הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
ט"ז בסיון התשס"ו241
2006 ביוני12
עמוד
446 . . . . . . . . . . . . 2006-( )הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה(, התשס"ו92 'הצעת חוק העונשין )תיקון מס
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה446
,(( )הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה92 'הצעת חוק העונשין )תיקון מס
2006-התשס"ו
יבוא:40, אחרי סעיף11977-. בחוק העונשין, התשל"ז1
: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה1' "סימן א
הגדרות- א. בסימן זה40
הוועדה לקביעת עונשי מוצא שמינה שר המשפטים לפי- ""הוועדה
;ח40סעיף
;ב40העיקרון הקבוע בסעיף- ""העיקרון המנחה
.ט40עונש שקבעה הוועדה לפי סעיף- ""עונש מוצא
העיקרון המנחה
בענישה
העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל
ב.40
.על נאשם שביצע עבירה לבין חומרת מעשה העבירה ואשמו של הנאשם
קביעת העונש
ההולם בידי
בית המשפט
)א( בית המשפט יקבע את העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם
ג.40
בהתאם לעיקרון המנחה; לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי
שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה
הנהוגה ובמדיניות הענישה הראויה, וכן יתחשב, לצורך הערכת חומרת
מעשה העבירה שביצע הנאשם ואשמו, בנסיבות המקילות והמחמירות
.ז40–ו)ב( ו–)ג( ו40הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיפים
ד ב ר י ה ס ב ר
החוק המוצע מבוסס בעיקרו על המלצות
דעת הרוב בוועדה לבחינת דרכי ההבניה
של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין, בראשות כבוד
השופט )בדימוס( אליעזר גולדברג, בכמה שינויים.
1996הוועדה מונתה בידי שר המשפטים בנובמבר
.1997והיא הגישה את המלצותיה באוקטובר
בין חבריה היו שופטים, היועץ המשפטי לממשלה,
אנשי ,פרקליטת המדינה והסניגור הציבורי הארצי דאז
אקדמיה בתחום המשפט הפלילי והקרימינולוגיה, עורכי
דין ונציגי מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים.
הרקע למינוי הוועדה היה המצב המשפטי הקיים
שבו סמכות הענישה של שופט בישראל רחבה מאוד
ושיקול דעתו רב, ואולם סמכותו כמעט נטולת הנחיות.
שיקול הדעת מוגבל רק לתקרת העונשים המרביים
הקבועים בחוק, ורק במקרים מועטים כמו עבירות מין
ועבירות תעבורה מסוימות קיימים גם עונשים מזעריים.
קביעת עונש מרבי מבהירה לשופט מהו קצה גבול
סמכותו, אך אינה מספקת לו הנחיה כיצד יקבע את
העונש בגבולות הקבועים בחוק. העונש המרבי צופה את
פני המקרים החריגים בחומרתם שבהם מתבקשת תגובה
עונשית קיצונית ביותר. בהיות הרף העליון מבטא את
החריג, נדרש השופט לגזור את הכלל מתוך החריג, בלא
כל הנחיה. התוצאה היא, בין השאר, פערי ענישה גם
כאשר המדובר בעבירות דומות שנעברו בנסיבות דומות.
המגמה להבניית שיקול הדעת בענישה קיימת
גם במדינות אחרות. כך, למשל, בארצות הברית קיימות
(Sentencing Commissions)ועדות לקביעת עונשים
הקובעות הנחיות מדויקות, עד כדי כימות מספרי של
העונש לנסיבות השונות )ההנחיות הפדראליות הן מכוח
(. באנגליה נקבעו הנחיות לעניןUSC ,title 28–ל58פרק
זה בפסיקה, וכיום פועלת שם ועדה לקביעת הנחיות
Criminal Justice Act–ל173 עד167מכוח סעיפים
, שתפקידה לקבוע הנחיות ענישה.2003
מטרת החוק המוצע לכוון את שיקול דעתו של
השופט בגזירת הדין ולצמצם את פערי הענישה מקום
שאינם מוצדקים, אך זאת תוך הותרת שיקול דעת בידיו
בקביעת העונש הסופי.
ג המוצעים40–ב ו40לסעיפים
כיום מקובלים כמה עקרונות בענישה:
גמול, הרתעה אישית או כללית, הגנת שלום הציבור
ושיקום. ההכרעה בדבר סדר העדיפויות בין העקרונות
השונים אינה קבועה בחקיקה ומסורה לשיקול דעתו של
-השופט. החוק המוצע בא לעגן בחוק העונשין, התשל"ז
החוק(, את עקרונות הענישה שעל השופט - )להלן1977
.להתחשב בהם ולקבוע את האיזונים ביניהם
1'הוספת סימן א
לפרק ו'
כללי
1סעיף
__________
.750 '; התשס"ה, עמ226 ' ס"ח התשל"ז, עמ1
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה447
נקבע לעבירה עונש מוצא, יקבע בית המשפט את העונש
)ב(
ההולם בהתאם לעונש המוצא ובהתחשב בנסיבות המקילות והמחמירות
הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף קטן )א(.
מצא בית המשפט כי מתקיימות נסיבות מקילות או מחמירות
)ג(
,ז40–ו)ד( ו–)ה( ו40שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיפים
יתחשב גם בנסיבות אלה בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד
שלא יהיה בעונש שנקבע משום סטייה ניכרת מהעונש ההולם כאמור
בסעיפים קטנים )א( או )ב(, לפי הענין.
שיקום
ג, רשאי בית המשפט לחרוג40–ב ו40על אף הוראות סעיפים
)א(
ד.40
,מהעיקרון המנחה ולהורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם
ג, כולו או חלקו, אם מצא כי40במקום העונש ההולם כאמור בסעיף
הנאשם הוא בעל פוטנציאל שיקומי; היו מעשה העבירה ואשמו של
הנאשם, בנסיבות הענין, בעלי חומרה יתרה, ומצא בית המשפט כי
הנאשם הוא בעל פוטנציאל כאמור, רשאי הוא להורות על נקיטת אמצעי
שיקומי לפי הוראות סעיף קטן זה, מטעמים מיוחדים שינמק בגזר הדין.
