הצעת חוק לקריאה הראשונה

2012-‏2011עיקרי התקציב תקציב המדינה הצעה לשנות הכספים 2012-‏2011 עיקרי התקציב שנתית-ותכנית תקציב רב ירושלים2010אוקטובר חשוון התשע"א ,אל הקורא חוברת זו מרכזת בצורה תמציתית את עיקריה של הצעת . חומר נוסף הקשור2012-‏2011 התקציב לשנות הכספים ניתן למצוא2012-‏2011 לפעולות הממשלה במסגרת תקציב .בחוברות המפורטות של הצעת תקציב זו 3 2012-‏2011עיקרי התקציב תוכן העניינים עמוד חלק א: מסמכי התקציב 9 2010- התשע"א2012-‏2011 הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 11 ‏2011 הצעת התקציב לשנת הכספים 14 ‏2012 הצעת התקציב לשנת הכספים 17 ‏2011 הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת הכספים 17 ‏2012 הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת הכספים 18 2012-‏2011 תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 21 ‏2012-‏2011 תחזית הטבות המס לשנות הכספים חלק ב: סקירה כללית 27 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות 39 2012-‏2011 המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים 78 2012-‏2011 הצעת התקציב לשנות הכספים 82 2012-‏2005 ניתוח התפתחות הצעת התקציב בשנות הכספים 87 2012-‏2011 הגירעון ומימונו לשנות הכספים חלק ג: סקירת עיקרי ההוצאות והפעולות של משרדי הממשלה 93 הביטחון והסדר הציבורי 94 משרד הביטחון 110 המשרד לביטחון הפנים 113המשרדים המינהליים 114 משרד ראש הממשלה 4 תוכן העניינים 116 משרד האוצר 117 משרד המשפטים 119 משרד החוץ 120 משרד הפנים והרשויות המקומיות 124 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול 126 השירותים החברתיים 134 המוסד לביטוח לאומי 137 משרד החינוך 139 ההשכלה הגבוהה 142 משרד הרווחה והשירותים החברתיים 143 משרד הבריאות 145 המשרד לקליטת העלייה 148 משרד התרבות והספורט 150 הרשות לזכויות ניצולי השואה 152 ענפי המשק 156 משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 159 משרד התיירות 161 משרד החקלאות ופיתוח הכפר 165 משרד התקשורת 172 המשרד להגנת הסביבה 174 משרד המדע והטכנולוגיה 175 תמיכות שונות 178 תשתיות ובינוי 180 משרד התשתיות הלאומיות 183 משרד התחבורה 192 משרד הבינוי והשיכון 195 משק המים 202 מינהל מקרקעי ישראל 5 2012-‏2011עיקרי התקציב 205 הוצאות מרכזיות אחרות 206 תקציב הגמלאות והפיצויים 209 תשלום החובות חלק ד: הכנסות המדינה ממסים 215 2012-‏2011 תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים 225 2012-‏2011 תחזית הטבות המס לשנות הכספים שנתי- חלק ה: תכנית תקציב רב מונחת על שולחן הכנסת 245 מעטפות- שנתי-התקציב הרב חלק ו: נספחים 251 עקרונות חוק התקציב 255 מסמכי חוק התקציב 257 מחירי התקציב לוחות התקציב 258 2011 סך תקני כוח אדם לשנת הכספים 260 2012 סך תקני כוח אדם לשנת הכספים 262 2012-2009 תקציב ההוצאות ברוטו לשנות הכספים 265 2012-2009 תקציב ההוצאות נטו לשנות הכספים 268 2012-2009 תשלום חובות קרן לשנות הכספים 269 2012-2009 תשלום חובות ריבית לשנות הכספים 270 2012-2009 תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2012-‏2011עיקרי התקציב חלק א מסמכי התקציב 2010-, התשע"א2012-‏2011 הצעת חוק התקציב לשנות הכספים ‏2011 הצעת התקציב לשנת הכספים ‏2012 הצעת התקציב לשנת הכספים 2011 הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת הכספים 2012 הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת הכספים 2012-‏2011 תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2012-‏2011 תחזית הטבות המס לשנות הכספים 9 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-‏2011 הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2010-התשע"א הגדרות1 1 . - בחוק זה .'סעיף תקציב' — סכום או מספר מִשרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנּה — קו כפול מקוטע .'תחום פעולה' — סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנּה — קו נקודה .'תכנית' — סכום או מספר משרות הנקובים בשורה בלי סימון ) והמסתיימת ביום2011 בינואר1( ' — התקופה המתחילה ביום כ"ה בטבת התשע"א2011'שנת הכספים .)2011 בדצמבר31( ה' בטבת התשע"א ) והמסתיימת ביום י"ח2012 בינואר1( ' — התקופה המתחילה ביום ו' בטבת התשע"ב2012'שנת הכספים .)2012 בדצמבר31( בטבת התשע"ב .) (להלן — חוק יסודות התקציב1985-כל מונח אחר — כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה תקציב ההוצאה וחלוקתו 22. א . . אלף שקלים חדשים348,185,234 סכום של2011 הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים אלף שקלים חדשים271,196,234 סכום זה מורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בסכום של אלף76,989,000 ומהתקציב לתשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח לאומי, בסכום של ,שקלים חדשים; חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות .'תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה הנקרא 'הוצאה ב . . אלף שקלים חדשים365,916,172 סכום של2012 הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים אלף שקלים חדשים284,657,172 סכום זה מורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בסכום של אלף81,259,000 ומהתקציב לתשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח לאומי, בסכום של ,שקלים חדשים; חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות .'תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה הנקרא 'הוצאה תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה 33. א . (א), היא רשאית להוציא בשנת2 נוסף על כל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף אלף שקלים חדשים; חלוקת סכום זה18,652,664 ,, כהוצאה מותנית בהכנסה2011 הכספים לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השני של .'התוספת הראשונה הנקרא 'הוצאה מותנית בהכנסה ב . (ב), היא רשאית להוציא בשנת2 נוסף על כל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף אלף שקלים חדשים; חלוקת סכום זה19,072,349 ,, כהוצאה מותנית בהכנסה2012 הכספים לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השני של ."התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה מותנית בהכנסה 10 מסמכי התקציב שיא כוח אדם 44. א . משרות שיא כוח אדם; חלוקת מספר זה66,022.0 , למלא2011 הממשלה רשאית, בשנת הכספים לחלקים, וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי .'של התוספת הראשונה הנקרא 'שיא כוח אדם ב . משרות שיא כוח אדם; חלוקת מספר זה66,674.5 , למלא2012 הממשלה רשאית, בשנת הכספים לחלקים, וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי .'של התוספת הראשונה הנקרא 'שיא כוח אדם תקציב מפעלים עסקיים 55. א . (א), היא רשאית להוציא בשנת3-(א) ו2 נוסף על סכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים — את הסכומים הנקובים בטור הראשון של החלק השני בתוספת השנייה (להלן2011 הכספים תקציב מפעלים עסקיים); חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה .כמפורט באותו החלק ב . (ב), היא רשאית להוציא בשנת3-(ב) ו2 נוסף על סכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים — את הסכומים הנקובים בטור הראשון של החלק השני בתוספת השנייה (להלן2012 הכספים תקציב מפעלים עסקיים); חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה .כמפורט באותו החלק ג . , היא2011 (א), בשנת הכספים4 נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף משרות במפעלים העסקיים; חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי19,391.0 רשאית למלא .פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המִפעלים העסקיים ד . , היא2012 (ב), בשנת הכספים4 נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף משרות במפעלים העסקיים; חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי19,385.0 רשאית למלא .פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המִפעלים העסקיים ה . , היא כמפורט בחלק2011 תחזית ההכנסות לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים .הראשון של התוספת השנייה ו . , היא כמפורט בחלק2012 תחזית ההכנסות לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים .הראשון של התוספת השנייה הוראות לעניין סעיפים מסוימים .6 לחוק12 , לפי בקשת שר האוצר — לגבי שימוש ברזרבה הכללית, לפי סעיף2012-2011 בשנות הכספים יסודות התקציב, למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש הממשלה — תבוא, במקום הוועדה, ועדה .מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה תקציב התאמות .7 השימוש בתקציב שבתכנית "תקציב התאמות" שבסעיף הרזרבה הכללית, ייעשה לפי הוראות סעיף א179 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), וסעיף2012-‏2009 ) לחוק יסוד: תקציב המדינה לשנים5()(א1 .), התשס"ט2010-‏2009 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים תחילה.8 .)2011 בינואר1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א פרסום .9 .חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושה חודשים מיום קבלתו 11 2012-‏2011עיקרי התקציב ריכוז התוספת הראשונה הוצאה הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה להתחייב שיא כח אדם הכול כללי-סך348,185,234 18,652,664 75,831,593 66,022 ========= ========= ======== ======== ===== *התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה271,196,234 תשלום חובות למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי 76,989,000 :חלק א תקציב רגיל247,116,515 14,937,189 49,905,107 66,022 :חלק ב תקציב פיתוח וחשבון הון101,068,719 3,715,475 25,926,486 חלק א: התקציב הרגיל247,116,515 14,937,189 49,905,107 66,022 ---------------- -------------- ------------- ------------- ----------- ממשל ומינהל35,954,704 2,560,355 3,413,474 43,725 ========= ======== ======== ======== ===== 01נשיא המדינה41,737 800 42.5 02 **הכנסת496,557 180 558 03חברי הממשלה110,582 04משרד ראש הממשלה2,005,160 13,979 577,038 926.5 05משרד האוצר1,776,899 311,757 5,251 06משרד הפנים337,597 10,800 124,300 516.5 07המשרד לביטחון הפנים10,118,480 559,618 2,357,215 28,175.5 08משרד המשפטים2,419,678 674,964 3,000 5,288 09משרד החוץ1,570,559 50,497 1,058 10המועצה הלאומית לביטחון32,832 1 11 ***משרד מבקר המדינה266,933 559 12גימלאות ופיצויים11,882,604 657,350 13הוצאות שונות2,994,100 209,205 14מימון מפלגות131,835 19 משרד המדע והטכנולוגיה משרד התרבות והספורט 954,931 32,681 121,500 106 26המשרד להגנת הסביבה296,724 235,232 21,216 501 68 ,רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול 517,496 12,497 742 2011הצעת התקציב לשנת הכספים )(באלפי ש"ח .)8,428,000( ) למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי85,417,000( ) בניכוי תשלום חובות348,185,234( התקציב נטו * .הצעת התקציב השנתי של הכנסת מוגשת לאישור ועדת הכנסת על ידי יו"ר הכנסת, ומהווה חלק מחוק התקציב ** *** תקציב משרד מבקר המדינה נקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת ומהווה חלק מחוק התקציב. פירוט של תקציב זה מתפרסם .בנפרד לפי חוק יסוד: מבקר המדינה 12 מסמכי התקציב ריכוז התוספת הראשונה הוצאה הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה להתחייב שיא כח אדם ביטחון49,424,434 5,075,025 32,476,432 2,447.5 ===== ========= ======= ======== ==== 15משרד הביטחון49,132,073 4,952,858 32,334,000 2,232 16הוצאות חירום אזרחיות206,093 112,432 12 17תיאום הפעולות בשטחים86,268 122,167 30,000 203.5 18הרשויות המקומיות3,882,210 369,130 =========== ======= שירותי חברה106,406,913 6,364,914 1,783,266 15,047.5 ========= ======== ======== ======== ===== 20משרד החינוך34,901,335 1,595,386 171,500 2,092 21ההשכלה הגבוהה7,391,473 23משרד הרווחה4,467,569 1,421,965 83,683 2,636 24משרד הבריאות19,867,335 3,284,233 194,755 9,180 27העברות לביטוח הלאומי29,754,706 25הרשות לזכויות ניצולי השואה2,937,803 61 29משרד הבינוי והשיכון208,047 3,500 630 30המשרד לקליטת העלייה1,277,187 24,830 615,334 418.5 32תמיכות שונות3,928,351 35,000 717,994 46חוק חיילים משוחררים1,665,829 21 56 נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות 7,278 9 כלכלה ומשק8,349,106 936,895 1,862,805 4,502 ========= ======== ====== ======== ===== 33משרד החקלאות ופיתוח הכפר683,327 217,045 337,059 1,287 34משרד התשתיות הלאומיות132,566 49,000 283 35הוועדה לאנרגיה אטומית147,927 36משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה2,389,214 65,839 60,000 1,591.5 37משרד התיירות353,272 8,668 15,814 136.5 38תמיכות בענפי משק1,724,184 468,160 1,385,000 39משרד התקשורת49,933 650 91 40משרד התחבורה417,383 94,438 15,000 691 41הרשות הממשלתית למים וביוב116,652 491 125.5 42מענקי בינוי ושיכון2,020,664 4,820 49,432 43המרכז למיפוי ישראל67,314 27,484 500 241.5 54רשויות הפיקוח246,670 300 55 ) (המשך2011הצעת התקציב לשנת הכספים 13 2012-‏2011עיקרי התקציב ריכוז התוספת הראשונה הוצאה הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה להתחייב שיא כח אדם 45תשלום ריבית ועמלות36,831,000 =============== ======== רזרבות6,268,148 10,000,000 300 ====== ======= ======== === 47רזרבה כללית6,268,148 10,000,000 300 חלק ב: תקציב הפיתוח וחשבון הון101,068,719 3,715,475 25,926,486 ------------------------------ --------------- --------------- ------------- תקציב הפיתוח15,651,719 3,715,475 25,926,486 ---------------- --------------- --------------- ------------- השקעות בממשל ומינהל645,001 82,393 3,040,181 ================= ====== ====== ======= 51דיור ממשלתי65,350 42,420 2,106,250 52המשטרה ובתי הסוהר356,964 33,973 852,580 53בתי המשפט190,372 1,000 63,915 55האוצר32,315 5,000 17,436 השקעות בשירותי חברה2,506,001 2,083,823 4,666,102 ================= ======= ====== ======= 60חינוך627,581 829,723 67בריאות317,840 77,423 503,134 70שיכון1,560,580 2,006,400 3,333,245 השקעות בענפי המשק12,500,717 1,549,259 18,220,203 ============== ======= ====== ======= 73מפעלי מים1,242,371 10,500 1,205,000 76פיתוח התעשייה52,719 40,000 148,383 78תיירות72,442 53,394 79פיתוח התחבורה8,267,618 98,500 16,021,396 83הוצאות פיתוח שונות2,865,567 1,400,259 792,030 84תשלום חובות85,417,000 מזה: תשלום חובות לביטוח הלאומי8,428,000 -------------------------------------- ------------- ) (המשך2011הצעת התקציב לשנת הכספים 14 מסמכי התקציב ריכוז התוספת הראשונה הוצאה הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה להתחייב שיא כח אדם הכול כללי-סך365,916,172 19,072,349 79,247,057 66,674.5 ========= ======== ======== ======== ====== *התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה284,657,172 תשלום חובות למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי 81,259,000 :חלק א תקציב רגיל258,804,806 15,386,356 50,106,185 66,674.5 :חלק ב תקציב הפיתוח וחשבון הון107,111,366 3,685,993 29,140,872 חלק א: תקציב רגיל258,804,806 15,386,356 50,106,185 66,674.5 ---------------- --------------- --------------- --------------- ------------ ממשל ומינהל38,828,745 2,570,659 3,194,532 44,074 ========= ======== ======= ======= ====== 01נשיא המדינה43,484 800 42 02 **הכנסת496,557 180 552.5 03חברי הממשלה111,361 04משרד ראש הממשלה2,072,099 13,977 344,158 912.5 05משרד האוצר1,789,970 314,444 5,217 06משרד הפנים344,268 10,800 130,300 533 07המשרד לביטחון הפנים10,558,735 559,618 2,362,278 28,572.5 08משרד המשפטים2,553,333 676,674 3,000 5,287 09משרד החוץ1,613,504 50,497 1,064 10המועצה הלאומית לביטחון32,448 1 11 ***משרד מבקר המדינה267,213 554 12גימלאות ופיצויים13,528,870 663,259 13הוצאות שונות3,461,280 215,080 14מימון המפלגות137,737 19 משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט 1,020,201 32,681 121,500 108.5 26המשרד להגנת הסביבה300,521 235,232 18,216 501 68 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול 497,164 12,497 729 2012הצעת התקציב לשנת הכספים )(באלפי ש"ח .)9,097,000( ) למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי90,356,000( ) בניכוי תשלום חובות365,916,172( התקציב נטו * .הצעת התקציב השנתי של הכנסת מוגשת לאישור ועדת הכנסת על ידי יו"ר הכנסת, ומהווה חלק מחוק התקציב ** *** תקציב משרד מבקר המדינה נקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת ומהווה חלק מחוק התקציב. פירוט של תקציב זה מתפרסם בנפרד .לפי חוק יסוד: מבקר המדינה 15 2012-‏2011עיקרי התקציב ריכוז התוספת הראשונה הוצאה הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה להתחייב שיא כח אדם ביטחון50,636,979 5,394,132 32,476,432 2,445 ===== ======== ======= ======== ===== 15משרד הביטחון50,352,073 5,271,465 32,334,000 2,231 16הוצאות חירום אזרחיות204,074 112,432 12 17תיאום הפעולות בשטחים80,832 122,667 30,000 202 18הרשויות המקומיות3,886,609 359,158 =========== ======= ====== שירותי חברה110,508,118 6,484,443 2,246,087 15,172 ========= ======== ======= ======= ====== 20משרד החינוך36,278,439 1,595,076 157,000 2,081 21ההשכלה הגבוהה7,464,569 23משרד הרווחה4,764,670 1,493,341 81,183 2,707.5 24משרד הבריאות20,627,752 3,332,696 194,555 9,253.5 27העברות לביטוח הלאומי31,089,182 25הרשות לזכויות ניצולי השואה2,791,563 60.5 29משרד הבינוי והשיכון206,175 3,500 624.5 30המשרד לקליטת העלייה1,296,351 24,830 615,334 415 32תמיכות שונות4,216,318 35,000 1,198,015 46חוק חיילים משוחררים1,765,895 21 56 נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות 7,204 9 כלכלה ומשק8,504,062 937,122 1,829,976 4,483.5 ========= ======= ===== ======= ===== 33משרד החקלאות ופיתוח הכפר702,390 217,045 353,645 1,276 34משרד התשתיות הלאומיות138,554 49,000 283 35הוועדה לאנרגיה אטומית147,927 36משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה2,419,722 65,839 60,000 1,593.5 37משרד התיירות354,914 8,668 15,831 135.5 38תמיכות בענפי משק1,813,686 468,160 1,385,000 39משרד התקשורת49,470 650 90 40משרד התחבורה414,329 94,438 15,000 687 41הרשות הממשלתית למים וביוב114,524 718 124.5 42מענקי בינוי ושיכון2,029,034 4,820 43המרכז למיפוי ישראל66,665 27,484 500 239 54רשויות הפיקוח252,847 300 55 ) (המשך2012הצעת התקציב לשנת הכספים 16 מסמכי התקציב ריכוז התוספת הראשונה הוצאה הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה להתחייב שיא כח אדם 45תשלום ריבית ועמלות38,570,000 =============== רזרבות7,870,293 10,000,000 500 ====== ======= ======== ==== 47רזרבה כללית7,870,293 10,000,000 500 חלק ב: תקציב הפיתוח וחשבון הון107,111,366 3,685,993 29,140,872 ------------------------------ --------------- --------------- ------------- תקציב הפיתוח16,755,366 3,685,993 29,140,872 ---------------- --------------- --------------- ------------- השקעות בממשל ומינהל722,758 79,911 2,476,741 ================= ====== ===== ======= 51דיור ממשלתי126,350 44,938 1,619,220 52המשטרה ובתי הסוהר377,026 33,973 812,580 53בתי המשפט187,051 1,000 30,315 55האוצר32,331 14,626 השקעות בשירותי חברה2,451,601 2,056,823 4,684,825 ================= ======= ======= ======= 60חינוך676,609 959,183 67בריאות310,475 77,423 495,774 70שיכון1,464,517 1,979,400 3,229,868 השקעות בענפי משק13,581,007 1,549,259 21,979,306 ============== ======== ======= ======== 73מפעלי מים1,327,450 10,500 1,205,000 76פיתוח התעשייה50,980 40,000 148,383 78תיירות88,071 53,394 79פיתוח התחבורה8,283,142 98,500 19,515,324 83הוצאות פיתוח שונות3,831,364 1,400,259 1,057,205 84תשלום חובות90,356,000 מזה: תשלום חובות לביטוח הלאומי9,097,000 -------------------------------------- ------------- ) (המשך2012הצעת התקציב לשנת הכספים 17 2012-‏2011עיקרי התקציב 2011 הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת הכספים )(באלפי ש”ח ריכוז התוספת השנייה הכנסה הוצאה הרשאה להתחייב שיא כח אדם הכול הכנסות-סך13,179,915 =========== ======== 89 *מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר396,109 94בתי חולים ממשלתיים7,251,806 95נמל יפו ונמל חדרה32,000 98מינהל מקרקעי ישראל5,500,000 הכול הוצאות-סך13,179,915 900,000 19,391.0 =========== ======== ===== ====== 89 * מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר396,109 97.0 94בתי חולים ממשלתיים7,251,806 18,748.0 95נמל יפו ונמל חדרה32,000 5.0 98מינהל מקרקעי ישראל5,500,000 900,000 541.0 * לשכת הפרסום הממשלתית והמדפיס הממשלתי 2012 הצעת תקציב המפעלים העסקיים לשנת הכספים )(באלפי ש"ח ריכוז התוספת השנייה הכנסה הוצאה הרשאה להתחייב שיא כח אדם הכול הכנסות-סך13,259,947 =========== ======== 89 * מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר398,713 94בתי חולים ממשלתיים7,329,234 95נמל יפו ונמל חדרה32,000 98מינהל מקרקעי ישראל5,500,000 הכול הוצאות-סך13,259,947 900,000 19,385.0 =========== ======== ===== ====== 89 * מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר398,713 96.0 94בתי חולים ממשלתיים7,329,234 18,748.0 95נמל יפו ונמל חדרה32,000 5.0 98מינהל מקרקעי ישראל5,500,000 900,000 536.0 * לשכת הפרסום הממשלתית והמדפיס הממשלתי 18 מסמכי התקציב 2012-‏2011תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים )(באלפי ש"ח 2011הצעת התקציב לשנת 2012הצעת התקציב לשנת *סך הכנסות ומענקים נטו244,939,201 265,093,452 הכול כללי-סך348,185,234 365,916,172 ========== ======== ======== חלק א: תקבולים שוטפים247,116,515 258,804,806 חלק ב: תקבולים ממילוות וחשבון הון101,068,719 107,111,366 חלק א: תקבולים שוטפים247,116,515 258,804,806 ================= --------------- --------------- מסים ותשלומי חובה214,989,152 233,826,297 ------------------------------ --------------- --------------- מסי הכנסה ורכוש103,500,000 111,800,000 --------------------------- --------------- --------------- 001מס הכנסה86,700,000 94,000,000 002מע"מ על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים10,500,000 11,300,000 003מס שבח2,200,000 2,300,000 004מס רכישה3,900,000 4,100,000 005מס מכירה ומס רכוש 007מס מעסיקים200,000 100,000 מסי הוצאה111,489,152 122,026,297 ------------------ --------------- --------------- 011מכס והיטל על הייבוא2,900,000 3,100,000 012מע"מ, כולל מע"מ על ייבוא ביטחוני69,489,152 75,026,297 013מס קנייה16,300,000 18,500,000 015בלו900,000 900,000 018מס דלק16,500,000 18,800,000 020מס בולים 024אגרות כלי רכב 025אגרות ורשיונות אחרים5,400,000 5,700,000 ריבית ורווחים2,334,900 2,230,900 --------------------- --------------- --------------- 034ריבית במט"ח48,300 13,300 035ריבית בשקלים2,286,600 2,217,600 סך התקבולים השוטפים בניכוי העברה מחלק ב' ובתוספת הכנסות מממכירת קרקעות מדינה, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, מילווה * .מהמוסד לביטוח הלאומי והמענק הביטחוני מארה"ב 19 2012-‏2011עיקרי התקציב 2011הצעת התקציב לשנת 2012הצעת התקציב לשנת תמלוגים1,940,500 2,134,750 ------------ --------------- --------------- 042תמלוגים ממפעלים עיסקיים775,000 908,000 043תמלוגים מאוצרות טבע633,000 649,000 044תמלוגים מחברות ממשלתיות82,000 82,000 045דיבידנדים מחברות ממשלתיות450,500 495,750 תקבולים שונים2,172,677 2,172,677 ---------------------- --------------- --------------- 046החזר על חשבון תקציב השנים הקודמות144,282 144,282 047הכנסות משירותים שונים1,483,283 1,483,283 050דמי שימוש בנכסים ממשלתיים274,252 274,252 048הכנסה מיועדת מעל האומדן270,860 270,860 049רווחי בנק ישראל שמומשו העברה מחלק ב25,679,286 18,440,182 ----------------------- --------------- --------------- חלק ב: תקבולים ממילוות וחשבון הון101,068,719 107,111,366 ========================== ======== ======== החזר השקעות והלוואות הממשלה6,557,100 6,240,900 ------------------------------- --------------- --------------- 051גביית קרן בשקלים6,331,100 6,005,200 053גביית קרן במט"ח44,000 53,700 076הכנסות ממכירת קרקעות המדינה182,000 182,000 הפרשות לפנסיה ולפיצויים39,654 39,654 ------------------------------- ----------- ----------- 071הפרשות יחידות משקיות8,911 8,911 072הפרשות מפעלים עסקיים9,000 9,000 073חברות-הפרשות לפנסיה21,743 21,743 הכנסות הון3,813,000 1,813,000 ---------------- --------------- --------------- 075הכנסה ממכירת חברות ובנקים3,813,000 1,813,000 ) (המשך2012-‏2011תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 20 מסמכי התקציב 2011הצעת התקציב לשנת 2012הצעת התקציב לשנת מילוות בארץ99,628,933 99,785,820 ------------------ --------------- --------------- 081מילווה מהמוסד לביטוח הלאומי14,571,000 15,835,000 082הכנסה מאמיסיות והפקדות85,057,933 83,950,820 מילוות ומענקים מחו"ל16,709,318 17,672,174 ------------------------------- --------------- --------------- 900מילווה עצמאות ופיתוח4,000,000 4,000,000 901בניכוי: הוצאות הפצה-200,000 -200,000 :מילוות ומענקים מארה"ב 902 ביטחון- 8,709,318 8,672,174 904 סיוע אזרחי- 907 מילוות אחרים- 4,200,000 5,200,000 908הלוואות בנקאיות העברה לחלק א-25,679,286 -18,440,182 ------------------------ --------------- --------------- ) (המשך2012-‏2011תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 21 2012-‏2011עיקרי התקציב *2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים )(במיליוני ש"ח 2011 2012 סך הכול38,420 39,600 מסים ישירים32,040 32,830 א. הטבות להשקעות הון ולתעשייה5,860 5,680 החוק לעידוד השקעות הון5,500 5,300 מחקר ופיתוח, חיפושי נפט והפקת סרטים.. .. זיכוי לעובדי משמרות150 160 החוק לעידוד התעשייה.. .. מס מוגבל על רווחי הון מחוץ לבורסה210 220 פחת מואץ— — פטור השתתפות.. .. ב. הטבות לשוק ההון16,400 17,100 :קופות גמל8,500 8,800 — הטבות בעת ההפקדה10,000 10,300 — הטבות בניכוי מיסוי בעת המשיכה)1,500( )1,500( קרנות השתלמות2,300 **2,400 הכנסה מריבית על אפיקים צמודים3,300 3,500 הכנסה מריבית על אפיקים לא צמודים )(החלק הריאלי — — רווחי הון בבורסה2,300 2,400 חלוקת אופציות לעובדים.. .. ג. רווחה ופיזור האוכלוסייה3,300 3,390 מס הכנסה למלכ"ר.. .. קצבאות משרד הביטחון420 430 קצבאות הביטוח הלאומי1,520 1,570 — קצבאות ילדים990 1,020 — קצבאות זקנה ושארים470 490 — קצבאות אחרות60 60 עולים חדשים30 30 החזקת קרוב במוסד30 30 22 מסמכי התקציב 2011 2012 הורה שילדו נטול יכולת30 30 תרומות220 230 עיוורים ונכים200 200 תושבים באזורי פיתוח770 790 מעבידים באילת80 80 מס הכנסה שלילי.. .. ד. הטבות למשפחה1,870 2,180 הוריות-משפחות חד100 100 נשים610 600 ילדים לאמהות עובדות1,120 1,440 בן זוג שאינו עובד30 30 משלמי מזונות10 10 ה. הטבות שונות במס הכנסה1,080 920 הכנסות מהימורים, הגרלות ופרסים300 100 שכר דירה490 510 עידוד בניית דירות להשכרה30 40 חיילים משוחררים70 70 סטודנטים190 200 ספורטאים ועיתונאים זרים— — ו. קרנות וגופים מוטבים.. .. קרן קיסריה אדמונד דה רוטשילד— — האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים— — קרן וולף— — לאומיות של ארצות הברית וישראל-קרנות דו— — )Fringe Benefits(ז. טובות הנאה 300 300 רכב צמוד300 300 טלפון סלולארי.. .. ח. הטבות במסי נדל"ן3,230 3,260 מס רכישה— — מס שבח לדירת מגורים2,200 2,200 ) (המשך2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים 23 2012-‏2011עיקרי התקציב 2011 2012 מס שבח לנכסים היסטוריים440 440 מס שבח על מקרקעין590 620 הטבות נוספות במסי נדל"ן.. .. מסים עקיפים6,260 6,650 א. מכס ומס קנייה2,970 3,220 סולר2,100 2,300 עולים חדשים50 50 תושבים חוזרים10 10 תיירים350 370 חלקים לרכב240 260 מוניות190 200 פטורים מותנים אחרים30 30 ב. מס ערך מוסף3,290 3,430 פירות וירקות2,040 2,120 שירותי תיירות660 690 חוק אילת590 620 אגרות 120 120 המקור: מינהל הכנסות המדינה .לגבי הטבות בהן רשום '..' — אין אומדן עלות, מפאת חוסר בבסיסי נתונים . בחוברת זו2012-2011 פירוט מלא על הטבות המס מופיע בפרק תחזית הטבות המס לשנים * מיליארד ש"ח (פירוט נוסף בחלק ההטבות4.0- מיליארד ש"ח נוספים, כך שהיא נאמדת בכ1.6- יש לייחס להטבת מס זו כ2012 בשנת ** .)לשוק ההון ) (המשך2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים 2012-‏2011עיקרי התקציב חלק ב סקירה כללית 27 2012-‏2011עיקרי התקציב עיקרי ההתפתחויות הכלכליות רקע ועד לתום המחצית הראשונה של2003 כלכלת ישראל נהנתה מצמיחה מהירה ורציפה החל מהמחצית השנייה של שנת . צמיחה זו הובלה על ידי צמיחת הסקטור העסקי והתאפיינה בגידול משמעותי בייצוא, בשיפור ניכר בשוק2008 שנת העבודה, בעודף עקבי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ביציבות המחירים ובשיפור ביציבות התקציבית, שבאה .לידי ביטוי בירידה בגירעונות התקציביים ובשיעור החוב הציבורי מתוך התוצר , התגלגל בהמשך למשבר חריף בכלכלה הריאלית במרבית המדינות2008 המשבר הפיננסי העולמי שפרץ במהלך שנת המפותחות והמתפתחות והוביל גם בישראל להאטה חדה בצמיחה. עם זאת, השיפור שנרשם ביציבותו של המשק בשנים שקדמו למשבר והיעדר הגורמים המרכזיים שהובילו לפרוץ המשבר העולמי בכלכלה המקומית, דוגמת בועת מחירים בשוק הנדל"ן, "תחכום יתר" בענף הפיננסי וקריסת מוסדות פיננסיים, הובילו לכך שהפגיעה שנרשמה בישראל הייתה מצומצמת בהשוואה לזו שנרשמה במרבית המדינות המפותחות. מרבית הפגיעה במשק הישראלי נבעה מפגיעה בייצוא, כתוצאה מהירידה בביקושים העולמיים ומהירידות החדות בשוק ההון, אשר באו לידי ביטוי גם בקיפאון בנקאי. בנוסף, הביקושים המקומיים נפגעו, בעיקר כתוצאה מאי הוודאות הקיצונית ששררה-בשוק האשראי החוץ בשיאו של המשבר. הפגיעה בביקושים המקומיים הובילה לחולשה ניכרת בשוק העבודה ולירידה חדה בצריכה הפרטית .ובהשקעות כאמור, נוכח היותו של המשק פתוח ומוטה ייצוא, פגיעת המשבר הכלכלי העולמי במשק הישראלי נבעה בעיקר ממקורות חיצוניים. בהתאם לכך נגזרו אמצעי מדיניות מיטביים ומדודים למזעור השלכותיו השליליות על הפעילות הכלכלית בישראל. אמצעי המדיניות הללו התבססו על מדיניות מוניטארית מרחיבה ועל מדיניות פיסקאלית אחראית וזהירה. זו האחרונה התמקדה בשימוש מלא במייצבים האוטומטיים (הגדלת הגירעון כתוצאה מירידת ההכנסות ממסים), הגדלה של התקציב שגובתה בתוספת הכנסות, בשינויים בתמהיל התקציב ובמתן ערבויות מדינה. יודגש כי מרחב הפעולה ופוטנציאל ההשפעה של המדיניות הפיסקאלית בישראל למיתון השפעות המשבר, בניגוד למדינות .אחרות, היו מצומצמים יחסית, זאת בעיקר נוכח רמת החוב הגבוהה ומקורותיו החיצוניים של המשבר וברבעון הראשון של2008 שיאו של המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על המשק הישראלי נרשם ברבעון האחרון של ,. חוסנו היחסי של המשק הישראלי בא לידי ביטוי בכך שכלכלת ישראל נכנסה להאטה בשלב מאוחר יחסית2009 עוצמת המיתון בה הייתה נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וההתאוששות הייתה מהירה ומוקדמת. התאוששות זו , אז נרשמה צמיחה חיובית בקצב מתון שהתגברה ברבעונים הבאים. את הצמיחה במחצית2009 החלה ברבעון השני של השנייה הובילו רכיבי הייצוא הישראלי, בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית והצריכה הפרטית. במקביל חלו עליות בנקאי. השיפור-משמעותיות במדדים של שווקי ההון בישראל ובעולם ונרשם שיפור הדרגתי בשוק האשראי החוץ .השתקף גם בירידה מהירה מהצפוי בשיעור האבטלה ובגידול במספר המועסקים 28 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות . נמשכה ההתאוששות2010 לאומיים ניתן לציין כי במחצית הראשונה של-על אף אי הוודאות השוררת בשווקים הבין עם זאת, משבר החובות שהתפתח בחלק ממדינות אירופה המחיש את חוסר הוודאות הרב בכלכלה העולמית ואת .הסיכונים להמשך ההתאוששות התפתחות התוצר המקומי הגולמי והתוצר העסקי . התוצר העסקי גדל1.1% , שפירושה צמיחה שלילית לנפש בשיעור של0.8%- הסתכמה צמיחת התוצר ב2009 בשנת החלה בהתכווצות התוצר ברבעון הראשון בהמשך להתכווצות שנרשמה ברבעון האחרון2009 . שנת0.1% בשיעור של . במהלך השנה נרשמה התאוששות הדרגתית בתוצר כאשר ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה שהתגברה2008 של התוצר2010 . ברבעון השני של שנת2010 ברבעונים השלישי והרביעי. מגמה זו נמשכה גם במחצית הראשונה של שנת . בקצב שנתי5.3%- בקצב שנתי והתוצר העסקי צמח ב4.6%-צמח ב הצריכה הפרטית , שיעור נמוך בהשוואה לשנים האחרונות המבטא ירידה קלה1.7% גדלה הצריכה הפרטית בשיעור של2009 בשנת .6.3% קיימא בשיעור של- נרשמה בעיקר התכווצות בצריכת מוצרים בני2009 בצריכה לנפש. בשנת 2010-2002 ,שיעורי השינוי הריאלי בתמ״ג ובתמ״ג העסקי אחוזים, שנה לעומת קודמתה ורבעון לעומת קודמו בקצב שנתי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 29 2012-‏2011עיקרי התקציב הושפעה, בין היתר, מההרעה שחלה בשוק העבודה במחצית הראשונה של2009 ההאטה בצריכה הפרטית בתחילת השנה (אשר הביאה לירידה במספר המועסקים ולירידה בשכר הריאלי) ומהירידות החדות בשווקי ההון שהובילו , הושפע2009 לפגיעה בעושר הפרטים ובאמון הצרכנים. השיפור הניכר שחל בצריכה הפרטית במחצית השנייה של שנת מהעליות החדות שנרשמו בשווקי ההון באותה תקופה ומהצמצום הניכר בחוסר הוודאות הכלכלית. שיפור זה בצריכה .2010 הפרטית נמשך גם במחצית הראשונה של השקעות ההשקעות במשק הן הרכיב הרגיש ביותר לציפיות ביחס להתפתחויות הכלכליות. כתוצאה מכך, ההשקעות היו . על מנת למתן את הפגיעה בסך2008 מהראשונות להגיב להתפתחויות בכלכלה העולמית עוד במחצית הראשונה של .2008 ההשקעות במשק החליטה הממשלה להכיר בפחת מואץ לצורכי מס עוד במהלך בהשקעה5.8% כתוצאה מירידה בשיעור של8.9% בשיעור של2009 ההשקעה המקומית הגולמית התכווצה בשנת בנכסים קבועים ומירידה חדה במלאי. במיוחד נרשמה ירידה חדה בהשקעות במכונות ובציוד. ירידה זו מותנה במעט .על ידי הגידול בבנייה למגורים 2010-2002 ,השינוי הריאלי בצריכה הפרטית אחוזים, שנה לעומת קודמתה ורבעון לעומת קודמו בקצב שנתי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 30 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות נמשכה מגמת ההתכווצות2009 . ברבעון הראשון של שנת2009 ההתפתחות בהשקעות לא הייתה עקבית במהלך שנת . ברבעונים השני והשלישי של השנה התרחבו ההשקעות בנכסים הקבועים ואילו ברבעון2008 שהחלה ברבעון השני של נרשמה עלייה בהשקעות בנכסים הקבועים בשיעור של2010 הרביעי שבו ההשקעות להתכווץ. במחצית הראשונה של . בקצב השנתי. בתוך כך בלט הגידול בהשקעות בבנייה8.5% הייצוא הייתה2009 הירידה בביקושים העולמיים ובהיקפי הסחר העולמי הביאו לכך שהירידה שנרשמה בהיקף הייצוא בשנת (ירידה שהושפעה מהתנפצות "בועת הדוט קום" בסוף2001 גבוהה אף מזו שנרשמה בשיאו של המשבר הקודם בשנת . התכווצות בשיעורים דומים נרשמו הן12.5% בשיעור של2009 ). סך הייצוא של ישראל התכווץ בשנת2000 שנת .)12.7%( ) והן בייצוא השירותים11.9%( בייצוא הסחורות החלה התרחבות מהירה בייצוא, אך רמתו נותרה נמוכה בהשוואה לשיא שנרשם בתחילת2009 במחצית השנייה של ,. הגידול בייצוא בתקופה זו הקיף את כלל ענפי הייצוא2010 . הגידול המהיר בייצוא נמשך במחצית הראשונה של2008 .פרט לענף השירותים הובלה על2010 ונמשכה גם במחצית הראשונה של2009 ההתרחבות שהחלה בייצוא הסחורות במחצית השנייה של ידי תעשיית הטכנולוגיה העילית. במיוחד נרשם גידול חד בייצוא של רכיבים אלקטרוניים (הגידול החד בייצוא בענף .)הרכיבים האלקטרוניים נבע במידה רבה מתחילת הייצוא מהמפעל החדש של אינטל בקריית גת הייבוא . ההתכווצות החדה שנרשמה בייבוא נבעה מההאטה בפעילות14.1%- ב2009 ייבוא הסחורות והשירותים התכווץ בשנת .המקומית ומהירידה בביקושים לייצוא. הצמצום בייבוא הובל על ידי ירידה בייבוא מוצרי השקעה וחומרי גלם , ובמחצית השנייה של השנה נרשמה2009 נעצרה ברבעון השני של2008 התכווצות הייבוא שהחלה ברבעון השני של בקצב17.1% כאשר הייבוא התרחב בשיעור של2010 התרחבות משמעותית. מגמה זו נמשכה גם במחצית הראשונה של .שנתי 31 2012-‏2011עיקרי התקציב מאזן התשלומים תוצר, זאת3.9% נרשם עודף גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שעמד על2010 במחצית הראשונה של שנת תוצר. בכך נמשכה ואף התעצמה3.9%- מיליארד דולר, המהווים כ7.6- אשר הסתכם ב2009 בהמשך לעודף הגבוה בשנת מיליארד דולר4.9 נרשם עודף של2008-2007 . לשם השוואה, בשנים2003 מגמת העודף בחשבון השוטף שהחלה בשנת . תוצר) בהתאמה0.8%( מיליארד דולר1.6- תוצר) ו2.9%( נבע מגירעון נמוך ביחס לשנים הקודמות בחשבון הסחורות כתוצאה מירידה חדה יותר בייבוא2009 הגידול בעודף בשנת בהשוואה לייצוא. התפתחות זו הושפעה, בין היתר, מפיחות בשער החליפין הריאלי של השקל ומשיפור משמעותי שחל בתנאי הסחר של ישראל בשל הירידה במחירי הסחורות בעולם בכלל ובמחירי הנפט בפרט בהשוואה למחירם הממוצע מייצג2009 (תנאי הסחר מוגדרים כיחס בין מחירי הייצוא למחירי הייבוא. השיפור בתנאי הסחר בשנת2008 בשנת .)ירידה חדה יותר של מחירי הייבוא בהשוואה למחירי הייצוא 2010-2002 ,השינוי הריאלי בייבוא ובייצוא אחוזים, שנה לעומת קודמתה ורבעון לעומת קודמו בקצב שנתי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 32 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות שוק העבודה . הרעה זו באה לידי ביטוי2009 נמשכה גם במחצית הראשונה של שנת2008 ההרעה שהחלה בשוק העבודה בסוף שנת . וכן בעלייה נוספת, אם כי מתונה יותר, ברבעון השני2009 בעלייה חדה בשיעור האבטלה ברבעון הראשון של שנת . שיעור2008- חל שיפור ונרשמה ירידה בשיעור האבטלה, אם כי הוא נותר גבוה בהשוואה ל2009 במחצית השנייה של ,2008 נרשם קיפאון במספר המועסקים בהשוואה למספרם בשנת2009 . בשנת7.6% עמד על2009 האבטלה בשנת כך שהגידול באבטלה בשנה זו נבע מהגידול הטבעי בכוח העבודה האזרחי ומהקיפאון בתעסוקה. במחצית הראשונה ,59,000- וכן חל גידול במספר המועסקים בכ6.6% נרשמה ירידה נוספת בשיעור האבטלה והוא עמד על2010 של שנת . מרבית המועסקים החדשים נוספו לענף הבינוי ולענף שירותי2009 לעומת המחצית השנייה של שנת2.1% עלייה של בריאות, רווחה וסעד. הגידול במספר המועסקים נבע מגידול במספר המועסקים במשרה חלקית, זאת כאשר מספר . לעומת הרבעון הקודם2010 המועסקים במשרה מלאה ירד ברבע השני של שנת , כתוצאה מהמשבר הכלכלי, חלה לאחר מספר שנים רצופות שחל בהן2009 ההרעה שנרשמה בשוק העבודה בשנת , ואילו שיעור ההשתתפות6.1% השנים האחרונות ועמד על20- היה הנמוך ב2008 שיפור ניכר. שיעור האבטלה בשנת נרשם קיפאון2007 . מאז אמצע56.5% בכוח העבודה הגיע לשיא לאחר שעלה בקצב מהיר בעשור האחרון ועמד על עמד שיעור ההשתתפות בקרב גילאי כוח2003 בשיעור ההשתתפות, זאת לאחר עלייה מהירה בשנים הקודמות. בשנת . לא חל שינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות2009 . בשנת2008 בשנת56.5%- בהשוואה ל54.5% ) על15+( העבודה 2010-1998 ,החשבון השוטף של מאזן התשלומים )מיליוני דולרים (ציר שמאלי), אחוזי תוצר (ציר ימני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקצב שנתי.2010 * מחצית ראשונה * 33 2012-‏2011עיקרי התקציב חל גידול בהשתתפות, עם זאת שיעור ההשתתפות בישראל נותר נמוך משמעותית2010 במחצית הראשונה של שנת .בהשוואה למדינות המפותחות לרוב, שוק העבודה מגיב בפיגור לשינויים במחזורי העסקים, אך המשבר הנוכחי אופיין בתגובה מהירה וחדה של שוק העבודה הן בכניסה למיתון והן ביציאה ממנו. הסיבה המרכזית לכך נעוצה, ככל הנראה, בכך שהשלכות המשבר נרשם גידול2008 העולמי על המשק היו צפויות ואפשרו למעסיקים לבצע התאמות מראש. כך, כבר במחצית השנייה של במספר המועסקים במשרה חלקית על חשבון מספר המועסקים במשרה מלאה. כמו כן, ההתייצבות וההתאוששות ,שנרשמו בשוק העבודה התרחשו מוקדם מהצפוי הן ביחס למיתונים קודמים והן ביחס למשקים המפותחים. כך , פעלו המעסיקים להגדלת מספר שעות העבודה למועסק. את2009 במקביל להתאוששות במשק במחצית השנייה של ההתאוששות המהירה ניתן להסביר בכך שהציפיות של המעסיקים היו למיתון ארוך ועמוק בהרבה, ולכן תגובתם .הראשונית הייתה מעין "תגובת יתר" שקוזזה לאחר מכן לא הייתה אחידה על פני הענפים השונים. חלקם של המועסקים בענף התעשייה2009 ההרעה בשוק העבודה בשנת . הפגיעה החריפה יותר בענף זה, בהשוואה ליתר הענפים, קשורה ככל הנראה2009 מכלל המועסקים במשק קטן בשנת להתכווצות הייצוא וההשקעות. השיפור גם הוא לא היה אחיד על פני הענפים השונים. הגידול במספר המועסקים הובל על ידי הגידול במועסקים בשירותים הציבוריים. גם הגידול במספר המועסקים2009 במחצית השנייה של הובל על ידי הגידול במספר המועסקים בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד ובענף2010 במחצית הראשונה של שנת .החינוך 2010-2000 ,שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה 34 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות שוק ההון ובעיקר2008 נרשמה התאוששות משמעותית בשוק ההון, זאת לאחר שבמהלך שנת2009 במחצית השנייה של שנת , נרשמו ירידות חדות במדדי המניות והאג"ח הקונצרני ונרשם אף2009 לקראת סופה ובחודשים הראשונים של שנת נרשם היפוך מגמה, ומדדי המניות והאג"ח2009 קיפאון בשוק ההנפקות. עם ההתאוששות במשק במחצית השנייה של .הקונצרני רשמו עליות תלולות. השיפור התבטא אף בעלייה בהיקפי הנפקות איגרות החוב הקונצרניות , בין היתר על רקע משבר החובות הציבוריים באירופה2010 השיפור בשווקי המניות נעצר בתחילת הרבעון השני של שעורר חששות מחודשים באשר ליציבותה של ההתאוששות הכלכלית. מנגד, השיפור בשוק האג"ח הקונצרני נמשך יוני נרשמה ירידה נוספת של התשואות בשוק האג"ח הקונצרני בכל הענפים (החישוב-בתקופה זו. בחודשים מאי מתייחס לאגרות חוב סחירות וצמודות בלבד המהוות את רוב אגרות החוב הקונצרניות בישראל). התשואה הממוצעת . כמו2010 בסוף המחצית הראשונה של5.1%- ו2009 בסוף7.1% ירדה לרמה של2008 בסוף13.4% שהגיעה לשיא של . נמשך השיפור בהיקף ההנפקות הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח הקונצרני2010 כן, במחצית הראשונה של 2010-2007 ,20 ומדד תל בונד100 מדד תל אביב ממוצעים חודשיים 35 2012-‏2011עיקרי התקציב האינפלציה והמדיניות המוניטארית (סוף שנה מול סוף שנה). עליית המדד הושפעה מעלייה חדה במחירי3.9%- עלה מדד המחירים לצרכן ב2009 בשנת .פעמיות של העלאת מסים עקיפים דוגמת המע"מ-הדיור כמו גם מההשפעות החד התאפיינה בהרחבה חסרת תקדים, זאת בדומה למדיניות המוניטארית שננקטה2009 המדיניות המוניטארית בשנת , ובמקביל נקט הבנק אמצעים0.5% במדינות המפותחות בתגובה למשבר. ריבית בנק ישראל ירדה לשפל היסטורי של מרחיבים נוספים דוגמת רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני לצורך הורדת הריבית ארוכת הטווח וקנייה נרחבת של ) ולמנוע תיסוף משמעותי של השקל. במחצית השנייה של2008 מט"ח על מנת להגדיל את רזרבות הבנק (עוד במהלך , עם התרבות הסימנים לשיפור מהיר במצב המשק, החל בנק ישראל להעלות את הריבית בהדרגה. יצוין כי גם2009 , מדובר בריבית ריאלית שלילית אשר משמעותה2010 בחודש אוגוסט1.75% ,ברמתה הנוכחית של ריבית בנק ישראל — הרחבה מוניטארית שעלולה ליצור לאורך זמן לחצים לעליות מחירים. בהשוואה למדינות אחרות שבהן קיימת ריבית נמוכה, כלכלת ישראל נהנית מצמיחה מהירה יותר, שוק עבודה במצב טוב יותר, וציפיות האינפלציה נעות בקרבת גבול היעד העליון של בנק ישראל. לכן ניתן לצפות כי המשך מגמת הצמיחה במשק יביא להמשך העלאת הריבית לסביבה בכמות אמצעי התשלום9% ניטרלית יותר. המדיניות המוניטארית המרחיבה שהנהיג בנק ישראל הביאה לגידול של 12- ב64% ), ולהאטה בקצב הגידול שהגיע לשיא של2009 בהשוואה ליוני2010 החודשים האחרונים (יוני12-ב .2009 החודשים שהסתיימו בחודש אוגוסט 2010-2002 ,שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן חודש לעומת חודש מקביל אשתקד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 36 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות כרכישה בהיקף יומי קבוע ועברו בהמשך לקנייה בהיקף משתנה2008 רכישות המט"ח של בנק ישראל שהחלו במארס 2008 מיליארד דולר בסוף42.5-בהתאם לשיקול הדעת של הבנק, הובילו לעלייה ברזרבות המט"ח של בנק ישראל מ . במהלך תקופה זו ידע שער החליפין של השקל תנודתיות גבוהה אל מול שער החליפין2010 מיליארד דולר ביוני63.1-ל .2007 ובסוף2008 הייתה דומה לרמתו בסוף שנת2010 של הדולר, אך רמתו באמצע ריבית בנק ישראל, הריבית הריאלית והאינפלציה הצפויה 2010-2005 09-מארס 08-מארס 07-מארס 06-מארס 10-מארס 37 2012-‏2011עיקרי התקציב חוסר הוודאות העתידי מעידות על שיפור מהיר מזה שהיה צפוי2010 ובתחילת2009 ההתפתחויות בכלכלה העולמית במחצית השנייה של לפני כשנה בשוקי ההון, בכלכלה הריאלית ובהיקפי הסחר העולמיים. המשך המגמה החיובית בעולם יאפשר לכלכלת . בשנים הקרובות4%-ישראל להמשיך ולהתאושש ולחזור לקצבי צמיחה הקרובים ל על אף האמור לעיל, קיים חוסר ודאות משמעותי בכל הקשור להמשך ההתאוששות של הכלכלה העולמית. חוסר ודאות :זה נובע ממספר גורמים ראשית, חלק ניכר מההתייצבות בכלכלה העולמית נבע מהרחבות מוניטאריות ופיסקאליות חסרות תקדים של מדינות . ולהשפיע באופן שלילי על קצב הצמיחה העתידי2011-2010 רבות. תהליך זה צפוי להצטמצם בהדרגה במהלך השנים תהליך הצמצום הפיסקאלי צפוי לבוא לידי ביטוי בצמצום ההוצאה הציבורית ובהעלאות מסים במדינות רבות, נוכח רמות גבוהות של גירעונות תקציביים ונסיקה של היקפי החוב. מדינות אלה מבינות היטב שהיעדר פעולה לצמצום הגירעונות עלול ליצור מצב שיעלה ספק ביחס למידת יכולתן לעמוד בהחזרי החוב ויקשה עליהן לגייס כספים למימון פעילויותיהן. הצמצום המוניטארי, גם אם צפוי להתרחש באופן מדורג יותר מהריסון הפיסקאלי, יבוא לידי ביטוי בהעלאות של ריביות הבנקים המרכזיים ובצמצום התערבותם המרחיבה באמצעים נוספים שנעשה בהם שימוש במהלך 2010-2006 ,שער החליפין של השקל מול הדולר ומול האירו ממוצעים חודשיים )שקלים חדשים לאירו (ציר שמאלי שקלים חדשים לדולר (ציר ימני) 09-מארס 08-מארס 07-מארס 06-מארס 10-מארס 38 עיקרי ההתפתחויות הכלכליות המשבר. הצמצום ההדרגתי של המדיניות המוניטארית המרחיבה יידרש על מנת למנוע התפתחות לחצים לעליות .מחירים ולהתפתחות בועות מחירים בנכסים שונים, העלולות להוות שורש למשבר עתידי נוסף שנית, חלק מן הסיבות למשבר והחולשות שהתפתחו בעקבותיו עדיין קיימות וצפויות להביא לכך שקצבי הצמיחה :שיירשמו בעולם בשנים הקרובות יהיו נמוכים מאלה שנרשמו בשנים שקדמו למשבר. בין גורמים אלה ניתן למנות z z מהלכים להגברת יציבותן של המערכות הפיננסיות באמצעות הידוק הפיקוח. תהליך זה צפוי להביא לגידול אטי .יותר בהיצע האשראי בהשוואה לשנים שקדמו למשבר z z צמצום חוסר האיזון בכלכלה הגלובלית על ידי הפחתת הגירעון במאזן התשלומים של מדינות שונות ובהן ארצות הברית לנוכח עודפי הענק במדינות הייצוא המרכזיות דוגמת סין. במקביל יידרש גם תהליך של הגדלת החיסכון של משקי הבית וצמצום ההסתמכות על אשראי זול למימון הצריכה הפרטית, כפי שהיה בשנות הצמיחה המהירה .טרום המשבר העולמי z z חולשת שווקי העבודה במדינות רבות ושיעורי האבטלה הגבוהים צפויים להביא לחולשה בשיעורי הגידול של .הצריכה הפרטית ,על אף שהשלכות המשבר על המשק הישראלי, נכון לנקודת הזמן הנוכחית, היו מתונות בהשוואה למדינות אחרות יש לקחת בחשבון, בעת קביעת המדיניות, את שיעור החוב הגבוה בישראל, את יכולת ההתערבות המוגבלת בהיקפה של הממשלה בתרחישי משבר ואת המצב הגיאופוליטי המורכב ביחס למדינות בנות ההשוואה. הכלכלה המקומית היא משק קטן ופתוח המתבסס על הייצוא כמנוע צמיחה מרכזי, ולכן קצבי הצמיחה הפוטנציאליים בשנים הקרובות .עלולים להיפגע משמעותית אם החולשות בכלכלה העולמית יתממשו 39 2012-‏2011עיקרי התקציב המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות 2012-2011הכספים . תחילה יוצג ניתוח כללי של האתגרים2012-2011 פרק זה מציג את הרקע להצעת תקציב המדינה לשנות הכספים המרכזיים, האיומים וההזדמנויות העומדים בפני המשק הישראלי בשנים הקרובות; לאחר מכן יוצגו יעדי המדיניות ; ולבסוף יוצגו הצעדים2011-2012 הכלכלית וארבעת פרקי התכנית הכלכלית וביטויים במדיניות התקציב לשנים .2012-2011 הכלכליים ודגשים במדיניות התקציב בתחומים מרכזיים נוספים בתקציב המדינה לשנים כלכלת ישראל: חוזקה, חולשה, איומים והזדמנויות ,כלכלת ישראל מצויה בצומת דרכים מרכזי. בתום עשור של רפורמות מבניות ומדיניות מאקרו כלכלית תומכת צמיחה ולאחר שהוכיחה התמודדות מרשימה עם זעזועי העשור האחרון ואירועי המשבר הכלכלי העולמי, נכון להתפתחותו ,לעת הזו, כלכלת ישראל עומדת בפני ההזדמנות לעצב את כיווני התפתחותה לשנים הבאות, כשהיא מצויה, מחד גיסא בעמדת זינוק טובה בהשוואה למדינות התחרות, ומאידך גיסא עומדת בפני שורה של סימני שחיקה ואיומים המעיבים .על כושר צמיחתה בטווח הארוך בבסיס נקודות החוזק של המשק הישראלי עומדת מסורת ארוכה של רפורמות מבניות לשכלול המשק, להגברת .התחרותיות, לצמצום ולייעול ההוצאה הציבורית מסך התוצר ולקידום מדיניות פיסקאלית אחראית ותומכת צמיחה הרפורמות הרבות והמקיפות שעבר המשק הישראלי — כגון אלה שהונהגו במדיניות המסים, ברמות ההוצאה ובשיעורי החוב, במערכת התמריצים בשוק העבודה, בשוק ההון, הפנסיה והחיסכון, בתחום התשתיות והתחבורה הציבורית ובשורת מהלכים לשכלולו של המשק ולפתיחתו לסביבה הגלובלית — הפכו אותו בעשור האחרון למשק פתוח ותחרותי .בעל יציבות גבוהה ביחס לעבר בתוך כך, המשק הישראלי נהנה מיתרון בולט בתחום ההון האנושי והתעשיות עתירות הידע. יתרון זה וכן השיפור ועד2003 הניכר ביציבות הפיסקאלית והמוניטארית, היוו גורם מרכזי לצמיחה המהירה שרשם המשק החל משלהי לפרוץ המשבר, ליכולת עמידותו בפני האתגרים הביטחוניים של העשור האחרון ולאיתנותנו לנוכח המשבר הכלכלי העולמי. ביטוי לנקודות החוזק של המשק הישראלי ניתן אף למצוא ברמת האמון הגבוהה שממנו נהנתה ונהנית כלכלת .לאומיים, כפי שניתן לראות בהיקף ההשקעות הזרות במשק ובדירוג האשראי של ישראל-ישראל בשווקים הבין ההשפעה המתונה יחסית של המשבר העולמי על כלכלת ישראל בהשוואה למדינות מפותחות רבות, וההתמודדות האחראית של ישראל במהלך המשבר, כמו גם היעדר הצורך בתכנית קיצוצים נרחבת בהשוואה לתכניות הקיצוצים .הנרחבות המונהגות בימים אלה במדינות המערב, מעמידים אף הם את ישראל בעמדת יתרון על פני מדינות רבות 40 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים נקודת מבט הבוחנת את נקודות היתרון של המשק הישראלי מלמדת, אם כן, כי המשק הישראלי מצוי בעמדת זינוק .לאומית, כשהוא נהנה מפוטנציאל צמיחה גבוה לשנים הבאות-טובה, גם בהשוואה בין בצד נקודות החוזק ניכרים גם סימני שחיקה מהותיים במרכיבי היתרון של המשק ותרחישים המעיבים על כושר הצמיחה של ישראל בתסריט 'עסקים כרגיל'. יתרונה של ישראל בתחום ההון האנושי הולך ונשחק. רמת ההישגים של תלמידי ישראל, לרבות אלו שבשכבת המצוינים, נמוכה בניתוח השוואתי; הישגי מערכת ההשכלה הגבוהה הולכים ונשחקים לצד תהליכי הזדקנות של הסגל האקדמי ושיעור גבוה של אקדמאים ישראלים המשתלבים בתפקידי הוראה ,ומחקר באוניברסיטאות זרות; הירידה בהיקף ההשקעות בתעשיית ההון סיכון, בצד הרחבתה במדינות התחרות מעיבה על כושרו של ענף זה להמשיך ולצמוח, בפרט כשנלווית אליה מגמת האטה במספר מקבלי התארים בתחומי .המדעים וההנדסה, בצד התפתחות מואצת של תחומים אלה בשורה של מדינות מתפתחות בנוסף, המשק הישראלי מתמודד עם פערים בתחום התשתיות ובמרכזם גודש תחבורתי הולך וגדל במרכז הארץ ובמטרופולינים; פער גדל בין ההיצע והביקוש בשוק המקרקעין והנדל"ן, המשפיע במישרין על רמות המחירים בשוק הדיור; ורמת שירות הטעונה שיפור בתחום השירות לאזרח ולעסקים כתוצר של רמת יעילות וגמישות נמוכה של .המערכת הבירוקרטית ואולם, בלב הניתוח של נקודות החולשה והאיומים, עומדות המגמות הדמוגראפיות והשלכותיהן על שוק העבודה העתידי ועל רמת הפערים בחברה הישראלית. הרכב אוכלוסיית התלמידים במדינת ישראל השתנה באופן ניכר בשנים מסך אוכלוסיית50%- תלמידים בחינוך החרדי והערבי בתחילת העשור, לשיעור של כ34%-האחרונות. משיעור של כ . תהליכי השינוי בהרכב אוכלוסיית התלמידים לא לווו במערכת תמריצים וכלים שיבטיחו את2014 התלמידים בשנת השתלבותם בשוק העבודה ולא בתהליכים שיבטיחו שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות אלו באמצעות הרחבת תחולת לימודי הליבה והשכלת היסוד ההכרחית לצורך השתלבותם של תלמידי כלל המגזרים בשוק העבודה העתידי ובחברה לאומית ובפערי תעסוקה בין-האזרחית. ישראל, בנקודת זמן זו, אף מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים בהשוואה בין האוכלוסיות השונות. עיקר הפער בין ישראל למדינות המפותחות נובע משיעורי התעסוקה הנמוכים של אוכלוסיית הגברים החרדים ואוכלוסיית הנשים הערביות, אך גם יתר קבוצות האוכלוסייה, למעט אוכלוסיית הנשים היהודיות הלא חרדיות, מאופיינות בשיעורי תעסוקה נמוכים בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, בין היתר בשל אוכלוסיית .מקבלי גמלאות הקיום בקרב גילאי העבודה בהיעדר שינוי מהותי במערכת החינוך הממלכתית ובהקניית מיומנויות יסוד לכלל המגזרים, בהיעדר שינוי בשיעורי התעסוקה וברמות השכר ובהתחשב בהתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, המשק הישראלי צפוי להתמודד עם תהליכים מדאיגים של גידול עקבי וניכר בשיעור האוכלוסייה שאיננה עובדת. תופעה זו תיצור לחץ שילך ויגבר על ההוצאה הציבורית לצורך מימון תשלומי העברה לאוכלוסייה שאינה עובדת והגדלת נטל המס על שכבת אוכלוסייה הולכת וקטנה לצורך מימון תשלומי ההעברה כאמור. בתרחיש זה עלול פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי להיפגע, ורמת .קיימא-חברתית יציבה ובת-אי השוויון עלולה לגדול באופן שיעורר ספק לגבי יכולתה של ישראל לקיים מערכת כלכלית .בצד כל אלה, בנקודת הזמן הנוכחית קיימת אף רמת אי ודאות גבוהה בכל הקשור להתפתחויות בכלכלה העולמית להתפתחויות אלה השפעה ממשית על הכלכלה הישראלית שהיא משק קטן ופתוח. בנוסף לכך, המצב הגיאופוליטי 41 2012-‏2011עיקרי התקציב בישראל הוא ייחודי ומוסיף נדבך נוסף של אי ודאות. שני גורמים אלה יחדיו מחייבים את קובעי המדיניות להמשיך .ולנקוט מדיניות אחראית, וזאת במטרה לאפשר התמודדות עם אירועי קצה (במידת הצורך) בעוצמה הנדרשת פיתוח מנועי הצמיחה של המשק הישראלי וחיזוק נקודות היתרון עשויים להוביל את ישראל לתוואי של צמיחה גבוהה קיימא. השלכות המגמות הדמוגראפיות בדפוסי 'עסקים כרגיל', בעיקר בשוק העבודה ובהון האנושי, עלולות-ובת להוביל להאטה ממשית בקצב הצמיחה ולהרחבת הפערים החברתיים. ניתוח זה, המעמיד בפני הכלכלה הישראלית ,2012-2011 מספר תרחישי התפתחות מרכזיים, עומד בבסיס גיבוש המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנים .כמפורט להלן יעדי המדיניות הכלכלית חברתית נשענים על שני נדבכים: העלאת שיעור-יעדי המדיניות העיקריים העומדים בבסיסה של מדיניות כלכלית ,הצמיחה וצמצום רמת אי השוויון. ואולם, נוכח אי הוודאות הגבוהה בכלכלה העולמית והחשש מפני זעזועים נוספים חיצוניים ופנימיים, העלולים לפקוד את המשק הישראלי, נוסף יעד מדיניות שלישי למדיניות הכלכלית לשנתיים הקרובות והוא נוגע להבטחת יציבותה של המערכת הכלכלית, בכללה המערכת הפיננסית, כתנאי הכרחי למימושם של :יעדי הצמיחה ולצמצום אי השוויון. בהתאם, הוגדרו במסגרת התכנית הכלכלית שלושת יעדי המדיניות הבאים z z .יציבות המערכת הכלכלית מפני זעזועים חיצוניים ופנימיים z z .עלייה ברמת התוצר לנפש ושיפור במיקום היחסי z z .חיזוק השכבות החלשות וצמצום הפערים החברתיים פרקי התכנית הכלכלית למימוש יעדים אלה גובשו, במסגרת התכנית הכלכלית, ארבעה פרקים מרכזיים בצד שורה של צעדים כלכליים נוספים :לעידוד התחרות ולשיפור וייעול המגזר הציבורי פרק א — מדיניות פיסקאלית אחראית -שנתי לשנתיים נוספות. תקציב דו-, אישרה הכנסת הארכה של חוק היסוד בעניין התקציב הדו2010 במהלך חודש יוני שנתי מסייע בתכנון הממשלתי בטווח הקצר, יוצר ודאות גדולה יותר למשק בנוגע למדיניות הפיסקאלית של הממשלה .ומפנה משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית ולבניית תכניות לטווח ארוך ,במסגרת זו, ובהתאם לתיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית שאומץ על ידי הממשלה והכנסת מוצעת שורה של צעדים להתכנסות הגידול בהוצאה התקציבית ולהתאמת מסגרת הגירעון לקבוע בחוק, קרי גידול בהתאמה. יש להדגיש כי במסגרת2012- ו2011 בשנים2%- ו3% בכל אחת מהשנים וגירעון של2.66% ריאלי של 42 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים הצעדים האמורים מוצע לנקוט שורה של צעדים שמטרתם להבטיח את האיזון ואת יציבות מערכת הביטוח הלאומי .באמצעות הפחתת הגירעון של המוסד לביטוח לאומי פרק ב — העמקת היתרונות היחסיים בתחום ההון האנושי ותעשיות עתירות הידע פרק זה כולל טיפול מקיף בתחום המו"פ והתעשיות עתירות הידע, חיזוק החינוך, הובלת רפורמה בהשכלה הגבוהה ושינוי חוק עידוד השקעות הון במטרה להגביר את היתרון היחסי בתעשיית הייצוא תוך מתן עדיפות לתעשייה .בפריפריה פרק ג — טיפול בשוק העבודה והרחבת מעגל המועסקים במשק ,במסגרת זו מוצע סט של יעדים וכלים לטיפול בשוק העבודה, בכללם: אימוץ יעדי המדיניות בתחום התעסוקה שינוי מבנה הרגולציה בתחום התעסוקה, תכנית ארצית לשילוב בתעסוקה של מקבלי גמלאות בעבודה וכלים לעידוד תעסוקת חרדים ומיעוטים. זאת, בצד המשך קידום מדיניות הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים החוקיים והלא .חוקיים וצמצום תופעת ההסתננות פרק ד — פיתוח תשתיות וקידום מנוע הצמיחה הפנימי של המשק פרק זה כולל קידום מהלכים משלימים בשוק המקרקעין, התכנון והבנייה והנדל"ן, מהלכים לשיפור השירות לאזרח ולעסקים — בעיקר בתחום רישוי עסקים, הקמת עסק ורישום נכס ובקידום שורת צעדים לייעול ולשיפור מערכת .המשפט זאת, בצד המשך קידום הרפורמות המבניות בשוק המקרקעין והנדל"ן, בשוק האנרגיה והתעשיות הביטחוניות ובצד .המשך השקעה ופיתוח מואץ של תשתיות התחבורה הציבורית ומערכות הסעת ההמונים :בנוסף, במסגרת התכנית הכלכלית מוצעים צעדים כלכליים נוספים הנוגעים, בעיקרם, לשלושה תחומים מרכזיים הגברת התחרותיות המקומית בדגש על שוק התקשורת; שוק הבריאות בדגש על קידום הסדרים תלת שנתיים וצעדים לשיפור הניהול במערכת הבריאות; ומערכת הביטחון, בדגש על צעדים להתאמת תקציב הביטחון ויישום צעדי התייעלות .)"בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת ברודט :להלן יפורטו עיקרי המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב בפרקים השונים 43 2012-‏2011עיקרי התקציב פרק א — מדיניות פיסקאלית אחראית שנתי-התקציב הדו ) (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה2010-‏2009 יסוד: תקציב המדינה לשנים- חוקקה הכנסת את חוק2009 בחודש אפריל טרם התקבל בכנסת עד חודש2009 (להלן — חוק היסוד). ההצדקה למהלך זה הייתה העובדה כי תקציב המדינה לשנת אפריל של אותה השנה. לכך יש להוסיף את הנסיבות החריגות והמיוחדות אשר כללו התמודדות עם המשבר הכלכלי .2010-‏2009 שנתי לשנים-העולמי. בחודש יולי אישרה הכנסת את התקציב הדו -בעקבות יישום החקיקה הנזכרת, בנסיבות המיוחדות שהביאו לחקיקתה, נחשפה הממשלה ליתרונות התקצוב הדו שנתי. היתרונות העיקריים-שנתי, יתרונות שהביאו לחשיבה על שינוי שיטת התקצוב בישראל ומעבר לשיטת תקצוב דו ,שנחשפו הם היכולת של הממשלה בכלל ושל כל משרד ממשלתי בפרט לתכנן את פעילות המשרד בהתאם לתקציבו יצירת ודאות גדולה יותר למשק בנוגע למדיניות הפיסקאלית של הממשלה וכן התפנות משאבים ניהוליים לחשיבה ממשלתיים-ארוך. יתרונות אלה משפיעים לטובה גם על יכולת העבודה של גופים לא-אסטרטגית ולבניית תכניות לטווח העובדים עם משרדי הממשלה או הנתמכים על ידה. בנוסף, תכנון תקציבי מפורט לשנתיים מגביר את האמינות .לאומיים-הפיסקאלית הן כלפי גורמים בסקטור העסקי במשק והן כלפי גורמים חיצוניים בין שנתי טומנת בחובה גם חסרונות אשר יש להביאם בחשבון טרם ביצוע שינוי קבוע-עם זאת, שיטת התקצוב הדו שיעוגן בחקיקה. חסרונות אלה נובעים בעיקר מן הצורך של משרד האוצר לגבש תחזיות לשם בניית התקציב, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. בצד ההוצאה נדרש משרד האוצר לבנות את התקציב על פי תחזית של הצרכים העיקריים שיעמדו בפני הממשלה בשנתיים הקרובות. בצד ההכנסות נדרש משרד האוצר לחזות את הכנסות המדינה בשנתיים כלכליים רבים. ההפרש שבין תחזית הכנסות לבין תקרת ההוצאה-הקרובות, נתון המושפע משינויים במשתנים מקרו הכוללת, הקבועה בחוק התקציב, קובע את הגירעון החזוי, אשר חייב, על פי חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה , לעמוד במסגרת הפיסקאלית. בנוסף, הממשלה צריכה לממן את הגירעון שלה בכל רגע1992-התקציבית, התשנ"ב שנים בבניית התחזיות ברמה של שנה אחת. ברם, אין ניסיון כזה בנוגע-נתון. לגורמי המקצוע בממשלה יש ניסיון רב לתחזית הצופה פני שנתיים עתידיות. ככל שיתרחשו שינויים בלתי צפויים בסביבה הכלכלית, תידרש הממשלה לתת מענה מתאים במהלך השנתיים הקרובות (עם זאת יש לציין כי אירועים שכאלה יכולים להתרחש גם בשנה שמיושם .)בה תקציב שנתי שנתי בדרך של התנסות נוספת-נוכח האמור, החליטה הממשלה לערוך בחינה מלאה של יישום שיטת התקצוב הדו , וזאת באמצעות הארכת חוק היסוד, כך שיחול גם על התקציב בשנים אלה. החלטת הממשלה2012-2011 גם בשנים ,. בהיעדר ניסיון רב במדינות אחרות2010 ביוני22-להארכת חוק היסוד, אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב שנתי המלא הראשון. במהלך תקופת התקציב-הלמידה בנושא זה תיעשה ב"זמן אמת" תוך כדי הפעלת התקציב הדו שנתי ולפעול על פיו, בעיקר בהיבט של התמודדות עם-שנתי יהיה צורך לבחון את עצם היכולת לבנות תקציב דו-הדו .שנתית הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה-הקשיים בבניית תחזית דו 44 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים הכלל הפיסקאלי והמסגרות הפיסקאליות אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת ראש הממשלה ושר האוצר לקבוע כלל פיסקאלי2010 בחודש מאי .חדש לחישוב מגבלת ההוצאה הממשלתית תוך שמירה על תקרת הגירעון הקיימת בחוק חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית הוא בעל חשיבות רבה בשמירה על היציבות הכלכלית של מדינת ישראל, בקובעו מגבלות הן על גובה הגירעון הכולל והן על קצב הגידול של ההוצאה הממשלתית. החקיקה הקיימת תוצר המהווה אינדיקאטור מרכזי-תרמה בשנים האחרונות להפחתת הגירעון, וכתוצאה מכך גם להפחתה ביחס חוב ליציבות המשק בפני זעזועים. אמנם המשבר הכלכלי העולמי גרם להאטה בפעילות הכלכלית המקומית, לירידה בהכנסות ממסים, לעלייה בגירעון ולבלימת הירידה ביחס החוב לתוצר, אך אלו משקפות בעיקר את פעולת המייצבים .