שיש בכך משום מנגנון המאזן בין הצורך להבטיח בירור מהיר ויעיל של העניין שבו עוסק הערר, לבין הצורך להעניק לחייל בשירות קבע את האפשרות להביא את עניינו לבירור לפני ערכאה מעין שיפוטית בהעדר פתרון .בתוך המערכת עצמה מוצע לקבוע, כי ההליך לפני הוועדה יתבסס על 10 סעיף ראיות שיובאו בתצהירים ועל פי ראיות כתובות אחרות שיצורפו לכתבי הטענות. חקירת מצהיר תתאפשר אם ראתה הוועדה שהדבר דרוש לשם הכרעה בערר, והיא אף רשאית לשמוע עדות של מי שאינו מצהיר מקום שהדבר דרוש לשם הכרעה בערר. הסדרים אלה ,דומים להסדרים החלים על בתי משפט לענינים מינהליים ומטרתם ייעול הדיון באופן שיתאפשר מחד גיסא קיום בירור עובדתי מעמיק, בין השאר על ידי שמיעת עדים ככל שנדרש ובהתאם לשיקול דעתה של הוועדה, אך מאידך גיסא תימנע העדתם של חיילים ומפקדים שעדותם אינה הכרחית. בכך למשל באה לידי ביטוי נוסחת האיזון שבסעיף המטרה של החוק המייחסת חשיבות למאפייניו הייחודיים של השירות בצבא, וקובעת איזון בין השמירה .על זכויות החיילים בשירות קבע לבין צורכי הצבא מוצע, כי הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי 11 סעיף בחוק בתי דין מינהליים, בעניין כפיית התייצבותם של עדים, יהיו נתונות בעניינים הנוגעים ,לחיילים בשירות קבע לבית משפט לענינים מינהליים באשר הוא הערכאה המוסמכת לדון גם בערעורים על .החלטות ועדת הערר ראש הוועדה רשאים להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופה להגשת ערר בתקופה ימים, לאחר שניתנה לגורם המוסמך הזדמנות להגיב לבקשת60 נוספת שלא תעלה על .ההארכה .8 בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק בעניינו של העורר שלפניה, תוך מתן אפשרות לקיום בירור .עובדתי ככל שהדבר דרוש, והכל בלי לפגוע בפעילותו התקינה של הצבא סדרי דין .9 לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית למחוק על הסף24 בלי לגרוע מהוראות סעיף ,ערר, כולו או מקצתו, אם מצאה, על פי כתב הערר או לאחר קבלת תשובת הגורם המוסמך :כי ניתן לברר את העניין שלגביו הוגש הערר באופן מהיר ויעיל בפני אחד מאלה מחיקה על הסף ;נציב קבילות חיילים )1( .גורם אחר בצבא )2( .10 ) לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר תדון1()(א28– ו26 על אף הוראות סעיפים (א) בערר על פי ראיות שהובאו בתצהירים ועל פי ראיות שבכתב אחרות שצורפו לכתבי הטענות, ואולם רשאית ועדת הערר, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל .הדין שכנגד או עד שאינו מצהיר, אם ראתה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בערר הצגת ראיות לפני ועדת הערר לא התייצב מצהיר לחקירה, בהתאם להחלטת ועדת הערר לפי סעיף קטן (א), לא (ב) .ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות ועדת הערר ומטעמים מיוחדים שיירשמו .11 ,) לחוק בתי דין מינהליים1()(ד) ו–(ה28 הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף .יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים כפיית התייצבות של עדים ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה 30 סייג לעניין החלטה על עיכוב ביצוע והחלטת ביניים .12 לחוק בתי דין מינהליים, אם מצאה34 או33 לא תקבל ועדת הערר החלטה לפי סעיפים .כי יש בהחלטה כדי לפגוע בפעילותו התקינה של הצבא ערעור ורשות ערעור.13 החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים (א) .מינהליים החלטה אחרת של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים (ב) אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, "החלטה לחוק בתי דין מינהליים וכן החלטה בעניין חיסיון או33 החלטה לפי סעיף- "אחרת .בעניין סמכות עניינית ייחוד הסמכות.14 בית המשפט המוסמך לדון בעתירות בעניין חיילים בשירות קבע לפי חוק בתי (א) , ולפי סעיף13 משפט לעניינים מינהליים, בערעורים על החלטות ועדת הערר לפי סעיף , ובמתן אישורים להחלטות11 (ד) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל בסעיף28 (ה) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל כאמור, הוא בית28 ועדת הערר לפי סעיף .המשפט לעניינים מינהליים בתל–אביב שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט (ב) .)לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בעניינים כאמור בסעיף קטן (א ביצוע ותקנות.15 .השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו (א) ) לחוק בתי דין מינהליים יהיו טעונות, נוסף על9(–) ו7()(ב54 תקנות כאמור בסעיף (ב) .אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, התייעצות עם השר בשל המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע 12 סעיף , מוצע לקבוע סייג ולפיו1 בצה"ל, כאמור בסעיף החלטות בדבר עיכוב ביצוע והחלטות ביניים לא יתקבלו אם מצאה הוועדה כי יש בהחלטה כדי לפגוע בפעילותו .התקינה של הצבא ) לתוספת השניה16 ) (הוספת פרט2(17 וסעיף13 סעיף להצעת החוק מוצע, כי על החלטה סופית13 בסעיף של ועדת הערר יהיה ניתן לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים, כערעור מינהלי (לסעיף קטן (א)). עוד מוצע, כי החלטה של ועדת הערר בעניין בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה עוררים וכן החלטה בעניין חיסיון והחלטה בעניין סמכות עניינית, שהן בעלות אופי משמעותי בהליך אף שאינן מהוות החלטה סופית, יהיו ניתנות לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לענינים מינהליים. החלטות ביניים שאינן מסוג ההחלטות האמורות יהיו ניתנות לערעור רק .))במסגרת הערעור על ההחלטה הסופית (לסעיף קטן (ב ) להצעת החוק להוסיף לתוספת2(17 עוד מוצע בסעיף שבו16 השניה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים פרט לחוק המוצע (כמו גם ערעור13 יימנה הערעור לפי סעיף ,)(ד) לחוק בתי דין מינהליים (כפיית התייצבות28 לפי סעיף לחוק המוצע) במסגרת רשימת11 כפי שהוא מוחל בסעיף .הערעורים המינהליים המנויים בתוספת כדי לקדם אחידות בהלכות ויעילות דיונית 14 סעיף ,"ולפתח ענף של "דיני שירות הקבע בצה"ל מוצע לייחד את הדיון בעררים ובעתירות שיובאו לפני בית משפט לענינים מינהליים, וכן בהליכים בעניין כפיית התייצבות של עדים כאמור לעיל, לבית משפט לענינים מינהליים אחד. יוער, כי על פי ההערכה מספר העררים והעתירות שיוגשו על ידי משרתי קבע לפי חוק זה אינו רב ועל כן לא יהא בכך כדי להכביד על בית המשפט שלו מוצע לייחד את הסמכות. נוכח העובדה שכללי הסמכות ,המקומית קובעים ממילא, לגבי רוב העררים והעתירות שמקום הדיון בהם יהא תל אביב, מוצע כי הסמכות לדון בעררים, בעתירות ובהליכים כאמור תיוחד לבית המשפט ))לענינים מינהליים בתל–אביב (לסעיף קטן (א מוצע להקנות לשר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, את הסמכות להסמיך בתי משפט לענינים ,)מינהליים נוספים, אשר ידונו בעניינים לפי סעיף קטן (א ככל שיימצא כי יש בייחוד הסמכות לבית משפט אחד כדי להכביד על מערכת בתי המשפט או אם התעורר צורך אחר .))בכך (לסעיף קטן (ב לפי המוצע, ועדת הערר תדון בעררים על 15 סעיף החלטותיו של הגורם המוסמך בצה"ל, ולכן מוצע לקבוע ששר הביטחון יהיה ממונה על ביצועו של .))החוק, ויהיה רשאי להתקין תקנות לביצועו (לסעיף קטן (א בהתאם לכך, תקנות שעניינן שיעורי הוצאות ושכר טרחה וכן אגרות, שסמכות התקנתן נתונה לשר המשפטים, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, וזאת בלי לגרוע מהוראות (ג) לחוק בתי דין מינהליים, הקובע שתקנות54 סעיף בעניינים אלה טעונות גם את אישור ועדת החוקה חוק .ומשפט של הכנסת ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה 31 תיקון חוק בתי דין מינהליים.16 : יבוא18 בחוק בתי דין מינהליים, בתוספת, אחרי פרט לחוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (ערר, ערעור3 . ועדת ערר לפי סעיף19" ".2009-ועתירה על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים .17 - בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים : יבוא34 בתוספת הראשונה, אחרי פרט )1( .35" החלטה של רשות, בהתאם- חיילים בשירות קבע בצבא–הגנה לישראל (בפרט זה1955-לפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו חוק השיפוט הצבאי), בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת- חייל כהגדרתו- "ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, "חייל בשירות קבע ,בחוק השיפוט הצבאי, המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע :לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים :סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה )1( התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות (א) ;קבע בדרגתו או במעמדו הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה (ב) ;פלילית ;הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע )2( ;אי–קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע )3( ;".