הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2011 בפברואר9 566 ה' באדר א' התשע"א עמוד 468 . . . . . . . 2011-) (סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב), התשע"א17 'הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס 468 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (סליקת עסקאות17 'הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס 2011-בכרטיסי חיוב), התשע"א 2'הוספת פרק ד .1 ח36 החוק העיקרי), אחרי סעיף- (להלן1‏1981-בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א :יבוא : סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב2'"פרק ד הגדרות.ט36 - בפרק זה ;2‏1999- כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט- ""חברה - ""חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק", "נכס", "ספק" ו"עסקה ;כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב כרטיסי החיוב מהווים אמצעי תשלום חשוב כללי במשק הישראלי. במשך העשורים האחרונים חל גידול מתמשך במספר הכרטיסים, בהיקפי הפעילות באמצעותם (הן מבחינת מספר הפעולות והן מבחינת סכום העסקאות) ובמספר בתי העסק המכבדים אותם. לאור זאת חשוב ביותר ששוק כרטיסי החיוב יפעל באופן תקין ויעיל וחשובה יציבותם של הגופים הסולקים ופעילותם .התקינה הצעת חוק זו באה בהמשך להמלצות הוועדה הבין–משרדית לבחינת כשלי השוק במערך סליקת כרטיסי , בידי ראש2005 אשראי בישראל, שמונתה בחודש אוגוסט הממשלה ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בראשות החשב ,הכללי במשרד האוצר, ושחבריה היו נציגי משרד האוצר הוועדה). הוועדה- בנק ישראל ומשרד המשפטים (להלן הוקמה במטרה לבחון את כשלי השוק במערך סליקת העסקאות לבתי העסק ואת הדרכים להתמודד עם כשלים .אלה ככל שישנם במהלך השנים השתכלל שוק זה, וכיום השוק מורכב מכמה "שחקנים": מנפיק כרטיס החיוב; הלקוח שהוא ;מחזיק הכרטיס המבצע באמצעותו עסקאות מול ספקים הספק שהוא בית העסק המכבד את הכרטיס במסגרת עסקה עם הלקוח; והסולק שהוא הגוף שבאמצעותו מקבל הספק את התשלום בגין העסקה. באופן טיפוסי קשור הספק בחוזה עם הסולק אשר במסגרתו מתחייב הסולק, תמורת עמלת בית העסק), לשלם לספק- תשלום עמלה (להלן את התמורה המגיעה לו מהלקוח בגין העסקה שביצע בכרטיס חיוב. אם הסולק אינו גם המנפיק של אותו כרטיס החיוב שנסלק, מדובר בסליקה צולבת, והסולק גובה את התמורה בגין העסקה מהמנפיק ומשלם למנפיק עמלה .המכונה עמלה צולבת ,)בהצעת חוק זו מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי החוק), ולקבוע כי סליקה של- (להלן1981-התשמ"א ,) עסקאות- עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב (להלן תיעשה רק בידי מי שקיבל רישיון לכך מאת נגיד בנק ישראל הנגיד), וכי סולקים יהיו נתונים לפיקוח של המפקח- (להלן המפקח). זאת לאור החשיבות שיש- על הבנקים (להלן בשמירה על יציבותם של גופים פיננסיים אלה, המהווים יציבות שתאפשר תפקוד- נדבך חשוב במערך התשלומים .רציף ויעיל של מערך התשלומים והסליקה בשל מסקנות הוועדה כי הקושי בהקמת תשתית סליקה עצמאית וסירובם של הסולקים הקיימים לסלוק עסקאות של מנפיקים חדשים בשוק, מונעים ממנפיקים חדשים להצטרף לענף, מוצע כי במסגרת הפיקוח על הסולקים, המפקח, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים ,העסקיים, יוסמך לחייב סולק בעל היקף פעילות רחב כמשמעותו בהצעה, לסלוק עסקאות בכרטיסי חיוב .שהונפקו בידי מנפיק מסוים במקרים שבהם סבור המפקח כי קיימת פגיעה בתחרות ,בתחום הסליקה או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או העסקים תהיה לו הסמכות, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, לחייב מנפיק בעל היקף פעילות רחב (כמשמעותו בהצעה), לאפשר לסולקים אחרים לסלוק את העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו על ידו. הצעת החוק .