האוטומטיים, והן היו מצומצמות בישראל בהשוואה להתפתחויות המקבילות במדינות המפותחות על רקע המדיניות הפיסקאלית המרסנת, אשר הובילה לירידה חדה בשיעור ההוצאה הממשלתית מהתוצר במרוצת .שבע השנים האחרונות, נערכה עבודה מקצועית משותפת בין משרד האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה בעבודה משותפת זו נבחנו ההשפעות ארוכות הטווח של המגבלות הפיסקאליות הקיימות לנוכח ההשפעות הכלכליות .הרצויות. תהליך החשיבה כלל בין היתר ריכוז קווים מנחים ומתן מענה למטרות המדיניות הכלכלית כפי שיפורט להלן 45 2012-‏2011עיקרי התקציב :להלן מספר נתוני רקע בנוגע להוצאות הממשלה הרחבה ולשיעורי החוב לאומית של החוב הציבורי כאחוז מהתוצר-השוואה בין 2009 שנת , אגף החשב הכלליOECD-נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, ארגון ה במשרד האוצר ובנק ישראל ועיבודי אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר 2012-2000 ,החוב הציבורי השקלי והמט"חי אחוזי תוצר * אומדן החשב הכללי ואגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר 2012-2011 ** תחזית לשנים 46 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים המטרות המרכזיות אשר עמדו ברקע לקביעת הכלל הפיסקאלי החדש הן הרצון לאזן בין המשך הפחתת שיעור החוב , לבין חלקה של2009 בשנת79.6% לשיעור של2003 בשנת99% הציבורי מהתוצר המקומי הגולמי, שפחת משיעור של הממשלה בתוצר זה, כבסיס לאספקת רמה נאותה של השירותים הציבוריים. לעניין הפחתת החוב הציבורי ושמירה על האמינות הפיסקאלית, נדרשת התייחסות הן לגבי טווח הזמן הקצר והן לגבי טווח הזמן הבינוני והארוך. חזרה מהירה לתוואי גירעונות פוחת (אשר נקטע עקב המשבר הכלכלי העולמי) היא המטרה המרכזית בטווח הקצר. ירידה, בתוך , תוצר, בדומה ליעד שנקבע באמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי60%-תוצר אל מתחת ל-כעשור, של יחס החוב 60%-מהווה מטרה מרכזית בטווח הבינוני. המטרה בטווח הארוך היא המשך הפחתת יחס החוב לתוצר מתחת ל תוצר. יחס חוב תוצר נמוך משמעותו נטל קטן יותר של תשלומי ריבית עקב קרן נמוכה יותר וריבית מדינה נמוכה יותר שמקורה בסיכון מדינה נמוך יותר. בנוסף, מקורות המתפנים מתשלומי הריבית מאפשרים את הקצאתם לפעולות תוצר (כנדרש באמנת מאסטריכט), היו60% ציבוריות שונות. לשם המחשה, במידה שיחס החוב תוצר היה עומד על מיליארד ש"ח מתשלומי הריבית לתקצוב החינוך, הרווחה, התעסוקה, הבריאות, התשתיות9.2- כ2010 מתפנים בשנת .וכיו"ב שנתית-כחלק מהמדיניות לנקוט צעדים תומכי צמיחה, תמשיך הממשלה בשנים הקרובות ביישום תכנית המסים הרב . התכנית כוללת ארבעה נדבכים עיקריים: המשך הפחתת שיעורי2016 וצפויה להסתיים בשנת2009 שהוארכה בשנת ;המס על יחידים וחברות; ביטול עיוותי מס ובכלל זה פטורים שונים; הגדלת שיעורי המס על מוצרים מזיקים למשק לאומית-הוצאות הממשלה הרחבה*, השוואה בין 2009 ,כאחוז מהתוצר 47 2012-‏2011עיקרי התקציב התייעלות מערכת המס וטיפול באכיפת הגבייה (בכלל זה מערכת החשבוניות הפיקטיביות, דיווחים מקוונים לרשות .)המסים ועוד .18% ושיעור מס החברות יעמוד על39% , יעמוד שיעור מס ההכנסה השולי העליון על2016 בתום תכנית המיסוי בשנת בצד המשך מדיניות המסים, מוצע לבטל עיוותי מס הכוללים בין היתר את צמצום הפטור על זכייה בהגרלות והגדלת המסים על מוצרים בעלי השפעות חיצוניות שליליות, כגון דלק, רכבים מזהמים וסיגריות. חשיבות מהלכים אלה מתחדדת נוכח העובדה כי הכלל הפיסקאלי החדש מאפשר גידול בשיעור גבוה יותר בסכום ההוצאה הממשלתית לעומת בהתאמה. לצד2012-2011 תוצר בשנים2%- ו3% ) וקובע תקרת גירעון פוחתת של1.7% לעומת2.66%( שנים קודמות הפחתת שיעורי המס על יחידים וחברות, יאפשרו צעדים אלה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ויובילו לשיפור .בהקצאת המקורות במשק 2.7% מיליארד ש"ח, ומהווה גידול ריאלי של271.2 לחישוב מגבלת ההוצאה עומדת על2011 ההוצאה התקציבית לשנת להתמודדות עם השפעות המשבר2010-2009 פעמיות (שהתווספו בשנים- בניכוי ההוצאות החד2010 ביחס לתקציב מיליארד5.2 מיליארד ש"ח ומתוספת של6.7 הכלכלי העולמי על המשק המקומי). גידול ריאלי זה מורכב מתוספת של .פעמיות כאמור לעיל, בהתאם לכלל הפיסקאלי-, ובניכוי ההוצאות החד2010 ש"ח בגין עדכון התקציב למחירי שנת 864.1- הוא כ2011 (התוצר החזוי לשנת3.8% תוצר, וזאת מתוך הנחת צמיחה של2.9%-הגירעון החזוי יעמוד על כ .)מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח, ומהווה גידול ריאלי של284.7 לחישוב מגבלת ההוצאה עומדת על2012 ההוצאה התקציבית לשנת (התוצר החזוי4.0% תוצר, וזאת מתוך הנחת צמיחה של2.0%-. הגירעון החזוי יעמוד על כ2011 , ביחס לתקציב2.7% .) מיליארד ש"ח918.6- הוא כ2012 לשנת מיליארד ש"ח בהתאמה. כאמור, גידול7.0- ובכ8.7- מסתכם בכ2012-2011 הגידול הריאלי בתקציב המדינה בשנים 2012- מהגידול הריאלי בתקציב השנים הקודמות. יחד עם זאת, הגידולים בהוצאות הממשלה לשנים1%זה גבוה בכ שנתיות אך גם מכורח חקיקה, פסיקה, והסכמים המחייבים את-, אשר נובעים בעיקרם מהחלטות ממשלה רב2011 הממשלה, גבוהים מהגידולים הריאליים המותרים לפי הכלל הפיסקאלי הקבוע בחוק. כמו כן, נוכח השפעות המשבר הכלכלי העולמי על הכנסות המדינה ממסים, ונוכח חוסר האיזון בין הוצאות המוסד לביטוח לאומי להכנסותיו (כפי שיפורט להלן), הגירעון הממשלתי המתקבל מהגידולים בהוצאות הממשלתיות כאמור גבוה מהגירעון המותר בחוק. על . התאמות הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה2012-2011 כן נדרשה הממשלה לבצע בשנים 48 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים לשם גיבוש ההמלצה בדבר ההתאמות המוצעות, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, נבחנו פרמטרים שונים כגון היעילות הכלכלית; התרומה לצמיחה; התרומה לחיזוק אוכלוסיות חלשות ולצמצום פערים; והתרומה לתיקון עיוותים .בהקצאת המקורות של המשק התמהיל המוצע להתאמות בצד ההוצאה משלב בין התאמות בתקציב הביטחון ובין התאמות בתקציבים אזרחיים .2010 שונים, זאת באופן שיאפשר ככל הניתן גידול בתקציב השירותים האזרחיים בהשוואה לתקציבם בשנת בשנת15.5% - ל16% -בצד ההכנסה מוצעות התאמות כגון הארכת הוראת השעה באופן שבו שיעור המע"מ יפחת מ ,); מיסוי עסקאות מקרקעין המבוצעות על ידי "קבוצות רכישה"; העלאת הבלו על בנזין, סולר2011 (במקום בשנת2013 דיזל ופחם; עדכון מדרגות המיסוי הירוק על רכבים; העלאת המיסוי על סיגריות; הפחתת תקרת הפטור על זכיות-ביו בהגרלות; ומיכון תהליכי עיקול של בנקים וחברות מנהלות. כמו כן, מוצעות התאמות שמטרתן לתת למוסד לביטוח לאומי כלים לצמצום הגירעון התפעולי שלו כגון צמצום הניצול לרעה בתשלומי העברה, ייעול מערך הגבייה מחייבי .מזונות, דחיית מתן תוספות לקצבאות ילדים וצעדים נוספים, כפי שיפורט להלן יודגש כי ההתאמות הן עקביות ואף מתונות בהשוואה להתאמות המוצעות והמבוצעות בימים אלו במדינות אירופה השונות. במרבית מדינות אירופה (כגון בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, אירלנד, יוון ופורטוגל) מגובשת שורת צעדים הכוללים טיפול בתחומים רבים: הפחתות נרחבות בתקציב, הקפאות שכר במגזר הציבורי, העלאות גיל הפרישה 2012-2000 ,הגירעון בתקציב (ללא מתן אשראי) כאחוז מהתוצר * אומדן החשב הכללי ואגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר 2012-2011 ** תחזית לשנים נתונים: החשב הכללי במשרד האוצר, הלשכה המרכזית לססטיסטיקה 2012-2011 והצעת תקציב המדינה לשנים2010 תקציב המדינה לשנת 49 2012-‏2011עיקרי התקציב ומהלכים אחרים בתחום הפנסיה והפחתות והקפאות של קצבאות. כמו כן, במדינות האמורות מגובשות תכניות להעלאות מסים ישירים ועקיפים כגון מס הכנסה, מס חברות, מע"מ, מס על רווחי הון, מס על תנועות הון, מיסוי על . ומס "ירוק" על טיסותCO2 אלכוהול דלק וסיגריות, מס על פליטת יציבות מערכת הביטוח הלאומי , סך ההוצאה2008 בשנים האחרונות הוגדלו בצורה ניכרת הקצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי. בשנת 61- ו59.1- ההוצאה צפויה לעמוד על כ2012-2011 מיליארד ש"ח ובשנים50.4-של המוסד לביטוח לאומי עמד על כ , בתוך ארבע שנים. הגידול נובע21%-מיליארד ש"ח בהתאמה (במחירים קבועים). גידול זה מהווה עלייה ריאלית של כ מיליארד ש"ח1.5-, בסך של למעלה מ2010-2009 בין היתר, מתוספות שנקבעו במסגרת התכנית הכלכלית לשנים מיליארד ש"ח לקצבאות הזקנה (התוספות ניתנות באופן מדורג עד שנת1.4-לקצבאות הילדים ותוספת של למעלה מ ). תוספות אלו, המשולמות מתוקף חוק, נחקקו ללא טיפול מקביל במקורות הכספיים של המוסד לביטוח לאומי2012 2005 וללא הבטחת יכולתו של המוסד לביטוח לאומי לעמוד בביצוע התשלומים בטווח הארוך. בנוסף, החל משנת בוצעו מספר הפחתות בשיעורי דמי הביטוח הלאומי הנגבים מהציבור, אשר הביאו לירידה של מיליארדי ש"ח בהכנסות המוסד לביטוח לאומי. הגדלת הקצבאות מצד אחד והפחתת ההכנסות מצד אחר, הביאו לכך שהמוסד לביטוח לאומי מיליארד ש"ח בהתאמה. גירעונות אלו הם חלק3- ו2.9- בגירעון תפעולי שוטף של כ2012-2011 צפוי לסיים את השנים מתהליך של שחיקה במצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי לאורך שנים. כך לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי סיים ). ניתוח ארוך טווח של המגמות המסתמנות2009 מיליארד ש"ח (מחירי2.6- בעודף תפעולי שוטף של כ2005 את שנת .מלמד כי השחיקה האמורה צפויה להעמיק במהלך השנים הקרובות שעניינה הקמת186 החלטת ממשלה מספר2009 במאי12 על מנת לטפל בבעיה האמורה בטווח הארוך, התקבלה ביום ועדה לבניית מנגנון לאיזון אקטוארי של הוצאות המוסד לביטוח לאומי. בראש הוועדה עומדים המנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, וחברים בה, בין היתר, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ונציגים מן האקדמיה. במהלך השנה הקרובה צפויה הוועדה להגיש את המלצותיה, בין היתר לעניין יצירת מנגנון איזון אשר יקשור בין הוצאות המוסד לביטוח לאומי לבין .היקף ההכנסות הצפויות שלו, באופן שיבטיח איזון תקציבי ארוך טווח במוסד לביטוח לאומי לצד האמור, לשם צמצום הגירעון באופן מידי החליטה הממשלה על שורה של תיקוני חקיקה שנועדו לצמצם את :הגירעון באמצעות יישום צעדים לצמצום ההוצאה וצעדים להגדלת ההכנסות, כמפורט להלן צעדים בצד הוצאות המוסד לביטוח לאומי צמצום הניצול לרעה בתשלומי ההעברה — על פי הערכות של גורמי מקצוע במוסד לביטוח לאומי, שיעור ההונאות מיליארד ש"ח2.7- מסך תשלומי המוסד לביטוח לאומי או יותר, שהם כ5%-בקבלת קצבאות שלא כדין עומד על כ לשנה. בעוד שבמדינת ישראל כמעט שאין ענישה אפקטיבית למי שתבע קבלת קצבה שלא כדין, הרי שבמדינות מערב אירופה קיימים סוגים רבים של סנקציות וכלי ענישה. כך לדוגמה, בצרפת ובגרמניה ניתן להטיל קנס מנהלי על הצהרות כוזבות למוסד לביטוח לאומי. על מנת לפתור את בעיית הגירעון של המוסד לביטוח לאומי בטווח הקצר, מוצע 50 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים במסגרת התכנית הכלכלית לפעול לצמצום הגירעון במערכת תשלומי העברה באמצעות תיקון חוק הביטוח הלאומי, כך שייקבעו בו סנקציות אפקטיביות על מי שהשיג גמלה שלא כדין, וזאת על מנת ליצור הרתעה מספקת כנגד מעשי מרמה מיליון ש"ח בהוצאות המוסד300-בגמלאות. תיקון זה בשילוב קמפיין הסברתי צפוי להביא לחיסכון של למעלה מ .2012- מיליון ש"ח נוספים ב300- ו2011 לביטוח לאומי בשנת ייעול מערך הגבייה מִחייבי מזונות — לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), זוכה שנפסקו לו דמי מזונות ואשר עמד במבחן ההכנסה, זכאי לבקש מן המוסד לביטוח לאומי דמי מזונות. שיעורי התשלום לזוכה הם כפי שנקבעו בפסק הדין ובסכומים שאינם עולים על הסכומים הקבועים בתקנות דמי המזונות. חוק המזונות משחרר את הזוכה מהליכי .הגבייה ומטיל על המוסד לביטוח לאומי לגבות מן החייב את מלוא הסכום המגיע לזוכה ממנו, בהתאם לפסק הדין ש"ח לחודש. המוסד לביטוח1,600 נשים היו זכאיות לדמי מזונות, בסכום ממוצע של20,000- כ2009 יצוין כי בשנת מיליון ש"ח בלבד. הפער175- מיליון ש"ח ומצליח לגבות מהחייבים כ400-לאומי משלם מדי שנה דמי מזונות בסך של כ בין התשלומים לבין הגבייה בפועל מהחייבים ממומן במלואו על ידי אוצר המדינה. במסגרת התכנית הכלכלית מוצע מיליון ש"ח בשנת50-להרחיב ולייעל את כלי הגבייה הקיימים כיום במוסד לביטוח לאומי. צעדים אלו צפויים לחסוך כ .2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת50- וכ2011 1 הצמדה חלקית של גמלאות, קצבאות ותשלומים שונים — במסגרת התכנית הכלכלית מוצע כי בתקופה שמיום , יעודכנו התשלומים המשולמים לפי חוק הביטוח הלאומי וכן הטבות הניתנות2012 בדצמבר31 ועד יום2011 בינואר לחוק, בשיעור עדכון מופחת, שהוא שיעור העדכון הקבוע לפי אותם חוקים או9 לפיו, לרבות מכוח הסכמים לפי סעיף מיליון555- ושל כ2011 מיליון ש"ח בשנת535- נקודות האחוז. צעד זה צפוי להביא לחיסכון של כ1.5 הסכמים פחות במימון ישיר2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת105- וכ2011 מיליון ש"ח בשנת100-, מתוכם כ2012 ש"ח נוספים בשנת מאוצר המדינה. יובהר כי ההקפאה כאמור לא תחול על קצבאות נכות ולא על קצבאות המשולמות לפי חוק הפוליו .ולפי חוק הגזזת תוקן חוק הביטוח2010-2009 דחיית התוספת הצפויה בקצבאות הילדים — במסגרת התכנית הכלכלית לשנים .2012 הלאומי ונקבע בו כי קצבת הילדים המשולמת עבור הילד השני, השלישי, והרביעי תוגדל באופן הדרגתי עד שנת אמורה להינתן תוספת2012 , ובאפריל2011 ש"ח באפריל57 לפי התיקון, לקצבת הילדים לילד השני תינתן תוספת של ש"ח259 ש"ח לקצבאות המשולמות בעד הילד השני, השלישי והרביעי, כך שהקצבה בעד ילדים אלו תעמוד על7 של לחודש. במסגרת התכנית הכלכלית מוצע לדחות בשנה את התוספות לקצבת הילדים. השינוי המוצע יביא לדחיית לשנת2012 מיליון ש"ח משנת80 ודחיית הוצאה בסך של2012 לשנת2011 מיליון ש"ח משנת360-הוצאה בסך של כ .2013 צעדים בצד הכנסות המוסד לביטוח לאומי הוחלט על2005 מהשכר הממוצע — משנת60%הגדלת שיעור דמי הביטוח הלאומי ממעסיק בגין שכר העולה על . מהשכר הממוצע60% מתווה יורד של שיעור השתתפות המעסיקים בדמי הביטוח הלאומי עבור שכר עובדיהם שמעל . מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי לעניין שיעור5.43%- ל5.93%-בתקופה האמורה ירד שיעור השתתפות המעסיק מ נקודות0.47- מהשכר הממוצע, ולקבוע כי הוא יועלה ב60% דמי הביטוח הלאומי הנגבים ממעסיק עבור שכר העולה על 51 2012-‏2011עיקרי התקציב . צעד זה צפוי להגדיל את הכנסות המוסד לביטוח לאומי בגין גביית דמי הביטוח הלאומי2011 באפריל1 האחוז מיום .2012 מיליון ש"ח בשנת290- ובסכום נוסף של כ2011 מיליון ש"ח בשנת490-מהציבור בסכום של כ -‏2009 הפחתה מדורגת של התקרה לתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות — בתכנית הכלכלית לשנים נקבעה בהוראת שעה הגדלה של התקרה לתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, כך שתעמוד על2010 . מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן שתיקבע בו הפחתה מדורגת2010-2009 לשנים10 הסכום הבסיסי כפול תעמוד התקרה על הסכום הבסיסי כפול2011 בדצמבר31 ליום2011 בינואר1 של התקרה כאמור, כך שבתקופה שבין . התיקון המוצע יגדיל7 היא תעמוד על הסכום הבסיסי כפול2012 בדצמבר31 ליום2012 בינואר1 ובתקופה שבין8 ובסך2011 מיליון ש"ח בשנת440-את הכנסות המוסד לביטוח לאומי בשל גביית דמי ביטוח לאומי מהציבור בסך של כ . בנוסף, היקף הגבייה לדמי ביטוח הבריאות יגדל בהיקף של2010 בהשוואה לשנת2012 מיליון ש"ח בשנת350-של כ .2010 , בהשוואה לשנת2012 מיליון ש"ח בשנת140 ובהיקף של2011 מיליון ש"ח בשנת180 התפתחויות תקציביות לטווח הארוך תקציב המדינה והכללים הפיסקאליים מתווים את המדיניות הכלכלית לשנים הקרובות ותומכים בשמירה על היציבות ,ועל האמינות התקציבית בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, בעת קביעת המדיניות התקציבית והכללים הפיסקאליים נלקחים בחשבון גם תהליכים ארוכי טווח הצפויים להשפיע על הכלכלה ועל החברה בישראל כמו גם על קיימות .התקציב בטווח הארוך :בחינת קיימות המדיניות הפיסקאלית מתאפיינת במספר היבטים z z .יכולתה של הממשלה לממן את התחייבויותיה הקיימות והצפויות z z .יכולתה של הממשלה לשמור על צמיחה כלכלית לאורך זמן z z יכולתה של הממשלה לספק בעתיד שירותים ציבוריים ותמיכות בהיקף שאינו נופל מאלה הניתנים כיום (הוגנות .)דורית-בין z z .יכולתה של הממשלה לממן התחייבויות עתידיות בלא להעלות את נטל המס פוליטיים שהיא חשופה אליהם, מגבירים-מאפייניה הייחודיים של ישראל, דוגמת הרכבה הדמוגראפי והסיכונים הגיאו .את חשיבות הפנמתם של תהליכי חשיבה ארוכי טווח בקביעת המדיניות הכלכלית וכנגזרת מכך — בתהליך התקצוב התפתחויות דמוגרפיות ההתפתחויות הדמוגרפיות בישראל במהלך העשורים הקרובים צפויות להיות בעלות השלכות נרחבות על החברה ועל הכלכלה בישראל. התפתחויות אלה ייצרו אתגרים משמעותיים למדיניות התקציבית בטווח הארוך והן מחייבות 52 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים לנקוט מדיניות מתאימה בשלב מוקדם ככל האפשר. את ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות ניתן לחלק לשני תהליכים :משמעותיים מרכזיים תהליך הזדקנות האוכלוסייה — תהליך זה צפוי להביא לגידול משמעותי בחלקה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל מהאוכלוסייה10%- ומעלה צפויה לגדול מכ65 מתוך כלל האוכלוסייה. כך למשל, חלקה של האוכלוסייה בקרב גילאי .32%- לכ36%- מכ20 . באותה תקופה צפויה להצטמצם חלקה של האוכלוסייה עד גיל2030 בשנת14%- לכ2010 בשנת תהליך זה צפוי להתעצם בעשורים שלאחר מכן. להתפתחות זו תהיה השפעה מהותית על הרכב ההוצאה התקציבית .והיא תחייב הגדלה של ההוצאה על תחומים דוגמת בריאות, סיעוד וקצבאות זקנה .שינוי בהרכב האוכלוסייה — במקביל לתהליך הזדקנות האוכלוסייה צפוי לחול שינוי משמעותי גם בהרכב האוכלוסייה חלקן של האוכלוסייה הלא יהודית ושל האוכלוסייה החרדית צפוי לגדול באופן ניכר, הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב גילאי העבודה. שתי קבוצות אלה מתאפיינות, נכון להיום, בשיעורי השתתפות בעבודה ובפריון עבודה הנמוכים באופן משמעותי מזה של שאר האוכלוסייה. אם שני מאפיינים אלה לא ישתנו, תהיה לתהליך דמוגראפי זה השפעה שלילית מהותית על קצב הצמיחה של המשק וכתוצאה מכך — על רמת החיים בישראל. בנוסף, תהליך זה יעמיד בסימן שאלה את היציבות הכלכלית כתוצאה מירידה בהכנסות המדינה ממסים ומעלייה בהוצאות על תשלומי העברה. תהליך מעין זה יחייב העלאת מסים על אוכלוסייה קטנה והולכת, יביא לפגיעה משמעותית ביכולתה של הממשלה לספק שירותים .איכותיים ועלול לייצר מתחים חברתיים ניכרים 2030-2010 תחזית דמוגרפית לשנים לפי קבוצות גיל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 53 2012-‏2011עיקרי התקציב התפתחויות מרכיבי ההוצאה במקביל לתהליכים הדמוגראפיים הצפויים, קיימים תהליכים תקציביים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת. כך ,למשל, אחד המרכיבים העיקריים המשפיעים על ההוצאה התקציבית הנוכחית, קל וחומר על ההוצאה העתידית נאמדה החבות האקטוארית של ממשלת ישראל לבדה, לעובדיה המבוטחים2009 הוא הפנסיה התקציבית. בסוף שנת 451-בפנסיה תקציבית ובכלל זה חיילים המשרתים בשירות קבע ונושאי משרה בפנסיה תקציבית, בערך נוכחי של כ מיליארד ש"ח (לא כולל זכויות אשר עתידות להיצבר בגין האוכלוסייה הקיימת). הערך הנוכחי הכולל זכויות העתידות מיליארד ש"ח. יתרה מכך, שיעורי הגידול בתקציבים המיועדים560-להיצבר בגין האוכלוסיות האמורות נאמד בכ לתשלומים בגין פנסיה תקציבית גבוהים משמעותית משיעור הגידול הצפוי בתקציב המדינה, זאת על אף סגירת מסגרת האוכלוסייה המבוטחת בפנסיה תקציבית בפני מצטרפים חדשים. לפיכך, חלק ההוצאה לגמלאות בתקציב צפוי לעלות באופן משמעותי על חשבון חלקם היחסי של נושאים אחרים בעלי חשיבות, כגון: חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות ואחרים. מגמות התפתחות מרכזיות במרכיבי ההוצאה ניתן לראות גם בהוצאות השכר במגזר הציבורי ובתשלומי .ההעברה המאופיינות במגמת גידול עקבית בשנים האחרונות קיימא-מדיניות פיסקאלית בת קיימים אמצעים שונים שניתן לנקוט כדי לשפר את מידת היציבות התקציבית ארוכת הטווח ולהבטיח כי המדיניות קיימא. אמצעי מרכזי להתמודדות עם הצרכים התקציביים הצפויים להתפתח בעתיד-הפיסקאלית הננקטת תהיה בת הוא פינוי מקורות פנים תקציביים דוגמת הפחתה של החוב הציבורי. פעולה זו תאפשר לממן הוצאות תקציביות שיצמחו בעתיד בלי להעלות את נטל המס. כך למשל, שמירה על תוואי חוב יורד לאורך זמן תגביר את היציבות ואת האמינות התקציבית ותאפשר למשק הישראלי מרחב התמודדות גדול יותר עם משברים כלכליים עתידיים. שמירה .כאמור תאפשר לצמצם את הוצאות הריבית הנוגסות נתח משמעותי מהתקציב ולפנות תקציבים אלה לצרכים אחרים בחינה של תרחישים אפשריים להתפתחות יחס החוב תוצר בטווח הארוך מעלה כי שמירה על תוואי גירעון תקציבי תוצר לקראת סוף העשור60%-) תביא לירידה של החוב לשיעור הנמוך מ2014 תוצר (החל משנת1.0% ממוצע של 60% . לשם המחשה, אילו יחס החוב תוצר היה עומד על30%-ובטווח הארוך תוביל להתכנסות של יחס זה לרמה של כ מיליארד ש"ח מתשלומי הריבית. מנגד, שמירה על9.2- כ2010 תוצר (כנדרש באמנת מאסטריכט) היו מתפנים בשנת תוצר על פני זמן (שמשמעותה אי עמידה בכלל תקרת הגירעון), תדחה את ההגעה ליחס חוב2.0% גירעון תקציבי של לעשור הבא, וחמור מכך, אף תעמיד בסימן שאלה את מחויבות המדיניות הפיסקאלית לפעול להתכנסות60% תוצר של ליחס חוב תוצר הנמוך מרמה זו בעתיד. זאת, עקב קצב הירידה המתון של יחס החוב תוצר שיוביל לקפיצה של החוב .אל מעבר לסף זה בכל מקרה של משבר כלכלי 54 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים 3.0% ,2040 עד3.1% ,2030 עד3.3% ,2020-2013 לשנה בשנים3.5% הערה: הסימולציה מתבססת על קצב צמיחה של . הכוונה בסימולציה אינה לשמירה על גירעון2011 לשנה החל משנת2.0% ואינפלציה של2060 עד2.9% ,2050 עד בכל שנה ושנה אלא לשמירה על רמת גירעון זו לאורך מחזורי העסקים. כלומר, בשנים שתירשם בהן1.0% תקציבי של .צמיחה גבוהה יירשמו בתקציב עודפים ואילו בשנות האטה, הגירעון התקציבי יוכל להיות גבוה יותר דוגמאות מרכזיות נוספות לפינוי מקורות הן צמצום חלקה של ההוצאה הביטחונית בתקציב; ניהול רמות ההוצאה בגין תשלומי השכר של המגזר הממשלתי והציבורי; ותשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי ברמות שניתן לשמר אותן .על פני זמן התנעת תהליך תכנון תקציבי לטווח ארוך על מנת להתמודד עם המגמות הצפויות בטווח הארוך (דמוגרפיות, תקציביות ואחרות) נדרש ניתוח מעמיק של כל אחת מהמגמות ובניית מודל מאקרו כלכלי, ובו הנחות לגבי תוואי הצמיחה של כלכלת ישראל בטווח הארוך. זאת, בצד ניתוח התפתחויות של מרכיבי ההוצאה השונים, כגון ההוצאה לבריאות, חינוך, תשלומי העברה, תשתיות, שכר וגמלאות 'ובחינה של תרחישים שונים להתפתחויות המאקרו כלכליות ושל דפוסי ההוצאה השונים (בתרחיש 'עסקים כרגיל ובתרחישים אחרים). ניתוח זה יאפשר זיהוי מוקדם של תהליכים ארוכי טווח אשר עשויים לפגוע בכושר הצמיחה של .המשק הישראלי וביכולתה של הממשלה לספק, לאורך זמן, רמה סבירה של שירותים לאזרחיה סימולציה להתפתחות החוב הציבורי כאחוז מהתוצר בטווח הארוך לפי תוואיי גירעון שונים 55 2012-‏2011עיקרי התקציב מדינות רבות הובילו בשנים האחרונות תהליכי ניתוח מקיפים של מידת הקיימות הפיסקאלית לטווח הארוך של כלכלותיהן בהתחשב בתהליכים המאקרו כלכליים ובמאפיינים הדמוגראפיים הייחודיים להן. תהליכים אלה משתלבים חברתית ותורמים להפנמת חשיבה ארוכת טווח-כיום במסגרת תהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות הכלכלית .דוריות-ולאימוץ צעדי מדיניות בעלי השלכות בין , כמהלך2011 תהליך הניתוח של ההתפתחויות התקציביות לטווח הארוך בכלכלת ישראל צפוי להתקיים במהלך שנת חברתית לשנים הקרובות. יצוין כי שלב חשוב בתהליך זה כבר החל-תשתיתי שיסייע לגיבוש המדיניות הכלכלית במסגרת עבודתה של הוועדה לבניית מנגנון לאיזון אקטוארי של הוצאות המוסד לביטוח לאומי, כמפורט לעיל, והוא צפוי להתרחב בשנה הבאה לניתוח של מרכיבי הוצאה נוספים; ובמסגרת התהליכים שמקדמת הממשלה לעידוד השתלבותם המלאה של אוכלוסיות המיעוטים והחרדים בשוק העבודה במקביל לצעדים שיבטיחו גידול בפריון .העבודה שלהן אי שוויון להתפתחויות הדמוגרפיות ארוכות הטווח, בצד שיעורן הגדל של אוכלוסיות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים .בשוק העבודה, השפעה ישירה גם על המגמות הצפויות בתחום אי השוויון והפערים החברתיים במדד ג'יני לאי שוויון לפי הכנסה כלכלית (הכנסה מעבודה, מהון ומפנסיה לפני הפחתת מסים ישירים והוספת תשלומי . אי השוויון בישראל, הנמדד באמצעות2008 ירידה עקבית. ירידה זו נמשכה גם בשנת2003 העברה) נרשמת מאז שנת ,מדד ג'יני, נמצא במגמת עלייה מאז אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. תהליך זה הביא את אי השוויון בישראל נרשמה2007 כמו גם את מימדי העוני (הנגזרים מרמת אי השוויון) לרמה מהגבוהות בין המדינות המפותחות. בשנת 2008-ירידה ראשונה, מזה כעשור, במדד ג'יני לפי הכנסה נטו (ההכנסה לאחר תשלומי העברה ומסים ישירים), אך ב . עלייה זו החזירה את מדד ג'יני לרמה הנמוכה במעט2007 נרשמה עלייה קלה שקיזזה חלק מהירידה שנרשמה בשנת נרשמה יציבות בשיעור המשפחות העניות לאחר ירידה קלה שנרשמה2008 . במקביל, בשנת2005 מזו שנרשמה בשנת .בשיעורי העוני בשנתיים הקודמות 56 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים צמצום הפערים הכלכליים ואי השוויון במשק הוא אתגר הדורש נקיטת אמצעי מדיניות מגוונים לאורך זמן. האמצעי המרכזי לשיפור מצבן של השכבות החלשות, לטווח הארוך, הוא שיפור מערכת החינוך על רבדיה השונים וצמצום פערי ההשכלה וההון האנושי הרחבים הקיימים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. תהליך זה יאפשר לקבוצות השונות דורית ויצמצם חיכוכים חברתיים. במקביל ננקטות-באוכלוסייה למצות את כישוריהן, יגביר את הניידות הכלכלית הבין פעולות לצמצום הפערים כבר בטווח הקצר, וזאת באמצעות תמיכה בשילובן של קבוצות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה. בין פעולות אלה ניתן למנות את הרחבת התקציבים למעונות יום; פריסה ארצית של התכנית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה במתווה התכנית הניסיונית "אורות לתעסוקה"; הרחבת תכנית מס הכנסה שלילי; ומדיניות תומכת תעסוקה בתחום תשלומי ההעברה, שבבסיסה צמצום התמריצים השליליים ליציאה לשוק העבודה. בצד זאת .הוגדלה התמיכה הממשלתית באוכלוסיית הקשישים אשר תורמת אף היא לצמצום אי השוויון והעוני 2008-1979 ,מדד ג'יני לאי שוויון 57 2012-‏2011עיקרי התקציב פרק ב — העמקת היתרונות היחסיים בתחום ההון האנושי והתעשיות המתוחכמות המו"פ והתעשייה התעשייה עתירת הידע היא ענף מרכזי, ממובילי הצמיחה של המשק הישראלי. חשיבות הענף באה לידי ביטוי, בין היתר, בתרומתו הגבוהה לתוצר, לצמיחת המשק ובכלל זאת לייצוא, לתעסוקה ולמשיכת השקעות זרות וכן בהשפעתו .)Spillover( על ענפי משק נוספים מסך הייצוא. מספר המועסקים בתעשייה זו41.2% , עמד משקל ייצוא התעשיות עתירות הידע בישראל על2009 בשנת .14%- אלף וחלקם מכלל המועסקים בסקטור העסקי עמד על כ268- עמד על כ2008 בשנת .2008 לשנת4.9% ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח בישראל כאחוז מהתמ"ג היא הגבוהה בעולם ועמדה על על אף ההצלחה הרבה שרשמה תעשייה זו לאורך שני העשורים האחרונים, ניתן לזהות כיום מספר סימנים לשחיקה ביכולת צמיחתה בעתיד בכלל זאת: שכר עבודה גבוה ביחס למשקים מתעוררים, מחקר אקדמי עם פוטנציאל יישומי שאינו מנוצל, ירידה במספר מקבלי התארים במדעים ובהנדסה, עלייה במספר הסטודנטים הישראלים הנשארים בחו"ל ICT-לאחר תום לימודיהם, היעדר מיקוד בתמיכה הממשלתית למחקר ופיתוח, תלות גדולה של התעשייה בענפי ה ), חדירה מוגבלת לתחומים חדשים, גידול בהשקעות במחקרInformation and Communication Technologies(‏ ופיתוח במשקים מתעוררים, תעשיית קרנות הון סיכון המבוססת באופן כמעט מוחלט על הון זר המתקשה בגיוס משקיעים, ומיעוט בהצמחת חברות גדולות במשק הישראלי. בנוסף ראוי לציין כי היקף ההשקעות בתעשייה זו מושפע .רבות מהמשבר הכלכלי העולמי ובהתאם לכך ניתן לראות בשנתיים האחרונות רמת השקעות נמוכה בתעשייה הרחבה ושכלול של סל הכלים הממשלתי בתחום המו"פ והתעשיות עתירות הידע מוצעים מספר כלי מדיניות אשר מטרתם לחזק ולהעצים את התעשייה2012-2011 במסגרת התכנית הכלכלית לשנים עתירת הידע תוך התמודדות עם סימני השחיקה בתעשייה וחיזוקה בכל שלבי התפתחותה, החל משלבי המחקר .הבסיסי באקדמיה ובמכוני המחקר וכלה בביסוס ובהצמחה של חברות גדולות במסגרת התכנית הכלכלית, החליטה הממשלה על הקמתו של מסלול חדש למדען הראשי במשרד התמ"ת ולתמיכה במחקר אקדמי בעל פוטנציאל יישומי, אשר יענה על החסמים שבגיוס תקציבים למחקר בשלביו המוקדמים, בשל רמת .הסיכון הגבוהה הגלומה בהם. כמו כן הוחלט על חיזוקם של הכלים הקיימים הפועלים למטרה זו בשלבי המחקר והפיתוח של חברות צעירות, קבעה הממשלה עקרונות לעדכון ולהתאמת כלי התמיכה שמספק המדען הראשי במשרד התמ"ת לצורך התאמתם למצב התעשייה עתירת הידע, וכן מוצעים כלים לעידוד השקעות פרטיות .בחברות מו"פ בשלבים אלו. בנוסף, מוצעים כלים לביסוס ולהצמחה של חברות גדולות אשר יפעלו בישראל 58 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים במטרה להקטין את ההתבססות הגדולה של התעשייה עתירת הידע על הון זר, ומתוך כוונה להגדיל את היקף ההשקעות בתעשייה, אשר ירד בצורה משמעותית בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, קבעה הממשלה כי יגובש מנגנון להשתתפות המדינה בחלק מהסיכון הגלום בהשקעות בתעשייה זו, כדי לעודד את המשקיעים המוסדיים הישראלים להשקיע .בקרנות הון סיכון הפועלות בישראל בנוסף, על מנת להרחיב פעילות התעשייה בישראל לתחומים חדשים הוחלט להקים מסלול חדש לתמיכה במחקר .לאומית-ופיתוח לתעשייה הפיננסית הבין במטרה לקדם את התעשייה עתירת הידע והחדשנות בישראל, קבעה הממשלה, במסגרת התכנית הכלכלית, כי שר התמ"ת ימנה גורם במשרדו אשר ייעץ לממשלה בנושא זה באופן קבוע, יעקוב אחר התהליכים המרכזיים בתעשייה .עתירת הידע, ינתח את משמעותם וימליץ לממשלה על המדיניות הרצויה לקידום נושא זה 1.3-כצעד משלים לכל האמור לעיל הוחלט להגדיל משמעותית את בסיס התקציב של המדען הראשי במשרד התמ"ת ל .)2010 מיליארד בשנת1- (לעומת כ2012-2011 מיליארד ש"ח בכל אחת מהשנים הגברת היתרון היחסי בתעשייה ומתן עדיפות לפריפריה , מהתוצר העסקי. התעשייה היא המעסיק הגדול ביותר בסקטור העסקי ומשקלה24%-הייצוא התעשייתי מהווה כ , לעומת משקל של מעט פחות2009-2004 בין השנים22%-מתוך סך המועסקים במגזר העסקי, עמד בממוצע על כ . לענפי מסחר19%- לשירותים העסקיים, וכ20%-מ מכלל המועסקים בסקטור העסקי35% ,משקלה של התעשייה כמחוללת תעסוקה בפריפריה גבוה עוד יותר. כך למשל . בשירותים העסקיים11%- במסחר הסיטונאי והקמעוני ו20% בפריפריה מועסקים בתעשייה, לעומת כחלק מהמאמצים לעידוד הצמיחה, מעניקה הממשלה תמריצים לביצוע השקעות במטרה להגדיל את כושר הייצור של המשק ולבסס את היתרונות התחרותיים של התעשייה הישראלית. הכלים המרכזיים שנעשה בהם שימוש להשגת יעדים אלו הם מענקי המדען הראשי להשקעות במחקר ופיתוח ומסלולי המענקים והטבות המס הניתנים מכוח החוק (להלן — החוק). תמריצים אלו מגבירים את האטרקטיביות של המשק הישראלי-1959 לעידוד השקעות הון, התשי"ט ,לאומית על הון מקומי והון זר להשקעות ולפיתוח. כמו כן, באמצעות מערכת התמריצים הקבועה בו-בתחרות הבין .החוק מעודד פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה בשטח המדינה ומעודד את חיזוק הפריפריה עם זאת, מחקרים שבחנו את החוק לאורך השנים הצביעו על חוסר יעילות בהקצאת המשאבים בהתאם להוראות החוק. בתוך כך הצביעו המחקרים על עיוות בהקצאת המקורות מצד התעשייה בשל התמקדות מסלולי התמיכה בהשקעות הון תוך העדפת השקעות בהון פיסי על פני השקעות בתחומים אחרים, כגון במסלולים התומכים בהגדלת 6- בהיקף של כ2008 פריון העובדים בתעשייה. סוגיה עיקרית נוספת נוגעת למסלול הטבות המס, אשר נאמד בשנת מיליארד ש"ח. מסלול זה מתאפיין ברמת סרבול ומורכבות ומהיעדר שקיפות ובהירות. כל אלו גורמים להדרה של 59 2012-‏2011עיקרי התקציב תעשיינים רבים ממסלול ההטבה ולצמצום פוטנציאל התרומה שלו לפיתוח התעשייה. באופן כללי, מסלול המס מביא .למיקוד ההטבות במספר מצומצם של מפעלים הממוקמים ברובם במרכז הארץ בנוסף להיבטים שנסקרו לעיל, מסלול הטבות המס הקיים כיום מאפשר מתן הטבות לקבוצת מפעלים, ובחינה כלכלית מביאה למסקנה שאין מקום להטבות כאמור. במסגרת הטבות המס ניתנות כיום הטבות עודפות למשקיעי חוץ על פני משקיעים ישראלים, וניתנות הטבות מיסוי לחברות המתבססות על מחצבי טבע לצורך יצירת הכנסת וכן לחברות בבעלות ממשלתית מלאה. מבחינה כלכלית, היעילות הכלכלית בהקצאת המשאבים נפגעת כאשר מוענקות הטבות מיסוי בהיקפים נרחבים לחברות שמידת עצמאותן בקבלת ההחלטה בדבר ההשקעה והפעילות בישראל היא מוגבלת ונתונה למעשה לממשלה, כדוגמת החברות הממשלתיות. יתרה מכך, היעילות הכלכלית במתן הטבות מס למפעל שהכנסתו מבוססת על ניצול אוצרות הטבע של המדינה (ולכן אינו נדרש לתמריץ לצורך פעילותו בישראל) נמוכה גם .היא באופן יחסי תוצאת המדיניות הננקטת מכוח החוק במתכונתו הנוכחית התגלתה, אם כן, ברמת הון גבוהה לעובד בתעשייה הישראלית שאיננה באה לידי ביטוי ברמת התוצר לעובד; ברמה נמוכה של חדשנות, וברמה נמוכה של פריון בתעשייה .המסורתית. בנוסף, נמצא כי יעילות החוק בהשגת מטרת חיזוק הפריפריה היא מוגבלת למדי משרדית בראשות המנהלים הכלליים של-בשל האמור לעיל ובהתאם להנחיית שר האוצר ושר התמ"ת, הוקמה ועדה בין .משרד האוצר ומשרד התמ"ת לבחינת מטרות החוק ולמתן המלצות לעדכון כלי המדיניות המופעלים מכוחו :בהמשך להמלצות הוועדה ובמסגרת התכנית הכלכלית, מוצע לעדכן את חוק עידוד השקעות הון באופן הבא z z עדכון מטרות החוק בהתאם לשינויים שחלו במאפייני המשק הישראלי תוך שימת דגש על עידוד השקעות בעלות .ערך מוסף של חדשנות וחיזוק רמת התחרותיות של התעשייה הישראלית z z מתן גמישות למִנהלת מרכז ההשקעות לקבוע מסלולי תמיכה נוספים למסלול הקיים במגוון של השקעות, לרבות .השקעות בהון אנושי ובהתאם למאפייני התעשייה בכל נקודת זמן z z .תיעדוף הפריפריה באמצעות מסלול המענקים z z פישוט מסלול המס וקביעת שיעורי מס אחידים שיחולו על כלל ההכנסות של החברות המוטבות ומתן עדיפות .לפריפריה על ידי הקטנת שיעור המס המוטב לחברות בפריפריה z z ביטול העיוותים על ידי מיקוד הקצאת המשאבים במסלול המס באמצעות מניעת הטבות מס עודפות למשקיעי חוץ, החרגתן של תעשיות המבוססות על כריית מחצבי טבע, לרבות נפט וגז טבעי, וכן חברות נוספות אשר נמצא .כי אין מקום להעניק להן תמריצים באמצעות הטבות מס, כגון חברות הנמצאות בבעלות המדינה z z .התאמת מסלול מיסוי ייעודי במטרה לעודד חברות ענק לפעילות בישראל 60 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים ההון האנושי החינוך החינוך הוא המפתח העיקרי לצמצום הפערים וליצירת הזדמנויות תעסוקה. מחקרים שנערכו בארץ ובחו"ל מראים כי .רמת ההשכלה מתואמת עם רמת השכר באופן חיובי ומובהק לאומיים נמוכים מההישגים ברוב המדינות המערביות. כך לדוגמה, במבחן-הישגי התלמידים בישראל במבחנים הבין . בקרב המדינות שנבחנו וכן התגלו פערים גדולים בין המגזרים השונים25-24- דורגה ישראל במקום הTIMSS-ה , מלמדות כי לא זו בלבד שהישגי התלמידים הישראלים נמוכים מהישגי התלמידים2006 משנתPISA -תוצאות מבחני ה .OECD-במדינות המפותחות, גם אחוז המצטיינים בישראל נמוך יותר מממוצע המצטיינים במדינות ה הם חרדים או בני מיעוטים2010 מהתלמידים במערכת החינוך בשלב היסודי בשנת50%-על פי נתוני משרד החינוך, כ ושיעורם צפוי לגדול עם השנים. כמצוין לעיל, תהליכי השינוי בהרכב אוכלוסיית התלמידים לא לוו בתהליכים שיבטיחו .שוויון הזדמנויות והקנייה של "ארגז הכלים" הנדרש לצורך השתלבותם העתידית בשוק העבודה הישגי התלמידים לצד הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות והמגמות הדמוגראפיות, מציבים אתגרים משמעותיים בפני מערכת החינוך בהיבט של צמצום פערים ושיפור ההישגים תוך הקניית הידע והמיומנויות הנדרשות לצורך .השתלבות בשוק העבודה אתגרים אלו מקבלים ביטוי במסגרת סדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה ובמסגרת השינויים המבניים המוצעים .2012-2011 בתכנית הכלכלית לשנים .2012 מילארד ש"ח נוספים בשנת1.4- וכ2011 מיליארד ש"ח בשנת2.5-סך התוספות לתקציב משרד החינוך עומד על כ :להלן עיקרי השינויים מיליון ש"ח להמשך יישום רפורמת620- כוללות תוספת בסך של כ2012-2011 הצעות תקציב מערכת החינוך לשנים "אופק חדש" במערכת החינוך. במסגרת "אופק חדש" מחויב כל מורה ללמד חמש שעות פרטניות בשבוע שמטרתן, בין מיליון ש"ח130- מיליון ש"ח, בנוסף לכ100-היתר, תגבור מקצועות הליבה לתלמידים מתקשים. לצד זאת מוקצים כ שכבר הוקצו למטרה זו, לתוספת שעות לימוד לכיתות א וכיתות ב במטרה להקטין את גודל קבוצות הלימוד במקצועות .היסוד בכיתות אלו מיליון ש"ח עבור התכנית האסטרטגית של משרד370 התווספו לבסיס תקציב משרד החינוך2010-2009 בשנים לאומיים על ידי שיפור-החינוך. תכנית זו נועדה להביא לשיפור הישגים לימודיים במבחני המיצ"ב ובמבחנים הבין מיומנויות שפת אם, מתמטיקה ומדעים; להעלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות מלאה; לצמצום פערים; לחיזוק .הערכים הדמוקרטיים והחברתיים, להעמקת הזהות היהודית ועוד 61 2012-‏2011עיקרי התקציב ביישום תכנית שמטרתה לתקשב את מערכת2011 לצד המשך תכנית ההישגים, משרד החינוך צפוי להתחיל בשנת החינוך. תכנית התקשוב נועדה ליצור את התנאים להתפתחותה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר מתוך הטמעה של .טכנולוגיית מידע 140- ועוד כ2011 מיליון ש"ח לתקציב משרד החינוך בשנת410 לשם מימוש תכנית ההישגים ותכנית התקשוב נוספו . מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב להמשך תכנית התקשוב80 , זאת בנוסף לתוספת של2012 מיליון ש"ח בשנת ,, בכל שנת לימודים2008 באוגוסט24 מיום4018 במערכת החינוך העל יסודית מוקצים, בהתאם להחלטת ממשלה מיליון ש"ח לצורך תוספת שעות לימוד. כמו כן, החל30 החל משנת הלימודים התש"ע וכלה בשנת הלימודים תשע"ט מיליון ש"ח בכל שנת לימודים עבור הקטנת מספר התלמידים בכיתה (זאת200-משנת הלימודים תשע"א מוקצים כ .) מיליון ש"ח שהוקצו עד לשנת הלימודים התשע"א180-בנוסף ל מיליון ש"ח לשם הקמת מרכזים50 לחידוש מוסדות חינוך וכן2012-2011 מיליון ש"ח בשנים150 כמו כן נוספו .טכנולוגיים בפריפריה בשיתוף עם התעשייה, לשימוש בחינוך הטכנולוגי מהלכים אלו נועדו לסייע בצמצום הפערים הלימודיים הקיימים בין תלמידים הבאים מרקע שונה. יחד עם זאת, ישנן עדויות רבות על היעדר קשר בין ההוצאות לתוצאות בחינוך. על כן, האתגר העומד בפני מערכת החינוך הוא אתגר ניהולי הכולל שימוש מושכל במשאבים וקביעת סדרי עדיפויות, שיובילו לשיפור התפוקות ולעמידה ביעדים שהוגדרו .על ידי משרד החינוך לאור זאת, לצד התוספות התקציביות המוצגות, משרד החינוך מקדם שינויים שנועדו ליצור תשתית ארגונית תומכת :לשיפור ההישגים, כמפורט להלן העצמת מעמד המנהל — המנהלים הם מנהיגי בית הספר והם מובילים את העשייה החינוכית. הרחבת סמכויות המנהלים וקבלת החלטות בדרג הקרוב יותר לתלמיד ולצרכיו מביאים להעלאת ההישגים החינוכיים. על מנת להגביר את הסמכות ואת אחריות המנהל, הוסכם על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד החינוך שיפעל ליישום ההחלטה ,בהיבט של הקצאת תקציב עבור תלמיד ישירות לבית ספר, קביעת תכניות עבודה על ידי מנהל בית הספר ויישומן .הקמת ועדת היגוי מלווה ודיווח של המנהל אודות הכנסות, הוצאות, מערכת שעות ועוד .הרחבת אזורי הרישום — מחקרים מצאו כי פתיחה מבוקרת של אזורי הרישום מביאה לשיפור בהישגי התלמידים .חוקרים טוענים כי הבחירה המבוקרת מגבירה את מעורבות ההורים וזו תורמת אף היא לשיפור הישגי התלמידים לאור זאת החליטה הממשלה כי משרד החינוך יפעל לאפשר לרשויות להרחיב את אזורי הרישום בהן, כך שתתאפשר .בחירת בתי ספר על פי מודל שיבטיח מתן שוויון הזדמנויות. עוד הוחלט כי בתי ספר לא יוכלו למיין תלמידים ,הבנייה מחדש של כלי הניהול במערכת החינוך — על מנת לשקף תמונה רחבה אודות מאפייני בתי הספר השונים בפרט בהיבטים של התשומות המועברות לבית הספר על ידי המדינה, מוסכם כי משרד החינוך יקים מערכת נתונים 62 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים אינטגרטיבית במשרד החינוך, וזו תרכז את נתוני התשומות והתפוקות במערכת שתכלול גם נתונים מהרשויות .המקומיות ומהבעלויות השונות ההשכלה הגבוהה ההון האנושי בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט, הם אחד מהיתרונות המרכזיים של המשק הישראלי ומקור הצמיחה שלו .לאורך השנים בעשור האחרון, בצד הרחבת הנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה והעלייה בשיעור מקבלי התארים האקדמיים, ניכרת מגמת שחיקה בהישגי המערכת, באיכות ההוראה וברמת תוצריה המחקריים. כך למשל, ניכרת מגמת עלייה ביחס סטודנטים/סגל במערכת ההשכלה הגבוהה המשפיעה באופן ישיר על איכות ההוראה. סימני שחיקה נוספים ניתן למצוא בקיטון מספרם המוחלט של אנשי הסגל, הנובע בחלקו מתופעת 'בריחת המוחות' ובעליית הגיל הממוצע של אנשי הסגל האקדמי הנובע, בחלקו, מקליטה של אנשי סגל חדשים בהיקף נמוך מזה שהיה נהוג בעבר. יצוין כי לתהליכים אלה של התבגרות הסגל האקדמי בישראל השפעה שלילית על פוטנציאל החדשנות המחקרית של מערכת , ואילו הגיל37-35 ההשכלה גבוהה, זאת בין היתר לאור מחקרים המעידים כי גילאי הפריון המדעי הגבוה ביותר הם .55-הממוצע בישראל עומד כיום על כ סימני שחיקה משמעותיים נוספים ניכרים בתחום המחקר האקדמי. סימנים אלה באים לידי ביטוי, בין היתר, בהקטנת מחלקות המחקר באוניברסיטאות ובפיזור מאמצי המחקר. מבין הגורמים לצמצום היקף המחקר ניתן למנות את שיטת התמריצים המונהגת במודל התקצוב הנוכחי ואת צמצום התקציב הפנוי של האוניברסיטאות בשל הגידול בתשלומי .הפנסיה התקציבית מספר שינויים שהתרחשו בתקופה האחרונה במערכת ההשכלה הגבוהה יוצרים את התנאים המתאימים לרפורמה כוללת בהשכלה הגבוהה בישראל, בכללם: התחזקות ות"ת כגורם מוביל במערכת; הכרת המוסדות להשכלה גבוהה בחיוניות ובכורח לבצע שינוי; פרישה טבעית גבוהה של אנשי סגל היוצרת הזדמנות להשפיע על מצוינות הסגל, על .תמהיל התחומים, על גיל הנקלטים וכו'; ומיצוי יחסי של מהלך הגברת הנגישות המאפשר להתמקד בשיפור המצוינות שנתית שסוכמה בין ות"ת ומשרד האוצר, כוללת מרכיבים-הרפורמה בהשכלה הגבוהה, שתתבטא בין היתר בתכנית רב ,שמטרתם לקדם את המערכת לעמידה ביעדי המצוינות. אלה כוללים: הגדלת חלקו היחסי של תקציב המחקר התחרותי שינוי מודל התקצוב של ות"ת באמצעות הצבת תמריצי מצוינות, קליטת סגל מצטיין, שיפור תשתיות הוראה ומחקר והפניית משאבים נוספים למערכת מכלל המקורות, בין היתר באמצעות הסדרת סוגיית הפנסיה התקציבית במערכת מיליארד ש"ח7.5 ההשכלה הגבוהה. הרפורמה כוללת תוספת תקציבית למערכת ההשכלה הגבוהה בסכום כולל של .לאורך שנות יישום התכנית ויחלו ביישומה משנת הלימודים תשע"א 63 2012-‏2011עיקרי התקציב פרק ג — טיפול בשוק העבודה והרחבת מעגל המועסקים במשק רקע ותיאור הבעיה עם עלייה מתונה בשיעור האבטלה בהשוואה2008 שוק העבודה הישראלי צלח את המשבר העולמי שהחל בסוף שנת מסתמנת התאוששות בשוק העבודה המתבטאת בירידה2009 ליתר המדינות המפותחות. החל מהמחצית השנייה של . עם זאת, אחת מבעיות היסוד במשק הישראלי2010 בשיעור האבטלה. מגמה זו נמשכה במחצית הראשונה של שנת היא שיעור ההשתתפות הנמוך באופן משמעותי, בהשוואה למדינות המפותחות בעולם, ומגמת הגידול הדמוגראפי .המואץ של אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה במשק, במיוחד בקרב אוכלוסיות מעוטות השתתפות, היא אחד הכלים המרכזיים הן להגדלת הצמיחה במשק והן לצמצום העוני ולהקטנת הפערים. לשם המחשה, תחולת העוני בישראל בלבד, זאת לעומת תחולת העוני בקרב משקי בית ללא3%-בקרב משקי בית בעלי שני מפרנסים או יותר עומדת על כ .70%-מפרנס העומדת על כ הגדלה משמעותית של שיעור ההשתתפות בישראל מצריכה יישום תכנית כוללת, לרבות שינויים מבניים מהותיים לשם .מיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק ,79.2% , ובארה"ב על76.1% על64-25 בקרב גילאיOECD- עמד שיעור ההשתתפות הממוצע במדינות ה2008 בשנת בלבד בישראל. לבד מאוכלוסיית הנשים היהודיות שאינן חרדיות, כלל המגזרים בישראל מאופיינים74.9%-בהשוואה ל . עם זאת, אוכלוסיית הגברים החרדיםOECD-בשיעורי השתתפות ותעסוקה נמוכים בהשוואה למקובל במדינות ה ואוכלוסיית הנשים הערביות מאופיינות בשיעורי השתתפות ותעסוקה נמוכים באופן ניכר בהשוואה ליתר האוכלוסיות .OECD-בישראל ולמקובל במדינות ה ,2006 בשנים6.1%- ול7.3%-, ל8.4%-, ירד ל2003 במחצית השנייה של10.9% שיעור האבטלה, שהגיע לשיא של . עם זאת, החל7.6%- עלה שיעור האבטלה ל2009 בהתאמה. בעקבות המשבר השתנתה המגמה, ובשנת2008- ו2007 2009 החלה להסתמן התאוששות בשוק העבודה. שיעור האבטלה במחצית השנייה של2009 מהמחצית השנייה של שנת .6.6% עמד על2010 ושיעור האבטלה במחצית הראשונה של7.5% עמד על על מנת לבחון את התמונה הכוללת ביחס לשוק העבודה בישראל, יש לבחון את שיעורי התעסוקה של האוכלוסיות השונות. שיעור התעסוקה מביא בחשבון הן את שיעורי ההשתתפות והן את שיעורי האבטלה. שיעור התעסוקה בקרב והוא נמוך באופן משמעותי בהשוואה2009 בשנת69.9%- ל2008 בשנת71%-) ירד מ64-25( גילאי העבודה העיקריים על64-25 בקרב גילאיOECD- עמד שיעור התעסוקה הממוצע במדינות ה2008 למדינות המפותחות. כך לדוגמה, בשנת . שיעורי תעסוקה נמוכים במיוחד ניכרים בקרב שתי קבוצות אוכלוסייה בישראל: גברים חרדים (שיעור תעסוקה72.3% .)2008 בשנת23% של64-25 ) ונשים ערביות (שיעור תעסוקה בקרב גילאי2008 בשנת40.4% של64-25 בקרב גילאי 64 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים החסמים העיקריים הניצבים בפני שילוב בעבודה של גברים חרדים הם החסם החוקי (המגבלות על עבודה לגבי מי ), החסם2002 — שחל עליו הסדר דחיית שירות מכוח חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב תרבותי (השכר האלטרנטיבי לשכר העבודה של מי שלומד בכולל) והיעדר השכלת יסוד מספקת. החסמים-הכלכלי ,תרבותי-העיקריים בפני שילוב בעבודה של נשים ערביות הם היעדר נגישות מספקת לאמצעי תחבורה, חסם כלכלי .בכלל זה הטיפול בילדים וכן היעדר הון אנושי תעסוקתי מספק ,חשוב לציין כי בשל מגמת הגידול הדמוגראפי המואץ בקרב אוכלוסיות בעלות השתתפות מועטה יחסית בתעסוקה נקודות האחוז2-הרי שאם כל קבוצת אוכלוסייה תשמור על שיעור התעסוקה הנוכחי, שיעור התעסוקה הכללי ירד ב , ירידה בעלת פגיעה מהותית בתוצר. בנוסף על כך, קיימים פערי שכר משמעותיים בין מועסקים יהודים לא2020 בשנת .חרדים לבין מועסקים ערבים וחרדים יעדי המדיניות לצורך קידום הטיפול הממשלתי בשוק העבודה ולשם העלאת שיעורי התעסוקה במגזרים השונים, הקים שר התמ"ת את "הוועדה לבחינת מדיניות תעסוקה" בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור צביקה אקשטיין (להלן: 'ועדת התעסוקה'). ועדת התעסוקה המליצה על קביעת יעדי תעסוקה גבוהים לטווח הארוך במטרה לפעול לצמצום פערים , לפי מגדר וסוג אוכלוסייה64-25 שיעורי התעסוקה בקרב גילאי 2008 שנת סך הכול נשים גברים 48% 48% 77% 72% 57% 23% 74% 62% 40% 74% 82% 83% 65 2012-‏2011עיקרי התקציב ולמיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק. כן המליצה הוועדה על שורת צעדים שיש לנקוט כדי להשיג יעדים אלה, לרבות .קידום שינויים מבניים ויישום תכניות שמטרתן לעודד תעסוקת ישראלים, תוך מיקודן באוכלוסיות מעוטות השתתפות אלף33-משמעותם של יעדי התעסוקה היא הגעה לרמות התעסוקה של המדינות המפותחות בעולם ותוספת של כ עובדים בשנה מעבר לתוספת העובדים בשל הגידול הטבעי של האוכלוסייה. תוספת העובדים מתואמת עם גידול של מיליארד ש"ח לתוצר בשנה), דהיינו היא מהווה7.5-3.75- נקודות האחוז בצמיחת התוצר בשנה (תוספת של כ0.5-1-כ .אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של המשק הישראלי בהתאם לכך, יעדי התעסוקה כוללים יעדי משנה, לרבות יעדים פרטניים לאוכלוסיות מעוטות השתתפות, והם קובעים תוספת תבוא ממועסקים חדשים במגזר42%-את החלוקה הבאה של תוספת המועסקים לפי סוגי אוכלוסייה שונים: כ מיתר האוכלוסייה (בדרך של הגדלת46%- מאוכלוסיית אנשים עם מוגבלויות וכ11%-המיעוטים ובמגזר והחרדי, כ שיעור ההשתתפות, צמצום שיעור האבטלה והגדלת התעסוקה בקרב אוכלוסיות כגון עולים מאתיופיה ומרוסיה, תושבי .)פריפריה ומקבלי גמלאות קיום בקרב גילאי העבודה ,יש לציין כי יעדי התעסוקה שנקבעו על ידי ועדת אקשטיין ואשר אומצו על ידי הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית הם יעדים שאפתניים ומאתגרים המחייבים הובלת שינויים מבניים עמוקים ומורכבים בשוק העבודה. ללא יישום שינויים אלו, קידום תכניות ממוקדות לעידוד תעסוקת אוכלוסיות מעוטות השתתפות והגדלת הכדאיות להשתלב 15 בעבודה לנוכח אלטרנטיבת אי ההשתתפות, לא ניתן יהיה להשיג את היעדים ולהגיע לרמות התוצר לנפש של .המדינות המפותחות ביותר אמצעי המדיניות ,כדי להגשים את יעדי התעסוקה ולשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק תוך צמצום הפערים החברתיים, מוצעים במסגרת התכנית הכלכלית, שורה של כלים בשוק העבודה שמטרתם המשך קידום מדיניות תומכת צמיחה בדגש על הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ועידוד תעסוקה בקרב אוכלוסיות מעוטות השתתפות. בכלל זאת החליטה הממשלה, במסגרת התכנית הכלכלית, על יישום מספר שינויים מבניים הנדרשים לצורך הגשמת יעדי התעסוקה, לרבות שינוי מבנה הרגולציה במשרד התמ"ת, שיפור מערך ההכשרה המקצועית, הגברת אפקטיביות מבחן התעסוקה הנהוג בשירות התעסוקה וקידום תכניות ממוקדות לצורך הסרת חסמים ועידוד תעסוקת אוכלוסיות מעוטות השתתפות (כגון .)גברים חרדים ונשים ערביות כמו כן, ממשלת ישראל החליטה, במסגרת התכנית הכלכלית, על פריסה ארצית של תכנית לשילוב מקבלי גמלאות . הן הוועדהOECD-בעבודה במתווה התכנית הניסיונית "אורות לתעסוקה", בהמשך להמלצות ועדת אקשטיין וארגון ה , רואים חשיבות רבה בפריסתה2009 , בסקירתו המקיפה על המשק הישראלי שפורסמה בשנתOECD-והן ארגון ה הארצית של התכנית לאור הצלחתה בשילוב מקבלי גמלאות בעבודה. חשוב לציין כי יישום ארצי של התכנית חיוני .להשגת יעדי התעסוקה ולמיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק 66 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים במטרה להגדיל את שיעורי התעסוקה כאמור, מקיימת הממשלה מדיניות פעילה בשוק העבודה, כמקובל במדינות .. בשנים האחרונות הקצתה הממשלה תוספת משאבים רבים במסגרת מדיניות הממשלה לעידוד התעסוקהOECD-ה השגת יעדי התעסוקה דורשת קידום שינויים מבניים מהותיים בשוק העבודה. עקב מגמת הגידול הדמוגראפי המואץ של אוכלוסיות בלתי משתתפות, האלטרנטיבה אינה התקבעות בשיעורי התעסוקה הנוכחיים, אלא ירידה משמעותית בשיעורי התעסוקה וכתוצאה מכך ברמת התוצר לנפש, ובמקביל — התרחבות משמעותית של הפערים החברתיים ורמת ,2012-2011 אי השוויון. השינויים המבניים בתחום שוק העבודה, המהווים חלק מקביעת המדיניות הכלכלית לשנים חיוניים לשם מיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק, ויישומם המלא צפוי לסייע לעמידה ביעדי התעסוקה שנקבעו ולהגעה . המדינות המפותחות ביותר מבחינת התוצר לנפש15 לרמות התוצר לנפש של צמצום מספר העובדים הזרים להעסקת עובדים זרים השלכות רבות על שוק התעסוקה, המשק והחברה. כך למשל העסקת עובדים זרים גורמת לשינוי במבנה התעסוקה והשכר; לפגיעה בשכבות החלשות, בעיקר הלא משכילות, המתחרות בעובדים זרים על מקומות עבודה; ולהקטנת התמריץ לכניסת ישראלים לענפים שנדרשים בהם עובדים זרים. בנוסף, תופעה זו מביאה לאובדן מטבע זר, ליצירת תלות בייבוא כוח אדם זר וזול, לעיכוב תהליכי התחדשות טכנולוגית והתייעלות משקית, ולהרחבת .שכונות עוני ודיור מוזנח בלב הערים אלף עובדים זרים בענפי החקלאות, הבינוי, התעשייה והמסעדות האתניות. בנוסף74-בישראל מועסקים בהיתר כ אלף מחוץ לו. במטרה25- אלף היתרי עבודה לתושבי הרשות הפלשתינאית בתוך תחומי הקו הירוק ועוד כ25-ניתנים כ לצמצם את מספרם של העובדים הזרים המועסקים כחוק, החליטה הממשלה על מתווה פוחת למספר ההיתרים הניתנים להעסקת העובדים הזרים בענפים השונים וזאת למעט ענף הסיעוד, שבו לא קיימות מכסות אלא היתרים לבעלי זכאות. יש לציין כי בנוסף למתווה הפוחת למתן היתרים להעסקת עובדים זרים, החליטה הממשלה על פעולות .לייקור ההעסקה במטרה לצמצם את התמריץ להעסקתם אלף עובדים באופן לא חוקי, מרביתם הגיעו באשרת125-לצד העסקת עובדים זרים בהיתר, מועסקים בישראל כ , אלף מסתננים מגבול מצרים25-תייר ונשארו בישראל לאחר סיום תוקף האשרה. בנוסף לקבוצה זו ישנם למעלה מ אלף עובדים פלשתינאים מועסקים שלא20-מרביתם השתלבו בשוק העבודה, ועל פי הערכות גורמי המקצוע, למעלה מ כחוק במדינת ישראל. מלבד ההשלכות השליליות הנובעות מהעסקת עובדים זרים כמפורט לעיל, העובדים המועסקים שלא כחוק חשופים במידה רבה יותר לניצול על ידי מעסיקיהם, ועל פי רוב מועסקים מבלי שנשמרות זכויותיהם הסוציאליות. על מנת להיאבק בתופעת העסקת עובדים זרים שלא כחוק, ממקדת הממשלה את מאמציה לאכיפת .המעסיקים של עובדים זרים שלא כחוק, וזאת לצד אכיפת חוק הכניסה לישראל . החלטה זו היא החלטת2010 בינואר24 במסגרת זו מוצע להשלים את הליך יישומה של החלטת הממשלה מיום מדיניות כוללת להגברת האכיפה ולצמצום תופעת העסקת עובדים זרים שלא כחוק, וזאת בין היתר על ידי הגדלת ,הקנסות, מתן סמכויות נוספות למרכז לגביית קנסות, החמרת הקנסות על גביית דמי תיווך ממבקש עבודה שלא כחוק 67 2012-‏2011עיקרי התקציב קביעת תקופת הצינון לשוהים בלתי חוקיים המבקשים אשרה או רישיון ישיבה והגבלות נוספות לאשרה ולרישיון .הישיבה של העובדים הזרים החוקיים סוגיה נוספת שהממשלה נדרשת לה היא ההתמודדות עם התופעה ההולכת וגדלה של מסתננים מהגרי עבודה דרך גבול ) כי משרד הביטחון יקים מכשול1506 (החלטה מספר2010 במארס14 מצרים. במסגרת זו החליטה הממשלה ביום החליטה הממשלה להקים שני צוותי2010 ביולי19- וב18-בגבול המערבי של ישראל. בשני דיונים שנערכו בנושא, ב עבודה בנושא, האחד בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והשני בראשות מנכ"ל רשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי .הגבול. בחודשים הקרובים עתידים הצוותים לגבש המלצות פעולה בנושא ולקדם תיקוני חקיקה נדרשים פרק ד — פיתוח תשתיות ומנועי צמיחה פנימיים פיתוח תשתיות תחבורה והסעת המונים תשתיות תחבורה מתקדמות מהוות רכיב הכרחי בקידומה של צמיחה כלכלית, בין השאר מכיוון שהן מהוות תנאי לחיבור מהיר, אמין וזול בין אמצעי הייצור השונים במשק. הגידול באוכלוסייה והעלייה המתמדת ברמת החיים מביאים עמם גידול ניכר בהיקף הנסיעות של הציבור ובמיוחד גידול היקף הנסועה ברכב הפרטי. מספר כלי הרכב ואיתו היקף הנסועה, הגורם גודש ניכר ברשת הכבישים. בעוד50%-בישראל גדל במהלך העשור האחרון בלמעלה מ היקף הנסועה של רכב פרטי ממוצע בישראל כמעט לא השתנה בשנים האחרונות, בכל שנה גדלה מצבת כלי הרכב מיליון כלי רכב פרטיים. עלותו של הגודש למשק, הבאה לידי2- וכיום היא עומדת על למעלה מ100,000-בישראל בכ . מיליארד ש"ח בשנה14-ביטוי בעיקר באובדן זמן, נאמדת על פי הערכות שמרניות בכ ;מדיניות התחבורה הממשלתית באה לידי ביטוי בהקצאת מקורות להשקעה בתשתיות תחבורה על סוגיהן השונים בתמיכה בתחבורה הציבורית ובצעדי מדיניות שונים להסדרת ענפי התחבורה; וביצירת תמריצים כלכלים ותחרותיים :בתחומי הרכב, התעופה, הספנות והתחבורה הציבורית. המטרות העיקריות העומדות בבסיס מדיניות התחבורה הן z z .עירוניים קיימים-מתן מענה הולם לגידול בביקוש לנסיעות, בעיקר על ידי שדרוג והרחבת כבישים עירוניים ובין z z ושיפור מערך התחבורה הציבורית על מנתBRT-פיתוח מערכות תחבורה ציבורית מתקדמות, כגון רכבות קלות ו .להביא להגברת הנגישות ולצמצום תופעות הגודש, זיהום האוויר ותאונות הדרכים z z שיפור יעילות ההקצאה של מערכת הכבישים וכלי הרכב, באמצעות הקמה והרחבה של כבישי אגרה ונתיבים .מהירים ושיפור מערך התמריצים הכלכליים הבאים לידי ביטוי במערכת המס z z .קירוב הפריפריה למרכז באמצעות מערכת של כבישים מהירים ורכבות z z .עידוד התחרותיות והסרת חסמים בתחומי התעופה, שוק הרכב, תחבורה ציבורית, הספנות ונמלי הים בשנים האחרונות גדלו באופן משמעותי השקעות הממשלה בפיתוח התחבורה, מתוך תפיסה שלפיה אספקת שירותי .תחבורה כמוצר ציבורי על ידי הממשלה היא הכרחית להמשך הצמיחה הכלכלית 68 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים מיליארד ש"ח ויותר בשנים8.5- לכ2005 מיליארד ש"ח בשנת5-כמוצג לעיל, תקציבי פיתוח התחבורה גדלו מסך של כ :, כמפורט להלן2012-2011 שנתי לשנים-. מגמה זו עתידה להימשך גם בתקציב הדו2010-2009 תכנית נתיבי ישראל — על מנת לאפשר את יישום יעדי הממשלה בדבר פיתוח הנגב והגליל, החליטה הממשלה על מיליארד ש"ח. התכנית כוללת פיתוח רשת הכבישים בצפון: המשך כביש חוצה ישראל27.5-תכנית זו בהיקף של כ לכיוון צומת סומך והקמת זרוע מזרחית מהירה מיוקנעם עד צומת עמיעד. התכנית כוללת גם את הקמתן של מסילות רכבת לכרמיאל, לעפולה ולבית שאן, חשמול מערך הרכבות הארצי, רכש ציוד נייד רכבתי והמשך דרומי לכביש חוצה .ישראל. פרט לאמור, התכנית כוללת קידום תכנון של פרויקטים נוספים - השקיעה הממשלה ברשת הכבישים העירונית והבין2005 השקעה בתשתיות הכבישים והסעת המונים — החל משנת מיליארד ש"ח, בין היתר במסגרת תכנית החומש של החברה הלאומית לדרכים המגיעה26.6-עירונית בהיקף של כ השנה לסיומה ובמסגרת תכנית ההאצה. כיום מתוכננת תכנית חומש חדשה לחברה הלאומית לדרכים, והיא המכילה הן . מיליארד ש"ח בשנה3.5-השלמה של הפרויקטים הקיימים והן תכנון וביצוע של פרויקטים בהיקף שנתי של למעלה מ BOT צפויה הפעלתה של מערכת הסעת ההמונים הראשונה בישראל אשר הוקמה בשיטת2011 בנוסף, במהלך שנת צפויה להתחיל את פעולתה בחיפה מערכת2012 מיליארד ש"ח בירושלים. במהלך שנת3.2-ובהשקעה ממשלתית של כ מיליארד ש"ח. עבודות1-) בהשקעה תקציבית של כBRT( הסעת המונים המבוססת על אוטובוסים מרובי קיבולת תקציב פיתוח התחבורה (במיליוני ש״ח, במחירים שוטפים) נתיבי ישראל רכבת ישראל ללא קרן המע״מ הרשות לבטיחות, פיתוח אחר ושונות התחבורה הציבורית ורכבות קלות כבישים עירוניים עירוניים-כבישים בין 69 2012-‏2011עיקרי התקציב מיליארד1.2-ההכנה להקמת הקו האדום ברכבת הקלה בתל אביב עומדות לקראת השלמה בהשקעה ממשלתית של כ :. במקביל יקודמו מספר מערכות נוספות2011 ש"ח, ועבודות הקמת המערכת על ידי זכיין אמורות להתחיל במהלך שנת כן שלוחות והארכות לקו הרכבתBRT במטרופולין תל אביב — הקו הירוק והקו הסגול, במטרופולין ירושלים — קווי . נתניהBRT- השרון, וBRT ,הקלה :בצד תהליכים אלה מוצעים במסגרת התכנית הכלכלית מספר צעדי מדיניות משלימים מוצעת החלטה המסדירה את2012-2011 צעדים בתחום התחבורה הציבורית — במסגרת התכנית הכלכלית לשנים מערך רישוי התחבורה הציבורית בישראל ומטרתה לשפר את כלי הניהול של הממשלה בענף התחבורה הציבורית ואת רמת השירות הניתנת לציבור תוך הגברת רמת התחרות בענף ושילוב מערכות טכנולוגיות. זה למעלה מעשור מצוי ענף התחבורה הציבורית בתהליך של רפורמה מקיפה אשר החלה עם הנהגת התחרות בענף כציר מרכזי במדיניות ניהול משק התחבורה הציבורית. כתוצאה מן הרפורמה האמורה נוספו בענף מפעילי תחבורה ציבורית, הורחבו אזורי .הפעילות של התחבורה הציבורית והשתפר השירות לאזרח במקביל לצמצום עלויות ההפעלה כוללת הקמת צוות לבחינת2012-2011 התמריצים הכלכליים בתחום ניהול הביקוש — התכנית הכלכלית לשנים מכלול ההיבטים הקשורים במיסוי רכב, זאת על מנת להביא לידי ביטוי במערך המיסוי את הצורך בניהול הביקוש לנסיעות בכלל ובאזורי גודש בפרט. כמו כן מקודמת במסגרת התכנית ההצעה להשלמת החקיקה הנדרשת לצורך .הפעלת הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב קידום הרפורמה בשוק הנדל"ן והמקרקעין בשנים האחרונות אנו עדים לעליית מחירים של דירות למגורים בעיקר במרכז הארץ. ריבית נמוכה (פריים) וריבית ארוכת טווח וכן היצע מוגבל של קרקעות מתוכננות לבנייה בצד מדיניות מס מטיבה ביחס לאפיקי השקעה אחרים, כל אלו הביאו לעליות במחירי הנכסים בשוק הדיור וכתוצאה מכך לעליית מחירי השכירות. היות שהיצע הדירות בטווח הקצר איננו גמיש, חלק ניכר מהגידול בביקושים בשוק הוביל לעליית מחירים משמעותית. על מנת למתן את עליות ,המחירים יש לפעול להגדלת היצע הדיור. עם זאת, כל פעולה שתעודד את הביקושים בשוק, כגון סבסוד משכנתאות .הטבות מס על דירות ועוד, תתורגם מיד לעלייה נוספת במחירי הדירות ובשכר הדירה נוכח המחסור בקרקעות המיועדות לבנייה בתכניות מאושרות במרכז הארץ, היכולת להשפיע בטווח הקצר על מחירי הדיור מוגבלת. לפיכך, ובמקביל לטיפול נקודתי להסרת חסמים בטווח הקצר, מוצעים מספר צעדים שיאפשרו את :הגדלת היצע הדיור בטווח הבינוני והארוך z z הוחלט על טיפול בהסרת חסמי תכנון ופיתוח המונעים את מימושם של פרויקטים למגורים באמצעות הקמת ועדה .להסרת חסמים בראשות ראש הממשלה. הוועדה תכריע במחלוקות בין משרדי ממשלה בנושאי תכנון ופיתוח 70 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים z z מוצע לבחון מדיניות שמטרתה עידוד השבה מהירה של קרקע חקלאית שייעודה שונה. לצורך כך מוצע להרחיב את הכלים המשפטיים העומדים לרשות המדינה לפינוי המחזיקים בקרקעות שתם חוזה החכירה שלהן והן נדרשות .לצורך בנייה למגורים z z מוצע לפעול לעיבוי המרקם העירוני הקיים באמצעות הסרת חסמים ועידוד הכדאיות הכלכלית ליישום תכניות בינוי ולחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, זאת על ידי ייעול הטיפול בדיירים סרבנים, מתן הטבות מס-פינוי בינוי. זאת ועוד, מוצע לפעול להגדלת הישימות הכלכלית של-והטבות בארנונה והקלה על הכרזת מתחמי פינוי על ידי הגדלת אחוזי הבנייה המוקנים מכוח התמ"א, מתן אפשרות לניוד זכויות הבנייה, הרחבת תחולת38 תמ"א .התמ"א למיגון מבנים והקלת התנאים לאישור תכנית חיזוק אצל המפקח על המקרקעין z z טיפול בבעיות המחסור בקרקעות המיועדות לבנייה בתכניות מאושרות באזורי ביקוש. על מנת להתמודד עם המחסור עודכנה, במסגרת התכנית הכלכלית, מדיניות התכנון ונקבעו יעדים כמותיים לייזום תכניות ולאישורן .במוסדות התכנון שיאפשרו לתת מענה לביקושים לדיור צעדים אלו מצטרפים לרפורמות יסודיות המקודמות על ידי הממשלה בתחומי המקרקעין והתכנון, ובכללן יישום הרפורמה במקרקעי ישראל. עיקריה של הרפורמה הם: העברת הבעלות בקרקע לידי החוכרים והקמת רשות מקרקעי ישראל כמו גם קידום רפורמה כוללת בתחום התכנון ורישוי הבנייה שעיקריה ביזור סמכויות לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, קיצור הליכי התכנון והרישוי, צמצום מספר הוועדות הדנות בתכנית, ביטול הדרגתי של התכניות .המחוזיות והגבלת הפיצויים בגין אישור תכניות שיפור השירות לאזרח וצמצום הבירוקרטיה המדינה אחראית לאספקת שירותים ציבוריים שונים. השירותים ניתנים ישירות על ידי המדינה או על ידי גופים ציבוריים, כגון רשויות סטטוטוריות וחברות ממשלתיות או על ידי המגזר הפרטי המספק שירות בשם הממשלה. בנוסף מספקות הרשויות המקומיות שירותים שונים. פרמטר מרכזי בתחרות הוא "איכות השירות", ולכן ישנו תמריץ מובנה לשיפור השירות הניתן על ידי המגזר הפרטי. לעומת זאת, בשירותים ציבוריים, הניתנים בדרך כלל ללא תחרות, לא .קיים לרוב תמריץ מובנה למתן שירות טוב יותר ככלל, ניתן לחלק את השירותים הציבוריים לשירותים הניתנים לאזרחים ולשירותים הניתנים לעסקים במסגרת ,פעילותם. המדינה עוסקת באספקת מגוון רחב של שירותים לאזרחים, בין היתר באמצעות קבלת הציבור בסניפים מענה טלפוני ואינטרנט. בהיעדר תמריץ מובנה לשיפור השירות, יש צורך בניהול ובניטור השירותים הניתנים לאזרחים .