לרבות -בסעיף זה, "נקיטת אמצעי שיקומי", כלפי נאשם
)ב(
או לפי פקודת המבחן ]נוסח 86 או82העמדת הנאשם במבחן לפי סעיפים
.21969-חדש[, התשכ"ט
הגנה על שלום
הציבור
ג, רשאי בית המשפט לחרוג40–ב ו40על אף הוראות סעיפים
)א(
ה.40
מהעיקרון המנחה ולהחמיר בענישה, כדי להגן על שלום הציבור, אם
מצא, בין השאר, נוכח נסיבות העבירה או מועדותו של הנאשם, כי
הנאשם מסוכן לציבור.
ד ב ר י ה ס ב ר
ב, הוא עקרון40 עקרון–העל, המוצע בסעיף
ההלימות ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה
העבירה ואשם הנאשם לבין חומרת העונש שיוטל עליו.
.יחס זה מבטא את עיקרון הגמול
האופן שבו על בית המשפט ליישם את עקרון
ההלימות ולקבוע לאורו את העונש ההולם מעוגן בסעיף
ג המוצע, והוא מותיר בידי בית המשפט שיקול דעת,40
.תחום ומודרך, בדבר סוג העונש ומידתו
ג המוצע, על בית המשפט, בבואו40לפי סעיף
ליישם את עקרון ההלימות, לשקול את הערך החברתי
המוגן שנפגע בשל ביצוע העבירה ואת מידת הפגיעה בו
)שיקולים המצביעים על חומרת העבירה(, וכן להתחשב
במדיניות הענישה הראויה ובמדיניות הענישה הנוהגת.
הכוונה היא, שככל שהמדיניות הנוהגת משקפת את
עקרון ההלימות היא מהווה אינדיקציה לקביעת העונש
ההולם, ואילו כאשר יש פער בינה לבין המדיניות
הראויה, תועדף המדיניות הראויה.
כאשר נקבע לעבירה עונש מוצא בידי הוועדה
ט המוצע(,40לקביעת עונשי מוצא )ר' דברי הסבר לסעיף
ג כי עונש זה יהווה את נקודת המוצא40קובע סעיף
בקביעת העונש ההולם בידי השופט. ואולם על השופט
לשקול, לצורך קביעת העונש ההולם שיוטל על הנאשם
הספציפי שלפניו, גם את הנסיבות המקילות והמחמירות
בענינו, הקשורות בביצוע העבירה. נסיבות אלו מגדירות
במקרה הספציפי את חומרת העבירה שבוצעה ואת
אשמו של הנאשם. לכן, לרוב, העונש ההולם אינו זהה
לעונש המוצא.
כמו כן על בית המשפט לשקול נסיבות שהן
(ו)ד40חיצוניות למעשה העבירה עצמו, כמפורט בסעיף
ו–)ה( המוצע, ובלבד שלא יסטה במידה ניכרת מהעונש
ההולם המבטא את עקרון ההלימות )בית המשפט רשאי
לחרוג מעקרון ההלימות רק מטעמים של שיקום והגנה על
ה המוצעים(.40–ד ו40שלום הציבור כמפורט בסעיפים
ה המוצעים40–ד ו40לסעיפים
מוצע לקבוע שני חריגים לעקרון ההלימות, שבהם
ניתן להתחשב במטרות ענישה נוספות. חריג אחד הוא
חריג לקולה, לצורך שיקום, והשני הוא חריג לחומרה,
לצורך הגנה על שלום הציבור מפני הנאשם. האפשרות
לחרוג מעקרון ההלימות אין פירושה שבאותם מקרים אין
כל משמעות לעיקרון זה. השופט רשאי לחרוג ממנו, אך
לא להתעלם ממנו.__________
.312 ', עמ14 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש2
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה448
:אחד מאלה-בסעיף זה, "מועדות", של נאשם
)ב(
הנאשם ביצע בעבר עבירה מסוג העבירה שבשלה מוטל
(1)
;העונש
הנאשם ביצע את העבירה שבשלה מוטל העונש לאחר
(2)
שנשא בעבר עונש מאסר בפועל או במהלך נשיאת עונש
.כאמור
נסיבות מקילות
ונסיבות מח־
מירות
ג יתחשב בית המשפט40)א( בקביעת העונש כאמור בסעיף
ו.40
בנסיבות המקילות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה ובנסיבות
כאמור שאינן קשורות בביצועה, כמפורט בסעיף זה, והכל כשנסיבות אלו
אינן נמנות עם יסודות העבירה ולא הובאו בחשבון בעת קביעת עונש
המוצא לאותה עבירה.
הנסיבות המקילות הקשורות בביצוע העבירה הן אלה:
)ב(
מעשה העבירה של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות
(1)
טז לשם תחולת34הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף
יא34 ,י34הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח לפי סעיפים
יב;34או
ד ב ר י ה ס ב ר
החריגה הראשונה מעקרון ההלימות היא חריגה
לצורך שיקום, למשל באמצעות מתן צו מבחן לנאשם
לחוק או לפי פקודת המבחן ]נוסח 86 או82לפי סעיפים
ד המוצע(. חריגה זו תהיה40 )סעיף1969-חדש[, התשכ"ט
רק ביחס לנאשם שהוא בעל פוטנציאל שיקומי לדעת
בית המשפט.
ככלל תתאפשר החריגה כאמור רק אם מעשה הנאשם
ואשמו אינם בעלי חומרה יתרה, ואולם כאשר קיימים
טעמים מיוחדים שיפרט בית המשפט בגזר הדין, יהיה ניתן
לחרוג מעקרון ההלימות לצורך שיקום, גם במקרה כזה.