אי–מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור )4( : יבוא15 בתוספת השניה, אחרי פרט )2( .16 " 11 (ד) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל בסעיף28 ערעור לפי סעיף לחוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות חוק שירות- (בפרט זה2009-הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע . לחוק שירות הקבע13 הקבע), וכן ערעור לפי סעיף מוצע לקבוע כי בעניינים בעלי אופי פיקודי סעיף מובהק תיוחד סמכות הדיון לבית המשפט )1(17 לעניינים מינהליים, וזאת באמצעות תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. בכללם של עניינים אלה החלטות בעניין סיום שירות קבע בשל התנהגות של משרת הקבע החורגת מאמות המידה הנדרשות ממשרת ,קבע בדרגתו ובמעמדו או בשל ביצוע עבירה על החוק כפי שיוגדר בפקודות הצבא, וכן עניינים נוספים בעלי אופי פיקודי מובהק. זאת, מתוך הכרה כי עניינים אלה נוגעים בלב לבה של הסמכות הפיקודית הנתונה לרמטכ"ל ולמפקדי צה"ל, ושבחלקם הגדול הם בעלי אופי ערכי פיקודי ונוגעים לנורמות ההתנהגות הראויות בשירות- הצבאי. במרבית המקרים, השאלות הבאות לפתחה של הערכאה הדיונית בעניינים כגון אלה הן מהותיות ואינן עובדתיות. לפיכך, מוצע כי ההליך שינוהל- ראייתיות יהיה דומה להליך המתנהל כיום בעניינים אלה בפני בית .המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נוכח מעמדו של בית המשפט לעניינים מינהליים כמעין בג"ץ, נראה שהוא הערכאה המתאימה לדון באותם עניינים הנוגעים בלב לבה של הסמכות הפיקודית הנתונה לרמטכ"ל ולמפקדי צה"ל. יפים לעניין זה דבריו של נשיא 676/82 בית המשפט העליון (בדימוס) השופט שמגר בבג"ץ ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' ראש ): "אין112 ,105 )4( המטה הכללי, רב אלוף רפאל איתן, פ"ד לז להעלות על הדעת, כי בכל הנוגע למינוי נושאי תפקידים צבאיים לסוגיהם יהיה על הרשויות הפיקודיות בצבא עולו של גורם כלשהו, שאינו בין אלו, להם כפופה המערכת הצבאית מכוח הוראותיו של חוק–יסוד: הצבא... בכגון דא איננו נקראים להעביר תחת שבט הביקורת החלטות ), אלא כל319 ', בעמ561/75 צבאיות ערכיות (ראה: בג"ץ שנבחן הוא, אם הפעולה נעשתה במסגרת דל"ת האמות ".של הסמכויות, שהוקנו לרשויות צה"ל מכוח החוק .16 : יבוא18 בחוק בתי דין מינהליים, בתוספת, אחרי פרט תיקון חוק בתי דין מינהליים לחוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (ערר, ערעור3 . ועדת ערר לפי סעיף19" ".2009-ועתירה על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע .17 - בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים: יבוא34 בתוספת הראשונה, אחרי פרט )1( .35" החלטה של רשות, בהתאם- חיילים בשירות קבע בצבא–הגנה לישראל (בפרט זה1955-לפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו חוק השיפוט הצבאי), בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת- חייל כהגדרתו- "ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, "חייל בשירות קבע ,בחוק השיפוט הצבאי, המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע :לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים :סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה )1( התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות (א) ;קבע בדרגתו או במעמדו הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה (ב) ;פלילית ;הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע )2( ;אי–קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע )3( ;".אי–מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור )4( : יבוא15 בתוספת השניה, אחרי פרט )2( .16 " 11 (ד) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל בסעיף28 ערעור לפי סעיף לחוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות חוק שירות- (בפרט זה2009-הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע . לחוק שירות הקבע13 הקבע), וכן ערעור לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה 32 .17 ב(א) לחוק שירות בטחון5 ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי סעיף ".5‏1986-[נוסח משולב], התשמ"ו תיקון חוק שירות ביטחון.18 : יבוא5 , אחרי סעיף1986-בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו "ערר.