על מנת לשמור על רמת שירות גבוהה 'הקלה ביכולת 'עשיית עסקים קושי מרכזי שאתו מתמודדים עסקים הוא נטל הבירוקרטיה הגובה משאבים רבים. שיפור בקלות עשיית עסקים עשוי להביא לחיסכון במשאבים אלו ולהפנייתם לפעילות יצרנית. הקטנת הבירוקרטיה הכרוכה בעשיית עסקים, כגון 71 2012-‏2011עיקרי התקציב היכולת לאכוף חוזים עסקיים בצורה יעילה וקבלת היתרים מהרשויות באופן שקוף ויעיל, עשויות לסייע לצמיחתו של .הסקטור העסקי, בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים לאומיים המפרסמים דו"חות השוואתיים ופרסומים תקופתיים שבהם משתקף-קיימים מספר גופים כלכליים בין מצבה של ישראל בנושאים שונים הקשורים לקלות עשיית העסקים במדינה בהשוואה למדינות שונות. זאת, מתוך .הכרה בחשיבות נושא ההתנהלות הבירוקרטית והכבדתּה על הסקטור העסקי כלכלות183- המפורסם מדי משנה על ידי הבנק העולמי בוחן את קלות עשיית העסקים בDoing Business דוח ברחבי העולם. הדוח מציג דירוג השוואתי של תהליכי עשיית עסקים בעשרה תחומים שונים הרלוונטיים לפעילותה של כמדד המרכזיDoing Business . יצוין כי בפועל משמש מדד29- במקום ה2010 החברה. בדוח זה דורגה ישראל בשנת .לאומיות-בתהליך קבלת ההחלטות של יועצי השקעות ושל חברות בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר לצורך- הוקמה ועדה בין2009 ביוני21 מיום452 מתוקף החלטת ממשלה מספר בחינת ממצאי הדו"ח. הוועדה התמקדה בחודשים הראשונים לפעילותה בשני נושאים עיקריים שדו"ח הבנק העולמי בעולם, ולפיו תהליך34-הצביע עליהם כבעייתיים במיוחד בישראל: נושא הקמת עסק, שבו ישראל מדורגת במקום ה יום בממוצע; ונושא העברת בעלות על נדל"ן, שבו ישראל34 רישום עסק חדש ברשויות המתאימות בישראל אורך כוללת2012-2011 יום בממוצע. התכנית הכלכלית לשנים144 בעולם, ולפיו ההעברה אורכת147-מדורגת במקום ה הצעה לאמץ את מסקנות הביניים של הוועדה, הן בתחום הקמת עסק כמפורט לעיל והן בתחום רישום נכס, באופן שיקצר את משך רישום העסקה וייעל את הליך שומת המקרקעין. בנוסף, בכנסת מקודם תיקון חוק רישוי עסקים , שמטרתו להקל על הבירוקרטיה הכרוכה בעשיית עסקים בישראל. שיפור תהליכים אלו צפוי להביא2009-התשס"ט .לשיפור בסביבה העסקית בישראל תוך מיקוד בהסדרת נושאים נוספים המקשים2012-2011 משרדית צפויה להמשיך את פעילותה בשנים-הוועדה הבין .על עשיית עסקים בישראל שעניינה שיפור השירות הממשלתי לציבור. ההחלטה2201 התקבלה החלטת ממשלה מספר2010 באוגוסט8 ביום .'קובעת כי יתבצעו מדידות ביחידות ממשלתיות נותנות שירות ויפורסם באופן קבוע 'מדד השירות הממשלתי לציבור כמו כן תוקם יחידה ממשלתית לעניין שירות לקוחות ויופעל פיילוט למרכז שירות ממשלתי אחיד. לצורך יישום החלטה .משרדית אשר תגיש תכנית ליישום העקרונות האמורים-זו הוקמה ועדה בין ייעול מערכת בתי המשפט החל מאמצע שנות השבעים מתמודדת מערכת המשפט עם גידול מתמיד בהיקף הפעילות בבתי המשפט, זאת כנגזרת של הצמיחה הכלכלית והשתכללות השוק הישראלי שאותן חווה המשק הישראלי בתקופה זו, כמו גם עלייה תלולה .)במספרם של עורכי דין ועלייה בתופעות חברתיות שונות ובכלל זה גידול בפשיעה (לרבות הפשיעה הכלכלית והמאורגנת העומס המוטל על מערכת המשפט בא לידי ביטוי, בין היתר, בהימשכות זמן הטיפול בתיקים, בירידה בקצב התיקים הנסגרים בשנה, עלייה מתמדת בתשומות הניתנות למערכת ועוד. כך לדוגמה, עומד מלאי התיקים אשר אינם נסגרים 72 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים תיקים1,500- אלף תיקים בעשור האחרון, ובמקביל קצב סגירת תיקים לשופט ירד מכ500-450-בשנה פלונית על כ . כל זאת על אף תוספות משאבים ניכרות שנוספו בשנים האחרונות2009- תיקים בשנה ב1,080- לכ2004-בשנה ב .)2010 שופטים בשנת623- ל2000 שופטים בשנת462-למערכת, ובהן עלייה ניכרת במספר השופטים והרשמים (מ בשנים האחרונות נערכו מספר שינויים שנועדו לשפר ולייעל את מערכת המשפט, ביניהם: הוספת תקני שופטים ורשמים, הוספת תקני מזכירים, בינוי בתי משפט חדשים, הקמת מחלקות לניתוב תיקים, הקצאת עוזרים משפטיים ומתמחים לתמיכה בעבודת השופטים, צמצום מותבים לחיסכון בזמן שיפוטי, הפנייה להליכי גישור או בוררות, הטמעת שיטות לניהול זמן שיפוטי, הדרכות והכשרות בתחום האדמיניסטרציה השיפוטית ועוד. עם זאת, במהלכים האמורים לא היה די כדי לאפשר מענה מתאים לביקושים ההולכים וגדלים לשירותי המערכת. נוכח דברים אלה, מתעורר הצורך לנקוט מהלך מקיף וכולל שיביא לצמצום משמעותי של מלאי התיקים, צמצום משך הטיפול בתיק והפחתת העומס בבתי המשפט. יישומו של מהלך זה כרוך בבחינה קפדנית ומעמיקה של מערכת בתי המשפט על רבדיה השונים, לימוד התהליכים הרלוונטיים, הפקת לקחים והסקת מסקנות אופרטיביות, כל זאת תוך שימת לב לאמות המידה המקובלות .בהקשר זה בעולם במקביל לבחינה הכוללת של המערכת, ניתן כבר בשלב הנוכחי להצביע על מקצת מהכשלים אשר תורמים להגברת העומס המתואר לעיל ועל הכלים להתמודדות עמם, זאת באמצעות יישום חלק מהמלצותיה של הוועדה לבחינת דרכי . הוועדה מיפתה בעיות שונות במערכת2008 ייעול ההליכים המשפטיים בראשות השופטת רות רונן שהוקמה בשנת (כגון אי קיומן של אגרות בגין בקשות ביניים, היעדר חובה להטלת הוצאות משפט ושכר טרחה על בעלי הדין, נוהלי דין שונים אשר אינם יעילים ואשר גורמים לסרבול במערכת ועוד) כמו כן הציעה הוועדה דרכים לייעול ולשיפור דרכי .העבודה תוך הקלת העומס המוטל על המערכת ושיפור השירות לאזרח בהתאם לאמור ובמסגרת התכנית הכלכלית מוצע לפעול במשולב — ליישם צעדים פרטניים בטווח המיידי כנגזרת מהמלצות הוועדה, ובמקביל — לערוך בחינה מעמיקה של המערכת כמכלול. כאמור פעולות אלו יביאו לשיפור השירות .לאזרח באופן שיתרום לפעילות העסקית והפרטית במשק ויגדילו את שביעות רצון הציבור מהמערכת 73 2012-‏2011עיקרי התקציב צעדים כלכליים מרכזיים נוספים שיפור התחרותיות בשווקים מקומיים שוק התקשורת 18- עמד על כ2008 ענף הסלולר — ענף הסלולר הוא הענף המרכזי בשוק התקשורת. מחזור הפעילות של הענף בשנת , ש"ח. מעבר לכך4,000-מיליארד ש"ח. ההוצאה השנתית הממוצעת על שירותי סלולר למשק בית הסתכמה בשנה זו בכ חשוב לציין כי ההוצאה של משקי הבית עולה כאחוז מההכנסה ככל שההכנסה של משק הבית קטנה — משק בית . מהכנסתו1.5%- מההכנסות על שירותי סלולר, בעוד משק בית בחמישון התחתון מוציא כ5%-בחמישון העליון מוציא כ .דהיינו, הנטל על משקי בית בעשירונים נמוכים גדול משמעותית מזה המוטל על משקי בית בעשירונים גבוהים ענף הסלולר מתאפיין בריכוזיות ובקיומם של חסמים המונעים כניסת מתחרים חדשים לתחום, למרות הרווחיות ממחזור המכירות. בין יתר האינדיקציות35%- מיליארד ש"ח בשנה) — כ6- של כEBITDA( העצומה הקיימת בתחום זה לכך ניתן למנות את רמת המחירים בתחום, הניידות הנמוכה בענף, חסמי המעבר של צרכנים ופערים גדולים מאוד בין .המחירים המוצעים לצרכנים מאוגדים לבין אלו המוצעים לצרכנים פרטיים לאור יתרונם הטבעי והברור של המפעילים הקיימים על פני מפעיל חדש שייכנס לשוק הסלולר, בעיקר בתחום התשתיות, ובשל חסמי הכניסה הגבוהים לשוק זה, נדרשת התערבות שתקדם תחרות בתחום ותאפשר כניסה של .מפעיל סלולארי נוסף לצורך כך, בהמשך להחלטות הממשלה בעניין, מוצעים מכלול של כלים במסגרת התכנית הכלכלית שיאפשרו כניסה של :מפעילים נוספים. במרכזם ניתן לציין את אלו z z .)חיוב המפעילים הקיימים לספק שירותי נדידה למפעיל חדש (שימוש ברשת של המפעילים הקיימים z z .הסרת חסמי מעבר צרכניים z z .רפורמה בציוד קצה בסלולר z z .יצירת מסלול תכנון סביר לצורך הקמת רשת על ידי מפעיל חדש z z .)VOB( מתן רישיונות למפעילים סלולאריים הפועלים על גבי רשת האינטרנט תחום הפס הרחב — תחום הפס הרחב מהווה מרכיב משמעותי נוסף בתחום התקשורת, בין היתר בהיבט של הגישה .לאינטרנט במהירויות גבוהות ולשירותי תוכן מתקדמים וכן כבסיס לשירותי תקשורת אחרים הנשענים על תשתית זו . של חברת בזק והשנייה מבוססת כבלים של חברת הוטDSL בישראל קיימות שתי תשתיות פס רחב: האחת מבוססת 74 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים מחקרים רבים שנערכו על השפעות הגידול בחדירה ובשימוש בפס הרחב, הובילו לתובנה כי לפריסת תשתיות האינטרנט חשיבות רבה בקידום הפיתוח הכלכלי. בין התועלות השונות ניתן למנות תרומה לצמיחה הכלכלית, לצמצום הפערים .החברתיים ולעידוד חדשנות בתחומים שונים ספקיות התשתית הקיימות (חברות בזק והוט) משדרגות בימים אלו את הרשתות. השדרוגים צפויים לאפשר לצרכן הישראלי ליהנות בטווח הזמן הקרוב מגישה לרשת, במהירויות ובמחיר שאינם חורגים משמעותית מהסטנדרט לאומי המקובל כיום, אך גם אינם מציבים את ישראל בקדמת התמונה העולמית של פיתוח התשתיות והגישה-הבין לאינטרנט. יתרה מכך, התחרות המוגבלת בין ספקיות התשתית, והעובדה שלשתיהן אינטרסים שונים לאורך שרשרת הערך של השוק (בתחומי הטלוויזיה, הטלפוניה, והסלולר), אינם מבטיחים כי גם בטווח הבינוני והארוך יעמדו לרשות .ישראל תשתיות מפותחות, שיאפשרו שירות יעיל ומתקדם לצרכן הישראלי בניגוד לגורמים אחרים, חברת החשמל נהנית מיתרון של יכולת פריסה עילית של רשת החשמל עד לבית הלקוח (מנתוני מהרשת, לעומת אחוז זניח אצל חברות בזק והוט). פריסה זו תאפשר פריסה זולה ומהירה של90%-חברת החשמל כ .רשת סיבים אופטיים על גבי רשת החשמל של חברת החשמל לאור זאת החליטה הממשלה להתיר לחברת החשמל לישראל לפעול בשוק התקשורת כמפעילת תשתית נוספת של פס ,). פעילות זו תבוצע במסגרת חברה מעורבתFTTH — , להלןFiber To The Home( רחב, מבוססת סיבים אופטיים בהפרדה מבנית מלאה מחברת החשמל, וישלוט בה גורם פרטי. על החברה יחולו מגבלות נוספות שלא יאפשרו סבסוד .צולב בין פעילות החשמל לבין פעילויות התקשורת. החלטה זו אינה דורשת, ככל הנראה, תיקוני חקיקה הקמת תשתית זו תציב את ישראל בקדמת הטכנולוגיה העולמית ותאשפר למשק ליהנות מיתרונות משמעותיים בתחום .זה מניעת הגבלים עסקיים בתחום הספנות והחקלאות ) לחוק ההגבלים7(3 ענף הספנות נהנה בישראל מפטור היסטורי מתחולת דיני ההגבלים העסקיים, וזאת מכוח סעיף העסקיים. הוראת הפטור האמורה מאפשרת לחברות הספנות להתקשר ביניהן תוך תיאום מחירים ושירותים וללא אפשרות של הממונה על ההגבלים העסקיים לבחון הסכמים אלו. בשנים האחרונות רווחת מגמה בקרב המדינות המפותחות לצמצם את הפטורים מתחולת דיני ההגבלים העסקיים מתוך ההבנה שהתחרות בענף משיאה את התועלת המליץ בפני מדינות הארגון לצמצם את הפטורים, ובאירופה בוטלOECD-למשתמשים. כך לדוגמה, דו"ח של ארגון ה . הפטור להסכמי קונפרנס ועודכן הפטור להסכמי קונסורציום תוך שינוי התנאים לקיומו2008 בשנת החלת דיני הגבלים עסקיים על ענף הספנות עולה בקנה אחד עם הרצון להגביר את התחרותיות, ובכך להביא להפחתת התשלומים בגין שירותי ההובלה ולהעלאת רמת השירות. החלת דינים אלו מהווה התאמה של מצב הרגולציה בתחום ההגבלים העסקיים למגמות העולמיות ולמצב באיחוד האירופי. כמו כן, המהלך מהווה צעד משלים לרפורמה בתעריפי .הנמלים הצפויה לחול בשנה זו 75 2012-‏2011עיקרי התקציב , במקביל להתקנת פטור סוג, חברות התעופה2009 בכל הנוגע לענף התעופה, והחל משנת2006 מהלך דומה בוצע בשנת מגישות הסכמים שונים לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים. יש לציין כי חלק מן ההסכמים שהוגשו לממונה לא .זכו לאישור בשל היותם, לדעת הממונה, מגבילי תחרות ופוגעים ברווחת הצרכנים הפטור שניתן להסדרים כובלים הנוגעים לגידול ולשיווק של התוצרת החקלאית, נועד להגן בראש ובראשונה על המגדלים, בשל חוסר האיזון בינם לבין המשווקים הקמעונאים. זאת בעקבות חיי המדף הקצרים והעונתיות המאפיינים את התוצרת החקלאית וכן בשל היקף פעילותו של החקלאי הבודד. בעת חקיקת החוק ניתן הפטור גם לעוסקים בשיווק סיטונאי, שכן רוב הסיטונאים היו החקלאים עצמם, באמצעות ארגוני מגדלים שונים. אולם, עם השנים המשווקים הקמעונאים הגדולים במשק החלו לשווק גם בסיטונאות, שינוי המערער את שיווי המשקל שהמחוקק התכוון אליו .ומאפשר למקטע הקמעונאי לגרוף את עודף היצרן ועודף הצרכן כאחד בהתאם לאמור, מוצע להחיל את חוק ההגבלים העסקיים על משווק סיטונאי שהוא גם משווק קמעונאי, ולהתיר את .הפטור מהסדרים כובלים על חקלאים ומשווקים סיטונאים שאינם קמעונאים מערכת הבריאות מיליארד ש"ח עבור הוספת1.3- גדל תקציב סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים בכ2010-2008 בשנים מיליון ש"ח מתוך הסכום65 החליטה הממשלה להקצות סכום של2010 טכנולוגיות ושירותים חדשים לסל. בשנת .האמור לצורך הכנסת תחום חדש לסל השירותים הציבורי — טיפולי שיניים מונעים ומשמרים לילדים . במסגרת ההסכם נקבע2013-2011 אישרה הממשלה את ההסכם בין שרי הבריאות והאוצר לשנים2011 לקראת שנת מיליון ש"ח עבור הוספת טכנולוגיות ושירותים300-כי בכל אחת מהשנים האמורות יתווסף לסל שירותי הבריאות כ 2012-2011 מיליון ש"ח, ובכל אחת מהשנים127 יתווספו לסל שירותי הבריאות2011 חדשים לסל. בנוסף לכך, בשנת .14 מיליון ש"ח עבור הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל80 יתווספו בנוסף לסכומים האמורים הגדילה הממשלה את התקציב הניתן לקופות החולים בגין גידול האוכלוסייה והזדקנותה . בהתאם לאמור, סך התוספת שניתנה2010-‏2008 מיליון ש"ח בכל שנה ביחס לשיעור שנקבע בשנים90-בסכום של כ . מיליארד ש"ח1.45-בתחום הבריאות שבאחריות קופות החולים יעמוד על כ פעלו כל בתי חולים הממשלתיים בהתאם להסכמי רכש שנחתמו עם כל קופות החולים. במסגרת2010-2008 בשנים משרדי בדבר הסדרי ההתחשבנות בין בתי החולים ובין קופות-החלטות התקציב אימצה הממשלה המלצות צוות בין . הסדרי ההתחשבנות כאמור נקבעים בהוראת שעה אחת לשלוש שנים ומשמשים כבסיס2013-2011 החולים לשנים .להסכמי רכש בין קופות החולים לבתי החולים אתגר נוסף העומד בפני מערכת הבריאות בשנים הקרובות הוא הצורך לשפר את ניהול משאבי המערכת ובכלל זה תכנון ,וניהול כוח האדם והקצאתו בהתאם לצרכים הלאומיים. בהתאם לכך אימצה הממשלה, במסגרת התכנית הכלכלית :מספר הצעות שתכליתן שיפור הניהול במערכת הבריאות כמפורט להלן 76 2012-2011המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים z z הקמת צוות לבחינת ניהול כוח האדם במערכת הבריאות באופן כולל ובכלל זה תכנון מערך ההתמחויות וחלוקת .הסמכויות בין המקצועות השונים במערכת הבריאות z z .שיפור אופן בחירת מנהלי בתי החולים z z .הקמת צוות לצורך קביעת כללים לעבודה נוספת של רופאים בשירות המדינה z z .אפשרות מתן מרשם על ידי רוקח כמו כן מוצע לקבוע את הוראת השעה שעניינה דיווחים על תרומות במערכת הבריאות כהוראת קבע, להרחיב את חובת הדיווח על גופים נוספים ולהוסיף לה דיווחים על סכומי התרומות. בנוסף, מוצע לפעול לייעול מערך זימון התורים לרפואה מקצועית וביקורים נוספים הכרוכים בתשלום השתתפות עצמית באמצעות מתן אפשרות לקופות החולים . שקלים במקרה של אי ביטול תור שנקבע מראש ללא סיבה מוצדקת10 לגבות תשלום של עד מערכת הביטחון את עיקרי ההמלצות של הוועדה לבחינת תקציב הביטחון2119 אימצה הממשלה בהחלטה2007 ביולי29 בתאריך .)" "ועדת ברודט-(להלן המלצות ועדת ברודט נשענות על שני נדבכים מרכזיים: מתן תוספת תקציבית משמעותית בכפוף להליכי התייעלות אשר יאפשרו למערכת הביטחון לעמוד במשימת ההתעצמות. בהתאם המליצה הוועדה על תוספת תקציבית למערכת מיליארד שקלים במתווה מדורג על פני עשור ועל הליכי התייעלות אשר יפנו מקורות פנימיים, במתווה46 הביטחון בסך .) לעיקרי ההמלצות35-31 מיליארד ש"ח בעשור (המלצות30-מדורג ובבסיס התקציב, המסתכמים ב בהקשר זה הדגישה הוועדה, כקו מנחה בעבודתה, ובהכירה את היקפי התקציב שנדרשו על ידי מערכת הביטחון במהלך השנים ואת תמונת האתגרים, כי "פתרון שיישען רק על תוספת תקציב ללא שאר המרכיבים לא רק שלא יפתור את .) לדו"ח29 הבעיה אלא יחריף אותה וידרדר גם חלקים אחרים של המשק והחברה הישראלית למשבר" (עמוד — הוועדה אף המליצה על כיווני ההתייעלות העיקריים שעל מערכת הביטחון להנהיג, ובכללם: התייעלות בכוח אדם קבע, אזרחים עובדי צה"ל ועובדי משרד הביטחון; חיסכון בנושאי פרישה ופנסיה; מיקור חוץ ואזרוח; ביטול כפילויות לעיקרי ההמלצות), בהדגישה כי תכנית ההתייעלות המוצעת אינה15 בין צה"ל למשרד הביטחון ובתוך הצבא (סעיף .) לעיקרי ההמלצות17 ממצה את מלוא פוטנציאל ההתייעלות (סעיף 26 מיום4711 , כפי שנקבע בהחלטת ממשלה2011 המלצה נוספת של הוועדה היא קיצור שירות החובה החל משנת , אשר אימצה את המלצות ועדת בן בסט שעסקה בנושא. יודגש כי המלצות אלה התקבלו כשנה לאחר2006 בפברואר .סיום מלחמת לבנון השנייה, כשתמונת האתגרים והאיומים עמדו לנגד עיני חברי הוועדה והממשלה החלטת הממשלה בנושא תקציב הביטחון יושמה במלואה בהיבט התוספת התקציבית, אך מרבית צעדי ההתייעלות .המומלצים בדוח ברודט לא יושמו או יושמו בחלקם. כך למשל, לא טופלו נושא גיל הפרישה, ביטול הכפילויות ועוד 77 2012-‏2011עיקרי התקציב מערכת הביטחון אמנם החלה, כשנתיים לאחר אימוץ הדוח, בתהליך בחינה של כיווני ההתייעלות ואף שכרה לשם כך חברת ייעוץ חיצונית, אולם טרם הוחל ביישום המסקנות הנוגעות מלכתחילה רק לרבדים מסוימים של ההתייעלות ולא .)טופלו נושאי כוח האדם המרכזיים שאומצו על ידי הממשלה (כמפורט לעיל יתרה מכך, מאז החלטות הממשלה בנושא תקציב הביטחון, ועל אף היישום המלא של ההחלטה במישור התוספות .התקציביות, התקבלו החלטות וסיכומים החורגים מהמתווה התקציבי שאומץ על ידי הממשלה , להתאים את קצב הגידול של תקציב הביטחון2012-2011 בהתאם לכך הוחלט, במסגרת התכנית הכלכלית לשנים לקצב שנקבע בעיקרי המלצות ועדת ברודט (תוך הפניית התוספות התקציביות שהוענקו או יועדו למערכת הביטחון מעבר למתווה האמור לנושאים אזרחיים). בעקבות כך הוחלט כי בסיס תקציב הביטחון יגדל רק בהתאם להמלצות .2012 מיליארד ש"ח בשנת1.3 וניכוי של2011 מיליארד ש"ח בשנת1.4 דו"ח ברודט, דהיינו: ניכוי של ,50 כיום לגיל45-כמו כן הוחלט, במסגרת התכנית הכלכלית, על העלאת גיל הפרישה הממוצע לכלל חיילי צה"ל, מכ .במתווה שיסוכם בין משרד האוצר לצה"ל בצד ההחלטות האמורות, הנחה ראש הממשלה את משרד האוצר ואת משרד הביטחון לקיים דיונים בנוגע להצעת האוצר לפעול לקיצור שירות החובה בצה"ל בחודש לכל שנתון במשך שש השנים הקרובות, ובהיעדר הסכמה הנחה .להעלות את הנושא להכרעת הממשלה לצורך שיפור היעילות בהתקשרויות משרד הביטחון וכחלק מהשוואת משרד הביטחון ליתר משרדי הממשלה, הנחה משרדי בנושא תקנות חובת המכרזים. בשל העובדה כי צה"ל הוא בין-ראש הממשלה להמשיך את עבודת הצוות הבין הגופים הציבוריים היחידים אשר מערכת השכר שלהם אינה מנוהלת על ידי חשבות המשרד ואינה מונחית על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, קיים צורך בהסדרת הנושא במטרה להביא להעברה מדורגת של מערכת השכר הצה"לית .לניהולו ולהנחייתו של חשב משרד הביטחון 78 2012-2011הצעת התקציב לשנות הכספים 2012-2011הצעת התקציב לשנות הכספים מסגרות ההוצאה z z -, הכוללת את ההוצאה המותנית בהכנסה, מסתכמת בכ2012-2011 הצעת תקציב המדינה ברוטו לשנות הכספים .2012 מיליארד ש"ח בשנת הכספים385.0- ובכ2011 מיליארד ש"ח בשנת הכספים366.8 z z מיליארד ש"ח בשנת271.2- עומדת על כ2012-2011 ההוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה בשנות הכספים .2012 מיליארד ש"ח בשנת הכספים284.7- ועל כ2011 הכספים z z מההוצאה2.7%- כהגדרתה לחישוב מגבלת ההוצאה גבוהה במונחים ריאליים בכ2011 ההוצאה התקציבית לשנת פעמיות שהתווספו בשנים- (תקציב מקורי, בניכוי ההוצאות החד2010 התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת להתמודדות עם השפעות המשבר הכלכלי העולמי על המשק המקומי). גידול ריאלי זה מורכב מתוספת2010-2009 מיליארד ש"ח בגין עדכון מחירים ומניכוי5.2- מיליארד ש"ח כנגזרת של כלל ההוצאה, מתוספת של כ6.7-של כ .פעמיות כאמור לעיל, בהתאם לכלל הפיסקאלי-ההוצאות החד z z מההוצאה2.7%- כהגדרתה לחישוב מגבלת ההוצאה, גבוהה במונחים ריאליים בכ2012 ההוצאה התקציבית לשנת .) (הצעת התקציב2011 התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת שינויים בהצעת התקציב בהתאמה. בהתאם למדיניות5%- וב7.3%- ב2012-2011 ההוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה גדלה בשנים יהיו בתחומים החברתיים השונים (החינוך, הבריאות2012-2011 הממשלה, עיקרי הגידולים בתקציב המדינה לשנים .והביטוח הלאומי), בתחום תשתיות התחבורה, בתחום ביטחון הפנים, ובהעברות לשלטון המקומי ולמגזר העסקי ,הגידולים האמורים, בהתאם לסדר העדיפויות של הממשלה, מתאפשרים נוכח האחריות הפיסקאלית שנקטה הממשלה אשר הובילה לירידה בחוב ובגירעון הממשלתי כשיעור מהתוצר ולקיטון בתשלומי הריבית, ונוכח החלטת הממשלה על .ביצוע הפחתה ריאלית בתקציב משרד הביטחון : בהשוואה לשנה הקודמת2012-2011 להלן עיקרי השינויים בהצעת התקציב לשנות הכספים z z . הקיטון2010 בהשוואה לחוק התקציב לשנת3.1%- בשיעור של כ2011 תשלומי הריבית יקטנו בשנת הכספים כמו גם מצפי לסביבת2012-2011 נובע מגירעון ממשלתי נמוך מהצפוי בשנים2011 בתשלומי הריבית בשנת 2012 ריביות נמוכה יחסית ומירידה בערכו של החוב הדולרי בעקבות תיסוף השקל מול הדולר. בשנת הכספים . הגידול הצפוי בתשלומי2011 בהשוואה להצעת התקציב לשנת הכספים4.7%-יגדלו תשלומי הריבית בשיעור של כ נובע בעיקר מהעלייה הצפויה בסביבת הריביות ומהמשך הגידול בחוב הממשלתי עקב הגירעון2012 הריבית בשנת 79 2012-‏2011עיקרי התקציב בשיעור של2010 יגדלו לעומת חוק התקציב לשנת2012 התקציבי. נציין כי תשלומי הריבית בשנת הכספים בלבד. יש לזכור כי מדובר בגידול נומינלי עקב הגידול בחוב הנומינלי. בבחינה של יחס תשלומי הריבית1.5%-כ .2012 תוצר בשנת4.2%- לכ2010 תוצר מקומי גולמי (להלן: "תוצר") בשנת4.7%-לעומת התוצר קיימת ירידה מכ . נמוך משמעותית מהגידול בהוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה1.5% כמו כן, גידול זה של z z 2012 . בשנת הכספים2010 בהשוואה לחוק התקציב לשנת6.7%- תגדל בכ2011 ההוצאה האזרחית לשנת הכספים . גידולי תקציב אלו דומים2011 בהשוואה להצעת התקציב לשנת הכספים5.3%-תגדל ההוצאה האזרחית בכ . הם נובעים ממדיניות הממשלה לטפל2011-2012 לגידול בהוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה בשנים 'באופן מקיף בתחום המו"פ והתעשיות עתירות הידע, לחזק את החינוך (לרבות המשך יישום רפורמת 'אופק חדש .במערכת החינוך), להוביל רפורמה בהשכלה הגבוהה ולחזק את המערך לביטחון הפנים z z . בשנת הכספים2010 בהשוואה לחוק התקציב לשנת1.9%- תגדל בכ2011 ההוצאה הביטחונית לשנת הכספים . גידולי תקציב2011 בהשוואה להצעת התקציב לשנת הכספים2.9%- תגדל ההוצאה הביטחונית בשיעור של כ2012 , ומאפשרים כאמור גידולים2012-2011 אלו נמוכים מהגידול בהוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה בשנים מושפע מהחלטת2012-2011 בתחומי ההוצאה האחרים. הגידול המתון בהוצאה הביטחונית בשנות הכספים לבצע הפחתה ריאלית בתקציב משרד הביטחון הנגזר ממתווה ברודט ואחרים. כמו2010 ביולי15 הממשלה מיום מיליון דולר (יחד עם זאת, התיסוף החד של225- בכ2011 לשנת2010 כן, תקציב הסיוע האמריקני גדל בין שנת גדל תקציב2012 לשנת2011 גורם לירידה בערכו השקלי של הסיוע). בין שנת2011 לשנת2010 השקל בין שנת מיליון נוספים (אשר יבואו לידי ביטוי בגידול בתקציב השקלי בהנחה שלא ימשך תיסוף75-הסיוע האמריקני בכ .)השקל z z בהשוואה לחוק התקציב לשנת11.2%- בשיעור של כ2011 תשלומי ההעברה והתמיכות יגדלו בשנת הכספים בהשוואה להצעת התקציב5.4%- יגדלו תשלומי ההעברה והתמיכות בשיעור של כ2012 . בשנת הכספים2010 . גידולי תקציב אלו גבוהים משמעותית מהגידול בהוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה2011 לשנת הכספים נובעים ממדיניות הממשלה2012-2011 . הגידול בתשלומי ההעברה והתמיכות בשנות הכספים2012-2011 בשנים על הגדלה בצורה ניכרת של הקצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, על הגדלת מענקי האיזון ומימון תכניות הבראה לשלטון המקומי, על תוספת טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל שירותי הבריאות ועל הגדלת התקציב .המועבר למגזר העסקי z z . בשנת הכספים2010 בהשוואה לחוק התקציב לשנת14.2%- בכ2011 השקעות ומתן האשראי יגדלו בשנת הכספים . בדומה לתשלומי2011 בהשוואה להצעת התקציב לשנת הכספים5.5%- יגדלו ההשקעות ומתן אשראי בכ2012 ההעברה והתמיכות, גם גידולי תקציב אלו גבוהים משמעותית מהגידול בהוצאה התקציבית לחישוב מגבלת נובע בעיקר מהחלטות2012-2011 . הגידול בהשקעות ומתן אשראי בשנות הכספים2012-2011 ההוצאה בשנים ממשלה על הגדלת ההוצאה בתחום תשתיות התחבורה לרבות פיתוח מואץ של תשתיות התחבורה הציבורית .ומערכות הסעת ההמונים z z - בכ2011 תשלומי הקרן (החזרי קרן ההלוואות), למעט החזרי קרן למוסד לביטוח לאומי, יגדלו בשנת הכספים יגדלו תשלומי הקרן, למעט החזרי קרן למוסד2012 . בשנת הכספים2010 בהשוואה לחוק התקציב לשנת11.2% . השינויים בתשלומי הקרן הם2012 בהשוואה להצעת התקציב לשנת הכספים5.5%-לביטוח לאומי, בשיעור של כ פועל יוצא של מבנה לוחות הסילוקין של החוב. תשלומים אלה אינם כלולים בחישוב הגירעון ובחישוב ההוצאה .1992-המותרת לפי חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב 80 2012-2011הצעת התקציב לשנות הכספים ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת הוצאה נטו306,836,623 325,287,959 348,185,234 365,916,172 ======= ======== ======== ======== ======== הוצאה מותנית11,687,002 16,511,485 18,652,664 19,072,349 )2+1(הכול תקציב ברוטו -סך318,523,625 341,799,444 366,837,898 384,988,521 ================== ======== ======== ======== ======== 1הכול הוצאות ומתן אשראי-סך257,932,911 272,554,444 289,848,898 303,729,521 ----------------- -------------- ------------- ------------- ------------- 1.1צריכה אזרחית54,868,514 63,287,684 67,382,623 70,292,079 ---------------- --------------- --------------- --------------- --------------- שכר בארץ36,108,867 39,125,472 42,446,777 44,008,434 קניות בארץ16,863,186 21,839,411 22,786,220 24,082,734 שכר וקניות בחו"ל1,896,461 2,322,801 2,149,626 2,200,911 1.2צריכה ביטחונית58,369,906 53,782,582 54,094,605 55,627,109 -------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- שכר20,756,058 22,515,432 22,131,433 22,831,778 תשלומי העברה2,300,265 2,219,208 2,234,275 2,256,393 קניות23,313,128 17,232,029 18,540,836 19,114,180 בינוי3019735 1,005,405 1,005,405 1,005,405 קניות בחו"ל8,619,736 10,480,816 9,768,128 10,011,780 הוצאות חירום ותיאום הפעולות בשטחים360,984 329,692 414,528 407,573 1.3 תשלומי העברה ותמיכות88,807,256 87,463,127 96,942,527 101,283,083 -------------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- לרשויות המקומיות12,875,996 12,340,450 14,185,339 14,257,990 למועצות הדתיות189,179 230,193 235,839 238,707 לפרטים ולמוסדות46,885,023 45,121,749 49,909,736 52,545,170 תמיכות במחירי מצרכי היסוד2,359,469 2,690,683 2,880,395 3,175,926 העברות למוסד לביטוח הלאומי26,497,589 27,080,052 29,731,218 31,065,290 1.4השקעות ומתן אשראי14,932,682 17,417,890 19,894,819 20,982,781 --------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- השקעה ישירה13,487,126 14,914,338 17,416,610 18,309,547 ההוצאה ברוטו לפי סיווג כלכלי )(באלפי ש"ח 81 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת מזה: שיכון1,907,433 1,997,148 2,898,219 2,765,983 מתן אשראי1,445,556 2,503,552 2,478,209 2,673,234 מזה: שיכון519,841 819,232 706,425 714,177 1.5תשלומי ריבית וסבסוד אשראי33,572,019 38,039,320 36,838,176 38,577,176 ------------------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- תשלומי ריבית בארץ27,942,325 30,962,000 30,887,000 31,673,000 סבסוד אשראי4,345 22,320 7,176 7,176 תשלומי ריבית בחו"ל5,625,349 7,055,000 5,944,000 6,897,000 1.6הוצאות שונות7,382,534 7,523,000 8,428,000 9,097,000 ----------------- --------------- --------------- --------------- --------------- פירעון קרן לביטוח הלאומי7,382,534 7,523,000 8,428,000 9,097,000 שונות 1.7רזרבות5,040,841 6,268,148 7,870,293 ---------- --------------- --------------- --------------- --------------- 2פירעון חובות קרן60,590,714 69,245,000 76,989,000 81,259,000 ----------------------- ------------- ------------- ------------- ------------- פירעון בארץ לציבור52,928,982 55,840,000 71,345,000 72,601,000 פירעון חובות בחו"ל7,661,732 13,405,000 5,644,000 8,658,000 )ההוצאה ברוטו לפי סיווג כלכלי (המשך 82 2012-2005ניתוח התפתחות הצעת התקציב בשנות הכספים ניתוח התפתחות הצעת התקציב בשנות הכספים 2012-2005 . החלק הראשון מציג את התפתחות2012-2005 פרק זה מציג ניתוח של התפתחות ההוצאה התקציבית בין השנים ההוצאה התקציבית לפי תחומי פעולה עיקריים דוגמת הביטחון והסדר הציבורי, חינוך, בריאות וכדומה. החלק השני מציג את התפתחות ההוצאה לפי מיון כלכלי, כלומר התפתחות ההוצאה לשכר, לקניות, תשלומי העברה ועוד. הניתוחים הנ"ל מוצגים בשני אופנים: הראשון מציג את השינוי הריאלי בכל אחד מן התחומים לאורך זמן. השני מציג את השינוי בהתפלגות ההוצאה התקציבית, כלומר את השינוי בחלקו של כל תחום מתוך סך ההוצאה התקציבית. מהשוואה זו ניתן לראות אילו תחומי הוצאה הגדילו את חלקם היחסי בהוצאה התקציבית לאורך התקופה ואילו תחומי הוצאה הצטמצמו באופן יחסי ופינו מקורות בתוך מסגרת התקציב. שינויים אלה בהתפלגות התקציבית יכולים לנבוע משינויים בסדרי העדיפויות אך גם מיצירת מנגנונים חוץ תקציביים ומדינאמיקות פנימיות בתוך התקציב המובילות להתנהגות שונה של כל רכיב הוצאה. דוגמה לדינאמיקה מעין זו היא התפתחות ההוצאה לריבית. כך למשל, במקרה שסך החוב הממשלתי נותר ללא שינוי אך שיעור הריבית בעת גיוס החוב יורד, סך ההוצאה לריבית קטנה וכתוצאה מכך חלה .ירידה בחלקה של ההוצאה לריבית מתוך סך ההוצאה אמנם ההוצאה התקציבית מייצגת את עיקר מדיניות התקצוב של הממשלה אך קיימות פעולות והוצאות נוספות הממומנות על ידי הציבור אשר אינן באות לידי ביטוי מלא בתקציב עצמו. לכן, על מנת לקבל תמונה מלאה של התפתחות ההוצאה הממשלתית יש להתייחס גם אליהן. ההוצאות הבולטות ביותר בהקשר זה הן הוצאות המוסד לביטוח לאומי וההוצאה על סל הבריאות, אליהן נתייחס במהלך הניתוח של תחומי ההוצאה. אל פעולות אחרות של .הממשלה שאינן באות לידי ביטוי מלא בהוצאה התקציבית נתייחס בקצרה בחלק השלישי התפתחות ההוצאה התקציבית לפי תחומי פעולה עיקריים במונחים ריאליים, גידול12%- גדל סך ההוצאה התקציבית (ללא הוצאה מותנית בהכנסה) בכ2012-2005 בין השנים בממוצע שנתי. כתוצאה מהירידה בחלקה של הוצאה לריבית מסך התקציב, שנבעה מגידול נמוך יחסית1.6% ריאלי של בחוב הממשלתי וירידת שיעורי הריבית על החוב, סך ההוצאה התקציבית בניכוי הוצאות הריבית גדל בשנים אלה .) בממוצע שנתי2.1% אחוזים (גידול ריאלי של16%-בכ , הם ביטחון וסדר ציבורי המהווים כרבע מהתקציב2012-2011 תחומי ההוצאה העיקריים בהצעת התקציב לשנים .)14%-) וריבית (כ14%-), רווחה וביטחון סוציאלי (כ15%-חינוך וההשכלה הגבוהה (כ תחומי ההוצאה העיקריים שחלקם מתוך סך ההוצאה התקציבית גדל בשנים אלה הם ההוצאה לרווחה ולביטוח נקודות1.4- (כתוצאה מכך חלקה של הוצאה זו בתקציב גדל ב3.2% סוציאלי שגדלה בשיעור שנתי ריאלי ממוצע של 83 2012-‏2011עיקרי התקציב נקודות אחוז1.1 (גידול של2.7% אחוז), ההוצאה לחינוך וההשכלה הגבוהה שגדלה בשיעור שנתי ריאלי ממוצע של נקודת אחוז0.9 אחוזים (גידול של4.7% מתוך התקציב) וההוצאה על תחבורה שגדלה בשיעור שנתי ריאלי ממוצע של מתוך סך ההוצאה התקציבית). תחום הוצאה עיקרי שבו נרשמה ירידה הוא הריבית שירדה בשיעור שנתי ריאלי ממוצע .) נקודות אחוז3.2 , וכתוצאה מכך חלקה בתקציב הצטמצם באופן משמעותי (ירידה של1.4% של מעלה כי התחומים שחלקם גדל באופן משמעותי הם בריאות וחינוך2012-2009 בחינת ההתפתחויות בין השנים ואילו הירידה העיקרית הייתה בריבית. יצוין כי החישובים המוצגים בפרק זה מתבססים על ההוצאה נטו, ולכן אינם לוקחים בחשבון את הוצאות המשרדים השונים המותנות בהכנסות ייעודיות. כך למשל, בשנים האחרונות הגידול בסיוע הביטחוני האמריקני נרשם כהוצאה מותנית בהכנסה, ולכן הגידול הכולל בהוצאה הביטחונית גדול מהגידול .המופיע בהוצאה נטו והתפלגות לפי תחומי הוצאה מרכזיים2012-2005 ההוצאה התקציבית נטו בשנים תקציב מקורי, מיליארדי ש"ח, במחירים שוטפים 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012השינוי בנקודות אחוז בין 2005 2012-ל השינוי המצטבר במונחים *ריאליים סך הכול הוצאה215.5 219.0 230.0 235.7 248.2 256.0 271.2 284.7 12% התפלגות תחומי ההוצאה העיקריים מסך ההוצאה התקציבית הביטחון והסדר הציבורי 25.5% 25.2% 26.9% 26.6% 24.7% 25.7% 24.9% 24.4% -1.1% 7% חינוך וההשכלה הגבוהה 14.5% 14.7% 14.1% 14.5% 15.0% 15.6% 15.8% 15.6% 1.1% 20% רווחה וביטוח סוציאלי 12.6% 12.9% 12.9% 13.8% 14.4% 13.7% 14.2% 14.0% 1.4% 24% משרדים כלכליים ותשתיות 9.8% 9.6% 9.0% 8.9% 9.2% 8.9% 9.0% 9.1% -0.8% 3% בריאות6.9% 7.0% 7.1% 6.6% 6.6% 7.2% 7.4% 7.4% 0.5% 19% המשרדים המנהליים 4.3% 4.7% 4.7% 4.8% 3.9% 4.1% 4.2% 4.2% -0.2% 7% ריבית16.7% 16.2% 15.4% 14.6% 14.4% 14.8% 13.6% 13.5% -3.2% -10% הוצאות אחרות9.6% 9.8% 9.8% 10.2% 11.7% 9.9% 10.9% 11.8% 2.2% 37% סה"כ הוצאה בניכוי ריבית 179.4 183.5 194.5 201.1 212.6 218.0 234.4 246.1 16% 84 2012-2005ניתוח התפתחות הצעת התקציב בשנות הכספים 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012השינוי בנקודות אחוז בין 2005 2012-ל השינוי המצטבר במונחים *ריאליים הוצאות המוסד לביטוח לאומי** 41.6 43.9 45.3 48.0 53.1 57.3 60.4 63.3 29% סל הבריאות22.8 24.0 24.9 26.6 28.1 29.3 31.8 33.3 24% .השינוי הריאלי מחושב על בסיס השינוי במדד המחירים לצרכן ובכלל זה תחזיות לשנים הבאות * .ללא הוצאות תפעול ומילואים ** הערה מתודולוגית: הנתונים המוצגים הם בהתאם לתקציב המקורי המוגש לכנסת. בפועל, סעיפים תקציביים שונים משתנים כתוצאה משינויים בכנסת, מהעברת עודפים משנה לשנה, מצרכים דחופים המתפתחים במהלך השנה וכיוצא בזה. דוגמה להוצאה העוברת שינויים תכופים יחסית היא ההוצאה לביטחון. לכן, התפלגות ההוצאה בפועל בכל שנה ושנה בתחומים השונים יכולה להיות שונה במידת מה מהמוצג בטבלה. עם זאת, השינויים המצטברים משקפים באופן סביר את ההתפתחויות לאורך זמן וכתוצאה מכך את סדרי העדיפויות התקציביים. בנוסף לכך, לצורך שמירה על עקביות כל השינויים הריאליים מחושבים בהתאם למדד המחירים לצרכן. בפועל, על מנת לבצע ניתוח מלא של השינוי הכמותי בכל תחום ותחום יש להשתמש במדדים שונים. לניתוח ממוקד של תחומי ההוצאה הספציפיים ראו .את חוברות הצעת התקציב של המשרדים השונים בחינה של המדיניות הפיסקאלית הכוללת ושל סדרי העדיפויות בתקציב מצריכה גם בחינה של מרכיבי ההוצאה גדלו הוצאות המוסד2012‑ ל2005 הציבורית, אשר אינם נכללים באופן ישיר בהוצאה התקציבית. כך למשל, בין השנים ,3.5%-, קצב שנתי של כ29%-לביטוח לאומי (ללא הוצאות תפעול וללא תשלומי מילואים) בשיעור ריאלי מצטבר של כ . גידול זה נבע במידה רבה מהגדלת1.6% גבוה בהרבה משל הגידול בהוצאה התקציבית שעמד בתקופה זו, כאמור, על קצבאות הזקנה וקצבאות הילדים בשנתיים האחרונות. גם ההוצאה על סל הבריאות גדלה בתקופה זו בקצב מהיר של . לשנה במונחים ריאליים3%-כ ההתפתחויות התקציביות לפי מיון כלכלי בחינת השינויים התקציביים על פני זמן בחלוקה לפי מיון כלכלי מעלה כי השינוי המרכזי שנרשם בשנים אלה הוא בחלקה של ההוצאה על שכר וגמלאות (מתוך סך ההוצאה התקציבית) שבאה בעיקר על חשבון ירידה3%-גידול של כ .בהוצאה לתשלומי ריבית יש לציין כי פילוח השינוי בין שכר לגמלאות מעלה כי מעט יותר ממחצית מהגידול נבע מהעלייה בתשלומי הגמלאות ). זאת, על אף שההוצאה הכוללת לגמלאות2012 בשנת6.2%- ל2005 בשנת4.7%-(חלקן בסך ההוצאה התקציבית גדל מ 85 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2005 השינוי הריאלי המצטבר לפי תחומי הוצאה בשנים ביטוח לאומי לא כולל חלק מהתוספת התקציבית, הנובעת מהגידול בסיוע הביטחוני האמריקאי. * בנוסף, לא כולל תוספות הניתנות במהלך השנה, להן יכולה להיות השפעה משמעותית על ההוצאה הביטחונית, בה קיימת שונות רבה. השינוי במרכיבי ההוצאה כאחוז מסך ההוצאה התקציבית 2012-2005 לפי מיון כלכלי בשנים אינן6%- מסך ההוצאה התקציבית. ההוצאות הנוספות בשיעור של כ94%-הערה: ההוצאות המוצגות בתרשים מסתכמות לכ .מסווגות למיונים כלכליים אלו. חלקן היחסי מהתקציב נותר ללא שינוי בשתי נקודות הזמן המוצגות 86 2012-2005ניתוח התפתחות הצעת התקציב בשנות הכספים בממוצע שנתי בשנים5.7%- מההוצאה לשכר. הגידול המהיר בהוצאה לגמלאות (גידול ריאלי של כ40%-מהווה פחות מ פעמיות שניתנו לבסיס הקצבה של- בהוצאות לשכר) נבע בחלקו מתוספות חד2.8%-אלה לעומת גידול ריאלי של כ גמלאים המבוטחים בפנסיה תקציבית (כחלק מהסכם המעבר להצמדה למדד המחירים לצרכן). עם זאת, הוא גם משקף .את הנטל הגדל והולך של הגמלאות על סך ההוצאה התקציבית פעולות ממשלתיות נוספות שאינן באות לידי ביטוי בהוצאה התקציבית תחום משמעותי שאינו מופיע באופן ישיר בהוצאה התקציבית, אך יש להתייחס אליו בניתוח המדיניות התקציבית וסדרי העדיפויות התקציביים הוא הטבות המס. הטבות המס מהוות מעין "סובסידיה" , ולכן יש להתייחס אליהן בעת קביעת המדיניות הכלכלית וסדרי העדיפויות בתקציב כאל כל הוצאה תקציבית אחרת. רבות מהטבות המס באות לידי ביטוי בסיוע לתעשייה ולתעסוקה, למשל דרך החוק לעידוד השקעות הון או דרך זיכויי מס שונים המגדילים את השכר נטו, וכתוצאה מכך משפיעים על התמריצים לעבודה ומצמצמים את הוצאות השכר של המעסיקים (להרחבה בנושא .)הטבות המס ראו את הפרק על הכנסות המדינה ממסים פעולות רלוונטיות נוספות הן פרויקטים משותפים עם הסקטור הפרטי המשפיעים על סך ההשקעה הציבורית על אף שאינם מופיעים באופן מלא בהוצאה התקציבית וכן מתן ערבויות לגופים שונים המהווה סבסוד לפעולותיהם. השקעות נוספות הנעשות שלא במסגרת תקציב המדינה הן השקעות הממומנות באופן ישיר על ידי הציבור. דוגמה לכך הן .ההשקעות במשק החשמל והמים הממומנות באופן חלקי או מלא דרך תעריפי המוצרים 87 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011הגירעון ומימונו לשנות הכספים ההוצאות וההכנסות לחישוב הגירעון z z 283.4- ועל כ2011 מיליארד ש"ח בשנת הכספים270.1-ההוצאה התקציבית לחישוב תקרת הגירעון עומדת על כ .2012 מיליארד ש"ח בשנת הכספים z z 265.1- ועל כ2011 מיליארד ש"ח בשנת הכספים244.9- עומדת על כ2012-2011 תחזית ההכנסות והמענקים לשנים .2012 מיליארד ש"ח בשנת הכספים . בחוברת זו2012-2011 פירוט תחזית הכנסות המדינה ממסים מופיע בפרק תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנים הגירעון בתקציב המדינה תוצר, זאת בהתבסס2.9%- מיליארד ש"ח, המהווים כ25.2- צפוי להסתכם בכ2011 הגירעון הכולל ללא אשראי בשנת .) מיליארד ש"ח864.1- הוא כ2011 (התוצר החזוי לשנת3.8% על הנחת צמיחה של . תוצר2.5%- מיליארד ש"ח, המהווים כ22.0- צפוי להסתכם בכ2011 הגירעון המקומי ללא אשראי בשנת . תוצר0.4%- מיליארד ש"ח, המהווים כ3.2- צפוי להסתכם בכ2011 הגירעון בחו"ל ללא אשראי בשנת . תוצר2.3%- מיליארד ש"ח, המהווים כ19.9 - צפוי לעמוד על כ2011 בשנת)הגירעון הכולל (לרבות אשראי נטו תוצר, זאת בהתבסס2.0%- מיליארד ש"ח, המהווים כ18.3- צפוי להסתכם בכ2012 הגירעון הכולל ללא אשראי בשנת .) מיליארד ש"ח918.6- הוא כ2012 (התוצר החזוי לשנת4.0% על הנחת צמיחה של . תוצר1.5%- מיליארד ש"ח, המהווים כ14.1- צפוי להסתכם בכ2012 הגירעון המקומי ללא אשראי בשנת . תוצר0.5%- מיליארד ש"ח, המהווים כ4.2- צפוי להסתכם בכ2012 הגירעון בחו"ל ללא אשראי בשנת . תוצר1.5%- מיליארד ש"ח, המהווים כ13.5 - צפוי לעמוד על כ2012 בשנת)הגירעון הכולל (לרבות אשראי נטו 88 2012-2011הגירעון ומימונו לשנות הכספים 2012-2011 מימון הגירעון הכולל בשנות הכספים )(במיליארדי ש"ח מקורות למימון הגירעון 2011-סך ב2012-סך ב הכנסות ממכירת חברות, בנקים וקרקעות נטו3.8 1.8 )הלוואות מחו"ל (נטו 2.4 0.3 )מִלוות מהציבור (נטו13.7 11.4 הכול-סך19.9 13.5 .הערה: תיתכן תחלופה בין הרכיבים השונים של מימון הגירעון 89 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת ההוצאה לחישוב מגבלת ההוצאה*252,796,868 271,196,234 284,657,172 הוצאות אשראי נטו1,103,552 1,078,209 1,273,234 ההוצאה לחישוב הגירעון**254,939,407 270,118,025 283,383,938 ***סך הכנסות ומענקים נטו212,009,394 244,939,201 265,093,452 ****)] ללא אשראי נטו-() [גירעון+( עודף42,930,013 25,178,824 18,290,486 תחזית התוצר המקומי הגולמי779,868,000 864,100,000 918,600,000 שיעור הגירעון מהתוצר5.5% 2.9% 2.0% .1 *****הכול הוצאות ומתן אשראי-סך257,932,911 272,554,444 289,848,898 303,729,521 ===================== ======== ======== ======== ======== מזה: מקומי241,791,144 252,695,768 271,987,144 284,619,830 צריכה והשקעה- 125,627,150 129,870,392 136,756,542 142,070,602 מזה: מקומי115,110,732 117,066,716 124,838,788 129,857,911 תשלומי העברה ותמיכות- 91,107,521 89,682,335 99,176,802 103,539,476 תשלומי ריבית וסבסוד אשראי- 33,572,019 38,039,320 36,838,176 38,577,176 מזה: מקומי27,946,670 30,984,320 30,894,176 31,680,176 מתן אשראי- 1,445,556 2,503,552 2,478,209 2,673,234 הוצאה אחרת- 6,180,665 12,458,845 14,599,169 16,869,033 .2סך הכנסות ומענקים224,718,683 233,752,184 269,966,965 290,224,701 ============== ======== ======== ======== ======== מזה: מקומי214,253,931 218,713,037 255,287,718 275,252,146 הכנסות ממסים- 178,688,874 184,434,664 214,989,152 233,826,297 הכנסות אחרות- 38,046,445 39,417,440 46,268,495 47,726,230 מזה: החזרי אשראי7,862,474 6,631,305 7,775,100 7,458,900 מענקים מחו"ל- 7,983,364 9,900,080 8,709,318 8,672,174 הגירעון התקציבי ומימונו )(באלפי ש"ח להתמודדות עם המשבר הכלכלי2010-‏2009 פעמי לתקציב לשנים-), בניכוי ההוצאה שנוספה באופן חד325,287,959( התקציב נטו * .)7,523,000( ) למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי76,768,000( ), ובניכוי תשלום חובות3,246,091( העולמי -‏2009 פעמי לתקציב לשנים-ההוצאה לחישוב מגבלת ההוצאה בניכוי הוצאות אשראי נטו ובתוספת ההוצאה שנוספה באופן חד ** . להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי2010 .סך הכנסות ומענקים בניכוי ההכנסה המיועדת, למעט הכנסות אשראי מיועדות, ובניכוי החזרי אשראי *** .משמש לחישוב שיעור הגירעון מהתוצר **** .התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בתוספת ההוצאה המותנית בהכנסה ***** 90 2012-2011הגירעון ומימונו לשנות הכספים ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת .3 ])-() [גירעון+(עודף -33,214,228 -38,802,260 -19,881,933 -13,504,820 ============== ======== ======== ======== ======== )] ללא אשראי נטו-() [גירעון+( עודף-39,631,146 -42,930,013 -25,178,824 -18,290,486 מזה: מקומי-33,656,291 -38,053,184 -21,952,317 -14,099,650 מזה: בחו"ל-5,974,855 -4,876,829 -3,226,507 -4,190,836 אשראי נטו6,416,918 4,127,753 5,296,891 4,785,666 .4 ******מימון ==== 4.1 )הלוואות מחו"ל (נטו4,446,457 3,601,500 2,356,000 342,000 ------------------- --------------- --------------- --------------- ------------- קבלת הלוואות12,108,189 17,006,500 8,000,000 9,000,000 פרעון חובות7,661,732 13,405,000 5,644,000 8,658,000 4.2 )הלוואות מקומיות (נטו37,570,722 34,700,760 13,712,933 11,349,820 ----------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- קבלת הלוואות90,499,704 90,540,760 85,057,933 83,950,820 פירעון חובות52,928,982 55,840,000 71,345,000 72,601,000 4.3הכנסות הון נטו1,576,995 500,000 3,813,000 1,813,000 ------------------ --------------- ------------- --------------- --------------- הפרטה ומכירת קרקעות1,576,995 500,000 3,813,000 1,813,000 .****** תיתכן תחלופה בין מימון בחו"ל לבין מימון מקומי )הגירעון התקציבי ומימונו (המשך 2012-‏2011עיקרי התקציב חלק ג סקירת עיקרי ההוצאות והפעולות של משרדי הממשלה 92 סקירת עיקרי ההוצאות והפעולות של משרדי הממשלה כללי . בנוסף מוצגים בו עיקרי ההוצאות2012-2011 חלק זה מציג את עיקרי הפעולות וההוצאות של משרדי הממשלה לשנים התקציביות שאינן מסווגות כחלק מתקציבי המשרדים. הרחבות בנושאים אלו מוצגות בחוברות התקציב המפורטות .של המשרדים השונים :תוכן ששת הפרקים המוצגים בחלק זה הוא כדלקמן פרק ראשון מציג את ההוצאות לביטחון ולסדר הציבורי. המשרדים המרכזיים הנכללים בפרק זה הם משרד הביטחון .והמשרד לביטחון הפנים .פרק שני מציג את הוצאות המשרדים המנהליים העוסקים בפעילות המטה הממשלתית וכן את הוצאות הממשל פרק שלישי מציג את התפתחות ההוצאה לשירותים החברתיים, הן ההוצאות הנרשמות ישירות בתקציב והן ההוצאות .הממומנות בחלקן על ידי גבייה ישירה מהציבור, דוגמת קצבאות הביטוח הלאומי וסל הבריאות .פרק רביעי מציג את הוצאות המשרדים העוסקים בפיתוח ענפי המשק .פרק חמישי מציג את הוצאות משרדי התשתיות והבינוי פרק שישי מתייחס לשני תחומי הוצאה בעלי משקל משמעותי בתקציב — הוצאות הריבית וההוצאות על גמלאות .ופיצויים 93 2012-‏2011עיקרי התקציב הביטחון והסדר הציבורי .קבוצת המשרדים העוסקים בביטחון ובסדר הציבורי כוללת את משרד הביטחון ואת המשרד לביטחון הפנים מאפייני התקציב הוא אשכול ההביטחון והסדר הציבורי. סך2012-2011 אחד מתחומי ההוצאה העיקריים בהצעת התקציב לשנים 63.4 ובסכום כולל של2011 מיליארד ש"ח בשנת61.8 התקציב המופנה למימון אשכול זה מסתכם בסכום כולל של . סכומים אלה אינם כוללים הוצאה מותנית בהכנסה, המושפעת בין השאר מהגידול בסיוע2012 מיליארד ש"ח בשנת מסך הצעת תקציב המדינה. מהסכום האמור, ההוצאות המופנות לפעילות22.5%-הביטחוני האמריקני, והם מהווים כ מסך ההוצאה התקציבית (לא כולל הוצאה מותנת18%-משרד הביטחון הן הגבוהות ביותר ושיעורן עומד על כ .)בהכנסה את תחומי2012-2011 עקב משקלו הרב של אשכול זה בתקציב המדינה ונוכח כוונת הממשלה לקדם בשנות התקציב החינוך, התעסוקה, המחקר והפיתוח והתשתיות, רוסן הגידול בנתח הוצאה משמעותי זה באמצעות ריסון הגידול .בתקציב משרד הביטחון המשרדים העוסקים בביטחון ובסדר הציבורי מאופיינים בעתירּות כוח אדם, לכן חלק ניכר מתקציב משרדים אלה מיועד למימון הוצאות שכר וגמלאות. בנוסף, חלק משמעותי מההוצאה מופנה לרכש, חלקו נכלל בהוצאה התקציבית .נטו וחלקו מתבסס על סיוע חוץ ) הצעת תקציב המשרדים לביטחון ולסדר הציבורי (כולל תקציבי הפיתוח 2012-2011 לשנים במחירים שוטפים, במיליארדי ש"ח שנה2011 2012 משרד הביטחון49.3 50.5 הוצאות חירום אזרחיות0.2 0.2 תיאום הפעולות בשטחים0.1 0.1 חוק חיילים משוחררים1.7 1.8 המשרד לביטחון הפנים10.5 10.9 סך הכול61.8 63.4 94 משרד הביטחון משרד הביטחון 55.8- מיליארד ש"ח וכ54.2-) מסתכמת בכ15 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד הביטחון לשנות הכספים מיליארד 5- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ50.5- מיליארד ש"ח וכ49.3-מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ תועמד 2012-2011 מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בכל אחת מהשנים 5.3-ש"ח וכ . מיליארד ש"ח32.3-לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ 2012-2011דגשים לשנות הכספים , ולאור חשיבות השמירה הן על מסגרת התקציב והן על מתווה ברודט2012-2011 במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנים פעמי יופחת מתקציב הביטחון-, כי באופן חד2010 ביולי15 מיום2062 (כפי שיפורט להלן), קבעה הממשלה בהחלטה . מיליארד ש"ח בהתאמה1.3- מיליארד ש"ח ו1.4 , סך של2012-2011 לשנים מתקציב המדינה ללא19.2%- צפוי תקציב הביטחון (כולל הסיוע האמריקני) לעמוד על כ2011 כתוצאה מכך, בשנת מתקציב המדינה ללא18.75% - צפוי תקציב הביטחון (כולל הסיוע האמריקני) לעמוד על כ2012 החזר חובות, ובשנת .החזר חובות z zתקציב הביטחון בשנים האחרונות לנוכח המצב הביטחוני והכלכלי גדל תקציב הביטחון באופן משמעותי, זאת לאחר יציבות במהלך שנות התשעים. בתקופה האמורה2004-2000 בשנים מומנה הקצאת המשאבים לביטחון באמצעות הפחתה בתקציבי משרדי הממשלה האחרים, עם השלכות על רמת .2004 בוצעה הפחתה מסוימת בתקציב הביטחון בהשוואה לרמת השיא של שנת2006-2005 השירות לאזרחים. בשנים . הייתה עדיין גבוהה ריאלית מזו של סוף שנות התשעים2006 גם לאחר הפחתה זו, רמת תקציב הביטחון המקורי בשנת התרחשה מלחמת לבנון השנייה אשר נמשכה כחודש ימים. במלחמה נטלו חלק כל זרועות צה"ל, תוך שימוש2006 ביולי נרחב במערך המילואים. המלחמה הביאה להוצאות תקציביות ניכרות בכל זרועות הצבא. לאחר המלחמה שופתה . מיליארד ש"ח למימון הוצאות הלחימה8.2 מערכת הביטחון בסך של לאחר מלחמת לבנון השנייה ולאור דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות ניכרות, הקימה הממשלה ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט). הוועדה קבעה בין היתר, כי למערכת הביטחון תינתן תוספת משאבים . מיליארד בתוספת תקציב46 , מהם2017-2008 מיליארד שקלים בשנים100-של כ 95 2012-‏2011עיקרי התקציב , נחתם הסכם סיוע נוסף עם הממשל האמריקני. במסגרת ההסכם תקבל ממשלת ישראל2007 במהלך חודש אוגוסט . לצרכים ביטחוניים2018-2009 מיליארד דולר לשנים30 סיוע בהיקף של התרחש מבצע רחב היקף ברצועת עזה (מבצע "עופרת יצוקה"). לאחר המבצע, ובמטרה לשפות את2008 בדצמבר . במסגרת ההחלטה אישרה2009 בפברואר25 בתאריך4526 צה"ל בגין עלויות הלחימה, התקבלה החלטת ממשלה מיליארד ש"ח בגין עלויות הלחימה במבצע "עופרת יצוקה", וזאת בפריסה על פני2.45 הממשלה תוספת תקציב בסך מיליון ש"ח ממקורותיה הפנימיים בנוסף800 . יצוין כי מערכת הביטחון חויבה להשתתף בעלות של2010-2009 השנים .לתוספת התקציב כאמור , ולאור חשיבות השמירה הן על מסגרת התקציב והן על2012-2011 כפי שצוין, במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנים פעמי יופחת מתקציב הביטחון לשנים-, כי באופן חד2010 ביולי15 מיום2062 מתווה ברודט, קבעה הממשלה בהחלטה . מיליארד ש"ח בהתאמה1.3- מיליארד ש"ח ו1.4 , סך של2012-2011 *)התפתחות תקציב משרד הביטחון נטו (כולל הסיוע )2012 במחירי שנת- (מיליוני ש"ח 96 משרד הביטחון z z )הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט בממשלה, מינו ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון ועדה לבחינת תקציב2007 לאחר אישור תקציב המדינה לשנת .הביטחון בראשות מר דוד ברודט הגישה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט) את מסקנותיה, ועיקריהן אושרו על ידי2007 במאי17 ביום .2007 ביולי29 מיום2119 הממשלה בהחלטה : להלן תמצית עיקרי ההמלצות z z שנתית למערכת הביטחון למשך חמש שנים עם אופק לעשר שנים. התקציב יכלול את כל-תיקבע מסגרת תקציב רב .הוצאות מערכת הביטחון ויתייחס אליהן בשפה אחידה ומחייבת כפי שנקבע לו בחוק התקציב z z : מיליארד ש"ח, והם יתווספו באופן הבא100-סך המקורות שיתווספו לתקציב הביטחון בעשור הקרוב יעמוד על כ .תוספת ממקורות המשק, הגדלת הסיוע האמריקני והתייעלות פנימית z z על מנת להבטיח שנושאים מסוימים לא ייפגעו, יש 'לשריין' עוגנים תקציביים, דהיינו באותם סעיפים יהיה סף מינימאלי של הוצאה שהצבא לא יורשה לרדת ממנו (כגון: רמת מוכנות וכשירות, חידוש משקים ותקציב מחקר .)ופיתוח z z ההתייעלות במערכת הביטחון היא הכרחית ומשמשת מקור תקציבי פנימי לשם מימוש יעדי הצבא לחומש ולעשור מיליארד ש"ח לעשור הקרוב ושורת נושאים שבהם המערכת יכולה30 הבא. ההמלצה מתווה התייעלות של .להתייעל ולחסוך z z תקציב הביטחון יכלול רזרבה מוגדרת אשר אמורה לתת מענה לאירועים בלתי מתוכננים ובלתי צפויים, וניתן יהיה .להפשירה רק באישור ראש הממשלה או הקבינט z z .שנתיים בעלויות גבוהות יאושרו על ידי הדרג המדיני-פרויקטים רב z z .שנתי יכלול תמריץ למערכת הביטחון ליזום וליישם רפורמות-התקציב הרב z z שנתי המוצע ככלי לשיפור הניהול של מערך כוח האדם ולהגמשת ההוצאות. הוועדה-יש לנצל את התקציב הרב .מפרטת את המלצותיה לגבי התייעלות בכל המגזרים הנכללים במערך כוח האדם במערכת z z .תהליך קביעת תקציב הביטחון השנתי צריך להיות סדור ומוגדר בלוחות זמנים במהלך השנה .הוועדה המליצה על מספר נושאים אשר יביאו לשיפור תהליך התקצוב והבקרה של תקציב הביטחון 2008 ההמלצה על תהליך ההתייעלות במערכת הביטחון היא מרכזית וחשובה ביותר. על פי דו"ח ברודט, החל משנת . מיליון ש"ח בבסיס התקציב בכל שנה550 על מערכת הביטחון להציג תכנית התייעלות בהיקף של 97 2012-‏2011עיקרי התקציב ההמלצות האמורות הגדילו את תקציב הביטחון בצורה משמעותית, והן צפויות להגדיל באופן משמעותי את תקציב .הביטחון גם בשנים הבאות תוך צמצום משמעותי במידת הגמישות של הממשלה בקביעת סדרי עדיפויות מדי שנה .2012-2011 פעמית בתקציב הביטחון לשנים-האמור נכון על אף ההפחתה החד התווספו לתקציב2010-2008 בהקשר זה יצוין כי על אף שבדו"ח ברודט נקבע מתווה תקציבי ברור, במהלך השנים הביטחון סכומים נוספים, מעבר למתווה, עבור תגבור פעילויות שונות כגון: חוק המילואים, הגדר בגבול המערבי .ונושאים מסווגים נוספים z zהפיקוח האזרחי על פי מסקנות ועדת ברודט, הפיקוח האזרחי על תקציב הביטחון המבוצע על ידי גורמים ורשויות אזרחיות (מחוץ למשרד הביטחון) טעון שיפור. כשל זה נובע בעיקרו מחוסר בכלים סטטוטוריים ומנהליים, אשר יאפשרו תהליך של פיקוח ובקרה איכותי על תקציב הביטחון. החשיבות בהגברת הבקרה על תקציב הביטחון מתחדדת נוכח משקלו הגדול .מתקציב המדינה ), המעניק למשרד הביטחון19- ו18 בחוק יסודות התקציב קיים פרק ייחודי העוסק בתקציב הביטחון (פרק ג', סעיפים הקלות שונות בכללי אישור התקציב ודרך ניהולו. בין השאר, משרד הביטחון מחויב בהודעה לכנסת, רק בדיעבד, על ביצוע שינויים תקציביים עד לסכום מסוים (באמצעות פניות רבעוניות), לעומת שאר משרדי הממשלה המחויבים באישור או בהודעה מראש (המאפשרת עצירת הפעולה על ידי הכנסת) טרם ביצוע שינויים בתקציב. הגם שניתן לטעון כי אופי הפעילות של משרד הביטחון מצדיק אישור בדיעבד בחלק מהנושאים, הרי שאין לכך הצדקה בתחומים שבהם משרד הביטחון מתפקד בדומה למשרדי ממשלה אחרים. שיטת הדיווח בדיעבד מצמצמת את אפשרות הכנסת לבצע את תפקידה כגוף מבקר ומפקח על תקציב הביטחון כחלק מתקציב המדינה. בנוסף, רמת הפיקוח והבקרה על תקציבי ,השכר בצה"ל נמוכה משמעותית בהשוואה למקובל במשרדי הממשלה האחרים, וכלל ביצוע השכר והגמלאות מבוצע .מפוקח ומבוקר על ידי צה"ל באופן עצמאי ובלעדי חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון. בכלל זה: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא .שנתיים ונושאים נוספים-מסווג, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב הסיכומים הקיימים בנושא מעידים על התקדמות בפיקוח האזרח על תקציב הביטחון. אולם, גם לאחר השינויים, רמת הפיקוח האזרחי על תקציב משרד הביטחון עדיין נמוכה מזו הקיימת ביתר משרדי הממשלה ויש לפעול לשיפור הבקרה .האזרחית על תקציב הביטחון 98 משרד הביטחון -‏2011פירוט השינויים המרכזיים בתקציב הביטחון לשנות הכספים 2012 , (באלפי ש"ח2010 על בסיס התקציב המקורי לשנת2011 להלן פירוט השינויים המרכזיים בתקציב הביטחון לשנת :)2011 במחירי שנת נטו ברוטו )2011 (מחירי 2010סך תקציב הביטחון המקורי לשנת 48,053,500 52,050,536 תוספות בהתאם לדוח ברודט721,000 721,000 2010-2009 החזר הפחתת1,500,000 1,500,000 מעבר צה"ל לנגב6,000 6,000 אופטי-מיגון אלקטרו60,000 60,000 התייקרויות שכר127,000 127,000 הקמת המכשול המערבי212,500 212,500 ) מיליון דולר225( תוספת לסיוע האמריקני- 955,822 פעמית-החלטת הממשלה על הפחתה חד)1,400,000( )1,400,000( 2011סך תקציב הביטחון לשנת 49,280,000 54,232,858 , (באלפי ש"ח2011 על בסיס התקציב המקורי לשנת2012 להלן פירוט השינויים המרכזיים בתקציב הביטחון לשנת :)2012 במחירי שנת נטו ברוטו )2012 (מחירי 2011סך תקציב הביטחון המקורי לשנת 49,569,000 54,521,858 תוספות בהתאם לדוח ברודט691,000 691,000 אופטי-מיגון אלקטרו)10,000( )10,000( התייקרויות שכר150,000 150,000 ) מיליון דולר75( תוספת לסיוע האמריקני- 318,607 פעמית-החלטת ממשלה על הפחתה חד)1,300,000( )1,300,000( 2011 פעמית-החזר הפחתה חד1,400,000 1,400,000 2012סך תקציב הביטחון לשנת 50,500,000 55,771,465 יעדי התקציב .בהתאם לפרק ג לחוק יסודות התקציב, למשרד הביטחון ישנן הקלות שונות בכללי אישור התקציב ובדרך ניהולו בהתאם לכך, למערכת הביטחון מוענקת גמישות רבה ביחס למשרדי ממשלה אחרים, וזאת בין השאר בכל הקשור .להקצאת מקורות התקציב בין מגוון המשימות ובהתאם לצרכים המשתנים :לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים 99 2012-‏2011עיקרי התקציב z z ,מוכנות — הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף .שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיו"ב z z התעצמות — השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים, קיימים ועתידיים .באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים z z פעילות שוטפת וביטחון שוטף — אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת .הביטחון וכן בהוצאות על השכר, על אגף השיקום ועל הגמלאות הרכב תקציב הביטחון להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב 2012 מיליארד דולר בשנת3.075 וסך של2011 מיליארד דולר בשנת3 גם מכספי הסיוע האמריקני, שיעמוד על סך של :כמפורט בטבלה שלהלן : בחתך מטבעות2012-2011 הצעת תקציב הביטחון לשנות הכספים 2011 התקציב המקורי )2011(מחירי 2012 התקציב המקורי )2012(מחירי $מיליוני *מיליוני ש"ח$מיליוני *מיליוני ש"ח מקורות המשק41,486 42,706 שקלים מתקציב נטו הכנסות אחרות 39,082 2,404 40,302 2,404 הסיוע האמריקני3,000 12,747 3,075 13,065 רכש בארה"ב המרה לשקלים המרה למט"ח 2,211 784 5 9,746 2,979 22 2,266 804 5 9,990 3,053 22 סך הכול תקציב ברוטו 54,233 55,771 ש"ח לדולר, למרכיבים המחושבים על פי שע"ח4.408( ש"ח לדולר3.8 ההמרה ממט"ח למטבע מקומי נעשתה על פי שע"ח תקציבי של * .)כולל מע"מ התקציב ממקורות המשק 2012 מיליארד ש"ח וההצעה לשנת41.5- כוללת תקציב ממקורות המשק בסך של כ2011 כאמור, הצעת התקציב לשנת . מיליארד ש"ח42.7 כוללת תקציב ממקורות המשק בסך של 100 משרד הביטחון הסיוע האמריקני , נחתם הסכם סיוע עם הממשל האמריקני והוא החליף את ההסכם הקודם אשר פג בשנת2007 במהלך חודש אוגוסט . לצרכים ביטחוניים2018-2009 מיליארד דולר לשנים30 . במסגרת ההסכם תקבל ממשלת ישראל סיוע בהיקף של2008 מסך74%-בהתאם להסכם עם הממשל בארה"ב, הסיוע האמריקני מורכב משני חלקים: נתח סיוע בארה"ב המהווה כ מסך הסיוע. הנתח הראשון מוגבל לרכש בארה"ב בלבד והוא משמש להצטיידות26%-הסיוע, ונתח המרות המהווה כ באמצעי לחימה, לרכש חלפים, רכש דלקים ועוד. נתח ההמרות מומר ברובו לשקלים ומתווסף לתקציב השקלי ממקורות .המשק מיליארד דולר כסיוע1.8 מיליארד דולר, מהם3 עמד היקף הסיוע הכולל מארה"ב על סך1998 יש לציין כי עד שנת מיליארד דולר כסיוע אזרחי. מאז אותה שנה ובהתאם להצעת ממשלת ישראל, גדל היקף הסיוע הביטחוני1.2-ביטחוני ו מיליון דולר בכל שנה. משמעות הדבר היא כי החל120- מיליון דולר בכל שנה, ובמקביל צומצם הסיוע האזרחי ב60-ב . מיליארד דולר ובוטל הסיוע האזרחי2.4 עמד תקציב הסיוע הביטחוני על2008 משנת מיליארד דולר3 מיליון דולר נוספים והוא יעמוד על225 יתווספו, לפי הסיכום, לתקציב הסיוע2011 בשנת התקציב . מיליון דולר מתוקצבים כהוצאה מותנית בהכנסה600- מיליארד מתוקצבים בהוצאה נטו ו2.4 כפי שצוין. מתוכם מיליארד דולר3.075 מיליון דולר נוספים והוא יעמוד על75 יתווספו, לפי הסיכום, לתקציב הסיוע2012 בשנת התקציב . מיליון דולר מתוקצבים כהוצאה מותנית בהכנסה675- מתוקצבים בהוצאה נטו ו2.4 כפי שצוין. מתוכם תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה מיליארד ש"ח (ללא נתח הסיוע האמריקני המתוקצב כהוצאה2.4- יעמוד התקציב על סכום של כ2012-2011 בשנים :מותנית). ההכנסות של משרד הביטחון נובעות בין היתר מהמקורות הבאים z zעסקאות ייצוא, מכירת ציוד ומכירת שירותים z zפרויקט פינוי מחנות צה"ל z z מופקדים מראש כספי הסיוע האמריקני בחשבון על שם מדינת ישראל1991 ריבית על הפקדה מראש — החל משנת . מיליון ש"ח19- נאמדה ההכנסה מהרבית בכ2009 בארה"ב. חשבון זה צובר ריבית המתווספת לסיוע. בשנת . מיליארד ש"ח5.3- על כ2012 מיליארד ש"ח ובשנת5- יעמוד תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה על כ2011 בשנת )2012 מליון דולר בשנת675- ו2011 מיליון דולר בשנת600( הסיבה לגידול זה היא סיווג תוספת הסיוע האמריקאי .כתקציב הוצאה המותנית בהכנסה 101 2012-‏2011עיקרי התקציב תקציב ההרשאה להתחייב ההרשאה להתחייב משמשת ככלי ניהולי לבקרה על התקשרויות ארוכות טווח עם התעשיות הביטחוניות ועם ספקים 32.4- היא כ2012-2011 אחרים של מערכת הביטחון בארץ ובחו"ל. הצעת תקציב ההרשאה להתחייב לכל אחת מהשנים על2011 מיליארד ש"ח. ההרשאה להתחייב מתחלקת על פי סוגי המטבע: ההרשאה במטבע המקומי תעמוד בשנת .) מיליארד דולר3- מיליארד ש"ח (כ13.2- מיליארד ש"ח וההרשאה במט"ח תעמוד על כ19.1-כ מיליארד13.6- מיליארד ש"ח וההרשאה במט"ח תעמוד על כ18.8- על כ2012 ההרשאה במטבע המקומי תעמוד בשנת .) מיליארד דולר3-ש"ח (כ משאבים נוספים בנוסף למקורות שפורטו לעיל, עומדים לרשות המשרד מקורות נוספים, כגון חיילים בשירות חובה וכן תדרים וקרקעות אשר הוקצו למשרד הביטחון לצורך ביצוע משימותיו. ייעול השימוש במשאבים אלו, שהם בעלי ערך כלכלי רב, מאפשר הקצאת מקורות לתקציב הביטחון יחד עם קידום פרויקטים ונושאים לתועלת המגזר האזרחי, כפי שבא לידי ביטוי .בהסדר פינוי מחנות צה"ל ובהסדר פינוי תדרים תקציב הביטחון כשיעור מהתמ"ג הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה. עקב כך, שיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל פי שניים ויותר מאשר במדינות אירופה וארה"ב. מצב זה יוצר נטל משמעותי על .הכלכלה הישראלית בהשוואה למצב הקיים במדינות המערב ,2011 מיליארד ש"ח. שיעור תקציב משרד הביטחון (ברוטו) מהתמ"ג החזוי בשנת864- הוא כ2011 התמ"ג החזוי לשנת .6.3%-עומד אפוא על כ ,2012 מיליארד ש"ח. שיעור תקציב משרד הביטחון (ברוטו) מהתמ"ג החזוי בשנת919- הוא כ2012 התמ"ג החזוי לשנת .6.1%-עומד אפוא על כ הצריכה הביטחונית — מחושבת ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכוללת את ההוצאות הישירות של הממשלה .'לביטחון בכל גופי הביטחון בישראל, בכלל זה: עלויות כוח האדם, קניית סחורות ושירותים בארץ, ייבוא ביטחוני וכו בצריכה הביטחונית לא נכללים, בין השאר, תשלום הגמלאות, הוצאות על רווחה ובריאות, סיוע למפעלים הביטחוניים ,6.5% - נאמדה ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב2009 וכד'. הצריכה הביטחונית כאחוז מהתמ"ג בישראל לשנת , מדינות המהוות יעד לייצוא הישראלי ומתחרות במוצריהןOECD -והיא גבוהה פי ארבעה לערך בהשוואה למדינות ה .עם מוצרים מהארץ 102 משרד הביטחון עלויות הביטחון — על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלבד ההוצאות לצריכה ביטחונית כאמור לעיל, ישנן ,עלויות ביטחון נוספות למשק, כגון: תקציבי פיקוד העורף, הקרן לקליטת חיילים משוחררים, המשרד לביטחון הפנים גופי ביטחון שונים, הוצאות ביטחון אזרחיות, סיוע לתעשיות ביטחוניות במשבר ועוד. לכל אלו יש להוסיף את עלּות החלופה של חיילי החובה (הפער בין מסלול 'השכר' בשירות החובה לבין השכר בשוק שחיילי שירות החובה היו .משתכרים אלמלא היה שירות חובה) ושל אנשי המילואים עמד על2009 הסיכום של כלל הנושאים הללו, מגלה כי העלות הכלכלית המלאה למשק של ההוצאה הביטחונית בשנת . מהתמ"ג לשנה זו8.2% - מיליארד ש"ח, שהם כ62.5 -כ נושאים מרכזיים נוספים בתקציב הביטחון עלויות כוח אדם בהתאם להמלצות דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, הקטנת עלויות כוח האדם היא צעד חיוני על מנת לפנות .)