החריגה השניה, מן הטעם של הגנה על שלום
הציבור, היא חריגה לחומרה, לצורך הגנה על הציבור
עקב מסוכנותו הסובייקטיבית הגבוהה של הנאשם )סעיף
ה המוצע(. אמנם אין אפשרות מוחלטת לנבא פעולות40
עתידיות של נאשם, ואולם נסיבות העבירה, וכן עברו
הפלילי של נאשם בעבירה מאותו סוג שבשלה הוטל
העונש או העובדה שהנאשם נשא כבר עונש מאסר בעבר
והדבר לא הרתיעו מלהמשיך ולבצע עבירות, עשויים
לשמש במקרים המתאימים אינדיקציה למסוכנותו.
ו המוצע40לסעיף
לסעיף קטן )א(
ו המוצע מונה רשימה של נסיבות, שעל בית40סעיף
המשפט לשקול בעת קביעת העונש. נסיבות אלה יישקלו
בידי בית המשפט, רק כאשר אינן נמנות עם יסודות
העבירה, זאת מאחר שבמקרה שבו נסיבה מהנסיבות
המנויות בסעיף כלולה בין יסודות העבירה המוגדרים
בחוק, היא תישקל ממילא לצורך הערכת חומרת העבירה
על ידי הוועדה, בעת קביעת עונש המוצא לפי סעיף-
(ג)א40ט)ב( המוצע או על ידי בית המשפט לפי סעיף40
המוצע. גם כאשר נסיבה מהנסיבות האמורות אינה
נמנית עם יסודות העבירה אך נשקלה על ידי הוועדה
בעת קביעת עונש מוצא )למשל כשהמדובר בעונש מוצא
ט המוצע(, בית המשפט40ר' דברי הסבר לסעיף- מדורג
אינו צריך להביאה בחשבון פעם נוספת.
הנסיבות לקולה ולחומרה שעל בית המשפט לשקול
ו40בבואו לגזור את עונשו של הנאשם, והמנויות בסעיף
נסיבות-המוצע, מאופיינות על פי שני אפיונים מרכזיים
לקולה ולחומרה הקשורות לביצוע העבירה, וכאלה שאינן
קשורות בביצועה. הראשונות מאפשרות לבית המשפט
להעריך במקרה הנתון לפניו את חומרת מעשה העבירה
שבוצע ומידת אשמו של הנאשם, ועל פיהם לגזור את
העונש ההולם באותו ענין. הנסיבות מן הסוג שאינו קשור
לביצוע העבירה מאפשרות החמרה או הקלה בעונש, אך
לא במידה המהווה חריגה מעקרון ההלימות, שבאה לידי
ביטוי בסטיה משמעותית מהעונש ההולם )ר' לענין זה גם
ג המוצע(.40דברי הסבר לסעיף
(לסעיף קטן )ב
המקילות
הנסיבות
מפורטות
זה
קטן
בסעיף
.הקשורות בביצוע העבירה
הנסיבה המוצעת מאפשרת לבית - (1) לפסקה
המשפט להקל בעונשו של הנאשם שביצע את העבירה
בנסיבות הקרובות להקמת פטור מאחריות פלילית בשל
הגנה עצמית, צורך או כורח.
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה449
בשעת ביצוע מעשה העבירה הוגבלה במידה ניכרת
(2)
יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה או את הפסול
שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה, בשל הפרעה נפשית
חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, אך הגבלה זו לא הגיעה
;ח34כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף
העבירה בוצעה עקב התגרות של נפגע העבירה בנאשם,
(3)
שקדמה בתכוף למעשה העבירה, ושהביאה את הנאשם
לאיבוד השליטה העצמית ולכך שלא הבין את משמעות
מעשהו ותוצאותיו השליליות;
העבירה בוצעה עקב ביזוי הנאשם, השפלתו או התעללות
(4)
;בו, לאורך זמן, בידי נפגע העבירה
הנאשם היה נתון לפיקוחו, להשגחתו או למרותו של אחר
(5)
שהיה גם הוא צד לעבירה, והוא ביצע את העבירה בשל יחסי
התלות או המרות כאמור;
בביצוע העבירה השתתפו מבצעים אחדים, וחלקו של
(6)
;הנאשם בביצועה היה קטן מחלקם של האחרים
העבירה נעברה בנסיבות שבהן היה לסוכן מדיח חלק
(7)
- "משמעותי בהתהוותה ובביצועה; לענין זה, "סוכן מדיח
אדם הפועל מטעם רשויות אכיפת החוק לצורך גילוי עבריינים
והעמדתם לדין.
ד ב ר י ה ס ב ר
הנסיבה המוצעת מאפשרת לבית - (2) לפסקה
המשפט להקל בעונשו של נאשם שמצבו הנפשי אינו
מעניק לו פטור מאחריות פלילית, אך הוא בכל זאת
מצדיק הפחתה בעונש )בדומה להסדר הקבוע בסעיף
ח לחוק קובע כי אדם לא יישא34א לחוק(. סעיף300
,באחריות פלילית למעשה שעשה אם בשעת המעשה
בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי,
היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה
או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה.
ישנם מקרים שבהם יכולתו של האדם כאמור הוגבלה
אך לא הגיעה עד כדי חוסר יכולת של ממש, ומקרים אלו
מוצע לקבוע כנסיבה מקלה.
הנסיבה המוצעת מאפשרת לבית- (3) לפסקה
המשפט להקל בעונשו של נאשם שהיה חשוף להתגרות
של נפגע העבירה, בתכוף לפני ביצוע מעשה העבירה,
וזאת כאשר ההתגרות הביאה את הנאשם לאבדן
שליטה, כך שלא הבין את משמעות מעשהו ותוצאותיו
.השליליות
הנסיבה המוצעת מתייחסת למצב- (4) לפסקה
שבו הנאשם היה נתון, קודם לביצוע העבירה, להתעללות
או להשפלה לאורך זמן מצד נפגע העבירה. במקרה שבו
אלמלא ההתעללות וההשפלה כאמור לא היה הנאשם
עובר את העבירה, הרי שנסיבה זו מצדיקה הקלה בדינו.
