הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2009 בנובמבר16 286 כ"ט בחשוון התש"ע עמוד 32 . . . . . . . . . 2009–) (מיזם חקלאי־תיירותי משולב), התש"ע4 'הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס 34 . . . . . . . . . . . . . .2009–) (שמות רחובות), התש"ע56 'הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס 32 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת *‏2009–) (מיזם חקלאי־תיירותי משולב), התש"ע4 'הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס 1 תיקון סעיף 1 , אחרי ההגדרה1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף1‏1991–בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב :"השרים" יבוא ""מיזם חקלאי־תיירותי משולב" – מיזם בנגב שבמסגרתו נעשה שימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות, לרבות שימושים נלווים לשימושים אלה ולרבות שימוש ";למגורי המחזיק באותם מקרקעין למטרות האמורות 5 תיקון סעיף 2 ) לחוק העיקרי, אחרי "הנגב" יבוא "לרבות מיזמים חקלאיים־תיירותיים3()(א5 בסעיף "משולבים 6 תיקון סעיף 3 :) יבוא6( לחוק העיקרי, אחרי פסקה6 בסעיף – לקבוע בכללים, באישור השר לפיתוח הנגב והגליל וועדת הכלכלה של הכנסת )7(" תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי־תיירותי משולב, לרבות (א) לעניין היתכנות כלכלית ושימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן ;לתיירות מי ייחשב מחזיק במקרקעין שנעשה בהם שימוש במסגרת מיזם חקלאי־ (ב) ;תיירותי משולב הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להסדיר את הקמתם ופיתוחם של מיזמים חקלאיים־תיירותיים משולבים בנגב, המכונים "חוות בודדים" או "התיישבות יחידים", וכן לאפשר את המשך קיומם של מיזמים כאמור שהוקמו בשנים האחרונות בתמיכה ובסיוע של רשויות המדינה החשיבות שבהסדרת הנושא נובעת מתרומתה הייחודית של התיישבות מסוג זה ליישובו ולפיתוחו של הנגב, ובפרט לקידום ענפי התיירות והחקלאות אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת 243/99 בבג"ץ ), עמד בית2001 ביולי12 הסביבה נ' שר החקלאות (ניתן ביום :המשפט העליון על מאפייניה של התיישבות היחידים בנגב "בסוג זה של התיישבות, הקיים מאז השנים הראשונות של המדינה, משפחה אחת (להלן – המתיישב) מקבלת מאת מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל), בחוזה חכירה או בהרשאה לשימוש, מקרקעין לצורך הקמת התיישבות חדשה המתיישב מקים על המקרקעין חווה הכוללת מבני קבע, ענפי ,חקלאות ואפשר גם מלאכה זעירה התיישבות כזאת מיועדת מבחינת הממשלה, בעיקר לשמירה על מקרקעי ישראל מפני " תפיסה על ידי גורמים שאינם מורשים לאורך השנים הכירו ממשלות ישראל בצורך לעודד את ההתיישבות בנגב, ובכלל זה את הקמתם של מיזמים המשלבים עיסוק בחקלאות ובתיירות במסגרת התיישבות יחידים ביטוי לכך ניתן למצוא לא רק בהקצאת מקרקעין על ,ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) להתיישבות זו )34/ (גנ2699 'אלא גם בהחלטות ממשלה, ובהן החלטה מס בהחלטה זו נקבע כי הממשלה רואה2002 בנובמבר8 מיום בהתיישבות יחידים אמצעי למימוש מדיניות הממשלה לפיתוח הנגב והגליל למרות זאת, רשויות המדינה העלו טענות כלפי חוקיות הקמתן וניהולן של חלק מהחוות , והחלו בהליכים לפינוין90שהוקמו בנגב מאז שנות ה־ בין היתר, הועלו טענות כי חלק ממקימי החוות לא הסדירו את זכויותיהם במקרקעין טרם עלייתם על הקרקע או שהם מחזיקים בשטח גדול מהשטח שהוקצה להם מלכתחילה, וכן כי החזקתם במקרקעין אינה עולה בקנה אחד עם דיני התכנון והבנייה ואינה מתיישבת עם דיני המכרזים כאמור, התיקון המוצע נועד לאפשר את הקמתם של מיזמים חקלאיים־תיירותיים משולבים נוספים וכן לעגן בחקיקה בדיקה ואישור של מיזמים קיימים שיעמדו בדרישות המפורטות בהצעת החוק: מוצע להחיל את ההסדר על מיזמים שבהם נעשה שימוש במקרקעין בנגב הן למטרות חקלאות והן למטרות תיירות, במשולב, לרבות שימושים נלווים לשימושים אלה וכן שימוש למגורי המחזיק באותם מקרקעין למטרות האמורות