מקורות להתעצמות ולמוכנות. בתחום זה נדרשת הקטנה הן בהיקף כוח האדם והן בעלות העסקתו (שכר ותנאי שירות )התפתחות ביצוע תקציב הגמלאות (של כל יחידות מערכת הביטחון ותחזית ביצוע )2010 במחירי שנת- (מיליוני ש"ח 103 2012-‏2011עיקרי התקציב גמלאות צבא הקבע ) שנים45- שנים והגיל הממוצע כיום עומד על כ42 גיל הפרישה הנמוך למשרתי הקבע (גיל הפרישה המינימאלי עומד על 200-מחייבת הקצאת תקציב גדל והולך למימון גמלאות לאנשי הקבע. בשנים האחרונות גדל תקציב הגמלאות בכ מיליארד3-מיליון ש"ח בכל שנה. המגמות המוצגות בתרשים שלהלן מלמדות כי תקציב הגמלאות עלה מרמה של כ מיליארד ש"ח5-, והוא צפוי להגיע לרמה של יותר מ2009 מיליארד ש"ח בשנת4.5-ש"ח בראשית העשור עד ליותר מ .תוך שנים ספורות לנוכח התמונה המוצגת לעיל וכחלק מהמלצות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (אשר אימצה את המלצות ועדת מלכא בדבר2003 בספטמבר15 מיום784 כפי שיפורט להלן), החליטה הממשלה שתי החלטות מרכזיות בנושא זה: החלטה בנוגע לגיל הפרישה הממוצע לכל חיילי2010 ביולי15 מיום2035 מעבר משרתי הקבע להסדר פנסיה צוברת והחלטה . ההחלטה הראשונה צמצמה משמעותית את המחויבות העתידית לתשלומי קצבה למשרתי50 הקבע אשר יועלה לגיל הקבע וההחלטה השנייה תמתן את קצב הגידול באוכלוסיית הגמלאים ותפנה מקורות תקציביים נוספים לצורכי .הצבא שירות החובה מאז הקמתה, נהוג במדינת ישראל שירות סדיר חובה ארוך. קיומו של שירות החובה נובע מהתפיסה שלפיה צורכי הביטחון מחייבים את קיומו של צבא סדיר גדול ואת הכשרת האזרחים לשירות מילואים, על מנת להעמיד כוח גדול עוד יותר בעתות חירום. כמו כן נתפס שירות החובה כממלא תפקיד חברתי של קירוב האוכלוסיות השונות במדינת .ישראל ("כור ההיתוך") וכ"כרטיס כניסה" לחברה לחלק מהמשרתים ברם, לשירות החובה הארוך עלות משקית משמעותית. חיילי החובה הם משאב יקר ביותר בהיותם חלק מפוטנציאל כוח העבודה וההשכלה, ומשמעות השירות הצבאי היא דחיית מימושו. השפעות אלו נאמדו על ידי ועדה ציבורית לאומדן עלות הביטחון במשק הישראלי באמצע שנות התשעים. לפי מסקנות הוועדה, אומדן הפסד התוצר שנגרם למשק מהתוצר במשק. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה1.7%-כתוצאה משירות החובה עמד באותן שנים על כ . מיליארד ש"ח9-. על פי אותן הנחות, אובדן זה מוערך בכ1.2% עמד על2009 הפסד התוצר במונחי מתחילת שנות התשעים התרחשו שני תהליכים מרכזיים הקשורים למשרתי החובה בצה"ל. התהליך הראשון הוא גידול משמעותי באוכלוסיית המדינה אשר גרם לגידול במחזורי הגיוס. התהליך השני הוא ירידה מתמדת באחוז המתגייסים ובאחוז המשרתים שירות מלא מתוך כל שנתון. תהליך זה נובע מגידול בקבוצות האוכלוסייה שאינן משרתות בצבא (בני המיעוטים, החרדים ובעלי פטור רפואי או אחר). אלו גרמו לכך שמספר המסיימים שירות סדיר מלא מתוך כלל . בלבד50%-המועמדים לשירות הביטחון הוא כ לנוכח האמור לעיל, הנושא נבחן על ידי ועדה שמינה שר הביטחון בראשות פרופ' אברהם בן בסט ובהשתתפות סגן הרמטכ"ל ונציגים של משרד האוצר, הלשכה המשפטית של מערכת הביטחון, היועץ הכלכלי למערכת הביטחון וכן המליצה הוועדה על קיצור שירות החובה בצה"ל2006 נציגים נוספים מהאקדמיה וממקומות נוספים. בתחילת שנת 104 משרד הביטחון ,2007 בשנה, ובאופן הדרגתי ודיפרנציאלי: שירות החובה (לגברים) יקוצר לכל החיילים בארבעה חודשים החל מקיץ . בנוסף לכך, לצה"ל תהיה הגמישות לקצר את השירות בתפקידים שונים2010 ובארבעה חודשים נוספים החל משנת ובהתאם לצורכי הצבא לתקופה של עד ארבעה חודשים נוספים. המלצות הוועדה כללו גם שימוש בתחליפים אחרים (כגון שירות קבע קצר) כחלופה לשירות החובה בתחומים הנדרשים, וכן תגמול גבוה יותר לחיילי החובה בחודשי את המלצות הוועדה לעניין קיצור2006 בפברואר26 מיום4711 השירות האחרונים. הממשלה אישרה בהחלטה השירות והטילה על שר הביטחון להגיש טיוטת חוק לאישור הכנסת. במקביל הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון .להסכמה בדבר הפיצוי שיינתן לצבא בגין ההוצאות הנובעות מהגדלת התגמול לחיילי החובה ומהשימוש בתחליפים לאחר מלחמת לבנון השנייה ביקש צה"ל לבחון מחדש את יישום ההמלצות האמורות וטען שהמודל אינו ניתן ליישום .בשנים הקרובות בעיקר עקב שינוי המציאות הביטחונית גם ועדת ברודט, השלישית במספר, אשר מסקנותיה אומצו על ידי הממשלה, קבעה כי יש להתחיל בהליך חקיקה אשר יביא לקיצור שירות דיפרנציאלי של עד ארבעה חודשים לחיילי מנהלה ולחיילים עורפיים בהתאם לצורכי הצבא. החל , ממליצה ועדת ברודט לאמץ את המלצותיה של הוועדה לעניין קיצור2010 , ובכפוף להערכת המצב בשנת2011 משנת .שירות החובה במלואן החליט ראש הממשלה כי הנושא יועלה להכרעת הממשלה עד לסוף2012-2011 במסגרת דיוני התכנית הכלכלית לשנים .2010 שנת תשתית מערכת הביטחון העתקת מחנות צה"ל לנגב משרד הביטחון ומשרד האוצר פועלים במשותף ליישומו של מהלך להעתקת בסיסי צה"ל מרכזיים לנגב. מהלך זה נועד לתרום לפיתוח הנגב, בין השאר הודות להגדלת הפוטנציאל של תעסוקה בת קיימא באזור; הבאת אוכלוסייה חזקה ויציבה; יצירת תשתיות וכדומה. מהלך זה מתייחס אפוא לתועלת הכלכלית הרחבה יותר שבהעתקת המחנות, קרי לא רק על פי ההכנסות משיווק הקרקע, אלא גם מתוך התחשבות ביתרונות הטמונים בהעתקתם לאזור הדרום של מוקדי תעסוקה ניכרים וקבועים, יחד עם אוכלוסייה מבוססת כלכלית. במהלך מעין זה יש חשיבות ליצירת מסה קריטית של מחנות ושל כוח אדם המועברים לדרום, הן מההיבט של התועלת הכלכלית והן מן ההיבטים הצבאיים של העתקת .מוקד פעילות צה"לית לאזור זה בעלות כוללת של2008-2004 סוכם על העברת בסיס חיל האוויר מנתב"ג לנבטים. מהלך זה בוצע בשנים2004 בשנת מיליארד ש"ח. מיזמים מרכזיים נוספים, הנמצאים בתהליך תכנון וגיבוש הם העתקת מחנות חמ"ן לאזור ליקית1.620 "עומר ויחידות התקשוב הצה"ליות לבאר שבע. בנוסף, פרויקט העתקת מחנות ההדרכה מצריפין ל"קריית ההדרכה בסמוך לצומת הנגב יצא למכרז, וזאת לאחר שעלויות הקמת הבסיס והעתקת המחנות סוכמו בין משרד האוצר למשרד 1.36- ופרויקט "קריית ההדרכה" תוקצב משרד הביטחון עד היום בהיקף של כ28 הביטחון. עבור פרויקט בח"א 105 2012-‏2011עיקרי התקציב משרדי לקידום העתקת יחידות-מיליארד ש"ח. כאמור לעיל, בכוונת משרד הביטחון ומשרד האוצר להגיע לסיכום בין .חמ"ן ותקשוב מהמחנות במרכז הארץ לנגב נחתם סיכום על השלב הראשון של העתקת יחידת המודיעין הראשונה לנגב, והוא2008 בהתאם לאמור לעיל, בשנת .המהווה את ראשיתו של מהלך אשר בסופו יועברו רוב יחידות אמ"ן ותקשוב לדרום המכשול המערבי במהלך השנים האחרונות נידונה בנייתו של המכשול בגבול המערבי של ישראל (גבול מצרים). המכשול צריך לשרת את מערכת הביטחון הן בחסימת מְפַגעים ומבריחי נשק בדרכם לישראל והן בחסימת מבריחי גבול אחרים, בעיקר מהגרי .עבודה , הוחלט על הקמת המכשול, על אחזקתו ותפעולו על ידי מערכת2010 במארס14 מיום1506 בהחלטת הממשלה מיליארד ש"ח והיא תתחלק בין משרד הביטחון ומשרד האוצר1.35-. עלות ההקמה מסתכמת ב2013 הביטחון, זאת עד יוקצו2012-2011 . כמו כן, בהתאם להחלטת הממשלה כאמור, בכל אחת מהשנים2010 בחלקים שווים החל משנת . מליון ש"ח לנושא450 התכנית לחיבור מחנות צה"ל לביוב . הוחלט על חיבור מחנות צה"ל, שעדיין אינם מחוברים, למכוני טיהור השפכים2010 ביוני10 מיום1770 בהחלטה מיליון ש"ח, נקבע כי המשרד להגנת הסביבה ילווה למשרד הביטחון במהלך400 — בשל עלותו הגבוהה של הפרויקט מיליון ש"ח אשר יוחזרו במהלך שלוש שנים נוספות. התכנית תבוצע על ידי אגף המבצעים150 ,2015-2010 השנים .והנכסים במשרד הביטחון 106 משרד הביטחון הקרן לקליטת חיילים משוחררים מיליון 1,666-) מסתכמת בכ46 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים לשנות הכספים . מיליון ש"ח בהתאמה1,766-ש"ח וכ מיושם "חוק קליטת חיילים משוחררים", המַקנה לחיילים המשוחררים ולבנות השירות הלאומי את1994 החל משנת :הזכויות הבאות .מענק כספי — הניתן בעת השחרור קרן פיקדון — הנזקפת לזכות החיילים ומיועדת למטרות לימודים, הכשרה מקצועית, רכישת דירה, נישואין או פתיחת עסק. חייל משוחרר שלא מימש את מלוא קרן הפיקדון במהלך תקופת הזכאות, יקבל את כל יתרת הכסף שנצברה .לזכותו לאחר חמש שנים הקרן לסיוע נוסף — המעניקה לחיילים הזקוקים לכך סיוע מיוחד — מלגות לימודים ומלגות קיום לחיילים משוחררים כלכליות. הקרן גם מממנת מלגות לימודים-אקדמיות. הסיוע ניתן על פי אמות מידה חברתיות-הלומדים במכינות קדם לחיילים משוחררים הלומדים במוסדות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע. סיוע זה מועבר באמצעות משרד .התעשייה, המסחר והתעסוקה 2009 התפלגות מימוש תקציב קרן הפיקדון בשנת (אחוזי מימוש) 107 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011דגשים לשנות הכספים : חוקקו שני תיקוני חקיקה2010במהלך שנת , לחוק קליטת חיילים משוחררים — תיקון זה מתייחס לחיילים אשר שירתו כלוחמים או כתומכי לחימה11תיקון וראש אגף כוח אדם בצה"ל קבע לגביהם כי שוחררו מחמת פציעה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית. חיילים 24 - חודשים לגברים ו36 אלה ייחשבו כמי שהשלימו את מלוא תקופת השירות הסדיר לפי חוק שירות ביטחון, משמע . מיליון ש"ח בשנה3-חודשים לנשים, כל זאת לעניין הזכאות למענק השחרור. עלותו של תיקון זה מסתכמת בכ זכאות2010 בינואר1- לחוק קליטת חיילים משוחררים — תיקון זה מעניק לחיילים שהשתחררו החל מ12תיקון למימון מלגת לימודים בשנה"ל הראשונה לתואר הראשון במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות מחקר בפריפריה. בנוסף, חיילים משוחררים המתגוררים בפריפריה יהיו זכאים למלגות לימודים ולתכניות השכלה (במתכונת תכנית "אופקים") הכוללות אבחון אקדמי, מימון לימודים במכינות, מימון קורסי פסיכומטרי וליווי אקדמי בספטמבר ולצורך יישום התכנית, הוקמה קרן13 מיום747 בהתאם לתקנות שיתוקנו. בהתאם להחלטת הממשלה חדשה, הקרן לעידוד רכישת השכלה, זאת במסגרת הקרן לחיילים משוחררים. על פי החלטת הממשלה, עלותו של תיקון מיליון ש"ח בכל שנה למטרה30 מתוקצבים2012-2011 מיליון ש"ח. בשנות התקציב80-זה ביישום מלא תעמוד על כ .זו 108 משרד הביטחון תיאום הפעולות בשטחים 203- מיליון ש"ח וכ208-) מסתכמת בכ17 (סעיף2012-2011 הצעת תקציב תיאום הפעולות בשטחים לשנות הכספים מיליון122- בהוצאה נטו, וכ2012 מיליון ש"ח בשנת81- וכ2011 מיליון ש"ח בשנת86-מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ תועמד לרשות2012-2011 בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים2012 מיליון ש"ח בשנת122- וכ2011 ש"ח בשנת . מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים30-המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ תיאום הפעולות בשטחים פועל בנושאים האזרחיים וההומניטאריים הנוגעים לאוכלוסיה הפלסטינית, תוך הפרדה בין מחוללי הטרור לבין כלל האוכלוסייה. בנוסף מוביל מתאם הפעולות בשטחים את התיאום האזרחי והביטחוני עם .לאומיים הפועלים בזירה, וכן פעילויות תכנון ותשתיות בתיאום עם הנהגת ההתיישבות באיו"ש-הארגונים הבין היעדים העיקריים של תיאום הפעולות בשטחים תקציב תיאום הפעולות בשטחים מהווה מסגרת לפעילות התיאום והקישור בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית :בנקודות העיקריות הבאות z z יישום מדיניות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון, בתחומים האזרחיים והביטחוניים, בשילוב עם מערכת הביטחון .ובתיאום עם משרדי הממשלה z z תיאום וקישור מול הפלסטינים בתחומים האזרחיים והביטחוניים, תוך דאגה לאיזון בין הצרכים הביטחוניים .והצרכים האזרחיים z z .לאומית בפרויקטים משותפים ובמתן סיוע הומניטרי-תיאום מול המערכת הבין z z .גיבוש הערכת המצב האזרחית ומעקב אחר המגמות המתפתחות בזירה הפלסטינית z z .שיפור מרקם החיים והכלכלה הפלסטינית z z .הפעלת הסמכויות בתחומי התכנון והתשתית בנוגע להתיישבות הישראלית באיו"ש . מיליון ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה עבור התקציב לפיתוח האזור30 נוספו2011 בתקציב 109 2012-‏2011עיקרי התקציב הוצאות חירום אזרחיות 204- מיליון ש"ח וכ206-) מסתכמת בכ16 (סעיף2012-2011 הצעת תקציב הוצאות החירום האזרחיות לשנות הכספים מיליון112- תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ2012-2011 מיליון ש"ח נטו בהתאמה. כמו כן, בשנים .ש"ח בכל אחת מהשנים 2012-2011דגשים לשנות הכספים כוללת- 2012 מיליון ש"ח בשנת 49- ו2011 מיליון ש"ח בשנת 51תכנית מיגון, מקלוט ומרכיבי ביטחון בסך השלמת פערי מיגון ומקלוט וכן תקצוב כוח אדם ייעודי עבור נושא זה. השלמת הפערים מתבצעת בקו התפר של איו"ש (קו התפר המזרחי), בקו העימות בצפון ובכל הארץ בהתאם להחלטות הממשלה ולסדר העדיפות של משרד הביטחון .ושל פיקוד העורף מיגון- 2012 מיליון ש"ח בשנת 103- ו2011 מיליון ש"ח בשנת 103תכנית מיגון האוכלוסייה (אב"כ) בסך האוכלוסייה האזרחית בפני מתקפה בלתי קונבנציונאלית והפעלת מרכז מידע בתחום החומרים המסוכנים. בהתאם מיליון ש"ח לשנים965 שנתית בסך-לסיכום בין משרד האוצר למשרד הביטחון, תועמד לתכנית מסגרת תקציב רב .2013-2009 110 המשרד לביטחון הפנים המשרד לביטחון הפנים 10.6-) מסתכמת בכ07 (סעיף 2012-2011הצעת התקציב הרגיל של המשרד לביטחון הפנים לשנות הכספים מיליארד ש"ח בהתאמה 10.5- מיליארד ש"ח וכ10.1- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ11.1-מיליארד ש"ח ובכ -‏2011 מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים 560- מיליון ש"ח וכ559-בהוצאה נטו, וכ . מיליארד ש"ח2.3- תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ2012 מיליון 391-) מסתכמת בכ52 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הפיתוח של המשרד לביטחון הפנים לשנות הכספים - מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ377- מיליון ש"ח וכ357- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ411-ש"ח ובכ תועמד לרשות המשרד 2012-2011 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים 34 . מיליון ש"ח בהתאמה813- מיליון ש"ח וכ853-הרשאה להתחייב בגובה של כ המשרד לביטחון הפנים הוא גוף מטה משולב האחראי לאכיפת החוק, לשמירת הסדר הציבורי ולפעילות ביטחון הפנים במדינת ישראל, באמצעות הגופים הבאים: משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול .והרשות להגנה על עדים משטרת ישראל מופקדת על ביצוע התפקידים והמשימות בתחום ביטחון הפנים, שמירת הסדר הציבורי ולחימה , בחוק המשטרה1971-בפשיעה ופועלת על פי הסמכויות שהוענקו לכל שוטר בפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א . ובחוקים נוספים2005-(דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס"ה שירות בתי הסוהר הוא ארגון כליאה לאומי האחראי על אחזקת אסירים במשמורת על פי התנאים שנקבעו בחוק ועל .טיפול באסירים בתקופת שהותם בבית הסוהר במגמה לסייע בשיקומם ובהשתלבותם בחברה בתום תקופת המאסר 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z .הקצאת תקציב לשם שיפור אכיפת חוקי המדינה ושיפור השירות במגזרי המיעוטים z z . מקומות כליאה832 קליטת בית הסוהר החדש בבאר שבע , כלא "אלה" אשר מכיל z z בחינת יישום התכנית להקמת בית סוהר לגובה שבו ישולבו תחנת משטרה ובית משפט. לשם יישום הפרויקט .2011 מיליון ש"ח לתקציב שירות בתי הסוהר בשנת20-יתווסף סך של כ z z . במספר רשויות מקומיות2010 ביוני8 מיום4/יישום פיילוט שיטור עירוני בהתאם להחלטת הממשלה שטע ברשויות אלו תוקם יחידה מיוחדת בתחנת המשטרה אשר תטפל אך ורק בנושאים הקשורים לעבירות איכות החיים של התושבים. לא ניתן יהיה להסיט שוטרים אלו למשימות אחרות למעט בשעת חירום. במקביל ליחידה זו 111 2012-‏2011עיקרי התקציב ובשיתוף פעולה עמה תפעל יחידה של פקחים שיועסקו על ידי הרשות המקומית. בתקופה הקרובה תקודם חקיקה לשם הענקת סמכויות נוספות לפקחים לצורך אכיפת חוקי עזר עירוניים ולסיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת .2011 מיליון ש"ח בשנת30 אלימות. בהתאם לאמור יתוגבר תקציב המשרד לביטחון הפנים בסך של z z המשך גיוס החרדים ובני המיעוטים לשירות אזרחי ולאומי במשרד לביטחון הפנים על גופיו בהתאם להחלטת .2011 מיליון ש"ח בשנת20 . לשם כך יתוגבר תקציב המשרד בסך של עד2010 ביולי15 מיום2001 ממשלה מספר z z . רשויות ברחבי הארץ80-הקצאת תקציב נוסף עבור פרויקט "עיר ללא אלימות" לשם הרחבתו לכ z z ,ביסוס פעילות הרשות להגנה על עדים במשרד לביטחון הפנים שהוקמה בהתאם לחוק להגנה על עדים .2008-התשס"ט z z המשך קידום מכרז פומבי להקמת מרכז ההדרכה של משטרת ישראל אשר ירכז את רוב בתי הספר המשטרתיים הפזורים ברחבי הארץ תוך שימת דגש על טיוב ההדרכה ושיפור ההכשרה והמקצועיות של השוטר במשטרת . ותוצאותיו צפויות להתפרסם בקרוב2009 ישראל. המכרז פורסם בחודש ספטמבר z z להסבת מקומות כליאה של אסירים ביטחוניים למקומות כליאה לאסירים פליליים2012 הקצאת התקציב בשנת ."וכן עבור בניית אגף נוסף בבית הסוהר "אלה z z .תגבור מערכי הטכנולוגיה של המשטרה ובכלל כך: הסיגינט, מז"פ, קשר דיגיטאלי והדנ"א z z .קידום ושיפור יכולות המשטרה בטיפול בעבירות מחשב z z נחתם הסכם בין משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים להפעלת מודל2009 יישום מודל מסלולי שירות — בשנת :מסלולי שירות. להלן פירוט השלכות ההסכם .מבנה ארגוני יעיל יותר אשר יפחית, בין השאר, את המעבר מהשטח למטה במשטרה .הצערת המשטרה, צעד שיוביל בטווח הארוך לחיסכון בעלויות השכר ולשיפור ביכולות המשטרה .תוספת תקנים משמעותית למשטרה ולשב"ס .הגדרת מסלולי שירות ברורים ומוגדרים מראש כולל שערי יציאה .שיפור שכר השוטרים והסוהרים בשנים הראשונות לשירותם .טיוב משמעותי בכוח האדם במשטרה ובשב"ס תימשך עבודת המטה לשם החלת הרפורמה בשכר הנגדים. הרפורמה תאפשר גמישות בתגמול2011 במהלך ארגוני תוך שמירת עקרון ההצמדה-אוכלוסיות שונות בגופי המשרד לביטחון הפנים, באופן שיבטא תיעדוף פנים .לצה"ל ובסך2011 מיליון ש"ח בשנת74-לצורך החלת מודל מסלולי השירות, יתוגבר תקציב המשרד לביטחון הפנים בכ מיליון ש"ח80-. בנוסף, לשם יישום הרפורמה בשכר הנגדים יתווספו כ2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת75-של כ .2012 בתקציב לשנת , חל גידול2012 , לא כולל השתתפויות, ובשנת2010 בתקציב הריאלי בהשוואה לשנת4.1%- חל גידול של כ2011 בשנת . בתקציב המשרד3.3%-ריאלי של כ 112 המשרד לביטחון הפנים תקציב משטרת ישראל (תקציב2012 מיליארד ש"ח לשנת8.3- מיליארד ש"ח ובכ8.1- מסתכמת בכ2011 הצעת תקציב משטרת ישראל לשנת .)ברוטו, כולל תקציב פיתוח, לא כולל השתתפויות תקציב שירות בתי הסוהר (תקציב2012 מיליארד ש"ח לשנת2.68- ובכ2011 מיליארד ש"ח לשנת2.58-הצעת שירות בתי הסוהר מסתכמת בכ .)ברוטו, כולל תקציב פיתוח, לא כולל השתתפויות : נובע בעיקר מהסיבות הבאות2008-2005 הגידול המהיר במצבת האסירים במהלך השנים z zהעברת האחריות על אחזקת אסירים ביטחוניים מידי צה"ל לשב"ס z zהעברת האחריות על אחזקת עצורים מידי משטרת ישראל לשב"ס z z . מקומות משמורת למסתננים2,000-תוספת של כ הפער בין התקן למצבה בשנים האחרונות נובע בעיקר מהקטנת מספר האסירים הביטחוניים. ראוי לציין כי מרבית .מקומות הכליאה אשר מתפנים כתוצאה מכך אינם ניתנים להסבה לאסירים פליליים 113 2012-‏2011עיקרי התקציב המשרדים המנהליים קבוצת המשרדים המנהליים כוללת את המשרדים הבאים: משרד ראש הממשלה וחברי הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד הפנים, ורשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. בפרק זה נכללות גם הוצאות ממשל .כדוגמת העברות לרשויות המקומיות, תקציב הכנסת, משרד מבקר המדינה ומימון המפלגות מאפייני התקציב המשרדים המנהליים משרתים קשת רחבה של פעילות מטה ממשלתית. הם מאופיינים בעתירּות כוח אדם, לכן חלק ניכר מהתקציב השוטף במשרדים אלה מיועד למימון הוצאות שכר, והיתרה — לתקציבי קניות ופיתוח, המיועדים מיליארד ש"ח ובשנת13.8 עומדת על2011 בעיקר לתפעול המשרדים. סך ההוצאה התקציבית של משרדים אלה בשנת . מסך ההוצאה התקציבית5%- מיליארד ש"ח, כ14.1 — על2012 הצעת תקציב המשרדים המנהליים (כולל תקציבי הפיתוח) לשנות הכספים 2012-2011 במחירים שוטפים, במיליארדי ש"ח שנה2011 2012 *משרד ראש הממשלה2.1 2.2 משרד האוצר1.8 1.8 משרד המשפטים2.6 2.7 משרד החוץ1.6 1.6 משרד הפנים והרשויות המקומיות4.2 4.2 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול0.5 0.5 נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה ומימון המפלגות0.9 0.9 סך הכול13.8 14.0 .* כולל התקציב לאבטחת חברי הממשלה ותקציב המטה לביטחון לאומי 114 משרד ראש הממשלה משרד ראש הממשלה מיליארד 2.15-) מסתכמת בכ10- ו04, 03 (סעיפים 2012-2011הצעת תקציב משרד ראש הממשלה לשנות הכספים מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, 2.2- מיליארד ש"ח וכ2.15- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ2.2-ש"ח וכ תועמד 2012-2011 מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים 111.4- מיליון ש"ח וכ110.6-וכ . מיליון ש"ח בהתאמה344- מיליון ש"ח וכ577-לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ משרד ראש הממשלה כולל את היחידות, הגופים והתחומים הכפופים ישירות לאחריות ראש הממשלה וכן יחידות .וגופים עצמאיים בקביעת תכניות העבודה שלהם ובניהול תקציבם בין היחידות והגופים הכפופים ישירות לאחריות ראש הממשלה נכללים יועצי ראש הממשלה; לשכות השרים ללא תיק וסגני השרים; האגף לתכנון המדיניות; אגף תיאום, מעקב ובקרה; המועצה הלאומית לכלכלה; המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה ומרכזי ההנצחה למנחם בגין וליצחק רבין; מטה ההסברה הלאומי; הרשות לקידום מעמד האישה; מערך .הגיור; התכנית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת לבנון השנייה ועוד ;בין היחידות והגופים העצמאיים בקביעת תכניות העבודה שלהם ובניהול תקציבם כלולים משרד ההסברה והתפוצות המשרד לענייני מיעוטים; המשרד לענייני מודיעין; המשרד לעניינים אסטרטגיים; המשרד לענייני גמלאים; הלשכה ;המרכזית לסטטיסטיקה; מנהלת תנופה — יישום תכנית ההתנתקות; המשרד לשירותי דת; הרבנות הראשית לישראל .נציבות שירות המדינה; לשכת הקשר נתיב; המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי ולשכת הפרסום03 , התקציב לאבטחת חברי הממשלה מצוי בסעיף10 בנוסף, המטה לביטחון לאומי מתוקצב בסעיף . כמפעלים עסקיים89 הממשלתית והמדפיס הממשלתי מתוקצבים בסעיף 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z ; בנוסף לתוספת המשאבים2008 בפברואר14 מיום3155 איגום משאבים במערך הגיור בהתאם להחלטת הממשלה .שהתקבלה, יועברו משאבים מהמשרד לקליטת העלייה למערך הגיור שבמשרד ראש הממשלה z z .2010 ביולי15 מיום2001 הרחבת היקף המתנדבים לשירות האזרחי בהתאם להחלטת הממשלה z z .תכנון וביצוע הקמת אתר חירום לאומי באינטרנט על ידי מטה ההסברה הלאומי z z ,פיתוח אמצעים סטטיסטיים ושיפור יכולת ניתוח הנתונים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במספר תחומים .OECD-ביניהם תחומים הנדרשים בהמשך להצטרפות ישראל ל 115 2012-‏2011עיקרי התקציב z z בנושא העצמת תשתיות המורשת הלאומית והחלטה מספר2010 בפברואר21 מיום1412 ישום החלטת הממשלה . בנושא טיפוח מנהיגות, יצירה ועשייה ציוניים2010 ביולי15 מיום2049 z z שיפור השירות לאזרח במועצות הדתיות, הקמת מבני דת, פיתוח בתי עלמין וכן הקדמת מימון לפיתוח בית העלמין .)"ברקת" המתוכנן לקבורה רבודה (ניצול יעיל של קרקע לקבורה 116 משרד האוצר משרד האוצר 2.1- מיליארד ש"ח ובכ2.08-) מסתכמת בכ05 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד האוצר לשנות הכספים מיליון 311- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ1.79- מיליארד ש"ח וכ1.78-מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. 314-ש"ח וכ מיליון ש"ח 37-) מסתכמת בכ55 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הפיתוח של משרד האוצר לשנות הכספים מיליון ש"ח בשנת 5- מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה נטו, וכ32- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ32‑ובכ תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של 2012-2011 בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים 2011 מיליון ש"ח בהתאמה. 15- מיליון ש"ח וכ17-כ משרד האוצר אחראי על מספר רב של תחומים כלכליים של מדינת ישראל. בין היתר, המשרד אחראי על הכנת תקציב המדינה והפיקוח עליו, פיקוח על שוק ההון והביטוח במשק, גביית המסים הישירים והעקיפים, מִנהל הרכש, מִנהל הרכב, פיקוח על החברות הממשלתיות, ניהול משא ומתן עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים וביצוע הסכמי עבודה .לאומיים כלכליים, ביצוע פרויקטים כלכליים ארוכי טווח ועוד-במשק, יצירת קשרים בין 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z הגברת הפיקוח על שוק ההון והביטוח לאור החשיבות הרבה הגלומה בהסדרה ובפיקוח על הפעילות הכלכלית במשק, הזוכה להכרה הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות. (מגמה זו התחזקה לנוכח המשבר הכלכלי הגלובאלי ).שפקד רבות ממדינות העולם בשנים האחרונות z z OECD-הובלת הצטרפות מדינת ישראל לארגון ה z zהמשך יישום חוק חובת המכרזים z zהעברת יחידת שכר עידוד למשרד האוצר z zהשלמת הקמתה של היחידה למאבק בפשיעה המאורגנת z zהרחבת מספר המדווחים במסגרת התכנית למאבק בהונאות מע"מ ובשימוש בחשבוניות פיקטיביות z z .יישום החוק להגדלת ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום הפערים החברתיים (מס הכנסה שלילי) בפריסה ארצית 117 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד המשפטים 3.2- מיליארד ש"ח וכ3.1-) מסתכמת בכ08 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד המשפטים לשנות הכספים מיליון 675- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ2.6- מיליארד ש"ח וכ2.4-מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ תועמד לרשות המשרד 2012-2011 מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים 677-ש"ח וכ . מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים3-הרשאה להתחייב בגובה של כ מיליון ש"ח 191-) מסתכמת בכ53 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הפיתוח של משרד המשפטים לשנות הכספים מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, ומיליון ש"ח 187- מיליון ש"ח וכ190- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ188-וכ תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב 2012-2011בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים . מיליון ש"ח בהתאמה30- מיליון ש"ח וכ64-בגובה של כ משרד המשפטים אחראי על מערכת המשפט בישראל, על ענייני חקיקה שונים וכן על הסדרת פעילויות רבות בשוק העסקי והפרטי, כגון: רשות התאגידים, טאבו, פרקליטות המדינה, הסנגוריה ציבורית, ההוצאה לפועל, האפוטרופוס .הכללי, בתי המשפט ובתי הדין השונים ועוד ניתן ביטוי להתמודדות של משרד המשפטים עם הגידול במספר2012-2011 במסגרת הצעת התקציב לשנות הכספים המשימות ובאופיין. במקביל להגדלת המשאבים המוקצים למערכת, הושם דגש על התייעלות המערכת ושיפור השירות הניתן לאזרח. במסגרת הניסיון להתמודד עם העלייה במשימות המשרד תוך שיפור השירות לאזרח, הורחבו מספר הפעולות והנתונים אשר האזרח יכול לקבל עבורם מענה באינטרנט (למשל פעולות רבות הנוגעות לרשם התאגידים .)'וכד 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z , באמצעות הקצאת משאבים ותשומות כוח אדם—התמודדות עם העומס המוטל על מערכת בתי המשפט לרבות שופטים, על מנת לסייע בהתמודדות עם העומס המוטל על מערכת בתי המשפט, במקביל להקמת צוות שתפקידו להמליץ על דרכים להביא להתייעלות המערכת תוך שיפור השירות לאזרח. כמו כן מקודמים נושאים שנועדו לייעל את עבודת המערכת, כגון הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין וכן הטלת אגרה בגין הגשת .בקשת ביניים בתיק, כל זאת במטרה לצמצם הליכים ובקשות סרק z z .משאבים לפרקליטות המדינה z z .הקצאת משאבים להמשך פיתוח, הטמעה ושיפורים במערכות מחשוב חדישות בגופים השונים במשרד 118 משרד המשפטים z z 2001-העברת נכסים לקניין המדינה — הקצאת מקורות בהמשך לתיקון חוק האפוטרופוס הכללי, התשס"ו .בנושא העברת נכסים לקניין המדינה, תגבור האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי בתקציב ובכוח אדם z z סמכות אוניברסלית — הקצאת משאבים להקמת יחידת "סמכות אוניברסלית", שנועדה לספק הגנה משפטית .לאומית-לבעלי תפקידים בשירות המדינה וברשויות הביטחון של ישראל בזירה הבין z z לאומי — תגבור תקני רשם הפטנטים לשם הפיכת ישראל למרכז רישום וחיפוש פטנטים-מרכז חיפוש פטנטים בין .) מדינות בעולם15-לאומי (סמכות המוענקת כיום לכ-בין z z בית משפט כלכלי — הקצאת משאבים להקמת בית משפט כלכלי בבית המשפט המחוזי בת"א, על מנת לייעל את .הדיונים בתיקים גדולים שיש להם השפעה כלכלית על המשק הישראלי z z ייעול מערך הגבייה ואכיפת פסקי הדין האזרחיים — במישור האזרחי בין אזרח לאזרח (באמצעות ההוצאה לפועל) וגביית חובות של אזרחים למשרדי הממשלה השונים בהתאם לחוק (באמצעות המרכז לגביית קנסות .)ובמסלול המקוצר בהוצאה לפועל z z , הקצאת משאבים לפרויקטים שונים הנוגעים לבינוי במשרד המשפטים, כגון בינוי בתי משפט חדשים— בינוי .שיפוץ מבנה הפרקליטות בתל אביב, שיפוץ בתי משפט ובתי דין וכדומה 119 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד החוץ 1.66- מיליארד ש"ח וכ1.62-) מסתכמת בכ09 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד החוץ לשנות הכספים 50.5- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ1.61- מיליארד ש"ח וכ1.57-מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ בהוצאה מותנית בהכנסה. למשרד לא תועמד הרשאה להתחייב 2012-2011מיליון ש"ח בכל אחת משנות הכספים .בשנים אלו משרד החוץ מופקד על גיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל ועל ביצועה בקרב מדינות המכוננות יחסים דיפלומטיים לאומיים-עם מדינת ישראל. משרד החוץ מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות, ארגון האומות המאוחדות וארגונים בין .נוספים 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z .פתיחת שש נציגויות חדשות על מנת לתגבר את יכולת ייצוג האינטרסים המדיניים והכלכליים של ישראל z z לאומי, השפעה על-הגברת הפעילות ההסברתית בנושאים, כגון: הסברת האיום האיראני במישור האזורי והבין דעת הקהל העולמית, חדירה לתחומי תקשורת חדשים וקידום פרויקטים במרחב המקוון. בתוך כך, הקמת מערך תקשורת מרחבי וקידום המערך ללוחמה בתחום האינטרנט, על מנת לחזק את יכולת התמודדות על ידי חשיפה .למסרים מגוונים ולאמצעי המחשה ויזואליים באמצעות האינטרנט ופרויקטים נוספים z z המשך קידום פרויקט "מיתוג ישראל" בקרב מדינות וקהלי יעד בחו"ל, במטרה לשפר תדמית ולהעביר מסרים .המקדמים את האינטרסים של ישראל, כגון: הייצוא, ההשקעות הזרות בישראל, התיירות ודעת הקהל העולמית z z לאומי). קידום והגברת הפעילות במתן-תגבור פעילות סיוע החוץ באמצעות מש"ב (המחלקה לשיתוף פעולה בין סיוע החוץ למדינות מתפתחות ובפיתוח תחומי ה"אג'נדות החדשות" (אקלים, איכות הסביבה, חקלאות, ניהול .המים, מדבור, ייעור, בריאות הציבור ועוד) שלמדינת ישראל יש בהם יתרון יחסי 120 משרד הפנים והרשויות המקומיות משרד הפנים והרשויות המקומיות ), ללא תקציבי מימון מפלגות, מימון 18-, ו06 (סעיפים 2012-2011הצעת תקציב משרד הפנים לשנות הכספים מליארד ש"ח 4.23-), מסתכמת בכ68- ו14בחירות לכנסת ורשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי הגבול (סעיפים - מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ4.23- מיליארד ש"ח וכ4.22- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ4.24-וכ תועמד לרשות המשרד הרשאה 2012-2011 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. בשנים 11 . מיליון ש"ח בהתאמה489- מיליון ש"ח וכ493-להתחייב בגובה של כ מיליון 355- מיליון ש"ח וכ348-) מסתכמת בכ06 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד הפנים לשנות הכספים מיליון ש"ח בכל אחת 11- מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ344- מיליון ש"ח וכ338-ש"ח בהתאמה, מהם כ 124- תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ2012-2011מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. בשנים . מיליון ש"ח בהתאמה130-מיליון ש"ח וכ מיליארד ש"ח 3.88-) מסתכמת בכ18 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הרשויות המקומיות לשנות הכספים 369- תועמד הרשאה להתחייב בגובה של כ2012-2011 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו בהתאמה. בשנים 3.88‑וכ . מיליון ש"ח בהתאמה359-מיליון ש"ח וכ ,משרד הפנים אחראי מטעם הממשלה על הסדרת פעולת הרשויות המקומיות ואיגודי הכבאות, על התכנון הפיסי .שירותי חירום מוניציפאליים, פיקוח על חופי הרחצה, רישוי עסקים, פיקוח על הבחירות ופיקוח על הבנייה 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zמענקי האיזון משרד הפנים פועל במסגרת תקציבו לסייע לרשויות המקומיות. הסיוע המרכזי ניתן באמצעות מענקי האיזון. מענק האיזון נועד להשלים את הכנסותיהן העצמיות של הרשויות המקומיות, להוצאות הנורמטיביות. ההוצאות הנורמטיביות של הרשויות המקומיות הנגזרות מנוסחת ההקצאה על מנת לסייע להן לספק לתושביהן רמה סבירה של שירותים .מוניציפאליים החל משרד הפנים להקצות את מענקי האיזון על פי נוסחה קבועה המבוססת על קריטריונים אחידים1994 משנת התחיל משרד הפנים להקצות בצורה הדרגתית את מענקי האיזון2004 שקבעה ועדה ציבורית (ועדת סוארי). משנת לרשויות המקומיות בהתאם להמלצות ועדה ציבורית חדשה (ועדת גדיש). נוסחת גדיש מחשבת את מענק המודל לרשויות באמצעות חישוב ההפרש בין ההוצאה הנורמטיבית וההכנסה לנפש על פי מודל. הפרש זה מהווה את מענק 121 2012-‏2011עיקרי התקציב המודל לנפש של הרשות. ההוצאה הנורמטיבית משקפת את הנתונים הייחודים המאפיינים כל רשות ורשות (כדוגמת .)מספר הילדים והקשישים ברשות וכן את החוסן של תושבי הרשות כפי שמשתקף במדד הסוציו אקונומי של הלמ"ס ,מכפלת מענק המודל לנפש של הרשות במספר התושבים מהווה את מענק המודל לפי נוסחת גדיש. בהתאם למודל גדיש . הרשויות המקומיות הקיימות בישראל255 למענק איזון, מתוך2010 רשויות מקומיות זכאיות בשנת202 . מיליארד ש"ח2.4 , עתיד לעמוד מענק האיזון על היקף של2012-2011 בכל אחת מן השנים z zתכניות ההבראה הגיע לשיאו המשבר התקציבי ברשויות המקומיות. המשבר התבטא בגירעונות בהיקפים ניכרים, ואלו2004 בשנת היקשו על חלק ניכר מהרשויות המקומיות לספק שירותים נאותים לתושבים. על מנת לסייע בפתרון המשבר, החליטה מיליארד ש"ח על פני שלוש שנים, לשם סיוע1.5 , להקצות מסגרת תקציבית של2004 בפברואר8 הממשלה ביום מיליארד ש"ח לצורך שדרוג1.5- נוספו כ2009-2006 תקציבי לרשויות המקומיות שיבצעו תכניות הבראה. בין השנים .תכניות ההבראה והעמדת תכניות הבראה חדשות לרשויות נוספות מיליארד ש"ח) לתכניות ההבראה לרשויות המקומיות, רבות מהן במתכונתן3-על אף שהוקצו סכומי עתק (יותר מ ) מהרשויות המועמדות על70-הנוכחית לא הצליחו להשיג את מטרתן להביא להבראת הרשויות. יותר משני שלישים (כ .ידי משרד הפנים לתכנית הבראה, נמצאות כרגע בתכנית הבראה נוספת, ועבור מרביתן שדרוג זה אינו השדרוג הראשון מיליון ש"ח לתכניות הבראה, אולם תכניות670 המדינה צפויה לאשר מסגרת תקציב נוספת של2011-2010 בשנים אלו עתידות להיעשות במתכונת שונה. הן תתבססנה על דוח בודק מעמיק שיכלול, בין היתר, ניתוח הכשלים המבניים ,של הרשות המועמדת לתכנית ההבראה (בטווח הקצר והארוך); נתונים על תכניות הבראה קודמות לרשות, ככל שהיו ,והסיבות לכישלונן; בחינה של כלי ייצוב ארוכי טווח ומידת התאמתם לרשות (כגון: מודלים של שיתוף פעולה אזורי חוקי עזר לגביית אגרות, שינוי שטחי שיפוט וחלוקת הכנסות בין הרשות לרשויות הגובלות, צעדי מיקור חוץ, שינויים מבניים, מנועי צמיחה ופתרונות ארוכי טווח אחרים לרשות, בכלל זה אזורי תעשייה מרחביים). על בסיס המלצות דוח .הבודק תיבנה תכנית ההבראה לרשות המקומית בתכניות ההבראה במתכונתן החדשה יושם דגש רב יותר על השגת היעד של הגברת סך הגבייה של תשלומי החובה המוניציפאליים והגדלת שיעורי הגבייה של תשלומי החובה. כפועל יוצא מכך תתאפשר הספקת שירותים ברי קיימא לתושבי הרשויות. דגש זה נובע מיישום המסקנות מתכניות הבראה קודמות ומדוח מבקר המדינה בנושא תכניות ההבראה ברשויות מקומיות. במסגרת תכניות ההבראה יוחמרו הסנקציות כלפי ראשי רשויות שלא יעמדו ביעדי יינתנו לרשויות כלים נוספים למיצוי פוטנציאל2012-2011 הגבייה, עם זאת, במסגרת התכנית הכלכלית לשנים ההכנסות העצמיות שלהן (כפי שיפורט בהמשך). כמו כן, במטרה למנוע קריסה פיננסית של הרשויות המקומיות וצורך עתידי בתכניות הבראה, ישולבו כלי בקרה וטיפול מונע כחלק מהמתכונת החדשה המוצעת, והם יאפשרו התערבות .מוקדמת של משרד הפנים טרם הידרדרות הרשות 122 משרד הפנים והרשויות המקומיות z zהגברת גביית המסים המוניציפאליים , ברשויות מקומיות רבות שיעורי גביית הארנונה נמוכים באופן משמעותי מממוצע הגבייה הארצי של2008 נכון לשנת רשויות שיעורי גביית35- ובכ60%- רשויות שיעורי גביית הארנונה נמוכים מ70-. בכ84% כלל הרשויות, העומד על (דהיינו, פחות ממחצית השיעור הממוצע בכלל הרשויות). סך הגירעון המצטבר של הרשויות40%-הארנונה נמוכים מ , מיליון ש"ח. בחישוב תיאורטי470- מיליארד ש"ח, וסך הגרעון השוטף עמד על כ4.8- עמד על כ2008 המקומיות בשנת מיליארד ש"ח, ולו כל הרשויות3-לו כל הרשויות המקומיות היו גובות בשיעור מרבי, היה מתווסף להכנסתן סכום של כ 770-, היה מתווסף להכנסתן סכום של כ84% המקומיות היו גובות לפחות בהתאם לשיעור הממוצע העומד כאמור על .מיליון ש"ח ממענק זה מותנים15% אי מיצוי מקורות הכנסה עצמיים מביא להקטנת היקף מענק האיזון שהרשות זכאית לו, שכן בשיעור גבייה מינימאלי. לפיכך, ראש רשות שאינו גובה ארנונה פוגע במספר מקורות הכנסה פוטנציאליים, זאת על .חשבונם של תושבי הרשות המקבלים עקב כך שירותים מוניציפאליים ברמה נמוכה יותר יינתנו לרשויות המקומיות הכלים הנוספים שלהלן במטרה למצות את2012-2011 במסגרת התכנית הכלכלית לשנים מקורות הכנסתן ולהגדיל את סך גביית הארנונה, את תשלומי החובה העירוניים וכן את שיעורי הגבייה וכדי לאפשר :שירותים ברמה גבוהה יותר לתושבי הרשויות שימוש בנתוני רשות המסים לבחינת זכאות להנחה בארנונה — מתוקף החוק מוענקות הנחות בארנונה, בין היתר מסך החיוב לנישום. על פי הנהוג כיום, דורשת הרשות המקומית90%-על בסיס מבחן הכנסה. הנחות אלו מגיעות עד ל ממבקש ההנחה להציג בפניה תלושי שכר ואישורים נוספים המעידים על הכנסתו. בהצעת חוק ההסדרים מוצע לתקן , כך שהרשויות1992- לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג12 את סעיף .המקומיות יסתמכו על המידע הקיים ברשות המסים לצורך קביעת זכאות תושב להנחה בארנונה המסלול המקוצר של ההוצאה לפועל — המסלול המקוצר נועד להקל על זוכים בהוצאה לפועל, באופן שפעולות ,הגבייה יתבצעו על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתוך מעורבות מינימאלית של הזוכים ("שגר ושכח"). בנוסף לכך במסגרת המסלול המקוצר יש אפשרות להתבסס על מאגרי מידע רבים, כגון: הביטוח הלאומי, משרד הרישוי, מינהל מקרקעי ישראל, חברת החשמל, רשם החברות, רשם המקרקעין, בנקים ועוד. בכוונת משרד הפנים ומשרד האוצר לחייב רשויות מקומיות מסוימות, במיוחד רשויות בתכניות ההבראה, לעשות שימוש במסלול זה לצורך גביית פיגורי תשלומי צפוי להתחיל פיילוט לאופן יישום החלטה זו אשר יכלול במסגרתו2010 החובה העירוניים. במחצית השנייה של שנת צפויה הרחבת כלי זה2012-2011 חמש רשויות (ערערה בנגב, טמרה, כפר יאסיף, חצור הגלילית וסכנין). במהלך השנים .לכלל הרשויות שיוגדרו על ידי משרדי הפנים והאוצר z zתיקון פקודת מס הכנסה, תושב המשלם ארנונה יישובים180- לפקודת מס הכנסה, מוענקות הטבות במס הכנסה, בשיעור משתנה, לתושביהם של כ11 לפי סעיף בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה. מדובר בהטבות משמעותיות שיכולות להביא לתושב הזכאי להן חיסכון בתשלומי 123 2012-‏2011עיקרי התקציב 11 מס בהיקף של מאות ואלפי ש"ח לחודש. במסגרת הצעת חוק ההסדרים מוצע לתקן את הגדרת "תושב", שבסעיף לפקודת מס הכנסה, כך שייווסף בה תנאי שלפיו, כאשר נישום מבקש הטבת מס הכנסה בשל היותו תושב של יישוב המזכה בהטבה, יהיה עליו להציג בפני פקיד השומה אישור מטעם הרשות המקומית אשר בה הוא תושב, לפיו שילם .את תשלומי הארנונה החלים עליו 124 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול 530-) מסתכמת בכ68 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול לשנות הכספים מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, 497- מיליון ש"ח וכ517- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ510-מיליון ש"ח וכ . מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה13-וכ 3434 בהתאם להחלטת ממשלה מספר2008 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול הוקמה במשרד הפנים בשנת , שקבעה כי הרשות תהיה אחראית על יישום מדיניות הממשלה וביצוע סמכויות שר הפנים2008 באפריל13 מיום .בתחום הטיפול בנתינים זרים ובתחום האוכלוסין 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zתעודות זהות ומסמכי נסיעה ביומטריים צפויה רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול להתחיל בהנפקת "מסמכים חכמים" במסגרת2011 בתחילת שנת פרויקט שדרוג מסמכי הנסיעה ותעודות הזהות. שדרוג זה יכלול הכנסת אלמנטים ביומטריים למסמכי הנסיעה "ולתעודות הזהות, כך שתופעות מרמה וזיוף המסמכים תצטמצמנה משמעותית. בנוסף, המעבר ל"תעודת זהות חכמה עתיד לאפשר הזדהות וחתימה דיגיטאלית, וכך לאפשר שימושים נרחבים לאזרח כגון הזדהות מרחוק באמצעות מערכות מחשוב וקבלת מידע אישי, חתימה אלקטרונית שדינה כדין חתימה בכתב במקום בו נדרשת חתימה על פי חוק לאומית ועם-והפחתת הבירוקרטיה הממשלתית לאזרח. כמו כן, שדרוג מסמכי הנסיעה נעשה בהתאם לתקינה הבין .לאומיים-השלמתו צפויות להינתן לאזרחים ישראלים הקלות במעברי גבול בין נדרשת הקמת רשות2009-בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט למאגר ביומטרי שתאגור את המידע הביומטרי המתקבל על ידי האזרחים בעת הנפקת "התעודה החכמה" ברמת אבטחה מקסימאלית, וזאת למשך תקופת מבחן של שנתיים. לפיכך, הקמת רשות לביומטריה מהווה חלק בלתי נפרד .מפרויקט שדרוג תעודות הזהות והמסמכים הביומטרי כולו z zטיפול בנתינים זרים מערך האכיפה של הרשות עובר תהליך של שינוי מבני העתיד ליצור סינרגיה בין יחידות האכיפה השונות. במסגרת השינויים הארגוניים יאוגדו האגף לזרים, יחידת הסמך לעובדים זרים ויחידת ההגירה והם יפעלו יחד תחת ניהולו של סמנכ"ל האכיפה ברשות. בעבודת אגף האכיפה המאוחד תודגש האכיפה על מעסיקי עובדים זרים שלא כחוק ככלי .הרתעתי אפקטיבי לצמצום התופעה, זאת במקביל להמשך אכיפת חוק הכניסה לישראל 125 2012-‏2011עיקרי התקציב z zביקורת הגבולות צפוי מערך ביקורת הגבולות לעבור מאחריותה של המשטרה לאחריותה של רשות האוכלוסין, ההגירה2011 בשנת . העברת האחריות על מעברי הגבול2008 ביוני15 מיום3599 ומעברי הגבול, זאת בהתאם להחלטת ממשלה מספר לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מהווה נדבך חשוב בהפיכת הרשות לגורם המרכזי האמון על יישומו של חוק . הרשות עתידה לקבל לאחריותה את מעברי הגבול האוויריים, הימיים והיבשתיים1952 -הכניסה לישראל — התשי"ב .למעט המעברים לשטחי יהודה ושומרון z zמחשוב להארכת ההתקשרותHP , חתמה רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול הסכם עם חברת2010 באפריל1 ביום להפעלת מערכת "אביב" המספקת את צורכי הרשות בניהול מאגר המידע של מנהל האוכלוסין, הבחירות לכנסת ולרשויות מקומיות וכלי ירייה. הסכם זה נחתם לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה בשנה נוספת. במקביל .צפויה הרשות לצאת למכרז להקמת מערכת חדשה 126 השירותים החברתיים השירותים החברתיים ,)ההוצאה לשירותים החברתיים כוללת את הוצאות משרד החינוך, משרד הבריאות (בתוספת ההשתתפות בסל הבריאות משרד הרווחה, המשרד לקליטת העלייה, משרד התרבות והספורט, הרשות לזכויות ניצולי השואה ואת השתתפות משרד האוצר במימון קצבאות הביטוח הלאומי. בנוסף לכך, חלק מההוצאות של משרדים נוספים כגון תחום התעסוקה במשרד התמ"ת והסיוע בדיור של משרד הבינוי והשיכון נכללים אף הם בהוצאה על שירותים חברתיים. יתר על כן, חלק .משמעותי מההוצאה לשירותים החברתיים ממומנת באופן ישיר על ידי הציבור ולכן אינה מופיעה בתקציב המדינה הוצאות אלה כוללות חלק מהוצאות המוסד לביטוח לאומי ואת הגבייה הישירה של מס הבריאות המממנת חלק ניכר .מעלות סל שירותי הבריאות מאפייני התקציב ,ההוצאה על השירותים החברתיים מושפעת במידה רבה מתהליכים דמוגראפיים ומסדרי העדיפויות של הממשלה הנקבעים בהתאם ליעדים חברתיים שונים. מרכיבי ההוצאה העיקריים הם הוצאות שכר ותשלומי העברה. סך ההוצאה מיליארד119.1- ועל כ2011 מיליארד ש"ח בשנת115.0-לשירותים החברתיים המופיעה בתקציב המדינה עומדת על כ מסך ההוצאה התקציבית. ההוצאה הממשלתית לשירותים החברתיים, יחד עם הוצאות42%-, כ2012 ש"ח בשנת , מסתכמת2012‑2011 המוסד לביטוח לאומי וסל הבריאות הממומנות באופן ישיר על ידי גבייה מהציבור, לשנים . מהתוצר המקומי של ישראל17.5%- מיליארד ש"ח בהתאמה. סכום זה מהווה כ160.7- מיליארד ש"ח ובכ155.1-בכ *) סך ההוצאה והצעת תקציב השירותים החברתיים (כולל תקציבי הפיתוח 2012-2011 לשנות הכספים במחירים שוטפים, במיליארדי ש"ח שנה2011 2012 **)המוסד לביטוח לאומי (כולל גמלאות במימון משרד האוצר60.4 63.3 ) מזה: השתתפות מתוך תקציב המדינה (כולל תשלומי ריבית36.9 38.4 משרד החינוך35.5 37.0 ההשכלה הגבוהה7.4 7.5 )***תחום התעסוקה במשרד התמ"ת (כולל מס הכנסה שלילי2.7 2.8 משרד הרווחה4.5 4.8 ****)מערכת הבריאות (תקציב משרד הבריאות ודמי ביטוח הבריאות36.8 37.6 מזה: השתתפות מתוך תקציב המדינה20.2 20.9 127 2012-‏2011עיקרי התקציב המשרד לקליטת העלייה1.3 1.3 *****משרד התרבות והספורט0.9 0.9 סיוע בדיור2.7 2.7 הרשות לזכויות ניצולי השואה2.9 2.8 סך הכול מתוך תקציב המדינה 115.0 119.1 סך הכול155.1 160.7 ההוצאות המוצגות לתחום התעסוקה במשרד התמ"ת ולסיוע בדיור מופיעות גם בפרקים הרלוונטיים למשרדים אלה בהמשך * .החוברת .אומדן משרד האוצר לכלל הוצאות הביטוח הלאומי למעט הוצאות בגין שירות מילואים ** .2012-2011 *** מס הכנסה שלילי — ההוצאה הצפויה בגין השנים .)**** כולל העברות לקופות החולים במסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי (למעט הכנסות קופ"ח . מיליארד ש"ח0.1-***** כולל תקציב משותף עם משרד המדע והטכנולוגיה של כ 128 השירותים החברתיים התוספות העיקריות לשירותים החברתיים במסגרת התכנית 2012-2011הכלכלית לשנות הכספים , תינתן תוספת2010-2009 בהמשך להחלטות הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים—תשלומי העברה ורווחה בנוסף, על פי החלטת הממשלה, בשנת. מיליון ש"ח לקצבאות הזקנה והשאירים והשלמת ההכנסה לקשישים400-של כ . מיליון ש"ח לקצבאות הילדים360- צפויה תוספת בסך של כ2012 , לתגבור שירותים2012-2011 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים300-למשרד הרווחה ניתנו תוספות תקציב בהיקף של כ בכלל זה עבור מכסות ושירותים לאנשים עם מוגבלויות ולאנשים עם פיגור שכלי. כמו כן, ניתנה למשרד תוספת כוח אדם לצורך תגבור מערך חוקרי הילדים, קציני המבחן ופקידי הסעד, וכן תוספת תקציבית עבור הפעלת תכניות רווחה לילדים בסיכון, בתים חמים עבור נערות במצוקה, הסעות לבעלי מוגבלויות ותגבור מערך הפיקוח על השירותים .הניתנים על ידי המשרד 2011 מיליארד ש"ח בשנת1.8-חינוך — למשרד החינוך ניתנה תוספת תקציב ריאלית (מעבר לגידול הטבעי) של כ , בין היתר עבור הנושאים הבאים: מימוש תכנית ההישגים ותכנית2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת740-ותוספת של כ . תוספת בסך של2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת140- וכ2011 מיליון ש"ח בשנת410 תקשוב מערכת החינוך בסך של מיליון ש"ח בכל אחת משנים אלו להמשך יישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך בשנים אלה. לצד זאת310-כ 2011 :התפלגות תקציב השירותים החברתיים (במיליארדי ש״ח) 129 2012-‏2011עיקרי התקציב ב' במטרה להקטין את גודל קבוצות הלימוד- מיליון ש"ח לתוספת שעות לימוד לכיתות א' ו100-מוקצים בשנים אלו כ . מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים עבור הקטנת מספר התלמידים בכיתה בשנים אלה200 במקצועות היסוד וכן שנתית החדשה שתופעל במערכת ההשכלה הגבוהה יתווספו משאבים- במהלך יישום התכנית הרב—ההשכלה הגבוהה יחל יישום התכנית על2012- ו2011 מיליארד ש"ח על פני שש שנות הלימודים הקרובות. בשנים7.5 בסכום כולל של ידי הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה באמצעות שינוי מודל התקצוב, מתן תוספת תקציב לאפיקי .המחקר התחרותי, ביצוע תכניות להגברת הנגישות באוכלוסייה החרדית והערבית ועוד 2011 במסגרת הצעת התקציב לשנת—תחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומס הכנסה שלילי מיליון ש"ח בהתאם להחלטת הממשלה בנושא. כמו כן ניתנה תוספת320-הוגדל בסיס תקציב האגף למעונות יום ב סטודנטים ליחידות השונות של משרד התמ"ת בתחום התעסוקה, בהם: היחידה לפיקוח על41- תקני כוח אדם ו65 של העבודה, מנהל הסדרה ואכיפה, האגף למעונות יום, משפחתונים וצהרונים ולממונה על התעסוקה. כמו כן, החל משנת . יחול מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית2011 510- ותוספת של כ2011 מיליון ש"ח בשנת537- למערכת הבריאות ניתנה תוספת תקציב של כ—מערכת הבריאות מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים עבור תוספת300 :, בין היתר עבור הנושאים הבאים2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת עבור2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת80- ו2011 מיליון ש"ח בשנת127 ;טכנולוגיות ושירותים נוספים לסל הבריאות 50 ;14 השירות יינתן עבור כל הילדים עד גיל2012 הרחבת קבוצות הגיל הזכאיות לטיפולי שיניים לילדים, כך שבשנת מיליון60-מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים עבור הרחבת השירותים האמבולטוריים בתחום בריאות הנפש; ולמעלה מ עבור הרחבת מערך השירותים הניתן על ידי משרד הבריאות (אשפוז סיעודי, שיקום2012-2011 ש"ח בכל אחת מהשנים .)נכי נפש בקהילה ועוד 2011 מיליון ש"ח בשנת83.5-המשרד לקליטת העלייה — למשרד לקליטת העלייה ניתנה תוספת תקציב בסך של כ , עבור שיפור מערכי הקליטה הישירה של2010 , ביחס לתקציב המקורי לשנת2012 מיליון ש"ח נוספים בשנת19-וכ .העולים, לקליטת מדענים עולים ולתכניות הקליטה השונות המופעלות על ידי המשרד הצעת התקציב כוללת את המשך יישום עיקרי דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא—תגמולים לניצולי השואה הסיוע לניצולי השואה ("ועדת דורנר"). דוח הוועדה קבע כי לתגמול הניתן לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יש לתת תוספת מהרנטה הגרמנית לפי דרגת נכותו. יישום75% בגובה הפער שבין התגמול שניצול השואה זכאי לו על פי החוק, לבין מיליון ש"ח. כמו כן, הצעת375- בכ2008 בהשוואה לשנת2011 המלצה זו של הדוח הגדיל את בסיס ההוצאה בשנת התקציב כוללת תקצוב שתי פעולות לסיוע לניצולי השואה בהוצאות הרפואיות: מימון הוצאות רפואיות בגין המחלות מיליון ש"ח47- מיליון ש"ח בשנה ומתן הנחה ברכישת תרופות שבסל הבריאות בעלות של כ17-המוכרות בעלות של כ .בשנה 130 השירותים החברתיים התפתחות ההוצאה לשירותים החברתיים בעשורים האחרונים , בזמן ששיעור130%-במהלך שנות השמונים ושנות התשעים גדלה ההוצאה הריאלית עבור שירותים חברתיים בכ ,. עלייה זו בהוצאה, ובמיוחד בהוצאה על קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות הילדים58% הגידול באוכלוסייה עמד על יצרה תמריצים שליליים להשתתפות בכוח העבודה וחייבה את הממשלה לבצע שינויים מקיפים במערך תשלומי .ההעברה על מנת להקטין את התמריצים השליליים כאמור ולהגדיל את מספר המועסקים במשק . שינויי חקיקה אשר נועדו להפחית את התמריצים השליליים כאמור2004-2002 בהתאם לכך התקבלו במהלך השנים במסגרת זו הופחתו קצבאות הבטחת ההכנסה תוך שינוי מבנה הקצבה באופן המקטין את התמריץ השלילי לאי יציאה לעבודה והמביא בפועל להגדלת שיעור המועסקים. לצד האמור נפתחה תכנית "אורות לתעסוקה" שמטרתה לשלב את מקבלי גמלת הבטחת הכנסה בעבודה. בנוסף, הופחתו קצבאות הילדים בתהליך מדורג אשר השווה את הקצבה .המשולמת בעד כל ילד בתהליך מדורג, והוחלט על הפחתות בתשלומי העברה אחרים ובכלל זה בדמי האבטלה כצעד משלים למדיניות הממשלה כאמור לעיל, הוגדל הסיוע לאוכלוסיות שאינן בגיל העבודה וננקטו צעדים נוספים , הצפויים2012-2005 להגדלת מספר המועסקים במשק. במסגרת זו החליטה הממשלה על יישום צעדים במהלך השנים להגדיל את ההוצאה לשירותים החברתיים בשיעור ניכר, וביניהם: הגדלת שכר המינימום; הרחבת היצע השירותים הניתנים לילדי אימהות עובדות והעמקת הסבסוד הניתן להן; הגדלת הקצבאות לניצולי השואה; הגדלת קצבאות הזקנה והשארים לכלל אוכלוסיית הקשישים; הגדלת קצבאות השלמת ההכנסה לקשישים; הרחבת סל שירותי הבריאות והנחות בהשתתפויות עצמיות לקבוצות מסוימות; הרחבת מפעל ההזנה על פי חוק ארוחה יומית לתלמיד; הרחבת מערך שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה; רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך; הרחבת .מעגל הזכאים לקצבאות נכות לילדים והגדלה מדורגת של קצבאות הילדים המשולמת בגין הילד השני, שלישי ורביעי והוועדה לבחינת מדיניותOECD-, ובהמשך להמלצות ארגון ה2012-2011 לצד זאת, במסגרת התכנית הכלכלית לשנים התעסוקה בראשות פרופ' אקשטיין, הוחלט על פריסה ארצית של התכנית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה זאת כהמשך .2010 לתכנית הניסוי האזורית אשר הסתיימה בחודש אפריל , ייושמו צעדים נוספים שמטרתם לסייע לאוכלוסיות חלשות להשתלב בשוק העבודה ולהגדיל את2011 החל משנת ש"ח בחודש430-הכנסתם. תכנית מס הכנסה שלילי תופעל בפריסה ארצית והיא תעניק מענקי מס בגובה של עד כ .לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, זאת בהתאם לגובה הכנסתם ולמספר הילדים במשפחה 131 2012-‏2011עיקרי התקציב כפי שנראה לעיל, מדיניות הממשלה להפחתת התמריצים השליליים להשתלבות בעבודה, הביאה להפחתה בתשלומי חלה עלייה בהוצאה על שירותים2005 ההעברה וכתוצאה מכך להפחתה גם בהוצאה על השירותים החברתיים. משנת חברתיים כתוצאה ממדיניות הממשלה להרחבת ההוצאה הממשלתית על אוכלוסיות שאינן משתתפות בשוק העבודה .ולהרחבת השירותים תומכי העבודה, וכן יישום רפורמת "אופק חדש" והרחבת סל שירותי הבריאות התפתחות ההוצאה החברתית כאחוז מההוצאה הממשלתית 2009-1980 )(ללא החזר חובות 132 השירותים החברתיים הממשלה פועלת להגדלת העצמאות הכלכלית של אוכלוסיות חלשות באמצעות הרחבת השירותים בעין, הגדלת התמריצים להשתלבות בשוק העבודה והגדלת הקצבאות לאוכלוסיות שאינן יכולות להשתלב בשוק העבודה. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהגדלת ההוצאה על שירותים בעין ביותר מפי ארבעה במונחים ריאליים בשלושת העשורים , הכוללת תוספת תקציבית של מאות מיליוני2012-‏2011 האחרונים. מדיניות זו משתקפת גם בהצעת התקציב לשנים .ש"ח, בין היתר להגדלת תקציבי החינוך, האגף למעונות יום, משפחתונים וצהרונים שבמשרד התמ"ת ושירותי הרווחה 2009-1980 :*התפתחות תשלומי העברה והשירותים בעין 100 = 1980 במחירים קבועים, מדד 133 2012-‏2011עיקרי התקציב התפתחות ההוצאה לתשלומי העברה והשירותים בעין כאחוז מהתוצר 2009-1980 התפתחות סך ההוצאה על שירותים חברתיים ושירותים חברתיים לנפש )100 = 1980( 134 המוסד לביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי מיליארד 29.7- תסתכם בכ2012-2011) בשנות הכספים 27הקצבת אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי (סעיף .2012 מיליארד ש"ח בשנת 31- ובכ2011ש"ח בשנת התקציב מיליארד ש"ח בשנת התקציב7.1-בנוסף, תשלומי הריבית של המדינה למוסד לביטוח לאומי על הפקדותיו יסתכמו בכ .2012 מיליארד ש"ח בשנת התקציב7.3- ובכ2011 :הקצאה זו מתקציב המדינה מיועדת לנושאים הבאים z z (להלן — חוק1955- לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה32 השתתפות המדינה בגבייה לפי סעיף .2012 מיליארד ש"ח בשנת20.5-, ובסכום של כ2011 מיליארד ש"ח בשנת19.2-הביטוח הלאומי) בסכום של כ z z מיליארד10.2-תשלום קצבאות במימון המדינה והשתתפות במימון קצבאות למי שאינם מבוטחים, בסכום של כ .2012-2011 ש"ח בשנים z z -2009 מיליון ש"ח בשנים300-העברות אחרות למוסד לביטוח לאומי, בעיקר לצורך הוצאות מינהל, בסכום של כ .2010 2012-2011גִמלאות המוסד לביטוח לאומי בשנות הכספים מיליארד60.4- היקף תשלומי ההעברה באמצעות המוסד לביטוח לאומי לציבור, צפוי לעמוד על כ2012-2011 בשנים .) מיליארד ש"ח בהתאמה (ללא תגמולי שירות מילואים וללא הוצאות מינהל63.3-ש"ח וכ *), מחירים שוטפים (במיליוני ש"ח2012-2011 להלן אומדן התפלגות תשלומי המוסד לביטוח לאומי לשנות הכספים 2011 זקנה ושאירים סיעוד נכות כללית נפגעי עבודה אימהות ילדים אבטלה הבטחת הכנסה ענפים שונים סך הכול סכום23,130 4,370 11,690 4,155 5,205 6,555 2,530 2,490 315 60,440 אחוזים38.3% 7.2% 19.3% 6.9% 8.6% 10.8% 4.2% 4.1% 0.5% 100% 135 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012 זקנה ושאירים סיעוד נכות כללית נפגעי עבודה אימהות ילדים אבטלה הבטחת הכנסה ענפים שונים סך הכול סכום23,940 4,680 12,400 4,430 5,575 7,015 2,580 2,400 320 63,340 אחוזים37.8% 7.4% 19.6% 7.0% 8.8% 11.1% 4.1% 3.8% 0.5% 100% * לא כולל הוצאות מנהל ותגמולי שירות מילואים 2012-2011אומדן הזכאים לגִמלאות המוסד לביטוח לאומי בשנות הכספים הענף2011 מספר המקבלים )(באלפים 2012 מספר המקבלים )(באלפים זִקנה ושאירים774 789 מקבלי השלמת הכנסה-מתוכם189 192 )ילדים (משפחות1,050 1,072 נכות כללית215 222 ניידות33 35 נפגעי עבודה — דמי פגיעה72 74 נפגעי עבודה — גמלאות נכות34 36 הבטחת הכנסה בגיל העבודה113 114 )אימהות (מענק לידה167 172 סיעוד147 153 אבטלה57 55 מקור: מחלקת המחקר, המוסד לביטוח לאומי השתתפות המדינה בתקבולי המוסד לביטוח לאומי לחוק הביטוח הלאומי, משתתף אוצר המדינה בתקציב המוסד בשיעור קבוע מהגבייה משכירים32 בהתאם לסעיף ומעצמאים וכן בגין הגבייה עבור ענפי הביטוח הלאומי הבאים: ענף הילדים, ענף זִקנה ושאירים וענף הנכות. ההשתתפות .נקבעת באחוזים מסך הגבייה באותם ענפים ההשתתפות בגבייה משכירים ומעצמאים , והחל מחודש אפריל2011 מהגבייה ממעסיקים עד מארס7.92% שיעור ההשתתפות בגין גבייה משכירים יעמוד על . היקף ההשתתפות הכולל5.65% . שיעור ההשתתפות בגין גבייה מעצמאים יעמוד על7.75% יעמוד שיעור זה על2011 .2012 מיליארד ש"ח בשנת2.4- ובכ2011 מיליארד ש"ח בשנת2.3-צפוי להסתכם בכ 136 המוסד לביטוח לאומי ההשתתפות בגבייה בענף זִקנה ושאירים מיליארד2.5- מהגבייה, והיא צפויה להסתכם בכ17.1% על2012-2011 ההשתתפות בענף זקנה ושאירים תעמוד בשנים .ש"ח, בכל אחת מהשנים ההשתתפות בגבייה בענף הילדים .204.5% ההשתתפות תעמוד על2012 ובשנת200.5% תעמוד על2011 ההשתתפות בענף הילדים החל מחודש אפריל . מיליארד ש"ח בהתאמה14.3- מיליארד ש"ח ובכ13.2-סך ההשתתפות צפוי להסתכם בכ ההשתתפות בגבייה בענף הנכות הכללית , שבעקבותיו הוגדלו הקצבאות המשולמות2002 בעקבות ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל ונציגי הנכים בשנת ישתתף אוצר המדינה2012-2011 בגבייה לענף הנכות הכללית. בשנים2004 לנכים, החל אוצר המדינה להשתתף בשנת מיליון700- מהגבייה בענף, כך שהשתתפות המדינה בגבייה בענף הנכות הכללית, תסתכם בכ13% בענף בשיעור של .2012-2011 ש"ח בשנים ,2012-2011 ההתפלגות החזויה של הכנסות המוסד לביטוח לאומי לשנים *לפי מקורות ,)במחירים שוטפים (במיליוני ש"ח מקור ההכנסה2011 2012 הסכום אחוז מסה"כ הסכום אחוז מסה"כ דמי הביטוח מהציבור30,439 50.5% 32,283 50.9% 32 השתתפות האוצר בגבייה על פי סעיף לחוק 19,253 32.0% 20,534 32.4% מימון קצבאות לא ביטוחיות10,203 17% 10,255 16.2% העברות אחרות299 0.5% 300 0.5% סך הכול60,194 100% 63,372 100% .* תחזית אגף התקציבים, לא כולל ריבית על השקעות 137 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד החינוך 36.28- מיליארד ש"ח וכ34.9- עומדת על כ2012-2011) לשנות הכספים 20הצעת תקציב משרד החינוך (סעיף מיליארד ש"ח הוצאה מותנית בהכנסה בכל אחת מהשנים. לרשות 1.6-מיליארד ש"ח בהתאמה הוצאה נטו ועל כ . מיליון ש"ח בהתאמה157- מיליון ש"ח ו171.5המשרד תועמד הרשאה להתחייב בגובה של מיליון ש"ח 627.58- עומדת על כ2012-2011) לשנות התקציב 60הצעת תקציב הפיתוח של משרד החינוך (סעיף מיליון ש"ח בהתאמה הרשאה 959.2- מיליון ש"ח וכ829.7- מיליון ש"ח בהתאמה הוצאה נטו ועל כ676.6-וכ .להתחייב משרד החינוך אחראי על הקניית ידע לילדים הזכאים לקבל חינוך בהתאם לחוק לימוד חובה. המשרד אחראי על יצירת מערכת חינוך אפקטיבית ויעילה שתשרת את צורכי הפרט ואת צרכיה המשתנים של מדינת ישראל. בין היתר אחראי המשרד על קידום המצוינות, שיפור ההישגים ורמת האיכות החינוכית תוך צמצום הפערים החברתיים, קידום ערכים ציוניים, יהודיים, דמוקרטיים וחברתיים. המשרד פועל ברמה הארצית על ידי המטה וברמה המחוזית באמצעות שבעה ,מחוזות שהם הזרוע הביצועית של מטה המשרד. משרד החינוך ממונה על מוסדות החינוך ובכלל זה הגנים, בתי הספר .ההשכלה הגבוהה והחינוך הבלתי פורמלי 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z שיפור ההישגים הלימודיים ומיצוי הפוטנציאל של כלל תלמידי ישראל, אשר יבוא לידי ביטוי בשיפור הדרגתי לאוריינות קריאהPIRLS(לאומיים -ועקבי במבחני מדדים של יעילות וצמיחה בית ספרית (מיצ"ב) ובמבחנים בין בקריאה, מתמטיקה ומדעיםPISA ;2011 במתמטיקה ומדעים לכיתה ח' בשנתTIMMS ;2011 לכיתה ד' בשנת ) וכן בהעלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות מלאה ואיכותית על ידי שיפור קבוע והדרגתי של הזכאים2012 בשנת יחידות לימוד; ועלייה5 לתעודות בגרות; עלייה במספר התלמידים הלומדים את מקצועות החובה ברמה של . יחידות לימוד בפיזיקה, כימיה וביולוגיה5 במספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה של z z ניצול מרבי של זמן הלימוד, תוך צמצום הפער בין זמן ההוראה המוקצה (ימים ושעות לימוד) לבין זמן הלימוד בפועל, הפחתה משמעותית בהיקף ההיעדרויות של מורים ותלמידים, וצמצום מספר השעות שאיננו מגיע ישירות .לתלמיד z z .צמצום הפערים הלימודיים תוך צמצום היקף הנשירה של תלמידים z z שיפור איכות ההוראה וחיזוק מעמד המורה בחברה הישראלית, תוך הפעלת תכניות ייחודיות לגיוס כוח אדם איכותי, ליווי והדרכה צמודה למורה החדש, הטמעת מנגנון הערכת מורים לצורך קידום מקצועי בשכר, איתור 138 משרד החינוך המורים הכושלים במערכת והפעלת הליכי פיטורים על רקע פדגוגי, העלאת תנאי הסף לקבלה למוסדות להכשרת .) להוראהM.Teach( עובדי הוראה ופתיחת מסלול לתואר שני z z חיזוק מעמד המנהל באמצעות חיזוק מקצוע הניהול במערכת החינוך; טיפוח מנהלים פורצי דרך להובלת שיפור .בבתי ספר ; הטמעת מנגנון להערכת מנהלים ומתן אפשרות לניהול עצמי של בתי ספר z z .התמקדות במקצועות הליבה וחיזוקם z z .התאמת תכנית הלימודים למציאות החינוכית המשתנה z z טכנולוגי על ידי הגדלת היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי ; התאמת המגמות בחינוך הטכנולוגי-חיזוק החינוך המדעי (היקפים, תוכני הלימוד ואופי הלימוד) לדרישות המשתנות של התעשייה ושל צה"ל; והגדלת מספר התלמידים .