מטפלת גם בכשלים בשוק ניכיון כרטיסי החיוב מובהר כי הצעת חוק זו אינה באה לגרוע מהוראות , או מהוראות1988-חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח .כל דין אחר ט המוצע36 לסעיף 1 סעיף ,"להגדרות "חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק , מאחר שחוק כרטיסי חיוב- ""נכס", "ספק" ו"עסקה חוק כרטיסי חיוב), מטפל בהיבטים- (להלן1986-התשמ"ו מסוימים של שוק כרטיסי החיוב, מוצע להיצמד להגדרות .ולביטויים המופיעים בחוק האמור .474 '; התש"ע, עמ232 'ס"ח התשמ"א, עמ 1 .189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה 469 ;3‏1986- חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- ""חוק כרטיסי חיוב , כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב- ""כרטיס חיוב למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק ;למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים ; בעל רישיון סליקה- ""סולק תשלום לספק של תמורת- "סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב ,הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם כנגד קבלת- התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק ;תמורת הנכסים ישירות מהלקוח סליקה- "סליקה צולבת", של עסקאות בכרטיס החיוב המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב ;שבאמצעותו בוצעה העסקה ;יא36 רישיון כמשמעותו בסעיף- ""רישיון סליקה מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת- ""שירותי ניכיון תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה .להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים חובת רישוי.י36 לא יעסוק אדם בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, אלא .יא36 ברישיון לפי סעיף רישיון סליקה.יא36 הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם (א) .ועדת הרישיונות, לתת רישיון סליקה לחברה מוצע להגדיר סולק כגורם שהוא- "להגדרה "סולק .בעל רישיון סליקה. הסולק מתווך בין הספק לבין המנפיק לעתים הסולק הוא גם המנפיק של כרטיס החיוב שבו נעשתה העסקה בין הספק ללקוח, ואז הוא סולק גם עסקאות ,שבוצעו באמצעות הכרטיסים שהוא עצמו הנפיק. יצוין כי התאגידים העוסקים כיום בסליקת עסקאות שבוצעו בכרטיסי חיוב הם "תאגיד עזר" כהגדרתם בחוק, מכיוון שהם נשלטים בידי תאגידים בנקאיים ועוסקים בתחום פעולה המותר לתאגיד בנקאי. על סולקים אלה יחולו כמובן גם ההוראות החלות על סולקים מכוח החוק, כמו .גם ההוראות החלות על תאגידי עזר מוצע להגדיר סליקה של עסקאות- "להגדרה "סליקה בכרטיסי חיוב, כתשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב, כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום נעשה ישירות כנגד קבלת- בידי המנפיק, שכן המנפיק הוא גם סולק תמורת הנכסים ישירות מהלקוח. עיסוק בסליקה כאמור טעון להצעת1 י לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף36 לפי הוראות סעיף .)החוק, רישיון סליקה (ר' דברי הסבר לסעיף האמור מוצע להגדיר כי סליקה- "להגדרה "סליקה צולבת צולבת של עסקאות בכרטיס החיוב היא סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב שבאמצעותו .בוצעה העסקה מוצע להגדיר שירותי- "להגדרה "שירותי ניכיון ניכיון כהקדמת תשלום של תקבולים המגיעים מאת סולק .בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב יא המוצעים36–י ו36 לסעיפים כרטיסי החיוב מהווים אמצעי תשלום חשוב במשק הישראלי. עדויות לכך אפשר לקבל ממספרם ההולך וגדל של הכרטיסים הפעילים, ממספר העסקאות המתבצעות בכרטיסי חיוב והיקפן, ואף מהגברת השימוש באמצעי תשלום זה על חשבון אמצעי תשלום אחרים. לנוכח התפקיד החשוב של כרטיסי חיוב כאמצעי תשלום בכלכלה הישראלית, קיימת חשיבות רבה לקיומו של מערך סליקה .