הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2007 בדצמבר25
351
ט"ז בטבת התשס"ח
עמוד
278 . . . . . . . . . . . . . . . . . .2007-), התשס"ח13 'הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס
279 . . . . .2007-), התשס"ח3 'הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס
280 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2007-), התשס"ח37 'הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס
278
:מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה
,)13 'הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס
2007-התשס"ח
20 תיקון סעיף.1
,) החוק העיקרי- (להלן11949-בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט
:, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא20 בסעיף
) חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו 1"(ג
לתקופות כהונה נוספות."
23 תיקון סעיף.2
) לחוק העיקרי, המילים "ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף1(ב23 בסעיף
יימחקו.- " גם ועדת התעסוקה- )א(ב41
א41 תיקון סעיף
. 3
א(ב) לחוק העיקרי, אחרי "אינם בשל שירות מילואים" יבוא "ולאחר ששוכנעה41 בסעיף
כי קיימים טעמים מיוחדים, שיירשמו, שבשלהם יש להתיר את הפיטורים".
בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה),
1 סעיף
החוק), בפרק חמישי- (להלן1949- התש"ט
שכותרתו "מנגנון ביצוע", הוקמו ועדות תעסוקה שתפקידן
לסייע לחיילים משוחררים שזכויותיהם על פי החוק הופרו.
(ג) לחוק מונות ועדות התעסוקה ארבעה20 לפי סעיף
חברים: יושב ראש הוועדה שהוא בעל כשירות לכהן כשופט
בית משפט שלום; נציג ארגון עובדים; נציג ארגון נותני עבודה
ונציג היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון.
החוק לא קבע את תקופת כהונתם של חברי הוועדה, והפועל
היוצא הוא כי המדובר במינוי ללא הגבלה.
מוצע להגדיר בחוק כי תוקף המינוי יהיה לשלוש
שנים, וכי ניתן יהיה לחדש את המינוי לתקופות כהונה
נוספות (בדומה לנציגי הציבור בבית הדין לעבודה כאמור
).1969- לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט11 בסעיף
א(ב) לחוק אוסר על פיטורי עובד, מכל41 סעיף
2 סעיף
30 סיבה שהיא, בזמן שירותו במילואים ובמשך
אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה. - הימים שלאחר מכן
) לחוק קובע, בין השאר, כי בערעור על החלטת1(ב23 סעיף
,א(ב) האמור41 ועדת התעסוקה בבקשות להיתר לפי סעיף
המובאות לפניה, תתייצב ועדת התעסוקה כמשיבה בערעור.
מוצע לבטל את הדרישה לצירוף הוועדה כמשיבה בערעור
- כאמור, הואיל והמדובר בדיון משפטי בין שני פרטים
המעסיק והעובד המפוטר, אשר ועדת התעסוקה הכריעה
בו בהכרעה מנומקת, ואין כל יתרון בהבאתה להסביר
את החלטתה לפני ערכאת הערעור. עוד יצוין כי בפועל,
פירשו חלק ניכר מהמתדיינים את החוק בהרחבה, וועדת
התעסוקה צורפה כמשיבה גם בערעורים על החלטותיה
בתביעות שהונחו לפניה ולא רק בבקשות היתר.
יצוין כי במקרים מתאימים, כמו בכל הליך משפטי
שמורה ליועץ המשפטי לממשלה הזכות לבקש להתייצב-
לדיון מכוח פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי
לממשלה) [נוסח חדש]. כך יהיה במקרים שבהם יבקש
היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ועדת התעסוקה.
א לחוק, שענינו כאמור בשמירת זכויות41 בסעיף
3 סעיף
עובד המשרת במילואים, הביע המחוקק את
דעתו כי יש ליתן הגנה מיוחדת לעובדים בתקופת שירותם
במילואים ובסמוך לחזרתם לעבודה. בהליכים שהתנהלו
לפני ועדות התעסוקה בבקשות לקבלת היתר לפי הסעיף
האמור (לצורך פיטורים של עובד בתקופת היותו בשירות
ימים לאחר מכן), פעלו ועדות30 מילואים או בתקופה של
התעסוקה באופן המצמצם את סוג המקרים שבהם ניתן
היתר לפיטורים, למקרים חריגים: מעילה או הפרת אמונים
של עובד, מקרים נוספים שבהם על פי דיני העבודה ניתן
לפטר עובד בלא מתן הודעה מוקדמת, וכן מקרים של סגירת
העסק או חלק ממנו המחייבים פיטורי עובדים תוך זמן
קצר.