הממשיכים ללימודי טכנאי או הנדסאי z z שנתית לתקשוב- — תחילת יישומה של תכנית אסטרטגית רב21-תקשוב מערכת החינוך והתאמתה למאה ה מערכת החינוך בישראל. התכנית תקדם בבתי הספר נושאים מרכזיים כמו רכישת מיומנויות הרלוונטיות לתפקוד (אוריינות, מידע ותקשורת, חשיבה ופתרון בעיות, עבודת צוות ולמידה עצמאית) ; התאמה21-מיטבי במאה ה טובה יותר של ההוראה לשונות התלמידים ; שימוש בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה בכיתות (בדגש על מקצועות הליבה) ; שימוש בטכנולוגיה לשם שיפור התהליכים האדמיניסטרטיביים בבית הספר ; וצמצום .המחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר תוך הגברת העניין והקשב של התלמידים z z .העמקת החינוך לערכים ציוניים, יהודיים ודמוקרטיים, מאבק באלימות ועיצוב אקלים חינוכי מיטבי ביישום תכנית שמטרתה לתקשב את מערכת2011 לצד המשך תכנית ההישגים, משרד החינוך צפוי להתחיל בשנת החינוך. תכנית התקשוב נועדה ליצור את התנאים להתפתחותה של פדגוגיה חדשנית בבתי ספר מתוך הטמעה של .טכנולוגיית מידע 139 2012-‏2011עיקרי התקציב ההשכלה הגבוהה 2011 מיליארד ש"ח לשנת 7.40-) מסתכמת בכ21 (סעיף 2012-2011הצעת התקציב להשכלה הגבוהה לשנים .2012 מיליארד ש"ח לשנת 7.46-ובכ מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כוללת מוסדות המּוּכָרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שהסמיכה אותם להעניק תארים אקדמיים. תקצוב המוסדות נעשה באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב ועל ידי משרד החינוך (התומך במכללות .)לחינוך). מערכת ההשכלה הגבוהה כוללת גם מוסדות אשר אין בתקציבם השתתפות ציבורית (מוסדות חוץ תקציביים המוסדות להשכלה גבוהה :המוסדות להשכלה גבוהה בישראל נחלקים כדלהלן z z שבע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובהוראה לקראת שלושה תארים אקדמיים: תואר ראשון, תואר שני ותואר .שלישי, ביניהן מכון ויצמן שאינו מעניק תואר ראשון z z .האוניברסיטה הפתוחה המבוססת על לימוד מרחוק ועל לימודים חלקיים לקראת תואר אקדמי ראשון ושני z z .מכללות שעיקר עיסוקן בהוראה לקראת התואר הראשון של לימודים אקדמיים כלליים או מקצועיים z z .מוסדות אקדמיים להכשרת עובדי הוראה נתונים כלליים תקציביים, לא כולל את האוניברסיטה הפתוחה-מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה (כולל מוסדות חוץ 3.8% למדו באוניברסיטאות (ובכללם53.5% אלף סטודנטים, מתוכם226.3-ושלוחות מחו"ל) הסתכם בתשס"ט בכ במכללות להכשרת מורים9.1% ,)במסלולים האקדמיים במכללות האזוריות באחריות האקדמית של האוניברסיטאות סטודנטים, שיעור גידול של6,420- במכללות האקדמיות. מספרם הכולל של הסטודנטים גדל בתשס"ט בכ37.4%-ו . בהשוואה לתשס"ח3%-כ קורסים שונים. מספר זה400- סטודנטים לתואר הראשון בכ43,280-באוניברסיטה הפתוחה למדו בשנת תשס"ט כ סטודנטים הלומדים תכנית לימודים מלאה באוניברסיטה אחרת. בנוסף אליהם למדו בה בתשס"ט20,000-שקול לכ . מרכזי לימוד בכל רחבי הארץ50- סטודנטים לתואר השני. האוניברסיטה הפתוחה מקיימת את לימודיה בכ2,640-כ 140 ההשכלה הגבוהה 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zשנתית למערכת ההשכלה הגבוהה-התכנית הרב בימים אלו סיכמוּ הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן: ות"ת) ומשרד האוצר רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה לשנים הקרובות. הרפורמה נחוצה בשל מספר סימני שחיקה בולטים במערכת ההשכלה הגבוהה, בהם: הקטנת מחלקות המחקר מבחינת מספר אנשי הסגל, פיזור מאמצי המחקר, הזדקנות הסגל האקדמי, צמצום התקציב הפנוי של האוניברסיטאות ,בשל גידול בתשלומי הפנסיה התקציבית ועלייה ביחס סטודנט מרצה. רפורמה זו תכוון לשיפור המצוינות האקדמית לעומת תכניות החומש הקודמות ששמו דגש על הגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה. הרפורמה תכלול את הגדלת התקציב הממשלתי המוקצה להשכלה הגבוהה וכן את הגדלת ההכנסות משכר הלימוד. תוספות משאבים אלו יאפשרו לממש .את היעדים ואת המטרות של רפורמה זו :שנתית הבאה הן-המטרות עיקריות של התכנית הרב z zמחקרית-עידוד המצוינות המדעית z zשיפור באיכות ההוראה ובהון האנושי הנרכש z z .הגברת הנגישות למגזרי החרדים והמיעוטים :הרפורמה בהשכלה הגבוהה תתבצע לאור המטרות כאמור, ותכלול בין היתר את הצעדים הבאים שינוי מודל התקצוב של ות"ת תוך הגדלת מרכיבי איכות ומצוינות — שינוי מטרותיו של מודל התקצוב והעמדת המצוינות האקדמית כיעד עיקרי. המודל הנוכחי משמש בעיקר כמודל שצריך לכסות עלויות של המוסדות ולא כמודל .תמריץ למצוינות מחקרית —על ידי הגדלת מענקי מחקר תחרותיים ובאמצעות שדרוג תשתיות המחקר שיפור איכות ומצוינות המחקר הגדלת המענקים המופנים למחקר תחרותי תתרום להתמקדות במצוינות. אחת הדרכים ליישם צעד זה תהיה בעזרת עידוד ההתמקדות במחקר בעל יתרונות יחסיים ברמת המחלקה, המוסד והמדינה. הדבר יאפשר ניצול אופטימאלי של .משאבי הזמן ותשתיות המחקר העומדים לרשות האקדמיה גיוס סגל אקדמי ברמה גבוהה תוך שיפור איכות ההוראה במוסדות — גיוס סגל אקדמי מצטיין, בין היתר באמצעות תכנית מרכזי המצוינות. הגיוס יתבצע לאור שינוי התמריצים במודל התקצוב החדש כאמור, ויאפשר להגביר את המצוינות האקדמית ברמת המוסד, מאחר שהחוקרים שייקלטו יסייעו ביצירת מסה קריטית ממוקדת בתחומי המחקר השונים. יצוין כי כיום הקשר בין עלויות הוראה לתגמול הניתן ממודל התקצוב רופף, ולכן יש עיוותים בהקצאת המשאבים ונוצרים שיקולים כלכליים לא אקדמיים בפעילות המוסדות. המודל החדש מתקן את העיוותים כאמור על .ידי התאמה של התעריפים לתעריפים ריאליים יותר 141 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע תכניות להגדלת הנגישות להשכלה גבוהה במגזר החרדי ובמגזר המיעוטים — שילוב אוכלוסיות שנגישותן כלכלי של אותן אוכלוסיות ויאפשר להן להגדיל-להשכלה גבוהה הייתה עד כה נמוכה יתרום לשיפור המעמד החברתי .את מעורבותן בחברה הישראלית באופן כללי יודגש כי בכוונת המדינה להגיע, במסגרת הרפורמה האמורה, לפיתרון בנושא הפנסיה התקציבית שיתבסס על חלוקת הנטל בין כלל הגורמים הרלוונטיים, זאת בין היתר לאור מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא ההשכלה הגבוהה מחודש .2009 מארס z zמרכזי המצוינות לאמץ את התכנית שגובשה על ידי יו"ר ות"ת1503 החליטה ממשלת ישראל בהחלטה מספר2010 במארס14 ביום מרכזי30 ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (להלן: מל"ג) לחיזוק המחקר המדעי בישראל, על ידי הקמה מדורגת של עד מצוינות בחמש שנים הבאות. המרכזים מיועדים לשמש עוגן, בתחום פעילותם, לתשתיות מחקריות ולצוותי חוקרים .וכן לאפשר ניצול מיטבי של הפוטנציאל המדעי של מדינת ישראל :יעדי התכנית מוגדרים כדלקמן z zחיזוק המחקר המדעי בישראל וביסוס מעמדו כגורם מוביל בעולם z z השבת מוחות — החזרת חוקרים מצטיינים לארץ ככלי מרכזי לחיזוק היכולות המחקריות ולחיזוק הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה z zיצירת מסה קריטית והעצמת היתרונות היחסיים בתחומי מחקר נבחרים במוסדות השונים z zשיפור ושדרוג התשתיות המחקריות באוניברסיטאות z z )תחומיות-עידוד חדשנות אקדמית, לרבות שילובים בין מספר תחומי דעת (רב z zקיום וקידום תכניות הוראה והכשרה מתקדמות בתחומים נבחרים z z .עידוד שיתופי פעולה מחקריים בין המוסדות להשכלה גבוהה — אוניברסיטאות ומכללות כאחת התכנית מתוכננת להתחיל לפעול בתשע"א. ועדת ההיגוי, שהוקמה לצורך הפעלת התכנית, בחרה ארבעה נושאים ). הנושאים פורסמו בקול קורא של התכנית. יודגש כי בהתאם להחלטתPilot( למרכזי המצוינות שישמשו כחלוץ .הממשלה, תיבחן הרחבת התכנית לאור תוצאות תהליך מרכזי החלוץ 142 משרד הרווחה והשירותים החברתיים משרד הרווחה והשירותים החברתיים 6.3- מיליארד ש"ח וכ5.9-) מסתכמת בכ23 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד הרווחה לשנות הכספים מיליארד 1.4- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ4.8- מיליארד ש"ח וכ4.5-מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ תועמד לרשות המשרד 2012-2011 מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בשנים 1.5-ש"ח וכ מיליון ש"ח בהתאמה. 81- מיליון ש"ח וכ84-הרשאה להתחייב בגובה של כ משרד הרווחה אחראי על התוויית מדיניות הרווחה בישראל, על קביעת סטנדרטים של שירותי רווחה, על הערכה ומחקר של שירותים ועל תקצוב, פיקוח ובקרה של אספקת שירותי הרווחה ברשויות המקומיות אשר באמצעותן .מסופקים שירותי הרווחה 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z ילדים בסיכון — טיפול בילדים בסיכון ויישום דוח הוועדה הציבורית לילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה (ועדת שמיד), תוך המשך יישום תכנית "עם הפנים לקהילה" אשר במסגרתה נעשה מאמץ להרחיב את הטיפול הקהילתי .ולהקטין את מספר המטופלים במסגרות חוץ ביתיות z z קידום תעסוקתי לאוכלוסיות החלשות — שילוב תעסוקתי לאנשים עם מוגבלויות במסגרת יישום דוח הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים וקידום שילובם בקהילה (ועדת השופט לרון ז"ל) וכן קידום תעסוקתי לאוכלוסיות .חלשות על ידי תכניות שיקום z z .ביתיים-פתרונות קהילתיים — תגבור הפתרונות הקהילתיים ופיתוחם כתחליף לפתרונות חוץ z z .אוכלוסיות נזקקות — פיתוח שירותי רווחה ומיקודם באוכלוסיות הנזקקות z z .ביתי-תופעת האלימות — התמודדות עם תופעת האלימות באמצעות טיפול קהילתי וחוץ z z .שעת חירום — פיתוח שירותי רווחה וחיזוק קהילות בעתות חירום ; עדכון והתאמה של התכניות לשעת חירום z z שיפור השירות — שיפור אופן אספקת שירותי הרווחה באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות .המקומיות דגשים אלה, כמו גם כל שאר הפעולות, היעדים והתכניות המוצגות בהצעת התקציב, יבוצעו כחלק מהתקציב ובהתאם .למסגרת התקציבית שהוקצתה לשם כך למשרד הרווחה, כמפורט בכל אחד מסעיפיו 143 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד הבריאות מיליארד ש"ח בהוצאה נטו 19.9- מסתכמת בכ2011הצעת התקציב הרגיל של משרד הבריאות לשנת הכספים 2012 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה. הצעת התקציב הרגיל של משרד הבריאות לשנת הכספים 3.3-וב מיליארד ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה. תקציב הפיתוח של 3.3- מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וב20.6-מסתכמת ב מיליון ש"ח בהוצאה מותנית 77.4- מיליון ש"ח בהוצאה נטו ו317.8 עומד על 2011משרד הבריאות לשנת הכספים מיליון ש"ח 77.4- מיליון ש"ח בהוצאה נטו ו310.5 עומד תקציב הפיתוח של המשרד על 2012בהכנסה. בשנת מיליארד 7.2-בהוצאהה מותנית בהכנסה. תקציב בתי החולים הממשלתיים הכלליים (הכנסה והוצאה) מסתכם בכ . מיליארד ש"ח בהתאמה7.3-ש"ח ובכ משרד הבריאות מופקד על התכנון, הפיקוח, הרישוי והתיאום במערכת הבריאות. כמו כן, במספר תחומים משרד הבריאות משמש כמבטח. המשרד מפעיל באופן ישיר מיטות אשפוז בבתי החולים הכלליים ובבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים וכן מפעיל באופן ישיר חלק ממערכת השירותים הרפואיים המֹונעים, הקהילתיים והסביבתיים, לרבות .תחנות טיפת חלב, שירותי בריאות התלמיד, פיקוח על המזון וכדומה 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zקביעת עלות סל שירותי הבריאות . סל2009 מיליארד ש"ח במחירי שנת29.3 על2010 סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים עומד בשנת הבריאות ממומן מגביית דמי ביטוח בריאות על ידי המוסד לביטוח לאומי ומהשלמה לעלות הסל המועברת לקופות החולים מתקציב המדינה. השלמת עלות הסל מתבצעת דרך תקציב משרד הבריאות והיקפה משתנה משנה לשנה התווספו לסל2010-2008 בהתאם לשינויים בהיקפי גביית דמי ביטוח הבריאות ובהתאם לשינויים בעלות הסל. בשנים . מיליארד ש"ח בעבור תוספת שירותים וטכנולוגיות חדשות1.3 שירותי הבריאות כאמור תוספות תקציב בסך בהתאם לנהוג במערכת הבריאות בשנים האחרונות ובמטרה לאפשר לקופות החולים ודאות באשר לתקציבן ולתכנון שנתי בין שרי הבריאות והאוצר- סיכום תלת2010 ביולי15 מיום2081 ארוך הטווח, אישרה הממשלה בהחלטה מספר . בהתאם לסיכום בין השרים, הממשלה הקצתה תוספת בסך2013-2011 לגבי עדכון עלות סל שירותי הבריאות לשנים עבור תוספת טכנולוגיות ושירותים נוספים לסל שירותי הבריאות, מתוכה יוקצה סכום של2011 מיליון ש"ח בשנת427 הקצתה הממשלה תוספת2013-2012 מיליון ש"ח לצורך הרחבת שירותי בריאות השן לילדים. בכל אחת מהשנים127 מיליון ש"ח עבור תוספת טכנולוגיות ושירותים נוספים לסל שירותי הבריאות, מתוכה יוקצה כל שנה סכום380 בסך מיליון ש"ח לצורך הרחבת שירותי בריאות השן לילדים. כך, באופן הדרגתי על פני שלוש שנים, צפוי לעלות80 של גיל הילדים הזכאים לטיפולי שיניים בסל שירותי הבריאות. בהתאם לאמור, סך התוספת התקציבית שהקצתה14-ל . מיליארד ש"ח1.2- תעמוד על כ2013-2011 הממשלה עבור תוספת שירותים וטכנולוגיות בשנים 144 משרד הבריאות 1.2% בנוסף, בכל אחת מהשנים כאמור, תינתן תוספת לקופות החולים עבור גידול באוכלוסייה והזדקנותה בשיעור של בשנה. הגידול כאמור משקף תוספת מקורות0.9% שעמד על2010-2008 בשנה ביחס לשיעור הגידול שהיה נהוג בשנים . מיליון ש"ח בכל שנה90 לקופות החולים בסך של מיליון ש"ח והקצתה את50 בנוסף לאמור לעיל, הממשלה הגדילה את היקף התמיכות בקופות החולים בסכום של הסכום האמור לצורך פיתוח שירותים רפואיים בקהילה ותחליפי אשפוז בקהילה וכן עבור עמידה של קופות החולים משרדי לעדכון נוסחת הקפיטציה, המליצו המשרדים-ביעדי איכות נוספים. בנוסף לכך, במסגרת המלצות הצוות הבין מיליון ש"ח מתוך סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים לצורך מתן תמרוץ לקופות200-להקצות סכום של כ .החולים על מבוטחים בפריפריה z zהרחבת מערך השירותים שבאחריות משרד הבריאות , תוספות תקציב המיועדות2012-2011 לצד סכומים אלו הוקצו, במסגרת הסיכום בין שרי הבריאות והאוצר לשנים מיליון ש"ח בכל אחת משנים להרחבת50 להרחבת השירותים המסופקים באופן ישיר על ידי משרד הבריאות, ובכלל זה מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים להרחבת מערך האשפוז38-מערך הטיפול האמבולטורי בתחום בריאות הנפש; כ 25 ; מיליון ש"ח לצורך הרחבת מספר הזכאים לשיקום בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה20 ;הגריאטרי לקשישים תקנים שישמשו בין היתר להרחבת140 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים לצורך הכשרת כוח אדם סיעודי ותוספת של .מערך הפיקוח על המזון והסביבה z zתוספות לתקציב הפיתוח מיליון ש"ח לצורך מיגון בתי חולים כלליים ברחבי50 תוספת של2012-2011 בתקציב הפיתוח ניתנו בכל אחת מהשנים פעמיות- יינתנו תוספות חד2011 מיליון ש"ח לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה. במהלך שנת20 הארץ ותוספת של שנתית לחיזוק בתי החולים בצפון ובעוטף עזה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא (בהיקף כולל-לשם מימון תוכנית רב מיליון ש"ח וסכום45 יתווספו לתקציב הפיתוח סכום של2012-‏2011 מיליון ש"ח). בנוסף, בכל אחת מהשנים209 של מיליון ש"ח בהתאמה בהרשאה להתחייב עבור הרחבת תכנית הפיתוח של משרד הבריאות ובכללה שדרוג בתי50 של .החולים הפסיכיאטריים 145 2012-‏2011עיקרי התקציב המשרד לקליטת העלייה מיליארד ש"ח 1.3-) מסתכמת בכ30 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב המשרד לקליטת העלייה לשנות הכספים - מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ1.3- מיליארד ש"ח וכ1.27- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ1.3-וכ מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בכל אחת מהשנים תועמד לרשות המשרד 24 מיליון ש"ח. 615-הרשאה להתחייב בגובה של כ .המשרד לקליטת העלייה אחראי על הסיוע הניתן על ידי מדינת ישראל לעולים ולתושבים חוזרים המגיעים לישראל 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zעידוד העלייה ,התקציב לעידוד העלייה נועד לקדם תכניות קליטה על בסיס ההנחה שקליטה טובה יותר, המותאמת לצורכי העולים ערך לעידוד המשך העלייה בעתיד, ושקליטה מוצלחת של עולים בארץ מעודדת עולים פוטנציאליים-היא כלי רב להחליט על העתקת מרכז חייהם לישראל. במסגרת זו מתוקצב פרויקט העלייה הקבוצתית, הנותן תוספת סיוע וליווי .פרטני למשפחות העולות ומושם דגש על הסיוע לעולים המתיישבים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומיים z zתעסוקה ויזמות במסגרת זו יימשכוּ פיתוח וקידום תכניות לשילובם של העולים בתעסוקה וסיוע במימוש זכויותיהם בעת המפגש עם .עולם העבודה. פעילות זו מהווה נדבך חשוב ומרכזי בהצלחת קליטתו של העולה בארץ : הם2012-2011 בתחום התעסוקה והיזמות, היעדים המרכזיים לשנות הכספים z z הגברת הסיוע לאוכלוסיות עתירות הון אנושי: אמנים מצטיינים, ספורטאים אולימפיים, מהנדסים, רופאים ,ומדענים; העמקת ההכשרה וההסבה המקצועית, והגדלת היקף קורסי הרישוי וההסמכה עבור אוכלוסיות ייעודיות ;בהתאם לצורכי שוק העבודה z z מינוף ההלוואות ליזמים עולים, הכשרה והדרכת יזמים והרחבת פרויקט המאפשר מידע רחב ועזרה להקמת עסקים .עוד לפני מעבר העולה לישראל בנוסף, המשרד ימשיך לפתח מגוון תכניות המותאמות לצורכיהם הייחודיים, לקידום העסקתם ולשילובם של העולים .כלכלית- בשוק העבודה המקומי, במטרה להעמיק את הסיוע בקליטתם החברתית 146 המשרד לקליטת העלייה z zתושבים חוזרים מאות אלפי ישראלים ירדו מהארץ במרוצת השנים והם מתגוררים ברחבי העולם, חלקם הגדול בארצות הברית (בה ,חיים כחצי מיליון ישראלים). לאוכלוסיית התושבים החוזרים פוטנציאל תרומה למשק, המהווה מנוע צמיחה כלכלית .חברתית ואקדמית מפעיל2010 תושבים. החל משנת20,000- שבו לישראל כ2009-2008 ", בשנים60-במסגרת מבצע "חוזרים הביתה ב ., לעידוד חזרתם של ישראלים ארצה2010 במאי16 מיום1687 המשרד תכנית חדשה, בהתאם להחלטת ממשלה מספר התכנית כוללת בין השאר הטבות מיסוי והקלות בהשגת זכאות לביטוח בריאות, איסוף נתונים ובניית מערכות מידע לצורך איתור והשבת הישראלים השוהים בחו"ל והגברת המודעות בקרב הקהילות העיקריות שבהן חיים ישראלים .בחו"ל ימשיך המשרד בפעילות בתחום זה, תוך התבססות על הניסיון ועל הפקת הלקחים שנצברו2012-2011 במהלך השנים מהפעלת התכנית עד כה ותוך מאמץ להמשיך בתהליכים שהחלו הודות לתכנית. בנוסף, המשרד מפעיל תכניות לעידוד חזרתם של ישראלים מחו"ל, כגון "צבר", "הבית הישראלי" ותכניות נוספות המציעות פתרונות תעסוקה לישראלים .חוזרים z zקליטת בני העדה האתיופית המשרד, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, ממשיך לפעול לקליטת בני העדה האתיופית, בהתאם ובכפוף להחלטות ,הממשלה בנושא ובהן ההחלטה על תכנית חומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית, תוך הדגשת נושאי החינוך .הדיור והתעסוקה z zפתרונות דיור לעולים המשך הפעילות למתן פתרונות דיור לעולים במסגרת מרכזי הקליטה, ההוסטלים ומקבצי הדיור, בצד שיפור התכניות לסיוע ארוך טווח בתשלומי שכר דירה לעולים שישכרו דירות בשוק הפרטי. כמו כן, המשרד ימשיך בצעדים למניעת .ניצול לרעה של כספי הדיור הניתנים לעולים מצד גורמים לא אמינים בשוק התיווך z zחינוך והשכלה גבוהה .המשרד ממשיך לסייע לתכניות לימודים לעולים בחינוך הלא פורמאלי, הן באופן ישיר והן באמצעות גופים נוספים במסגרת זאת, המשרד ממשיך לקיים תכניות ללימוד השפה העברית מחוץ לאולפנים, בעיקר לאוכלוסיות הצעירים והקשישים. לצד תכניות אלו, המשרד מסייע לסטודנטים עולים באמצעות מלגות לשכר לימוד, מלגות קיום והלוואות .וכן באמצעות לימוד השפה העברית, השפה האנגלית, שיעורי עזר וסעד נפשי 147 2012-‏2011עיקרי התקציב z zקליטת צעירים וסיוע לחיילים עולים המשרד מטפל באוכלוסייה צעירה במספר תכניות ואף מפעיל תכניות ממוקדות צעירים, כגון מרכזי צעירים בנגב ובגליל. בנוסף, המשרד מסייע לעולים שהם חיילים בודדים, חיילים נשואים ועולות בודדות המשרתות בשירות הלאומי .באמצעות סיוע כספי, ייעוץ והכוונה z zקליטת העולים מהקווקז, מבוכרה, מתימן ומאיראן המשרד מגבש תכניות עבודה המבוססות על הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות ייחודיות על מנת לתת מענה הולם .לנושא הקליטה של העולים מהאזורים האמורים 148 משרד התרבות והספורט משרד התרבות והספורט 2012-‏2011הצעת תקציב משרד התרבות והספורט (ללא תקציב המטה המשותף לשני המשרדים) לשנות הכספים מיליון ש"ח 828- מיליון ש"ח וכ774- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ832- מיליון ש"ח ובכ778-מסתכמת בכ מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בכל אחת מהשנים 4-בהתאמה בהוצאה נטו, וכ . מיליון ש"ח67-תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ 2012-2011הצעת תקציב המטה המשותף למשרד המדע והטכנולוגיה ולמשרד התרבות והספורט לשנות הכספים . מיליון ש”ח בכל אחת מהשנים56-מסתכמת בכ :משרד התרבות והספורט פועל לקביעת מדיניות ולקידום, חיזוק והקמת תשתית בשני התחומים העיקריים שבסמכותו המשרד תומך במוסדות תרבות ואמנות, במפעלים ובאירועי תרבות, ביוצרים— התרבות והספורט. בתחום התרבות המשרד פועל לקידום, פיתוח— ובמבצעים, המהווים את התשתית לחיי התרבות והאמנות בישראל. בתחום הספורט .וטיפוח הספורט והפעילות הגופנית בישראל, תוך סיוע לרשויות מקומיות, להתאחדויות, לאיגודים ולאגודות הספורט 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z נחתם הסכם בין משרד התרבות והספורט, משרד האוצר ופורום מוסדות התרבות בישראל2008 בנובמבר27 ביום . בהתאם להסכם האמור יעמוד תקציב התרבות לשנת הכספים2011-2009 המעגן את תקציב מנהל התרבות לשנים מיליון ש"ח (לא כולל תקציבי הקולנוע וכן תקציבים ייעודים כגון: פיתוח בית התפוצות, חוק466 על2011 הספריות וכו'). כמו כן, במסגרת הסיכום התקציבי שנחתם בין משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר התווספו . מיליון ש"ח עבור הספרייה לעיוורים2- מיליון ש"ח עבור שימור אתרים ו7 ואילך2009 לבסיס התקציב החל משנת z z נחתם הסכם נוסף בין משרד התרבות והספורט, משרד האוצר ופורום מוסדות התרבות2010 ביולי15 ביום , לפיו תקציב התרבות יעלה בהדרגה בשנים2014-2012 בישראל אשר מעגן את תקציב מנהל התרבות לשנים ;2012 מיליון ש"ח (כולל שימור אתרים וספריות לעיוורים) לשנת475 האמורות. בהתאם, תקציב התרבות יעמוד על . כמו כן, במהלך כל אחת משנות ההסכם תינתן2014 מיליון ש"ח בשנת493 ועל2013 מיליון ש"ח בשנת484 על .2014- מיליון ש"ח ב7- ; ו2013- מיליון ש"ח ב6 ; 2012- מיליון ש"ח יינתנו ב5 :תוספת לשיפוץ מוסדות תרבות z z חיזוק הפריפריה — במטרה לחזק את תשתיות התרבות בפריפריה ולשפר את נגישות תושבי הפריפריה לעשייה מיליון ש"ח לכל אחת מהשנים21 תוספת תקציבית מיוחדת בסך2010 ביולי15 התרבותית, נכללה בהסכם מיום . אשר תשמש ליעדים אלו2012-2011 z z נחתם הסכם בין משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר. ההסכם מעגן2009 בפברואר3 תקציב הקולנוע — ביום . מיליון ש"ח לכל אחת מהשנים האמורות9 , וכולל תוספת של2013-2009 את תקציב התמיכה בקולנוע לשנים 149 2012-‏2011עיקרי התקציב מיליון ש"ח67 על2012-2011 בהתאם להסכם האמור יעמוד תקציב התמיכה בקולנוע לכל אחת משנת הכספים .בהרשאה להתחייב z z קובע כי השתתפות2007 ביולי26 מיום1975- לחוק הספריות הציבוריות, תשל"ה3 חוק הספריות — תיקון מספר מסכום הבסיס. סכום הבסיס מוגדר50% המדינה בהחזקתן ובניהולן של הספריות הציבוריות תהיה בשיעור כסכום הכולל של השתתפות אוצר המדינה והרשויות המקומיות בהחזקתן ובניהולן של הספריות הציבוריות בשנת . מיליון ש"ח בכל שנה11 עומדת על2012-2011 . הגידול בתקציב פרוס על פני שש שנים, והתוספת לשנים2006 . מיליון ש"ח בהתאמה73- מיליון ש"ח וכ62- על כ2012-2011 לפיכך יעמוד תקציב הספריות בכל אחת מהשנים z z חוק המועצה הלאומית לספורט — הצעת חוק להקמת מועצה לאומית לספורט עומדת בימים אלו לפני הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מטרת הקמת המועצה היא ליצור גוף לאומי אחד שיהיה אחראי למדיניות אחידה לכלל הגופים השונים המתקצבים את הספורט בישראל — משרד התרבות והספורט, המועצה להסדר ההימורים בספורט, משרדי הממשלה השונים ומפעל הפיס (לעניין הקמת מתקני ספורט). בהתאם לסיכום התקציבי שנחתם מיליון21 יתווספו לבסיס תקציב מִנהל הספורט2010 ביולי15 בין משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר ביום . סיכום תקציבי זה הוא חלק ממתווה הקמת המועצה הלאומית לספורט2013-2011 ש"ח בכל אחת מהשנים .ויישומו מותנה בהקמת המועצה הלאומית z z את התקנת התקנות2010 , המשרד השלים בשנת2005-בהמשך לחקיקת חוק הנהיגה הספורטיבית התשס"ו .מתוקף החוק, דבר שיאפשר קיום אירועי ספורט מוטורי כבר בחודשים הקרובים z z בהתאם לסיכום בין רשות העתיקות, משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר יעמוד תקציבה הסטטוטורי של מיליון ש"ח. הסיכום התקציבי כולל ביצוע צעדי התייעלות57 על2012-2011 רשות העתיקות לכל אחת מן השנים .מצד הרשות והתחייבות לעמוד במסגרות התקציב הקבועות לה 150 הרשות לזכויות ניצולי השואה הרשות לזכויות ניצולי השואה מיליארד ש"ח בשנת 2.9-) מסתכמת בכ25 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הרשות לזכויות ניצולי השואה בשנים .2012 מיליארד ש"ח בשנת 2.8- ובכ2011 ,; חוק נכי רדיפות הנאצים1954-הרשות לזכויות ניצולי השואה פועלת מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד .2008 ותיקונו בשנת2007-; חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים התשס"ז1957-תשי"ז ; מספר הזכאים לתגמולים54,990- עמד מספר הזכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים על כ2010 בחודש יולי ; מספר הזכאים להטבות לפי חוק ההטבות לניצולי השואה נזקקים6,450-לפי חוק נכי המלחמה בנאצים עמד על כ .21,070- עמד על כ2008 ; מספר הזכאים להטבות לפי חוק ההטבות המורחב לשנת6,655-("חוק יורי שטרן") עמד על כ . ניצולי השואה89,000-בסך הכול הרשות לזכויות ניצולי השואה מעניקה תגמולים, הטבות ושירותים ליותר מ בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר ניצולי השואה המטופלים על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה, כתוצאה מתיקוני חקיקה ופסיקות בתי המשפט שהעניקו זכאות לתגמולים והטבות שונות לניצולי השואה שלא היו זכאים לכך .בעבר 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z )יישום ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה (ועדת דורנר דוח הוועדה קבע כי לתגמול הניתן לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יש לתת תוספת בגובה הפער שבין התגמול 1 מהרנטה הגרמנית לפי דרגת נכותו. על פי המלצת הוועדה, ביום75% שניצול השואה זכאי לו על פי החוק, לבין אישרה ועדת הכספים של הכנסת את צו העדכונים לתגמולים לנכי רדיפות הנאצים. יישום המלצה2008 בספטמבר .2008 מיליון ש"ח בהשוואה לבסיס ההוצאה בשנת375- בכ2011 זו של הדוח הגדיל את בסיס ההוצאה בשנת נכות בעקבות יישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית בנושא25% להלן השינויים בתגמול החודשי לנכים בעלי :הסיוע לניצולי השואה 151 2012-‏2011עיקרי התקציב ינואר 2008 (עדכון 2008אוגוסט בהתאם להמלצות ועדת החקירה, רטרואקטיבית )2008מינואר עדכון 2009אפריל (רטרואקטיבית )2009מינואר עדכון אפריל 2010 סה"כ תוספת סך הכול התגמול לנכה 25% רדיפות 1,100 1,662 1,882 *1,882 **782 85%- קבע שר האוצר שהתגמול לא יעודכן מטה למרות היחלשות היורו, ונכון להיום שווי התגמול הישראלי עומד על כ2010 באפריל * .) ש"ח1,620-מהרנטה הגרמנית (לפי שע"ח הנוכחי על התגמול לעמוד על כ . לתגמול70%- ש"ח מהווים תוספת של כ782 ** z zמימון תרופות לניצולי השואה :הצעת התקציב כוללת תקצוב שתי פעולות שבוצעו למען ניצולי השואה, על מנת לסייע להם בהוצאות הרפואיות מימון הוצאות רפואיות בגין המחלות המוכרות — הרשות לזכויות ניצולי השואה חתמה על הסכמים עם קופות החולים למימון מלא של תרופות לניצולי השואה בגין המחלות המוכרות להם על ידי הרשות לזכויות ניצולי . מיליון ש"ח בשנה17-השואה. עלות ההסכמים כ מתן הנחה ברכישת תרופות שבסל הבריאות — בנוסף למימון התרופות בגין המחלות המוכרות, נחתמו הסכמים הנחה לניצולי השואה בגין רכישת תרופות שבסל הבריאות, זאת בנוסף50%-עם קופות החולים המעניקים כ ניצולי השואה מהמעגל70,000-להנחות שהם זכאים להן מתוקף הסכמים אחרים. ההנחה האמורה ניתנת לכ הראשון ובכלל זה ניצולים הזכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות ונכי המלחמה בנאצים, מקבלי קצבת קרן סעיף מיליון47-). עלות ההסכמים היא כ2008( וניצולים הזכאים לתגמולים לפי חוק ההטבות המורחב לניצולי השואה2 .ש"ח בשנה 152 ענפי המשק ענפי המשק קבוצת המשרדים הכלכליים כוללת את המשרדים הבאים: משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד התקשורת ומשרד המדע והטכנולוגיה. בנוסף קיימות תמיכות .שונות לענפים אלה מאפייני התקציב קיימא בענפי המשק השונים הן באמצעות ייזום וקידום רפורמות-המשרדים הכלכליים פועלים לעידוד צמיחה בת מבניות וענפיות, הסרת חסמים מנהליים ופתיחת 'צווארי בקבוק' שתכליתם שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי והן באמצעות ניהול תקציב התמיכות למגזר העִסקי, שנועד בעיקרו להשתתף בסיכונים ולפתור כשלי שוק שהסקטור .העִסקי עומד בפניהם. בנוסף, חלק מן המשרדים פועלים גם כרגולטור שתפקידו, בין השאר, להבטיח תחרות ענפית החליטה הממשלה בין היתר לקדם ולחזק את התעשייה עתירת2012-2011 במסגרת הצעת התקציב לשנות הכספים הידע הישראלית, לעודד תנאים להיווצרותם של מקורות תעסוקה שיענו על צרכים כלכליים ארוכי טווח, תוך מתן .עדיפות לאזורי הפריפריה, להגביר את התחרות בענף התקשורת ועוד 10.1- מיליארד ש"ח ו9.7 עומד על2012-2011 סך התקציב למשרדים הכלכליים (כולל תמיכות) לשנות הכספים . מסך ההוצאה התקציבית3.6%-מיליארד ש"ח בהתאמה, סכומים המהווים כ 2012-2011 הצעת תקציב המשרדים הכלכליים (כולל תקציבי הפיתוח) לשנות הכספים במחירים שוטפים, במיליארדי ש"ח שנה2011 2012 )משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (כולל תמיכות בענפי המשק4.2 4.3 משרד התיירות0.4 0.4 משרד החקלאות0.7 0.7 משרד התקשורת0.1 0.1 המשרד להגנת הסביבה0.3 0.3 משרד המדע והטכנולוגיה0.1 0.1 תמיכות שונות3.9 4.2 סך הכול9.7 10.1 153 2012-‏2011עיקרי התקציב ענף התעשייה חלה האטה ניכרת בצמיחת המשק כתוצאה ישירה מהמשבר הכלכלי2009 ובשנת2008 ברבעון האחרון של שנת בלבד, וזאת לאחר עלייה של0.7%-העולמי. לאחר ארבע שנות התרחבות מהירה עלה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בכ בכל שנה. הירידה התלולה בקצב עליית5% , עמדה הצמיחה בשיעור של מעל2008-2004 . בין השנים2008 בשנת4%-כ . עם זאת, סימני התאוששות2009 , והתחזקה במחצית הראשונה של שנת2008 התוצר החלה כבר במחצית השנייה של 2010 והם נתמכים גם על ידי נתוני הרבעון הראשון של שנת2009 במשק הישראלי ניכרים כבר במחצית השנייה של . בחישוב שנתי3.6%-המבטאים גידול בתמ"ג של כ , והשירותים22% מהתוצר המקומי. מתוך התוצר העסקי, מהווה התוצר התעשייתי75% -התוצר העסקי מהווה כ נוספים. על כן יש לענפים אלו השפעה משמעותית על צמיחת המשק. המגזר העסקי הצטמצם54% והמסחר מהווים ,2008 בתמ"ג העסקי בשנת4.5% -. ירידה זו באה לאחר גידול של כ2008 בהשוואה לשנת0.2% - בכ2009 מעט בשנת .6.4%- ל6.2% וכן לאחר מספר שנים של עלייה בקצב שנתי גדול יותר — בין לעומת ארבעת החודשים הראשונים7.1%- עלה הייצור התעשייתי בשיעור של כ2010 בחודשים ינואר עד אפריל בשנת אשתקד. הגידול ביצור חל בכל ארבעת קבוצות הטכנולוגיה, אך בקבוצת הטכנולוגיה המעורבת מסורתית חלה עלייה .14.2% ניכרת בשיעור של , הוא2010 ביולי15 מיום1991 השינוי המבני המשמעותי שמובילה הממשלה בתחום התעשייה, בהחלטתה מספר תיקון החוק לעידוד השקעות הון במטרה להגביר את התחרותיות של התעשייה הישראלית ביחס לעולם, את ההעדפה הניתנת לפריפריה ואת הוודאות של המשקיעים ולשפר את פריון העבודה של המועסקים. השינויים המוצעים בחוק כוללים את ביטול מסלול הטבות המס במתכונתו הנוכחית וקביעת שיעורי מס חברות מופחתים שיחולו באופן אחיד על כלל ההכנסות של מפעל מוטב העומד בתנאים הקבועים בחוק, ביטול הטבות שאינן משרתות את מטרות החוק .והסמכת מינהלת מרכז השקעות לקבוע מסלולי מענקים חדשים לעידוד חדשנות ענף התיירות , כתוצאה2000 חלה התאוששות בתיירות הנכנסת לישראל לאחר המשבר שפקד את הענף משנת2003 החל משנת מהאירועים הביטחוניים בארץ. התאוששות זו נבלמה חלקית ולפרק זמן מוגבל כתוצאה מהמלחמה אשר פרצה בקיץ נכנסו לישראל2008 שב הענף והתאושש ובשנת2007 מיליון. בשנת1.83-. בשנה זו הסתכם מספר התיירים בכ2006 נרשמה ירידה בתנועת התיירות בעקבות2009 . בשנת2006 בהשוואה לשנת63% מיליון תיירים, גידול חד של3-כ מיליון תיירים. בארבעת החודשים הראשונים של שנת2.7 -מבצע "עופרת יצוקה" ותנועת התיירים בה הסתכמה בכ ביחס13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וגידול של44% גידול של- מיליון תיירים1.06 נכנסו לישראל2010 (שנת השיא בתיירות). במקביל, נשמרת תנועה ערה של תיירות פנים בשנים האחרונות2008 לתקופה המקבילה בשנת . מיליון לינות20 - מיליון לינות בשנה, מתוך סך לינות בבתי מלון רשומים של כ12-והיא מסתכמת בכ 154 ענפי המשק ענף החקלאות החקלאות הישראלית נמצאת בתהליך פיתוח מתמיד. עם השנים, שיטות גידול משוכללות וטכנולוגיות גידול חדישות תורמות לעלייה בכמות התוצרת ובמגוון הגידולים החקלאיים. עם זאת, החקלאות הפכה מענף מוביל במשק בשנותיה . מתוצר המדינה כיום2%-הראשונות של המדינה, לענף קטן יחסית, המהווה פחות מ 25.8 מיליארד ש"ח וזאת לעומת25.6 על סך של2009 ערך הייצור החקלאי הטרי, במונחי פדיון ליצרן, עמד בשנת ומירידת מחיר ריאלית של2.8% נבעה מעלייה כמותית של2009 . הירידה בערך הייצור בשנת2008 מיליארד ש"ח בשנת אשתקד, ואילו חלקם של ענפי בעלי58.3% לעומת60.8%-. חלקם של ענפי הצומח בסך הייצור החקלאי עלה ל3.5% מיליארד ש"ח4.8 על סך של2009 אשתקד. ערך הייצוא החקלאי הטרי עמד בשנת41.7% לעומת39.2%-החיים ירד ל שלוותה בירידת מחירים ריאלית7.7% . התפתחות זו נובעת מעלייה כמותית של2008 מיליארד ש"ח בשנת4.5 לעומת . מספר2009 בשנת18.8%- ל2008 בשנת17.8%-. לאור השינוי האמור, משקל הייצוא בפדיון הענף עלה מ0.5% של חקלאים עצמאיים13,800 : עובדים בענף החקלאות, לפי הפירוט הבא64,900 על2009 המועסקים בענף עמד בשנת . עובדים זרים22,800 עובדים שכירים, מתוכם51,100 -ו ביוני24 מיום1855 בין השינויים המבניים שהממשלה מובילה בענף החקלאות, ניתן לציין את החלטת ממשלה מספר בנושא עידוד ההתייעלות במשק הייצור והשיווק בענף ביצי המאכל; את2010 ביולי15 מיום2083 והחלטה מספר2007 ;2015-2009 לצמצום מספר העובדים הזרים בענף החקלאות בשנים2009 במאי12 מיום147 החלטת ממשלה מספר במארס7 ואת הצעת החוק הממשלתית לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, אשר אושרה בוועדת שרים לחקיקה ביום .2010 ביוני9 והוגשה לכנסת ביום2010 ענף התקשורת הועסקו בענף2007 מיליארד ש"ח (בניכוי תשלומי קישוריות). בשנת29- הגיעו לכ2008 הכנסות ענף התקשורת בשנת אלף עובדים (על פי נתוני הלמ"ס). להתפתחות שוק התקשרות ישנה השפעה גדולה על התפתחות41.6-התקשורת כ המשק. תשתית תקשורת מתקדמת ושירותי תקשורת מגוונים בפריסה גיאוגרפית רחבה הם תנאי הכרחי להבטחת המשך הצמיחה, לשיפור כושר התחרות של המשק הישראלי בעולם ולשיפור השירותים הניתנים במשק. ההוצאה . היו על שירותי תקשורת5.5%- ש"ח, מתוכם כ12,342- על כ2008 המשפחתית החודשית של משק בית עמדה בשנת . מעוגת ההכנסות בסך הענף56%-בשנים האחרונות הפך תחום הסלולר למשמעותי בענף התקשורת. הכנסותיו הם כ .בשנים האחרונות חלה האטה ברמת התחרות בתחום, בעיקר במגזר הביתי , בהגיעו2008 תחום מרכזי נוסף הוא תחום האינטרנט אשר היקף ההכנסות בו צמח באופן המשמעותי ביותר בשנת מהכנסות הענף. קיומן של רשתות גישה נייחות רחבות פס בקצבים גבוהים המהוות פלטפורמה לשירותי10%-לכ .האינטרנט, נתפסות בעולם כתנאי הכרחי להתפתחות כלכלית ולקידום כושר התחרות 155 2012-‏2011עיקרי התקציב בהמשך להמלצות ועדת גרונאו ועבודת מטה נוספת שבוצעה על ידי משרדי התקשורת והאוצר, בכוונת משרד התקשורת להרחבת התחרות בתחום הסלולר ולהגברת התחרות בתחום הגישה רחבת הפס לאינטרנט2012-2011 לפעול בשנים .על בסיס תשתיות גישה מתקדמות , שורה של החלטות שמטרתן להגביר את התחרות בענף2010 לצורך קידום נושאים אלו, קיבלה הממשלה בחודש יולי הסלולר. הגברת התחרות תיעשה בעיקר בארבעה מישורים מרכזיים: הכנסת מפעיל נוסף בעל תשתית, הכנסת מפעילים .וירטואליים, הכנסת מפעילים הפועלים על גבי רשת האינטרנט והסרת חסמי מעבר עוד קיבלה הממשלה החלטה בנוגע להרחבת היצע תשתיות פס רחב על ידי מתן אפשרות לחברה בבעלות חלקית של ), זאת במסגרת הפרדהFTTH( חברת החשמל לישראל להציע שירותי תשתית פס רחב על בסיס סיבים אופטיים לבתים .מבנית מלאה ותנאים נוספים שנקבעו בהחלטת הממשלה שהתקבלה לעניין זה 156 משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ) מסתכמת 76- ו38, 36 (סעיפים 2012-2011הצעת תקציב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשנות הכספים מיליארד ש"ח 4.28- מיליארד ש"ח וכ4.16- מיליארד ש"ח בהתאמה, מתוכם כ4.86- מיליארד ש"ח ובכ4.74-בכ מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. כמו כן, בכל 573- מיליון ש"ח וכ574-בהתאמה בהוצאה נטו, וכ . מיליארד ש"ח1.6-אחת מהשנים תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בסך של כ .משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מופקד על יישום מדיניות הממשלה לקידום שוק העבודה וענפי התעשייה והמסחר :המשרד פועל באמצעים תקציביים, מנהליים ותחיקתיים לצורך מימוש יעדיו המרכזיים כמפורט להלן z z ,הגברת הצמיחה ויכולת ההתמודדות עם מצבים משתנים בכלכלה, באמצעות קידום המחקר והפיתוח התעשייתי ככלי לפיתוח תעשייה עתירת ידע, בעלת ערך מוסף גבוה וכושר תחרות בעידן הכלכלה הגלובלית, אשר תניב .תשואה הולמת להשקעותיו של המשק במחקר z z לאומית של ישראל תוך התמקדות-שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי וקידום הפעילות הכלכלית הבין בתחום סחר החוץ, על מנת להבטיח צמיחה המבוססת על סחר חופשי ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל למדינות .אחרות z z .שמירה על זכויות הצרכנים ועידוד מודעות צרכנית, שמירה על כללי מסחר הוגנים והגברת רמת התחרות במשק z z יצירת התנאים להיווצרותם של מקומות עבודה שמקורם בצרכים כלכליים ועסקיים יציבים וארוכי טווח תוך מתן עדיפות לאזורי הפריפריה וליישובים שבהם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי נמוך. זאת, מתוך כוונה לפעול להקטנת הפערים הכלכליים בין המרכז לפריפריה ולצמצום העוני באמצעות עידוד תעסוקה והגדלת שיעור .ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי z z ,הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה של כלל האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיות ייעודיות .כגון: מקבלי הבטחת הכנסה, חרדים, בני מיעוטים, הורים יחידים, נכים ואנשים עם מוגבלות z z פיתוח מערכות חינוך והכשרה טכנולוגית מגוונת ופיתוח הון אנושי במטרה להגדיל את התשתית האנושית על פי .צורכי התעשייה והמשק z z .צמצום מספר העובדים הזרים, השוואת עלות העסקתם לזו של ישראלים ועידוד החלפתם בעובדים ישראלים z z הסדרה ואכיפה של חוקי העבודה והגנה על זכויות העובד ושמירה על בטיחותו, הן לגבי עובד ישראלי והן לגבי .עובד זר 157 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zקידום וחיזוק התעשייה עתירת הידע הישראלית . במטרה לקדם את התעשייה עתירת הידע הישראלית1990-1986 אושרו החלטות ממשלה שמספרן2010 ביולי15 ביום החלטות אלו כללו בין היתר תכנית לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה; תמריצי מִסוי לעידוד השקעות פרטיות בשלבים מוקדמים בחברות מחקר ופיתוח ולהשבת מדענים לאקדמיה; עידוד משקיעים מוסדיים להשקעה בקרנות , במטרה לעדכנו בהתאם למצב1984-הון סיכון; שינויי חקיקה של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה התשמ"ד ;התעשייה העכשווי; מתן תמריצי מיסוי לשם ביסוס והצמחה של חברות גדולות בתעשייה עתירת הידע הישראלית וכן עדכון והוספה של מסלולים לפעילות המדען הראשי. כחלק מהתכנית הוחלט לבצע כאמור מספר שינויים בתחום המיסוי במטרה לעודד ולקדם את התעשייה עתירת הידע. כמו כן הוגדל תקציב משרד המדען הראשי במטרה לחזק — 2011 תכניות קיימות למחקר ופיתוח וכן הוחלט על הרחבת פעילותו והפעלת שני מסלולים חדשים החל משנת מסלול לתמיכה במחקר בסיסי בעל פוטנציאל קליטה בתעשייה הישראלית ומסלול לעידוד הקמה של מרכזי מחקר .לאומית-ופיתוח לתעשייה הפיננסית הבין z zהחוק לעידוד השקעות הון , יתוקן החוק לעידוד השקעות לשם הגברת האפקטיביות שלו2010 ביולי15 מיום1991 בהתאם להחלטת הממשלה ככלי לחיזוק היתרונות התחרותיים של התעשייה הישראלית, ככלי לחיזוק הפריפריה ובמטרה לפשט את מנגנוני הענקת .ההטבות הניתנות מכוח החוק :המטרות העיקריות לשינוי הן חיזוק היתרונות התחרותיים של התעשייה בישראל — שיעורי המס המוצעים הם מהנמוכים בעולם. כמו כן ניתנת ;למִנהלת מרכז ההשקעות הסמכות לקבוע מסלולי מענקים נוספים לעידוד החדשנות וההשקעה בהון האנושי חיזוק הפריפריה — הגדלת היקף ההטבות לתעשייה בפריפריה (מענקים והטבות מס) על חשבון הטבות מהמרכז 'וביטול עיוותים הקיימים בחוק. הדבר נעשה על ידי יצירת פער משמעותי בין שיעור המס המוטב באזור פיתוח א לשיעור המס המוטב בשאר אזורי הארץ. כמו כן נקבע כי מענקי השקעות מכוח החוק יינתנו רק למפעלים באזורי .'פיתוח א ביטול עיוותים — הפסקת ההטבות לחברות כרייה ולחברות ממשלתיות שמיקום פעילותן נקבע משיקולים שאינם מושפעים מתמריצי מיקום אלא ממיקום המחצבים (במקרה של חברות כרייה) או משיקולים של הממשלה (במקרה .)של חברות ממשלתיות 158 משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פישוט מנגנוני החוק והגברת רמת הוודאות של המשקיעים — ודאות היא משתנה משמעותי בקבלת ההחלטה על ביצוע השקעות. התיקון לחוק קובע שיעורי מס חברות מופחתים שיחולו באופן אחיד על כלל ההכנסות של מפעל מוטב .העומד בתנאים הקבועים בחוק. בכך מושג גם פישוט של מנגנון קבלת ההטבות מכוח החוק z zהממונה על היטלי הסחר , יתוקן חוק היטלי הסחר ואמצעי ההגנה, כך שלשיקולים ששוקל2010 ביולי15 מיום1993 בהתאם להחלטת ממשלה הממונה על ההיטלים לשם קביעת ערובה זמנית, יתווסף שיקול הפגיעה בשווקים הרלוונטיים בישראל. בנוסף, הממונה יידרש לקבל את אישור המנהל הכללי של משרד התמ"ת, וזה יחויב לקיים התייעצות עם הממונה על התקציבים .במשרד האוצר בטרם יטיל ערובה זמנית z zעסקים קטנים ובינוניים הסוכנות לעסקים2010 , הוקמה במשרד התמ"ת בשנת2007 באוגוסט12 מיום2190 בהתאם להחלטת ממשלה מספר קטנים ובינוניים כגוף המאחד את פעילות מִנהל המימון והרשות לעסקים קטנים. הסוכנות מפעילה את כל הכלים ואת תשלים2010 ממשלתיים המתמחים בתחום. בשנת-מערך התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים באמצעות גורמים חוץ הסוכנות בחינה כוללת של החסמים והאתגרים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים בישראל, על מנת לשפר ולתקן . צפויה הסוכנות להתחיל ליישם את מסקנות הבחינה2011 את כלי התמיכה הקיימים וליצור כלי תמיכה נוספים. בשנת z zגיבוש והפעלה של תכניות לעידוד התעסוקה , ובמטרה2010 ביולי15 מיום1994 במטרה לעמוד ביעדי התעסוקה ארוכי הטווח שנקבעו בהחלטת ממשלה מספר :למצות את פוטנציאל הצמיחה, יופעלו בין היתר התכניות הבאות z z ,, שעניינה הפעלת תכנית ארצית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה2010 ביולי15 מיום2002 יישום החלטה מספר . לאור תוצאותיה של התכנית בשילוב מקבלי הגמלאות בעבודה והמלצות2011 והיערכות לפריסת התכנית בשנת על פריסה ארצית של תכנית הניסוי "אורות לתעסוקה" ובהמשך להמלצתה של ועדת אקשטייןOECD-ארגון ה לתעסוקה בדבר ההכרח ביישומה של תכנית ארצית במתווה תכנית הניסוי ולקחיה, החליטה הממשלה על הפעלה .ארצית של תכנית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה z z הרחבת פתרונות סבסוד השהייה של ילדים במסגרות חינוכיות ככלי לעידוד ולהסרה של חסמים ליציאת נשים ,לעבודה, לרבות הרחבה ניכרת של התכנית לסבסוד צהרונים וגיבוש והתאמה של הקריטריונים לסבסוד המעונות .במטרה להגדיל את תעסוקת שני בני הזוג z z .שינוי דפוסי ההתייצבות של דורשי העבודה בלשכות התעסוקה באמצעות הגברת התדירות של דרישת ההתייצבות z z ייעול מערך ההכשרה המקצועית באמצעות קביעת הדרישה להשמה לקורסים המתוקצבים או הנערכים על ידי ;האגף להכשרה מקצועית; מיקוד ההכשרה המקצועית הנערכת במרכזים הממשלתיים במקצועות עתירי תשתית 159 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד התיירות מיליון ש"ח בהוצאה נטו 378-) מסתכמת בכ37 (סעיף 2012-2011הצעת התקציב הרגיל של משרד התיירות בשנים מיליון ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה בכל אחת מהשנים 8.7-, מזה כ2012 מיליון ש"ח בשנת 380- ובכ2011בשנת . מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בכל אחת מהשנים16-וכ מיליון ש"ח 88-, בכ2011 מיליון ש"ח בהוצאה בשנת 72-הצעת תקציב הפיתוח של משרד התיירות מסתכמת בכ . מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בכל אחת מהשנים53-, ובכ2012-ב .נתוני התיירות הנכנסת לישראל נמצאים במגמה כללית של עלייה, למעט ירידות המושפעת בעיקר מן המצב הביטחוני , כתוצאה מהאירועים הביטחוניים בארץ, החלה התאוששות בתיירות2000 לאחר המשבר שפקד את הענף משנת עקב מלחמת2007 ועד לרבעון הראשון של2006 . התאוששות זו נבלמה חלקית מקיץ2003 הנכנסת לישראל החל משנת , ועד סופה נכנסו2008 לבנון השנייה, אך לאחר מכן נמשכה ההתאוששות. מגמה חיובית זו התגברה במהלך שנת ירד2009 בהשוואה לשנה הקודמת. מספר התיירים הנכנסים בשנת32%- מיליון תיירים, גידול חד של כ3-לישראל כ מיליון תיירים, בעיקר בשל המשבר הכלכלי העולמי ומבצע "עופרת יצוקה". נתוני המחצית2.7- ועמד על כ10%-בכ 1.6- נכנסו לישראל כ2010 מעידים על מגמת התאוששות בתיירות הנכנסת לישראל. עד ליוני2010 הראשונה של שנת . ביחס לתקופה המקבילה אשתקד39%-מיליון תיירים, גידול של כ יעדי משרד התיירות המשרד ירחיב ויעמיק את פעילות השיווק של ישראל ואת ביסוס מעמדה כיעד תיירותי בקרב—תחום השיווק .הקהלים השונים במדינות אשר זוהו כבעלות פוטנציאל לגידול בהיקף התיירות הנכנסת לישראל תחום שיפור המוצר התיירותי — המשרד יפעל לשיפור איכות השירות והמוצר התיירותי תוך התאמתו והתאמת .המשק לקליטת תנועת התיירות המתגברת. כמו כן, המשרד יפעל לקדם את הכשרת כוח האדם בתעשיית התיירות ,תחום השקעות ההון — המשרד יפעל להגדלת היצע חדרי האכסון המלונאי באמצעות השבת חדרים לשימוש מלונאי תכנון ושיווק מגרשים וכן מתן מענקים לבניית חדרי מלון חדשים ברחבי הארץ בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון , ניתנו המענקים על ידי מִנהלת מרכז ההשקעות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה2009 . עד שנת1959-התשי"ט . עברה פעילות מִנהלת ההשקעות בתחום התיירות למשרד עצמו2010 אך בשנת תקציב פיתוח תשתיות תיירותיות — בתחום זה יתמקד המשרד בשדרוג ופיתוח מרכזים של ערי התיירות. על פי , המשרד ישקיע אמצעים לפיתוח תשתיות תיירותיות באזורי2008 באוגוסט24 מיום3966 החלטת הממשלה מספר הפריפריה, בעיקר במוקדי התיירות העיקריים, כגון: טבריה, סובב כנרת, צפת ומצפה רמון. כמו כן, המשרד יפעל 160 משרד התיירות לפיתוח תשתיות תיירותיות באזור הנגב ובמגזרי המיעוטים וכן באזורים אחרים שהוחלט כי הם בעלי פוטנציאל להוות .מוקדי תיירות נכנסת בישראל , מקדם2004 ביולי29 מיום108/ בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מספר חכ—הגנות ים המלח המשרד את פתרון הקבע להגנות החופים בים המלח. המשרד פועל באמצעות החברה הממשלתית להגנות ים המלח בעירבון מוגבל, שהוקמה במיוחד לצורך כך. המשרד החל בביצוע הגנות שלב הביניים ובאותה העת נבחנות חלופות ובהן קציר המלח בבריכה, בניית לגונה וחלופת פינוי של חלק מבתי5 לפתרון ארוך טווח לטיפול בעליית מפלס בריכה .המלון 161 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר 1.2-) מסתכמת בכ3202- ו33 (סעיפים 2012-2011הצעת תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנות הכספים מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה 993- מיליון ש"ח וכ979- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ1.21-מיליארד ש"ח ובכ תועמד 2012-2011 מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. בשנים 217- מיליון ש"ח וכ217-נטו, וכ . מיליון ש"ח בהתאמה368- מיליון ש"ח וכ351-לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ מיליון ש"ח 900-) מסתכמת בכ33 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנות הכספים מיליון 217- מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ702- מיליון ש"ח וכ683- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ919-וכ תועמד לרשות המשרד הרשאה 2012-‏2011 מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה. בשנים 217-ש"ח וכ . מיליון ש"ח בהתאמה354- מיליון ש"ח וכ337-להתחייב בגובה של כ מיליון ש"ח 296-) מסתכמת בכ3202 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב התמיכות בייצור החקלאי לשנות הכספים בהוצאה נטו. 2012 מיליון ש"ח בשנת 291- וכ2011 מיליון ש"ח בשנת 296- מיליון ש"ח בהתאמה, מהם כ291-וכ . מיליון ש"ח14- תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב בגובה של כ2012-2011כמו כן, בשנים משרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי מטעם הממשלה על החקלאות ועל המרחב הכפרי בישראל. בין פעילויותיו ,העיקריות של המשרד ניתן למנות: תכנון והמלצה להקצאות של גורמי ייצור חקלאיים המצויים במחסור, כגון: קרקע ,מים ועובדים זרים ופלשתינאים; הקצאת תמיכות במגוון נושאים, כגון: סובסידיות לפי חוק הגליל, שימור הקרקע קידום הייצוא, הדברה, ביטוח ועוד; קידום רפורמות וחקיקה; תכנון פרוגראמות להתיישבות המתוכננת ופרויקטים חקלאיים במסגרת ההתיישבות הקיימת; יישום הסכמי הסחר של ישראל; מתן שירותים ופיקוח בתחומי הווטרינריה והגנת הצומח; מתן שירותי הדרכה ופיתוח מקצועי; וקידום המחקר החקלאי בישראל הן באמצעות המדען הראשי והן .באמצעות מינהל המחקר החקלאי 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zמעורבות הממשלה בתחום החקלאות פעילות הממשלה בתחום החקלאות מאופיינת ברמת מעורבות גבוהה בהשוואה לענפי המשק האחרים. המעורבות הממשלתית נחלקת לשני סוגים עיקריים: מעורבות ממשלתית ישירה באמצעות הקצאת מקורות מתקציב המדינה ומעורבות עקיפה, הכרוכה בעלות למשק הלאומי. המעורבות הממשלתית הישירה קיימת בכל שלבי הייצור החקלאי והיא כוללת, בין היתר, הקצאת תקציב לנושאים הבאים: סבסוד הון, סבסוד ביטוח חקלאי ומתן כיסוי מפני סיכוני אסון טבע; מתן שירותי הדרכה חקלאית, שירותים וטרינריים, שירותים בתחום הגנת הצומח ופעולות אחרות. מעורבות 162 משרד החקלאות ופיתוח הכפר הממשלה העקיפה כוללת, בין היתר, סבסוד תשומות המים, מניעת ייבוא על ידי מכסים גבוהים, העסקתם של עובדים זרים שעלותם למעסיק נמוכה באופן יחסי מעלות העסקת עובדים ישראלים, תכנון בענפי החלב וההטלה וקרנות .אשראי בערבות המדינה z zעידוד ההתייעלות במשק הייצור והשיווק בענף ביצי המאכל על מנת לשנות את התנאים התברואתיים בלולי ההטלה וכדי לשפר את איכות הביצים המגיעות לצרכן תוך הפחתת ,2010 ביולי15 מיום2083 ובהחלטה מספר2007 ביוני24 מיום1855 המחיר לביצה, אישרה הממשלה בהחלטה מספר 280 תכנית לעידוד ההתייעלות במשק הייצור והשיווק בענף ביצי המאכל. התכנית כוללת מתן מענקי השקעות הון בסך מיליון ש"ח לשם מימון הפעולות הנדרשות להכשרת קרקע ולביצוע תשתיות באתרים60 מיליון ש"ח והקצאת סך של מתוכננות להתבצע עבודות התשתית הראשונות ברפורמה בשני יישובים2010 שאליהם יועתקו הלולים. במהלך שנת . צפויה הרפורמה להתקדם משמעותית2012-2011 בצפון. במהלך השנים z zצמצום מספר העובדים הזרים בענף החקלאות , הוחלט לאמץ את מסמך העקרונות שנחתם בין התאחדות חקלאי2009 במאי12 מיום147 בהחלטת ממשלה מספר ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר בנושא עובדים זרים בענף החקלאות בישראל. מסמך זה קובע , בחינה עתידית משותפת של העסקת חלק מהעובדים2015-2009 מתווה הפחתה למכסת העובדים הזרים בין השנים הזרים בענף החקלאות במתכונת עונתית וכן תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח של טכנולוגיות, מיכון ותהליכי ייצור שנתית. כן קובע המסמך- מיליון ש"ח בפריסה רב280-לחיסכון בידיים עובדות והטמעתם בשטח. לצורך כך הוקצו כ מיליון ש"ח עבור תמריצים להעסקת עובדים ישראלים במהלך שנות הסיכום. לאור האמור, מכסת45 הקצאה של 18,900 בהתאמה, ותעמוד על23,000- ו24,500 תעמוד על2012-‏2011 העובדים הזרים שיועסקו בחקלאות בשנים .2015 עובדים זרים בשנת z zאימוץ תקינה חקלאית לתוצרת חקלאית טרייה כלכלי לקבוע בחוק אמות מידה מחייבות לעניין גידול, ייצור, טיפול- אישר הקבינט החברתי2007 באוגוסט1 ביום ושיווק תוצרת חקלאית בהתאם לסטנדרטים של איכות, גודל, משקל, בטיחות או כל מאפיין אחר, כך ששיווק התוצרת החקלאית לפי תקני איכות יבטיח לצרכנים מחירים המשתנים בהתאם לאיכות התוצרת. הצעת חוק ממשלתית בנושא .2010 ביוני9 והוגשה לכנסת ביום2010 במארס7 אושרה בוועדת שרים לחקיקה ביום z zייעול התמיכות בענף החקלאות את מעורבות ממשלת ישראל בענף החקלאות, בהשוואהOECD-בשנה האחרונה בחן צוות מקצועי של ארגון ה למדינות אחרות החברות בארגון. בדוח המסכם נטען כי הרכב התמיכות בישראל בולט בכך שהוא יוצר עיוותים בשיקולי הייצור הכלכליים בענף. כך למשל, נטען כי אחוז גבוה במיוחד מהתמיכות הניתנות לחקלאים בישראל קשור 163 2012-‏2011עיקרי התקציב לסוג הגידול המיוצר (כגון: מכסות ייצור, מחירים מובטחים, מחירים מפוקחים ומכסי מגן) או לתשומות הנדרשות לייצור (כגון: מענקי השקעות, תעסוקת עובדים זרים, סבסוד של תשומות המים והקרקע לחקלאות). עוד עלה מממצאי הדוח כי חלק הארי של התמיכות בחקלאות נובע מתמיכות עקיפות ובראשן שיעורי המכס המשמעותיים הקיימים על תוצרת חקלאית טרייה. במסקנות הדוח המליץ הארגון לבחון את האפשרות לשנות את הרכב התמיכות בחקלאות, כך .שהתמיכות תהיינה יעילות יותר ומעוותות פחות לאור ממצאי הדוח ומתוך רצון לבחון את תרומתן ומידת יעילותן של התמיכות הניתנות כיום להשגת יעדי המדיניות של ענף החקלאות (אספקה של תוצרת חקלאית; תועלות אקולוגיות ופריסת התיישבות כפי שהוגדרו בצו לעידוד ), הוקם צוות משותף2009-ב' (הוראת שעה), התשס"ט-השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו להתאחדות חקלאי ישראל, משרד החקלאות ואגף התקציבים במשרד האוצר, למיפוי ולבחינת התמיכות כאמור. הצוות .2011 צפוי להגיש המלצות בדבר הרכב התמיכות הנכון במהלך שנת z zחקלאות בת קיימא יעד מרכזי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנים הבאות הוא עידוד חקלאות בעלת תועלות אקולוגיות. פעילויות המשרד בנושא זה כוללות בין היתר: תמיכה בשמירה על שטחים פתוחים באמצעות פיתוח שטחי מרעה והשתתפות בביטוח הכנסה לגידולי בעל; עידוד ניצול של מי קולחין ומים מליחים; תמיכות בעיבוד משמר קרקע וייעוד מענקי השקעות לנושאים של חקלאות מקיימת; הפחתת השימוש בחומרי הדברה; והתאמת ממשקי הייצור בענפי החי .לדרישות הסביבה יחידות נלוות למשרד החקלאות מִנהלת הסדר המושבים התקבל בכנסת חוק אשר קבע כיצד יש להסדיר את חובותיו של המגזר החקלאי. מכוח החוק1992 בחודש מארס מונו משקמים אשר בסמכותם לקבוע את היקף החוב שייפרע ואת אופן הפירעון. לצורך יישום החוק הוקמה מִנהלת עובדים, המהווים מסגרת מנהלית20 הסדרים למגזר החקלאי, אשר פועל מכוח החוק ותקנותיו. המנהלה מונה כיום .וארגונית לפעולת המשקמים מיליארד ש"ח בערכי סוף3.8-היקף החוב המטופל, על פי דרישות החוב שהתקבלו ולאחר ההפחתה כחוק, עומד על כ מכלל100% , הוסדרו בפועל חובות של2009 . עד לסוף שנת2009 מיליארד ש"ח בערכי סוף שנת17.4-, שהם כ1991 שנת מכלל התיקים הפרטניים שבטיפול. יחד עם זאת, חלק מהאגודות והמשקים הפרטיים97.9%-האגודות שבטיפול ו .נמצאים עדיין בתהליך הפירעון ונתקלים בקשיי ביצוע 164 משרד החקלאות ופיתוח הכפר החטיבה להתיישבות פעילות החטיבה להתיישבות מבוססת על הסכם המסגרת שנחתם בין הממשלה להסתדרות הציונית העולמית בשנת . הסכם זה מגדיר את תחומי הפעולה של החטיבה להתיישבות, את הכללים לפעילותה ואת היחסים בינה ובין2000 , הוחלט כי תוקם ועדת שרים להתיישבות שתתווה2007 ביולי22 מיום2069 הממשלה. במסגרת החלטת ממשלה מספר את המדיניות בנושא ההתיישבות וכי השר הממונה על החטיבה להתיישבות יהיה שר החקלאות ופיתוח הכפר, אשר יאשר את תכנית העבודה של החטיבה, יפקח על פעולותיה ויפעל עם שר האוצר לקביעת תקציבה. החטיבה להתיישבות .מתוקצבת בתחום פעולה נפרד בתקציב משרד החקלאות ולמעשה כל תקציבה, מקורו בתקציב המדינה . בין60,000- יישובים, ומספר בתי האב הנמצאים ביישובים שבטיפול החטיבה מוערך בכ577-החטיבה מטפלת ב פעולותיה העיקריות של החטיבה להתיישבות ניתן למנות: סיוע בתכנון ובפיתוח אזורי, בהקמת יישובים ופיתוחם ובפעולות חברה וקליטה ביישובים הקיימים; סיוע למתיישבים בנושאי חקלאות, תיירות ותעשייה; ופיתוח מערכות תומכות, כגון: מנהלות תיירות, מרכז טיפוח יזמות (מט"י) ומרכז קידום עסקים קטנים (מס"ק), פארקי תעשיות, חממות .טכנולוגיות ויחידות מו"פ באזורי הפריפריה בנוסף, החטיבה להתיישבות מבצעת פרויקטים מיוחדים על פי החלטות ממשלת ישראל, כגון: פעולות להתיישבות .חלופית למפוני רצועת עזה, הקמת כפרי סטודנטים ועוד 165 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד התקשורת מיליארד 49.5- מיליארד ש"ח ובכ50- מסתכמת בכ2012-2011הצעת תקציב משרד התקשורת לשנות הכספים . מיליארד ש"ח מיועדים לשכר34-ש"ח, בהתאמה, מתוכם כ משרד התקשורת משמש כגוף האחראי לאסדרת ענף התקשורת ולפיקוח על הגופים הפועלים בו. המשרד אחראי .ליישום מדיניות הממשלה בנושא התקשורת ולקביעת הכללים שבמסגרתם פועלים הגופים בענף, על תחומיו השונים תקציב משרד התקשורת מיועד לצורך אסדרת תחום התקשורת, וההשקעות בענף נעשות על ידי חברות פרטיות. עיקר עובדים העוסקים בפעילותו השוטפת של המשרד — פיקוח ובקרה140-תקציבו של משרד התקשורת מיועד להעסקת כ על הפעילות בתחום וכן ליישום השינויים המבניים המרכזיים המפורטים להלן. גם תקציב הקניות של המשרד מיועד .לפעילותו השוטפת וכן לצורך העסקת יועצים לשם יישום המדיניות כאמור מטה אימץ שר התקשורת את המלצות הוועדה הציבורית בראשות פרופ' ראובן גרונאו שגיבשה2008 בחודש אוגוסט בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל. הוועדה בחנה את עיקרי האסדרה הקיימת המלצות מפורטות .בישראל ובעולם בתחום התקשורת, בשים לב למגמות בשוק התקשורת ,בהמשך להמלצות ועדת גרונאו ועבודת מטה נוספת שבוצעה על ידי משרדי התקשורת והאוצר, בכוונת משרד התקשורת , לפעול להרחבת התחרות בתחום הסלולר ולהגברת התחרות בתחום הגישה רחבת הפס לאינטרנט2012-‏2011 בשנים .על בסיס תשתיות גישה מתקדמות , שורה של החלטות שמטרתן להגביר את התחרות בענף2010 לצורך קידום נושאים אלו, קיבלה הממשלה בחודש יולי הסלולר. הגברת התחרות תיעשה בעיקר בארבעה מישורים מרכזיים: הכנסת מפעיל נוסף בעל תשתית, הכנסת מפעילים .וירטואליים, הכנסת מפעילים הפועלים על גבי רשת האינטרנט והסרת חסמי מעבר עוד קיבלה הממשלה החלטה בנוגע להרחבת היצע תשתיות פס רחב על ידי מתן אפשרות לחברה בבעלות חלקית של ), זאת במסגרת הפרדהFTTH( חברת החשמל לישראל להציע שירותי תשתית פס רחב על בסיס סיבים אופטיים לבתים .מבנית מלאה ותנאים נוספים שנקבעו בהחלטת הממשלה שהתקבלה לעניין זה ענף התקשורת ותחומי פעילותו 29- הגיעו לכ2008 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד התקשורת, הכנסות ענף התקשורת בשנת אלף עובדים (על פי נתוני41.6- הועסקו בענף התקשורת כ2007 מיליארד ש"ח (בניכוי תשלומי קישוריות). בשנת הלמ"ס). להתפתחות שוק התקשורת ישנה השפעה גדולה על התפתחות המשק. תשתית תקשורת מתקדמת ושירותי 166 משרד התקשורת תקשורת מגוונים בפריסה גיאוגרפית רחבה הם תנאי הכרחי להבטחת המשך הצמיחה, לשיפור כושר התחרות של .המשק הישראלי בעולם ולשיפור השירותים הניתנים במשק היו על שירותי5.5%- ש"ח, מתוכם כ12,342- על כ2008 ההוצאה המשפחתית החודשית של משק בית עמדה בשנת .תקשורת 2008: התפלגות הכנסות שוק התקשורת בשנת 1לוח מס מגזר אחוז מסך הכול נייד56% נייח14% ערוצית: כבלים ולווין-טלוויזיה רב13% )ISP( קישוריות-אינטרנט6% לאומיים-מפעילים בין6% תשתית-אינטרנט4% )נס"ר (נקודת סיום רשת2% . מעוגת ההכנסות56%-כפי שניתן לראות תחום הסלולר הוא התחום המשמעותי ביותר, כ בהגיעו2008 תחום מרכזי נוסף הוא תחום האינטרנט אשר היקף ההכנסות בו צמח באופן המשמעותי ביותר בשנת מהכנסות הענף. קיומן של רשתות גישה נייחות רחבות פס בקצבים גבוהים המהוות פלטפורמה לשירותי10%-לכ האינטרנט, נתפסות בעולם כתנאי הכרחי להתפתחות כלכלית ולקידום כושר התחרות. רשתות אלה מאפשרות גישה לאינטרנט, אספקת שירותי טלוויזיה ווידאו, עבודה מרחוק, קירוב הפריפריה למרכז ושימוש ביישומים מתקדמים על .ידי כל שכבות האוכלוסייה תחום הסלולר רט"ן או סלולר) הוא הענף המרכזי בשוק התקשורת. מחזור הפעילות של הענף בשנת-טלפון נייד (להלן-ענף שירותי רדיו מהתמ"ג בישראל. ההוצאה השנתית הממוצעת לענף הסלולר למשק3%- מיליארד ש"ח, המהווים כ18- עמד על כ2008 . ש"ח3,972-בית הסתכמה בכ : פלאפון, סלקום ופרטנר. בנוסף, פועלת95%-בתחום פועלות שלוש חברות גדולות שיש להן נתח שוק משותף של כ .5%-חברת מירס פועלת עם נתח שוק של כ בשנים האחרונות חלה האטה ברמת התחרות בתחום, בעיקר במגזר הביתי. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, ברמת הרווחיות הגבוהה בתחום, בשיעורי הנטישה הנמוכים וכן בכך שמגמת המחירים בתחום נמצאת בירידה מינורית ביחס לירידות המחירים המשמעותיות במדינות מתקדמות אחרות. ענף זה מתאפיין בריכוזיות גבוהה ובקיומם של חסמים 167 2012-‏2011עיקרי התקציב המונעים כניסת מתחרים נוספים לפעילות בתחום, בין היתר בשל העלות הגבוהה של הקמת התשתית הסלולרית .ודרישות רגולטוריות הנוגעות לעניין מחויבויות בעלי הרישיונות בנושאים השונים האמצעי האפקטיבי ביותר להגברת התחרות בענף הוא עידוד כניסת מתחרים נוספים, אשר יאפשר לצרכן חופש בחירה .גדול יותר ויצור לחץ על מפעילי הסלולר להוריד מחירים :במהלך השנה הקרובה יפעל משרד התקשורת בדרכים אלו על מנת להגביר את התחרות בענף תמרוץ כניסת מפעילים נוספים לתחום הטלפוניה הניידת הכנסת מפעיל נוסף בעל תשתית יוקצו תדרים למפעיל חדש, במסגרת הליך תחרותי להקצאת תדרים המאפשרים2010 מכרז תדרים — עד לסוף שנת .)UMTS — Universal Mobile Telecommunication System( מתן שירותי סלולר בטכנולוגיית נדידה פנים ארצית — בהתאם למודל זה, במהלך מספר שנים שיוגדר לפריסת הרשת, יוכל המפעיל החדש להתארח על גבי רשת של מפעיל קיים ולספק למנוייו שירותים אוניברסאליים. תחילת אפשרות הנדידה תהיה . מהאוכלוסייה10%-ממועד פריסת רשת המפעיל החדש באופן אשר ניתן לספק באמצעותה שירותים לפחות ל שיתוף אתרים — הוקם צוות בראשות מנכ"ל המשרד ובהשתתפות נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה. הצוות יגבש המלצות בעניין המודל לשיתוף תשתיות בתחום הנייד. המודל של שיתוף תשתיות נועד אף הוא, בין השאר, להקל על חדירת שחקן חדש בעל תשתית לתחום .הנייד ) מפעילMVNO — Mobile Virtual Network Operator( — הכנסת מפעילים וירטואליים — מפעיל וירטואלי סלולרי המספק למנוייו שירותים הנקנים בסיטונאות ממפעיל בעל תשתית ניידת עצמאית). משרד התקשורת .העניק שלושה רישיונות למפעיל נייד וירטואלי ועל שולחנו מונחות מספר בקשות נוספות z z נקבע כי מפעיל סלולר, יבואן או משווק2010 ביולי15 במסגרת החלטת הממשלה מיום—נייטראליות ברשת של מכשירי קצה, לא יגביל את השימושים של המנויים בכל סוג של שירותים או של יישומים המסופקים על גבי רשת האינטרנט הסלולרית ולא יגביל את יכולותיו של מכשיר הקצה באופן שאינו מחויב בשל פעילותו .