הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת
רחל אדטו
חיים כץ
אריה ביבי
אחמד טיבי
שלמה מולה
רוברט טיבייב
עפו אגבאריה
רוברט אילטוב
אמנון כהן
משה (מוץ) מטלון
אורי מקלב
אברהם מיכאלי
כרמל שאמה
זאב בילסקי
יוחנן פלסנר
נחמן שי
יצחק וקנין
דניאל בן-סימון
אילן גילאון
מרינה סולודקין
יואל חסון
רונית תירוש
עתניאל שנלר
אלי אפללו
נינו אבסדזה
דורון אביטל
עמיר פרץ
גאלב מג'אדלה
זהבה גלאון
איתן כבל
שי חרמש
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אורית זוארץ
שאול מופז
חמד עמאר
זבולון אורלב
פניה קירשנבאום
ג'מאל זחאלקה
ישראל אייכלר
אורי אורבך
ציפי חוטובלי
ניצן הורוביץ
ישראל חסון
דב חנין
טלב אלסאנע
מסעוד גנאים
אנסטסיה מיכאלי
יעקב כץ
מאיר שטרית
אורי אריאל
אריה אלדד
נסים זאב
משה גפני
אורלי לוי אבקסיס
ציון פיניאן
יעקב אדרי
עינת וילף
מיכאל בן-ארי
מירי רגב
אופיר אקוניס
פ/3732/18
הצעת חוק אורח חיים בריא, התשע"ב–2011
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להנחיל אורח חיים בריא במדינת ישראל ככלי למאבק במחלת הסוכרת ובהשמנת היתר.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
"מזון בריאותי" – מוצר מזון, לרבות שתייה, שוועדה שמינה השר קבעה כי הוא מוצר מזון התורם לבריאות, ויש לעודד את צריכתו;
"מזון המזיק לבריאות" – מוצר מזון, לרבות שתייה, שוועדה שמינה השר קבעה כי הוא מוצר מזון המזיק לבריאות;
"עסק בריא" – עסק העומד בכללים שקבע השר לעניין זה;
"השר" – שר הבריאות.
חובת דיווח לכנסת ולממשלה
3.
(א) השר ימסור לוועדה, אחת לשנה, נתונים ופרטים אחרים (להלן – נתונים) בדבר מחלת הסוכרת והשמנת יתר ובדבר כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) ואלה הנתונים:
(1) אחוז חולי סוכרת ואחוז החולים הסובלים מהשמנת יתר מכלל האוכלוסייה;
(2) מספר חולי הסוכרת ומספר החולים הסובלים מהשמנת יתר בחלוקה לפי קבוצות גיל ולפי מין;
(3) אחוז חולי הסוכרת והחולים הסובלים מהשמנת יתר בצבא הגנה לישראל, בקרב העולים החדשים לפי ארצות מוצאם, במגזר הערבי והדרוזי ובמגזר החרדי, ולפי כל חלוקה נוספת שיראה לנכון;
(4) פעילות משרדי הממשלה בתחום מניעת הסוכרת והשמנת היתר, לרבות פעולות הסברה בכלי התקשורת או בדרכים אחרות ופעילות חינוכית;
(5) הליכי חקיקה, שטרם הושלמו, שמטרתם מניעה וצמצום של מחלת הסוכרת והשמנת היתר;
(6) אכיפה של חוקים שמטרתם מניעה וצמצום של מחלתהסוכרת והשמנת היתר;
(7) מידע עדכני בדבר הנזקים הנגרמים ממחלתהסוכרת והשמנת היתר;
(8) כל נתון אחר שהשר סבר כי ראוי שייכלל בדיווח לפי חוק זה.
(ג) הדיווח יימסר לוועדה אחת לשנה עד ליום 31 במרס, כשהוא מתייחס לשנה שקדמה למועד זה; עותק מהדו"ח ימסר למזכירות הממשלה.
(ד) הועדה תקיים דיון לגבי נתוני הדיווח לא יאוחר מ-60 ימים מיום מסירת הדיווח.
הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית
4.
(א) קופות החולים יפרסמו בקרב המבוטחים תכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצת לפי הוראות שיקבע השר; תכניות כאמור יפורסמו גם באמצעות אתרי האינטרנט של קופת החולים.
(ב) השר יקים צוות בדיקה לבחינת הפחתת או ביטול דמי השתתפות עצמית עבור טיפול תזונתי אישי או קבוצתי הניתן על ידי דיאטניות; הצוות יוקם תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה ויגיש את מסקנותיו לשר בתוך 90 יום מיום הקמתו.
הטבות לעסק בריא
5.
עסק בריא זכאי להטבות אלה:
(1) פרסום העסק, הכולל את ייעודו וכתובתו, באתר האינטרנט של הרשות המקומית ואחת לחצי שנה בדבר דואר אשר יופץ לתושבים על ידי הרשות המקומית ובמימונה;
(2) הטבות נוספות שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם השר.
הקמת מתקנים
6.
רשות מקומית תקים בשטחה מסלולי הליכה, מסלולי אופניים וגני כושר פתוחים; מספר המתקנים וגודלם ייקבע בהתחשב במספר התושבים המתגוררים באותה רשות מקומית ובהתאם להנחיות שיקבע השר.
הטמעת אורח חיים בריא בחברות ומפעלים
7.
(א) מעביד המעסיק מספר עובדים העולה על המספר שקבע השר, ימנה מבין עובדיו רכז בריאות.
(ב) תפקידיו של רכז הבריאות הם:
(1) הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה;
(2) קבלת החלטות הנוגעות למזון הנמכר ומוגש במקום העבודה, וכן לפעילות הגופנית המבוצעת בו;
(ג) הכנת דו"ח שנתי שיכלול סקירת הפעילויות שבוצעו בנושא אורח חיים בריא במקום העבודה בשנה החולפת והגשתו למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך
8.
שר החינוך, בהתייעצות עם השר, יקבע את סוגי המזון והמשקאות שניתן יהיה לספק או למכור בשטח מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491 (להלן – המוסד), וכן הוראות בדבר מינוי אחד מעובדי המוסד החינוכי כרכז בריאות, שתפקידיו יהיו בן היתר:
(1) פיקוח וארגון פעילות גופנית במוסד;
(2) פיקוח על המזונות הנמכרים ומוגשים במוסד;
(3) הכנת דין וחשבון בדבר יישום ההוראות לפי סעיף זה במוסד, בשנה שקדמה למועד הגשת הדו"ח, אשר יאושר על ידי הנהלת המוסד ויוגש למשרד החינוך אחת לשנה.
הגבלת פרסום מזונות לא בריאים
9.
שר התקשורת, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המגבילות את פרסומם של מזונות לא בריאים באמצעי התקשורת; ההוראות יכללו בין היתר הגבלות לעניין –
(1) שעות הפרסום;
(2) אמצעי תקשורת מסוימים.
סימון תזונתי במסעדות ובבתי אוכל
10.
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המחייבות מסעדות ובתי אוכל, בהיקף עסקים בשיעור שיקבע, לסמן בתפריטים ובלוחות הפרסום המוצבים במקום, את הסימון והערך התזונתי של כל מנה.
הגבלת שיווקם של מזונות הזיקים לבריאות
11.
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המגבילות את שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות ברשתות המזון שיקבע.
תמריצים ומיסוי לחברות לשיווק מזון
12.
(א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקים ועדה אשר תבחן אפשרויות למתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים וכן הטלת מיסוי על חברות המשווקות מזונות המזיקים לבריאות, ותגיש את מסקנותיה לשר האוצר.
(ב) בוועדה שהוקמה לפי סעיף קטן (א), יהיו חברים נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הבריאות.
ביצוע ותקנות
13.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
חובת התקנת תקנות ראשונות
14.