מוצע לקבוע כנסיבה מקלה מקרה - (5)לפסקה
שבו הנאשם ביצע את העבירה בשל יחסי התלות או
המרות שלו באדם אחר שהיה גם הוא צד לעבירה. את
המקרה ההפוך שבו צד אחר לעבירה היה כפוף למרותו
או לפיקוחו של הנאשם מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה )ר'
( המוצע(.2)(דברי הסבר לסעיף קטן )ג
מוצע לקבוע כי חלקו של הנאשם - (6)לפסקה
בעבירה שיש בה משתתפים אחדים ישמש כנסיבה מקלה
ככל שהוא קטן יותר )וכנסיבה מחמירה ככל שחלקו גדול
( המוצע(.3)(ר' דברי הסבר לסעיף קטן )ג- יותר
שימוש בשוטרים סמויים הכרחית - (7)לפסקה
לעתים לגילוי עבריינים, למשל בעבירות סמים. עם זאת,
העובדה שבמקרה הספציפי יש לשידולי השוטר הסמוי
השפעה ניכרת על ביצוע העבירה הוכרה בפסיקה כנסיבה
פלוני נ' היועץ המשפטי 28/59מקלה )ר' למשל ע"פ
, אפנג'ר נ' מדינת360/80 וע"פ1205לממשלה, פ"ד יג
(, ומוצע לעגן נסיבה זו בחוק.228(1)ישראל, פ"ד לה
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה450
:הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירה הן אלה
)ג(
הנאשם ביצע את העבירה באמצעות אחר;
(1)
צד נוסף לעבירה היה קטין, אדם שיכולתו הוגבלה במידה
(2)
(, או אדם שהיה נתון לפיקוחו או2)(ניכרת כאמור בסעיף קטן )ב
למרותו של הנאשם;
בביצוע העבירה השתתפו מבצעים אחדים, וחלקו של
(3)
;הנאשם בביצועה היה גדול מחלקם של האחרים
הנאשם ביצע את העבירה תוך שימוש לרעה בסמכותו;
(4)
הנאשם ביצע את העבירה תוך ניצול לרעה של מעמדו
(5)
כלפי נפגע העבירה, ניצול פגיעותו או חוסר יכולתו של הנפגע
להתגונן, או ניצול היות הנפגע קטין או חסר ישע כהגדרתו
;א368בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
(לסעיף קטן )ג
בסעיף קטן זה מפורטות הנסיבות המחמירות
.הקשורות בביצוע העבירה
לחוק קובע כי מבצע 29 סעיף- (1)לפסקה
באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על ידי
אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב
כגון קטינות או אי–שפיות, העדר שליטה, בלא מחשבה
פלילית, טעות במצב דברים, כורח או צידוק. מדובר
למעשה במצב שבו אדם מנצל את מצבו של אדם אחר
לצורך ביצוע העבירה, ובכך חומרתו, ולכן מוצע לקבעו
כנסיבה מחמירה.
הנסיבה המוצעת מבקשת להביא- (2)לפסקה
להחמרה בעונשו של מי שהשתתף בביצוע עבירה יחד
עם אחר, כאשר האחר לא הוכרז כנטול אחריות פלילית,
אך בכל זאת הוכר כמי שראוי להקלה בעונש לנוכח
מצבו הנפשי הגבולי. מאחר שביצוע עבירה עם מי שאינו
נושא באחריות פלילית נופל במסגרת הנסיבה המחמירה
( המוצע )ביצוע באמצעות אחר(,1)(המנויה בסעיף קטן )ג
הרי שאי–הכרזת האחר כנטול אחריות פלילית תוציא את
הנאשם שביצע עמו את העבירה נשכר. כדי למנוע מצב
כזה, קובעת הנסיבה המחמירה כי גם אם הצד האחר
לעבירה הוא בעל אחריות פלילית "מופחתת" יהווה
הדבר נסיבה מחמירה לנאשם שביצע עמו את העבירה.
עוד מונה הפסקה, כנסיבות מחמירות, שני מצבים דומים
ביצוע עבירה עם קטין או עם מי שנתון לפיקוחו או-
מרותו של הנאשם, שגם בהם ניצל הנאשם את פגיעותו
של הצד האחר לביצוע העבירה.
(6)(בהתאמה לאמור בסעיף קטן )ב- (3)לפסקה
מוצע לקבוע כי חלקו של הנאשם בעבירה שיש בה
משתתפים אחדים, ישמש כנסיבה מחמירה, ככל שהוא
גדול יותר.
בחקיקה קבועות כמה עבירות - (4)לפסקה
280ספציפיות של שימוש לרעה בסמכות. כך למשל סעיף
לחוק קובע עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה בידי
עובד ציבור, כאשר עובד הציבור עושה או מורה לעשות
מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר, או כשהוא נכנס
למגוריו של אדם נגד רצונו. בחוק מאבק בארגוני פשיעה,
, קבועה עבירה לגבי עובד ציבור המשתמש2003-התשס"ג
לרעה במעמדו או בסמכויותיו באופן שיש בו כדי לקדם
את פעילותו הפלילית של ארגון פשיעה. קיימים מקרים
שאינם נכנסים לגדר הסעיפים הקיימים בחקיקה )למשל
כשאין המדובר במעשה הפוגע שרירותית בזכותו של
אחר דווקא(, אך מהווים שימוש לרעה בסמכות. מוצע על
כן לקבוע כי שימוש כאמור יהווה נסיבה מחמירה, אף אם
אינו נכנס לגדר העבירות הקיימות.
החוק כולל עבירות מיוחדות - (5)לפסקה
המתייחסות לפגיעה בקטינים, נכים וחסרי ישע )סימנים
לפרק י'(. עבירות אלה הן בעיקר עבירות של הזנחה, 1'ו', וו
תקיפה, התעללות וכיוצא באלה.