יציב אמין ויעיל, המאפשר פעילות רציפה בכרטיסי חיוב לפיכך, מוצע לקבוע כי כל מי שעוסק בסליקה, לרבות ,מנפיק אשר סולק עסקאות שבוצעו בכרטיסי חיוב שהנפיק יחויב ברישיון מאת הנגיד. עוד מוצע לקבוע כי השיקולים .187 'ס"ח התשמ"ו, עמ 3 ;3‏1986- חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- ""חוק כרטיסי חיוב , כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב- ""כרטיס חיוב למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק ;למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים ; בעל רישיון סליקה- ""סולק תשלום לספק של תמורת- "סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב ,הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם כנגד קבלת- התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק ;תמורת הנכסים ישירות מהלקוח סליקה- "סליקה צולבת", של עסקאות בכרטיס החיוב המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב ;שבאמצעותו בוצעה העסקה ;יא36 רישיון כמשמעותו בסעיף- ""רישיון סליקה מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת- ""שירותי ניכיון תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה .להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים חובת רישוי.י36 לא יעסוק אדם בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, אלא .יא36 ברישיון לפי סעיף רישיון סליקה.יא36 הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם (א) .ועדת הרישיונות, לתת רישיון סליקה לחברה ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה 470 ,)לא ייתן הנגיד רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א (ב) אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף .(ג), בשינויים המחויבים7 , בשינויים8– ו6 על רישיון סליקה יחולו הוראות סעיפים (ג) .המחויבים סולק שרישיונו בוטל, דינו לעניין הפקודה כדין סולק (ד) ,)(ב9 במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף .בשינויים המחויבים סולק בעל היקף פעילות רחב.יב36 סבר המפקח כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התחרות (א) בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, הוא רשאי, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות כי סולק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם מנפיק לצורך סליקת עסקאות בכרטיסי החיוב המונפקים בידי אותו מנפיק, אם מצא שסולק כאמור סירב - להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה ,התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק )1( להתקשרות עם מנפיק, דינה כדין סירוב מטעמים בלתי ;סבירים סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי )2( ,דין, לפיקוחו של המפקח או של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ייחשב כסירוב מטעמים .סבירים למתן הרישיון ולביטולו יהיו אותם השיקולים המשמשים לצורך מתן כל הרישיונות הניתנים לפי החוק, וכי הנגיד יוסמך לקבוע בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, מהו ההון המינימלי שיידרש ממי שמבקש רישיון לעסוק בסליקה. במקרה של ביטול רישיון לסולק, מוצע כי ימשיכו לחול על הסולק שרישיונו בוטל הוראות פקודת פקודת הבנקאות), למשך שנה- (להלן1941 ,הבנקאות ,מיום הביטול, זאת בדומה לתאגיד בנקאי שרישיונו בוטל וכדי להגן על נושיו של הסולק ועל לקוחותיו שהתקשרו .