בעקבות ערעור על אחד מההליכים שהתנהלו לפני
ועדות התעסוקה, קבע בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע
אר- משרד הביטחון נגד תנה תעשיות בע"מ, תק347/06
) כי לשון החוק אינה סובלת את הפרשנות32 ,)1(2007
שניתנה לה על ידי ועדת התעסוקה, וכי ועדת התעסוקה
נדרשת ליתן היתר לפיטורים כל אימת שלא נמצא קשר בין
הפיטורים לשירות המילואים, אלא בנסיבות הומניטריות
מיוחדות המצדיקות אי מתן היתר.
פרשנות זו מצמצמת באופן ניכר את ההגנה על חיילי
המילואים.
מוצע על כן לתקן את החוק באופן שיבהיר כי מתן
היתר לפיטורים של עובד בתקופות האמורות יינתן רק
מטעמים מיוחדים שיירשמו. כך יישמר הכלל שלפיו לא
יינתן היתר לפיטורי עובד בתקופת שירותו ובתקופה
הסמוכה לאחריה, אלא במקרים חריגים המצדיקים את
מתן היתר.
22 ' ; ס"ח התשס"ב, עמ13 'ס"ח התש"ט, עמ 1
ד ב ר י ה ס ב ר
25.12.2007 ,, ט"ז בטבת התשס"ח351 - הצעות חוק הממשלה
279
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם
2007-), התשס"ח3 '(תיקון מס
17 תיקון סעיף.1
,17 , בסעיף22002-בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב
)". 2012 במאי19( במקום "חמש שנים" יבוא "עד יום כ"ז באייר התשע"ב
תחילה.2
.)2007 במאי19( תחילתו של חוק זה ביום ב' בסיוון התשס"ז
(ה) לחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים6 סעיף
החוק), מסמיך- (להלן2002-ובני משפחותיהם, התשס"ב
ועדה רפואית במקרים חריגים ומטעמים של אובדן
השתכרות בפועל לקבוע, כי דרגת הנכות התפקודית של
חייל מילואים שנפגע עקב השירות תהיה גבוהה ביותר
ממחצית מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי אגף
השיקום במשרד הביטחון.
המגבלה הקיימת בדרך כלל לגבי דרגת הנכות
- לתקנות שירות הקבע בצבא17 התפקודית נקבעה בתקנה
הגנה לישראל (גימלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת
תקנות- )(להלן55 ' (ק"ת התשנ"א, עמ1990-נכות), התשנ"א
שירות הקבע), אשר הוראותיה חלות לגבי קצבאות לחיילי
(ד) לחוק.6 מילואים לפי סעיף
(ה) לחוק נקבעה כדי לאפשר קביעת6 הוראת סעיף
דרגת נכות גבוהה יותר מהדרגה המרבית המתאפשרת
על פי תקנות שירות הקבע, במקרים שבהם החייל שנפגע
הוא חייל מילואים, וזאת בשל השונות בפגיעה התפקודית
הפוטנציאלית בין מי שמשרת בצה"ל באופן קבוע (סדיר או
קבע) ובין מי שהתייצב לשירות מילואים שהוא זמני מטבעו
ולפציעתו עשויה להיות השפעה גדולה יותר על תפקודו
במקום עבודתו הקבוע.
)(ה6 לחוק נקבעה הוראת שעה ולפיה סעיף17 בסעיף
'לחוק יעמוד בתוקפו חמש שנים בלבד, כלומר עד יום ב
). תוקפו של הסעיף האמור 2007 במאי19( בסיוון התשס"ז
,הוגבל לתקופה קצובה כדי לאפשר למערכת הביטחון לבחון
לאחר תקופה של חמש שנים, את הצורך בסעיף זה.
מוצע להאריך את תוקפו של הסעיף האמור עד יום
), כדי לאפשר בחינה2012 במאי19( כ"ז באייר התשע"ב
נוספת של הוראת הסעיף ויישומה.