כמו כן קיימות בחוק עבירות המתייחסות לניצול
מצבם של אנשים או לניצול תלות בקשר לעבירות מין
לחוק הקובע את 431)סימן ה' לפרק י'(. זאת ועוד, סעיף
עבירת העושק מתייחס לאדם המנצל את המצוקה,
החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הניסיון או קלות
הדעת של הזולת לשם דרישה או קבלה של דבר שאינו
מגיעלוכדין,אושלתמורההעולהבמידהבלתיסבירהעל
התמורה המקובלת בעד מצרך או שירות, או למתן תמורה
הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת בעד
מצרך או שירות. הנסיבה המחמירה המוצעת מתייחסת
למקרים נוספים שבהם יש בעבירה המתבצעת משום
ניצול לרעה של מעמדו המיוחד של הנאשם כלפי הנפגע,
ניצול פגיעותו או חוסר יכולתו של הנפגע להתגונן, או
ניצול היותו של הנפגע קטין או חסר ישע.
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה451
העבירה בוצעה באלימות, באכזריות או תוך התעללות
(6)
;בנפגע העבירה
העבירה בוצעה באופן היוצר סכנה לרבים;
(7)
כתוצאה מביצוע העבירה נגרם נזק לנפגע העבירה או
(8)
;לציבור
העבירה בוצעה תוך ניצול התרחשותם של אירוע טבע
(9)
חריג, אסון, מצב מלחמה או מצב חירום אחר או תוך ניצול
תוצאותיהם;
העבירה בוצעה בסדרת מעשים המהווים פרשה אחת;
(10)
;מביצוע העבירה נפגעו כמה אנשים
(11)
;למעשה העבירה קדם תכנון
(12)
העבירה בוצעה במטרה להכשיל עובד ציבור או מי
(13)
שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות כאמור, במילוי
תפקידו, או במטרה לפגוע באדם כאמור בשל תפקידו;
העבירה בוצעה תוךשימושבנשקחםאו קראו כשהנאשם
(14)
;נושא נשק כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
הנסיבות- (11)–( ו10) ,(8) ( עד6)לפסקאות
המוצעות מתייחסות לנזק שנגרם לנפגע העבירה או
לציבור כתוצאה מביצוע העבירה. בעבירות מין נקבע
במפורש כי ניתן להביא לפני בית המשפט תסקיר על
לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח 187מצבו של הנפגע )סעיף
חוק סדר הדין הפלילי((, - )להלן1982-משולב[, התשמ"ב
ואולם גם במקרים אחרים עשויה להיות רלוונטיות רבה
לנזק שנגרם לנפגע או לציבור, ככל שהובאו ראיות על
כך לבית המשפט. כמו כן מוצע לייחס משקל גם לעובדה
שמספר אנשים נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, למקרה
שבו בוצעה העבירה באלימות, באכזריות או תוך
התעללות בנפגע, וליצירת סכנה לרבים. רציונל דומה
חל גם על מקרה שבו מרשיע בית המשפט את הנאשם
בעבירה אחת המורכבת מסדרת מעשים המהווים פרשה
, משולם נ'4603/97אחת )כלשון בית המשפט בדנ"פ
: "עבירה רבת פריטים"(.160(3)מדינת ישראל, פ"ד נא
במקרה כזה תשמש העובדה כי המדובר בפריטים
שונים המהווים רצף אחד "...הנעשה בגדריה של תכנית
עבריינית אחת", נסיבה מחמירה, המבחינה בין עבירה זו
לעבירה שמורכבת מאירוע עברייני יחיד.
ככל שהנזק, מספר האנשים שנפגעו, מספר
המעשים וכיוצא באלה מרובה, כך יהיה משקלה של
הנסיבה רב יותר.
-חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- (9)לפסקה
, מתייחס בחומרה לחייל העובר עבירה של ביזה1955
שנות מאסר. הנסיבה המוצעת10וקובע בשלה עונש של
כנסיבה מחמירה כללית מתייחסת לכל ניצול של אסונות
טבע, מלחמות ומצבי חירום אחרים, ולניצולם לשם
עבירת עבירות.
מוצע לקבוע כי אם קדם לעבירה- (12)לפסקה
תכנון, ישמש הדבר נסיבה מחמירה. ייתכנו מצבים שבהם
נעברה עבירה בשל פיתוי של רגע, ואולם חמור יותר הוא
מצב שבו אדם תכנן את העבירה, היתה לו שהות רבה
להרהר בדבר ולחזור בו אך הוא לא עשה כן אלא בחר
להשלים את ביצוע מעשה העבירה.
לחוק קובע עונש מוחמר 381 סעיף- (13)לפסקה
כאשר עבירת תקיפה מבוצעת כלפי עובד הציבור או
כלפי מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי
דין או כלפי מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק
שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או
תפקידו של הנתקף. מוצע לקבוע נסיבה מחמירה כללית
למקרה שבו עבירה מבוצעת במטרה להכשיל את אחד
האנשים האמורים בשל מילוי תפקידו. לענין זה יצוין כי
אדם הממלא תפקיד על פי דין הוא בגדר "עובד ציבור"
כד34( להגדרה "עובד הציבור" שבסעיף10)לפי פסקה
לחוק, ועל כן אין צורך לציינו במפורש.
נשיאת נשק או שימוש בו מהווים - (14)לפסקה
א לחוק249נסיבה מחמירה לעבירות ספציפיות )סעיף
לענין עבירות שונות של שיבוש הליכי משפט, סעיף
)ב( לחוק לענין345 לחוק לענין חבלה ופציעה, סעיף335
)ב( לענין שוד, עבירות שונות של פריצה402אונס, סעיף
לענין 447והתפרצות )בסימן ד' לפרק י"א לחוק( וסעיף
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה452
העבירה נעברה מתוך מניע של גזענות או של עוינות
(15)
;(ו)א144כלפי ציבור כאמור בסעיף
הנאשם הפיק רווח כלכלי ניכר או תועלת כלכלית ניכרת
(16)
.כתוצאה מביצוע העבירה
הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן אלה:
)ד(
גילו הצעיר של הנאשם;
(1)
;נסיבות אישיות ומשפחתיות של הנאשם
(2)
מאמץ שעשה הנאשם כדי לתקן את תוצאות העבירה
(3)
;ולפצות על הנזק שנגרם בשלה
העדר עבר פלילי של הנאשם, התנהגותו החיובית ביחסיו
(4)
;עם הזולת ותרומתו לחברה לפני ביצוע העבירה
שיתוף פעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק וסיוע
(5)
להן במהלך החקירה והמשפט שהתנהלו בקשר לעבירה, לרבות
לענין חקירת נסיבות העבירה והשתתפות אחרים בה.