תקנות לפי חוק זה טעונות אישור הוועדה והן יובאו לאישורה בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
דברי הסבר
בשני העשורים האחרונים מחלת הסוכרת ותופעת השמנת היתר נמצאות בעלייה מתמדת ואף הוכרו כמגפות על ידי האו"ם וארגון הבריאות העולמי. בין השמנת יתר וסוכרת יש תלות הדוקה הקושרת זו בזו באופי והגורמים למחלה מחד ובדרכים להילחם בהן מאידך. ישראל כמדינה מערבית מפותחת, נפגעת קשות מהסוכרת והשמנת יתר הגובות מחיר כבד הן מבחינת תמותה ואיכות חיי החולה והן מבחינה כלכלית על אוצר המדינה.
על פי נתוני משרד הבריאות יש בישראל כחצי מיליון חולי סוכרת (כ-7% מהאוכלוסייה) ומוערך כי עוד כ-500,000 סובלים ממצב טרום סכרתי החושף אותם לתחלואה ותמותה גבוהה. מחלת הסוכרת עלולה להוביל לפגיעה רב מערכתית בגוף בין היתר לפגיעה בלב, בכלי הדם, בעיניים, בעצבים, בכליות, במוח ובגפים התחתונות. לפי דו"ח משרד הבריאות, ישראל נמצאת במקום הראשון בין המדינות המפותחות (ה-OECD) במספר מקרי המוות מסוכרת ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווה הסוכרת את סיבת המוות השלישית אחרי סרטן ומחלות לב ו-6.5 אחוז מהפטירות בשנה נגרמו כתוצאה ממנה כתוצאה מסוכרת. לפי נתוני משרד הבריאות נמצא כי העלויות בגין כלל חולי הסוכרת נאמדו בשנת 2005 ב-2.7 מיליארד שקלים חדשים וקבע כי אם לא יהיו שינוי בתחלואה בסוכרת עד 2020 תחול עלייה של 35% בהוצאות על המחלה, קרי הוצאה של כ-3.6 מיליארד שקלים.
בסקר הבריאות הלאומי שנערך ב-2008 נמצא כי יותר מ-30% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל וכ-15% סובלים מהשמנת יתר. על פי הערכת משרד הבריאות, עלות הטיפול בנזקי ההשמנה, ובכלל זה עלות הטיפול במחלות הנלוות לה והנזק הכספי העקיף מסתכם ב-10 מיליארדי שקלים, שהם כ-20% מכלל ההוצאות הלאומיות לבריאות. השמנה אינה בעיה אסתטית בלבד, אלא היא מהווה אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה מוקדמת ולמחלות קשות, בפרט מחלות לב, סוגי סרטן שונים וסוכרת. מגיפת ההשמנה בישראל מתחילה כבר בינקות, מתוך 150 אלף תינוקות הנולדים בשנה, חמישית שותים משקאות מוגזים כבר בגיל שנה עד שנתיים, ואל הגן מגיעים שליש מהילדים עם עודף משקל.
בעשרים השנה האחרונות עלתה צריכת הקלוריות של ילדים ב-150 קלוריות ליום, המתורגמים ל-5 ק"ג בתוך שנה. שיעור הילדים הסובלים מהשמנה בבית הספר היסודי עלה ב-200 אחוזים ב-10 השנים האחרונות, ובנוסף נמצא כי אחוז הילדים הסובלים ממשקל יתר נע בין 15-40% בישובים שונים בישראל. בחינת הקשר בין השמנה לסוכרת מראה כי עד לפני כעשרים שנה לא היתה תופעה של סוכרת בקרב ילדים ובני נוער, אך היום שליש מחולי הסוכרת בקרב ילדים ובני נוער, לוקים בסוכרת סוג 2- מחלה המושפעת מאורח חיים. לפי הנתונים כ-80% מבני הנוער עם משקל יתר יהפכו למבוגרים שמנים.