עוד מוצע כי מועד התחילה של החוק המוצע יהיה
(ה) לחוק6 למפרע מהמועד שבו פקע תוקפו של סעיף
)). לפי תקנות 2007 במאי19( (כלומר ביום ב' בסיוון התשס"ז
שירות הקבע, מוסמכת ועדה רפואית לקבוע דרגת נכות
גם לתאריך המוקדם מהמועד שבו נקבעה הנכות. לפיכך,
(ה) לחוק יחול ברצף. כך 6 קיימת חשיבות לקבוע כי סעיף
תתאפשר קביעת דרגת הנכות החריגה כמפורט בסעיף
האמור גם לתקופה שבין פקיעת תוקפו של הסעיף ועד
לחידוש תוקפו בחוק המוצע.
.186 '; ס"ח התשס"ו, עמ400 'ס"ח התשס"ב, עמ 1
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם
2007-), התשס"ח3 '(תיקון מס
.1
,17 , בסעיף12002-בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב
)". 2012 במאי19( במקום "חמש שנים" יבוא "עד יום כ"ז באייר התשע"ב
17 תיקון סעיף
.2
.)2007 במאי19( תחילתו של חוק זה ביום ב' בסיוון התשס"ז
תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
25.12.2007 ,, ט"ז בטבת התשס"ח351 - הצעות חוק הממשלה
280
2007-), התשס"ח37 'הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס
א40 הוספת סעיף.1
: יבוא40 , אחרי סעיף11994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
"מסירת מידע
מרשויות המדינה
א.40
שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות כי רשות מרשויות המדינה
החייבת במתן שירותי בריאות למבוטח לפי חיקוק אחר, לרבות
המוסד לביטוח לאומי, תמסור הודעה על כך לקופת החולים
שבה רשום המבוטח; בתקנות כאמור ייקבעו הפרטים שייכללו
בהודעה, והן יותקנו בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע
החיקוק האחר".
-(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד3 סעיף
חוק ביטוח בריאות ממלכתי), קובע כי "כל- (להלן1994
תושב זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, אלא אם כן
הוא זכאי להם לפי חיקוק אחר". סעיף זה פוטר את קופות
החולים מחובתן לספק שירות למבוטח הרשום אצלן, אף
אם השירות כלול בסל השירותים שלפי חוק ביטוח בריאות
ממלכתי, במקרים שבהם הוא זכאי לקבלו לפי חיקוק אחר.
עם זאת, לקופות החולים אין מידע בדבר זכאות המבוטח
לשירות לפי "חיקוק אחר", ואין כיום בחקיקה ראשית
הוראה המחייבת או מאפשרת לגוף האחראי לפי חוק על
מתן שירותי בריאות לאדם "לפי חיקוק אחר", לתת הודעה
מתאימה לקופות החולים.
כך, למשל, אין היום הוראה המסמיכה ומחייבת
את משרד הביטחון להעביר לקופות החולים מידע בדבר
רשימת מבוטחיהן, הזכאים לשירותי בריאות לפי חוק
[נוסח משולב].1959-הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט
שירותי8825/03 בית המשפט העליון, בפסק דינו בע"א
בריאות כללית נ' משרד הביטחון (טרם פורסם), ציין כי
הסוגיה מחייבת פתרון במישור החקיקתי, שכן "המצב
שנוצר אינו ראוי ואינו צודק".
לפיכך מוצע להוסיף לחוק ביטוח בריאות ממלכתי את
א שיסמיך את שר הבריאות לקבוע בתקנות שרשות40 סעיף
מרשויות המדינה האחראית למתן שירותים למבוטחי
קופות החולים לפי חיקוק אחר, חייבת למסור על כך הודעה
לקופות החולים שבהן רשומים המבוטחים הזכאים לקבל
מידיה את השירותים. כמו כן, בתקנות האמורות יקבע שר
הבריאות מהם הפרטים שייכללו בהודעה כאמור.
.55 '; התשס"ז, עמ156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 1
ד ב ר י ה ס ב ר
25.12.2007 ,, ט"ז בטבת התשס"ח351 - הצעות חוק הממשלה
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים2.92 המחיר