ד ב ר י ה ס ב ר
הסגת גבול כדי לעבור עבירות(. מוצע לקבוע זאת כנסיבה
מחמירה לגבי כלל העבירות.
ו לחוק קובע כפל עונש או144 סעיף- (15)לפסקה
שנים, הנמוך מבין השניים, לאדם העובר עבירה 10מאסר
מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת
דת, השתייכות לקבוצה דתית, נטיה מינית או היותם
של אנשים המשתייכים לאותו ציבור עובדים זרים. אלא
שסעיף קטן )ב( לאותו סעיף מגביל את תחולתו לעבירות
מסוימות )עבירות נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירות
של איומים או סחיטה, עבירות של בריונות ותקלות
לציבור ועבירות של מטרדים(, והוא מוציא מכללו עבירות
שנים ומעלה.10שהעונש שנקבע להן הוא מאסר
לגבי עבירות שאינן מפורטות ברשימה המנויה
ו)ב( לחוק, או עבירות המנויות ברשימה אך144בסעיף
שנים ומעלה, לא חל הסעיף, ולכן מוצע לקבוע 10עונשן
לגביהן נסיבה מחמירה.
הרווח שהפיק נאשם כתוצאה - (16)לפסקה
מביצוע עבירה עשוי להילקח בחשבון על ידי בית
המשפט לצורך קביעת שיעור הקנס כבר לפי הדין הקיים
לחוק( והוא אף רשאי לחרוג לשם כך משיעור 63)סעיף
הקנס שקבוע לעבירה בחיקוק, ולהטיל על הנאשם קנס
משווי הנזק שנגרם או מטובת ההנאה שהושגה 4עד פי
על ידי העבירה. בין אם משתמש בית המשפט בסמכות זו
ובין אם לאו, רווח כלכלי ניכר או תועלת כלכלית ניכרת
כתוצאה מביצוע העבירה הם עילה להחמרה בדינו של
הנאשם, גם כשמוטל עליו עונש נוסף או אחר, שאינו
.קנס
לסעיף קטן )ד(
בסעיף קטן זה מפורטות הנסיבות המקילות שאינן
קשורות בביצוע העבירה.
( המוצע קובע כי תחולת1)יג40 סעיף- (1)לפסקה
החוק על קטינים תהיה כפופה לחוק הנוער )שפיטה,
חוק הנוער(. - )להלן1971-ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א
הכוונה היא כי במקרים המתאימים יגבר עקרון השיקום
על עקרונות אחרים. נוסף על כך מוצע לקבוע במפורש כי
גילו הצעיר של אדם יהווה נסיבה מקלה.
מוצע לקבוע כי נסיבות אישיות - (2)לפסקה
ומשפחתיות של הנאשם יהוו נסיבה לקולה. הכוונה היא
לנסיבות קשות במיוחד כגון מחלה קשה או כיוצא בזה.
לפיצוי נפגע העבירה בידי הנאשם - (3)לפסקה
עשויה להיות במקרים המתאימים חשיבות רבה לענין
העונש, בפרט כשהנאשם עושה זאת מרצונו ולא כתוצאה
.( לחוק77מחיוב על ידי בית המשפט )למשל לפי סעיף
עברו הפלילי של אדם הוא גורם- (4)לפסקה
משמעותי בשאלת ענישתו. כשמדובר במעידה חד–פעמית
של אדם, שככלל התנהגותו החברתית חיובית, ניתן בדרך
כלל להקל עמו. לעומת זאת, כשאדם עבר כבר עבירות
בעבר אין המדובר במעידה חד–פעמית, ומוצע להחמיר
( המוצע(.1)(עמו )ר' דברי הסבר לסעיף קטן )ה
שיתוף פעולה של הנאשם עם רשויות - (5)לפסקה
אכיפת החוק וסיוע להן מוכר כסיבה להקלה עם נאשם
אלחרם נ' מדינת ישראל, לא פורסם(, 9205/02)למשל ע"פ
ובמקרים המתאימים ניתן להיעזר בו להקלה בעונש אף
כשהדבר נעשה במסגרת של עסקת טיעון.
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה453
:הנסיבות המחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן אלה
)ה(
הנאשם הוא בעל עבר פלילי בעבירה מסוג העבירה
(1)
שביצע, או שהוא בעל עבר פלילי בעבירה מסוג אחר שיש בו
כדי להצדיק את ההחמרה בעונשו של הנאשם;
הצורך בהרתעת עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוע
(2)
עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, בשל מהות העבירה או
.שכיחותה
נסיבות מקילות
ומחמירות
נוספות
ו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול40אין בהוראות סעיף
ז.40
נסיבות נוספות לחומרה או לקולה, בין אם הן קשורות בביצוע העבירה
ובין אם לאו.
הוועדה לקביעת
עונשי מוצא
שר המשפטים ימנה ועדה לקביעת עונשי מוצא, שחבריה הם:
ח.40
שופט בדימוס של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב
(1)
;ראש
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי;
(2)
;שופט בדימוס של בית משפט שלום
(3)
,ארבעה עובדי המדינה והם: עורך דין ממחלקת ייעוץ וחקיקה
(4)
פרקליט מפרקליטות המדינה, סניגור שהוא עובד לשכת הסניגוריה
הציבורית, ועובד שירות המבחן כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן
;1969-]נוסח חדש[, התשכ"ט
נציג משטרת ישראל;
(5)
;נציג לשכת עורכי הדין
(6)
ד ב ר י ה ס ב ר
(לסעיף קטן )ה
בסעיף קטן זה מפורטות הנסיבות המחמירות שאינן
קשורות בביצוע העבירה.