הרגילה z z הקצאת תדרים לטכנולוגיה של דור רביעי — המשרד מתכוון לפעול לפינוי תדרים המיועדים לטכנולוגיית . גה"צ2.7 — 2.5 ) בתחומיLTE( סלולר מדור רביעי z zציוד קצה הקניית סמכות — הממשלה החליטה לתקן את חוק התקשורת כך ששר התקשורת יהיה רשאי לקבוע בתקנות .הוראות בעניין זה, אשר יש בהן כדי לתרום לקידום התחרות 168 משרד התקשורת על מנת להסיר חסמים המשרד פועל, לפי החלטת הממשלה, לשינוי בדרישת—ציוד קצה — מקטע הייבוא .לאומי לייבוא ציוד קצה ובכלל כך לביטול הצורך באישורי סחר וייבוא-האישור הבין החליטה הממשלה על הגבלת דמי היציאה הנגבים ממנויים2010 ביולי15 ציוד קצה — מקטע השיווק — ביום המבקשים לסיים את ההתקשרות עם מפעיל, באופן אשר לא יאפשר למפעיל לגבות דמי יציאה בגין סבסוד ישיר של ציוד הקצה, ובאופן אשר אוסר על המפעיל לגבות את שארית התשלומים שנותרו למנוי בגין מכשיר הקצה .בבת אחת z z לאומית-, שכר משרד התקשורת את שירותיה של חברת הייעוץ הבין2009 תעריפי קישור גומלין — באוגוסט אישר שר התקשורת2010 בספטמבר5 , על מנת שזו תתמחר מרכיבי רשת שונים ברשתות רט"ן. ביוםNERA .את תיקון סעיפי הגומלין בהתאם לרוח המלצות חברת הייעוץ z z Wi--ו )Voice over Broadband over Cellular) VoC מתן שירותים ניידים ונוודים באמצעות טכנולוגיית — הטכנולוגיות האמורות עשויות להוות תחליף מסוים לשירותי רט"ן המסורתיים ואף לשימושי אינטרנטFi שעד היום נעשו מפלטפורמה נייחת בלבד. לשם כך הנחתה הממשלה את שר התקשורת לבצע את הפעולות הנדרשות להענקת רישיון למבקשים לספק שירותי טלפוניה על גבי רשת האינטרנט הניידת ולאפשר למפעילי .VOC רט"ן וירטואליים לספק שירותי הפיקוח על מחירי חברת בזק בהמשך להמלצות הוועדה הציבורית להסדרת תעריפי חברת בזק (ועדת גרונאו), מינו שרי התקשורת והאוצר בחודש ועדה ציבורית בראשות רו"ח אמיר חייק לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק ועדכונם ולקביעת תעריפי2010 מארס :שירותים סיטונאיים בתחום התקשורת הנייחת. הוועדה נתבקשה להמליץ בשני נושאים מרכזיים ;הסדר תעריפים חדש לחברת בזק, תוך התאמת ההסדר לסביבה המשתנה של ענף התקשורת קביעת תעריפים חדשים למקטעים שונים הנוגעים לאספקת שירותים בשוק הסיטונאי במגזר הנייח על ידי בעלי .התשתית האוניברסאלית וקביעת תעריפי השלמת שיחה ברשתות הנייחות אימוץ תפיסת השוק הסיטונאי כמרכיב מרכזי במדיניות משרד התקשורת נועד לאפשר חדירת שחקנים נוספים לשוק התקשורת הנייחת, שחקנים שאין ברשותם תשתית גישה רחבת פס כלל ארצית, אשר יוכלו להציע סל שירותים מגוון .כולל שירותים נייחים רחבי פס ) כפוטנציאל לתחרות בתחום הבזקFTTH(תשתיות הפס רחב עד לבית הלקוח תשתיות פס רחב מהוות נדבך מרכזי של שירותי התקשורת, בין היתר בהיבט הגישה לאינטרנט במהירויות גבוהות ולשירותי תוכן מתקדמים וכבסיס לשירותי תקשורת אחרים הנשענים על תשתית זו. בישראל קיימות שתי תשתיות של חברת בזק, והשנייה מבוססת כבלים, של חברת הוט. בשניםDSL פס רחב בשליטת בשוק הפרטי: האחת מבוססת 169 2012-‏2011עיקרי התקציב האחרונות, נבחן מצבו של שוק התקשורת בעולם ושל שוק תשתיות הפס הרחב בארץ על ידי מספר גורמים (לרבות .), אך לא חל שינוי משמעותי במאפייני השוק ובתשתיות2008-ועדת גרונאו ב מחקרים רבים שנערכו על השפעות הגידול בשיעור החדירה ובשימוש בפס הרחב הובילו לתובנה כי לפריסת תשתיות האינטרנט חשיבות רבה בקידום פיתוח כלכלי. בין התועלות השונות ניתן למנות תרומה לצמיחה הכלכלית, לצמצום .הפערים החברתיים ולעידוד החדשנות בתחומים שונים ספקיות התשתית הקיימות (חברות בזק והוט) משדרגות בימים אלו את הרשתות, ואלו צפויות לאפשר לצרכן הישראלי לאומי-ליהנות בטווח הזמן הקרוב מגישה לרשת במהירויות ובמחיר שאינם חורגים משמעותית מהסטנדרט הבין .המקובל כיום, אך גם אינם מציבים את ישראל בקדמת התמונה העולמית של פיתוח התשתיות והגישה לאינטרנט יתרה מכך, התחרות המוגבלת בין ספקיות התשתית, והעובדה שלשתיהן אינטרסים שונים לאורך שרשרת הערך של השוק אינן מבטיחות כי גם בטווח הבינוני והארוך, יעמדו לרשות ישראל תשתיות מפותחות שיאפשרו שירות יעיל .ומתקדם לצרכן הישראלי ושיהוו בסיס לפיתוח עתידי של שוק התקשורת בארץ על מנת להגביר את התחרות בתחום הפס הרחב נבחנה האפשרות לאפשר לחברת החשמל לישראל (להלן — חברת Fiber To The( החשמל) לפעול בשוק התקשורת כמפעיל תשתית נוספת של פס רחב, מבוססת סיבים אופטיים ). פעילות חברת החשמל בשוק התקשורת לא תייצר מונופול חדש אלא תהווה תוספת לפעילותFTTH — , להלןHome התחרותית הקיימת. שוק התשתיות הוא שוק בוגר, וגם בהנחות עבודה אופטימיות, צפוי שנתח השוק שהחברה תגיע .אליו הוא מוגבל ויש לזכור כי לצרכנים יש יכולת בחירה ומעבר לספקים אחרים קרקעית, אך עלויות התחזוקה-חברת החשמל נהנית מיתרון של יכולת פריסה עילית, שהיא זולה יותר מפריסה תת מחיבורי הלקוחות הם בפריסה עילית, לעומת אחוז זניח אצל חברות90%-שלה גבוהות יותר (מנתוני חברת החשמל כ .)בזק והוט בבחינת מכלול הסוגיות, עולה שלמתן אישור לחברת החשמל לפעול בתחום תשתית פס רחב יש פוטנציאל לפיתוח 15 ניכר של תשתיות הפס הרחב בישראל ולהגברת התחרות בתחום. לאור זאת ובהתאם להחלטת הממשלה מיום , פועלים משרדי הממשלה למתן אישור לחברת החשמל לעסוק בתחום הפס הרחב, זאת תחת מגבלות שלא2010 ביולי .יאפשרו סבסוד צולב בין פעילויות החשמל והתקשורת הגברת התחרות בתחום הבזק באמצעות מפ"א (מפעיל פנים ארצי) ייחודי VOB — Voice( נקבעה מדיניות המשרד לאספקת שירותי קול באמצעות תשתית גישה רחבת פס2007 בתחילת שנת ) והמשרד מאפשר למחזיקי רישיון כללי ייחודי לפעול בשיטה זו — אספקת שירותי תקשורת נייחתOver Broadband בטלפוניהVOB אלף לקוחות150-ללא חובת אספקתם באזורי ביקוש מוגדרים ונרחבים. כיום ניתן השירות לכ ועידן (מקבוצת נטוויז'ן), פרטנר תקשורת קווית, סלקום013 , טלקום בע"מ012 הנייחת, בעיקר באמצעות חברת .תקשורת קווית ואחרים 170 משרד התקשורת בנוסף מינה שר התקשורת ועדת מכרזים לפרסום מכרז להקצאת תדרים למתן שירותי תקשורת נייחים בטכנולוגית , המיועדת לשמש להעברת נתונים בטכנולוגיית אלחוט וכתחליף אלחוטי לשירותים נייחים להעברת נתוניםWiMax .באמצעות טכנולוגיות נייחות תחום שירותי האינטרנט — אספקת שירותי קישוריות לאינטרנט ) מספקים את הגישהISP—Internet Service Provider( בעלי הרישיונות לאספקת שירותי קישוריות לאינטרנט 013 בעלי רישיונות, העיקריים שבהם הם החברות30-לשרתים המפעילים את אתרי האינטרנט. כיום פועלים בתחום כ . סמייל ובזק בינלאומי012 ,נטוויז'ן שידורי טלוויזיה ורדיו לציבור תחום השידורים מתחלק לשלושה סוגי שידורים עיקריים: שידורים ציבוריים הממומנים בעיקרם מאגרות רשות השידור ומכספי מסים (שידורי רשות השידור, שידורי ערוץ הכנסת ושידורי הטלוויזיה הלימודית); שידורי טלוויזיה ערוצית בכבלים ובלווין, הממומנים מדמי מנוי-); ושידורי טלוויזיה רב10- ו2 מסחריים הממומנים מפרסומות (ערוצים .)(למעט שידורי הערוצים הייעודיים הממומנים מפרסומת , ואילו פעילותם של הגופים1990-השידורים המסחריים מוסדרים בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן .1982-ערוצית מוסדרת בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-המשדרים שידורי טלוויזיה רב מערך ההפצה של ערוצי הטלוויזיה הפתוחים החלה2009 , תוקן חוק הרשות השנייה, ובמהלך שנת2007 באוגוסט12 מיום2189 בהתאם להחלטת הממשלה מספר ) ושל ערוץ10 וערוץ2 ), של זכייני הרשות השנייה (ערוץ33 וערוץ1 הפצת שידורי הטלוויזיה של רשות השידור (ערוץ הכנסת באמצעות מערך הפצה מאוחד הנשען על מערך משדרים קרקעי בטכנולוגיה דיגיטלית ומגובה במערך לווייני ). הקמת המערך ותפעולו נעשים על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הפצת השידורים צפויה להביא+ דיגיטלי (עידן , על ידי מערך המשדרים האנלוגי2 וערוץ1 לחסכון משמעותי בהוצאה ובתדרים לאחר שתופסק הפצת שידורי ערוץ .בצד שיפור באיכות וברמת הכיסוי של השידור .במדינות רבות מערך הטלוויזיה הדיגיטאלית משדר מספר גדול יותר של ערוצים בהשוואה למספר המשודר בישראל בישראל, הרגולטור המפקח על תחום השידורים בטלוויזיה מנהל את השידורים במערך השידור הספרתי והדבר עלול לבחון את הרחבת2007 ביולי15 לגרום לניגוד אינטרסים בפעילויותיו של המפקח. בעקבות כך החליטה הממשלה ביום היקף השידורים הפתוח לציבור ואת אופן הפעלתו, ובכלל זאת בחינה של מערך שידור רדיו דיגיטאלי. הדבר ייעשה על .ידי צוות מקצועי של משרדי התקשורת, האוצר והרשות השנייה 171 2012-‏2011עיקרי התקציב ערוציים למנויים-השידורים הרב ערוצית הם שירות שצריכתו שכיחה בקרב משקי הבית בישראל. הוצאות משק הבית הממוצע-שידורי הטלוויזיה הרב ש"ח בשנה (בקרב משקי הבית המנויים2,400-ערוצית גדלו בשנים האחרונות, והן עומדות על כ-על שירותי טלוויזיה רב התאפיין שוק התקשורת2007-2000 ערוצית). על פי מדד הלמ"ס לשירותי תקשורת, בין השנים-לשירותי טלוויזיה רב .)2008 בממוצע (דו"ח גרונאו, מארס7%-ערוצית המחירים עלו בכ-בירידות מחירים, אולם בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל הם מהגבוהים בעולם. בעוד-לאומית, המחירים של שירותי שידורי הטלוויזיה הרב-בהשוואה בין ש"ח בחודש, מחירן של מרבית חבילות הבסיס המוצעות במדינות200-שמחיר חבילת הבסיס בישראל עומד על כ .המערב נמוך בהרבה. יתר על כן, לצרכן אין יכולת בחירה בין הערוצים, שכן הוא מחויב לרכוש חבילת ערוצים רחבה .יצוין כי בהתאם לדו"ח גרונאו החבילות בישראל הן מהרחבות ביותר בעולם תחום הספקטרום האלקטרומגנטי בשנים האחרונות פונו תחומי תדרים שהיו בשימוש מערכת הביטחון והוקצו מחדש על ידי משרד התקשורת לשימושים אזרחיים, בעיקר לשימושים בתחום הרט"ן. במטרה להגביר את השקיפות והיעילות בהועדת ובהקצאת התדרים במדינת ישראל, התקבלו מספר החלטות ממשלה שבהן הוגדר, בין היתר, כי תיקבענה הוראות בדבר הקמת מאגר .הכולל פירוט של הועדת התדרים והקצאתם וכן בנוגע לאופן פעולתה של ועדת התדרים ענף הדואר מדיניות הממשלה היא לקדם את התחרות בתחום שירותי הדואר תוך שמירה על המשך יכולתה של חברת הדואר לספק שירותים בפריסה כלל ארצית (השירות האוניברסלי). במספר החלטות קבעה הממשלה את אבני היסוד לביצוע הרפורמה בענף, המבוססת על פתיחת תחום הדואר לתחרות באופן הדרגתי ועל תאגוד רשות הדואר בצורה של חברה .ממשלתית. במרוצת השנים הפכה הרשות לחברה ונכנסו מפעילים רבים לתחום הדואר 172 המשרד להגנת הסביבה המשרד להגנת הסביבה מיליון ש"ח 532-) מסתכמת בכ26 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב המשרד להגנת הסביבה לשנות הכספים מיליון ש"ח 235- מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ300.5- מיליון ש"ח וכ297- מיליון ש"ח, מהם כ536-ובכ תועמד לרשות המשרד הרשאה להתחייב 2012-2011בהוצאה מותנית בהכנסה בכל אחת מהשנים. כמו כן, בשנים . מיליון ש"ח בהתאמה18- מיליון ש"ח וכ21-בגובה של כ המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות: ארצית, מחוזית ומקומית. ברמה הארצית המשרד נושא באחריות לקביעה ולהתוויה של מדיניות סביבתית כוללת, וכן מקדם הליכי תקינה בתחום. ברמה המחוזית המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי חלוקה גיאוגרפית המקבילה למחוזות משרד הפנים. כל אחד מהמחוזות אחראי ליישום המדיניות .המותווית על ידי המטה, וזאת בכפוף למאפיינים ולצרכים הסביבתיים הייחודיים של היישובים בתחום אחריותו . יחידות סביבתיות שהוקמו בערים ובאיגודי ערים, לרבות במגזרי המיעוטים47-במסגרת המקומית, המשרד תומך ב לאומית לבין פעולות היומיום בשטח ברמה-הפעילות ביחידות הסביבתיות מקשרת בין יעדי המדיניות הסביבתית המקומית. היחידות הסביבתיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ומהוות גוף מייעץ נוסף .לרשות המקומית בנושאי הגנת הסביבה גופי הסמך שבאחריות השר להגנת הסביבה הם: רשות שמורת הטבע והגנים הלאומיים; החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ, המפעילה את אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב; רשות נחל הירקון; רשות נחל הקישון; וחברת פארק .אריאל שרון (איילון) בע"מ 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z מיליון טון פסולת בשנה. הפסולת הביתית מהווה11-הפיכת הפסולת ממפגע למשאב — בישראל מייצרים כ : מהפסולת הביתית היא חומר אורגני רקבובי, הגורם לפגיעה משמעותית בסביבה40%-כמחצית מכמות זו. כ מפגעי ריח, פליטת גזי חממה, זיהום מקורות מים וקרקע, משיכת מזיקים ומחלות. המשרד מוביל מהלך של , במטרה להפוך מפגע זה למשאב ולייצר שוק כלכלי חדש2015 מסך הפסולת עד50%-הגדלת המחזור בישראל ל של שימוש בפסולת הביתית כמקור להפקת קומפוסט לחקלאות, כמקור להפקת אנרגיה וכחומר גלם בייצור. כך יצומצמו שטחי ההטמנה ויתפנה משאב הקרקע הנמצא במחסור. המשרד מקדם רגולציה בהתבסס על הקיים במדינות המפותחות — העלאת היטל ההטמנה ויישום עקרון "אחריות יצרן מורחבת", שהוטמע לדוגמה בתזכיר ,החוק לטיפול בפסולת אריזות. כמו כן, המשרד תומך בפעילויות לצמצום ההטמנה כגון הקמת מתקני מחזור ומיון .עירוני ועוד-הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, הצבת תשתיות למחזור במרחב הפנים 200- על כ2012-2011 התקציב המיועד לפעילות בתחום זה מקורו בקרן לשמירת הניקיון, והוא יעמוד בשנים .מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 173 2012-‏2011עיקרי התקציב z z מניעת והפחתת זיהום האוויר בישראל — איכות האוויר בארץ נמוכה יחסית לקיים בארצות המערב. בשנים . ההכנות כוללות הכנת תשתית2011 האחרונות נערך המשרד ליישום חוק אוויר נקי, אשר יכנס לתוקפו בשנת ,להוצאת היתרי פליטה למפעלים הגדולים, קביעת ערכי איכות האוויר, הנחיות לגביית אגרות מהמפעלים גדולים ,הכנת תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר ואישורה בממשלה, הסמכה והכשרה של מפקחים כאמור בחוק התקנת תקנות בנושא זיהום האוויר מרכב והתקנת תקנות למשק החשמל. יישום החוק צפוי להביא להפחתה .משמעותית בזיהום האוויר בישראל . מיליון ש"ח40- על כ2012 מיליון ש"ח ובשנת37- על כ2011 התקציב המיועד לפעילות בתחום זה יעמוד בשנת z z היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים — שינוי האקלים הגלובלי והשלכותיו הוא אחד הנושאים המרכזיים לאומית הסביבתית והכלכלית כיום. מדינת ישראל חברה באמנת שינוי האקלים של האו"ם-בפעילות הבין ובפרוטוקול קיוטו שמטרתם להביא לייצוב גלובלי של ריכוזי גזי החממה באטמוספרה וצמצומם עד לרמה שבה .לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים ואת החיים על פני כדור הארץ ., הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר2010 במארס14 בנושא מיום1504 על פי החלטת הממשלה הוועדה נדרשת להמליץ לממשלה על תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה תוך ניצול הזדמנויות לצמיחת .המשק הישראלי z z הגברת האכיפה הסביבתית — המשרד להגנת הסביבה פועל לשיפור רמת הציות לדיני הגנת הסביבה וליצירת ."ומדיניות של "אפס סובלנות כלפי מעוולים סביבתיים הרתעה משמעותית תוך שימוש במגוון כלים המשרד פועל ליישום נוהל אכיפה חדש המקצר באופן משמעותי את לוחות הזמנים למעבר מאכיפה מנהלית לפלילית. כמו כן, המשרד מרחיב את השימוש באכיפה כלכלית על ידי הטמעת עיצומים כספיים והטלת אחריות .)'אישית על מנהלים ('צווים אישיים .) תקני כוח אדם לצורך פעילות בתחום זה (למשטרה הירוקה וללשכה המשפטית16 יתווספו2012-2011 בשנים z z שיקום הנחלים — המשרד להגנת הסביבה מוביל בשנים האחרונות מהלך רחב היקף לשיקום הנחלים בישראל .ולהפיכתם מערוצי ביוב ואתרי פסולת למוקד משיכה לציבור הרחב — מוקד לפעילות נופש, פנאי ופיתוח כלכלי המשרד ירכז מאמצים לנושא שיקום הנחלים, כפי שעשה בשנים האחרונות. השיקום, המתבצע על פני מספר שנים, כולל שיקום אקולוגי, תכנון, ביצוע ותחזוקה של קטעי נחלים והנגשתם לציבור, בהתאם לסדרי עדיפויות .סביבתיים וכלכליים . מיליון ש"ח18- על כ2012 מיליון ש"ח ובשנת17- על כ2011 התקציב המיועד לפעילות בתחום זה יעמוד בשנת 174 משרד המדע והטכנולוגיה משרד המדע והטכנולוגיה (ללא תקציב המטה המשותף עם משרד 2012-2011הצעת התקציב של משרד המדע והטכנולוגיה לשנות הכספים מיליון 54- מיליון ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו ובכ101.5- מיליון ש"ח ובכ103.4-התרבות והספורט) מסתכמת בכ .ש"ח בהרשאה להתחייב לכל אחת מהשנים 2012-2011הצעת תקציב המטה המשותף למשרד המדע והטכנולוגיה ולמשרד התרבות והספורט לשנות הכספים . מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים56-מסתכמת בכ משרד המדע תומך בפיתוח התשתיות המדעיות והטכנולוגיות במדינת ישראל ובמחקר התשתיתי המעודד צמיחה טכנולוגי. בנוסף, המשרד פועל לפיתוח ולביסוס-ומצוינות ומקדם את מימוש הפוטנציאל הכלכלי הטמון בידע מדעי לאומי של מדינת ישראל. כמו כן, המשרד-קשרי החוץ המדעיים, לקידום המדע הישראלי ולשימור מעמדה המדעי הבין .מפעיל תכניות בתחום החלל תוך שיתוף פעולה עם התעשיות והמוסדות האקדמיים בארץ ועם סוכנויות חלל בחו"ל .סוכנות החלל תומכת בפיתוח לוויינים ואמצעים טכנולוגיים, בעיקר בפרויקט 'ונוס' בשיתוף עם ממשלת צרפת 2012-2011דגשים לשנות הכספים z z מחקרי תשתית מדעית — הרחבת תכנית התשתיות המדעיות של משרד המדע והטכנולוגיה בהתאם להחלטת בנושא חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה. במהלך כל אחת מהשנים2010 ביולי15 מיום1986 ממשלה מספר מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב למחקרי תשתית מדעית, תוספת שתתמקד בקידום26 יתווסף סכום של2012-2011 .המחקר האקדמי לשימושים יישומיים z z , שר המדע2010 ביולי15 מיום1992 בחינת תכנית מרכזי המו"פ האזורי — על פי החלטת ממשלה מספר והטכנולוגיה ימנה ועדה לבחינת יעילותם ותרומתם הכלכלית של מרכזי המו"פ האזוריים. המלצות הוועדה יוגשו .2011 במארס1 לשר המדע ולשר האוצר עד ליום 175 2012-‏2011עיקרי התקציב תמיכות שונות 4.3- מיליארד ש״ח וכ4-) מסתכמת בכ32 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב התמיכות השונות לשנות הכספים מיליון ש״ח 35- מיליארד ש״ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ4.2- מיליארד ש״ח וכ4-מיליארד ש״ח בהתאמה, מהם כ תועמד למטרת תמיכות שונות 2012-2011בהתאמה בהוצאה מותנית בהכנסה בכל אחת מהשנים. כמו כן, בשנים . מיליארד ש״ח בהתאמה1.2- מיליון ש״ח וכ718-בסעיף זה, הרשאה להתחייב בגובה של כ מיליארד ש״ח תמיכות 3- מיליארד ש״ח בהוצאה נטו, מזה כ3.9- מסתכמת הצעת תקציב התמיכות בכ2011בשנת מיליון ש״ח תמיכות בייצור החקלאי ותמיכות אחרות, 389- מיליון ש״ח תמיכות במחירי המים, כ128-בתחבורה, כ 4.5 מיליון ש״ח עבור הוצאות משק הדלק ותקציב בסך 154- מיליון ש״ח לתמיכות במוצרים ציבוריים, כ226-כ .מיליון ש״ח לתמיכות לפי חוק צער בעלי חיים מיליארד ש״ח בתחבורה, 3.3- מיליארד ש״ח נטו, מזה כ4.2- מסתכמת הצעת תקציב התמיכות בכ2012בשנת 226- מיליון ש״ח תמיכות בייצור החקלאי ותמיכות אחרות, כ384- מיליון ש״ח תמיכות במחירי המים, כ165-כ מיליון 4.5 מיליון ש״ח עבור הוצאות משק הדלק ותקציב בסך 154-מיליון ש״ח לתמיכות במוצרים ציבוריים, כ .ש״ח לתמיכות לפי חוק צער בעלי חיים 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zתמיכות בייצור החקלאי התמיכה הממשלתית בייצור החקלאי, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף תקציבי זה, מתמקדת בעיקרה בתשלומי סובסידיה לייצור ביצים ופטם על פי חוק הגליל, בהשתתפות הממשלה בביטוח מפני נזקי טבע ואסונות טבע, בתמיכה במוצרים ציבוריים כגון הדברות ותמיכה במרכזי מחקר ופיתוח אזוריים. בנוסף ניתנת תמיכה לנושאים שונים, כגון תמיכה בענפים שיש להם תרומה לשמירה על קרקעות, תמיכה בייצוא החקלאי ופיצויים בגין השמדות על פי פקודת מחלות .בעלי חיים z zתמיכות לפי חוק צער בעלי חיים מיליון ש״ח למימון4.5 , מוקצה תקציב שנתי בסך של1994-על פי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) — תשנ״ד .צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים 176 תמיכות שונות z zתמיכות אחרות :במסגרת תחום זה מתוקצבים הנושאים הבאים ,אחזקת מלאי חירום — מדינת ישראל מחזיקה, משיקולים ביטחוניים, מלאי חירום של גרעיני חיטה למאכל אדם .מספוא למאכל בהמות, מוצרי מזון בסיסיים ובשר קפוא. התקציב משמש לכיסוי עלויות האחזקה והרענון של המלאים למדינת ישראל הסכמי סחר עם מספר רב של מדינות בעולם. מדינות האיחוד האירופי החליטו—שיפוי יצואנים בשנים האחרונות למנוע את הפחתת המכסים הקבועה בהתאם להסכמים אלו לתוצרת ישראלית המיוצרת מעבר לקו הירוק. מהלך זה מביא לייקור של התוצרת המיוצרת מעבר לקו הירוק ולקיטון בהיקף ההכנסות ממכירות. בשל אובדן .ההכנסה הנובע מכך, הממשלה משפה את החקלאים והתעשיינים הפועלים מעבר לקו הירוק z zתמיכות במוצרים ציבוריים משמש בין היתר לסיוע המועבר לחברת הדואר במסגרת יישום הרפורמה בענף2012-2011 התקציב בתחום זה בשנים ג בחוק51 ולמימון ההשתתפות במימון רכישת ממירים לקליטת שידורי טלוויזיה למשפחות נזקקות, בהתאם לסעיף .1990-הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש״ן z zתמיכות במחירי המים עיקר התקציב בתחום זה נועד לתמיכות בחקלאים לשם מימון השקעות לשימוש יעיל במים כתוצאה מהסכם לייקור .המים לחקלאות מסמך העקרונות בין מדינת ישראל לבין התאחדות חקלאי ישראל קובע כי תעריפי המים לצריכה חקלאית ייקבעו על בסיס המחיר הריאלי של עלות המים לחקלאות. כחלק מההסכם, התמורה מייקור המים תוחזר לחקלאים לצורך .השקעות בתחום ייעול השימוש במים במשך חמש עד שבע שנים לכל התייקרות, וזאת עד שהתעריף יגיע למחיר היעד . החלה עליית תעריף המים לחקלאות הצפויה להימשך כשבע שנים2010 ביולי1 ביום z zתמיכות בתחבורה תחום התחבורה הציבורית הוא תחום המפוקח ומנוהל על ידי הממשלה. התעריפים נקבעים בצו החתום על ידי .שרי התחבורה והאוצר וקווי השירות ומאפייניהם מוגדרים ברישיונות קווי שירות הניתנים על ידי משרד התחבורה התמיכות בתחבורה הציבורית, המשולמות כסובסידיה למפעילים השונים, נועדו לגשר על הפער שנוצר בין ההכנסה של המפעיל להוצאותיו. כאמור, התעריפים בתחבורה הציבורית מפוקחים ונקבעים בצו, כך שלמפעיל אין יכולת לקבוע את מחיר המוצר שהוא מוכר. הסובסידיות נועדו לאפשר רמת שירות גבוהה בתחבורה הציבורית במחיר מפוקח. יש לציין 177 2012-‏2011עיקרי התקציב ארצית, וענף-כי תחום זה כולל תמיכות לתחבורה הציבורית באוטובוסים, לרכבת ישראל, לספנות ואף לתעופה הפנים .התחבורה הציבורית באוטובוסים מהווה את חלק הארי של התמיכות בתחום מיליארד ש״ח3.3- מיליארד ש״ח וכ3- על סך של כ2012-2011 התמיכה התקציבית בתחום התחבורה תעמוד בשנים מיליון ש״ח בהוצאה מותנית35- מיליארד ש״ח הוצאה נטו בהתאמה, וכ3.5- מיליארד ש״ח וכ3-בהתאמה, מתוכם כ נובעת בעיקרה מהתייקרויות שחלו במחירי התשומות2011 בהכנסה בכל אחת מהשנים. העלייה בהיקף התקציב לשנת הבאים לידי ביטוי בעלייה של מדדי התשומות הרלוונטיים ואף מכניסתה של הרכבת הקלה בירושלים אשר תחייב מוסבר על ידי2012-, הגידול בתקציב ל2011-2010 בדומה לעלייה שחלה בין השנים.תשלום בגין הפעלתה השוטפת ההתייקרויות הצפויות במדד המחירים לצרכן, תשלומים הנובעים מהסכם תחרות חברת אגד ואף מהפעלתה המלאה של הרכבת הקלה בירושלים המחייבת תוספת תשלום לעומת השנה הקודמת שבה הופעלה הרכבת במהלך חלק מהשנה .בלבד z zהוצאות משק הדלק תקציב הוצאות משק הדלק נועד להבטחת אספקה סדירה של מוצרי דלק בשעת חירום הן למשק הצבאי והן למשק .האזרחי מדינת ישראל, החסרה מקורות עצמיים של אנרגיה ראשונית, נאלצת לייבא את כל הנפט הגולמי ממקורות בחו״ל. הנפט הגולמי מובל למדינת ישראל באמצעות אניות דלק, רובן ככולן בבעלות זרה, והוא מועבר לבתי הזיקוק לצורך המרתו .לתזקיקי דלק. בנוסף לתזקיקים המיוצרים על ידי בתי הזיקוק, נצרכים במדינת ישראל גם תזקיקים שמקורם בייבוא הנחת היסוד העומדת מאחורי הצורך בהחזקת מלאי דלק לשעת חירום היא שבשעת חירום תיתכן אי סדירות בהגעת אניות זרות המובילות נפט גולמי או תזקיקים לחופי ישראל. התממשותו של תרחיש זה, כמו גם של תרחיש פגיעה בבתי .הזיקוק, עשויה להביא למחסור במוצרי דלק במשק מלאי הדלק לשעת חירום נחלק לשני סוגים: מלאי עבור המשק האזרחי ומלאי עבור המשק הצבאי. רמת המלאי הכוללת נקבעה על ידי שר התשתיות הלאומיות מתוקף סמכותו בחוק לפי המלצת ועדה ציבורית בהתאם לתרחישי הצריכה השונים. היקף המלאי הנדרש אמור להיגזר מהפער בין השימושים הצפויים בתרחישים השונים בחירום לבין .המלאי התפעולי והיקף הייצור והייבוא בשעת חירום המלאי היקפי על ובמסגרתה הוחלט ,דלקים של החירום מלאי לגבי כוללת ניהול תפיסת הושלמה 2008 שנת סוף לקראת .השנייה לבנון מלחמת לקחי על ובהתבסס העדכניים האיום תרחישי בסיס על הנדרשים העלויות העיקריות של החזקת המלאי נחלקות לשלוש: מימון רכישת המלאי, עלויות האחסון של המלאי וביטוח המלאי. כמו כן קיימות עלויות נוספות בכל הקשור להחזקת ציוד חירום, ביצוע בקרה על כמויות ואיכויות של המלאי .ורענון שוטף שלו . מיליון ש״ח בכל אחת מהשנים154- עומדת על כ2012-2011 הצעת תקציב הוצאות משק הדלק בשנות התקציב 178 תשתיות ובינוי תשתיות ובינוי המשרדים העוסקים בפיתוח תשתיות ובבינוי כוללים את המשרדים הבאים: המשרד לתשתיות לאומיות, משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים וביוב ומשרד הבינוי והשיכון. חלק ניכר מן התקציב מוקדש לפעולות פיתוח .ולתמיכות מאפייני התקציב ההשקעה בתשתיות היא האמצעי המרכזי לקידום המשק הישראלי לשם מיצוי פוטנציאל הצמיחה הגלום בו. היערכותם של משרד התחבורה, המשרד לתשתיות לאומיות ומשרד הבינוי והשיכון להשגת היעדים הכלכליים של הממשלה בענפים שבתחום אחריותם נעשית בעיקר באמצעות השקעות תשתית המבוצעות ישירות מתקציב המדינה ובאמצעות רפורמות מבניות ופיתוח הרגולציה. תכליתן של אלו לייעל את דרכי הפעולה בענף וליצור כללי משחק חדשים בהסרת .'מִגבלות מִנהליות שונות ובשחרור 'צווארי בקבוק בהגדלת ההשקעות2012-2011 בכל הקשור להשקעות המדינה בתשתיות, מתאפיינת הצעת התקציב לשנות הכספים הישירות בכבישים, ברכבות ובמפעלי השָבַת מים; בהמשך הסיוע למימון מפעלי ביוב ברשויות המקומיות; בהגדלת הסיוע להשקעות של חברות למים ולביוב, שיוקמו על ידי רשויות מקומיות; בהמשך טיפול בתכנון בכלל ובתכנון לבנייה .למגורים בפרט; ובמיקוד המעורבות הממשלתית בפיתוח של אתרים לבנייה למגורים למותר לציין כי ההשקעות בתשתית מבוצעות גם בידי גופים שאינם נכללים בתקציב המדינה, כגון: חברת החשמל .לישראל, חברת נמלי ישראל — פיתוח ונכסים בע"מ (לשעבר רשות הנמלים), רשות שדות התעופה, חברת 'מקורות' ועוד צפוי גידול בכלל ההשקעות במשק, על ידי גופים אלה ועל ידי הגופים המתוקצבים כאחד, לעומת2012-2011 בשנים . יצוין כי פעילויות מרכזיות שמומנו בעבר מתקציב המדינה, מועברות ברחבי העולם במידה גוברת2010-ההשקעות ב והולכת לידי המגזר הפרטי. גם בישראל הושם דגש על מגמה זו בשנים האחרונות, בראש ובראשונה בתחומי תשתית התחבורה (כבישי האגרה), ייצור חשמל ותשתיות מים וביוב. בדרך זו התווספו מקורות למימון התשתיות וגוברת .יעילות הפעלתן מיליארד ש"ח17.9- מיליארד ש"ח ו16.9 עומד על2012-2011 סך ההוצאה התקציבית לתשתית ולבינוי לשנות הכספים . מסך ההוצאה התקציבית6.3%-בהתאמה, כ 179 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011 הצעת תקציב המשרדים לתשתיות ולבינוי (כולל תקציבי הפיתוח) לשנות הכספים במחירים שוטפים, במיליארדי ש"ח שנה2011 2012 המשרד לתשתיות לאומיות0.1 0.1 משרד התחבורה9.8 10.7 משרד הבינוי והשיכון1.8 1.7 מענקי בינוי ושיכון2.0 2.0 הרשות הממשלתית למים וביוב1.4 1.4 סך הכול15.1 15.9 180 משרד התשתיות הלאומיות משרד התשתיות הלאומיות מיליון ש”ח 182-) מסתכמת בכ34 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב משרד התשתיות הלאומיות לשנות הכספים מיליון 49- מיליון ש”ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ139- מיליון ש”ח וכ133- מיליון ש”ח בהתאמה, מהם כ188-ובכ .ש”ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה — הוצאות משק הדלק) 3210 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב התמיכות של משרד התשתיות לשנות הכספים . מיליון ש”ח בהוצאה נטו לכל אחת מהשנים154-מסתכמת בכ משרד התשתיות הלאומיות מופקד, בין היתר, על תכנונה ועל ביצועה של המדיניות הלאומית בתחום האנרגיה ותשתית ,משאבי הטבע במדינת ישראל. הפעילות הממשלתית בתחום זה מתבטאת בתכנון התפתחותו של משק האנרגיה ,בקביעת מדיניות ויישומה במשק הישראלי, בהסדרת המבנה הענפי של התחומים השונים של משק האנרגיה הישראלי ,בהסדרת המבנה הענפי של התחומים השונים של משק האנרגיה הישראלי, בפיקוח על משק הדלק ומשק החשמל בהסדרת חיפושי הנפט והגז, בייעול השימוש באנרגיה, בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים ובארגון משק האנרגיה לשעת חירום. כמו כן, המשרד עורך מחקרים מקיפים בתחום מדעי האדמה תוך פיתוח תשתיות של מידע טכנולוגי, מדעי .וכלכלי לשימוש כל מגזרי המשק 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zמשק החשמל .הרפורמה במשק החשמל — כחלק מקידום הרפורמה במשק החשמל, בימים אלו מוקמת חברת ניהול המערכת ). כמו כן2010 הקמת חברת הייצור נמצאת בשלבים מתקדמים של בחירת מנכ”ל (צפי בחירה עד סוף שנת מתקיימים מגעים שוטפים עם החברה ועם ההסתדרות על מנת לנסות להגיע להסכמות על שינוי מבני מוסכם .במשק החשמל ובחברת החשמל. צפוי כי מגעים אלו ואולי אף הגעה להסכמים יתרחשו בשנים הקרובות . קבעה יעד לקידום אנרגיות מתחדשות2009 בינואר29 מיום4450 אנרגיות מתחדשות — החלטת ממשלה מספר על מנת לעמוד ביעדי החלטת הממשלה גיבש משרד התשתיות הלאומיות במהלך השנה מסמך מדיניות בנוגע ליצרני חשמל באנרגיות מתחדשות. המסמך כולל בין היתר יעדים ומועדי כניסה משוערים של יצרני חשמל פרטיים בהתאם לטכנולוגיית האנרגיות המתחדשות. בהתאמה פרסמה רשות החשמל תעריפים וכמויות למתקנים קטנים ובינוניים של ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית. כמו כן, משרד התשתיות הלאומיות גיבש קול קורא להקמת חוות . בנוסף פורסם מכרז סולארי2010 רוח בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, והוא צפוי להתפרסם עוד במהלך שנת -וולטאית וטכנולוגיה תרמו- מגהוואט בשתי טכנולוגיות סולאריות: טכנולוגיה פוטו220-באשלים בהיקף של כ 181 2012-‏2011עיקרי התקציב צפויה להתבצע הסגירה הפיננסית, כך ששנת2011 ההצעות אמורות להתקבל ובמהלך שנת2010 סולארית. במהלך .2013 היעד לתחילת הפעלת תחנות הכוח היא פורסמה תכנית משרד התשתיות להתייעלות אנרגטית, שתכליתה גיבוש תכנית2010 התייעלות אנרגטית — בקיץ . התכנית כוללת פירוט2020 מצריכת החשמל הצפויה בשנת20% אופרטיבית לעמידה ביעד הממשלה לצמצום עד -התכניות האופרטיביות לביצוע בכלל מגזרי המשק, ובהם — מגזר משקי הבית, המגזר התעשייתי, המגזר המסחרי ציבורי כולל הרשויות המקומיות, המגזר החקלאי ומשק המים. כמו כן, התכנית מגדירה את סדרי העדיפויות .2020 למימושה וכן את היקפי הצריכה הצפויים להיות מושגים עקב מימוש תכניות ההתייעלות עד לשנת קיבלה הממשלה החלטה בנושא “גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה”. בעקבותיה2010 במארס14 ביום הוקמה ועדת מנכ”לים בראשות המנהל הכללי של משרד האוצר, ותפקידה להמליץ על אמצעי מדיניות נדרשים להפחתת פליטות גזי חממה במדינת ישראל ולבחינת האפשרויות לניצול הזדמנויות לצמיחת המשק המקומי הנובעות מהתהליך ,לאומי בנושא זה. לצורך יישום ההחלטה הוקמו ארבע ועדות משנה בתחומים: התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה-הבין . בהתאם2010 באוקטובר10 תחבורה ותהליכי ייצור חשמל. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה לממשלה עד ליום . צפוי יישום ההמלצות של הוועדה בנושאים השונים2012-2011 לכך, בשנים ציבורי, בין- פרסם משרד התשתיות תכניות התייעלות שונות במגזרים התעשייתי והמסחרי2010 נוסף על כך, בשנת היתר כדוגמת תכניות ההתייעלות בענף המלונאות. המשרד פרסם מכרזים להפצת נורות חסכוניות בקרב מגזר משקי ,2011 הבית, חלוקת מקררים יעילים אנרגטית בקרב שכבות מעוטות יכולת ועוד. מהלך זה צפוי להימשך גם בשנת . צפויות המלצות ועדת המנכ”לים כאמור לעיל להחליף פעילות זאת בפעילות רחבת היקף הרבה יותר2012 ובשנת לגיבוש תקנים ולהחלת תקנות לגבי מוצרים2012-2011 במקביל נעשית עבודת מטה ממשלתית שתימשך גם בשנים חשמליים שונים כגון נורות חסכוניות, מקלטי טלוויזיה, החלת חוק מקורות אנרגיה על המגזר הממשלתי (באופן .שיחויב במינוי ממונה אנרגיה, ביצוע סקרי התייעלות אנרגטית ועמידה בתקנות להתייעלות אנרגטית) ועוד z zחיפושי נפט וגז טבעי , מסדיר את הפעילות בענף חיפושי הנפט והגז הטבעי. לאור התגליות1952-מדיניות פיסקאלית — חוק הנפט, תשי”ב מינה שר האוצר ועדה לבחינת2010 באפריל12 המשמעותיות של גז טבעי בישראל ובמרחב הימי שלחופיה, ביום המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז טבעי בישראל. מטרות הוועדה הן לבחון את המערכת הפיסקאלית הנהוגה בישראל ואת ההשלכות האפשריות של הגילויים העכשוויים והעתידיים על הכלכלה הישראלית ולהציע צפוי2011 . בשנת2010 באוקטובר31 מדיניות פיסקאלית עדכנית. הוועדה תגיש את המלצותיה לא יאוחר מיום .כי הממשלה תפעל ליישום המלצות הוועדה לרבות באמצעות חקיקה חוק הנפט — לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום, ההשלכות שיש להחלטות על השימוש והקצאת משאבי הטבע (החלטת ממשלה מספר2012-2011 של המדינה הפכו משמעותיות ביותר. על כן, במסגרת התכנית הכלכלית לשנים ), החליטה הממשלה לשלב את נציגי משרד האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות במועצה2010 ביולי15 מיום2007 המייעצת, כהגדרתה בחוק הנפט, שסמכויותיה הן, בין היתר, ייעוץ לשר התשתיות הלאומיות בעניין השטחים 182 משרד התשתיות הלאומיות הפתוחים לחיפוש נפט ולהפקתו, סגירה ופתיחה של שטחי חיפוש וכן בעניין הענקת היתרים ורישיונות לחיפוש .נפט ולהפקתו z zמשק הדלק קידום חוק משק הדלק — בימים אלה מקדמת הממשלה הצעת חוק משק הדלק. מטרת החוק היא להסדיר את .מכלול הפעילויות במשק הדלק, בעיקר בהיבטים הכלכליים לקבוע משטר רישוי ורגולציה מתאימה במשק הדלק ההסדרה והפיקוח המוצעים יכללו את כל שרשרת הפעילויות במשק הדלק — ייצור, זיקוק, שיווק, מכירה, אחסון והובלה, ובהיבטים מסוימים גם ייבוא וייצוא, באופן שיבטיח אמינות, זמינות, רציפות אספקה, איכות ויעילות, כל זאת תוך יצירת תנאים תחרותיים ומבלי לפגוע בהיבטי השמירה על הבטיחות ועל הסביבה. קידום החוק ייעשה . מתוך כוונה להביא לאישורו הסופי עד סוף השנה2011 גם במהלך שנת 1988 כיום לא קיים חוק המסדיר את פעילות משק הדלק. הרקע לכך הוא מבנה משק הדלק בעבר, אשר עד לשנת הורכב ממספר מצומצם מאוד של חברות, חלקן הגדול בבעלות ממשלתית, ולממשלה הייתה יכולת השפעה ניכרת במשק הדלק באמצעות פיקוח על המחירים. כיום, עם כניסת חברות שיווק נוספות למשק, הפרטת חברות ופקיעת זיכיונות שניתנו על ידי המדינה, עולה הצורך בהסדרה כוללת של משק הדלק, בעיקר באמצעות יצירת משטר של .רישוי הפנמת עלויות חיצוניות של פליטת מזהמים — לצריכת הדלק ולייצור החשמל השפעות חיצוניות שליליות שאינן מגולמות במלואן במחיר הדלק והחשמל, ביניהן השפעות סביבתיות, השפעות בריאותיות, יצירת תלות במקורות נפט וניצול משאבי טבע במחסור. הטלת מס על המוצרים כאמור מטמיעה חלקית את ההשפעות החיצוניות השליליות במחיר, ובכך משפיעה על החלטות היצרנים והצרכנים בשווקי המוצרים האמורים באופן שישפר את 2012-‏2011 היעילות הכלכלית במשק. בעקבות כך ומסיבות פיסקאליות, במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים ), החליטה הממשלה להעלות את הבלו ואת מס הקנייה המוטל2010 ביולי15 מיום2059 (החלטת ממשלה מספר .על בנזין, סולר, פחם, קרוסין ותערובת דלק 183 2012-‏2011עיקרי התקציב משרד התחבורה והתחומים 79, 40 (סעיפים 2012-2011הצעת התקציב המיועד לתחומי התחבורה השונים לשנות הכספים מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו; 14- מיליארד ש"ח ובכ12.8-) מסתכמת בכ83- ו32הרלוונטיים מסעיפים מיליארד 20.5- מיליארד ש"ח וכ16.5- מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים הללו בהוצאה מותנית בהכנסה; ובכ227-בכ .ש"ח בהתאמה בהרשאה להתחייב 2012 מיליון ש"ח בשנת 414- ובכ2011 מיליון ש"ח בשנת 417-הצעת התקציב השוטף של המשרד מסתכמת בכ מיליארד ש"ח בשנת 8.3-בהוצאה נטו. הצעת התקציב לפיתוח הכבישים והתחבורה הציבורית מסתכמת בכ 1.1- בהוצאה נטו. הצעת תקציב הפיתוח של רכבת ישראל מסתכמת בכ2011 מיליארד ש"ח בשנת 8.3- ובכ2011 בהוצאה נטו, לא כולל קרן החזרי המע"מ של חברת 2012 מיליארד ש"ח בשנת 2- ובכ2011מיליארד ש"ח בשנת מיליארד ש"ח 3.3- ובכ2011 מיליארד ש"ח בשנת 3-רכבת ישראל. הצעת תקציב התמיכות בתחבורה מסתכמת בכ . בהוצאה נטו2012בשנת משרד התחבורה אחראי על פיתוח והסדרה של מערכות התחבורה היבשתית, האווירית והימית בישראל. מערכת התחבורה היא תשתית משקית, שמטרתה לאפשר קשר בין מוקדי הפעילות השונים במדינה ומחוצה לה. פעילות ענף התחבורה ויעילותו נבחנות במידת תרומתו ליעדים הלאומיים ובהיענותו לצורכי המשק ולתושבי המדינה. ההשקעות .במשק התחבורה מהוות בסיס לקידום הפיתוח הכלכלי של המשק כולו ומאפשרות את התפתחותם של ענפים אחרים 2012-2011דגשים לשנות הכספים 8.6 מיליארד ש"ח לכדי6.2- וגדל מכ37%- בכ2010-‏2005 היקף תקציב הפיתוח במשרד התחבורה צמח בין השנים מיליארד10.7- והוא יעמוד על כ2010 לעומת שנת24% גדל תקציב הפיתוח בעוד2012 מיליארד ש"ח. בנוסף, עד שנת .ש"ח מיליארד2.6 מיליארד ש"ח לכדי2- מכ30%- בכ2010-‏2005 תקציב התמיכות גדל גם הוא באופן משמעותי בין השנים מיליארד ש"ח3.2- והוא יעמוד על כ2010 לעומת שנת23% גדל תקציב התמיכות בעוד2012 ש"ח. בנוסף, עד שנת z zפיתוח תשתיות התחבורה תקציביים. פיתוח שדות התעופה בישראל מבוצע על-פיתוח תשתיות התחבורה שאינן יבשתיות ממומן באמצעים חוץ ידי רשות שדות התעופה המממנת את פיתוח השדות מהכנסותיה מאגרות וממסחר, בהיקף של כמיליארד ש"ח בשנת . פיתוח נמלי הים של ישראל מבוצע על ידי חברת נמלי ישראל, המממנת את2012 מיליון ש"ח בשנת840- וכ2011 184 משרד התחבורה הערה: הפער בין סך תקציבי הפיתוח בתרשים זה לעומת התרשים שבפרק המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב, נובע מכך שבתרשים זה .תקציבי- כמקור חוץ2012-‏2011 התווסף לחישוב גם השימוש בקרן המע"מ של הרכבת בשנים . תשתיות2012-2011 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים350-פעילות הפיתוח מהכנסותיה מהפעילות הנמלית בהיקף של כ התחבורה היבשתית ממומנות ברובן מתקציב המדינה ומקצתן ממומנות על ידי הסקטור הפרטי במסגרת פרויקטים .המוקמים בשיתוף בין הממשלה לבין הסקטור הפרטי שנתיות-בהתאם לאופיו הפרויקטלי של תחום פיתוח תשתיות התחבורה היבשתית, הוא מחייב עבודה על פי תכניות רב .תוך הקפדה על בקרה והתנהלות לפי סדרי עדיפויות מוגדרים להשקעה בתשתית נודעת השפעה על שיעור הצמיחה ארוכת הטווח של המשק. הגברת היקף ההשקעות בתשתית היא אמצעי מרכזי של המדיניות הכלכלית. השקעות בתשתית נועדו ליצור תשתית מודרנית ויעילה ועל ידי כך לסייע בהסרת חסמים, המקשים על ההתפתחות המשקית ולאפשר צמיחה של המגזר העסקי. ההשקעה בפיתוח התחבורה נועדה ליצור תשתית בטוחה יותר לנהגים. כמו כן, נודעת להשקעה בתשתיות התחבורה חשיבות רבה בכל הקשור לקירוב הפריפריה .למרכז הארץ ולמרכזים המטרופוליניים תוך הגדלת הזדמנויות התעסוקה, הצריכה והפנאי של תושבי הפריפריה על תכנית ההאצה במשק שבמסגרתה נכללה השקעה2008 במסגרת התכנית לטיפול במשבר הכלכלי הוחלט בשנת ממשלתית מוגברת בתשתיות ציבוריות. מטרת התכנית הייתה להגביר את הפעילות והצמיחה במשק וליצור מקומות -‏2009 עבודה נוספים כבר בטווח הזמן הקצר. במסגרת תכנית ההאצה נכללו פרויקטים הזמינים לביצוע בטווח השנים תקציב התחבורה (במיליוני ש״ח, במחירים שוטפים) שוטף תמיכות פיתוח, כולל קרן המע״מ 185 2012-‏2011עיקרי התקציב , בעלי תשואה כלכלית ארוכת טווח למשק. בתחום התחבורה נכללו השקעות בפרויקטים חדשים בהיקף של2011 עירוניים, כבישים עירוניים, תחבורה ציבורית ותשתית מסילתית. ההשקעה- מיליארד ש"ח בכבישים בין5-למעלה מ . מקומות עבודה לתקופה של כשלוש שנים בממוצע10,000-הנוספת בתשתיות בשנים אלו מייצרת כ , בדבר הוצאה לפועל של תכנית "נתיבי ישראל", שעיקרה1421 קיבלה הממשלה את החלטה מספר2010 בפברואר24-ב .הקמת כבישים ומסילות רכבת בצפון ובדרום הארץ, כפי שיפורט בהמשך מיליארד8.3- והגיע עד כ70%- בכ2010-2005 תקציב הפיתוח של משרד התחבורה (כולל רכבת ישראל) גדל בין השנים מיליארד ש"ח. עיקר הגידול בתקציב הפיתוח10.2- ויגיע ל22% יגדל תקציב הפיתוח בעוד2012 ש"ח. בנוסף, עד שנת ,2011 נובע מתקצוב תכנית נתיבי ישראל ומהגידול הצפוי בתקציבי מערכות להסעת המונים בשנת2012-2011 בשנים .בשל תשלום מענק ההקמה הצפוי ברכבת הקלה בירושלים z zבדיקות הכדאיות הכלכלית לפרויקטי תחבורה על מנת ליצור סדר עדיפויות נכון ותכנון יעיל של קידום פרויקטים להשקעה בתשתיות התחבורה השונות, נדרשת חברתיות של פרויקטי התחבורה. תרומתם-מערכת אחידה של מדדים ושיטות להערכת התועלות והעלויות הכלכליות של הפרויקטים באה לידי ביטוי באופנים רבים, ביניהם: שיפור בזמני הנסיעה, שיפור בנגישות, צמצום עלויות התפעול של כלי הרכב, הגברת הבטיחות בדרכים וצמצום הפגיעה באיכות הסביבה. נוהל פר"ת (פרויקטי תחבורה) הוא נוהל לבדיקת כדאיותם הכלכלית של פרויקטי תחבורה למשק והוא מרכז את כלל ההנחיות לעריכת בדיקות כדאיות ,כלכליות. כיום מבוצעות עבודות רבות לעדכון ולשיפור הנוהל בתחומים הבאים: סביבה; ערכי קרקע; פיתוח אורבני עתידה להתפרסם גרסה חדשה, מלאה2011 אזורי וכלכלי; עדכון עלויות תפעול כלי רכב ועוד. לקראת אמצע שנת .ומעודכנת של הנוהל z zכבישים עירוניים (ללא תקציבי הפיתוח המשלימים ברשויות המקומיות ובתקציב2012-‏2011 תקציב פיתוח הכבישים העירוניים לשנים מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה נטו (לא כולל תקציב הרשות הלאומית975-משרדי ממשלה אחרים) מסתכם בכ מיליארד ש"ח בכל אחת2- מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה ובכ60-לבטיחות בדרכים), כ .מהשנים בהרשאה להתחייב הרשות המקומית היא האחראית לפיתוח, לסלילה ולאחזקה של כבישים, מדרכות, תמרורים ומתקני תחבורה אחרים הנמצאים בתחום שיפוטה. תקציבי הפיתוח של משרד התחבורה בתחום זה מיועדים להשתתפות המשרד בתכניות הרשויות המקומיות לביצוע פרויקטי תחבורה שונים. אחוז ההשתתפות של משרד התחבורה במימון פרויקטים אקונומי של הרשות הוא המרכיב הדומיננטי בקביעת אחוז-. המצב הסוציו100% - ל70% ברשויות המקומיות נע בין :ההשתתפות. המשרד משתתף במימון פרויקטים כמפורט להלן 186 משרד התחבורה מימון הקמתם של פרויקטי תחבורה הכוללים—השתתפות בפיתוח עורקי תחבורה עירוניים להקלת עומסי התנועה סלילת עורקי תחבורה חדשים או שיפור והרחבת עורקי תחבורה קיימים. פרויקטים אלו הם בעלי תשואה כלכלית .למשק, בהתאם לבדיקת הכדאיות הכלכלית הנערכת על ידי משרד התחבורה מימון הקמתם של פרויקטים המוגדרים כתשתית בטיחות וטיפול בנקודות תורפה—הגברת הבטיחות בדרכים בטיחותיות. במסגרת זו מבוצעים פרויקטים בקטע דרך או בצומת שבו אירעו מספר תאונות דרכים ומשופרות התשתיות .בקרבת מוסדות חינוך z zפיתוח התחבורה הציבורית מיליארד1.9- מסתכם בכ2012-‏2011 תקציב פיתוח התחבורה הציבורית והסעת המונים (לא כולל רכבת ישראל) לשנים 1.7‑ מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה; ובכ13- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה; בכ1.2 -ש"ח ו מיליארד ש"ח בהתאמה בהרשאה להתחייב. התקציב מיועד בעיקרו לתכנון מערכות להסעת5.2-מיליארד ש"ח וכ .אביב ובמטרופולין חיפה-המונים באזורים שונים ולהקמת מערכות הסעת המונים בירושלים, במטרופולין תל במטרופולין תל אביב מושלמות עבודות העתקת התשתיות והפינויים לקו הראשון של הרכבת הקלה ומתוכננת היציאה . בנוסף, מקודם תכנון של קווים נוספים ברשת קווי הסעת ההמונים2011 השרון כבר במהלך שנתBRT לביצוע מערכת מתוכננות לביצוע2012 המתוכננת למטרופולין, כגון הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום והקו הצהוב. במהלך שנת העבודות הראשונות להעתקת התשתיות במסגרת הקו הירוק, קו שיחבר בין חולון וראשון לציון בדרום להרצליה נתניה נמצאת בשלבים מתקדמיםBRT מקודמות בנתניה ובין רחובות לתל אביב. מערכתBRT בצפון. שתי מערכות . פרויקט נוסף המבוצע במטרופולין הוא2011 של תכנון וייתכן שניתן יהיה להתחיל בביצוע הפרויקט כבר במהלך .2012 והוא צפוי להסתיים במהלך2010 התכנית לארגון מחדש של התחבורה הציבורית בעיר. פרויקט זה יחל במהלך . בנוסף מקודמת2011 בירושלים מתוכנן תשלום מענק ההקמה הסופי בפרויקט רק"ל (הרכבת הקלה) ירושלים במהלך תכנית החומש למערכות התחבורה בירושלים, הכוללת הארכות לקו הרק"ל לנווה יעקוב בצפון ולהדסה עין כרם בדרום, שלוחות לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובגבעת רם וקווים נוספים. בנוסף כלולים פרויקטים .משלימים לרכבת הקלה כגון נתיבי אופניים, חניונים ומערכות תנועה משלימות במטרופולין. מערכת זו מתוכננתBRT- עבודות להקמת מערכת המטרונית, פרויקט ה2012-‏2011 בחיפה יימשכו בשנים . בנוסף, וכתלות בהגעה להסכמות בין משרדי התחבורה, האוצר ועיריית חיפה, יקודם פרויקט2012 להפעלה בשנת הרכבל בחיפה. הרכבל ישמש לתחבורה ציבורית מצומת הצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטת חיפה. במקביל החל בשנת . תכנון מערכות הסעת המונים בבאר שבע וכן תכנון מערכת הסעת המונים שתחבר את נצרת וחיפה2008 ,התקציב האמור מיועד לשמש גם לפיתוח נתיבים בלעדיים לתחבורה הציבורית ולהקמתן של מערכות בקרה, אכיפה ניהול ותכנון התחבורה הציבורית, במסגרת המגמה לשיפור איכות הנסיעה בתחבורה הציבורית באוטובוסים ולעידוד השימוש בה. דוגמאות לפעולות אלו הן הקמת מרכזי בקרה למתן העדפה ברמזורים לתחבורה הציבורית והקמת מרכז .מידע לציבור 187 2012-‏2011עיקרי התקציב z zעירוניים -כבישים בין 2011 עירוניים שיבוצע באמצעות החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה) לשנים-תקציב פיתוח הכבישים הבין )" (תקציב הכולל תכנון, פיתוח, אחזקה, בטיחות, בקרה ומחקר ופיתוח ואינו כולל את תכנית "נתיבי ישראל2012-ו מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהתאמה25- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה; בכ4- מיליארד ש"ח וכ3.8-מסתכם בכ . מיליארד ש"ח בהתאמה בהרשאה להתחייב5.4- מיליארד ש"ח וכ4.5-בהוצאה מותנית בהכנסה; ובכ -‏2011 שנתית. בשנים-באמצעות החברה הלאומית לדרכים מקודמים פרויקטים בכל חלקי הארץ בהתאם לתכנית הרב : מתמקדת החברה בהמשך הביצוע של הפרויקטים המפורטים להלן2012 z z ), סיום471( בין נתניה לנעורים, השלמת מכבית לדרך מהירה2 הפרויקטים העיקריים באזור המרכז: הרחבת כביש . בין מישור אדומים לצומת השומרוני הטוב1 מחלף חולון מזרח, הקמת מחלפון נחלים, שדרוג כביש z z בין צומת ישי77 , שדרוג כביש4 לכביש2 בין כביש70 הפרויקטים העיקריים באזור חיפה והצפון: שדרוג כביש .סוללים ובניית כביש עוקף קריות-המוביל-סומך- בקטע מחלפון טל79 לצומת המוביל, שדרוג ומחלוף כביש z z , ממחנה נתן לצומת הנגב40 הפרויקטים העיקריים באזור הדרום: שדרוג כביש הערבה מצפון לאילת, שדרוג כביש .סיום עוקף מזרחי לבאר שבע והקמת גשר ניצנה :בנוסף מקודמים הנושאים הבאים z z .תכנון וקידום זמינות של פרויקטים עתידיים z z .פיתוח כבישים במגזרי המיעוטים ובפריפריה, בהתאם להחלטות הממשלה בנושא z z .פיתוח מערכת בקרת תנועה ותפעולה z z .מחקר ופיתוח z z פרויקטים בטיחותיים, כגון: הסדרת עקומות ושיפור קטעים מבחינה בטיחותית, טיפול בצמתים, הוספת אביזרי .בטיחות, מעקות ועוד z z עירוניים — פרט לפיתוח רשת הכבישים, עוסקת החברה הלאומית לדרכים באחזקתם-אחזקת כבישים בין השוטפת. הפעילויות העיקריות בתחום האחזקה הן ריבוד ושיקום המיסעה, אחזקת גשרים ומחלפים, אחזקת , שנה20 , ולמשך2010 אמצעי תאורה ותמרורים, ניקיון, ניקוז ותחזוקה שוטפת. החל מהמחצית השנייה של שנת ). הזכייןPrivate Finance Initiative( " אחזקהPFI" ק"מ כביש באזור חדרה ע"י זכיין פרטי בשיטת270 יתוחזקו ישקם את הכבישים הקיימים לרמה טובה, יהיה אחראי על אחזקתם לאורך התקופה על פי סטנדרט גבוה ובסוף .תקופת הזיכיון ימסור את הכבישים בחזרה למע"צ במצב תקין . התכנית2015-2011 שנתית חדשה לחברה הלאומית לדרכים לשנים- צפויה להתגבש תכנית רב2010 במהלך שנת תכלול בניית כבישים חדשים בצפון, במרכז ובדרום הארץ; שדרוג כבישים קיימים ע"י הוספת נתיבים ושדרוג צמתים 188 משרד התחבורה למחלפים והמשך טיפול במוקדי סיכון; אחזקה שוטפת והקמתן של מערכות לניהול ובקרת תנועה. פרט לאמור תעסוק ."החברה גם בהקמתן של מסילות רכבת בהתאם לתכנית "נתיבי ישראל z zכביש חוצה ישראל מיליון ש"ח70- מיליון ש"ח ובכ110- מסתכם בכ2012-‏2011 תקציב הפיתוח של חברת כביש חוצה ישראל לשנים מיליון ש"ח בהתאמה בהרשאה להתחייב, לא כולל תכנית "נתיבי38- מיליון ש"ח וכ64-בהתאמה בהוצאה; ובכ בדרום, פיקוח על זכיינים, תשלום עבור תביעות והפקעת20-19 ישראל". עיקר התקציב מיועד לאחזקת קטעים .קרקעות וכן מימון פעילות החברה בעקבות תכנית "נתיבי ישראל", צפויה להתרחב פעילות חברת כביש חוצה ישראל ולכלול גם הקמת קטעים נוספים של הסכם תפעול2010 וגם תכנון של כבישים ומסילות רכבת ברחבי הארץ. לשם כך מתוכנן להיחתם במהלך שנת6 כביש .שנתיות-ומימון בין המדינה לחברה, אשר ימסד את יחסי העבודה על בסיס תכניות עבודה שנתיות ורב , צפויה החברה לקבל לאחריותה את הפיקוח והבקרה על2010 ביולי15 מיום2009 בהתאם להחלטת הממשלה מספר .6 מנהרות הכרמל ועל הנתיב המהיר לת"א מיום פתיחתם לתנועה, באופן דומה לנעשה עם זכיינית כביש z z "תכנית "נתיבי ישראל , בדבר הוצאה לפועל של תכנית "נתיבי ישראל", שעיקרה1421 קיבלה הממשלה את החלטה מספר2010 בפברואר24-ב ,הקמת כבישים ומסילות רכבת בצפון ובדרום הארץ. התכנית מכילה הן פרויקטים לתכנון בלבד והן פרויקטים לביצוע מיליארד ש"ח, מתוכם מוצע לתקצב, בהתאם להערכות באשר לקצב הביצוע הצפוי27.5 והיקפה התקציבי עומד על 6.8- וכ2011- מיליארד ש"ח ב7.7 בהוצאה נטו וכן2012- מיליארד ש"ח ב1.7- ו2011- מיליארד ש"ח ב1.1 של התכנית .מיליארד ש"ח בהרשאה להתחייב בין הפרויקטים לביצוע ניתן למנות את כביש חוצה ישראל בצפון עד צומת סומך ובדרום עד צומת שוקת, מסילת בית שאן), מחלוף והכפלת הכבישים בין יקנעם לצומת עמיעד וחשמול-רכבת לכרמיאל, מסילת רכבת העמק (חיפה מערך הרכבות הארצי. כמו כן כוללת התכנית הצטיידות של חברת רכבת ישראל בקרונות ובקטרים לצורך תפעול רשת .המסילות ושיפור מערך התחזוקה הקיים ברכבת ישראל עד כברי בצפון ועד צומת הנגב בדרום, מסילת רכבת6 בין הפרויקטים לתכנון נמצאים מסילת הרכבת המזרחית, כביש . בעמק יזרעאל71 נצרת ושדרוג כביש-הערבה, מסילת הרכבת לקריית שמונה, רכבת זבולון, רכבת קלה חיפה תקציב הפיתוח של חברת רכבת ישראל — "הוצאות פיתוח אחרות" במסגרת תחום הפעולה תמיכה83 תקציב הפיתוח של חברת רכבת ישראל נכלל בסעיף 1.1-, ללא הפרויקטים הכלולים בתכנית "נתיבי ישראל", מסתכם בכ2012-‏2011 ). התקציב לשנים8306( בחברות 189 2012-‏2011עיקרי התקציב מיליארד ש"ח2.5- עומד על כ2011 מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו. הביצוע הצפוי במהלך2-מיליארד ש"ח ובכ מיליארד ש"ח. מקור המימון לפער שבין גובה התקציב לביצוע הצפוי הוא קרן המע"מ של חברת רכבת2- על כ2012-וב מיליארד ש"ח. מקורות קרן המע"מ הם סך החזרי המע"מ שמקבלת חברת רכבת ישראל2.2-ישראל, העומדת כיום על כ .שנתית של חברת רכבת ישראל-בגין פעולותיה. סך מקורות אלו מיועד לממן את תכנית הפיתוח הרב 33 מיליארד ש"ח לביצוע20 נחתם הסכם עקרונות בין המדינה לבין חברת הרכבת ובמסגרתו תוקצבו2004 בשנת פרויקטים רכבתיים. בשל החריגות באומדני הפרויקטים, כמו גם החריגות במועד סיומם, נדרש עדכון של ההסכם הן הסכם הפיתוח2008 בהיקפו התקציבי, הן בלוחות הזמנים לביצועו והן באמצעי הבקרה. לאור כל זאת נחתם באוגוסט מיליארד ש"ח. במסגרת תקציב זה תוגברו מספר29.6- על כ2012 המפורט, שעל פיו יעמוד תקציב הפיתוח עד לשנת פרויקטים בהשוואה לאומדן תכנית הפיתוח המקורית, ואילו ביצועם של פרויקטים אחרים בוטל או שהוחלט לקדם את זמינותם לקראת ביצוע בלבד. הסכם הפיתוח מסדיר את אופן ההתחשבנות בין המדינה לחברה בקשר לתכנית הפיתוח וקובע אבני דרך למעקב ולבקרה אחר התקדמות הפרויקטים ועלותם התקציבית. הלקחים שהופקו מהתהליך נוגעים בעיקרם לתקצוב לפי אבני דרך, שימוש בחברת בקרה חיצונית, סיום ההליכים הסטטוטוריים לפני פרסום , מיליארד ש"ח במסגרת התכנית14.3- הוצאו כ2009 מכרזי ביצוע וייעול מערך ניהול הפרויקטים ברכבת. עד לסוף שנת .2013-2010 והיתרה תבוצע ברובה בשנים כפר סבא ובבניית קו חדש בין ת"א לראשל"צ מערב. בשנת- צפויות להסתיים העבודות בהכפלת קו ת"א2011 בשנת באר שבע, ובבניית קו חדש בין ראשל"צ מערב לבני דרום. כמו כן- צפויות להסתיים העבודות בהכפלת קו לוד2012 צפויות להתבצע במהלך השנים הללו עבודות במספר פרויקטים נוספים. פרט לאמור תמשיך חברת הרכבת בביצוע קטרים ותמשיך בפעילות שדרוג מערך התקשורת, המחשוב23- קרונות נוסעים ו153 תכנית ההצטיידות ותרכוש .והבקרה ואחזקת הציוד הנייד , מיליארד ש"ח בפרויקטי שירות (טיפול במפגשים, משק אחזקת נייד ותשתיות1.9- בנוסף, חברת הרכבת משקיעה כ .)שדרוג תקשורת למחשוב, תחנות נוסעים, ביטחון ובטיחות תכנית הפיתוח מעודכנת באופן שוטף על ידי הממשלה. לאחרונה הוחלט על השלמת תקצובו של קו הרכבת בין אשקלון .לבאר שבע ועל ביצוע פרויקט הגדלת קיבולת בתוואי איילון תקציב התמיכות בתחבורה ענף התחבורה הציבורית הוא ענף המפוקח ומנוהל על ידי הממשלה. התעריפים נקבעים בצו החתום על ידי שרי התחבורה והאוצר, וקווי השירות ומאפייניהם מוגדרים ברישיונות קווי שירות הניתנים על ידי משרד התחבורה. תקציב התמיכות בתחבורה כולל: תמיכות בתחבורה הציבורית — באוטובוסים אשר מהוות את עיקר התמיכות, תמיכות .ארצית-ברכבת ישראל, תמיכות בספנות ותמיכות בתעופה הפנים מיליארד ש"ח3.3- מיליארד ש"ח וכ3.1- על סך של כ2012-‏2011 התמיכה התקציבית בתחום התחבורה תעמוד בשנים מיליון ש"ח בהוצאה מותנית35- מיליארד ש"ח הוצאה נטו בהתאמה, וכ3.3- מיליארד ש"ח וכ3-בהתאמה, מתוכם כ 190 משרד התחבורה נובעת בעיקרה מהתייקרויות שחלו במחירי התשומות הבאים2011 בהכנסה בשנים אלו. העלייה בהיקף התקציב לשנת לידי ביטוי בעלייה של מדדי התשומות הרלוונטיים ואף מהצפי להפעלתה של הרכבת הקלה בירושלים במהלך השנה 2012-, הגידול בתקציב ל2011-‏2010 בדומה לעלייה שחלה בין השנים.אשר תחייב תשלום בגין הפעלתה השוטפת מוסבר על ידי התייקרויות צפויות במדד המחירים לצרכן, תשלומים הנובעים מהסכם התחרות עם חברת אגד ואף .מהצפי להפעלתה של הרכבת הקלה בירושלים לאורך השנה כולה :להלן מספר נתונים הנוגעים להיקף ענף התחבורה הציבורית בישראל z z 4- על סך של כ2009 ההוצאה המוכרת עבור שירותי התחבורה הציבורית (עלות הפעלה כוללת) נאמדה בשנת . מיליארד ש"ח3-מיליארד ש"ח, מתוכם ההוצאות המוכרות של חברות אגד ודן נאמדו בכ z z מיליארד ש"ח, ההכנסות מהסדרים2.2- על כ2009 הפדיון השנתי מנוסעים (ללא סובסידיה ייעודית) עמד בשנת מיליון727- מיליון ש"ח וההכנסות מסובסידיה ייעודית עמדו על כ555-גלובליים עם מערכת הביטחון עמדו על כ מיליארד ש"ח וסובסידיה להצטיידות בהיקף1-ש"ח. בנוסף הועברו למפעילים סובסידיות שוטפות בהיקף של כ . מיליון ש"ח320-של כ z z לעומת שנת3%- מיליון, עלייה של כ654- בכ2009 מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית באוטובוסים נאמד בשנת . צפויה עלייה נוספת במספר הנוסעים2010 . בשנת2008 שינויים מבניים עיקריים בתחום התחבורה ענף הרכב על פתיחת שוק2010 במטרה לעודד יבואנים חדשים להיכנס לענף, החליטה הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת ייבוא הרכב לייבוא מקביל, וזאת על ידי הסרת התנאי הדורש מיבואן הרכב קשר ישיר עם יצרן הרכב. בהתאם לאמור תוקנה החקיקה הנדרשת, ובחודשים הקרובים צפויה תחילת פעולתם של יבואנים מקבילים בישראל. כמו כן נפתחה .האפשרות לייבוא אישי של כלי רכב לישראל תוך הגברה נוספת של התחרות בענף משרדית לבחינת מתכונת המיסוי בענף-, הוחלט על הקמת ועדה בין2010 ביולי15 מיום2008 בהחלטת הממשלה מספר הרכב, במטרה להמליץ על שיפור מערך המיסוי, כך שהוא יוביל להפנמה טובה יותר של העלויות החיצוניות השליליות הנובעות משימוש ברכב, בעיקר ברכב הפרטי. עלויות אלו כוללות בין השאר נזקי תאונות דרכים, נזקי זיהום אוויר .ואבדן זמן כתוצאה מגודש בכבישים ענף הספנות והנמלים הרפורמה בתעריפי הנמלים — במטרה להביא לניהול יעיל ותחרותי של ענף הנמלים נדרש להסדיר מערכת תעריפים כלכלית המבוססת, ככל הניתן, על חישובי תמחיר. לפיכך הוחלט על ביצוע רפורמה מקיפה בתעריפי הנמלים. צווי 191 2012-‏2011עיקרי התקציב התעריפים ודמי השימוש, שהם תוצאה של יישום הרפורמה בתעריפי הנמלים, נחתמו על ידי שרי התחבורה והאוצר ,, לאחר שהושגה הסכמה רחבה עם חברות הנמל, חנ"י2010 באוקטובר1 וייכנסו לתוקף ביום2010 בחודש אפריל התאחדות התעשיינים ולשכות המסחר. העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס הרפורמה הם קביעת מחירים לשירותים השונים אשר ישקפו, ככל הניתן, את עלות מתן השירות, ביטול הדרגתי של סבסוד צולב הקיים במערכת התעריפים הנוכחית על פני עשר שנים, וזאת תוך שמירה על איתנותן הפיננסית של חברות הנמל והקצאת מקורות מספקים לפיתוח .הנמלים החליטה הממשלה לתקן את חוק ההגבלים העסקיים כך שיבוטל הפטור2012-2011 במסגרת התכנית הכלכלית לשנים ) לחוק ההגבלים העסקיים. ביטול הפטור נעשה מתוך מטרה לעודד את התחרות בענף7(3 הקבוע לענף הספנות בסעיף ולהביא להורדת מחירים ולשיפור רמת השירות ליבואן וליצואן הישראלי. במקביל ניתנה ארכה לתחולת החוק, לפחות , על מנת לאפשר לרשות להגבלים עסקיים לבחון את התקנתם של פטורי סוג. פטור סוג יכול להינתן2012 בינואר1 עד להסכמים תפעוליים, ככל שיימצאו, בין חברות ספנות. הם מאפשרים התנהלות יעילה יותר של חברות הספנות ואינם .פוגעים בתחרות בענף התחבורה הציבורית במסגרת השלב השני של תכנית התחרות נחתם הסכם תחרות עם חברת אגד ומתוכננת חתימה על הסכם תחרות מפעילות החברה למפעילים17% . במסגרת ההסכם עם חברת אגד סוכם על הוצאת2010 עם חברת דן עוד בשנת אחרים. קווים אלו יוצאו למכרז במהלך חמש השנים הקרובות. הסכם התחרות הסדיר שורה של נושאים נוספים ובהם מחויבות חברת אגד לרמת שירות, חלוקת אגד לאשכולות והתניית המשך פעילותה בכל אשכול ואשכול ברמת השירות .שתינתן בו על מנת להשלים את תכנית התחרות מקודמים מספר צעדים שנועדו להסיר חסמים במעבר שבין מפעילים וליצור אינטגרציה מלאה בין המפעילים השונים, ביניהם הטמעת השימוש בכרטוס חכם בקרב כלל המפעילים, יישום הסדרי .סליקה לכרטוס משותף והפעלת מרכז מידע ארצי לתחבורה הציבורית , מוצע לתקן את פקודת2012-‏2011 במסגרת השינויים המבניים המוצעים כחלק מחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים התעבורה כך שיעוגנו במסגרת רישיון מפעיל התנאים הראשוניים שבלעדיהם לא ניתן יהיה להפעיל קווי שירות. תנאים אלו יכללו דרישות בתחום האיתנות הפיננסית, אמצעי הכרטוס, העברת מידע לציבור ומערכות בקרה. בנוסף מוצע .לאפשר למשרד התחבורה לקבוע תנאים ליישום כרטוס חכם וכרטוס משותף 192 משרד הבינוי והשיכון משרד הבינוי והשיכון מיליארד ש"ח 5.6-) מסתכמת בכ70,42,29,43 (סעיפים 2012-2011הצעת תקציב משרד השיכון לשנות הכספים 2- מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ3.5- מיליארד ש"ח וכ3.6- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ5.5-ובכ תועמד לרשות המשרד הרשאה 2012-2011מיליארד ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. בשנים . מיליארד ש"ח בכל אחת מהשנים3-להתחייב בגובה של כ פעילות משרד הבינוי והשיכון מכּוונת ליצירת תנאים שיאפשרו מציאת פתרון דיור במחיר סביר לכלל האוכלוסייה .ושיתמקדו בקבוצות אוכלוסייה חלשות יחסית. פעילות המשרד נעשית בשני מישורים עיקריים: ביקוש והיצע ביקוש — הסיוע בדיור מכּוון לתמיכה בזכאים מקרב אוכלוסיות חלשות ומתמקד בשלושה מסלולים עיקריים: מתן .משכנתאות מסובסדות, השתתפות בתשלומי שכר דירה והקצאת פתרונות דיור בשיכון הציבורי היצע — הפעילות מכּוונת בעיקר לשיווק קרקע מפותחת וזמינה לבנייה למגורים, במטרה ליצור תנאים להרחבת היצע הדיור בדרך שתאפשר מתן מענה לביקושים המשתנים תוך שמירה על יציבות המחירים. הפעילות כוללת עשייה במגווַן רחב של מרכיבים בשרשרת הייצור של דירה: איתור קרקע, תכנונה ושיווקה; עידוד עיבוי הבנייה במרכזי הערים תוך ניצול מערכת התשתית הקיימת; שדרוג התשתיות הקיימות; ורישום הזכויות במקרקעין. לכל אחד מהמרכיבים השפעה .על היקף הפעילות בענף 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zייעול פעילות הפיתוח במשרד הבינוי והשיכון אתרים120- מיליון ש"ח בשנה, בכ800-משרד הבינוי והשיכון עוסק כיזם בפעילות תכנון, פיתוח ושיווק, בהיקף של כ שונים. במסגרת זו עורך המשרד התקשרות ישירה ופיקוח על פעילותו של כל אחד מגורמי התכנון והפיתוח. בהחלטת הוחלט להעביר באופן הדרגתי את ביצוע פעילות התכנון, הפיתוח והשיווק2009 במאי12 מיום189 ממשלה מספר לחברות פרטיות, בדומה למנגנון הנהוג כיום במינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל מועברת למשרד השיכון פעילות הפיתוח באתרים המיועדים בעיקר למגורים, פעילות שלא ניתן לבצעּה באמצעות .הרשויות המקומיות או גורמים פרטיים 193 2012-‏2011עיקרי התקציב z zהרחבת היצע הדיור, קידום הליכי התחדשות עירונית, מיגון וחיזוק מבנים בינוי) ומיגון וחיזוק מבנים, התקבלו במסגרת התכנית הכלכלית-על מנת לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי . התכניות יקלו הן על קידום הפרויקטים בהיבט38 החלטות על שינויי חקיקה ושינוי בתמ"א2012-2011 לשנים .תכנוני והן על ההתמודדות עם הדיירים-הכלכלי z zייעול פעילות הפיתוח ברשויות מקומיות , בנושא ייעול הניהול של פעילות התכנון והפיתוח במשרד2009 במאי12 מיום204 בהתאם להחלטת ממשלה מספר הבינוי והשיכון, הוחלט לקבוע את גובה מסי הפיתוח שרשות מקומית תוכל לגבות מהיזמים בתקנות, מתוקף חקיקה ראשית ולא באמצעות חקיקת עזר עירונית. השינוי האמור יקצר את משך התקופה ואת העלויות הכרוכות בעדכון חוקי .העזר וכן ייתן מענה למימון הקמת מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים ברשויות המקומיות z zסבסוד הפיתוח באזורי הפריפריה על מנת לאפשר שיווק יחידות דיור באזורי הפריפריה, משרד הבינוי והשיכון מסבסד עבודות פיתוח באזורי עדיפות מעלויות הפיתוח מתוך התחשבות בעלויות הפיתוח השונות50% לאומית. באזורי עדיפות לאומית א' עומד הסבסוד על .בין אזור לאזור ובקביעת התקרה לסבסוד z zמעבר לשיטת מדידה קדסטרית מבוססת קואורדינאטות בשיטת המדידה הקיימת של מקרקעין בישראל קיימת תופעה של דיוק נמוך ואחידות נתונים. לפיכך החל המרכז למיפוי ישראל במעבר לקדסטר מבוסס קואורדינאטות. עם זאת קיימת אפשרות מעשית כי שטחי חלקות ישתנו, גם אם במידה מועטה, והמדינה או גורמים נוספים עלולים להיתבע בגין שינוי זה. על מנת לאפשר מעבר לשיטה החדשה, החליטה לקבוע בחוק כי שינויים בשטחים, כתוצאה ממעבר לרישום על פי2010 ביולי15 מיום2017 הממשלה בהחלטה מספר .קדסטר מבוסס קואורדינאטות, לא ייראו כפגיעה בזכויות, למעט מקרים מיוחדים שייקבעו בחוק האמור z zרגולציה המשרד מפקח על ענף הבנייה כרגולטור בשלושה תחומים עיקריים: רשם הקבלנים — הסדרת רישומם של כלל קבלני ;עבודות הבניין בישראל; הכנת קוד הבנייה — קובץ הנחיות הכולל את כל הנחיות והוראות הבנייה באופן ברור ושלם )ופיקוח על ביצוע חוק המכר (דירות 194 משרד הבינוי והשיכון z zהסדרת התיישבות הבדואים בנגב פועלת במשרד הבינוי והשיכון רשות להסדרת התיישבות הבדואים2007 ביולי15 מיום1999 בהתאם להחלטת ממשלה בנגב. הרשות פועלת להסדרת תביעות קרקע בנגב, הסדרת התיישבות תושבי הפזורה, פיתוח תשתיות ביישובי הבדואים ופעולות אכיפה בתחום הבנייה בהתאם לחקיקה הקיימת. לצורך יישום המלצות ועדת גולדברג בטיפול באוכלוסייה .2011 תקנים בשנת86- תקנים ל40-הבדואית וכן באכיפה בתחום הבנייה, אושרה הגדלת היקף כוח אדם של הרשות מ z zעיקרי השינויים בתקציב הסיוע של המשרד שמירה על מלאי הדיור הציבורי .. מאז הוקפא החוק והממשלה ניהלה מספר מבצעי מכר1999 חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) אושר בכנסת בשנת דירות. המשך מכירת הדירות יקטין את יכולת הממשלה לתת מענה לזכאים לדיור30,000-במבצעים אלו נמכרו יותר מ .