בשנים האחרונות נרכש ניסיון רב בתחום המניעה וההתמודדות עם מגפות הסוכרת וההשמנה אך למרות הימצאות הידע בקרב אנשי מקצועות הבריאות ואף בקרב מקבלי ההחלטות, בשטח יישום הדברים הוא חלקי ומספר הנפגעים מהמגפות עדיין במגמת עלייה. "כוח משימה למניעה ולטיפול בעודף משקל והשמנת יתר" אשר הוקם על ידי משרד הבריאות, הסביר כי בעיית ההשמנה בישראל לא קיבלה את תשומת הלב הראויה ונתפסה יותר כבעיה קוסמטית ופחות כבעיה בריאותית. מומחים בתחום הסוכרת טוענים כי למרות עדכון ההמלצות לחולי הסוכרת אודות אורח חיים נכון לחולים, יותר מ-40% מהחולים אינם מאוזנים.
מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית אך בניגוד למחלות קשות אחרות היא ניתנת למניעה וניתן לחיות עמה אם שומרים על מצב בריאותי תקין באמצעות שילוב של תזונה נכונה, שמירה על משקל הגוף ופעילות גופנית. מחקרים הראו כי התערבות לשינוי הרגלי חיים הורידה את הסיכון לפתח סוכרת ב-58% אחוזים. מדינות שונות בעולם כבר קיבלו החלטה אסטרטגית לעצור את ההידרדרות למגפת הסוכרת, לדוגמא בפינלנד תכנית אשר הונהגה לאורך 10 שנים הביאה להפחתה דרמטית של כ-60% בשכיחות סוכרת סוג 2.
העלייה במספר החולים בסוכרת והסובלים מהשמנת יתר מעמידה את מדינת ישראל בסיכון אסטרטגי אמיתי הן מבחינת החוסן הבריאותי של תושביה והן מבחינת העמידות הכלכלית של תקציב המדינה המצומצם לטיפול בהיקפים הנרחבים הצפויים בעתיד. מול תרחישים אלה ניצב פתרון אשר נבדק והוכח מדעית - אימוץ אורח חיים בריא. אורח חיים בריא המורכב משני מרכיבים: תזונה נכונה ופעילות גופנית. באמצעות שני מרכיבים אלה, ניתן לא רק למנוע הצטרפות של אנשים נוספים למעגל החולים הסובלים מהשמנה ומסוכרת אלא גם לדאוג לחיים תקינים עבור החולים במחלה היום. הדרכים בהן ניתן להשיג אורך חיים בריאים ידועות אך לצורך זה נדרשת לקיחת אחריות הן אישית מצד האזרח והן אחריות חברתית לאומית מצד המדינה.
מטרת הצעת חוק "אורח חיים בריא" להציע כלים באמצעותם ישמרו האזרחים על בריאותם ותינתן אפשרות אמיתית להימנע ולהינצל ממגפות הסוכרת וההשמנה. הצעת החוק נוגעת בעולמות תוכן שונים ובמסלול בו עובר האזרח הישראלי במהלך חייו ובשגרת יומו - מגילאי בית ספר ועד לשלב הבגרות, משעות העבודה ועד לשעות הפנאי, דרך המוסדות והאמצעים המשפיעים על בריאותו ואיכות חייו כגון קופות החולים, רשתות המזון, ועולמות השיווק והפרסום. הצעת החוק מציבה עשרה סעיפים להנחלת אורח חיים בריא בישראל.
סעיף ראשון - חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מהשמנת יתר: במדינות המערב הולכת ונפוצה המגמה להשוות את המאבק בהשמנה ובסוכרת למאבק בעישון, הן מבחינת הכלים בהם נעשים שימוש והן מבחינת המטרה - צמצום הנזק הקשה של התופעות. במדינת ישראל על פי חוק, מחויב שר הבריאות, אחת לשנה, למסור דו"ח אודות היקף תופעת העישון בישראל, ואודות האמצעים בהם נוקטת המדינה להיאבק בדבר. בדומה לכך קובע סעיף זה חובה על שר הבריאות למסור אחת לשנה, לממשלה ולכנסת, דיווח אודות היקפי השמנת יתר והסוכרת בישראל והפעולות למניעה המתבצעות בשטח. הדו"ח יכלול: מספרי הסובלים מהשמנת יתר וסוכרת, אחוזם בקבוצות הגיל השונות, פעולות משרד הבריאות בתחום, חקיקה שטרם הושלמה בתחום ומידת אכיפת חוקים שמטרת צמצום ומניעת סוכרת והשמנת יתר.
