הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת מוחמד ברכה
מצטרפים: חברי הכנסת חנא סוייד
דב חנין
עפו אגבאריה
פ/3816/18
הצעת חוק החלת אמנת ג'נבה על השטחים המוחזקים על ידי הצבא הישראלי מאז מלחמת יוני 1967, התשע"ב–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"האמנה" – אמנת ג'נבה הרביעית מה-12 באוגוסט 1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה;
"השטחים" – השטחים המוחזקים על ידי הצבא הישראלי והנמצאים בשליטתו בעקבות מלחמת יוני 1967.
תחולה
2.
כוחות הביטחון הישראלים הנמצאים בשטחים והפועלים מטעם הצבא הישראלי או כל סמכות ישראלית רשמית אחרת, יהיו כפופים בפעילותם בשטחים וביחסם לאוכלוסיית השטחים לציוויי או להוראות האמנה.
סמכות בתי
המשפט
3.
(א) פעולות רשויות ישראל וכוחות הצבא הישראלי בשטחים לא יחרגו מציוויי האמנה ומהוראותיה.
(ב) חריגה כל שהיא מציוויי האמנה כלפי ציבור או כלפי יחיד בשטחים תיחשב לעבירה על החוק הפלילי הישראלי, על פי חומרתה.
(ג) בתי המשפט הצבאיים בשטחים ובישראל ידונו בנושאים הקשורים לתושבי השטחים על פי הכללים של האמנה שתהווה החוק העליון לגביהם, ואם הוראה כל שהיא תסתור את האמנה, תכריע האמנה.
(ד) בתי המשפט הצבאיים בשטחים וכל בתי המשפט בישראל יראו בכל פעולה המנוגדת לסעיפי האמנה, עבירה על החוק; היתה פעולה של רשות ישראלית מנוגדת לאמנה, יצווה בית המשפט על הפסקתה; כל אדם או בא כוחו רשאי לפנות לבית משפט בישראל ולבקש סעד נגד כל רשות ישראלית או כוחות צה"ל או הממונים עליהם, שהפרו את האמנה.
דברי הסבר
על פי המשפט הבינלאומי, החוק החל בשטחים כבושים מוסדר על ידי דיני מלחמה כפי שהם מגולמים באמנת האג 1907 ואמנת ג'נבה הרביעית 1949.
חוקיות פעולותיו של הממשל הצבאי נקבעת על פי הנורמות של המשפט הבינלאומי כאמור, ומהם שואב הממשל הצבאי את סמכותו במצב הנקרא החזקה לוחמתית – "BELLIGERENT OCCUPATION".
הראייה לכך שגם שלטונות ישראל הבינו זאת היטב היא שבשנת 1967, בחודשים הראשונים לאחר הכיבוש, ב"צו בדבר הוראות ביטחון" – מעשה חקיקה צבאית מהראשונים והחשובים – בסעיף 35 נאמר, שבתי המשפט ידונו על פי הכללים של אמנת ג'נבה הרביעית 1949, שהיא תהווה החוק העליון ואם הוראה כל שהיא תסתור אותה, האמנה תכריע.
אולם, לאחר כמה חודשים הסעיף הזה בוטל, בשקט וכאילו בביישנות, ומאז נפתחה הדרך לנהוג נגד ציווייה של האמנה האוסרת, כידוע, בין היתר על ענישה קולקטיבית, גירוש, הרג ופגיעה אחרת בגוף.
התוצאה בשטח היא שאוכלוסייה שלמה נותרה חסרת מגן, בעוד שהאמנה נועדה להגן עליה דווקא מפני אותה סיטואציה שבה היא נמצאת כעת.
לפי כל הפירושים לאמנה מטעם חכמי המשפט הבינלאומי וכן לפי רוחה של האמנה עצמה, כל תושב השטחים זכאי להגנה באופן מוחלט.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1175).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בכסלו התשע"ב – 19.12.11