(4)(בהתאמה לקבוע בסעיף קטן )ד- (1)לפסקה
המוצע, מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה קיומו של עבר
פלילי של הנאשם. כשאדם עבר כבר עבירות בעבר,
ועונשים קודמים לא הרתיעו אותו, הרי שזו סיבה
להחמיר עמו גם אם מקרה זה אינו נכנס לגדר מסוכנות
ה40המצדיקה חריגה מעקרון ההלימות כאמור בסעיף
המוצע. המחוקק הכיר בחשיבות עברו הפלילי של אדם
בקבעו שכראיה לענין העונש ניתן להביא העתק מן
לחוק סדר הדין 188המרשם הפלילי הנוגע לנאשם )סעיף
.(הפלילי
מידת ההשפעה שיש לשיקול - (2)לפסקה
ההרתעה על העונש מוגבלת בהצעת החוק לנסיבה
מחמירה שאינה יכולה להביא לחריגה מעקרון ההלימות.
עם זאת מכיוון שמדובר בנאשם שהורשע בדין, ראוי
במקרים מסוימים שיהיה לגזר דינו מסר חינוכי, לציבור
העבריינים הפוטנציאליים. במגבלות אלו, המשקל שניתן
לשיקול ההרתעה כנסיבה מחמירה אך לא כעילה לחריגה
מעקרון ההלימות, עומד בדרישת המידתיות.
ז המוצע40לסעיף
מוצע להבהיר כי רשימת הנסיבות המנויות בסעיף
ו המוצע אינה רשימה סגורה, וכי בית המשפט רשאי40
לשקול נסיבות נוספות לחומרה או לקולה, בין שהן
קשורות לביצוע העבירה ובין שאינן קשורות לביצועה.
י המוצעים40ח עד40לסעיפים
חידוש מרכזי בחוק המוצע הוא קביעת עונשי מוצא
או עונשי מוצא מדורגים בצד העונש המרבי לעבירה
)ובצד העונש המזערי, אם קיים(. מאחר שאין בעונש
המרבי הקבוע לעבירה כדי להדריך את בית המשפט לגבי
מידת העונש שעליו לגזור, מוצע לקבוע "עונש מוצא"
שידריך את בית המשפט ביישום עקרון ההלימות.
מוצע כי קביעת עונשי מוצא תהא מסורה להחלטת
ועדה שימנה שר המשפטים, אשר תכלול נציגים של
מערכת המשפט, התביעה, ההגנה, הייעוץ המשפטי
לממשלה, המשטרה, שירות המבחן שבמשרד הרווחה,
.והאקדמיה
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה454
שני אנשי הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק
(7)
, בעלי מומחיות בתחום31958-המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח
הענישה, השיקום או המשפט הפלילי.
קביעת עונשי
מוצא
)א( הוועדה רשאית לקבוע, לגבי עבירה מסוימת, את העונש
ט.40
ההולם לאותה עבירה כשהיא נעברת בנסיבות שאינן חריגות לקולה או
לחומרה, ורשאית היא לקבוע עונשים מדורגים לאותה עבירה, לנסיבות
אופייניות שונות שבהן היא נעברת.
בקביעת עונשי מוצא לפי סעיף זה תפעל הוועדה בהתאם
)ב(
לעיקרון המנחה ותתחשב לשם כך בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע
העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובמדיניות הענישה
.הראויה
קביעת עונש מוצא לפי סעיף זה טעונה אישור ועדת החוקה חוק
)ג(
ומשפט של הכנסת, והיא תפורסם ברשומות.
סדרי הדיון
בוועדה
הוועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה, ורשאית היא,
י.40
לשם קביעת עונשי המוצא, לזמן לפניה נציגים של גופים ציבוריים שונים
וכל אדם אחר הנוגע בדבר.
ענישה בכמה
עבירות
הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות, רשאי הוא לגזור
)א(
יא.40
.עונש נפרד לכל עבירה או לגזור עונש כולל לכל העבירות או לחלקן
בית המשפט יקבע את העונש הכולל כאמור בסעיף קטן )א(
)ב(
או את שיעור החפיפה או ההצטברות בין עונשים נפרדים שגזר, בהתאם
ג, ואולם בבואו ליישם את העיקרון המנחה יתחשב בית40להוראות סעיף
המשפט גם במספר העבירות שעבר הנאשם, בתדירותן ובזיקה ביניהן.
חובת הנמקה
בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:
יב.40
ד ב ר י ה ס ב ר
הוועדה תהיה רשאית לקבוע עונשי מוצא או עונשי
מוצא מדורגים בעבירות שתמצא לנכון, ולשנותם מזמן לזמן.
עונש המוצא יבטא את העונש ההולם מבחינת מדיניות
הענישה הנוהגת ומבחינת מדיניות הענישה הראויה רק
במקרה הטיפוסי של העבירה: לא המקרה החמור ביותר,
שאליו מכוון העונש המרבי, ולא המקרה הקל.
בעבירות בעלות מבנה פשוט יחסית ניתן יהיה
להסתפק בעונש מוצא אחד. אולם לא מן הנמנע כי
בעבירות שבהן תמצא הוועדה לנכון לקבוע עונש מוצא
יידרשו מספר עונשי מוצא לאותה עבירה, לנסיבות
אופייניות שונות שבהן היא נעברת. במקרה כזה, שבו
מקיפה העבירה טיפוסים שונים של עבריינות בדרגות
חומרה שיש בהן שוני של ממש, ראוי יהיה לפלג את
עונש המוצא לעונשי מוצא מדורגים, כשכל אחד מעונשי
המוצא מבטא אפיון שונה של ביצוע העבירה. לדוגמה,
עבירת ההריגה עשויה לחול הן על מעשה הקרוב במהותו
לרצח והן על תאונה שנגרמה מתוך קלות דעת.
