הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת חנין זועבי
ג'מאל זחאלקה
פ/3670/18
הצעת חוק הקמת מקלטים לנשים מוכות, התשע"ב–2011
מטרה
1.
מטרת החוק היא להבטיח הקמה של מקלט אחד לפחות לנשים מוכות בכל רשות מקומית, ובכך להידרש לצורך משמעותי אשר נכון להיום אינו מקבל מענה מספק.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"מקלט לנשים מוכות" – מבנה המהווה מקום מסתור ארעי לנשים מוכות ולילדיהן, היכול לספק שירותי מחייה;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
הקמת מקלט לנשים מוכות
3.
(א) בכל רשות מקומית יוקם מקלט לנשים מוכות
(ב) ברשות מקומית המונה מעל 100,000 תושבים, יוקם מעון לנשים מוכות בעבור כל 70,000 תושבים.
קבלה למקלט
4.
למקלט לנשים מוכות תתקבל –
(1) אישה המגיעה למקלט, בין בגפה ובין עם ילדיה, ומצהירה שהיא אישה מוכה;
(2) אישה שהופנתה למקלט על ידי מחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, על ידי המשטרה, על ידי בית חולים, או על ידי מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית;
(3) אישה שהופנתה למקלט על ידי ארגון נשים, עמותת נשים או עמותה חברתית.
ביצוע ותקנות
5.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל נושא הנוגע לביצועו, לרבות:
(1) הקמת המקלטים;
(2) תפעול שוטף של המקלט;
(3) הכשרת צוות לתפעול המקלט;
(4) טיפול בנשים ביחסן עם הרשויות;
(5) קביעת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, ארגון נשים, עמותת נשים ועמותה חברתית שרשאיות להפנות אישה למקלט לנשים מוכות לפי סעיף 4.
דברי הסבר
מקלט לנשים מוכות הוא מסגרת קלט חוץ ביתית המיועדת למצבי חירום עבור נשים ונערות המצויות במצב של סכנת חיים, איום מתמיד על גופן ומצבים נוספים של סכנה מיידית וממשית –אם הפוגע הוא אב, בעל, חבר או מכר. מסגרת המקלטים מאפשרת סיוע בשמירה על בטחון האישה או הנערה לתקופה מוגבלת ומצומצמת שמספקת מענה מיידי לצורך הממשי בהגנה על חיי האישה כמו גם אפשרות למציאת פתרונות שיקומיים חלופיים.
בישראל פועלים כיום 13 מקלטים לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן, ויכולים לשהות בהם בזמן נתון עד 152 נשים ו-304 ילדים. שניים מהמקלטים משמשים גם נשים בעלות צרכים מיוחדים, ובכל אחד מהם יכולות לשהות שלוש נשים וילדיהן. שניים מהמקלטים מיועדים לנשים ערביות, אחד מיועד לאוכלוסייה מעורבת ואחד לנשים דתיות וחרדיות.
מדי שנה נפתחים במשטרה בין 15,000 ל-16,000 תיקים בגין תלונות נשים על אלימות מצד בני זוגן, אולם מספרן האמיתי של נשים שסובלות מאלימות מצד בני זוגן גדול במידה ניכרת מהמספר המדווח. נתונים אלו, באופן הגיוני לחלוטין, מצביעים על חוסר פרופורציה משמעותי בין כמות המקלטים הקיימים ומספר המקומות המוצעים על ידם וכן בפריסתם הגיאוגרפית.
הקמת מקלט אחד לפחות בכל רשות מקומית, כמו גם התאמה של כמות המקלטים לגודל האוכלוסייה ולצרכיה יכולה לסייע באופן התחלתי בצמצום התופעה ובהנגשה של שירותי חירום אלו לכלל הנשים. כמו כן, התאמה מיוחדת של מקלטים לצרכי האוכלוסייה המקומית, על ידי שירותי הרווחה האזוריים, תעודד את הנשים הנזקקות להם לפנות ואף להישאר במקלט למשך התקופה הנדרשת, עד להסדרת מסגרת קבועה יותר. נשים הנמצאות במסגרת קליטה שאינה מותאמת לצרכיהן התרבותיים עלולות לחוות טראומה, ואף לאמץ דפוסי התנהגות מזיקים, או כאלו הנחשבים חריגים בחברה לה הן מורגלות, כך שחזרתן לבית ולסביבת מחייתן תהיה קשה יותר.
כמו כן, קיים צורך בהקמת מקלטים נוספים המתאימים לנשים עם צרכים מיוחדים- בין אם מדובר בנשים המאובחנות כאדם עם מוגבלות, נשים עם מספר גדול של ילדים או שלילדיהן צרכים מיוחדים.
כל עוד הממשלה עצמה לא יוזמת הקמה ותקצוב של מקלטים נוספים, קיים צורך בחקיקה כדי לחייב את הרשויות להתמודד עם בעיה קשה וכאובה זו. חקיקה תחייב הפניית תקציבים להקמה ותחזוקה שוטפת של מקלטים ותפחית משמעותית את מספר הנשים המקבלות סירוב מדי שנה ונשארות במסגרת ביתית או סביבתית שמסוכנת לחייהן, וכן תעודד פנייה עצמאית של נשים למסגרת טיפולית ושיקומית.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/566).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בחשוון התשע"ב – 21.11.11