סעיף שני - הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית במערכת הבריאות: הצעת החוק מעניקה כלים לאזרח הישראלי לתחזק אורח חיים בריא אך ללא ידע והבנה במושגי היסוד של עולמות התזונה והפעילות הגופנית, הוא לא יידע כיצד להשתמש בכלים אלה. רוב הציבור הישראלי אינו לוקח חלק יותר במוסדות חינוך רשמיים אך לעומת זאת הרוב המוחלט מבוטח באחת מקופות החולים. בהצעת החוק נקבע כי שר הבריאות יקבע הוראות המחייבות את קופות החולים להציע למבוטחים תוכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצת וכי הפצת התכניות תעשה בין היתר באמצעות אתרי האינטרנט של הקופות ודרך הקהילה. בנוסף, על מנת לעודד מבוטחים לבנות תכניות אישיות ומקצועיות לתזונה נכונה, מוצע להקים צוות בדיקה אשר יבחן הפחתת או ביטול דמי השתתפות עצמית עבור מפגש עם תזונאי במטרה להקל על הנגישות של תזונאי עבור המבוטח הממוצע.
סעיף שלישי - תמריצים מצד הרשות המקומית לעידוד עסקים בריאים: באינטרס הרשויות המקומיות לקדם את עסקי המזון הבריא בשטחן על מנת לדאוג לבריאות התושבים ובכך צד איכותי נוסף לעיר. לצד הצורך בקידום עסקים בריאים, יש לקחת בחשבון גם את היכולת הכלכלית המוגבלת של חלק מן הרשויות המקומיות ולכן בבחינת התמריצים להטמעת עסקים מסוג זה יש לאפשר לשר הפנים לבחון את מגוון התמריצים האפשריים. למרות שיקול זה ולאחר שסעיף 2 הקנה מושגי יסוד בעולם התזונה, מציעה הצעת חוק כלי עבור התושב להיחשף למקומות ההסעדה ומכירת מזון המציעים מזונות בריאים באזור מגוריו. הסעיף קובע כי עסקים בריאים, כפי שיוגדרו בהוראות, יפורסמו הן באתר האינטרנט של הרשות ומקומית והן על ידי דבר דואר מרוכז בנושא עסקים בריאים אשר יופץ ביוזמת ובמימון הרשות המקומית אחת לחצי שנה. תמריץ זה כמעט ואינו נושא בעלויות מיוחדות, וגם עלות דבר הדואר מזערית ולכן מהטבה זו מרוויחים גם התושבים וגם הרשות. הסעיף קובע כי השר רשאי לקבוע בהוראות תמריצים נוספים כפי שיראה לנכון.
סעיף רביעי - הכשרת שטחים לפעילות גופנית: פעילות גופנית היא מרכיב מכריע בשמירה על אורח חיים בריא. במטרה לאפשר לתושבים לבצע פעילות גופנית חייבות הרשויות המקומיות לספק להם אמצעים רלוונטיים. כיום ניתן לראות שלל אמצעים המיועדים למטרה זו וביניהם מסלולי הליכה, מסלולי אופניים וגני כושר פתוחים. הצעת החוק קובעת כי שר הפנים בהתייעצות עם שר התרבות והספורט ועם שר הבריאות יקבע הוראות המחייבות את הרשויות המקומיות להקים בשטחן אמצעים המיועדים לפעילות גופנית. נקבע כי מספר המתקנים ואורך המסלולים ייקבע לפי מספר התושבים ברשות ובהתאם להוראות שקבע השר.
