הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת חיים כץ פ/3809/18 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – העסקת עובד זר בתחום הסיעוד), התשע"ב–2011 תיקון סעיף 11 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19521, בסעיף 11, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א2) (1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 3א(ג2), מצא שר הפנים כי עובד זר, כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, שניתנו לו אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק זה, ונקבע בהם כי תחום עיסוקו הוא ענף הסיעוד, התפטר מעבודתו בטרם חלפה שנה מכניסתו לישראל ותחילת עבודתו אצל אותו מטופל או שטרם חלפה שנה מתחילת עבודתו אצל אותו מטופל ומאז כניסתו הראשונה לישראל התפטר מעבודתו אצל יותר משני מטופלים, יבטל שר הפנים את האשרה ואת רישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר, לבקשת המטופל, ובלבד שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו. (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יבטל שר הפנים אשרה ורישיון ישיבה של עובד זר כאמור באותה פסקה, אם מצא כי המעסיק לא קיים את חיוביו על פי דיני העבודה של מדינת ישראל או את התחייבויותיו על פי היתר ההעסקה שניתן לו, אם לא קיים את תנאי הסכם העבודה שנחתם עם העובד, אם חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של העובד הזר, אם חל שינוי קיצוני באופי הטיפול לו זקוק המטופל או אם נעברה כלפיו עבירה על ידי המטופל, קרוביו או אדם אחר הקשור בהעסקתו; בסעיף זה, לעניין שינוי קיצוני באופי הטיפול לו זקוק המטופל, חוות דעת בכתב שנתן גורם מוסמך לאחר שנפגש עם המטופל במקום מגוריו בתקופת עבודתו של העובד תהווה שיקול מכריע לצורך קבלת החלטה כאמור. (3) שר הפנים יבטל, לבקשת המטופל, אשרה ורישיון ישיבה של עובד זר כאמור בפסקה (1), אם מצא כי העובד פוטר מעבודתו בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילתה, בשל ביצועה באופן בלתי סביר ובלבד שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו; חוות דעת בכתב שנתן גורם מוסמך, לאחר שנפגש עם המטופל במקום מגוריו בתקופת עבודתו של העובד, תהווה שיקול מכריע לצורך קבלת החלטה כאמור. (4) שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, הבקיא בדיני העבודה, שתייעץ לו לעניין החלטות לפי פסקאות (1) עד (3). (5) התפטר או פוטר עובד זר בענף הסיעוד כאמור בסעיף קטן זה, רשאי יהיה המעסיק להשתמש בהיתר ההעסקה שקיבל לשם העסקת העובד הזר על מנת להעסיק עובד אחר, אף אם העובד שהתפטר או פוטר כאמור, טרם יצא מהמדינה או טרם מצא מקום עבודה אחר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 1טו לחוק עובדים זרים. (6) בסעיף זה,"גורם מוסמך" – כאמור בסעיף 3א(ב)(2).". תיקון חוק עובדים זרים 2. בחוק עובדים זרים, התשנ"א–19912, אחרי סעיף 1טו יבוא: "תקנות בדבר יידוע עובד זר 1טו1. השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, יקבע כללים המחייבים קבלן כוח אדם או מתווך כח אדם, שבאמצעותם נוצר הקשר בין בעל ההיתר לבין העובד הזר או שמשמשים כמעסיקים בפועל של העובד הזר, למסור לעובד הזר את מלוא הפרטים הנחוצים באשר לתנאי העסקתו אצל בעל ההיתר, בטרם הגעתו לישראל או בטרם תחילת עבודתו, לרבות תנאי שכר ותנאי מגורים, תיאור מצבו הרפואי וצרכיו הסיעודיים של המטופל ומקום מגוריו.". דברי הסבר מטרתו של התיקון המוצע היא מתן מענה לתופעה הולכת ומתרחבת, במסגרתה עובדים זרים בענף הסיעוד הנכנסים לארץ לצורך עבודה כמטפלים באדם הזקוק לטיפול סיעודי שקיבל היתר להעסקת עובד זר, מתפטרים מעבודתם אצל המטופל ש"בזכותו" נכנסו לארץ ברישיון תוך פרק זמן קצר ומחפשים מעסיק אחר אשר תנאי העבודה אצלו יהיו טובים ונוחים יותר, לרבות מבחינת העבודה ומבחינת מיקום ותנאי מגוריו של המטופל. באופן זה דווקא המקרים הקשים ביותר של מטופלים הזקוקים באופן מובהק לטיפול סיעודי ובמיוחד מטופלים כאלה המתגוררים בפריפריה או בתנאי מגורים בסיסיים, ננטשים ונותרים ללא עובד שיסייע להם. עובדים זרים רבים מתפטרים ממקום עבודתם כדי לנצל את פרק הזמן של 3 חודשים המוקנה להם לצורך מציאת מעסיק חלופי, על מנת לבצע – באופן בלתי חוקי – עבודות אחרות (לאו דווקא