עמו לפני ביטול רישיונו יב המוצע36 לסעיף )לסעיף קטן (א כדי לאפשר פעילותם של מנפיקים חדשים, שאין באפשרותם להקים תשתית יעילה ורחבה של סליקה, מוצע להסמיך את המפקח להורות לסולק בעל היקף פעילות רחב (כהגדרתו בסעיף קטן (ב) המוצע) להתקשר עם מנפיק לצורך סליקת עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי החיוב המונפקים בידי אותו מנפיק, אם מצא שהסולק בעל היקף הפעילות הרחב סירב להתקשר עם המנפיק כאמור מטעמים בלתי סבירים. בכך יהיה ניתן לעודד את התחרות בתחום ההנפקה, העשויה להשפיע על היקף השירותים הניתנים ללקוחות המחזיקים את כרטיסי החיוב ועל טיב .שירותים אלה מוצע לקבוע כי המפקח יהיה מוסמך לתת הוראה מעין זו לאחר שהתייעץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים ולאחר שהשתכנע שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לצורך הבטחת .טובת הלקוחות או הספקים עוד מוצע לקבוע כי סירוב של סולק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם מנפיק שאינו נתון לפי דין לפיקוחו של המפקח או הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר ייחשב לסירוב סביר. קביעה זו מאזנת את הטלת החובה המוטלת על סולק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם מנפיקים, חובה החושפת אותו לסיכונים של הלבנת הון, סיכוני אשראי וכיוצא בזה, ומאפשרת הגברת התחרות, תוך מזעור- להשיג את היעד הרצוי - הפגיעה בסולקים. יצוין כי גם הגופים הבין–לאומיים ויזה ומסטרקארד מאפשרים רק לגופים פיננסיים מפוקחים .להשתמש במותג שלהם לצורך הנפקת כרטיסים ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה 471 סולק שסלק- "בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב (ב) אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו20 בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (א); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק - מהסולק ;חברה שהסולק הוא בעל עניין בה )1( ;חברה השולטת בסולק )2( .חברה שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בה )3( מנפיק בעל היקף פעילות רחב.יג36 סבר המפקח כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התחרות (א) בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, הוא רשאי, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות כי מנפיק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי החיוב שהנפיק, אם מצא שמנפיק כאמור ,סירב להתקשר עם הסולק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם .סולק, דינה כדין סירוב מטעמים בלתי סבירים מנפיק- "בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב (ב) שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות )לסעיף קטן (ב מוצע להגדיר "סולק בעל היקף פעילות רחב" כסולק אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב20 שסלק שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי הסולקים, בשנה שקדמה .למתן הוראת המפקח כאמור לעיל הקריטריונים המוצעים להגדרת "סולק בעל היקף פעילות רחב" נועדו להבטיח שהמדובר בסולק בעל כוח .רב בשוק, ובעל תשתית סליקה מבוססת לצורך קביעה כי סולק הוא "סולק בעל היקף פעילות רחב", מוצע להקנות למפקח שיקול דעת אם יש לראות את החברה הסולקת וחברות הקשורות לה, כמפורט בסעיף קטן (ב) המוצע, כסולק אחד. ויובהר לעניין זה כי אם המפקח סבור שאי–הכללתה של חברה סולקת בהגדרת "סולק בעל היקף פעילות רחב" תורמת לתחרות בענף, על אף היותה נשלטת בידי חברה סולקת אחרת, שהוגדרה "סולק בעל היקף .פעילות רחב", הוא רשאי שלא לכלול חברה זו בהגדרה יג המוצע36 לסעיף )לסעיף קטן (א כדי לאפשר לספקים (בתי עסק) להתקשר בהסכם סליקה עם סולק אחד בלבד לשם סליקת עסקאות בכל ,כרטיס החיוב, ובכך להגביר את התחרות בתחום הסליקה בעיקר על עמלת בית העסק, המשולמת על ידי הספקים בגין שירותי הסליקה, מוצע להסמיך את המפקח להורות )ל"מנפיק בעל היקף פעילות רחב" (כהגדרתו בסעיף (ב המוצע) להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת של עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי החיוב של אותו מנפיק בעל היקף פעילות רחב, אם מצא שאותו מנפיק סירב .