סעיף חמישי - הטמעת אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים: מקום העובדה הינו חלק בלתי נפרד משגרת חיינו. השעות הרבות בהם אנו נמצאים במקום העבודה משפיעות במידה ניכרת על חיינו, איכותם ואפילו אורכם. ברוב החברות והמפעלים, העובדים אוכלים לפחות שתי ארוחות ביום וסוג העבודה בהם הם עוסקים משפיעה על מצבם הפיסי הרבה אחרי ששעות העבודה מסתיימות. לאור החשיבות המכרעת של מקום העבודה על איכות חיינו ובריאותנו הצעת החוק קובעת כי שר התמ"ת בהתייעצות עם שר הבריאות יקבע הוראות מחייבות למקומות העבודה, מגודל אשר ייקבע בהוראות, למנות רכז בריאות במסגרת עובדי החברה או המפעל. רכז הבריאות יהיה אחראי להטמעת אורח חיים בריא בחברה או במפעל באמצעות עבודה מול ההנהלה מחד והעובדים מאידך ובאמצעות תכניות מוסדרות להנחלת אורח חיים בריא. מתוקף אחריותו יפקח הרכז וייקח חלק בקבלת ההחלטות בנוגע למזון הנמכר והמוגש במקום העבודה ועל הפעילות הגופנית אשר מבצעים העובדים. בנוסף יכין רכז הבריאות אחת לשנה דו"ח, אשר יאושר על ידי ההנהלה, ויוגש למשרד התמ"ת ובו יפורט את אשר בוצע במקום העבודה בנושא אורח חיים בריא בשנה החולפת. בצורה זו תהיה למדינה בקרה על הנעשה ועל ההתקדמות בפועל להשגת מטרות החוק המוצע.
סעיף שישי - סביבה בריאה במוסדות חינוך: לגילאים הצעירים יש השפעה מכרעת על התפתחות חברה הסובלת מהשמנת יתר עם הסיכונים הבריאותיים הנרחבים הנובעים מכך. בשנים האחרונות נעשה רבות על מנת לשפר את הפיקוח על המזון המוגש בבתי הספר במסגרת מפעלי ההזנה. מאידך הממצאים בשטח מראים כי ההישגים חלקיים ובעיקר נעדרת אכיפה בנוגע למזון הנמכר בשטח המוסדות. לפי ממצאי מרכז המידע והמחקר של הכנסת גורמי הפיקוח אינם פועלים תמיד בתיאום זה עם זה ונמצא חוסר בהירות אשר לתחומי האחריות של כל אחד. בנוסף, תחום המזון המוגש במוסדות חינוך מוסדר בחוזר מנכ"ל אולם אין התייחסות בחוק לנושא למרות השלכותיו על בריאות התלמידים. לאור האמור, הצעת החוק קובעת כי שר החינוך בהתייעצות עם שר הבריאות יקבע הוראות בדבר סוגי המזונות והמשקאות המאושרים למכירה ולהגשה במסגרת מוסדות החינוך. בנוסף יוגדר רכז בריאות מתוך צוות ההוראה או המנהלה ובמסגרת אחריותו יפקח וישתתף בארגון פעילות גופנית בתוך ובין שעות הלימודים (כגון הפסקות פעילות), יפקח על המזונות הנמכרים ומוגשים במוסד וידווח למשרד החינוך על כל חריגה מההוראות שהוגדרו על ידי השר. בנוסף יכין רכז הבריאות אחת לשנה דו"ח, אשר יאושר על ידי הנהלת המוסד, ויוגש למשרד החינוך ובו יפורט את אשר בוצע במוסד בנושא אורח חיים בריא בשנה החולפת. בדרך זו תהיה למדינה בקרה על הנעשה ועל ההתקדמות בפועל להשגת מטרות החוק המוצע.