הרשות לפיתוח הנגב (להלן – הרשות) שהוקמה מכוח ,) (להלן – החוק1991–חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב תהיה אחראית, לפי המוצע, לעידוד מיזמים חקלאיים־ 5 תיירותיים משולבים בנגב, במסגרת תפקידה לפי סעיף לחוק, לעניין עידוד יוזמות כלכליות לפיתוח הנגב תפקיד זה, ככל תפקידי הרשות לפי הסעיף האמור, יתבצע באופן )2 התואם את מדיניותה הכלכלית של הממשלה (סעיף )2009 ביוני24( ; הועברו לוועדה ביום ב' בתמוז התשס"ט1342/18/ ו־פ716/18/הצעות חוק מס' פ * 330 '; התשס"ט, עמ26 'ס"ח התשנ"ב, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 16 11 2009 ,, כ"ט בחשוון התש"ע286 – הצעות חוק הכנסת 33 ;)7( להכיר במיזם חקלאי־תיירותי משולב שמתקיימים לגביו הכללים לפי פסקה )8( להמליץ למינהל מקרקעי ישראל, באישור השר לפיתוח הנגב והגליל, על הקצאת )9( " )8( מקרקעין למיזם חקלאי־תיירותי משולב שהוכר לפי פסקה הוראות מעבר 4 – בסעיף זה (א) ; לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה1 "מיזם חקלאי־תיירותי משולב" – כהגדרתו בסעיף "המינהל" – מינהל מקרקעי ישראל מי שניהל מיזם בנגב, והשר לפיתוח הנגב והגליל אישר לגבי המיזם כי הוא מיזם (ב) חקלאי־תיירותי משולב שפעל בתמיכה ובסיוע של משרד ממשרדי הממשלה או המינהל שלוש שנים לפחות לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש מהמינהל להקנות לו זכות חכירה לדורות במקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם על אף הוראות כל דין ותכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (ג) ), ככל שיש בהן כדי למנוע את הקמתו של מיזם חקלאי־תיירותי משולב, המינהל35 (תמ"א יקנה למבקש שהמציא אישור כאמור בסעיף קטן (ב), זכות חכירה לדורות במקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי־תיירותי משולב; הקניית זכות כאמור אינה טעונה מכרז, ובלבד שהמקרקעין יועדו לשימוש חקלאי בהתאם לתכנית מיתאר מחוזית , והמבקש הסדיר את תשלומיו למינהל2‏1965–כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה בשל כל השימושים במקרקעין שנעשו עד יום תחילתו של חוק זה לחוק, שעניינו6 נוסף על כך, מוצע לתקן את סעיף ,סמכויות הרשות, ולהסמיך את הרשות לקבוע בכללים באישור השר לפיתוח הנגב והגליל וועדת הכלכלה של הכנסת, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי־תיירותי משולב בנגב כללים אלה יתייחסו גם להיתכנות הכלכלית של מיזם כאמור ולשימושים הנלווים לשימוש במקרקעין למטרות חקלאות ותיירות כמו כן, מוצע להסמיך את הרשות לקבוע בדרך האמורה מיהו מחזיק במקרקעין שנעשה בהם שימוש במסגרת מיזם חקלאי־תיירותי משולב לעניין ההליך לאישור הקמתם של מיזמים חדשים, מוצע להסמיך את הרשות להכיר במיזמים שמתקיימים לגביהם הכללים שייקבעו כאמור; עם מתן ההכרה במיזם, תהיה הרשות מוסמכת להמליץ למינהל, באישור השר לפיתוח הנגב )3 והגליל, על הקצאת מקרקעין לשם הקמת המיזם (סעיף בנוגע לחוות הבודדים הקיימות כיום, מוצע לקבוע הוראות מעבר שיחולו על מיזמים שהוקמו בנגב שלוש שנים לפחות לפני כניסתו לתוקף של החוק המוצע השר לפיתוח הנגב והגליל יהיה רשאי לאשר כי מיזם המשלב עיסוק בחקלאות ובתיירות פעל בתקופה האמורה בתמיכה ובסיוע של משרד ממשלתי או המינהל עם מתן אישור כאמור מאת השר, יוכל מבקש האישור לפנות למינהל בבקשה להקנות לו זכות חכירה לדורות במקרקעין, לצורך המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם המינהל יקנה למבקש זכות כאמור בכפוף לכך שהמקרקעין יועדו לשימוש חקלאי בהתאם לתכנית מיתאר מחוזית ולהסדרת תשלומיו של המבקש למינהל בשל כל השימושים שעשה במקרקעין עד למועד כניסתו לתוקף של החוק המוצע בהתחשב בנסיבות שהביאו להקמת חוות הבודדים, לרבות עזיבתם של המתיישבים את מקום יישובם הקודם, את סביבתם ואת מקום עבודתם, למען פיתוח הנגב, וכל זאת בתמיכה ובסיוע של רשויות המדינה ובהתאם למדיניות הממשלה, מוצע לקבוע כי הקניית הזכות במקרקעין תהיה פטורה מחובת מכרז הוראות המעבר לעניין הקניית זכות חכירה לדורות כאמור יחולו על אף