ציבורי. לפיכך החליטה הממשלה לבטל את החוק ולפעול בכלים אלטרנטיביים כגון שכירות ארוכת טווח לדיירים השוואת כללי הזכאות לקבלת סיוע בדיור הוריות חסרות דירה זכאיות לסיוע בהיקף מרבי-על פי הכללים הנהוגים כיום במשרד הבינוי והשיכון, משפחות חד הוריות-, כי משפחות חד2010 ביולי15 מיום2067 ללא קשר למצבן האישי. על כן הוחלט, במסגרת החלטת ממשלה מיליון ש"ח בסיס תקציב האשראי של106-תהיינה זכאיות לסיוע בהתאם לזכאות האישית, ובהתאם לכך יופחת ב .2011 המשרד לשנת 195 2012-‏2011עיקרי התקציב משק המים מיליארד ש"ח 1.5-) מסתכמת בכ32-06, 73, 41 (סעיפים 2012-2011הצעת תקציב משק המים לשנות הכספים - מיליארד ש"ח בהתאמה בהוצאה נטו, וכ1.6- מיליארד ש"ח וכ1.5- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ1.6-ובכ תועמד לרשות המשרד הרשאה 2012-2011 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים בהוצאה מותנית בהכנסה. בשנים 11 . מיליארד ש"ח בכל אחת מהשנים1.4-להתחייב בגובה של כ מיליון ש"ח 115- ובכ2011מיליון ש"ח בהוצאה בשנת 117-) מסתכם בכ41התקציב הרגיל של משק המים (סעיף .2012בהוצאה בשנת מיליארד ש"ח בהרשאה 1.2- מיליארד ש"ח בהוצאה ובכ1.2-) מסתכם בכ73תקציב הפיתוח של משק המים (סעיף מיליארד 1.2- מיליארד ש"ח בהוצאה ועל כ1.3- יעמוד תקציב הפיתוח על כ2012. בשנת 2011להתחייב בשנת .ש"ח בהרשאה להתחייב מיליון ש"ח 165- ובכ2011 מיליון ש"ח בהוצאה בשנת 128-) מסתכם בכ32תקציב התמיכות במחירי המים (סעיף .2012בהוצאה בשנת , מבצעת את הפעילות1959-הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה בהתאם להוראות חוק המים התשי"ט הממשלתית בתחום המים והביוב. הרשות אמונה על ניהול משק המים ובכלל זה על קביעת כללים לאסדרת המשק וכן .הקצאת המשאבים בתחום. מעל הרשות הוקמה מועצה ובה חברים נציגי ממשלה ונציגי ציבור 2012-2011דגשים לשנות הכספים המים בישראל הם משאב מרכזי המעצב את אורחות החיים ויש להם חשיבות מכרעת לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל. המשבר החמור הפוקד את משק המים בשנים האחרונות מדגיש מציאות זו. ישראל סובלת ממחסור כבד , למרות2012-2011 במים, ובשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של ירידה בהיצע המים הטבעיים בישראל. גם בשנים התוספת הצפויה בהיקף מי הים המותפלים, יהיה הכרח לרסן את הביקושים למים שפירים, על מנת למנוע פגיעה בלתי .הפיכה במקורות המים וכדי להבטיח אספקת מים סדירה לתושבי המדינה 196 משק המים z zצרכני משק המים ) מיליון מ"ק2,109 — התפלגות הצריכה במשק המים (כלל מקורות המים הצרכנים הבולטים של כלל מקורות משק המים (מים שפירים ומים שוליים — מליחים, קולחין ושיטפונות) הם ). לעומת זאת, מהתפלגות צריכת המים השפירים בלבד, ניתן לראות כי36%( ) ומשקי הבית53%( הצרכנים החקלאיים .34%- מכמות המים, והחקלאים צורכים כ52%-משק הבית צורך כ הצפי הוא כי חלקם של הצרכנים הביתיים במים השפירים ילך ויגדל עקב הגידול הטבעי באוכלוסייה והשיפור באיכות החיים, וחלקה של החקלאות במים השפירים ילך ויקטן עקב מעבר למים שוליים, בהתאם לגידול התמידי בהיצע מי .הקולחין והשיפור באיכותם z zרגולציה , גופים שונים, בהם משרד התשתיות, הפנים, הבריאות11 חולקו סמכויות משק המים בישראל בין2007 עד לשנת על הקמת הרשות4101 , החליטה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מספר2005 באוגוסט9 החקלאות ועוד. ביום הממשלתית למים ולביוב אשר תרכז את כלל סמכויות משק המים כדי להביא לניהול מקצועי ומערכתי בראייה כוללת .של משק המים 2008 התפלגות אספקת המים השפירים והשוליים (מיליון מ"ק) 197 2012-‏2011עיקרי התקציב לרשות הממשלתית מונתה מועצה ("מועצת רשות המים") המורכבת מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ומנציגי ציבור ;על פי החלוקה הבאה: מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב (יו"ר); מנכ"ל משרד החקלאות; מנכ"ל משרד התשתיות .מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה; מנכ"ל משרד הפנים; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; ושני נציגי ציבור משק המים, בדומה למשקי תשתית אחרים, מאופיין בין היתר במקטעי ייצור, הולכה וחלוקה. מקטעי ההולכה והחלוקה מאופיינים בתשתית עתירת הון ואין תועלת משקית בבניית תשתית מקבילה לה. זאת, עקב היתרונות לגודל התשתית והיתרונות בניהול המערכת באופן מרוכז על מנת להביא ליעילות מקסימאלית. כלומר, ספק נוסף שיידרש להיכנס .לאותו מקטע יביא לעלויות גבוהות יותר למשק ולא ליעילות רבה יותר במצב יציב לאורך זמן מקטע הייצור, לעומת זאת, מאופיין במתקני ייצור שונים ובכל אחד מהם קיימת תועלת. תועלת ממשית קיימת בעידוד התחרות על מנת להוזיל את עלויות התשומות של המשק. כך, כאשר משק המים נדרש לבחור בין מקורות המים .שישתמש בהם, הוא יבחר בתשומה בעלת העלויות הנמוכות ביותר z zהשלמת הרפורמה במשק המים ובביוב העירוני . מיליארד ש"ח5-משק המים והביוב העירוני מקיף פעילות כלכלית ואספקת שירותים בהיקף שנתי של למעלה מ היא להפריד את פעילות המים והביוב מהפעילות המוניציפאלית2001-תכלית חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א 2010 יולי- סטאטוס מהלך התאגוד ברשויות המקומיות (אלפי תושבים) 198 משק המים האחרת של הרשויות המקומיות, באמצעות הפעלת משק המים והביוב ברשות המקומית על ידי תאגיד נפרד, המנוהל .באופן עצמאי על פי קריטריונים מקצועיים וכמשק כספי סגור ,על מנת לעודד הקמת תאגידי מים וביוב ברשויות ועל מנת לסייע בשיקום תשתיות המים והביוב במגזר העירוני רשויות אשר פועלות להקמת תאגיד מים וביוב זוכות למענקים המחולקים בין שימושי פיתוח הרשות המקומית לבין תאגיד המים והביוב. כמו כן, ניתן סיוע תקציבי הן במענקים והן באשראי ממשלתי לביצוע השקעות שונות במשק .המים והביוב בהתאם לקריטריונים שקופים, מקצועיים ושוויוניים , רשויות מקומיות100- מיליון אזרחים בכ5.5 תאגידי מים וביוב עירוניים המשרתים מעל54 הוקמו2010 עד יולי מכלל התושבים ברשויות החייבות בתאגוד (על פי נתוני הממונה על התאגידים ברשות המים). כמו כן הוקצה90%-כ . מיליארד ש"ח במענקי תאגוד וסיוע לתאגידי מים וביוב2.4-סכום של כ בשל היתרונות הברורים לגודל בניהול התאגיד וכתוצאה מהגדלת מקורות המימון העומדים לרשות התאגיד והגברת , כי על מועצת הרשות2020 , בהחלטה מספר2010 ביולי15 ההשקעות בתחום המים והביוב, קבעה הממשלה ביום הממשלתית לתת עדיפות לתאגידי מים וביוב אזוריים הכוללים מספר רשויות מקומיות וכן לאיחוד תאגידי מים וביוב .קיימים, על פני תאגידי מים וביוב שיש בהם רשות אחת z zהפעולות להתמודדות עם המשבר במשק המים ,בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, קיים מחסור חריף במים. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, גידול האוכלוסייה העלייה ברמת החיים, הצריכה הגבוהה לנוכח מקורות המים המוגבלים ומספר שנות בצורת רצופות, דרדרו את מצבו של משק המים לכדי משבר חמור. סיבות נוספות למשבר משק המים ניתן למצוא בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית .שהוקמה לבחינת משק המים בעקבות המשבר החמור ,כמות המים הניתנת להפקה ממאגרי המים של ישראל מוגבלת. על מנת להימנע מהפקה המסכנת את מקורות המים וכדי להתמודד עם המצב החמור של משק המים בישראל, גיבשה רשות המים תכנית חירום שמטרתה העיקרית לחלץ את משק המים מן המשבר הקשה שהוא מצוי בו. תכנית החירום מתייחסת הן לפעולות הדרושות לטווח השנים הקרוב ). התכנית אומצה על2020 והן להיערכות להבטחת אספקת מים באיכות ובכמות הנדרשת בטווח השנים הבינוני (עד :, להלן עיקריה2008 ביוני1 מיום3533 ידי מועצת הרשות ועל ידי ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מספר הפעולות להגדלת היצע המים 18 התפלת מי ים — התפלת מי ים היא כיום הפתרון העיקרי להתמודדות עם בעיית הידלדלות מקורות המים. ביום מיליון600- קיבלה מועצת רשות המים החלטה להגדיל בהקדם האפשרי את היקף מי הים המותפלים ל2008 במאי מיליון300- כ2010 . במדינת ישראל יסופקו בשנת2020 מיליון מ"ק עד שנת750-מ"ק בשנה, וכן להגדיל את הכמות ל .מ"ק מי ים מותפלים 199 2012-‏2011עיקרי התקציב מלמ"ק לשנה שהקמתו החלה150 כיום פועלת הממשלה להקמת שלושה מתקנים נוספים (מתקן שורק בהיקף של מלמ"ק50- מלמ"ק בשנה; וכן מתקן חדש בגליל המערבי בהיקף של כ100 ; מתקן אשדוד בהיקף של2010 ביולי בשנה, הנמצא בתחילת ההליכים הסטטוטוריים). כמו כן הרשות פועלת לבצע את ההתאמות הנדרשות במערכת הולכת המים הארצית לצורך קליטת המים המותפלים. להלן תכנית רכישת המים המותפלים בהתאם להחלטת :2008 ביוני1 מיום3533 הממשלה מספר השקעות נרחבות במשק הקולחין — מרבית מי הביוב במדינת ישראל עוברים טיהור ומשמשים לאחר מכן להשקיה חקלאית. טיהור מי הביוב מתבצע באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, במתקן מיוחד הממוקם בדרך כלל בסמוך לכל עיר או למספר יישובים (ראה להלן "טיפול בשפכים"). מי הביוב המטוהרים המשמשים להשקיה נקראים קולחין. ישראל ניצול מי שפכים היוצאים ממתקן הטיהור80%-היא המדינה עם שיעור השבת הקולחין הגבוה ביותר בעולם (למעלה מ .)לשימוש חוזר במסגרת תקציב הפיתוח של משק המים, רשות המים מסייעת ליזמים פרטיים בהקמת מפעלים להשבת קולחין .באמצעות מענקי השקעות מיליון ש"ח בהרשאה905-במסגרת החלטת הממשלה על תכנית החירום, הוקצו לרשות המים לפיתוח מפעלי קולחין כ .) ניצול95%- (כ2020 מלמ"ק מי קולחין מושבים בשנת600-, על מנת להגיע לכמות של כ2012-2008 להתחייב בשנים . משקף את המשך ההשקעה על פי המתווה האמור2012-‏2011 תקציב הפיתוח של משק המים בשנים 2013-2009 — תכנית אספקת מי ים מותפלים 200 משק המים הפעולות לעידוד החיסכון במים בהמשך לפעולות להגדלת היצע המים, מבצעת הרשות הממשלתית פעולות רבות לעידוד החיסכון במים ביניהן: מִבצע חלוקה והרכבה של חסכמים במשקי הבית; הגברת מערך ההסברה והדרכת הציבור הרחב לשימוש נכון ולא בזבזני של מים; ומתן תמריצים כלכליים לשימוש יעיל במים, כגון תעריפי מים מעודדי חיסכון (גילום כלל עלויות הפקת ואספקת .)2009 המים בתעריפים ותשלום היטל על צריכת מים עודפת — הופעל בקיץ z zהטיפול בשפכים לאחר השימוש במים השפירים לצרכים השונים (שתייה, רחצה ועוד), מופנים מי השפכים למערכת הביוב. מערכת הביוב מוליכה את השפכים לטיפול במתקן לטיהור שפכים (מט"ש). אחד מחובותיו של תאגיד המים והביוב הוא לטפל בשפכים בהתאם לכללים שנקבעו לכך של ידי גופי הממשלה השונים (ראה תקנות בריאות העם והמים (תקני איכות .)2010-מי קולחין) התש"ע לתאגידי מים וביוב ומועצות אזוריות, אשר אינם מסוגלים לגייס בעצמם את ההון הנדרש על מנת להקים מערכות הולכה וטיפול כאמור, מציעה המדינה סיוע באשראי ובמענקים באמצעות יחידת המנהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות הסיוע ניתן על ידי העמדת אשראי ממשלתי לתאגידי המים והביוב, המועצות האזוריות והרשויות המקומיות.המים .ביו"ש. במקרים מיוחדים, בנוסף לסיוע באשראי, ניתן סיוע במענק בשיעור מסוים מהיקף ההשקעה z zתעריפי המים והביוב תעריף המים הוא המחיר שצרכן המים נדרש לשלם עבור צריכת מ"ק מים. תעריפי המים והביוב שהיו נהוגים לפני לא שיקפו את העלויות הכרוכות באספקתם. תעריפים אלה נקבעו בידי גורמים ממשלתיים שונים, ללא2010 שנת .)קשר לעלותם. אי גילום העלויות כאמור, הביא לצריכת יתר של מוצר זה הנמצא במחסור חמור (כפי שהוסבר לעיל בינואר1 אחת מסמכויות מועצת רשות המים היא לקבוע את תעריפי המים לכלל השימושים. בהתאם לזאת, ביום נכנסו לתוקפם תעריפי המים והביוב החדשים. תעריפים אלה נבנו על בסיס כללים לחישוב העלויות הנורמטיביות2010 .הכרוכות באספקת המים לצרכנים השונים הכללים החדשים הביאו לכך שכל מ"ק מים המסופק לצרכנים השונים בעיר ישקף את עלותו וגרמו לאיחוד התעריפים למשתמשים השונים. כך, הצרכן הביתי, הגינון הציבורי והתעשיין ישלמו אותה העלות למ"ק. על מנת להגיע למחיר .אחיד, הסכימה הממשלה, במסגרת הסכם עם התאחדות התעשיינים, לדרג את עליית התעריף החדה לתעשייה מ"ק לנפש לחודש במחיר נמוך מהמחיר האחיד. דירוג זה נועד להבטיח מנת2.5 כמו כן, נקבע כי הצרכן הביתי יקבל .מים בסיסית לכל צרכן במחיר נמוך 201 2012-‏2011עיקרי התקציב z zהרפורמה במחירי המים לחקלאות , נחתם מסמך עקרונות בין מדינת ישראל לבין התאחדות חקלאי ישראל, לפיו תעריפי המים2006 בנובמבר15 ביום שנתי להתאמה-לצריכה חקלאית ייקבעו על בסיס המחיר הריאלי של עלות המים לחקלאות, בהתבסס על מתווה רב 2006 בדצמבר17 מיום884 מדורגת של תעריפי המים לעלות כאמור. מתווה זה אומץ על ידי הממשלה בהחלטה מספר . קיבלה מועצת רשות המים את המתווה האמור ועדכנה את תעריפי המים בהתאם2010 ביוני20 . ביום06 בהתאם למסמך העקרונות, תינתן תמיכה לחקלאים לצורך השקעות בתחום ייעול השימוש במים. גובה התמיכה יחושב כמכפלה של סכום עליית המחירים למ"ק וכמות צריכת המים החקלאית באותה שנה. התמיכה תינתן בגין כל עליית שנים. החישוב כאמור נעשה לכל התייקרות, וזאת עד שהתעריף יגיע לתעריף היעד שהחקלאים7-5 תעריפים על פני .ישאו בו בסופו של התהליך z zביסוס פעילותה של רשות המים התקבלה בכנסת הצעת חוק בדבר הקמת רשות מים. מטרת ההקמה של2006 במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת , היא לרכז את הסמכויות הניהוליות והרגולטוריות שהיו מצויות אצל גופים2007 בינואר1 הרשות, שהחלה לפעול ביום רבים, בידי גורם ממשלתי יחיד בעל כלים לניהול משק המים בישראל, לשם הסדרתו וכדי לפקח עליו בצורה מקצועית ויעילה. במסגרת זו הועברו לרשות המים גם הסמכויות שניתנו בחקיקה לרשות לשירותים ציבוריים, מים וביוב ולשרי האוצר, הפנים, התשתיות והחקלאות בכל הקשור לקביעת תעריפי מים והיטלי הפקה. יעד מרכזי למשק המים בשנים הוא התאמת היכולת הארגונית של רשות המים לסמכויות שהוענקו לה מתוקף מעמדה כגורם מסדיר מרכזי2012-2011 .במשק המים וגיבוש ראייה רוחבית וארוכת טווח לניהול משק המים 202 מינהל מקרקעי ישראל מינהל מקרקעי ישראל מיליארד ש"ח בכל 5.5-) מסתכמת בכ98 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב מינהל מקרקעי ישראל לשנות הכספים . מיליון ש"ח בכל שנה900- תועמד לרשות המינהל הרשאה להתחייב בגובה של כ2012-2011שנה. בשנים ,1985- לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה8 תקציב מינהל מקרקעי ישראל הוא תקציב של מפעל עסקי כהגדרתו בסעיף .דהיינו תקציב שבו סך ההוצאה אינו יכול לעלות על סך התקבולים לאותה שנת הכספים הצעת תקציב ההוצאות נטו של מינהל מקרקעי ישראל (ללא העברות לבעלים וללא רזרבה להוצאות בגין שיווק בלתי , מיליון ש"ח המיועדים להוצאות שכר206-, מזה כ2012-2011 מיליארד ש"ח בשנים3.2-צפוי מראש) מסתכמת בכ . היתרה מיועדת למימון הוצאות תכנון, פיתוח, פינויים2012 מיליון ש"ח בשנת207- וכ2011 מינהל ואמרכלות בשנת .כלכליים, פדיון זכויות בקרקע, שמירה על הקרקע וכיו"ב . ההעברות למדינה2012-2011 מיליארד ש"ח בשנים2-עודף ההכנסה השנתי המועבר לבעלי הקרקע צפוי לעמוד על כ . מיליון ש"ח600- מיליארד ש"ח בכל אחת מהשנים. ההעברות לקק"ל תסתכמנה ב1.4-ולרשות הפיתוח תסתכמנה בכ 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zיישום הרפורמה במקרקעי ישראל , בדבר רפורמה במקרקעין הוחלט על הקמת רשות מקרקעין2009 במאי12 , מיום123 בהמשך להחלטת ממשלה מספר ממשלתית אשר תנהל את מקרקעי ישראל תוך שינוי במבנה הארגוני של המינהל. בתקציב מינהל מקרקעי ישראל שוריינה רזרבה לתכנית פרישה לעובדים בעקבות השינוי הארגוני ובהתאם להחלטת הממשלה. תכנית הפרישה מותנית .בהקמת הרשות החדשה התמקדות בפעילות הליבה — העברת פעילויות התכנון והפיתוח מהמינהל לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי. במקרים .שבהם תידרש מעורבות ממשלתית, תועבר הפעילות למשרדי הממשלה הרלוונטיים הבעלות בקרקע תועבר לידי חוכרים המחזיקים בחוזי חכירה לדורות בקרקע עירונית למטרת מגורים ותעסוקה, ואשר אין להם חובות עבר למינהל. שינוי מדיניות המקרקעין ייעשה כך שהקצאות חדשות של קרקעות בייעודי מגורים .ותעסוקה תתבצענה בדרך של העברת בעלות ולא בדרך של הענקת זכויות חכירה גם במקומות שאין פרצלציה 203 2012-‏2011עיקרי התקציב .תקצוב הקרן לשטחים פתוחים — תקציב הקרן נגזר מהכנסות המינהל ונקבע בתיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל מכלל הכנסות הרשות באותה שנה. תקציב הקרן מיועד לסיוע במימון1% מקור כספי הקרן בהפרשה בשיעור של שימורם, טיפוחם ופיתוחם של השטחים הפתוחים אשר מחוץ למרחב העירוני הבנוי, לרבות שטחים פתוחים שיש להם .חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות במדינה, פארקים, אזורי נופש ופנאי z zהגברת קצב שיווק הקרקעות בשנים האחרונות חלה עלייה במחירי הקרקעות באזורי ביקוש. אחד היעדים המרכזיים של מינהל מקרקעי ישראל . הוא הגברת קצב שיווק הקרקעות תוך התמקדות בהגברת קצב שיווק הקרקעות למגורים2012-2011 בשנים :במטרה לעמוד ביעדי השיווק שנקבעו, פועל מינהל מקרקעי ישראל במישורים אלו כחלק מהמענה ארוך הטווח לעליית מחירי הדיור, קבעה—הגדלת היצע הקרקע למגורים על ידי הסרת חסמים יחידות דיור בשנה. עם זאת, קידומם של35,000 יעד שיווק של2009 במאי12 מיום123 החלטת הממשלה מספר פרויקטים למגורים מעוכב לא אחת בשל חסמים שונים. על מנת לאפשר עמידה ביעד השיווק החליטה הממשלה על מספר מנגנונים להסרת חסמי שיווק ותכנון, ביניהם הקמת צוות להסרת חסמים שבראשו יעמוד ראש הממשלה. הצוות .יכריע בסוגיות שונות בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר תיקון חוק סילוק פולשים — תיקון חוק סילוק פולשים יאפשר למינהל להפעיל את הכלים הקבועים בחוק כלפי כל ,חוכר שחוזה החכירה שלו בא לסיומו וכך לממש את ייעוד הקרקע שנקבע על ידי הרשויות הסטטוטוריות. כמו כן 969 על מנת לעודד מחזיקים להשיב קרקע שייעודה שונה, נבחנת בימים אלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר .העוסקת בפיצויים לחוכר שהשיב את הקרקע z zהסדרת התיישבות הבדואים בנושא דוח ועדת גולדברג. ההחלטה קבעה כי4411 אישרה ממשלת ישראל את החלטה מספר2009 בינואר18 ביום ימונה צוות יישום ויישוב הסתייגויות והוא יגיש לממשלה מתווה מפורט להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. בימים אלו מסכם צוות היישום את מסקנותיו. תקציב העברה לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב יתוגבר בעקבות :האצת הליך ההסדרה והמלצות צוות היישום לדו"ח גולדברג. התקציב כולל שני תחומים מרכזיים ;העברת תקציבי תכנון ופיתוח תשתיות ביישובי הבדואים בנגב .תקציב הסדרת תביעות ופיצויים בגין מבנים תקציב ההסדרה מיועד לפיתוח קרקעות בנגב, הסדרי תביעות בעלּות ופיצויי מחוברים במסגרת הסדרת התיישבות .הבדואים בנגב z zהגדלת היצע הקרקע למגורים .22.4%- עלו מחירי הדירות ב2009 בשנים האחרונות חלה עלייה מתמשכת במחירי הדיור בעיקר במרכז הארץ. בשנת .עליית המחירים נובעת, בין היתר, ממחסור בקרקע זמינה ובתכניות מפורטות ומאושרות למגורים 204 מינהל מקרקעי ישראל ממשלתיים-קידומם של פרויקטים למגורים מעוכב לא אחת בשל חסמים שונים, לרבות חסמים בירוקרטיים פנים .וחסמים תכנוניים על מנת להגדיל את היצע הקרקע למגורים פועלת הממשלה להסרת החסמים השונים המעכבים את קידומם של החליטה הממשלה על הגדלת היצע הקרקע2010 ביולי15 פרויקטים למגורים, לרבות שינויים במדיניות התכנון. ביום למגורים. במסגרת זו נקבעו יעדים כמותיים לאישור תכניות על ידי מוסדות התכנון בחלוקה גיאוגרפית. היעד הכמותי אלף יחידות דיור, בחלוקה למחוזות התכנון, במטרה לבלום את עליית60 לאישור תכניות מפורטות למגורים נקבע על המחירים במרכז הארץ מצד אחד ולאפשר תשתית נאותה למגורים בפריפריה מצד אחר. כמו כן, הממשלה החליטה על . החלטה זו קבעה כי משרדי הממשלה לא ייזמו או יקדמו2009 באוגוסט24 מיום3979 ביטול החלטת ממשלה מספר תכניות חדשות שמטרתן שינוי ייעוד של קרקע שאינה מיועדת לצורכי פיתוח לייעוד מגורים ולייעודי תעסוקה במחוז . כמו כן, ההחלטה קבעה כי נציגי הממשלה במוסדות התכנון לא יקדמו תכניות חדשות2012-2009 המרכז בשנים . ביטול ההחלטה2012-2009 שמטרתן שינויי ייעוד של קרקע לייעוד מגורים ולייעוד תעסוקה במחוז מרכז בשנים .יאפשר למוסדות התכנון להגדיל את היצע הקרקע המתוכננת באזורי הביקוש 205 2012-‏2011עיקרי התקציב הוצאות מרכזיות אחרות .הוצאות מרכזיות נוספות הנוגסות נתח ניכר מתקציב המדינה הן ההוצאות לריבית וההוצאות לגמלאות ופיצויים מההוצאה13.5%-, כ2012 מיליארד ש"ח בשנת38.6 ועל2011 מיליארד ש"ח בשנת36.8 הוצאות הריבית עומדות על התקציבית בשנים אלו. הגידול המתון בסך החוב הממשלתי (וירידה ביחס החוב מהתוצר) והירידה בעלויות גיוס החוב .(הנובעת מהשיפור העקבי באמינותה הפיסקאלית של ישראל) אפשרו את צמצום חלקן של ההוצאות לריבית בתקציב בדומה לריסון הוצאות משרד הביטחון, צמצום חלקן של הוצאות הריבית מאפשר פינוי מקורות לצרכים תקציביים .שונים, בהתאם לסדר העדיפויות של הממשלה 4.4% ,2012 מיליארד ש"ח בשנת13.5 ועל2011 מיליארד ש"ח בשנת11.9 ההוצאות לגמלאות ופיצויים עומדות על בהתאמה מסך ההוצאה התקציבית. הגידול בחלקן של ההוצאות לגמלאות ולפיצויים מתוך סך התקציב4.8%-ו בשנים אלה ממשיך את מגמת הגידול שנרשמה בשנים האחרונות. הגידול בתקציב זה נובע מגידול במספר הגמלאים .פעמיות שניתנו לבסיס הקצבה של גמלאים אלו-המבוטחים בפנסיה תקציבית, כמו גם מתוספות חד הוצאות לגמלאות ופיצויים ולריבית בתקציב המדינה לשנות הכספים 2012-2011 במחירים שוטפים, במיליארדי ש"ח שנה2011 2012 גמלאות ופיצויים11.9 13.5 תשלום ריבית36.8 38.6 206 תקציב הגִמלאות והפיצויים תקציב הגִמלאות והפיצויים מיליארד ש"ח 12.54-) מסתכמת בכ12 (סעיף 2012-2011הצעת תקציב הגמלאות והפיצויים לשנות הכספים 2012 מיליארד ש"ח בשנת 13.53- וכ2011 מיליארד ש"ח בשנת 11.88- מיליארד ש"ח בהתאמה, מהם כ14.19-וכ . בהוצאה מותנית בהכנסה2012 מיליון ש"ח בשנת 663.3- וכ2011 מיליון ש"ח בשנת 657.4-בהוצאה נטו, וכ בסעיף זה מתוקצבים תשלומי הקצבאות בהסדרי הפנסיה התקציבית המשולמים מאוצר המדינה בהתאם להוראות הדין ולהסדרים עם תאגידים שהוקמו בחוק ועם חברות ממשלתיות. בדיקת הזכאות ואישור גובה הגִמלה נעשים על .ידי מנהלת הגמלאות באגף החשב הכללי לעניין הגמלאים ועובדי מדינה פעילים, לרבות משרתי הקבע, שוטרים, סוהרים ועובדי הוראה, החבות האקטוארית מיליארד ש"ח בערך הנוכחי. חבות זו היא החבות451- על כ2009 החשבונאית של המדינה בגינם עמדה בסוף שנת . החבות המלאה, הכוללת זכויות העתידות להיצבר בגין2009 בדצמבר31 היחסית בהתאם לזכויות שנצברו עד ליום . מיליארד ש"ח560-האוכלוסיות האמורות, מוערכת בכ מתוקצבים בסעיף הגמלאות, מלבד תשלומי הפנסיה התקציבית גם הנושאים הבאים: סיוע ממשלתי2005 החל משנת 1981- לחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (ביטוח), התשמ"א1'לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר לפי פרק ז (להלן 'חוק הביטוח'), מימון התחייבות המדינה בגין העלאת גיל הפרישה מעבודה וסיוע ממשלתי לקרנות הפנסיה .הוותיקות שאינן נמנות על קרנות הפנסיה שבהסדר, בשל הקטנת היקף אגרות החוב המיועדות ) מספר מקבלי הגמלאות ממִנהלת הגמלאות (גמלאים ושארים , ללא מערכת הביטחון, שוטרים וסוהרים2009-1999בשנים 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 1999 91,147 90,209 87,683 82,519 81,019 75,252 72,348 68,425 65,408 62,714 60,749 גמלאים ושארים. גמלאים אלה פורשים הן מתוקף הגעה לגיל3,000-מהנתונים ניתן לראות גידול שנתי ממוצע של כ ,פרישה והן מתוקף פרישה מוקדמת, כפי שהיא מתאפשרת על ידי חוק שירות המדינה גמלאות. לגבי עובדי ההוראה מותרת מדי שנה מכסת פרישה מוקדמת. פורשים אלה, המנויים על האוכלוסייה שלעיל, מגדילים את מספר הפורשים .)מעבר לפורשים בפרישה טבעית. גורם נוסף התורם להגדלת פרישות עובדים הוא תכניות פרישה (ממוקדות ורוחביות לערך. בשנה זו צפוי גם שיא2036 הגידול השנתי הממוצע צפוי להישאר על כנו בשנים הקרובות ולהגיע לשיא בשנת .ההוצאה על תשלומי גמלאות פנסיה תקציבית לעובדי מדינה ולעובדי הוראה 207 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011דגשים לשנות הכספים z zמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת נחתם הסכם בין הממשלה, הרשויות המקומיות, האוניברסיטאות ותאגידים נוספים לבין הסתדרות1999 בחודש מארס העובדים הכללית החדשה לפיו עובדים חדשים בשירות הממשלתי והציבורי יבוטחו בפנסיה צוברת במקום בפנסיה , נחתם הסכם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין מרכז2001 התקציבית שהייתה נהוגה עד אז. בחודש יולי עובדים חדשים ברשויות המקומיות2001 בנובמבר1 השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות, אשר קבע כי החל מיום , תוקן חוק הגמלאות, כך שניתן יהיה ליישם את2002 יבוטחו בפנסיה צוברת. בחוק ההסדרים במשק המדינה לשנת .2004 באפריל1 גם לגבי עובדי המדינה. יישום ההסכם החל ביום1999 ההסכם שנחתם במארס תוקן חוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. לפי תיקון1999 במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת החוק בוטלה הזכאות לגמלאות מאוצר המדינה של נשיא המדינה, חברי כנסת, שרים, שופטים, דיינים, קאדים, רבנים . על פי תיקון החוק1998 במאי15 ראשיים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ומשנהו, שהחלו בכהונתם לאחר יום .זכויותיהם לגמלאות יבוטחו במסגרת קרן פנסיה או קופת גמל לפי בחירתם , ייקלטו2004 בינואר1 החליטה הממשלה כי חיילים אשר התחייבו לשירות הקבע החל מיום2003 בספטמבר15 ביום .2004 למסלול של פנסיה צוברת, החלטה שנקבעה כחוק בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים z zהצמדת גמלאות הפנסיה התקציבית למדד המחירים לצרכן 2010- התקבל בכנסת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים2009 ביולי14 ביום . פרק ח' לחוק האמור כולל תיקוני חקיקה לחוק הגמלאות. עיקרו של הפרק הוא שינוי שיטת2009-, התשס"ט2009 עדכון המשכורת הקובעת, כך שהמשכורת הקובעת תעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השיטה האמורה החליפה את השיטה שנהגה לפי חוק הגמלאות עד לאותו מועד, ולפיה הקצבה תעודכן בהתאם לשינויים במשכורת הקובעת של עובד פעיל בדרגתו של הגמלאי ערב פרישתו. כמו .א לחוק הגמלאות מספר תוספות לקצבה והן תשולמנה באופן שפורט באותו סעיף9 כן נקבעו בסעיף z zהסדר קרנות הפנסיה הוותיקות על2003 במארס25 לנוכח הגירעונות האקטואריים בקרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות החליטה הממשלה ביום .גיבוש תכנית הבראה לקרנות הגירעוניות, במסגרתה יינתן סיוע ממשלתי בהיקפים כספיים חסרי תקדים לחוק הביטוח במסגרת התכנית להבראת קרנות הפנסיה הוותיקות1 ' חוקקה הכנסת את פרק ז2003 במאי29 ביום הגירעוניות. התכנית נועדה, כאמור, לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה, כדי להביאן לאיזון אקטוארי מיליארד ש"ח במחירי ינואר78.3 באמצעות שינויים בזכויות ובחובות העמיתים ותוך מתן סיוע ממשלתי בסך של 208 תקציב הגִמלאות והפיצויים מיליארד131.4 , והוא שקול לסיוע של4% . סכום הסיוע הממשלתי צמוד למדד ונושא ריבית שנתית ריאלית של2003 2.17 צפוי הסיוע הישיר לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר לעמוד על2012-2011 . בשנים2012 ש"ח במחירי ינואר מסך ההוצאה נטו24.4%- וכ18.3%- מיליארד ש"ח בהתאמה. סכומים אלה מהווים בהתאמה כ3.3 מיליארד ש"ח ועל .בסעיף הגמלאות והפיצויים הסדר קרנות הפנסיה החזיר את הוודאות לעמיתי קרנות הפנסיה, הבטיח התנהלות ראויה בקרנות ושיקם את האמון .במערכת החיסכון הפנסיוני בישראל 209 2012-‏2011עיקרי התקציב תשלום החובות מיליארד ש"ח מיועדים 85- מיליארד ש"ח. מזה כ122- מסתכמים בכ2011סעיפי תשלום החובות בתקציב בשנת . מיליארד ש"ח מיועדים לתשלומי ריבית37-לתשלומי קרן וכ מיליארד ש"ח מיועדים 90- מיליארד ש"ח. מזה כ129- מסתכמים בכ2012סעיפי תשלום החובות בתקציב בשנת . מיליארד ש"ח לתשלומי ריבית39-לתשלומי קרן וכ 2012-2011דגשים לשנות המסים z z מיליארד ש"ח לפירעון חובות הפנים, מזה110- תוקצב סכום בהיקף של כ2011 פירעון חובות הפנים — בשנת . מיליארד ש"ח לתשלומי ריבית31- מיליארד ש"ח מיועדים לתשלום החזרי קרן וכ79-כ מיליארד ש"ח מיועדים82- מיליארד ש"ח לפירעון חובות הפנים, מזה כ113- תוקצב סכום בהיקף של כ2012 בשנת . מיליארד ש"ח לתשלומי ריבית31-לתשלום החזרי קרן וכ רוב התשלום לפירעון חובות הפנים מועבר ישירות לציבור, כפדיון של פיקדונות בנקאיים ופדיון של איגרות חוב מיועדות (איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות בעלות תשואה מובטחת, המונפקות לקרנות הפנסיה ולחברות ,הביטוח מתוקף ההסכמים שנחתמו עמן) ואיגרות חוב סחירות המוחזקות בידי קופות הגמל, קרנות הפנסיה 16- מיליארד ש"ח ו15-חברות הביטוח, קרנות ההשתלמות, הבנקים, חברות ואנשים פרטיים. סכום בהיקף של כ , בהתאמה. ללא התשלומים למוסד לביטוח לאומי2012-‏2011 מיליארד ש"ח ישולם למוסד לביטוח לאומי בשנים מיליארד ש"ח71-יקטן פירעון חובות הפנים ויהיה כדלקמן: תשלומי הקרן בגין מלוות הפנים יעמדו על סכום של כ . תשלומי הריבית (ללא תשלומי הריבית למוסד לביטוח לאומי), יעמדו2012 מיליארד ש"ח בשנת73- וכ2011 בשנת .2012-‏2011 מיליארד ש"ח בכל אחת מן השנים24-על סכום של כ z z מיליארד6- מיליארד ש"ח, מזה כ12- צפוי להסתכם בכ2011 פירעון חובות חו"ל — החזר החובות בחו"ל בשנת צפוי2012 מיליארד ש"ח לתשלומי ריבית. החזר החובות בחו"ל בשנת6-ש"ח מיועדים לתשלום החזרי קרן וכ מיליארד ש"ח לתשלומי7- מיליארד ש"ח מיועדים לתשלום החזרי קרן וכ9- מיליארד ש"ח, מזה כ16-להסתכם, בכ ממשלתיים ומלווה-ריבית. התשלומים לחובות חו"ל כוללים פדיונות של מלוות מבנקים בארץ ובחו"ל, מלוות בין העצמאות והפיתוח (גיוס הון לא סחיר בחו"ל, בעיקר ממשקיעים פרטיים באמצעות ארגון ה"בונדס"). בנוסף לכך, החזרי חובות החוץ כוללים תשלומים בגין ההלוואות שנלקחו על ידי ממשלת ישראל באמצעות ערבויות של .1998-1993 ממשלת ארצות הברית בשנים נחתם הסכם נוסף בין ממשלת ארצות הברית וממשלת ישראל בדבר מתן ערבויות לגיוס הון על ידי2003 בשנת , עם אופציה להארכה בשנה נוספת. בשנת2005-‏2003 מיליארד דולר לשנים9-מדינת ישראל בהיקף כולל של כ אישר הממשל האמריקני את הארכתה של התכנית בשנתיים, ולאחר מגעים נוספים שניהל עמו משרד2006 210 תשלום חובות , הנפיקה ישראל במסגרת התכנית איגרות בסך2010 האוצר, הוארכה התכנית בשלוש שנים נוספות. נכון לאוגוסט .2012 מיליארד דולר עד לשנת3.8 מיליארד דולר בערבות ממשלת ארצות הברית ונותר לשימוש סכום בסך4.1 . החזרי קרן בגין ההלוואות שיילקחו באמצעות הערבויות2004 ההנפקה האחרונה במסגרת התכנית בוצעה בשנת .2023 , יתחילו בשנת2003 על פי ההסכם האמור משנת 1995 לאומיים. מאז- החלה ממשלת ישראל בגיוסים עצמיים של איגרות חוב סחירות בשווקים הבין1995 בשנת לאומיות בשלושת שוקי ההון המרכזיים: בשוק האמריקני, בשוק האירו- הנפקות בין13 בוצעו2010 ועד מארס מיליארד יין. הצעות התקציב20- מיליארד אירו ו3.05 , מיליארד דולר4.95-ובשוק היפני. גיוסים אלו הסתכמו ב . כוללות תשלומי קרן וריבית בגין הנפקות אלו2012-‏2011 לשנים z z אומדן הסובסידיה הגלומה בתשלומי הריבית — סך אומדן הסובסידיה הגלומה בתשלומי הריבית לקרנות , מיליארד ש"ח בהתאמה. מזה1.6- מיליארד ש"ח, ובכ1.7-, מוערך בכ2012-2011 הפנסיה ולחברות הביטוח בשנים 2012-2011 אומדן הסובסידיה הגלומה בתשלומי הריבית העתידיים בגין הנפקות העבר לקרנות הפנסיה בשנים מיליארד ש"ח בהתאמה. אומדן הסובסידיה הגלומה בתשלומי הריבית העתידיים1.3- מיליארד ש"ח, וכ1.4-הוא כ . מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים300- הוא כ2012-2011 בגין הנפקות העבר לחברות הביטוח בשנים אומדן הסובסידיה הגלומה בתשלומי הריבית על אגרות החוב לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח נערך בהנחה . לצורך הבדיקה נערכה השוואה בין תשֹּואָה זו4% שהתשואה על אגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך היא הופסקה הנפקתן של אִגרות1992 לבין התשואה המובטחת לקרנות הפנסיה על סך החוב המונפק עד היום. בשנת חיים צמוד). המדינה מחויבת למעשה- אגרות חוב ח"ץ- החוב המיועדות בגין פוליסות ביטוח חדשות (להלן להמשיך ולהנפיק עבור חברות הביטוח אגרות חוב ח"ץ להשקעת כספי הפרמיות המשולמות על פוליסות ביטוח וחלק קטן מכספי הפרמיות שישולמו על פי פוליסות שנחתמו1990 חיים (המשולבות בחיסכון) שנחתמו עד לסוף .1991 בשנת 4%-יצוין כי הקרנות שמנהל בנק ישראל עבור חברות הביטוח במסגרת הסכמי ח"ץ, המניבות תשואה הנמוכה מ .לא נכללו בחישוב האומדן, משום שאין בהן סובסידיה z z האחריות הפיסקאלית שנקטה הממשלה בשנים האחרונות הובילה לירידה בחוב ובגרעון הממשלתי כשיעור מהתוצר ולירידה בעלויות גיוס החוב. בהתאם חל קיטון בתשלומי הריבית אשר הוביל לצמצום חלקן של הוצאות .הריבית מהתקציב, ואפשר פינוי מקורות לנושאים אחרים בסדר העדיפויות של הממשלה 211 2012-‏2011עיקרי התקציב ההוצאה לריבית כאחוז מסך ההוצאה התקציבית 2012-2005 2012-‏2011עיקרי התקציב חלק ד הכנסות המדינה ממסים 215 2012-‏2011עיקרי התקציב תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים 2012-2011 ,, בהשפעת המשבר העולמי, הואט קצב הצמיחה בישראל וגם שוק ההון סבל מירידות חדות. כתוצאה מכך2008 בשנת חלה ירידה חדה בגביית המסים. במחצית2009 עד לסוף המחצית הראשונה של שנת2008 במחצית השנייה של שנת .2012-2010 בשנים3.5% התאושש המשק, ולפי התחזית הוא ימשיך לצמוח בקצב העולה על2009 השנייה של שנת .הצמיחה המחודשת צפויה להביא לעלייה מהירה בגביית המסים בהתאמה בתוצר המקומי הגולמי4.0%- ו3.8% מניחה עלייה ריאלית בשיעור של2012-2011 תחזית ההכנסות לשנים מיליארד ש"ח, כתוצאה2.4- בהתאמה במחירי התוצר והגדלת מס נטו, הנאמדת בכ2.2%- ו2.8% (התמ"ג), עלייה של 2011 מיליארד ש"ח בשנת0.5 משינויי חקיקה. עוד מניחה התחזית שתכנית ההתייעלות של רשות המסים תניב .2012 ומיליארד ש"ח נוספים בשנת 103.5 : מיליארד ש"ח, לפי הפירוט הבא213.5- יסתכמו הכנסות המדינה ממסים על פי התחזית, בכ2011 בשנת מיליארד ש"ח5.4- מיליארד ש"ח מסים עקיפים (ללא מע"מ על הייבוא הביטחוני) ו104.6 ,מיליארד ש"ח מסים ישירים 6.9% ). סכום זה מהווה עלייה ריאלית (בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן) של5 ופירוט בלוח1 אגרות (ראה לוח .2010 לעומת אומדן הגבייה לשנת 111.8 : מיליארד ש"ח, לפי הפירוט הבא232.3- יסתכמו הכנסות המדינה ממסים, על פי התחזית, בכ2012 בשנת מיליארד ש"ח5.7- מיליארד ש"ח מסים עקיפים (ללא מע"מ על הייבוא הביטחוני) ו114.8 ,מיליארד ש"ח מסים ישירים לעומת תחזית הגבייה לשנת6.4% אגרות. סכום זה מהווה עלייה ריאלית (בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן) של .2011 מיליארד ש"ח לגביית0.1-, וכ2010 לעומת שנת2011 מיליארד ש"ח לגביית המסים בשנת2.3-שינויי החקיקה יוסיפו כ מיליארד ש"ח2.4-, שינויי החקיקה יגדילו את הגבייה בכ2010 , כך שלעומת שנת2011 לעומת שנת2012 המסים בשנת 4.6 מיליארד ש"ח, אשר אושרו בכנסת, ומהעלאת מס מוצעת של2.2 . סכום זה מורכב מהפחתות מס נטו של2012 בשנת .1992-מיליארד ש"ח, המוגשת לאישור הכנסת כדי לעמוד בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב בהתאמה. בהתחשב6.4%- ו5.7% בשיעור ריאלי של2012-2011 בניכוי שינויי החקיקה יגדלו ההכנסות ממסים בשנים .1.55-בשיעור הצמיחה בשנים אלו, גמישות המסים ביחס לתוצר תעמוד על כ תסתכם השפעתם נטו של שינויי החקיקה על נטל המס הממשלתי (שהוא משקל סך הכנסות המדינה2012-2010 בשנים , שבהן שינויי2009-2003 תוצר. שנים אלו הן חריגות, שכן הן עומדות בין השנים0.5% ממסים בתמ"ג) בהגדלה של 216 2012-‏2011תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים , שבהן צפויה הפחתת2016-2013 תוצר, ובין השנים3.7% החקיקה הקטינו את נטל המס הממשלתי בהיקף מצטבר של 4.7%- יקטינו אפוא את נטל המס הממשלתי בכ2016-2003 תוצר. סך שינויי החקיקה בשנים1.5%-מסים נוספת של כ . תוצר5.2%- תוצר, כך שנטל המס הכולל יקטן בכ0.5%-תוצר. באותה תקופה נטל הביטוח הלאומי יקטן בכ וירידה חדה2009 תוצר לעומת השפל בשנת2.1% , עלייה של2012 בשנת25.3%-נטל המס הממשלתי צפוי לעמוד על כ שינויי החקיקה יסתכמו בהפחתת מסים2012-2008 . כיוון שבשנים2007 תוצר לעומת השיא הקודם בשנת2.5%-של כ צפוי להיות עדיין2012 , הרי שבניכוי שינויי החקיקה, נטל המס בשנת2007 תוצר לעומת שנת0.5%-מצטברת נטו של כ . תוצר2%- בכ2007 נמוך מרמתו בשנת בשנים הבאות ימשיך משרד האוצר להפעיל מדיניות פיסקאלית בעלת שני יעדים: עידוד הצמיחה ושמירה על משמעת פיסקאלית. הדבר יתבטא, בין היתר, בהפחתה נוספת במס על העבודה ובמס חברות במטרה לעודד עבודה ויזמות. בסוף , המס הישיר השולי המרבי על יחידים (מס הכנסה, דמי הביטוח הלאומי ומס2016 התהליך, שצפוי להסתיים בשנת .18% ומס החברות יעמוד על39% הבריאות) יעמוד על 217 2012-‏2011עיקרי התקציב 1לוח *2012-2009הכנסות המדינה ממסים בשנים )(במיליוני ש"ח, במחירים שוטפים שנה הכול-סך מסים ישירים מסים עקיפים אגרות 2009 177,507 86,396 86,591 4,520 אומדן2010 195,000 95,000 94,900 5,100 תחזית2011 213,500 103,500 104,600 5,400 תחזית2012 232,300 111,800 114,800 5,700 מקור: מינהל הכנסות המדינה .* לא כולל מע"מ על הייבוא הביטחוני 2לוח *2012-2009הכנסות המדינה ממסים בשנים )(באחוזים מהתמ"ג שנה הכול-סך מסים ישירים מסים עקיפים אגרות 2009 23.2 11.3 11.3 0.6 אומדן2010 24.1 11.7 11.7 0.6 תחזית2011 24.7 12.0 12.1 0.6 תחזית2012 25.3 12.2 12.5 0.6 2002-1992 ממוצע 28.5 15.5 12.3 0.7 2010-2003 ממוצע 26.0 13.7 11.5 0.7 2012-2011 ממוצע 25.0 12.1 12.3 0.6 מקור: מינהל הכנסות המדינה .* לא כולל מע"מ על הייבוא הביטחוני 218 2012-‏2011תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים 2012-2011תחזית ההכנסות ממסים לשנות הכספים מיליארד ש"ח. על בסיס תחזית195.0- יסתכמו הכנסות המדינה ממסים בכ2010 על פי התחזית המעודכנת, בשנת מיליארד ש"ח בגין גידול נומינלי בבסיס המס (עיקר העלייה צפויה להתרחש במס חברות15.7-מעודכנת זו יש להוסיף כ מיליארד ש"ח כתוצאה מתכנית ההתייעלות0.5- מיליארד ש"ח כתוצאה משינויי חקיקה וכ2.3 ,)ובניכויים משוק ההון . מיליארד ש"ח213.5 היא2011 של רשות המסים. בהתאם לחישוב זה, תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת 3לוח 2011תחזית הכנסות המדינה ממסים בשנת )(במיליארד ש"ח סך הכול מסים ישירים מסים עקיפים אגרות 2010 אומדן הגבייה בשנת195,000 95,000 94,900 5,100 )שינויים בבסיסי המס (צמיחה15,700 8,960 6,440 300 2011 שינויי חקיקה בשנת2,300 -460 2,760 0 שינוי שיטת הדיווח והגבייה של מע"מ500 0 500 0 2011 תחזית הגבייה לשנת213,500 103,500 104,600 5,400 מקור: מינהל הכנסות המדינה , עיקר2011 מיליארד ש"ח בגין גידול נומינלי בבסיס המס (בדומה לשנת17.7- יש להוסיף כ2011 על בסיס התחזית לשנת מיליארד ש"ח כתוצאה משינויי חקיקה וכמיליארד0.1 ,)העלייה צפויה להתרחש במס חברות ובניכויים משוק ההון 2012 ש"ח כתוצאה מתכנית ההתייעלות של רשות המסים. בהתאם לחישוב זה, תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת . מיליארד ש"ח232.3 היא 4לוח 2012תחזית הכנסות המדינה ממסים בשנת )(במיליארד ש"ח סך הכול מסים ישירים מסים עקיפים אגרות 2011 תחזית הגבייה בשנת213,500 103,500 104,600 5,400 )שינויים בבסיסי המס (צמיחה17,690 10,250 7,140 300 2012 שינויי חקיקה בשנת110 -1,950 2,060 0 שינוי שיטת הדיווח והגבייה של מע"מ1,000 0 1,000 0 2012 תחזית הגבייה לשנת232,300 111,800 114,800 5,700 מקור : מינהל הכנסות המדינה .6 שינויי החקיקה מפורטים בלוח 219 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011תחזית ההכנסות ממסים ישירים לשנות הכספים 2011שנת לעומת הגבייה6.3%- מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של כ103.5- נאמדת בכ2011 תחזית ההכנסות ממסים ישירים לשנת , לעומת תחזית הגבייה המעודכנת לשנת2011 ). השינוי בהכנסות החזויות ממסים ישירים בשנת5 (ראה לוח2010 בשנת מיליארד ש"ח ומתרומת השינוי בבסיסי המס (הצמיחה), אשר צפויה להסתכם0.5-, נובע מאובדן גבייה בסך כ2010 : מיליארד ש"ח לפי הפירוט הבא9.0-בכ , ואילו מספר המועסקים הישראלים3.6%-מסי שכר — השכר הממוצע למשרת שכיר צפוי לגדול בשיעור נומינלי של כ . מיליארד ש"ח בגבייה3.5 . העלייה בשכר צפויה להביא לתוספת של5.6%-, כך שהשכר הממוצע צפוי לגדול בכ2%-בכ . מיליארד ש"ח כתוצאה מהגידול הנומינלי ברווחיות המגזר העסקי4.9-חברות ועצמאים — צפויה תוספת גבייה של כ . מיליארד ש"ח כתוצאה מביצועי שוק ההון0.4-ניכויים משוק ההון — צפויה תוספת של כ . מיליארד ש"ח כתוצאה מעלייה בשווי העסקאות בשוק הנדל"ן0.2-מסי נדל"ן — צפויה תוספת של כ 2012שנת לעומת הגבייה5.7%- מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של כ111.8- נאמדת בכ2012 תחזית ההכנסות ממסים ישירים לשנת ,2011 , לעומת תחזית הגבייה לשנת2012 ). השינוי בהכנסות החזויות ממסים ישירים בשנת5 (ראה לוח2011 בשנת 10.2- מיליארד ש"ח ומתרומת השינוי בבסיסי המס (הצמיחה), אשר צפויה להסתכם בכ1.9-נובע מאובדן גבייה בסך כ :מיליארד ש"ח לפי הפירוט הבא , ואילו מספר המועסקים הישראלים3.6%-מסי שכר — השכר הממוצע למשרת שכיר צפוי לגדול בשיעור נומינלי של כ מיליארד ש"ח3.9 . העלייה בשכר צפויה להביא לתוספת של5.6%-, כך שהשכר הממוצע צפוי לגדול בכ2%-— בכ .בגבייה . מיליארד ש"ח כתוצאה מהגידול הנומינלי ברווחיות המגזר העסקי5.5-חברות ועצמאים — צפויה תוספת גבייה של כ . מיליארד ש"ח, כתוצאה מביצועי שוק ההון0.5-ניכויים משוק ההון — צפויה תוספת של כ . מיליארד ש"ח כתוצאה מעלייה בשווי העסקאות בשוק הנדל"ן0.3-מסי נדל"ן — צפויה תוספת של כ 220 2012-‏2011תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים 2012-2011תחזית ההכנסות ממסים עקיפים לשנות הכספים 2011שנת לעומת שנת7.6%- מיליארד ש"ח, גידול ריאלי של כ104.6- נאמדת בכ2011 תחזית ההכנסות ממסים עקיפים לשנת 0.5 מיליארד ש"ח. תכנית ההתייעלות של רשות המסים תוסיף2.8-. שינויי החקיקה יגדילו את הגבייה בכ2010 : מיליארד ש"ח לפי הפירוט הבא6.4-מיליארד ש"ח, ואילו השינוי בבסיס המס צפוי להוביל לגידול של כ מס ערך מוסף — בסיס המס הוא הצריכה (הצריכה הפרטית וקניות של המגזר הציבורי) בתוספת מכירות של דירות . מיליארד ש"ח4.2-, שהם תוספת גבייה של כ6.7%-חדשות. הגידול הנומינלי בבסיס זה צפוי להיות כ , כך7.3%-מסי ייבוא — גביית מס הקנייה תלויה בעיקר בייבוא מכוניות. הגידול הנומינלי בבסיס המס צפוי להיות כ . מיליארד ש"ח1.2-שהגבייה תגדל בכ ., שהם תוספת גבייה של כמיליארד ש"ח6.5%-מסים מקומיים — בסיסי מסים אלה צפויים לגדול בכ 2012שנת לעומת שנת7.3%- מיליארד ש"ח, גידול ריאלי של כ114.8- נאמדת בכ2012 תחזית ההכנסות ממסים עקיפים לשנת מיליארד ש"ח. תכנית ההתייעלות של רשות המסים תוסיף מיליארד2.1-. שינויי החקיקה יגדילו את הגבייה בכ2011 : מיליארד ש"ח, לפי הפירוט הבא7.1-ש"ח ואילו השינוי בבסיס המס צפוי להוביל לגידול של כ מס ערך מוסף — בסיס המס הוא הצריכה (הצריכה הפרטית וקניות של המגזר הציבורי) בתוספת מכירות של דירות . מיליארד ש"ח4.5-, שהם תוספת גבייה של כ6.6%-חדשות. הגידול הנומינלי בבסיס זה צפוי להיות כ , כך8%-מסי ייבוא — גביית מס הקנייה תלויה בעיקר בייבוא מכוניות. הגידול הנומינלי בבסיס המס צפוי להיות כ . מיליארד ש"ח1.5-שהגבייה תגדל בכ . מיליארד ש"ח1.1-, שהם תוספת גבייה של כ5.7%-מסים מקומיים — בסיסי מסים אלה צפויים לגדול בכ 2012-2011תחזית ההכנסות מאגרות לשנות הכספים . מיליארד ש"ח בהתאמה5.7- מיליארד ש"ח וב5.3- יסתכמו בכ2012-2011 ההכנסות מאַגרות משרדי ממשלה בשנים . מיליארד ש"ח כל שנה בגין הרחבת הפעילות0.3-התחזית מגלמת תוספת גבייה של כ 221 2012-‏2011עיקרי התקציב 5לוח *2012-2009הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי חובה )(במיליוני ש"ח ובאחוזים 2009 2010 2011 2012אחוז השינוי הריאלי **לעומת השנה הקודמת גבייה בפועל תחזית מעודכנת תחזית תחזית 2011 2012 )ג+ב+סך הכול (א177,507 195,000 213,500 232,300 6.9 6.4 )1+2+3+4(א. מסים ישירים 86,396 95,000 103,500 111,800 6.3 5.7 . מס הכנסה1 72,401 79,600 87,400 94,700 7.2 6.0 שכירים32,474 34,500 36,900 38,000 4.4 0.7 חברות21,111 25,000 28,500 33,500 11.3 15.0 עצמאים8,199 8,500 9,300 9,600 6.8 1.0 מנהלי חברות8,310 8,800 9,500 9,900 5.4 1.9 ניכויים משוק ההון2,307 2,800 3,200 3,700 11.6 13.1 . מסים על הוצאות שכר2 9,890 10,300 10,700 11,400 1.4 4.2 מס מעסיקים300 300 200 100 -34.9 -51.1 מע"מ מלכ"ר7,500 7,800 8,200 8,700 2.6 3.8 מע"מ פיננסי2,090 2,200 2,300 2,600 2.0 10.6 . מסי נדל"ן3 4,740 5,780 6,100 6,400 3.0 2.6 מס רכוש45 40 - - - - מס רכישה2,897 3,600 3,900 4,100 5.7 2.8 מס שבח ומס מכירה1,798 2,040 2,200 2,300 7.4 2.3 *** . התאמות להגדרות התקציב4 -635 -680 -700 -700 - - 222 2012-‏2011תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים ) (המשך5לוח 2009 2010 2011 2012אחוז השינוי הריאלי **לעומת השנה הקודמת גבייה בפועל תחזית מעודכנת תחזית תחזית 2011 2012 )1+2+3(ב. מסים עקיפים 86,591 94,900 104,600 114,800 7.6 7.3 . מע"מ1 57,953 63,000 68,000 73,500 5.4 5.7 . כלל המסים על הייבוא2 14,911 16,500 18,900 21,300 11.8 10.2 מכס2,409 2,700 2,900 3,100 4.8 4.6 מס קנייה על הייבוא12,502 13,800 16,000 18,200 13.2 11.3 . כלל המסים המקומיים3 13,727 15,400 17,700 20,000 12.2 10.5 מס קנייה מקומי229 300 300 300 -2.4 -2.2 מס דלק12,714 14,300 16,500 18,800 12.6 11.4 מס טבק764 800 900 900 9.8 -2.2 מס בולים20 - - - - - ג. אגרות4,520 5,100 5,400 5,700 3.4 3.2 מקור : מינהל הכנסות המדינה .כולל מסים המתקבלים במט"ח, פרט למע"מ על ייבוא ביטחוני * .שינוי נומינלי בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן ** . ממס רכישה לקרן פיצויים והפרשי עיתוי בגבייה ממשרדי ממשלה דרך סילוקין15%- ממס רכוש ו10% *** העברת 223 2012-‏2011עיקרי התקציב 6לוח 2012-2011השפעת שינויי חקיקה על הגבייה — כל שנה לעומת קודמתה )(במיליוני ש"ח    2011 2012 סך הכול2,300 110 .א מסים ישירים-460 -1,950 1 2010-2003 רפורמה במס הכנסה — הפחתת המס על עבודה-750 -1,800 2השפעת העלאת הבלו על הסולר על מס הכנסה-50 -50 3 2010 עד25%- ל36%-הפחתת מס חברות מ-700 -700 4 העלאת שווי השימוש ברכב צמוד700 - 5ביטול חוק התיאומים100 100 6 2009 מאי-‏2008 על השקעות במו"צ ביוני50% פחת של1,000 600 7 2009 עד סוף16.5%- ל15.5%-העלאת מע"מ פיננסי מ 2012 עד סוף16%-ול - - 8הגדלת שווי השימוש בטלפונים ניידים200 - 9 הגדלת הזיכוי בגין טיפול בילדים- -300 10 בשיעור המס על דיבידנד שמקורו ברווחים הראויים לחלוקה2010 הפחתה בשנת-1,000 - 11ביטול ההטבה לספורטאים ולעיתונאים זרים20 - 12הטלת מס רכישה על דירות בקבוצת רכישה100 - 13עיקולים בפורמט האלקטרוני80 - 14ביטול ההכרה בהוצאות אש"ל60 - 15 10% העלאת תקרת מדרגת מס הכנסה של-140 - 16העלאת החלק הפטור של הפנסיה-80 - 17 ש"ח לזכייה בהגרלות5,000-הפחתת תקרת הפטור ל- 200 224 2012-‏2011תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנות הכספים    2011 2012 .ב מסים עקיפים2,760 2,060 1 2010-2009-הרחבת דיווח מע"מ על בסיס מזומן ב180 - 2 Duty Free-צמצום ייבוא הסיגריות ב200 - 3 2010 העלאת מס הקנייה על סיגריות ביולי370 - על ייבוא הסיגריות300 - על הייצור המקומי של סיגריות70 - 4הטלת בלו על ביודיזל170 - 5 2012-2011- אג' לליטר ב20-העלאת הבלו על הבנזין ב760 760 6 2012-2011- אג' לליטר ב20-העלאת הבלו על סולר ב540 540 7 2012-2011- שקלים לטון ב34-העלאת מס הקנייה על פחם ב440 440 8קבוצות רכישה — מע"מ על הקרקע100 - 9העלאת מס הקנייה על רכבים מזהמים יותר- 320 .ג אגרות- - מקור : מינהל הכנסות המדינה ) (המשך6לוח 225 2012-‏2011עיקרי התקציב 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים מהכנסות המדינה 18%- מיליארד ש"ח, המהווים כ38.4-* יסתכמו, על פי התחזית, בכ2011הטבות המס לשנת מיליארד ש"ח במסים עקיפים 6.3 מיליארד ש"ח הטבות במסים ישירים, 32.0- מהתוצר. מזה, כ4.4%-ממסים וכ . מיליארד ש"ח באגרות0.1ועוד מהכנסות המדינה 17%- מיליארד ש"ח, המהווים כ39.6- יסתכמו, על פי התחזית, בכ2012הטבות המס לשנת מיליארד ש"ח במסים עקיפים 6.7 מיליארד ש"ח הטבות במסים ישירים, 32.8- מהתוצר. מזה, כ4.3%-ממסים וכ . מיליארד ש"ח באגרות0.1ועוד האומדן האמור מוטה כלפי מטה מכיוון שאינו כולל סעיפי הטבות שאת עלותם קיים קושי לכמת (לדוגמה עלות הפטור .)ממס ההכנסה על מלכ"רים סכום זה כולל הטבות במסים ממשלתיים בלבד ואינו כולל הטבות בדמי הביטוח הלאומי או במיסוי הרשויות .המקומיות ." מפורטת בטבלה המופיעה בפרק א "מסמכי התקציב2012-2011 תחזית הטבות המס לשנים טיב אומדני המס ,אומדני הטבות המס סובלים מאי ודאות גדולה, שכן בהיעדר בסיס נתונים מפורט ועדכני של ניצול הטבות המס אומדנים אלה מחושבים על פי נתונים חלקיים ובפיגור של מספר שנים. הנתונים מקודמים לערכי שנת התחזית בהנחה כלכלית ומִיסויית יציבה. אולם, בפועל ישנם מחזורי עסקים ואף-שאין שינויי התנהגות. הנחה זו סבירה בסביבה מקרו (הרפורמה במיסוי שוק ההון והשינויים במיסוי קופות הגמל2003 חלו שינויים משמעותיים במערכת המס החל משנת ובחוק לעידוד השקעות הון). כמו כן, המתודולוגיה לאמידת העלות של הטבות מס מסוימות משתנה (אם כי לעתים .)רחוקות ., אומצה שיטה חדשה לאומדן עלות הטבות המס לקופות גמל, כפי שיוסבר להלן2009 החל משנת ,עקב קשיים בחיזוי מידת המיצוי של הטבות המס, האומדנים מבוססים לעתים על נתונים בפיגור של עד חמש שנים . רוב סעיפי האומדן הם על בסיס מימוש בשנים2012-2011 והם מתורגמים למחירים הרלוונטיים לשנות הכספים , למעט הסעיף המתייחס להטבות בשוק ההון, כפי שיפורט להלן. רמת הפירוט של הנתונים תלויה במידע2012-2011 .שהצטבר במינהל הכנסות המדינה. סעיפים מסוימים מפורטים, בעוד שבסעיפים אחרים האומדנים כלליים 226 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים ההטבות כהוצאות תקציביות ), מוגדרות כהפסד הכנסות הנובע מפטֹורים אוTax Expenditures( 'הטבות המס או בשמן האחר 'הוצאות המס מהנחות במסים הניתנים לקבוצות שונות של אזרחים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית. להלן סיווג של הטבות :המס סוג ההטבה הגדרה דוגמאות פטור הכנסה או עִסקה פטורה מכל מס פטור ממע"מ על צריכת פירות וירקות טריים ניכוי הפחתה של הוצאה פרטית או של חיסכון מההכנסה החייבת ניכוי של הפרשה לקופת גמל זיכוי הפחתה של המס זיכוי בגין תרומה למוסד ציבורי שיעור מס מופחת מס מופחת על הכנסה או על עִסקה מס חברות על מפעלים מאושרים הקדמת ניכוי הוצאה או דחיית חיובה של הכנסה ניכוי הוצאה לפני מועד חיוב ההכנסה או דחיית חיובה של הכנסה למרות שהופקה פחת מואץ הגבוה משיעור הפחת הכלכלי או חיוב במס של אופציות לעובדים במועד המימוש ולא במועד ההקצאה , ומשנתStanley Surrey המושג 'הוצאות מס' פּותַח בסוף שנות השישים במשרד האוצר האמריקני על ידי פרופסור מפרסמות תקציבOECD- חִייב הקונגרס לכלול דיווח על הטבות המס בתקציב הממשל הפדראלי. רוב מדינות ה1974 , מצורף דיווח דומה1986 הוצאות מס וכך גם מרבית המדינות ואף חלק מהערים שבארצות הברית. בישראל, החל משנת .)1985 — ) לחוק יסודות התקציב2()(ב2 לתקציב המדינה (על פי סעיף פירוט הדיווח אודות הטבות המס שונה ממדינה למדינה, אולם השאיפה היא שדוח כזה יכלול, ככל שהמידע קיים, את : הפרטים הבאים z zרשימה של הטבות מס z zעלות של כל הטבה z z )הנהנים מההטבה (לפי עשירוני הכנסות או כל משתנה רלוונטי אחר — מין, מעמד בעבודה, אזור גיאוגרפי וכדומה z z )'מטרת ההטבה והאם היא משיגה את יעדה ('מועילות z z )'האם השגת היעד היא בעלות אופטימאלית ('יעילות 227 2012-‏2011עיקרי התקציב z z .)האם שלטונות המס דואגים שלא ייעשה שימוש לרעה בהטבה (ביקורת זכאות הקלות במס נועדו להשיג יעדים כלכליים או חברתיים. לעתים ההקלה נועדה לעקוף קושי מינהלי, כדוגמת דחיית מיסוי רווחי הון למועד המימוש בגלל הקושי לאמוד רווחים אלה בעת הצבירה. הקלה במס ניתן לתת בין בדרך של .צמצום בסיס המס ובין בהפחתת שיעורו. גם בדחיית תשלום המס גלומה הטבה השווה לקבלת הלוואה ללא ריבית :)'הגדרה זו מניחה שהחוק קובע לגבי כל מס את המאפיינים הבאים ('התקן z z בסיס המס — לדוגמה, בסיס מס הכנסה הוא ההכנסה החייבת, לכן ההכרה בהוצאות עסקיות הכרוכות בייצור ההכנסה אינה נחשבת הטבת מס. כמו כן, הגדלת שיעורי הפחת עקב שינוי טכנולוגי לא תיחשב כהטבה, אך נקודות2.25 הגדלתם לשם עידוד השקעות תיכלל ברשימת ההטבות. דוגמה נוספת היא הזיכוי לתושב (דהיינו הזיכוי הניתנות לכל נישום והקובעות את סף המס), אשר אינו נחשב הטבת מס בהנחה שהוא שווה ערך לשיעור .. לעומת זאת, זיכוי לנשים או לעולים חדשים ייחשב להטבת מס0 מס תחילי של z z שיעור המס — בשיטת מס הכנסה פרוגרסיבית על יחידים, גובה הטבת המס הגלומה בשיעור מס מוגבל על ) הוא ההפרש בין שיעור המס המוגבל לשיעור המס2003 הכנסות מסוימות (כגון הכנסות משוק ההון החל מינואר .השולי של מקבל ההכנסה. יש לציין ששיעורי מס ראשוניים נמוכים אינם נחשבים כהטבה z z .החייב במס — הישות המשפטית החייבת במס בהתאם לחוקי המס הרלוונטיים z z .הגדרת הגבולות הגיאוגרפיים — לדוגמה, בשיטת מס טריטוריאלית, הפטור על הכנסות מחו"ל אינו נחשב כהטבה z z מינהל המס — הוראות שונות בחוק, כגון קביעת מועד הגשת דוחות או גובה הקנסות במקרה של איחור בתשלום .המס לאחר קביעת התקן, כל סטייה ממנו תיחשב כהטבת מס, אולם ההגדרה בעייתית, שכן לא תמיד ברור מהו התקן שיש . אם בסיס המס הוא הערך המוסף, אזי יש0 לחשב על פיו את ההטבה. לדוגמה, על ייצוא סחורות חל מע"מ בשיעור על ייצוא סחורות ברשימת0 לראות בזה הטבה, אך אם המע"מ הוא מס על הצריכה המקומית, אין לכלול מע"מ בשיעור הטבות המס. לפיכך, יש להתייחס להיקף הטבות המס המדּווחות במסמך זה בכפוף לקביעת התקן בכל מס ומס. חשוב .להדגיש שלהחלטה הטכנית לכלול סעיף ברשימת ההטבות אין השלכה על ההחלטה הערכית האם ההטבה רצויה היתרונות והחסרונות של הטבות המס ככלי מדיניות כאשר מתגלה כשל שוק המצדיק התערבות ממשלתית שתטיב עם אוכלוסייה מסוימת או עם פעילות כלשהי, נשאלת .השאלה באיזו דרך יש לבחור כדי להעניק את ההטבה — הוצאה ישירה או הטבת מס לעתים מוזכר שלהוצאות מס יש יתרון על פני הוצאות תקציביות, בכך שביכולתו של מנגנון המס לחלק את ההטבות לאוכלוסייה רחבה ובעלות נמוכה. אולם טיעון זה אינו עומד תמיד במבחן המציאות. מנגנון של חלוקת תשלומי ההעברה עשוי להיות יעיל לא פחות, וחלוקה דרך מנגנון המס עלולה לצרוך משאבים יקרים לבקרת הזכאות לאותה 228 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים הטבה. כמו כן, לעתים נשמעת הטענה שהנהנים העיקריים מהטבות המס הן השכבות המבוססות. לדוגמה, הקלה במס הכנסה מפלה לרעה את העניים הנמצאים מתחת לסף המס. ניתן כמובן להתגבר על חיסרון זה באמצעות שימוש במס .הכנסה שלילי חיסרון נוסף של הטבות מס הוא הנטל שהן מטילות על שלטונות המס, הנאלצים להקדיש חלק מתקציבם למניעת ,השימוש לרעה בהקלות מס, ועל מקבלי ההטבות הנדרשים להוכיח את זכאותם. ככל שאי הוודאות המשפטית גדלה עולה גם העלות למשק. לדוגמה, חברות בעלות מפעל מאושר על פי חוק עידוד השקעות הון, זוכות לשיעור מס חברות מופחת ואף לפטור ממס חברות, בתנאי שעמדו בתנאים מסוימים. השילוב של הטבות משמעותיות ואי הוודאות בעמידה בתנאי הזכאות גורם לחיכוכים ולמחלוקות בין שלטונות המס והנישומים ועקב כך גורם גם לפגיעה בדבר .שרצו לעודד — השקעות ותעסוקה אולם, החיסרון הגדול של הטבות המס נובע מהיעדר דיון ציבורי אודות התועלת שבהן ומכך שמרביתן אינן זוכות לאישור תקופתי, להבדיל מתקציב ההוצאות של הממשלה, המאושר בחוק הכנסת מדי שנה. לרבים נדמה שניתן להשיג באמצעותן "יש מאַין", כיוון שעלותן אינה ידועה לכול. היעדר הדיון הציבורי השנתי במתן הטבות המס מאפשר עקיפת .כללים פיסקאליים המגבילים את ההוצאה, ובכך מטשטש את גודלה האמיתי של הממשלה תקציב הוצאות המס נועד, אפוא, לכַמת עלויות אלה ולפרסמן, על מנת שניתן יהיה להשוות בין הטבת מס לבין הוצאה .תקציבית ישירה, אולם יש לציין שמטרה זו טרם הושגה עדיפות הפחתת מסים לכלל על פני הטבות ייחודיות הטבות מס מיטיבות אמנם עם מקבליהן, אולם הן מעבירות את נטל תשלום המס אל שאר האוכלוסייה ובכך מֵרֵעות את מצבה. הטבות המס משַנות את חלוקת הנטל ותוך כדי כך מסבכות את חוקי המס, מעודדות התחמקות והימנעות .מתשלום מס אמת, פוגעות ברווחת כלל הציבור והמשק ומסתירות את ההיקף האמיתי של מעורבות הממשלה במשק מכאן שעדיפה רפורמה המשלבת הפחתת שיעורי מס לכלל האוכלוסייה עם ביטול הטבות לקבוצות אוכלוסייה . בארצות הברית הן נערכו בשנת2003 ובשנת1975 ייחודיות. רפורמות מסוג זה, במינונים שונים, נערכו בישראל בשנת ., ולאחר מכן גם בחלק גדול ממדינות המערב1986 השינויים ברשימת הטבות המס בשנים האחרונות . נעשו בישראל ניסיונות רבים לצמצם את היקף הטבות המס, אך הם עלו יפה רק בחלקם2002 ועד שנת1990 משנת רוב הניסיונות לצמצם את הטבות המס המשמעותיות נכשלו, כך בשוק ההון, בקצבאות זקנה וילדים, במע"מ על פירות וירקות ועל שירותי תיירות ובהכנסות מהימורים ומהגרלות. בתחומים אחרים אף חלה נסיגה במשך השנים והורחבו .הטבות המס 229 2012-‏2011עיקרי התקציב נקודת ציון חשובה. בשנה זו התקבל החוק לתיקון מקיף של פקודת מס הכנסה2002 על רקע זה יש לראות בשנת 2008 עד2003 ('הרפורמה') אשר כלל שינויים מהותיים במס ההכנסה על יחידים בישראל — הפחתה הדרגתית בשנים הוחלט על הפחתה מדורגת2010 , ובשנת2010 עד לשנת2008 בשיעורי המס על עבודה (מתווה ההפחתה נדחה בשנת ) יחד עם צמצום של הטבות המס הניתנות להכנסות מהון ומַעבר משיטת מס טריטוריאלית2016 נוספת עד לשנת מס חלקי על שווי ההטבה הגלומה בשימוש פרטי בטלפונים2002 לשיטת מס פרסונאלית. בנוסף לרפורמה הוטל בשנת צומצם הזיכוי ממס לתושבי אזורי פיתוח, בוטל הזיכוי לנכים זמניים ובגין הורים נטולי2003 סלולאריים, ובשנת .יכולת, הוטל מס על זכיות בהימורים, בהגרלות ובפרסים וצומצמו ההטבות במיסוי העקיף לעולים ולתושבים חוזרים וכריות אוויר) ולצמצום ההטבה במס שבחABS( החל מהלך הדרגתי לצמצום הפטור על אביזרים לרכב2005 בשנת . — לצמצום ההטבה לבעלי רכב צמוד2008 על נכסים היסטוריים, ובשנת לאומי וזה הישראלי מלמדים שקשה לבצע ביטול הטבות ולהתמיד בו, זאת כיוון שקבוצות לחץ העלולות-הניסיון הבין להפסיד ממהלך זה חזקות דיין כדי לצמצם את ההפסד ואף להחזיר לעצמן את ההטבה שאבדה. לעומת זאת, לכלל .הציבור הנפגע מההטבות המסוימות אין בדרך כלל שדולה או אמצעי לחץ הורחבה רשימת היישובים הזכאים להטבות גיאוגרפיות; ניתן פחת מואץ2005 בהקשר זה יש להזכיר שבמהלך שנת 2006 ; החל משנת2006 עד דצמבר2005 להשקעות בענפי התעשייה, החקלאות והתיירות בתקופה שבין יולי100% של נקבע הסדר מיסוי מיוחד ביחס לחברות החזקה ישראליות שישקיעו בחברות זרות ('פטור השתתפות'), לפיו משקיעי B.A.חוץ יהיו פטורים ממס על רווחי הון גם מחוץ לבורסה; ניתנת חצי נקודת זיכוי במשך שלוש שנים למקבלי תואר ; לנקודת זיכויB.A. הוכפלה ההטבה למקבלי תואר2007 ; בשנתM.A או תעודת הוראה ושנתיים נוספות למקבלי תואר מיליון ש"ח והוארכה תקופת הזכאות לזיכוי לחיילים משוחררים4- מיליון ש"ח ל2-הוכפלה תקרת הזיכוי לתרומות מ שוב הועלו שיעורי הפחת על השקעות בענפי התעשייה, החקלאות והתיירות2008 חודשים; בשנת36- חודשים ל24-מ מיליון ש"ח. באותה7.5- שוב הועלתה תקרת הזיכוי לתרומות ל2009 , ובשנת2009 עד מאי2008 בתקופה שבין יוני ,. כמו כן5 , אמהות עובדות ייהנו מנקודת זיכוי נוספת בגין כל אחד מילדיהן עד גיל2012 שנה, נקבע שהחל משנת .2025 החל משנת67% ועד2011 בשנת42%-, ל2010 בשנת35%-הוחלט להגדיל את החלק הפטור בפנסיה מ מיליארד ש"ח. תחזית הגבייה0.6-יש לציין כי הממשלה החליטה לבטל או לצמצם הטבות מס בהיקף כולל נטו של כ : מניחות ששינויים אלה יאושרו על ידי הכנסת. להלן רשימת השינויים המוצעים2012-2011 ותחזית הטבות המס לשנים השפעה על ההכנסות ממסים )(במיליוני ש"ח Duty Free-צמצום ייבוא הסיגריות ב200 העלאת שווי השימוש בטלפון הסלולארי200 )2012 ש"ח (החל משנת5,000-הפחתת תקרת הפטור בהגרלות ל200 ביטול שיעור המס המוגבל על ספורטאים ועיתונאים זרים20 230 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים השוואה בין מדינות ., אינו חריג בהשוואה למדינות אחרות בעולם2012-2011 תוצר בכל אחת מהשנים4%-היקף הטבות המס בישראל, כ , הבנק העולמי ומִנהל הכנסות המדינה, גרמניה והולנד נמצאות בקצה התחתון עם היקףOECD-על פי הנתונים של ה . תמ"ג12.6%- תמ"ג, ובקצה העליון נמצאת בריטניה עם היקף הטבות מס של כ2%-1%-הטבות מס של כ היקף הטבות המס, במדינות נבחרות (כאחוז מהתמ"ג) 231 2012-‏2011עיקרי התקציב תחזית ההטבות במסים ישירים מיליארד ש"ח32.8- מיליארד ש"ח וב32.0- יסתכמו ההטבות במס ההכנסה ובמסי הנדל"ן ב2012-2011 בשנים :בהתאמה, לפי הפירוט הבא במיליארדי ש"ח באחוזים 2011 2012 2011 2012 השקעות הון ותעשייה5.8 5.7 18 17 שוק ההון16.4 17.1 51 52 רווחה ופיזור האוכלוסייה3.3 3.4 10 10 תחום המשפחה1.9 2.2 6 7 )Fringe Benefits( טובות הנאה0.3 0.3 1 1 מסי נדל"ן3.2 3.2 10 10 הטבות שונות1.1 0.9 4 3 סך הכול32.0 32.8 100 100 ההטבות להשקעות הון ולתעשייה אומדן הטבת המס מתבסס על ההפרש בין שיעור המס החל על ההכנסה המוטבת לבין—החוק לעידוד השקעות הון , בהתאמה). חברה שיש בה השקעות חוץ נהנית משיעורי2012-‏2011 בשנים23%- ו24%( שיעור מס חברות סטנדרטי ., בהתאם למשקלה של השקעת החוץ20%-10% מס מופחתים של ,מסלול הטבות המס מאפשר לחברה בעלת מפעל מאושר לוותר על מענקים וליהנות משיעור מס אפס למשך שנתיים ,שש או עשר שנים, בהתאם לאזור הפיתוח שבו ממוקם המפעל. הטבה זו היא למעשה דחיית מס. בעת חלוקת הרווח צפוי עדכון של החקיקה הקיימת באופן שלא ישנה2011 (בתוספת מס על דיווידנד). בשנת25% ייגבה מס בשיעור של מהותית את ההיקף הכללי של הטבות המס, אלא יגדיל את היקף ההטבות לתעשייה באזור הפריפריה על חשבון הקטנת היקפן במרכז. כמו כן, מנגנון ההטבות יפושט ויבוטלו העיוותים הקיימים במנגנון הנוכחי (פירוט נוסף ניתן .)למצוא בפרק סקירת עיקרי הפעולות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מיליארד ש"ח. ההטבה4- גדלה ההטבה ל2006 מיליארד ש"ח. בשנת2.6-, נהנו החברות מהטבה בפועל של כ2002 בשנת הקטינה את ההטבה2012- ב23%- ל2003- ב36%- מיליארד ש"ח. הורדת שיעור מס חברות מ5.3- נאמדת בכ2012-ב הגלומה בשיעורי מס נמוכים או בפטור. הפעילות המוטבת לעומת זאת גדלה מאוד, וייתכן כי הסיבה לכך היא, בין . 'מסלול ירוק' להטבות מס למפעל מוטב2005 לחוק, אשר אפשר משנת60 היתר, תיקון 232 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים )החוק לעידוד השקעות הון — הטבת המס (במיליוני ש"ח 2002 2006 2011 *2012 כללי140 80 משקיעי חוץ700 1,000 מסלול חלופי1,790 2,940 סך הכול2,630 4,020 5,500 5,300 * הטבת המס לפי חוק עידוד השקעות הון היא ריכוזית ומושפעת מהתנודות בהיקף הפעילות המוטבת של חברות בודדות. מסיבה זו, אומדן . סובל מאי ודאות רבה2102 עלות ההטבה לשנת מחקר ופיתוח, חיפושי נפט והפקת סרטים — ההוצאות למטרות אלה מּותרֹות בניכוי שוטף, אף שלמעשה הן אינן .הוצאות שוטפות. אין אומדן להטבה זו , מהכנסתו15% עובד במשמרת שנייה או שלישית בתעשייה זכאי לזיכוי מס בשיעור של—זיכוי לעובדי משמרות לא ניתן זיכוי1990 ). החל מיולי2010 ש"ח לחודש (נכון לשנת865 שנבעה מעבודה במשמרות, עד למקסימום של באוגוסט15 ). ביום2010 ש"ח לחודש (נכון לשנת9,880 להכנסה ממשמרות, שהיקפה, בצירוף להכנסה הרגילה, עולה על ., אך חזרה בה מאוחר יותר2005 החליטה הממשלה על ביטול הטבה זו החל משנת2004 החוק מאפשר לחברות תעשייתיות לנכות פחת בגין נכסי קניין רוחני והוצאות הנפקה—החוק לעידוד התעשייה .