בתחום הסיעוד). לדוגמא, עבודות ניקיון בבתים פרטיים. בהיעדר מגבלה חוקית, מטופלים ננטשים על ידי מטפליהם לאחר פרק זמן קצר ונותרים פרק זמן ארוך ללא מטפל סיעודי. עקב המדיניות הננקטת על ידי משרד הפנים שמטרתה צמצום מספר העובדים הזרים החדשים הנכסים לישראל ועקב התהליך הבירוקראטי הממושך הכרוך בהבאת עובד זר חלופי, האורך לעתים חודשים ארוכים, ממתין המטופל זמן רב להגעתו של העובד ואף אינו יודע אם בסיום המתנתו יסכים העובד להישאר ולעבוד או שיתפטר אף הוא תוך פרק זמן קצר. בנסיבות אלה נוצר ביקוש יתר לעובדים זרים "ותיקים" המחפשים מעסיק חדש, ביקוש העולה לעין שיעור על ההיצע, וכך מתאפשר לעובדים זרים "לברור" את המטופל המועדף עליהם – מבחינת מורכבות הטיפול במטופל, תנאי ההעסקה בכלל ותנאי שכר בפרט, מקום המגורים וכיו"ב. כאמור, בנסיבות אלה דווקא המקרים הקשים ביותר של מטופלים הזקוקים באופן מובהק לטיפול סיעודי ובמיוחד מטופלים שכאלה המתגוררים בפריפריה, נותרים ללא עובד שיסייע להם במשך תקופות ארוכות ביותר. ראוי לציין כי עובדים זרים הנכנסים לישראל באשרה לצורך עבודה בענף הסיעוד מביעים בכך נכונות והסכמה לבצע את העבודה הכרוכה בכך - גם בטיפול במטופלים סעודיים הקשים ביותר ובמקום מגוריהם, אף אם הוא בפריפריה או איננו בית מידות. הפיתרון המוצע בתיקון זה הוא כי עובדים שאינם מעוניינים לעבוד אצל המטופל שמכוח בקשתו הותרה מלכתחילה כניסתם לישראל ומבקשים להפסיק עבודתם תוך פרק זמן הקצר משנה, לא יחויבו להמשיך בעבודתם במקום עבודה בו אינם מעוניינים, אך ניתן יהיה לבטל את אשרתם ואת רישיון הישיבה בישראל, לאחר שתינתן להם אפשרות להשמיע טענותיהם. ביטול כאמור לא יעשה, אם השר, לאחר שהתייעץ עם ועדה (בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי הבקיא בדיני העבודה), מצא כי המעסיק לא קיים את חיוביו על פי דיני העבודה של מדינת ישראל או את התחייבויותיו על פי היתר ההעסקה שניתן לו, אם לא קיים את תנאי הסכם העבודה שנחתם עם העובד, אם חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של העובד הזר, אם חל שינוי קיצוני באופי הטיפול לו זקוק המטופל או אם נעברה כלפיו עבירה על ידי המטופל, קרוביו או אדם אחר הקשור בהעסקתו. ניתן להניח שתיקון החוק יבהיר לעובדים הזרים (ולחברות כוח האדם), כי לעובד זר המגיע לעבודה בישראל בתחום הסיעוד לא מובטחות 4 שנות עבודה בה, וכי בכך ימוגר הנוהג האסור לשלם דמי תיווך בסכומים נכבדים. כמו כן, ניתן להניח שהתיקון יגרום לכך שיגיעו לישראל עובדים מתאימים הנכונים לבצע את העבודה הנדרשת בענף הסיעוד בכלל ובאזורי פריפריה בפרט, עבור אותם מטופלים שבזכותם קיבלו אותם עובדים רישיון להיכנס ולעבוד במדינה, להבדיל מעובדים שמשתמשים במטופלים אלה כ"כרטיס כניסה" לישראל ואחר כך עוברים למעסיקים אחרים המועדפים על ידם. במדינות רבות בעולם המערבי, לרבות ארצות הברית, מקובל כי רישיון ישיבה לצורכי עבודה מותנה בעבודה אצל מעסיק מסוים, שלבקשת אותו מעסיק ניתן לעובד הרישיון. גם באותן מדינות, במקרה של הפסקת העבודה אצל אותו מעסיק פוקע רישיון הישיבה של העובד. הפיתרון המגולם בתיקון המוצע מגשים את התכלית הראויה של הבטחת רווחתם, כבודם וטיפולם של הנזקקים לשירותים סיעודיים, תוך פגיעה מידתית בזכויות העובדים הזרים המועסקים בתחום הסיעוד. קביעת פרק זמן מינימאלי של שנה בתקופה הראשונה וזכות להתפטר משני מעסיקים במהלך תקופת שהייה מקסימאלית של כ– 4 שנים, מהווה איזון סביר וראוי בין הצורך שלא לכבול עובד למקום עבודתו ובין הצורך להתחשב בצרכים המיוחדים של המטופלים הסיעודיים ולהתמודד עם התופעה של עובדים זרים "המדלגים" ממעסיק למעסיק בתדירות גבוהה וללא מגבלה. בנוסף, לשם הבטחת יידוע ראוי לעובדים הזרים על תנאי עבודתם, מוצע בתיקון להסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, לקבוע כללים המחייבים קבלן כוח אדם או מתווך כח אדם, שבאמצעותם נוצר הקשר בין בעל ההיתר לבין העובד הזר או אשר משמשים כמעסיקים בפועל של העובד הזר, למסור לעובד הזר את מלוא הפרטים הנחוצים באשר לתנאי העסקתו אצל בעל ההיתר, בטרם הגעתו לישראל או בטרם תחילת עבודתו, לרבות תנאי שכר ותנאי מגורים, תיאור מצבו הרפואי וצרכיו הסיעודיים של המטופל ומקום מגוריו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בכסלו התשע"ב – 19.12.11