סעיף שביעי - הגבלת פרסום מזונות לא בריאים: לעולם הפרסום השפעה נרחבת על אופן קבלת החלטות על ידי הצרכן, ובמידה גדולה אף יותר כאשר מדובר בילדים אשר מתקשים לשפוט בצורה ביקורתית את המוצג בפרסומת. בדומה למאבק בעישון וההגבלות הנרחבות הקיימות כיום בחוק הישראלי בכל הנוגע לפרסום סיגריות ומוצרי טבק נוספים, הצעת החוק מציעה להחיל הגבלות גם על פרסום מזונות לא בריאים, אשר השפעתם לטווח ארוך לא פחותה מזו של העישון. על פי הצעת החוק יקבע שר התקשורת בהתייעצות עם שר הבריאות הוראות בדבר פרסום מזונות לא בריאים הכוללות: הגבלת שעות בהן ניתן להציג פרסומות מסוג זה, כלי התקשורת בהן ניתן לפרסם והגבלות נוספות אשר שר התקשורת יראה לנכון לקבוע.
סעיף שמיני - סימון תזונתי בעסקים המוכרים מזון המוכן במקום: בדומה לשאר המדינות המערביות, גם בישראל ניתן למצוא רשתות מזון המציעות אוכל המוכן המוכן ומוגש במהירות רבה ללקוח. בחלק מרשתות אלה הערך התזונתי של מנות המזון אינו גבוה, אך הצרכן אינו מכיר את הפירוט והערך התזונתי של המנה. על מנת לייצר שקיפות בנושא זה, קובעת הצעת החוק כי שר התמ"ת בהתייעצות עם שר הבריאות יקבע הוראות המחייבות רשתות מזון, מגודל אשר ייקבע בהוראות, המוכרות מזון המוכן במקום העסק לסמן בתפריטים ובלוחות הפרסום במקום המכירה, את הסימון והערך התזונתי לצד המנה המוצעת.
סעיף תשיעי - הגבלת מכירת מזונות לא בריאים ברשתות המזון: בדומה למאבק בעישון, במהלכו נעשו מספר צעדים המגבילים מכירת סיגריות למטרת הנחלת אורח חיים בריא בישראל, מוצע להחיל מספר צעדים אשר יבדילו ויסמנו מזון לא בריא על ידי הגבלת אמצעי המכירה והשיווק. מוצע כי שר התמ"ת בהתייעצות עם שר הבריאות יקבע הוראות המגבילות מכירת מזונות לא בריאים, כפי שיוגדרו בהוראות, ברשתות מזון, מגודל אשר ייקבע בהוראות.
סעיף עשירי- מיסוי וסובסידיות מזונות ומשקאות: על מנת להעלות את קרנו של המזון הבריא ומאידך להקטין רכישת מזונות לא בריאים, שימוש בתמריצים כלכליים חיוביים ושליליים נראה ככלי לגיטימי, במיוחד כאשר מכניסים למשוואה גם את העלויות הגבוהות במיוחד אשר השמנת היתר ומחלת הסוכרת מעמיסות על קופת המדינה. למרות יעילות השימוש בתמריצים כלכליים, לא ניתן להתעלם ממורכבות השימוש בכלים אלה, תוך התנגשות אפשרית עם המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית. לנוכח זאת אין הצעת החוק כופה נקיטת תמריץ כלכלי מסוים אלא קובעת כי שר האוצר בהתייעצות עם שר הבריאות יקים צוות בדיקה אשר יבחן תמריצים כלכליים בדמות מיסוי שלילי וסובסידיות במטרה להעלות צריכת מזונות ומשקאות בריאים בישראל. צוות הבדיקה יורכב מנציגי משרד האוצר, הבריאות ונציגי ציבור ומסקנותיו יוגשו לשר האוצר.
באמצעות הצעת חוק "אורח חיים בריא" המדינה מעניקה לאזרחיה סל רחב ומגוון של כלים באמצעותם ניתן לשנות את המגמה ההולכת וגוברת של מגפת הסוכרת והשמנת היתר בישראל. זה בידינו ובאחריותנו – ניתן לעשות זאת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בכסלו התשע"ב – 28.11.11