להתקשר עם הסולק כאמור מטעמים בלתי סבירים מוצע לקבוע כי המפקח יהיה מוסמך לתת הוראה מעין זו לאחר שהתייעץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים ולאחר שהשתכנע שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לצורך הבטחת .טובת הלקוחות או הספקים )לסעיף קטן (ב מוצע להגדיר "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" כמנפיק אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים10 שהנפיק שהונפקו בישראל, או מנפיק שבאמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל .בשנה שקדמה למתן הוראת המפקח כאמור לעיל סולק שסלק- "בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב (ב) אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו20 בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (א); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק - מהסולק ;חברה שהסולק הוא בעל עניין בה )1( ;חברה השולטת בסולק )2( .חברה שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בה )3( מנפיק בעל היקף פעילות רחב.יג36 סבר המפקח כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התחרות (א) בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, הוא רשאי, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות כי מנפיק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי החיוב שהנפיק, אם מצא שמנפיק כאמור ,סירב להתקשר עם הסולק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם .סולק, דינה כדין סירוב מטעמים בלתי סבירים מנפיק- "בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב (ב) שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה 472 שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל ;)בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (א לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים - להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק ;תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו )1( ;תאגיד השולט במנפיק )2( .תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו )3( שירותי ניכיון.יד36 סולק לא יפלה, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי (א) ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני .שירותי ניכיון אחרים, לרבות בעניין תנאי ההתקשרות סולק לא יסרב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון (ב) לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ,הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר :בכל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים ; ימי עסקים14 סירוב שאינו מנומק בתוך )1( ,שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בינו לבין ספק )2( במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן .שירותי ניכיון הקריטריונים המוצעים להגדרת "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" נועדו להבטיח שהמדובר במנפיק בעל כוח שוק רב בתחום ההנפקה, אשר ביכולתו לנצל כוח זה לרעה ולפגוע בספקים הנדרשים להתקשר עמו בשל התפוצה הרחבה של כרטיסיו בשוק, בסולקים אחרים, ובעקיפין גם .במערך התשלומים ובצרכנים לצורך קביעה כי מנפיק הוא "מנפיק בעל היקף פעילות רחב", מוצע להקנות למפקח שיקול דעת אם לראות את החברה המנפיקה ותאגידים הקשורים לה, כמפורט בסעיף קטן (ב) המוצע, כמנפיק אחד. ויובהר לעניין זה כי אם המפקח סבור שאי–הכללתה של חברה מנפיקה בהגדרת "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" תורמת לתחרות בענף, על אף היותה נשלטת בידי חברה מנפיקה אחרת, שהוגדרה כ"מנפיק בעל היקף פעילות רחב", הוא רשאי שלא לכלול .