ולהגיש דוחות מאוחדים לצורכי מס. אין אומדן להטבות אלו חל, לגבי חברות2003 על רווחי הון (החלק הריאלי) שצמחו החל משנת—מס מוגבל על רווחי הון מחוץ לבורסה ). על רווחי הון2006 בשנת20%- (לגבי יחידים שאינם בעלי שליטה, שיעור זה פחת ל25% ויחידים, מס מוגבל של חל מס שולי רגיל לגבי יחידים או מס חברות רגיל לגבי חברות. ההטבה היא ההפרש שבין שיעור2002 שצמחו עד שנת המס השולי או שיעור מס חברות לפי העניין לשיעור המס המוגבל. אומדן ההטבה בסעיף זה אינו כולל רווחי הון .)בבורסה ושבח מקרקעין שאף הם זוכים לשיעור מס מוגבל (ראה להלן פחת מואץ — אין בנמצא אומדן כולל של עלות ההטבה הנובעת משיעורי פחת העולים על שיעורי הפחת הכלכלי. אומדן 31- ל2008 ביוני1 על השקעות במכונות ובציוד שבוצעו בין50%-ההטבה בוצע בעבר רק בגין העלאת שיעורי הפחת ל .2012-2011 . להטבה זו אין עלות בשנים2009 במאי נקבע הסדר מיוחד ביחס לחברות החזקה ישראליות שישקיעו בחברות זרות. מטרת2005 פטור השתתפות — בשנת לאומיים של תושבי חוץ בישראל. חברה שתעמוד במספר תנאים תיהנה-ההסדר היא לאפשר הקמת מרכזי ניהול בין .מפטור ממס על דיבידנד שהיא תקבל מהחברה המוחזקת הזרה ומפטור ממס רווחי הון במכירת מניות של אותה חברה .אין אומדן להטבה זו 233 2012-‏2011עיקרי התקציב ההטבות לשוק ההון קופות גמל קופות הגמל הן מכשיר חיסכון לטווח ארוך. חיסכון זה זוכה להקלות מס הן בשלב ההפקדה, הן בשלב הצבירה והן בשלב המשיכה. הטבות המס ניתנות בצורת זיכוי או ניכוי לגבי תשלומי העובד השכיר או העצמאי, ואילו תשלומי .המעביד מהווים הוצאה מוכרת למעביד אך הם אינם הכנסה חייבת בידי העובד הסדרת פעילות קופות הגמל והיקף הטבות המס מעוגנים בפקודת מס הכנסה ובתקנות. בעיקר ניתן להזכיר בהקשר זה א) לפקודה ואת תקנות מס ההכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל). בשנים5(17-ה) ו3(3 ,47 ,א45 את הסעיפים . חלו שינויי חקיקה תכופים שהגבירו את המורכבות של תחום זה2008-2003 ., הוחלט על מיסוי מרכיב התשואה הריאלית בקופות גמל לתגמולים2003 במסגרת הרפורמה במס ההכנסה של שנת בלבד. עם זאת, רווחים שמשך עמית בהגיעו לגיל2003 בינואר1-המס יוטל על התשואה שנצברה על הפקדות החל מ . שנים ממועד ההפקדה הראשונה, יהיו פטורים ממס15 , ומקורם בהפקדה שהייתה זכאית להטבת מס, וחלפו60 באפריל4 מיום1936 (ס"ח2004-), התשס"ד12 התקבל חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מספר2004 בחודש אפריל ) בנושאים הקשורים להטבות מס ביחס138 ). במקביל בוצע תיקון עקיף בפקודת מס הכנסה (תיקון370 , עמוד2004 ש"ח לחודש9,900- הופחתה התקרה המזכה מ2005 להפרשות לקופות גמל וקרנות פנסיה. על פי תיקון זה, החל משנת . כמו כן נקבעה תקרה אחת כוללת למסלול7%- ל5%- ש"ח לחודש והועלה שיעור הפרשת העובד לקופת גמל מ7,100-ל .הוני ולמסלול קצבתי (ארבע פעמים השכר הממוצע במשק), כך שלא ניתן עוד ליהנות משתי התקרות בנפרד , הותנתה הפקדה בקופת גמל לתגמולים בהפקדה מינימאלית בקופת גמל לקצבה לגבי2006 נוסף על כך, החל משנת ואילך. כמו כן, נקבע כי עמית עצמאי במסלול התגמולים לא יוכל למשוך1961 הפקדה של עמית עצמאי שנולד בשנת 1- ולאחר חמש שנים לפחות ממועד ההפקדה הראשונה. הכללים הללו חלים על הפקדות מ60 כספים אלא בהגיעו לגיל .2006 בינואר לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). בין השאר ביטל3 אישרה הכנסת את תיקון2008 בינואר23-ב . לכל המכשירים הפנסיוניים35% התיקון את האפשרות להפקיד כספים בקופות הוניות וקבע שיעור זיכוי אחיד של .כמו כן, באותה שנה, החל מהלך הדרגתי לכיסוי כל העובדים השכירים בפנסיית חובה היות שאין בנמצא מידע מלא על פעילותו של כל עובד ועובד בחשבון קופות הגמל שלו, אין באפשרותנו לחשב במדויק את הטבות המס בגין הפעילות בקופות גמל. לכן החישוב של הטבות המס להפקדות בקופות גמל המובא להלן הוא .בקירוב ויש להתייחס אליו בהתאם. יש לציין שהטבות המס לקרנות השתלמות מוצגות בסעיף נפרד 234 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים :החישוב כולל חמישה שלבים :) (השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים2009 שלב א: סך ההפקדות במכשירים העשויים ליהנות מהטבות מס בשנת הפקדה במכשירים מוטבים מיליארדי ש"ח פרמיות לביטוח מנהלים12.0 פרמיות לביטוח אובדן כושר עבודה1.5 דמי גמולים בקרנות פנסיה15.8 הפקדות בקופות גמל לתגמולים ולפיצויים5.3 סך הכול הפקדות 34.6 , כך2012 לשנת2009 משנת18%-: על פי התחזית יגדלו סך תשלומי השכר בכ)2012אומדן ההפקדות בשנת ( שלב ב )שבהנחה של אי שינוי התנהגות, יסתכמו ההפקדות בקופות גמל הנהנות מהטבות מס (פרט לקרנות השתלמות כאמור מיליארד ש"ח. במהלך עסקים רגיל, הנחה של אי שינוי התנהגות היא סבירה, אך בינתיים נכנסו לתוקף40.9-בכ שינויים רבים בתחום קופות הגמל אשר השפעתם על התנהגות המפקידים אינה ידועה, ולכן יש לתת לתחזית ההטבה .בסעיף זה ערך אינדיקטיבי בלבד מההפקדות עוברות את התקרות10%- בהיעדר נתון מדויק, הונח ש:)שלב ג (הפקדות הנהנות בפועל מהטבות המס מיליארד ש"ח יזכו בהטבות36.8- מיליארד ש"ח, כ40.9 המותרות ואינן זוכות בהטבות מס. לכן מתוך סך הפקדות של .2012 מס בשנת או25% כאמור, חלק מההפקדות זוכות בניכוי (או בפטור הדומה לניכוי) וחלק מזיכוי של:)שלב ד (שיעור ההטבה .27.9%-, שיעור ההטבה המשוקלל יעמוד על כ2012 . בשנת35% מיליארד ש"ח, הנהנית מהטבת מס, ומשיעור הטבה ממוצע של36.8 ממכפלה של הפקדה של:)שלב ה (הטבת מס .2012 מיליארד ש"ח בשנת10.3-, מתקבלת הטבת מס של כ27.9% קרנות ההשתלמות קרן השתלמות נותרה אפיק החיסכון היחיד שמעניק הטבות מס על אף שאינו חיסכון לגיל פרישה. הפרשת המעביד לעובדי הוראה), פטורה ממס בידי העובד עד למשכורת מרבית8.4% (או7.5% לקרן השתלמות, בשיעור שאינו עולה על ). תִקרת ההטבה צמודה לפעמיים תקרת השכר לצורכי תשלום תוספת יוקר. כדי2010 ש"ח (נכון לשנת15,712 של .לזכות בהטבה זו, חייב העובד בהפקדה השווה לשליש מהפקדת המעביד 235 2012-‏2011עיקרי התקציב מהכנסתו (עד7.0% הורחבה ההטבה לאוכלוסיית העצמאים. עצמאי המפריש לקרן השתלמות עד1996 החל משנת ש"ח20,250-. תקרת ההטבה לעצמאי גבוהה מזו של העובד השכיר בכ4.5% תִקרה) זכאי לניכוי בשיעור שאינו עולה על . ש"ח כאמור15,712 ) לעומת2010 לחודש (נכון לשנת ,)2006- החל מ20%( 15% , רווחים שנצברו על הפקדות שבוצעו מהמועד האמור, חייבים בשיעור של2003 החל משנת .לגבי חלק ההפקדות העולות על תקרת ההטבה מיליארד ש"ח2.4- מיליארד ש"ח בעת ההפקדה (כ3.5- מיליארד ש"ח. מזה כ4.0- הטבת מס זו נאמדת בכ2012 בשנת מיליארד ש"ח נוספים בגין אי הטלת מס0.5- מיליארד ש"ח בביטוח הלאומי ובמס בריאות), וכ1.1-במס הכנסה וכ . על התשואה הריאלית של קרנות ההשתלמות20% בשיעור של . נהנים מההטבה37% הנהנים מההטבה — מכלל אוכלוסיית השכירים (כולל מנהלי חברות ולא כולל פנסיונרים), רק . בעשירון העליון, כך שההטבה היא רגרסיבית81% שיעור הנהנים עולה עם ההכנסה החייבת, עד עשירון שיעור ההפרשה לקרנות בקרב קבוצות האוכלוסייה 1 4% 2 8% 3 13% 4 18% 5 26% 6 35% 7 46% 8 61% 9 75% 10 81% סך הכול בקרב כלל האוכלוסייה37% ההכנסות מריבית ובשנה זו, אומדן ההטבה בסעיף הכנסות מריבית הביא בחשבון את הפטור על הכנסות מריבית באפיקים2002 עד שנת , הייתה הריבית2003 צמודים וכן את הפטור על הרכיב הריאלי בהכנסות מריבית על אפיקים לא צמודים. החל משנת , ואילו באפיקים לא צמודים הייתה הריבית15% הריאלית באפיקי חיסכון צמודים חייבת במס בשיעור מוגבל של בהתאמה. ההטבה15%- ול20%- שיעורים אלו הועלו ל2006 . החל משנת10% הנומינלית חייבת במס בשיעור מוגבל של היא ההפרש בין שיעור המס המוגבל לשיעור המס השולי של מקבלי ההכנסות מריבית. האומדן אינו כולל את הפטור .על הריבית על פיקדונות תושבי חוץ בבנקים ישראליים ואת הפטור על פיקדונות במט"ח של עולים חדשים 236 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים רווחי הון בבורסה רווחי הון בבורסה משתנים במידה רבה משנה לשנה. לפיכך, אומדן ההטבה בסעיף זה מבוסס על ההנחה כי התשואה ההֹונִית הריאלית שהציבור משיג מהשקעתו במניות (ללא דיבידנדים החייבים במס) מגיעה לשיעור שנתי ממוצע של . לגבי הציבור הרחב שאינו בעל עניין4%- לגבי הציבור בעלי העניין ושל כ8%-כ , נישומים שפרק ב' ל"חוק התֵאּומים" חל עליהם (בעיקר חברות ויחידים החייבים לנהל פנקסים לפי1991 עד לשנת חויבו1992 שיטת החשבונאות הכפולה), היו חייבים רק במס חלקי על רווחיהם הריאליים בבורסה. החל משנת מזכויות ההצבעה10%-נישומים אלה, שאינם בעלי שליטה (הכוונה לנישומים שמניותיהם מקנות להם פחות מ גם1999 , אך החל משנת1998 בחברה), במס מלא. מצבם של נישומים בעלי שליטה, לעומת זאת, לא השתנה עד שנת , "הציבור הרחב" (נישומים שפרק ב' לחוק התיאומים לא חל עליהם, לא2003 נישומים אלה חייבים במס. עד שנת ,כולל הממשלה, הציבור הזר וקופות הגמל המחזיקים ניירות ערך), לא חויב במס על רווחי הון בבורסה. החל משנה זו , הייתה שנת מעבר2003 . שנת15% במסגרת הרפורמה, הרכיב הריאלי של רווחי הון אלה חויב בשיעור מס מוגבל של במחצית השנייה1% במחצית הראשונה של השנה ושל0.5% שבה במקום המס על הרווח הריאלי, הוטל מס מחזור של לגבי יחידים בעלי שליטה. ההטבה בסעיף25%- לגבי "הציבור הרחב" ול20%- עלה שיעור המס ל2006 של השנה. בשנת .זה היא ההפרש שבין שיעור המס המוגבל לשיעור המס השולי של בעלי הכנסות מרווחי הון בבורסה חלוקת אופציות לעובדים לפקודת מס הכנסה, ניתן לדחות את מועד אירוע המס לאחר מתן האופציות לעובד. במסלול הרגיל102 על פי סעיף ישלם העובד מס על פי שיעור המס השולי וההכנסה תיחשב כהוצאה המותרת בניכוי בידי המעביד. ואולם, קיים גם , אך המעביד אינו רשאי לנכות את ההוצאה לצורכי מס. אין25% 'מסלול רווח הון' שבו העובד משלם מס בשיעור .אומדן להטבה זו רווחה ופיזור האוכלוסייה מס הכנסה למלכ"ר .מלכ"רים פטורים ממס על הכנסותיהם שלא מעסק. אין אומדן להטבה זו קצבאות משרד הביטחון פטור על תגמולים ישירים, הניתנים מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון למשפחות שכולות, לאלמנות ולנכים (למעט .)רכב, דיור ושיקום 237 2012-‏2011עיקרי התקציב קצבאות הביטוח הלאומי קצבאות ילדים — הפטור על קצבאות ילדים חּושב בהנחה שכל הקצבה תמּוסֶה בידי ראש המשפחה. חישוב ההטבה .לוקח בחשבון את הגידול הצפוי בקצבאות לילד השני, השלישי והרביעי , על פי החלטת1991 קצבאות זקנה ושאירים — הפטור על קצבאות זקנה ושאירים אמור היה להתבטל בספטמבר .הממשלה, אך היא חזרה בה ולכן הפטור עומד בעינו קצבאות אחרות — קיים פטור על קצבאות בגין נכות כללית, פעולות איבה, ניידות ומענק לידה. לעומת זאת, דמי .אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה ותשלומים למשרתים במילואים — חייבים במס 2- החודשים הראשונים לעלייתם ארצה, ל18- נקודות זיכוי נוספות ב3- עולים חדשים זכאים ל—עולים חדשים נקודות זיכוי בשנה שלאחר מכן ולנקודת זיכוי אחת בשנה שלאחריה. אומדן העלות המוצג כאן מתייחס להטבה זו בלבד. נוסף על כך, העולים זכאים לשורה של הקלות שאין לגביהן אומדן עלות: פטור לחמש שנים על הכנסות פסיביות שנה על הכנסות מריבית מפיקדון20-שמקורן בנכס בחו"ל שהיה בבעלות העולה לפני היותו תושב ישראל; פטור ל במט"ח בבנק ישראלי; פטור לעשר שנים על רווחי הון ממכירת נכס בחו"ל שהיה בבעלות העולה לפני היותו תושב ישראל; פטור לארבע שנים על הכנסה עסקית מחו"ל בתנאי שהעסק היה בבעלות העולה חמש שנים לפני היותו תושב .ישראל; פטור על פנסיות מחו"ל בתנאים מסוימים .) על הוצאות רפואיות, בגבולות מסוימים25%- ל35% ניתן זיכוי (בשיעור שבין1990 עד ליולי—החזקת קרוב במוסד מההכנסה12.5% מההוצאה העולה על35% מאז ניתן הזיכוי רק להוצאות בשל אחזקת קרוב במוסד, בשיעור של .החייבת נקודות2-, נישום שטיפל בהורה, בבן זוג או בילד נטולי יכולת, היה זכאי ל2002 עד שנת—הורה לילד נטול יכולת , ההטבה ניתנת2003 זיכוי, בתנאי שלא ביקש זיכוי בשל הוצאות רפואיות בגין אותו בן משפחה נטול יכולת. החל משנת .רק להורה שיש לו ילד נטול יכולת ש"ח לשנה (נכון480,000- מההכנסה החייבת או עד ל30% זיכוי ליחיד מסכום התרומה, עד לתִקרה של35% —תרומות הזיכוי יהיה שיעור2006 ומשנת2005 עד שנת35% ), הנמוך מבין שניהם (לגבי חברות שיעור הזיכוי היה2000 לשנת מיליון ש"ח וניתנה2-) התקרה ל2000 הועלתה (רטרואקטיבית משנת2001 מס חברות בשנת מתן התרומה). בשנת מיליון ש"ח ובשנת4- הועלתה התקרה ל2007 אפשרות לפרוס תרומות העולות על תקרה זו לשלוש שנים קדימה. בשנת . מיליון ש"ח7.5- היא הועלתה שוב לכ2009 ש"ח לחודש, או על הכנסות אחרות עד47,200 פטור על הכנסה מיגיעה אישית של עיוורים ונכים עד—עיוורים ונכים , גם בעלי נכות זמנית כתוצאה ממחלות2003 ). בסעיף זה היו כלולים, עד חודש יוני2010 ש"ח לחודש (נכון לשנת5,660 , ההטבה מוענקת רק לנישומים עם נכות לתקופה של מעל לשנה. נכים בעלי נכות לתקופה של2003 קשות. החל מיולי .בין חצי שנה לשנה מקבלים הטבה מוקטנת 238 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים תושבים באזורי פיתוח — ההנחה ממס ניתנת למתגוררים ביישובי פיתוח שהוגדרו לצורך זה. הזיכוי הוא בשיעורים של מיליארד1.5- וההטבה קטנה מכ2003 בהגבלה של תִקרה. רשימת היישובים הזכאים צומצמה החל מיולי25% עד13% הורחבה רשימת היישובים הזכאים. בהתאם לכך, אומדן ההטבה לשנים2005 מיליארד ש"ח. במהלך שנת0.6-ש"ח לכ מיליון ש"ח בהתאמה. יש לציין שהפטור ממע"מ באילת אינו נכלל בסעיף זה, אלא בהטבות790- ו770 הוא2012-2011 .במסים עקיפים מההכנסה החייבת20% כדי להוזיל את עלות העבודה באילת, ניתן למעסיקים זיכוי בשיעור של—מעבידים באילת , הטבה זו אינה ניתנת בשל העסקת קרוב או2003 של עובדיהם עד לתִקרת המס שנּוּכה משכר עובדים אלה. החל משנת . הוגבל הזיכוי למס הכנסה שנוכה מכל עובד בנפרד2006 בעל שליטה בחברה המעבידה. החל משנת .מס הכנסה שלילי — חלק מהמענק אשר ניתן לנישומים שהכנסתם החייבת גבוהה מסף המס. אין אומדן להטבה זו ההטבות למשפחה הורית (נוסף לנקודת זיכוי אחת בגין כל- נקודת זיכוי אחת ניתנת לראש משפחה חד—הוריות וגרושים -משפחות חד .ילד) ולגרוש המשתתף בכלכלת ילדיו הנמצאים אצל בן הזוג נשים בחישוב שומה נפרד זכאיות לחצי נקודת זיכוי נוספת; נשים בחישוב מאוחד זכאיות לאותה הטבה בתנאי—נשים ."שהן "בן הזוג הרשום , לנקודת זיכוי אחת בגין1990 אישה עובדת, בחישוב שומה נפרד, הייתה זכאית, עד ליולי—ילדים לאִמהֹות עובדות , ניתנה נקודת זיכוי אחת בגין כל ילד1995 ועד שנת המס1990 שנה. מאז יולי18 כל אחד מילדיה שלא מלאו לו עדיין 1996 הוריים המשיכו ליהנות מנקודת זיכוי מלאה עבור כל ילד. החל משנת המס-זוגי בלבד, בעוד שאֵם או אב חד-אי שוב נִתנה לכל אישה, בחישוב שומה נפרד, נקודת זיכוי אחת בגין כל ילד, למעט ילדים בשנת הולדתם הראשונה ובשנה , אשר בגינם ניתנת חצי נקודה זיכוי בלבד. זוג, בחישוב שומה מאוחד, זכאי לרבע נקודת זיכוי בגין18 שמלאו להם ייהנו מנקודת זיכוי נוספת כדי להתחשב5 , אימהות לילדים עד גיל2012 שנה. החל משנת18 ילדיו שלא מלאו להם .בהוצאות ההשגחה אדם שכלכלת בן זוגו הייתה מוטלת עליו היה זכאי לנקודת זיכוי אחת, פרט לאישה,2004 בן זוג לא עובד — עד שנת .שדרשה נקודות זיכוי בגין ילדיה, שהייתה זכאית לחצי נקודת זיכוי בלבד כאשר כלכלת בן זוגה הייתה מוטלת עליה . בוטלה הטבה זו, למעט במקרים שבהם הנישום או בן זוגו הם נכים או הגיעו לגיל פרישה2005 החל משנת ) לפקודת מס הכנסה, הורים גרושים המשלמים מזונות לילדיהם זכאים לנקודת2()(ב40 משלמי מזונות — על פי סעיף .זיכוי אחת או לחלק ממנה לפי חלקם בהוצאות הכלכלה של ילדיהם 239 2012-‏2011עיקרי התקציב הטבות שונות במס הכנסה ., הכנסה מהימורים, מהגרלות ומפרסים הייתה פטורה ממס2003 עד יולי—הכנסות מהימורים, הגרלות ופרסים ש"ח שנתקבלו מהימורים והגרלות, אך החלטה1,000 החליטה הממשלה להטיל מס על הכנסות העולות על1996 ביולי ,)2005 ש"ח בשנת50,000- ש"ח (סכום זה הופחת ל70,000 , כל זכייה העולה על2003 זו לא מומשה בפועל. החל מיולי מוצע להקטין את1992- מס. כדי לעמוד בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב25%-חייבת ב . מיליון ש"ח200-. שינוי זה צפוי להביא לגידול בהכנסות ממסים של כ2012 ש"ח, החל משנת5,000-תקרת הפטור ל .)2004 ש"ח (נכון לשנת7,390 שכר דירה — שכר דירה מהשכרת דירת מגורים היה פטּור ממס עד לסכום חודשי של . ש"ח4,200- הועלה ל2007 ש"ח, בהתאמה, ובשנת3,695- ש"ח ול5,540- קטן סכום זה ל2006 ובשנת2005 בשנת .. מעל לסכום זה פוחת הפטור שקל כנגד שקל2010 ש"ח בשנת4,680-הסכום עודכן ל מדירותיו70% ואילך ואשר2007 עידוד בניית דירות להשכרה — חברה שיש בבעלותה בניין שבנייתו הסתיימה בשנת על הבניין וזכאית לקזז הפסד מהבניין בשל פחת20% מושכרות למגורים עשר שנים רצופות, זכאית לשיעור פחת של כנגד כל הכנסה. כמו כן, החברה פטורה ממס שבח על מכירת הבניין בתנאי שהקונה ימשיך להשכיר את הדירות כך והיא תגדל2011 מיליון ש"ח בשנת30- שנים רצופות. עלות ההטבה נאמדת בכ25 שתקופת ההשכרה הכוללת תהיה . מיליון ש"ח בטווח הארוך100-עד לכ חודשים לפחות זכאים לשתי23 חיילים ומתנדבים בשירות הלאומי ששירתו2000 החל משנת—חיילים משוחררים ). מי ששירת2007 נקודות זיכוי נוספות לתקופה של שנתיים מיום שחרורם (תקופה זו הוארכה לשלוש שנים החל משנת . חודשים זכאי לנקודת זיכוי אחת23- ל12 בין או תעודת הוראהB.A. ניתנת חצי נקודת זיכוי במשך שלוש שנים למקבלי תואר2005 החל משנת—סטודנטים , אשר סיימו אתM.A. שעות אקדמיות) ולמשך שנתיים נוספות למקבלי תואר1,700 (לרבות לימודי מקצוע בהיקף של ותעודת הוראה, אשר סיימו אתB.A. הוכפלה ההטבה למקבלי תואר2008 ואילך. החל משנת2005 לימודיהם בשנת . ואילך, לנקודת זיכוי שלמה2007 לימודיהם בשנת אלה זכאים, במשך שלוש השנים הראשונות לשהותם בארץ, לנכֹות מהכנסתם החייבת—ספורטאים ועיתונאים זרים את דמי השכירות ואת הוצאות האירוח ששילמו בישראל. על הכנסתם לאחר ניכויים אלה, עליהם לשלם מס בשיעור .2011 בלבד. מוצע לבטל את הזכאות לשיעור מס מופחת החל משנת25% של קרנות וגופים מוטבים .גופים שונים נהנים מהטבות מס. אין אומדן עלות להטבות אלו .קרן קיסריה אדמונד בינימין דה רוטשילד — הקרן, המפתחת את אדמות קיסריה, פטורה ממס הכנסה וממס שבח 240 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים . לחוק באותו שם, פטורה האקדמיה מכל מס8 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים — על פי סעיף . לחוק באותו שם, פטורה הקרן מכל מס4 קרן וולף — על פי סעיף לאומיות של ארצות הברית וישראל — שלוש הקרנות (למדעים, למחקר ופיתוח תעשייתי ולמחקר ופיתוח-קרנות דו .חקלאי) פטורות ממס שבח, ממס רכישה וממס מעסיקים )Fringe Benefits(טובות הנאה טובות הנאה הן תמורות לא כספיות שהמעסיק מעניק לעובדיו, כגון העמדת דירת מגורים, רכב צמוד או טלפון .סלולארי או הלוואה בריבית מסובסדת. פטור או מיסוי חלקי של טובות הנאה ייחשבו כהטבת מס הטבת המס ברכב צמוד היא ההפרש בין ערך התועלת לעובד לבין תוספת ההכנסה שנלקחת בחשבון—רכב צמוד , במס על הכנסה2007 או פורד פוקוס) התחייבו, בשנת3 (כגון מזדה2 לצורכי מס. לדוגמה, בעלי רכב צמוד מקבוצה . ש"ח לחודש3,000 ש"ח עד2,700- ש"ח לחודש בלבד, בעוד שתועלתם משימוש פרטי ברכב נאמדה ב1,330 זקופה של ) והיא ממשיכה ותמשיך2 ש"ח לחודש לרכב מקבוצה1,570- (ל2008 זקיפת ההכנסה בגין רכב צמוד עלתה בשנת ). בכך צומצמה הטבת המס בסעיף זה2 ש"ח לחודש לרכב מקבוצה2,500- (עד לכ2011-2009 לעלות בהדרגה בשנים , והיא תצומצם עוד2009 מיליארד ש"ח בשנת1.6-, ל2008 מיליארד ש"ח בשנת2.1- ל2007 מיליארד ש"ח בשנת2.5-מ .2011 מיליארד ש"ח החל משנת0.3- ול2010 למיליארד ש"ח בשנת טלפון סלולארי — עובד שמעסיקו העמיד לרשותו טלפון סלולארי חייב בתשלום מס נוסף על הכנסה זקופה בגובה של ש"ח לחודש150-. מוצע להעלות סכום זה ל2009 ש"ח לחודש, נכון לשנת95- מחשבון ההוצאות, אך לא יותר מ50% .ובכך לצמצם את ההטבה הטבות במסי נדל"ן מס רכישה מס רכישה מופחת לנכה, נִפגע, בן משפחה של נִסְּפָה ועולה חדש (עד תִקרה שנקבעה). גם במכירה ללא תמורה, מיחיד ,2008-2007 לקרובו, ניתנת הנחה של שני שלישים לעומת השיעור הרגיל. בעקבות הקטנת שיעורי מס הרכישה בשנים .הטבות אלו זניחות 241 2012-‏2011עיקרי התקציב מס שבח חודשים בפטור18- לפי חוק מס שבח, רשאי בעל דירת מגורים אחת למכור אותה אחת ל—מס שבח לדירות מגורים מלא ממס שבח. מי שברשותו יותר מדירת מגורים אחת, רשאי למכור, בפטור ממס, דירת מגורים אחת פעם בארבע .שנים 1960 ) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), נכסים שנרכשו עד1()א(ד48 מס שבח לנכסים היסטוריים — על פי סעיף צומצמה הטבה זו בהדרגה לגבי חברות2005 בלבד. החל משנת24%- ל12% חייבים בעת מכירתם במס שבח מוגבל, בין ולגבי יחידים שקיבלו את הזכות במקרקעין בפירוק חברה. לגבי יחידים ואחרים (כגון אגודות שיתופיות) תצומצם .2015 עד שתבוטל לגמרי בשנת2011 ההטבה החל משנת (שיעור זה הופחת25% חל מס מוגבל של2002 על השבח (החלק הריאלי) שצמח החל משנת—מס על שבח מקרקעין ). ההטבה היא ההפרש בין שיעור המס השולי (או שיעור מס חברות לגבי חברות) לשיעור המס2007 החל משנת20%-ל .המוגבל הטבות נוספות במסי נדל"ן — קיימות הטבות מס נוספות לקרנות ריט (קרנות סחירות המשקיעות בנדל"ן מניב .בינוי ולעסקות של שחלוף נכסים. אין אומדן להטבות אלו-באמצעות הבורסה), לפרויקטים של פינוי תחזית ההטבות במסים עקיפים מיליארד ש"ח בהתאמה. כמחצית6.6- מיליארד ש"ח וב6.3- יסתכמו ההטבות במסים עקיפים ב2012-2011 בשנים .מההטבות יהיו במע"מ מכס ומס קנייה .סולר — על פי הסדר הסולר, מפעלים תעשייתיים, מובילים והתחבורה הציבורית נהנים מהחזר חלקי של המס על סולר בתוספת מע"מ בעת רכישת רכב בנפח25% עולה חדש שילם מס מופחת בשיעור של2004 עד לשנת—עולים חדשים בתוספת מע"מ בעת רכישת רכב בנפח מנוע גדול יותר (זאת בהשוואה לשיעור המס50%- סמ"ק ו1750 מנוע של עד , בתוספת מע"מ, ללא הבדל נפח מנוע. כמו כן בוטל50% שיעור המס הוא2005 ). החל משנת109% עד95% הכללי של ., הפטור ממע"מ שניתן לעולים ולתושבים חוזרים בעת רכישת רהיטים שיוצרו בישראל2005 החל משנת , תושבים חוזרים ששהו מעל לשנתיים בחו"ל זכו להטבות במכס ובמס קנייה. משנת2004 עד שנת—תושבים חוזרים ., הטבות אלו יינתנו רק לשוהים בחו"ל מעל שש שנים2005 242 2012-2011תחזית הטבות המס לשנות הכספים ישראלים מעל גיל שנתיים החוזרים מחו"ל, פטורים ממכס וממס קנייה על סחורה שהביאו עמם לצריכה—תיירים זכאי לייבא כמות מוגבלת של אלכוהול וסיגריות. עיקר17 דולר. בנוסף לכך, נכנס מעל לגיל200 עצמית, בשווי של עד .ההטבה היא בגין ייבוא סיגריות. מוצע לצמצם ייבוא זה משתי חבילות לחבילה אחת או בממיר קטליטי נהנה מזיכוי במס קנייה עד תיקרה. עלותABS רכב המצויד בכריות אוויר,במערכת—חלקים לרכב .הטבה זו תקטן בשנים הבאות כתוצאה מצמצום הדרגתי בתקרת הפטור .מוניות — כלי רכב המשמשים כמוניות פטורים ממכס וממס קנייה ניתנים במכס ובמס קנייה, במקרים כגון פטור למוסדות להשכלה גבוהה על ייבוא חומר—פטורים מותנים אחרים .לאומיות או פטור למוסדות בריאות-מדעי וחינוכי, פטורים על פי אמנות בין מס ערך מוסף מע"מ בשיעור אפס חל על צריכת פירות וירקות טריים וכן על צריכה של תיירים זרים בבתי מלון (וכן ברכישת שירותים .)ומוצרים נוספים על ידי תיירים זרים גם הצריכה באזור אילת (פרט לצריכת מוצרים בני קיימא וסיגריות) פטורה ממע"מ. על פי החלטת הממשלה מיום , אלא שהחלטה זו לא אושרה על ידי הכנסת. על פי2005 פטור זה היה צריך להתבטל החל משנת2004 באוגוסט15 . מיליארד ש"ח1.9-, הסתכמה הטבת המס הנובעת מהפטור ממע"מ על פירות וירקות בכ2009 הצריכה בפועל בשנת הטבות מס באגרות הורחבה תחולתה לחברות1995 מוטלת אגרה על המשתמשים האזרחיים בתדרים לשידור, ובשנת1994 החל משנת .הטלוויזיה בכבלים. מערכת הביטחון (כולל המשטרה), שהיא המשתמשת העיקרית בתדרים, ממשיכה ליהנות מפטור 2012-‏2011עיקרי התקציב חלק ה שנתי-תכנית תקציב רב מונחת על שולחן הכנסת 245 2012-‏2011עיקרי התקציב שנתי — מעטפות-התקציב הרב פורט ב'מעטפות'. כל 'מעטפה' כוללת את סוג ההוצאות עם המאפיינים2013-2011 שנתי לשנות הכספים-התקציב הרב שנתי בסיס לתקציב המפורט בשנת-המשותפים. בהתאם ל'חוק יסוד: משק המדינה', משמשת תכנית התקציב הרב .התקציב העוקבת תכולת המעטפות התקציב הרגיל משרדי הממשלה כל ההוצאות המנהליות של משרדי הממשלה ביטחון וביטחון הפנים הוצאות מערכת הביטחון, הוצאות חירום אזרחיות, תיאום הפעולות בשטחים, משטרה ושירות בתי הסוהר שירותי חברה והרשויות המקומיות הוצאות מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה, הבריאות, העבודה והרווחה, הקליטה וכן תשלומים לרשויות המקומיות תשלומי העברה לפרטים העברות האוצר למוסד לביטוח לאומי, גִמלאות ופיצויים לעובדי פי חוק וכן מענקים-המדינה, תגמולים והטבות לניצולי השואה על לעולים ולזכאים אחרים לרכישת דירות ולתמיכות בשכר הדירה תמיכה במחירי מוצרים ובשירותים בעיקר סבסוד התחבורה הציבורית והמים לחקלאות עידוד המגזר העסקי הוצאות בגין החוק לעידוד השקעות הון, מענקי מחקר ופיתוח ומענקים לענפי החקלאות תשלום ריבית וסבסוד האשראי תשלומי ריבית על חובות פנימיים וחיצוניים של המדינה רזרבות הרזרבה הכללית 246 שנתי — מעטפות-התקציב הרב תקציב פיתוח וחשבון הון השקעות בתשתית ,השקעות הממשלה בתשתית הכבישים, ברכבת, במים, בתעשייה באנרגיה, בכיתות הלימוד, במוסדות בתחום הבריאות, במבני ממשלה ובדיור מתן אשראי למשכנתאות לזכאים, לעולים ולוותיקים אשראי סיוע למגזר העסקי ולפיתוח מפעלי הביוב תשלום החובות תשלומי קרן על חובות פנימיים וחיצוניים של המדינה 247 2012-‏2011עיקרי התקציב שנתי -תכנית התקציב הרב )(באלפי ש"ח הצעת התקציב לשנת )2011 (במחירי 2011 הצעת התקציב לשנת )2012 (במחירי 2012 תכנית התקציב לשנת )2012 (במחירי 2013 *התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה271,196,234 284,657,172 292,229,053 תשלום חובות למעט תשלום חובות לביטוח לאומי 76,989,000 81,259,000 80,906,725 הכול כללי-סך348,185,234 365,916,172 373,135,778 ========= ========= ========= ========= חלק א: התקציב הרגיל247,116,515 258,804,806 265,093,710 חלק ב: תקציב הפיתוח וחשבון הון101,068,719 107,111,366 108,042,068 חלק א: תקציב רגיל247,116,515 258,804,806 265,093,710 --------------------------- ------------------ ------------------ ----------------- משרדי הממשלה19,523,822 20,368,270 20,571,512 ביטחון וביטחון פנים59,542,914 61,195,714 63,170,569 שירותי חברה והרשויות המקומיות71,794,387 74,325,594 75,143,335 תשלומי העברה לפרטים48,261,606 51,204,544 52,118,213 תמיכות במחירי מוצרים ושירותים2,880,395 3,175,926 3,476,683 עידוד המיגזר העיסקי2,014,243 2,094,465 2,164,619 תשלום ריבית וסיבסוד אשראי36,831,000 38,570,000 40,435,611 רזרבות6,268,148 7,870,293 8,013,168 חלק ב: תקציב הפיתוח וחשבון הון101,068,719 107,111,366 108,042,068 --------------------------------------- ----------------- ----------------- ----------------- השקעות בתשתית13,173,510 14,082,132 15,128,581 מתן אשראי2,478,209 2,673,234 2,806,762 תשלום החובות85,417,000 90,356,000 90,106,725 .* התקציב נטו בניכוי תשלום חובות למעט תשלום חובות לביטוח לאומי 2012-‏2011עיקרי התקציב חלק ו נספחים 251 2012-‏2011עיקרי התקציב עקרונות חוק התקציב עיקרי החוק חוק התקציב השנתי מוגש בהתאם להוראות 'חוק יסוד: משק המדינה', שלפיהן ייקבע תקציב המדינה בחוק למשך שנה ויכלול את ההוצאות הצפויות והמתוכננות של הממשלה. החוק גם קובע שהצעת התקציב תהיה מפורטת ותונח . יום לפני תחילת שנת התקציב60-על שולחן הכנסת לא יאוחר מ (להלן — חוק יסודות התקציב) הוא שהניח את היסודות לחוקי התקציב1985-חוק יסודות התקציב, התשמ"ה :השנתיים, כדלקמן z z הפרטים והמבנה של חוק התקציב השנתי z z סמכויות הממשלה לשנות במהלך השנה את התקציב ואת התחומים שבהם היא נדרשת לקבל את אישור הכנסת או את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת z z דרכי השימוש ברזרבות z z עדיפות חוק התקציב על חוקים אחרים ודרכי אכיפתו z z מגבלות האשראי על הרשויות המקומיות ועל הגופים המתוקצבים z z .הוראות מיוחדות לגבי הגופים המתוקצבים — (הוראת שעה) (תיקון)(להלן2010-2009 אישרה הכנסת את חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים2010 ביוני22 ביום שנתי שיקבע את הוצאות הממשלה- יהיה תקציב דו2012-2011 חוק היסוד), הקובע כי תקציב המדינה לשנות הכספים .הצפויות והמתוכננות לכל אחת מהשנים האמורות וייקבע בחוק אחד )2010-2009 באותו יום אישרה הכנסת את חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים ,2012-2011 ). מדובר בתיקון לחוק, הקובע התאמות של כללים פרטניים לכל אחת משנות הכספים4 (תיקון מספר (במיוחד לגבי העברת תקציב בין השנים ועודפי תקציב בלתי2010-2009 שנתי לשנים-כפי שנקבעו עבור התקציב הדו . )מנוצלים , הקובע את2012-2011 בהתאם לאמור בחוק היסוד ובחוק יסודות התקציב, מוצע חוק התקציב לשנות הכספים ,ההוצאה המֵרבית שהממשלה מורשית להוציא בכל אחת משנות הכספים האמורות ואת חלוקתה לסעיפי התקציב .לתחומי פעולה ולתכניות, כמפורט בתוספת הראשונה לחוק, לכל אחת משנות הכספים האמורות 252 עקרונות חוק התקציב בנוסף לכך נקבעו בחוק גם סכומים מֵרביים להוצאה מותנית בהכנסה, להרשאה להתחייב ולשיא כוח אדם. גם אלה .מוגדרים ברמת סעיפים, תחומי פעולה ותכניות, והם מפורטים בתוספת הראשונה לחוק .בתוספת השנייה לחוק קבועים סעיפי התקציב של המפעלים העסקיים .שר האוצר, כממונה על ביצוע התקציב, מוסמך להתקין תקנות והוראות מינהל לביצועו חוק ההרשאה חוק התקציב בישראל הוא חוק הרשאה, המתיר לממשלה להוציא בשנת הכספים לכל היותר את הסכומים הנקובים בו, אך אינו מחייב אותה לעשות כן. הרשאה זו מתייחסת להוצאה, להוצאה מותנית בהכנסה, להרשאה להתחייב ולשיא .כוח אדם הוצאה תקציב ההוצאה לשנה מסוימת מתיר לממשלה להוציא באותה השנה סכום שחלוקתו מופיעה בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק. הממשלה רשאית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר סכומים בין סעיפי התקציב .השונים הוצאה מותנית בהכנסה הרשאה נוספת המותנית בקבלת הכנסות מגורמים חוץ ממשלתיים. חלוקת הוצאה זו מופיעה בטור השני של התוספת .הראשונה הרשאה להתחייב בנוסף למגבלה על ההוצאה בפועל, מגביל החוק התחייבויות באמצעות הרשאה להתחייב. הרשאה זו, המופיעה בטור השלישי של התוספת הראשונה, מציינת את הסכום המרבי שהממשלה רשאית להתחייב עליו באותה התכנית במהלך שנתיות-שנת הכספים, גם אם יתבצע התשלום בשנים הבאות. הֶסדר זה מאפשר לממשלה לפעול במסגרת תכניות רב .בפיקוח תקציבי נאות ,לגבי תכניות בתקציב הרגיל שבהן לא נקוב סכום הרשאה להתחייב אלא סכום הוצאה ו/או הוצאה מותנית בהכנסה .ניתן להתחייב בגובה הסכומים האלה אם ההוצאה תיעשה במרוצת אותה שנת הכספים או בשנת הכספים שלאחריה 253 2012-‏2011עיקרי התקציב שיא כוח אדם .מספר שיא כוח האדם המרבי שהממשלה רשאית למלא בשנה מסוימת מופיע בטור הרביעי של התוספת הראשונה בסיס ההוצאה בתקציב בסיס מזומנים .חוק התקציב מושתת על בסיס מזומנים. כהוצאה תקציבית נחשב תשלום במזומן או זיכוי של החשב הכללי בסיס ביצוע כדי לאפשר למפעלים העסקיים, המֹוכְרים מוצרים ושירותים לציבור, לנהל מערכת חשבונאות קרובה ככל האפשר לזו של גוף מסחרי, הושתת התקציב שלהם על אותו בסיס ביצוע. כלומר, ההוצאה של מפעלים עסקיים אלה נחשבת בתור .שכזו כאשר בוצעה העבודה או משנתקבל השירות או הנכס, בין אם בוצע התשלום ובין אם נדחה למועד מאוחר יותר .על אותו הבסיס מוגדרת גם ההכנסה של המפעלים העסקיים רזרבות .בתוספת הראשונה קיימת הרזרבה הכללית. כמו כן קיימות בתקציב רזרבות מיועדות בתקציבי המשרדים השונים החוק מקנה לשר האוצר סמכות לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את המטרות והיעדים להוצאת סכומי .הרזרבות שימוש בעודפי השנה הקודמת כספים שלא הוצאו בשנה מסוימת ניתנים לניצול בשנה שלאחריה, בתנאי שנותר עודף בסעיף ההוצאה הראשי. שר האוצר מוסמך לאשר עודפים לניצול, לאחר מתן הודעה על כך לוועדת הכספים של הכנסת. הסכום המותר לשימוש .יתווסף לסכומים המאושרים בתקציב השנה השוטפת עודפים מיוחדים באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי שר האוצר לכלול ברשימת העודפים המיוחדים את פרטי ההוצאה מתקציב השנה הקודמת, שלגביהם לא יקוזזו הגירעונות, אם יהיו כאלה, בסעיפי תקציב ראשיים שבהם מופיעים פרטי ההוצאה .האמורים 254 עקרונות חוק התקציב שינויים בחוק התקציב במהלך שנת הכספים .'חוק יסודות התקציב' מאפשר ביצוע שינויים במהלך השנה. כל שינוי בתכנית טעון הודעה לוועדת הכספים של הכנסת .שינויים בשיעורים העולים על השיעורים הנקובים בחוק מחייבים את אישורה המוקדם של הוועדה דוח תקבולים, הוצאות ומילוי משרות על שר האוצר להגיש לכנסת דוח על התקבולים, ההוצאות ומילוי המשרות בתקציב, לכל תוספותיו וחלקיו תוך שישה חודשים מתום שנת הכספים. בנוסף לכך, על השר להגיש לוועדת הכספים של הכנסת, בסוף כל רבעון, אומדן של ביצוע .הגירעון ומימונו, המבוסס על נתוני קופה ביצוע התקציב התקנת תקנות והאצלת סמכויות שר האוצר ממונה על ביצוע 'חוק יסודות התקציב' וחוק התקציב. הוא רשאי להתקין תקנות, לרבות פירוט נוסף של תכניות וכן להאציל את סמכויותיו לפי 'חוק יסודות התקציב', לרבות הסמכות להתקין תקנות ביצוע, כולל סדרי ניהול .כספים וחשבונות, פרט לתקנות בעלות תוקף תחיקתי פיקוח על הביצוע מבחינת חוקיּות ההוצאה הסמכות לפקח על ביצוע התקציב מבחינת חוקיות ההוצאה, העמידה במסגרת התקציב המאושר והתקנת התקנות בדבר סדרי ניהול כספים וחשבונות, מואצלות כל שנה לחשב הכללי. החשב הכללי פועל באמצעות חשבי המשרדים הצמודים למשרדים השונים והם אחראים ישירות בפניו וכפופים לו מבחינה ארגונית. חתימת חשב המשרד היא תנאי .הכרחי למתן תוקף לכל התחייבות או הוצאה של הממשלה ביצוע תקציב לגבי תאגידים סעיפי חוק התקציב המתייחסים לגופים המתוקצבים, לרשויות המקומיות ולגופים הנתמכים, מַקנים סמכויות ביצוע .)לשר האוצר, ובנוסף אליו — גם לשרים הנוגעים בדבר (השרים הממונים ביקורת חיצונית על ביצוע התקציב ביקורת חיצונית על ביצוע חוק התקציב נתונה בידי מבקר המדינה המגיש את הדין וחשבון השנתי שלו לכנסת. ההערות וההמלצות של מבקר המדינה הנוגעות לחוק התקציב ולביצועו, לדין וחשבון על התקבולים ועל הוצאות המדינה ולמאזן התחייבויותיה וזכויותיה של המדינה, נידונות בוועדה לענייני ביקורת המדינה. מסקנות הוועדה מובאות .לאישור הכנסת 255 2012-‏2011עיקרי התקציב מסמכי חוק התקציב .שנתי מפרטת את סך ההוצאה השנתית שמותר לממשלה להוציא בכל אחת משנות הכספים-הצעת חוק התקציב הדו בנוסף לכך מפורטים בהצעה תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב, שיא כוח האדם ותקציבי .המפעלים העִסקיים :להצעת חוק התקציב מצורפות שתי תוספות התוספת הראשונה פירוט תקציב ההוצאות בתוספת הראשונה מפורטים תקציב ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ושיא כוח האדם של :הממשלה. בפירוט תקציב ההוצאות, מורכבת התוספת הראשונה משני חלקים התקציב הרגיל :חלק א תקציב זה מסּווַג לפי תחומי מִמשל ומינהל, ביטחון, רשויות מקומיות, שירותי חברה, כלכלה ומשק, תשלומי ריבית .ורזרבות תקציב פיתוח וחשבון הון חלק ב: .חלק זה כולל השקעות ישירות של הממשלה בתחומים שונים, מתן אשראי ותשלומי קרן התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה , התקציב לחישוב ההוצאה הממשלתית1992-בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ”ב המותרת הוא תקציב ההוצאה (ללא הוצאה המותנית בהכנסה) בחלק א ובחלק ב כאמור, בניכוי תשלום חובות למעט .תשלום חובות לביטוח הלאומי 256 מסמכי חוק התקציב תחזית התקבולים והמִלוות :תחזית ההכנסות מחולקת גם היא לשני חלקים תקבולים שוטפים חלק א: חלק זה כולל את המסים על הכנסה ורכוש, מסים על הוצאה, אַגרות בעד שירותים, ריבית ורווחים, תמלוגים ותקבולים .אחרים תקבולים ממלוות וחשבון הון חלק ב: חלק זה כולל את החזרי ההשקעות של הממשלה ופירעון ההלוואות שהיא נתנה, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, הכנסות .הון, מִלוות שקיבלה הממשלה בארץ ומלוות ומענקים שקיבלה מחו”ל תחזית הטבות המס בתחזית זו מפורטים הסכומים שלא ייגבו בשל הטבות מס, לפי חלוקה להטבות במסים ישירים, הטבות במסים .עקיפים והטבות באגרות התוספת השנייה תוספת זו כוללת את פירוט התקבולים, ההוצאות, ההרשאה להתחייב ושיא כוח האדם של המפעלים העסקיים של :הממשלה. התוספת השנייה מורכבת משני חלקים תחזית תקבולים של המפעלים העִסקיים חלק א: חלק זה כולל את תקבולי המפעלים העִסקיים (כמו לשכת הפרסום הממשלתית ומינהל מקרקעי ישראל). התקבולים .המופיעים כאן נחשבים כתקבולי המדינה, אך הם אינם כלולים באומדן התקבולים והמלוות בתוספת הראשונה תחזית ההוצאות של המפעלים העסקיים חלק ב: .חלק זה כולל את אומדני ההוצאות של המפעלים העסקיים 257 2012-‏2011עיקרי התקציב מחירי התקציב 2012-2011 הסכומים בחוק ובלוחות התקציב נקובים באלפי שקלים. הנתונים לגבי הצעות התקציב לשנות הכספים בהתאמה. הנתונים המתייחסים לשנות2012- ו2011 דצמבר-הם במחירים של ממוצעים משוערים לתקופה ינואר ., נקובים במחירי התקציב המקורי לשנים אלו2010-2009 הכספים 2012-2010 מקדמי המעבר לשנות הכספים ממוצע לעומת ממוצע )(באחוזים 2009 2010 2011 2012 קניות0.0 0.0 0.0 0.0 השכר במגזר הציבורי1.5 1.4 1.0 1.0 השכר הממשלתי1.3 1.4 1.0 1.0 )מטבע חוץ (דולר-16.3 16.6 -9.5 0.0 תשומות הבנייה0.0 0.0 0.0 0.0 מקדמי התקציב מקדמים את רמת המחירים, שעל בסיסה נבנה תקציב השנה השוטפת, לרמה הממוצעת החזויה בכל אחת משנות התקציב הבאות. אי לכך אין לראות במקדמי המעבר המופיעים בלוח דלעיל תחזיות לשינוי מחירים בשנים .הבאות .משרדי הממשלה יתייחסו לתקציב במחירים נומינליים ויתכננו את הוצאותיהם בהתאם לתקציב 258 לוחות התקציב לוחות התקציב 2011סך תקני כוח אדם לשנת הכספים שיא כוח אדם עבודה בלתי צמיתה במונחי משרות סך תקני כוח אדם הכול כללי-סך85,413 14,071 99,488 ========= ======= ===== ===== הכול משרדי הממשלה-סך66,022 13,056 79,082 -------------------------------- ----------- ----------- ----------- 01נשיא המדינה 42.5 27 70 02הכנסת 558 64 622 04משרד ראש הממשלה 926.5 1,155 2,082 05משרד האוצר 5,251 816 6,067 06משרד הפנים 516.5 396 913 07המשרד לביטחון הפנים 28,175.5 3,380 31,556 08משרד המשפטים 5,288 2,609 7,897 09משרד החוץ 1,058 113 1,171 10המועצה הלאומית לביטחון 1 58 59 11משרד מבקר המדינה 559 559 14מימון מפלגות 10 10 15משרד הביטחון 2,232 2,232 16הוצאות חירום אזרחיות 12 12 17תיאום הפעולות בשטחים 203.5 49 252 19 משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט 106 73 179 20משרד החינוך 2,092 265 2,357 23משרד הרווחה 2,636 360 2,996 24משרד הבריאות 9,180 1,330 10,510 25הרשות לזכויות ניצולי השואה 61 18 79 26המשרד להגנת הסביבה 501 62 563 29משרד הבינוי השיכון 630 106 736 30המשרד לקליטת העלייה 418.5 36 455 33משרד החקלאות ופיתוח הכפר 1,287 505 1,792 34המשרד לתשתיות לאומיות 283 123 406 36משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה 1,591.5 257 1,849 37משרד התיירות 136.5 36 173 39משרד התקשורת 91 48 139 259 2012-‏2011עיקרי התקציב שיא כוח אדם עבודה בלתי צמיתה במונחי משרות סך תקני כוח אדם 40משרד התחבורה 691 217 908 41הרשות הממשלתית למים וביוב 125.5 89 215 43המרכז למיפוי ישראל 241.5 7 249 46חוק חיילים משוחררים 21 21 54רשויות הפיקוח 55 94 149 56נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 9 19 28 68היחידה לעניין עובדים זרים 742 434 1,176 47 רזרבה כללית 300 300 600 הכול מפעלים עסקיים-סך19,391 1,015 20,406 --------------------------------- ------------- --------- ----------- 89מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר 97 27 124 94בתי חולים ממשלתים 18,748 870 19,618 95נמל יפו ונמל חדרה 5 2 7 98מינהל מקרקעי ישראל 541 116 657 ) (המשך2011סך תקני כוח אדם לשנת הכספים 260 לוחות התקציב שיא כוח אדם עבודה בלתי צמיתה במונחי משרות סך תקני כוח אדם הכול כללי - סך 86,059.5 14,732 100,791 ========= ======= ===== ===== הכול משרדי הממשלה - סך 66,674.5 13,719 80,393 -------------------------------- ----------- ----------- ----------- 01 נשיא המדינה42 27 69 02 הכנסת552.5 63 616 04 משרד ראש הממשלה912.5 1,205 2,117 05 משרד האוצר5,217 849 6,066 06 משרד הפנים533 402 935 07 המשרד לביטחון הפנים28,572.5 3,540 32,113 08 משרד המשפטים5,287 2,875 8,162 09 משרד החוץ1,064 113 1,177 10 המועצה הלאומית לביטחון1 58 59 11 משרד מבקר המדינה554 554 14 מימון מפלגות10 10 15 משרד הביטחון2,231 2,231 16 הוצאות חירום אזרחיות12 12 17 תיאום הפעולות בשטחים202 8 210 19 משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט 108.5 73 181 20 משרד החינוך2,081 263 2,344 23 משרד הרווחה2,707.5 358 3,066 24 משרד הבריאות9,253.5 1,319 10,573 25 הרשות לזכויות ניצולי השואה60.5 18 78 26 המשרד להגנת הסביבה501 82 583 29 משרד הבינוי השיכון624.5 105 729 30 המשרד לקליטת העלייה415 35 450 33 משרד החקלאות ופיתוח הכפר1,276 503 1,779 34 המשרד לתשתיות לאומיות283 123 406 36 משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה1,593.5 256 1,849 37 משרד התיירות135.5 36 172 39 משרד התקשורת90 47 137 40 משרד התחבורה687 214 901 41 הרשות הממשלתית למים וביוב124.5 88 212 43 המרכז למיפוי ישראל239 7 246 2012סך תקני כוח אדם לשנת הכספים 261 2012-‏2011עיקרי התקציב שיא כוח אדם עבודה בלתי צמיתה במונחי משרות סך תקני כוח אדם 46 חוק חיילים משוחררים21 21 54 רשויות הפיקוח55 93 148 56 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות9 19 28 68 היחידה לעניין עובדים זרים729 430 1,159 47 רזרבה כללית500 500 1,000 הכול מפעלים עסקיים -סך 19,385 1,013 20,398 --------------------------------- ------------- --------- ----------- 89 מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר96 27 123 94 בתי חולים ממשלתים18,748 870 19,618 95 נמל יפו ונמל חדרה5 2 7 98 מינהל מקרקעי ישראל536 114 650 ) (המשך2012סך תקני כוח אדם לשנת הכספים 262 לוחות התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת הכול כללי-סך 318,523,625 341,799,444 366,837,898 384,988,521 ========= ======== ======== ======== ======== :חלק א התקציב הרגיל 236,186,658 248,115,070 262,053,704 274,191,162 :חלק ב תקציב הפיתוח וחשבון הון 82,336,967 93,684,374 104,784,194 110,797,359 חלק א: התקציב הרגיל 236,186,658 248,115,070 262,053,704 274,191,162 ---------------- --------------- --------------- --------------- --------------- ממשל ומינהל 34,376,204 35,921,276 38,515,059 41,399,404 ========= ======== ======== ======== ======== 01נשיא המדינה 41,803 38,560 42,537 44,284 02 *הכנסת 413,520 496,465 496,737 496,737 03חברי הממשלה 98,141 109,900 110,582 111,361 04משרד ראש הממשלה 1,887,359 1,895,461 2,019,139 2,086,076 05משרד האוצר 1,813,855 1,973,798 2,088,656 2,104,414 06משרד הפנים 373,463 316,874 348,397 355,068 07המשרד לביטחון הפנים 9,610,411 10,069,639 10,678,098 11,118,353 08משרד המשפטים 2,584,624 2,840,047 3,094,642 3,230,007 09משרד החוץ 1,492,213 1,712,405 1,621,056 1,664,001 10המועצה הלאומית לביטחון 23,704 31,550 32,832 32,448 11 ** משרד מבקר המדינה 228,564 266,142 266,933 267,213 12גימלאות ופיצויים 13,519,774 10,847,379 12,539,954 14,192,129 13הוצאות שונות 435,094 3,520,306 2,994,100 3,461,280 14מימון מפלגות 393,417 126,176 131,835 137,737 19 משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט 942,812 891,436 987,612 1,052,882 26המשרד להגנת הסביבה 272,422 407,380 531,956 535,753 68 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול 245,028 377,758 529,993 509,661 ביטחון 57,099,439 53,421,561 54,499,459 56,031,111 ===== ======== ======== ======== ======== 15משרד הביטחון 56,738,455 53,091,869 54,084,931 55,623,538 16הוצאות חירום אזרחיות 216,306 183,339 206,093 204,074 17תיאום הפעולות בשטחים 144,678 146,353 208,435 203,499 2012-‏2009תקציב ההוצאות ברוטו לשנות הכספים )(באלפי ש"ח .הצעת התקציב השנתי של הכנסת מוגשת לאישור ועדת הכנסת על ידי יו"ר הכנסת, ומהווה חלק מחוק התקציב * תקציב משרד מבקר המדינה נקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת ומהווה חלק מחוק התקציב. פירוט של תקציב זה מתפרסם בנפרד ** .לפי חוק יסוד: מבקר המדינה 263 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת 18הרשויות המקומיות 3,875,745 2,936,114 3,882,210 3,886,609 =========== ======= ======= ======= ======= שירותי חברה 98,458,594 104,266,396 112,771,827 116,992,561 ========= ======== ======== ======== ======== 20משרד החינוך 31,453,232 33,982,982 36,496,721 37,873,515 21ההשכלה הגבוהה 7,262,839 6,864,918 7,391,473 7,464,569 23משרד הרווחה 5,053,613 5,525,278 5,889,534 6,258,011 24משרד הבריאות 19,382,869 21,378,604 23,151,568 23,960,448 27העברות לביטוח הלאומי 26,586,199 27,183,632 29,754,706 31,089,182 25הרשות לזכויות ניצולי השואה 2,388,531 2,640,408 2,937,803 2,791,563 29משרד הבינוי והשיכון 207,775 211,239 211,547 209,675 30המשרד לקליטת העלייה 1,236,222 1,218,120 1,302,017 1,321,181 32תמיכות שונות 3,408,667 3,683,777 3,963,351 4,251,318 46חוק חיילים משוחררים 1,474,737 1,569,955 1,665,829 1,765,895 56 נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות 3,910 7,483 7,278 7,204 כלכלה ומשק 8,809,002 8,511,882 9,286,001 9,441,184 ========= ======= ======= ======= ======= 33משרד החקלאות ופיתוח הכפר 864,024 943,226 900,372 919,435 34משרד התשתיות הלאומיות 138,180 151,334 181,566 187,554 35הוועדה לאנרגיה אטומית 144,968 147,927 147,927 147,927 36משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 1,953,406 2,261,895 2,455,053 2,485,561 37משרד התיירות 337,165 355,029 361,940 363,582 38תמיכות בענפי משק 2,710,461 1,667,951 2,192,344 2,281,846 39משרד התקשורת 68,298 53,721 50,583 50,120 40משרד התחבורה 525,565 487,558 511,821 508,767 41הרשות הממשלתית למים וביוב 126,021 123,613 117,143 115,242 42מענקי בינוי ושיכון 1,681,753 2,046,908 2,025,484 2,033,854 43המרכז למיפוי ישראל 81,211 92,808 94,798 94,149 54רשויות הפיקוח 177,950 179,912 246,970 253,147 45תשלום ריבית ועמלות 33,567,674 38,017,000 36,831,000 38,570,000 =============== ======== ======== ======== ======== רזרבות 5,040,841 6,268,148 7,870,293 ===== ======= ======= ======= 47רזרבה כללית 5,040,841 6,268,148 7,870,293 ) (המשך2012-‏2009תקציב ההוצאות ברוטו לשנות הכספים 264 לוחות התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת חלק ב: תקציב הפיתוח וחשבון הון 82,336,967 93,684,374 104,784,194 110,797,359 ---------------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- תקציב פיתוח 14,363,719 16,916,374 19,367,194 20,441,359 ---------------- --------------- --------------- --------------- --------------- השקעות בממשל ומינהל 757,446 761,803 727,394 802,669 ================= ===== ===== ===== ===== 51דיור ממשלתי 68,760 75,492 107,770 171,288 52המשטרה ובתי הסוהר 523,833 500,136 390,937 410,999 53בתי המשפט 94,728 120,719 191,372 188,051 55האוצר 70,125 65,456 37,315 32,331 57הרשויות המקומיות 7,484 =========== ==== השקעות בשירותי חברה 3,354,647 3,650,126 4,589,824 4,508,424 ================ ======= ======= ======= ======= 60חינוך 604,349 541,801 627,581 676,609 67בריאות 402,329 353,351 395,263 387,898 70שיכון 2,347,969 2,754,974 3,566,980 3,443,917 השקעות בענפי המשק 10,244,142 12,504,445 14,049,976 15,130,266 ============== ======== ======== ======== ======== 73מפעלי מים 672,699 1,278,034 1,252,871 1,337,950 76פיתוח התעשייה 126,770 97,934 92,719 90,980 78תיירות 145,343 148,555 72,442 88,071 79פיתוח התחבורה 5,990,605 6,750,411 8,366,118 8,381,642 83הוצאות פיתוח שונות 3,308,725 4,229,511 4,265,826 5,231,623 84תשלום החובות 67,973,248 76,768,000 85,417,000 90,356,000 ----------------- --------------- --------------- --------------- --------------- ) (המשך2012-‏2009תקציב ההוצאות ברוטו לשנות הכספים 265 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת הכול כללי-סך 306,836,623 325,287,959 348,185,234 365,916,172 ========= ======== ======== ======== ======== *תקציב לחישוב מגבלת ההוצאה**252,796,868 271,196,234 284,657,172 תשלום חובות למעט תשלום החובות לביטוח הלאומי 69,245,000 76,989,000 81,259,000 :חלק א תקציב רגיל 226,177,431 234,195,342 247,116,515 258,804,806 :חלק ב תקציב הפיתוח וחשבון הון 80,659,192 91,092,617 101,068,719 107,111,366 חלק א: התקציב הרגיל 226,177,431 234,195,342 247,116,515 258,804,806 ---------------- --------------- --------------- --------------- --------------- ממשל ומינהל 32,243,115 33,355,080 35,954,704 38,828,745 ========= ======== ======== ======== ======== 01נשיא המדינה 40,974 37,760 41,737 43,484 02 ***הכנסת 413,500 496,285 496,557 496,557 03חברי הממשלה 98,141 109,900 110,582 111,361 04משרד ראש הממשלה 1,872,233 1,865,810 2,005,160 2,072,099 05משרד האוצר 1,589,009 1,662,160 1,776,899 1,789,970 06משרד הפנים 361,563 281,862 337,597 344,268 07המשרד לביטחון הפנים 9,174,394 9,506,903 10,118,480 10,558,735 08משרד המשפטים 2,045,875 2,190,096 2,419,678 2,553,333 09משרד החוץ 1,478,063 1,657,879 1,570,559 1,613,504 10המועצה הלאומית לביטחון 23,704 31,550 32,832 32,448 11 **** משרד מבקר המדינה 228,564 266,142 266,933 267,213 12גימלאות ופיצויים 12,869,387 10,220,879 11,882,604 13,528,870 13הוצאות שונות 369,679 3,454,891 2,994,100 3,461,280 14מימון מפלגות 393,417 126,176 131,835 137,737 19 משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט 921,014 869,055 954,931 1,020,201 26המשרד להגנת הסביבה 127,796 212,471 296,724 300,521 68 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול 235,802 365,261 517,496 497,164 2012-‏2009תקציב ההוצאות נטו לשנות הכספים )(באלפי ש"ח .התקציב נטו בניכוי תשלום חובות למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי * להתמודדות עם המשבר הכלכלי2010- ו2009 פעמי לתקציב לשנים-), בניכוי ההוצאה שנוספה באופן חד325,287,959( התקציב נטו ** .)7,523,000( ) למעט תשלום חובות לביטוח לאומי76,768,000( ), ובניכוי תשלום חובות3,246,091( העולמי .*** הצעת התקציב השנתי של הכנסת מוגשת לאישור ועדת הכנסת על ידי יו"ר הכנסת, ומהווה חלק מחוק התקציב **** תקציב משרד מבקר המדינה נקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת ומהווה חלק מחוק התקציב. פירוט של תקציב זה מתפרסם בנפרד .לפי חוק יסוד: מבקר המדינה 266 לוחות התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת ביטחון 55,368,386 49,158,572 49,424,434 50,636,979 ===== ======== ======== ======== ======== 15משרד הביטחון 55,060,283 48,884,747 49,132,073 50,352,073 16הוצאות חירום אזרחיות 216,306 183,339 206,093 204,074 17תיאום הפעולות בשטחים 91,797 90,486 86,268 80,832 18הרשויות המקומיות 3,869,769 2,936,114 3,882,210 3,886,609 =========== ======= ======= ======= ======= שירותי חברה 93,164,398 98,039,863 106,406,913 110,508,118 ========= ======== ======== ======== ======== 20משרד החינוך 30,040,733 32,418,924 34,901,335 36,278,439 21ההשכלה הגבוהה 7,262,839 6,864,918 7,391,473 7,464,569 23משרד הרווחה 3,727,080 4,159,426 4,467,569 4,764,670 24משרד הבריאות 16,872,721 18,144,776 19,867,335 20,627,752 27העברות לביטוח הלאומי 26,586,199 27,183,632 29,754,706 31,089,182 25הרשות לזכויות ניצולי השואה 2,385,680 2,640,408 2,937,803 2,791,563 29משרד הבינוי והשיכון 206,769 207,739 208,047 206,175 30המשרד לקליטת העלייה 1,234,753 1,193,825 1,277,187 1,296,351 32תמיכות שונות 3,368,977 3,648,777 3,928,351 4,216,318 46חוק חיילים משוחררים 1,474,737 1,569,955 1,665,829 1,765,895 56 נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות 3,910 7,483 7,278 7,204 כלכלה ומשק 7,964,089 7,647,872 8,349,106 8,504,062 ========= ======= ======= ======= ======= 33משרד החקלאות ופיתוח הכפר 676,637 727,990 683,327 702,390 34המשרד לתשתיות לאומיות 131,904 102,334 132,566 138,554 35הוועדה לאנרגיה אטומית 144,968 147,927 147,927 147,927 36משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 1,902,094 2,197,061 2,389,214 2,419,722 37משרד התיירות 332,531 348,861 353,272 354,914 38תמיכות בענפי משק 2,242,096 1,255,091 1,724,184 1,813,686 39משרד התקשורת 50,552 53,071 49,933 49,470 40משרד התחבורה 435,691 402,618 417,383 414,329 41הרשות הממשלתית למים וביוב 124,212 122,895 116,652 114,524 42מענקי בינוי ושיכון 1,679,753 2,042,088 2,020,664 2,029,034 43המרכז למיפוי ישראל 65,780 68,324 67,314 66,665 54רשויות הפיקוח 177,871 179,612 246,670 252,847 ) (המשך2012-‏2009תקציב ההוצאות נטו לשנות הכספים 267 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת 45תשלום ריבית ועמלות 33,567,674 38,017,000 36,831,000 38,570,000 =============== ======== ======== ======== ======== רזרבות 5,040,841 6,268,148 7,870,293 ===== ======= ======= ======= 47רזרבה כללית 5,040,841 6,268,148 7,870,293 חלק ב: תקציב הפיתוח וחשבון הון 80,659,192 91,092,617 101,068,719 107,111,366 ---------------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- תקציב הפיתוח 12,685,944 14,324,617 15,651,719 16,755,366 ---------------- --------------- --------------- --------------- --------------- השקעות במימשל ומינהל 707,897 675,578 645,001 722,758 ================= ===== ===== ===== ===== 51דיור ממשלתי 33,910 35,350 65,350 126,350 52המשטרה ובתי הסוהר 517,134 466,053 356,964 377,026 53בתי המשפט 94,728 118,719 190,372 187,051 55האוצר 62,125 55,456 32,315 32,331 57הרשויות המקומיות 7,484 =========== ==== השקעות בשירותי חברה 2,534,851 2,653,353 2,506,001 2,451,601 ================ ======= ======= ======= ======= 60חינוך 604,349 541,801 627,581 676,609 67בריאות 352,490 275,928 317,840 310,475 70שיכון 1,578,012 1,835,624 1,560,580 1,464,517 השקעות בענפי המשק 9,435,712 10,995,686 12,500,717 13,581,007 ============== ======= ======== ======== ======== 73מפעלי מים 672,699 1,269,534 1,242,371 1,327,450 76פיתוח התעשייה 92,290 57,934 52,719 50,980 78תיירות 145,343 148,555 72,442 88,071 79פיתוח התחבורה 5,972,169 6,690,411 8,267,618 8,283,142 83הוצאות פיתוח שונות 2,553,211 2,829,252 2,865,567 3,831,364 84תשלום החובות 67,973,248 76,768,000 85,417,000 90,356,000 ----------------- --------------- --------------- --------------- --------------- ) (המשך2012-‏2009תקציב ההוצאות נטו לשנות הכספים 268 לוחות התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת כללי-סך הכול67,973,248 76,768,000 85,417,000 90,356,000 ======== ======== ======== ======== ======== מלוות פנים60,311,516 63,363,000 79,773,000 81,698,000 ---------------- --------------- --------------- --------------- --------------- הביטוח הלאומי 7,382,534 7,523,000 8,428,000 9,097,000 מלוות באמצעות מינהל מלוות המדינה 52,928,982 55,840,000 71,345,000 72,601,000 מלוות חוץ 7,661,732 13,405,000 5,644,000 8,658,000 -------------- --------------- --------------- --------------- --------------- מלווה העצמאות והפיתוח4,885,889 8,164,000 3,285,000 6,362,000 מלוות על סמך ערבויות מארה"ב467,507 2,280,000 1,867,000 1,518,000 מלוות שונים2,308,336 2,961,000 492,000 778,000 * כולל פירעון קרן לביטוח הלאומי *2012-‏2009תשלום חובות קרן לשנות הכספים )(באלפי ש"ח 269 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת הכול כללי-סך33,567,674 38,017,000 36,831,000 38,570,000 ======== ======== ======== ======== ======== מלוות פנים27,942,325 30,962,000 30,887,000 31,673,000 --------------- --------------- --------------- --------------- --------------- הביטוח הלאומי6,628,698 6,469,000 7,120,000 7,272,000 מלוות באמצעות מינהל מלוות המדינה20,765,490 24,106,000 23,454,000 24,001,000 מלוות חובה2,131 6,000 2,000 2,000 כספי אמיסיות ובנקים546,006 381,000 311,000 398,000 מלוות חוץ5,625,349 7,055,000 5,944,000 6,897,000 --------------- --------------- --------------- --------------- --------------- מלווה העצמאות והפיתוח1,108,634 1,372,000 1,213,000 1,676,000 מלוות על סמך ערבויות ממשלת מארה"ב3,029,487 3,334,000 3,054,000 3,204,000 מלוות שונים1,487,228 2,349,000 1,677,000 2,017,000 2012-‏2009תשלום חובות ריבית (ברוטו) לשנות הכספים )(באלפי ש"ח 270 לוחות התקציב 2012-2009תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים )(באלפי ש"ח ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת הכול כללי-סך305,211,814 325,287,959 348,185,234 365,916,172 ========== ======== ======== ======== ======== חלק א: תקבולים שוטפים224,775,751 234,195,342 247,116,515 258,804,806 חלק ב: תקבולים ממילוות וחשבון הון80,659,192 91,092,617 101,068,719 107,111,366 חלק א: תקבולים שוטפים224,775,751 234,195,342 247,116,515 258,804,806 ================= --------------- --------------- --------------- --------------- מסים ותשלומי חובה178,688,874 184,434,664 214,989,152 233,826,297 ------------------------------ --------------- --------------- --------------- --------------- מסי הכנסה ורכוש86,396,272 85,100,000 103,500,000 111,800,000 --------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- 001מס הכנסה71,081,737 70,975,000 86,700,000 94,000,000 002מע"מ על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים9,988,717 10,300,000 10,500,000 11,300,000 003מס שבח1,979,638 1,700,000 2,200,000 2,300,000 004מס רכישה2,937,591 2,125,000 3,900,000 4,100,000 005מס מכירה ומס רכוש100,030 007מס מעסיקים308,559 200,000 100,000 מסי הוצאה92,292,602 99,334,664 111,489,152 122,026,297 ------------------ --------------- --------------- --------------- --------------- 011מכס והיטל על הייבוא2,408,795 2,500,000 2,900,000 3,100,000 012מע"מ, כולל מע"מ על ייבוא ביטחוני59,134,640 65,334,664 69,489,152 75,026,297 013מס קנייה12,731,385 12,300,000 16,300,000 18,500,000 015בלו763,893 900,000 900,000 900,000 018מס דלק12,714,432 13,600,000 16,500,000 18,800,000 020מס בולים19,680 024אגרות כלי רכב1,548,132 025אגרות ורשיונות אחרים2,971,645 4,700,000 5,400,000 5,700,000 ריבית ורווחים2,429,147 2,299,720 2,334,900 2,230,900 --------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- 034ריבית במט"ח330,206 89,900 48,300 13,300 035ריבית בשקלים2,098,941 2,209,820 2,286,600 2,217,600 271 2012-‏2011עיקרי התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת תמלוגים1,094,052 760,930 1,940,500 2,134,750 ------------ --------------- ------------- --------------- --------------- 042תמלוגים ממפעלים עסקיים3,081 241,050 775000 908,000 043תמלוגים מאוצרות טבע572,235 188,000 633,000 649,000 044תמלוגים מחברות ממשלתיות82,325 47,880 82,000 82,000 045דיבידנדים מחברות ממשלתיות436,411 284,000 450,500 495,750 תקבולים שונים1,560,587 2,093,000 2,172,677 2,172,677 ---------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- 046החזר על חשבון תקציב שנים קודמות109,621 100,000 144,282 144,282 047הכנסות משירותים שונים976,956 1,610,000 1,483,283 1,483,283 050דמי שימוש בנכסים ממשלתיים238,480 226,000 274,252 274,252 048הכנסה מיועדת מעל האומדן235,530 157,000 270,860 270,860 049רווחי בנק ישראל שמומשו העברה מחלק ב41,003,091 44,607,028 25,679,286 18,440,182 ----------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- חלק ב: תקבולים ממילוות וחשבון הון80,659,192 91,092,617 101,068,719 107,111,366 ========================== ======== ======== ======== ======== החזר השקעות והלוואות הממשלה7,292,951 5,331,305 6,557,100 6,240,900 ------------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- 051גביית קרן בשקלים6,809,984 5,174,005 6,331,100 6,005,200 053גביית קרן במט"ח297,840 57,300 44000 53700 076הכנסות ממכירת קרקעות מדינה185,127 100,000 182,000 182,000 הפרשות לפנסיה ולפיצויים31,026 12,000 39,654 39,654 ------------------------------- ----------- ----------- ----------- ----------- 071הפרשות יחידות משקיות8,911 8911 8911 072הפרשות מפעלים עסקיים372 9,000 9,000 9,000 073חברות-הפרשות לפנסיה21,743 3,000 21,743 21,743 הכנסות הון1,576,995 500,000 3,813,000 1,813,000 ---------------- --------------- ------------- --------------- --------------- 075הכנסה ממכירת חברות ובנקים1,576,995 500,000 3,813,000 1,813,000 ) (המשך2012-2011 תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 272 לוחות התקציב ביצוע התקציב 2009לשנת תקציב מקורי 2010לשנת הצעת התקציב 2011לשנת הצעת התקציב 2012לשנת מילוות בארץ92,669,758 102,949,760 99,628,933 99,785,820 ------------------ --------------- --------------- --------------- --------------- 081מילווה מהמוסד לביטוח לאומי12,550,000 12,409,000 14,571,000 15,835,000 082הכנסה מאמיסיות והפקדות80,119,758 90,540,760 85,057,933 83,950,820 מילוות ומענקים מחו"ל20,091,553 26,906,580 16,709,318 17,672,174 ------------------------------- --------------- --------------- --------------- --------------- 900מילווה עצמאות ופיתוח4,063,744 4,300,000 4,000,000 4,000,000 901בניכוי: הוצאות הפצה-151,415 -193,500 -200,000 -200,000 :מילוות ומענקים מארה"ב 902 ביטחון- 7,983,364 9,900,080 8,709,318 8,672,174 904 סיוע אזרחי- 907 מילוות אחרים- 8,195,860 12,900,000 4,200,000 5,200,000 908הלוואות בנקאיות העברה לחלק א-41,003,091 -44,607,028 -25,679,286 -18,440,182 ------------------------ --------------- --------------- --------------- --------------- ) (המשך2012-2011 תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים