הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2010 ביולי13 533 ב' באב התש"ע עמוד ) (ערר שני ברשות והארכת9 ' מעצרים) (תיקון מס- הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה 1328 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2010-מעצר או חידושו), התש"ע 1328 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה )9 ' מעצרים) ( תיקון מס- הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה 2010-(ערר שני ברשות והארכת מעצר או חידושו), התש"ע 53 תיקון סעיף .1 החוק- (להלן1‏1996- מעצרים), התשנ"ו- בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - 53 העיקרי), בסעיף "בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "על החלטת בית המשפט המחוזי בערר )1( ; תימחק- :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( )  על החלטת בית המשפט המחוזי בערר לפי סעיף קטן (א) רשאי כל צד1"(א לפנות בבקשה למתן רשות לערור לפני בית המשפט העליון; בית המשפט העליון ידון בבקשה בשופט יחיד, ואולם רשאי בית המשפט העליון לדחות את הבקשה על הסף, בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות לערור כאמור, ידון בו בית ;".המשפט העליון בשופט יחיד תיקון מוצע זה הוא פרי המלצותיה של הוועדה כללי המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר הדין ,הפלילי ודיני ראיות, בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור. מטרתו של התיקון המוצע לקבוע באופן שונה את האיזון הראוי בין עקרון סופיות הדיון וסוגי העניינים שראוי שיתבררו בבית המשפט העליון לבין מימוש הזכויות .המהותיות של עצורים ונאשמים על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, מתקיימים בבית דיונים מדי שנה בנושא הארכות1,000–המשפט העליון כ דיונים בעררים על החלטות בתי משפט600–מעצר וכ מתוכם הם40% מחוזיים בהחלטות הנוגעות למעצר, מעל עררים שניים, שהם עררים על החלטות של בית המשפט המחוזי, שניתנו בעררים על החלטות של בית משפט .שלום מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה חוק המעצרים), באופן- (להלן1996- מעצרים), התשנ"ו- שיצומצם מספרם של העררים בענייני מעצרים המגיעים :לדיון בבית המשפט העליון, בשתי דרכים עיקריות הדרך האחת, היא להתאים את היקף זכות הערר של עצור על החלטות בעניין מעצרו, להיקף זכות הערר המוקנית לנאשם בהליך העיקרי, ובכך לשנות את הזכות , לחוק המעצרים53 להגשת ערר שני הקבועה כיום בסעיף לבקשת רשות להגשת ערר שני, על החלטות של בתי משפט מחוזיים בערעור בעניין מעצר. התיקון האמור ישפיע, בין לפקודת49 השאר, גם על עררים על פסילת רישיון לפי סעיף התעבורה, שמחיל את הוראות חוק המעצרים לגבי אותם .עררים הדרך השניה היא לצמצם את מספר הדיונים , לחוק המעצרים62 בהארכות מעצר, על ידי תיקון סעיף כך שבנסיבות שבהן ברור מראש כי לא יהיה די בהארכת ימים, יהיה ניתן להאריך את המעצר לתקופה90–המעצר ב ימים. סמכות הארכה זו תינתן במקרים שבהם150 של עד התארכות ההליכים היא תוצאה של אחת העילות .(ב) המוצע62 המפורטות במפורש בסעיף נוסף על כך, מוצע לקבוע כי במקרה שבו נאשם שוחרר או עומד להשתחרר לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים או יותר, אך טרם נגזר דינו, והתובע הודיע כי בכוונתו לבקש את מעצרו לחוק המעצרים, רשאי62 מחדש בהתאם להוראות סעיף בית המשפט הדן באישום לצוות על מעצרו לתקופה שלא שעות עד לדיון בבקשה לחידוש המעצר, אם72 תעלה על .מצא כי יש עילה למעצרו (א) לחוק המעצרים מקנה זכות ערר על53 סעיף 1 סעיף . כל החלטה המתקבלת בעניין מעצרו של אדם החוק אינו מבחין בין זכות הערר בעניין החלטה הנוגעת 17 עד13 למעצרו של חשוד לצורכי חקירה לפי סעיפים לחוק המעצרים, לבין החלטה על מעצרו של נאשם עד לחוק המעצרים. החוק מקנה21 לתום ההליכים לפי סעיף גם זכות ערר לבית המשפט העליון על כל החלטה שקיבל בית המשפט המחוזי שדן בערר על החלטה בעניין מעצר .שהתקבלה בבית משפט השלום לפי המצב המשפטי הנוהג, מסורה לצדדים בהליך הפלילי העיקרי זכות ערעור אחת בלבד; הערעור השני על החלטה שהתקבלה בערעור הוא ערעור ברשות ובמקרים (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח41 חריגים כאמור בסעיף . מוצע להחיל מצב זה הנוהג1984-משולב], התשמ"ד ביחס להליך העיקרי, גם לעניין ערר על החלטה הנוגעת .למעצר .308 '; התש"ע, עמ338 'ס"ח התשנ"ו, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 13.7.2010 ,, ב' באב התש"ע533 - הצעות חוק הממשלה 1329 בסעיף קטן (ג), במקום "יוגש" יבוא "ובקשה למתן רשות לערור כאמור בסעיף )3( ."), יוגשו1קטן (א 62 תיקון סעיף.2 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא62 בסעיף "(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן ימים האמורה בסעיף קטן (א), בשל סוג90 לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של העבירה, מורכבותו של התיק, או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא ימים, ולחזור ולצוות כך מזמן150 לצוות על הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על ".לזמן, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה , כאשר1988 עד לשנת- על פי ההיסטוריה החקיקתית הוגש כתב אישום כנגד נאשם, לא היה ניתן להשיג לפני שופט בית המשפט העליון על החלטה בדבר מעצרו שניתנה בבית משפט שלום, ושבית משפט מחוזי קיבל החלטה בערר לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח38 שהוגש לגביה. סעיף , שינה את1988 , כפי שתוקן בשנת1982-משולב], התשמ"ב המצב ואפשר למדינה או לנאשם לבקש משופט של בית המשפט העליון רשות לערור על החלטה כאמור של בית המשפט המחוזי. בתי המשפט פירשו את הרשות לערר שני בצמצום וקבעו כי "אין מבקש זוכה בערר שני אלא בנסיבות יוצאות דופן, כגון במקום בו מתעוררת שאלה עקרונית אשר ,חשיבותה מעבר לעניין הספציפי הנדון בפני בית המשפט במקום בו עלול להיגרם עיוות דין חמור, ובמקרים כיוצא באלה יוצאי דופן" (ר' החלטת בית המשפט העליון בבש"פ .))1993( דוד בן יצחק אקושוילי נ' מדינת ישראל4451/93 חוק המעצרים חולל שינוי נוסף בנושא העררים בעניין מעצר, ואפשר הגשת שני עררים בזכות בכל עניין הנוגע למעצר, שחרור, הפרת תנאי ערובה או החלטה בבקשה לעיון חוזר. בית המשפט העליון הביע את עמדתו ולפיה הגשת ערר בזכות ב"גלגול שלישי" לבית המשפט העליון, טעונה בחינה פאדי45/10 מחודשת (ר' החלטת בית המשפט העליון בבש"פ .))) (טרם פורסם2010( מסארוה נ' מדינת ישראל נוכח העומס הרב המוטל על בית המשפט העליון ,"והיקף הדיונים בעררים, לרבות עררים ב"גלגול שלישי לחוק כך שתוקנה זכות ערר אחת53 מוצע לתקן את סעיף ,בלבד על החלטות על מעצר, שחרור, והפרת תנאי ערובה או על החלטות בבקשה לעיון חוזר על החלטות כאמור, תוך .מתן אפשרות לערר שני ברשות בלבד נוסף על כך, כדי לצמצם את הצורך בקיום דיונים בנוכחות הצדדים בעניין בקשה למתן רשות לערור, וכדי לייעל את ההליך, מוצע כי בית המשפט העליון הדן בבקשה למתן רשות להגיש ערר שני, יהיה רשאי לדחות את הבקשה על הסף. דחיית הבקשה כאמור יכולה להיעשות על בסיס הטיעונים שהועלו בבקשה בלבד ובלי לקיים דיון בנוכחות הצדדים, אם לא מצא בית המשפט עילה המצדיקה את קבלת הבקשה. לעומת זאת, אם לא נדחתה הבקשה על הסף ונערך דיון בבקשה, וכן אם הבקשה התקבלה ונערך ,דיון בערר עצמו, הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים . לחוק, ולפני דן יחיד57 בהתאם לכלל הקבוע בסעיף (ג) לחוק המעצרים53 כמו כן מוצע לתקן את סעיף ,ולקבוע כי בקשה למתן רשות להגיש ערר שני כאמור לעיל ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט30 תוגש בתוך ימים המוקצב30 המחוזי. זאת בהתאמה לפרק הזמן של פרק זמן- להגשת ערר ראשון על החלטת בית משפט שלום 'שנקבע לאחרונה במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס .)308 ' (פורסם בס"ח התש"ע, עמ2010-), התש"ע60 לחוק המעצרים קובע תקופת מעצר61 סעיף 2 סעיף מרבית של תשעה חודשים לאחר הגשת כתב לחוק המעצרים62 אישום, שלאחריה ישוחרר הנאשם. סעיף קובע חריג לכלל זה, ולפיו רשאי שופט בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש של הנאשם . ימים, ולחזור ולצוות על כך מזמן לזמן90 לפרק זמן של הניסיון מלמד כי במקרים מסוימים ברור מראש כי פרק הזמן המרבי להארכת תקופת המעצר הקבועה .בסעיפים אלה אינה מספיקה למיצוי ההליכים המשפטיים כך הדבר לעתים בתיקי פשעים חמורים מורכבים, שבהם מצויים הנאשמים במעצר עד תום ההליכים נגדם, וישנם עדים רבים. בתיקים כאמור נדרשים לעתים דיונים רבים המאריכים עד מאוד את משך המשפט, וכתוצאה מכך את ,תקופת מעצרו של הנאשם. שופטי בית המשפט העליון אשר בסמכותם להאריך את מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, עמדו אף הם בהחלטותיהם על הקושי .האמור ההולך וגובר בשנים האחרונות כך למשל, עמדה כב' שופטת בית המשפט העליון מ"י נ' מרואן644/07 איילה פרוקצ'יה, בהחלטתה בבש"פ ,) (טרם פורסם), על הבעייתיות בחקיקה הקיימת2007( נאצר במיוחד בהקשר של ניהול תיקים של ארגוני פשיעה, וציינה כי המחוקק, אשר קבע את פרק הזמן של תשעה חודשים לחוק המעצרים, לא הבחין בין סוגי אישומים61 בסעיף מבחינת מורכבות הנושא, מספר הנאשמים, מספר העדים ואף לא הבחין בין סוגי הליכים פלילים המובאים לבית .המשפט על פי הזמן השיפוטי הנדרש לצורך בירורם היא הוסיפה וציינה, כי הוראות החוק אינן משקפות "את התמורה העמוקה שהתחוללה באופי הפשיעה במדינה עקב ההסלמה בהתפתחות ארגוני הפשע, שמורכבות וחומרת פעילותם גברו ביותר בעשור האחרון, והם מקרינים בבירור על הזמן השיפוטי הנדרש להכרעה בהליכים .".... הפליליים הקשורים בהם בסעיף קטן (ג), במקום "יוגש" יבוא "ובקשה למתן רשות לערור כאמור בסעיף )3( ."), יוגשו1קטן (א .2 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא62 בסעיף62 תיקון סעיף "(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן ימים האמורה בסעיף קטן (א), בשל סוג90 לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של העבירה, מורכבותו של התיק, או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא ימים, ולחזור ולצוות כך מזמן150 לצוות על הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על ".לזמן, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה ד ב ר י ה ס ב ר 13.7.2010 ,, ב' באב התש"ע533 - הצעות חוק הממשלה 1330 א62 הוספת סעיף.3 : לחוק העיקרי יבוא62 אחרי סעיף "סמכות מעצר לבית משפט עד לדיון בבקשה למעצר מחדש .א62 נאשם ששוחרר או שעומד להשתחרר, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים או לתקופה , והתובע הודיע על כוונתו לבקש את62 נוספת לפי סעיף ,, רשאי בית המשפט הדן באישום62 מעצרו מחדש לפי סעיף אם מצא כי יש עילה למעצרו של הנאשם, לצוות על מעצרו שעות עד לדיון בבית המשפט72 לתקופה שלא תעלה על ".העליון בבקשה לחידוש המעצר תיקון חוק השיפוט הצבאי.4 ."א62" " יבוא62" ב(א), במקום243 , בסעיף2‏1955-בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו בהתייחסה להימשכות הליכי המשפט, קבעה כי ליסוד הזמן החולף ישנו ערך יחסי, אך לא מוחלט, שיש לאזן אותו אל מול אינטרסים אחרים, בהתאם לנסיבות :הפרטניות של כל תיק ותיק "... התמשכות המשפט מבחינת הזמן היא יסוד אחד ממכלול נתונים הנשקלים במסגרת הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, ובהקשר לכך נדרשת התייחסות לגורמי ההתארכות, ולאופייה. לא הרי התארכות משפט הנובעת ממצב שבו משפטו של נאשם כלל לא החל, כהתארכות הליכים שמקורה במשפט, אשר על פי טיבו צורך זמן דיוני רב במיוחד, נוכח מורכבותו וריבוי נאשמים ופרשיות "... הכרוכות בו לאור האמור מוצע, מצד אחד, להותיר את הכלל לחוק ולפיו נתונה לשופט בית המשפט62 הקבוע בסעיף העליון הסמכות להאריך את תקופת המעצר מעבר ימים בלבד, זאת90 לתשעה חודשים, בפרקי זמן של עד נוכח החשיבות שבביקורת שיפוטית תכופה על מעצרים לתקופות ארוכות. מצד שני, מוצע לתקן את הסעיף האמור באופן שיאפשר לבית המשפט העליון, במקרים המתאימים, להאריך את תקופת המעצר לפרק זמן של עד ימים. סמכות זו תיוחד רק לאותם מקרים מיוחדים150 שבהם הימשכות ההליכים היא תוצאה של אחת העילות .(ב) המוצע62 המפורטות במפורש בסעיף מוצע לקבוע כי במקרה שבו נאשם שוחרר 3 סעיף או עומד להשתחרר לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים או תקופה ארוכה יותר, אך טרם נגזר דינו, והתובע הודיע על כוונתו לבקש את , לחוק המעצרים62 מעצרו מחדש בהתאם להוראות סעיף רשאי בית המשפט הדן באישום לצוות על מעצרו לתקופה שעות עד לדיון בבקשה למעצר מחדש72 שלא תעלה על בבית המשפט העליון, אם מצא כי יש עילה למעצרו. זאת לחוק, לגבי מעצר22 בהתאמה לפרק הזמן הקבוע בסעיף .לצורך הגשת הודעת ערעור התיקון המוצע נועד למשל למקרה שבו נאשם היה נתון במעצר מעבר לתשעה חודשים וזוכה, המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על הזיכוי, ובית המשפט העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי אשר החליט להרשיע את הנאשם. במקרה כזה, לבית המשפט המחוזי אין כיום סמכות להורות על מעצרו. דוגמה נוספת היא מקרה שבו אדם ששוחרר לאחר תשעה חודשים, נתפס בהפרה קיצונית של תנאי השחרור, שאינה מהווה עבירה ,המצדיקה מעצר בפני עצמו. על פי המצב המשפטי הקיים בית המשפט המחוזי אינו מוסמך להורות על מעצרו, כיוון . חודשים9 שהוא היה עצור לתקופה מצטברת של תיקון מוצע זה יאפשר לבית המשפט הדן באישום שעות, עד72 להורות על "מעצר ביניים" לפרק זמן של עד לקבלת הכרעת בית המשפט העליון בדיון בבקשה לחידוש .מעצרו מעבר לתקופה העולה על תשעה חדשים -ב לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו243 סעיף 4 סעיף חוק השיפוט הצבאי), מחיל- (להלן1955 לחוק62 עד59 על חיילים עצורים את הוראות סעיפים המעצרים, כך שמגבלת תקופת המעצר של תשעה חודשים חלה גם במערכת השיפוט הצבאית. הארכת מעצר מעבר ב243 לתשעה חודשים מבוצעת, על פי ההתאמה שבסעיף לחוק השיפוט הצבאי, על ידי שופט בית הדין הצבאי ב לחוק השיפוט הצבאי243 לערעורים. מוצע לתקן את סעיף בהתאם לתיקון המוצע בחוק המעצרים, כך שיחיל על ההליכים המשפטיים הצבאיים גם את ההסדר של "מעצר א המוצע לחוק המעצרים, ויאפשר62 הביניים" שבסעיף מעצר ביניים עד להארכת המעצר על ידי בית הדין הצבאי .) להצעת החוק3 לערעורים (ר' דברי ההסבר לסעיף ,524 - הצעת החוק פורסמה בהצעות חוק הממשלה , והיא1240 '), עמ2010 ביולי5( מיום כ"ג בתמוז התש"ע .מתפרסמת כעת בשנית .171 'ס"ח התשט"ו, עמ 2    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקל חדש1.62 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר 13.7.2010 ,, ב' באב התש"ע533 - הצעות חוק הממשלה