חברה זו בהגדרה יד המוצע36 לסעיף בענף כרטיסי החיוב מתקיים במקביל לשוק ההנפקה ניכיון עסקאות שבוצעו באמצעות- והסליקה שוק נוסף כרטיסי חיוב (ר' לעניין זה הגדרה מוצעת למונח "שירותי .) להצעת החוק1 ט לחוק, כנוסחו בסעיף36 ניכיון" בסעיף שוק זה מעניק מימון לספק, לפרק זמן קצר, בעבור עסקאות .שהתבצעו בכרטיסי חיוב, זאת בתמורה לתשלום ריבית למעשה, בתהליך הניכיון, בתמורה למימון המיידי שהן מעניקות, נכנסות חברות הניכיון לנעליו של הספק ומקבלות ממנו את שוברי העסקאות שבוצעו באמצעות ,כרטיסי החיוב של לקוחותיו, וגובות אותם ישירות מהסולק בהתאם לתנאי התשלום שסוכמו בין הספק ללקוח. יצוין כי כדי שספק יוכל לקבל שירותי ניכיון מחברה שאינה הסולק שעמה הוא קשור בהסכם הסליקה, נדרשת הסכמת הסולק להתקשר עם חברת הניכיון. בשוק הניכיון פועלות נאמד שוויו2008 כמה חברות פרטיות וכן סולקים. בשנת מיליארד שקלים חדשים. השוק30 של שוק זה בהיקף של האמור מייעל את השימוש בכרטיסי החיוב ומהווה מקור .מימון ואשראי נוסף לבית העסק בשוק הניכיון זוהו כמה כשלים, כגון יכולתן של החברות הסולקות לסרב לאפשר את ההתקשרות בין תאגיד הניכיון לבין הספק או לפגוע ולצמצם בהיקף ההתקשרות .ביניהם, ובכך להביא לפגיעה ממשית בתחרות בשוק זה כדי להקטין כשלים אלה מוצע לקבוע כי סולק לא יפלה, במישרין או בעקיפין (כגון באמצעות חברות הקשורות בו), בין נותני שירותי ניכיון ובכלל זה בינו כמי ,שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים לרבות באמצעות קביעת תנאי התקשרות שונים. לעניין ,זה מוצע להגדיר תנאי התקשרות ככוללים, בין השאר את סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות לרבות להיקף מזערי של עסקאות. ויובהר, כי גביית עמלות .כשלעצמה, אין בה משום הפליה עוד מוצע לקבוע כי סולק לא יסרב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי ימי14 סבירים. מוצע לקבוע כי סירוב שאינו מנומק בתוך ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה 473 סולק לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה (ג) לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עמו לגבי שירותים כאמור, בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון .מסוים לרבות לעניין סוג- "בסעיף זה, "תנאי ההתקשרות (ד) העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות לרבות עמלה ".להיקף מזערי של עסקאות 49 תיקון סעיף.2 - לחוק העיקרי49 בסעיף ;"י36" " יבוא21" בסעיף קטן (א), אחרי )1( או35 ,)(ב9 " יבוא "לפי סעיפים35 (ב) או סעיף9 בסעיף קטן (ב), במקום "לפי סעיף )2( ."יג36 יב או36 יא(ד), או הוראות המפקח לפי סעיפים36 ב50 תיקון סעיף.3 (א)" יבוא "או המהווה הפרה של31" ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי50 בסעיף ."יג36 יב או36 הוראה מהוראות המפקח לפי סעיפים תיקון פקודת הבנקאות.4 - ג15 , בסעיף4‏1941 ,בפקודת הבנקאות ;"במקום כותרת השוליים יבוא "תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי )1( עסקים, וכן שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין הסולק לספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות עם נותן שירותי הניכיון, ייחשבו סירוב מטעמים בלתי סבירים. כך למשל, סירוב של הסולק לזכות את נותן שירותי הניכיון במועד הזיכוי אשר נקבע בין הסולק לבין הספק ייחשב לשינוי בעקיפין של תנאי ההתקשרות. יודגש כי ייתכנו מצבים אחרים שבהם ייחשב סירוב כאמור לסירוב מטעמים בלתי סבירים ואין באמור כדי לגרוע מחובתו של הסולק לפעול בתום לב ולשתף פעולה עם נותן שירותי הניכיון שעמו עליו להתקשר, כדי שהספק יוכל לקבל את שירותי .