הוראות כל דין ועל אף תכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ), ככל שיש בהן כדי למנוע את הקמתו35 ולשימור (תמ"א )4 של מיזם חקלאי־תיירותי משולב (סעיף ) ייכנס2010 בינואר1( יצוין כי ביום ט"ו בטבת התש"ע ,1960–לתוקפו תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך המשנה את תוארו של המינהל ל"רשות מקרקעי ישראל" עם המשך הליכי החקיקה של הצעת חוק זו, ישונה בה תוארו של המינהל בהתאם בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בסוגיות משפטיות וחוקתיות העולות מהצעת החוק, ובכלל זה בשאלה אם ההסדר המוצע עולה בקנה אחד עם הזכות לשוויון, וכן תבחן את השאלה באילו מקרקעין תוקנה זכות חכירה לדורות ואת תחולת הוראות המעבר לעומת הדין הקיים 307 'ס"ח התשכ"ה, עמ 2 ישראל חסון, שלמה מולה, דוד רותם, אלכס מילר, אריה אלדד, רוברט אילטוב:חברי הכנסת ;)7( להכיר במיזם חקלאי־תיירותי משולב שמתקיימים לגביו הכללים לפי פסקה )8( להמליץ למינהל מקרקעי ישראל, באישור השר לפיתוח הנגב והגליל, על הקצאת )9( " )8( מקרקעין למיזם חקלאי־תיירותי משולב שהוכר לפי פסקה 4 – בסעיף זה (א) הוראות מעבר ; לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה1 "מיזם חקלאי־תיירותי משולב" – כהגדרתו בסעיף "המינהל" – מינהל מקרקעי ישראל מי שניהל מיזם בנגב, והשר לפיתוח הנגב והגליל אישר לגבי המיזם כי הוא מיזם (ב) חקלאי־תיירותי משולב שפעל בתמיכה ובסיוע של משרד ממשרדי הממשלה או המינהל שלוש שנים לפחות לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש מהמינהל להקנות לו זכות חכירה לדורות במקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם על אף הוראות כל דין ותכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (ג) ), ככל שיש בהן כדי למנוע את הקמתו של מיזם חקלאי־תיירותי משולב, המינהל35 (תמ"א יקנה למבקש שהמציא אישור כאמור בסעיף קטן (ב), זכות חכירה לדורות במקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי־תיירותי משולב; הקניית זכות כאמור אינה טעונה מכרז, ובלבד שהמקרקעין יועדו לשימוש חקלאי בהתאם לתכנית מיתאר מחוזית , והמבקש הסדיר את תשלומיו למינהל2‏1965–כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה בשל כל השימושים במקרקעין שנעשו עד יום תחילתו של חוק זה ד ב ר י ה ס ב ר 16 11 2009 ,, כ"ט בחשוון התש"ע286 – הצעות חוק הכנסת 34 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חבר הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת *‏2009–) (שמות רחובות), התש"ע56 'הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס 1א24 הוספת סעיף 1 :א יבוא24 , אחרי סעיף1‏בפקודת המועצות המקומיות "קריאת שמות רחובות 1א24 מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור ב, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים24 בסעיף " במקומות אלה במספרים לפקודת העיריות מטיל על כל עירייה235 סעיף חובה לקרוא לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות ,שבתחומה בשם לעומת זאת, בכל הנוגע למועצות מקומיות אין חובה כזאת בחקיקה ראשית, והחובה המוטלת בצו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון , חלה רק לגבי רחובות1971–בתים במספרים), התשל"א בתכנית מיתאר שאושרה לפיכך, במועצות מקומיות רבות לא ניתנים שמות לכל הרחובות ובניינים אינם ממוספרים, והדבר עלול להקשות את ההתמצאות, בין השאר על גורמי האכיפה, הרווחה והבריאות בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להחיל את חובת קריאת השמות כקבוע בפקודת העיריות גם על מועצות מקומיות )2009 באוקטובר21( ; הועברה לוועדה ביום ג' בחשוון התש"ע1164/18/הצעת חוק מס' פ * 219 '; ס"ח התשס"ט, עמ256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 1 חבר הכנסת אריה אלדד סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-3030 שקלים חדשים1 62 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר 16 11 2009 ,, כ"ט בחשוון התש"ע286 – הצעות חוק הכנסת