א5 נבדק הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני .ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות ערעור.ב5 נבדק או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית (א) ,עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב .בשאלה משפטית בלבד שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית (ב) המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר .יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה ,שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות (ג) ".סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה תיקון חוק שירות הקבע בצבא–הגנה )לישראל (גמלאות .19 ,6‏1985-בחוק שירות הקבע בצבא–הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה לחוק שירות בטחון יחול" יבוא6 (ב)" ובמקום "וסעיף5" (ב)" יבוא4" , במקום11 בסעיף ." לחוק שירות ביטחון יחולו7–ב ו5 ,א5 "וסעיפים שמירת דינים.20 .הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן תחילה ותחולה.21 יום התחילה), והוא לא- תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה .יחול על עניין שהדיון בו החל לפני יום התחילה 19– ו18 לתוספת השניה) וסעיפים17 ) (הוספת פרט2(17 סעיף לפי הדין הקיים, לא קיימת זכות ערעור על החלטה הקובעת כשירות רפואית של חייל וכן על החלטתה של .ועדה רפואית עליונה הפועלת מכוח חוק שירות ביטחון במצב דברים זה, תקיפת החלטת ועדה רפואית עליונה נעשית בבג"ץ. ברוח מטרת החוק, מוצע לתקן גם את חוק שירות ביטחון, חוק שירות הקבע (גמלאות), וחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, באופן שיביא לכך שגם ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה בעניין כשירות רפואית של חייל (לרבות חייל בשירות קבע), בשאלה משפטית בלבד, יידון לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. זאת, בדומה להסדרים דומים הקבועים בחוקים אחרים הקובעים כי ערעור על החלטת ועדות רפואיות או .דומות יידון לפני בית משפט מחוזי מוצע להקנות לשר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, את הסמכות להסמיך בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים, אשר ידונו בערעורים כאמור; וכן להקנות לשר המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון, את הסמכות לקבוע בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור .כאמור ) בחוק שירות הקבע (גמלאות11 במסגרת התאמת סעיף לתיקון המוצע בחוק שירות ביטחון, מוצע לבצע בו גם תיקונים בהפניות למספרי הסעיפים בחוק שירות ביטחון .שלא הותאמו לנוסח המשולב של חוק שירות ביטחון הוראות החוק המוצע, הקובעות את סמכויות20 סעיף ועדת הערר ואת רשימת העניינים שבהם ידון בית המשפט לעניינים מינהליים, אינן באות לשנות מהוראות כל דין הקובע דרכי בירור בענייני שירות הקבע, ככל שנקבעו בדין אחר הוראות מיוחדות בעניין זה. כך למשל, בכל הנוגע להורדה בדרגה בשל עבירה שיש עמה קלון או הורדה בדרגה בנסיבות מיוחדות לפי החלטת הרמטכ"ל, יחולו א לחוק השיפוט הצבאי; בעניין533– ו533 הוראות סעיפים ערר או ערעור על הורדה בדרגה בדין משמעתי או על ידי בית דין צבאי, ימשיכו לחול הוראות חוק השיפוט הצבאי ופקודות הצבא; תביעות לגמלה וערעורים על החלטות 'הממונה על תשלום הגמלאות ימשיכו להידון לפי פרק ג .לחוק שירות הקבע (גמלאות) וכיו"ב מוצע לקבוע כי מועד תחילתו של החוק המוצע 21 סעיף יהיה שישה חודשים מיום פרסומו, וזאת כדי לאפשר את היערכותו של צה"ל להסדרים החדשים המוצעים בו. עוד מוצע לקבוע כי החוק המוצע לא יחול .על עניינים שהדיון בהם החל לפני יום התחילה האמור 511 '; התשס"ח, עמ107 'ס"ח התשמ"ו, עמ 5 142 'ס"ח התשמ"ה, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 26.10.2009 ,, ח' בחשוון התש"ע458 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי3030-ISSN 0334      שקלים חדשים3.24 המחיר