הניכיון כמו כן מוצע לקבוע כי סולק לא יתנה, במישרין או בעקיפין (כגון באמצעות חברות הקשורות בו), מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עמו לגבי שירותי סליקה כאמור, בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים. כך למשל, מתן תנאים מועדפים בשירותי סליקה לספק אשר ירכוש מהסולק גם את שירותי .הניכיון ייחשב להתניה אסורה )49 מוצע לתקן את סעיף העונשין בחוק (סעיף 2 סעיף ולקבוע הוראות עונשין שיחולו על מי שמפר את הוראות החוק המוצע. כך, מוצע לקבוע כי העוסק בסליקה מאסר חמש שנים או כפל הקנס- בלא רישיון סליקה, דינו (להלן1977-) לחוק העונשין, התשל"ז4()(א61 האמור בסעיף חוק העונשין), וכי מי שהוכרז סולק בעל היקף פעילות- רחב או מנפיק בעל היקף פעילות רחב, המסרב להתקשר בעסקת סליקה עם מנפיק או סולק, לפי העניין, לפי סעיפים , להצעת החוק1 יג לחוק, כנוסחם המוצע בסעיף36 יב או36 מאסר שנתיים או קנס פי- מטעמים בלתי סבירים, דינו .) לחוק העונשין3()(א61 ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 49 במקביל לקביעת המעשה כעבירה בסעיף 3 סעיף להצעת החוק, מוצע2 לחוק, לפי נוסחו בסעיף לאפשר למפקח להטיל קנס אזרחי על מי שהוכרז סולק ,בעל היקף פעילות רחב או מנפיק בעל היקף פעילות רחב המסרב להתקשר בעסקת סליקה עם מנפיק או סולק, לפי יג לחוק, כנוסחם המוצע36 יב או36 העניין, לפי סעיפים . להצעת החוק, מטעמים בלתי סבירים1 בסעיף ג לפקודת הבנקאות מחיל לגבי15 סעיף 4 סעיף )ב3(–א) ו3()(א11 תאגידים כאמור בסעיפים , שאינם1981-(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א11–ו תאגידים בנקאיים (למשל, תאגידי עזר) הוראות אחדות ,מפקודת הבנקאות, החלות על תאגידים בנקאיים. כך למשל, מוחלות על תאגידים כאמור, סמכויות המפקח לדרוש מסירת ידיעות ומסמכים וליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של התאגיד. מוצע להבהיר, בסעיף ) להצעת החוק, כי על אותם תאגידים חלות גם הוראות2(4 הפקודה בעניין הטלת עיצום כספי והוראות העונשין, ככל .שהתאגידים יפרו את ההוראות החלות עליהן ) להצעת החוק, להחיל גם על3(4 כמו כן מוצע, בסעיף סולק הוראות שונות מפקודת הבנקאות, החלות על תאגיד בנקאי, כמו סמכות המפקח לדרוש מסמכים, הליך של הודעה על פגמים בעסקיו של התאגיד הבנקאי, הוראות בעניין הטלת עיצום כספי וכן הוראות העונשין. החלת ההוראות כאמור תאפשר למפקח לפקח על סולק ולאכוף עליו את .ההוראות שיחולו עליו על פי המוצע בהצעת החוק .184 '; ס"ח התשס"ח, עמ85 ), (א69 ), עמ' (ע1 ', תוס1941 ע"ר 4 סולק לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה (ג) לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עמו לגבי שירותים כאמור, בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון .מסוים לרבות לעניין סוג- "בסעיף זה, "תנאי ההתקשרות (ד) העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות לרבות עמלה ".להיקף מזערי של עסקאות .2 - לחוק העיקרי49 בסעיף49 תיקון סעיף ;"י36" " יבוא21" בסעיף קטן (א), אחרי )1( או35 ,)(ב9 " יבוא "לפי סעיפים35 (ב) או סעיף9 בסעיף קטן (ב), במקום "לפי סעיף )2( ."יג36 יב או36 יא(ד), או הוראות המפקח לפי סעיפים36 .3 (א)" יבוא "או המהווה הפרה של31" ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי50 בסעיף ."