עוד מוצע כי קביעת הוועדה תהיה טעונה את
אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, והיא
תפורסם ברשומות.
יא המוצע40לסעיף
מוצע להבהיר כי עקרון ההלימות יחול גם שעה
שהנאשם מורשע בכמה עבירות. במקרה כזה יהיה בית
המשפט רשאי לקבוע עונש נפרד לכל עבירה או לגזור
עונש כולל לכל העבירות או לחלקן. שיעור העונש הכולל
ושיעורי החפיפה וההצטברות של העונשים )כאמור
לחוק( ייעשו בהתאם 45למשל, לענין מאסר, בסעיף
ג המוצע, דהיינו בהתאם לעקרון40להוראות סעיף
ההלימות, ותוך בדיקת הנסיבות המקילות והמחמירות
השונות. כמו כן יהיה על בית המשפט להתחשב במספר
העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן. בית המשפט יבחן
במקרה זה את חומרתם של כלל המעשים העבריינים
שביצע הנאשם וכן את אשמו הכולל, כך שיהיה יחס
הולם בינם לבין העונש שיישא הנאשם. מובן כי אם נקבע
לעבירות או לחלקן עונש מוצא, יהיה על בית המשפט
להתחשב גם בכך.
__________
.195 ' ס"ח התשי"ח, עמ3
12.6.2006 ,, ט"ז בסיון התשס"ו241 -הצעות חוק הממשלה455
;התאמתו של העונש שהטיל על הנאשם לעיקרון המנחה
(1)
הנסיבות המקילות והמחמירות שבהן התחשב לצורך קביעת
(2)
;העונש
היחס שבין העונש שהטיל על הנאשם לעונש המוצא, ככל
(3)
;שנקבע עונש מוצא
החריגה מהעיקרון המנחה לשם שיקום או לשם הגנה על
(4)
ה, ככל שהיתה חריגה40–ד ו40שלום הציבור כאמור בסעיפים
כאמור, והטעמים לחריגה.
שמירת דינים
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות אלה:
יג.40
-הוראות חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א
(1)
;, לענין ענישת קטינים41971
הוראות חוק זה והוראות כל דין אחר לענין עונש חובה, עונש
(2)
".מרבי ועונש מזערי
ד ב ר י ה ס ב ר
יב המוצע40לסעיף
מוצע לקבוע כי בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין
את התאמת העונש שהטיל על הנאשם לעקרון ההלימות,
את הנסיבות שבהן התחשב, את היחס שבין העונש
שהטיל על הנאשם לבין עונש המוצא, במקרים שבהם
נקבע עונש כזה, ואם חרג מעקרון ההלימות לצורך שיקום
מחד גיסא או לצורך הגנה על שלום הציבור מאידך גיסא
את הנימוקים שהביאו אותו לכך. קביעת החובה כאמור-
,תאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתו של בית המשפט
הן לצורך בקרה עצמית והן לצורך ערעור.
יג המוצע40לסעיף
(1)לפסקה
השפעה על זכויות הילד
חוק הנוער קובע הסדרים מיוחדים לגבי ענישת
קטינים, ובמקרים רבים שם דגש רב יותר על שיקום מאשר
)א( לחוק הנוער,25בענישת בגירים. כך למשל קובע סעיף
כי "קטין שהורשע, רשאי בית משפט לנוער, במקום להטיל
עליו מאסר לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה
שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר שנקבעה
)ב( לחוק האמור25לעבירה שבה הורשע הקטין"; סעיף
קובע כי אין חובה להטיל על קטין מאסר עולם, מאסר
)ג( לאותו חוק קובע כי25חובה או עונש מינימום; סעיף
בקביעת עונשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער, בין
השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה.
מוצע לקבוע במפורש כי הוראות החוק המוצע
אינן באות לגרוע מהוראות חוק הנוער לענין ענישת
קטינים. לפיכך, הוראות החוק המוצע יחולו על קטינים
ככל שאינן מתנגשות עם העקרונות העומדים בבסיסו
של חוק הנוער. כך למשל, ההוראות בדבר נסיבות מקילות
ומחמירות יחולו בדרך כלל גם על קטינים, ואולם במצב
שבו לפי החוק המוצע יש להעדיף, בקביעת הענישה,
את עיקרון הגמול על פני מטרות ענישה אחרות, ולפי
חוק הנוער יש להעדיף את הגישה השיקומית בשל כך
שהמדובר בקטין, תגבר הגישה האחרונה.
(2)לפסקה
כיום קבועים בחוק עונשים מרביים לעבירות. כמו
כן קיימות עבירות שלגביהן קבועים גם עונשי חובה
ועונשים מזעריים, כגון עבירת הרצח שדינה מאסר עולם
לחוק(, עבירות שונות של 300ועונש זה בלבד )סעיף
לחוק( ועבירות מין 275 עד273תקיפת שוטרים )סעיפים
לחוק( .355)סעיף
הוראות בדבר עונשים מזעריים קיימות גם מחוץ
לחוק בדבר מניעתו 2סעיף-לחוק העונשין, למשל
. כמו כן1950-וענישתו של הפשע השמדת–עם, התש"י
קיימות הוראות מסוג זה בהסדרים של אכיפה חלופית,
-לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו14סעיף-למשל
, הקובע כי אם ביקש אדם להישפט לפי אותו חוק,1985
לא יפחת הקנס שיטיל בית המשפט מסכום הקנס המינהלי
הקבוע לעבירה, למעט בהתקיימות נסיבות מיוחדות.
לחוק 230הוראה דומה קבועה לגבי עבירות קנס בסעיף
סדר הדין הפלילי.
מוצע להבהיר במפורש, למען הסר ספק, כי ההסדר
בחוק המוצע כפוף לכל הוראה בדבר עונשים מרביים,
עונשי חובה או עונשים מזעריים.__________
.134 ' ס"ח התשל"א, עמ4
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 3030―0334 שקלים חדשים4.26המחיר