יג36 יב או36 הוראה מהוראות המפקח לפי סעיפים ב50 תיקון סעיף .4 - ג15 , בסעיף4‏1941 ,בפקודת הבנקאות תיקון פקודת הבנקאות ;"במקום כותרת השוליים יבוא "תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי )1( ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה 474 טו14 ט עד14 ,)2(–) ו1(ח14 ,א13" א" יבוא13–האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "ו )2( ;")ב3(–א) ו3()(א11" ג)" יבוא3( א) עד3()(א11" " ובמקום15–ו :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )3( ,)1(ח14 ,ה14 ,ג14 ,ב14 ,12 ,א11 עד9 ,1ה8 עד1ד8 ,ג8 ,א8 ,5 "(ב) לעניין סעיפים ט לחוק הבנקאות36 , דין סולק כהגדרתו בסעיף2א15 עד15–טו, ו14 ט עד14 "., כדין תאגיד בנקאי1981-(רישוי), התשמ"א תיקון חוק הבנקאות )(שירות ללקוח.5 ,", בהגדרה "תאגיד בנקאי1 , בסעיף5‏1981-בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א לחוק האמור, וסולק כהגדרתו1 במקום "כמשמעותו באותו חוק" יבוא "כהגדרתו בסעיף ."ט לאותו חוק36 בסעיף תיקון חוק כרטיסי חיוב.6 , המילים "על פי המוסכם בין המנפיק7 , בסעיף6‏1986-בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו . יימחקו- "לבין הספק הוראות מעבר.7 חברה אשר ערב יום תחילתו של חוק זה עסקה בישראל ברציפות, במשך תקופה (א) של שלוש שנים לפחות, בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, יראו אותה כסולק למשך תקופה של שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; המפקח רשאי להאריך את תקופת ששת החודשים כאמור, לגבי חברה מסוימת, ובלבד שאותה חברה הגישה בקשה לחוק זה, בתוך1 יא לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף36 לקבלת רישיון סולק לפי סעיף .התקופה האמורה ,יא(ג) לחוק העיקרי36 לחוק העיקרי, כפי שהוחל בסעיף6 על אף הוראות סעיף (ב) לחוק זה, במתן רישיון סולק לחברה שמתקיים בה האמור בסעיף1 כנוסחו בסעיף .) לחוק העיקרי, בלבד2(6 קטן (א) יובא בחשבון האמור בסעיף מוצע לקבוע כי הוראות חוק הבנקאות (שירות 5 סעיף ., יחולו גם על סולק1981-ללקוח), התשמ"א בעקבות החוק המוצע ייהנו הסולקים מיתרון בשל כך אסור שהשירותים שהם מספקים ייוחדו להם ויהיה לאחרים לתתם. אשר על כן מוצדק להחיל עליהם את ,)ההוראות הצרכניות שבחוק הבנקאות (שירות ללקוח .1981-התשמ"א : לחוק כרטיסי חיוב קובע לאמור7 סעיף 6 סעיף "חוזה כרטיס אשראי ,.  חוזה כרטיס אשראי הוא חוזה בין לקוח לבין מנפיק7 שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק על פי המוסכם בין המנפיק לבין הספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח ."בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת האמור את המילים "על פי7 מוצע להשמיט מסעיף המוסכם בין המנפיק לבין הספק". כך, התיאור של הליך האמור, ישקף נכונה7 ביצוע עסקאות הסליקה, לפי סעיף את המציאות הקיימת, שבה לא תמיד המנפיק של כרטיס ,החיוב שבוצעה בו העסקה עם הספק, הוא גם סולק העסקה .ועל כן לא תמיד יש הסכם בין המנפיק לבין הספק מכיוון שהחוק המוצע קובע חובת רישוי לעוסקים 7 סעיף 1 י לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף36 בסליקה (בסעיף להצעת החוק), מוצע לקבוע הוראות מעבר לגבי מי שעסק בסליקה ערב תחילתו של החוק המוצע. כך, מוצע לראות בחברה אשר ערב יום התחילה עסקה בישראל ,במשך תקופה של שלוש שנים רצופות, לפחות, בסליקה ,כבעלת רישיון סולק למשך תקופה של שישה חודשים .שבמהלכה יתאפשר לה להגיש בקשה לקבלת רישיון סולק מוצע להסמיך את המפקח להאריך תקופה זו, לגבי חברה מסוימת, בתנאי שאותה חברה הגישה, בתוך תקופת ששת .החודשים האמורה, בקשה לקבלת רישיון סליקה ,כמו כן מוצע לקבוע, כי במתן רישיון לחברה כאמור לא יובאו בחשבון שיקולים כגון תכנית הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימה או המדיניות הכלכלית של הממשלה, ושיקולים אחרים המובאים בחשבון, לפי סעיף לחוק, בעת מתן רישיון סליקה, שכן שיקולים אלה אינם6 מתאימים לחברה שכבר פועלת בתחום הסליקה במשך .שלוש שנים לפחות .376 '; התשס"ד, עמ258 'ס"ח התשמ"א, עמ 5 .814 '; התשס"ח, עמ187 'ס"ח התשמ"ו, עמ 6    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר 9.2.2011 ,, ה' באדר א' התשע"א566 - הצעות חוק הממשלה