הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת שלמה מולה
פ/3740/18
הצעת חוק תיעוד ורישום יהודי אתיופיה שנספו במהלך עלייתם, התשע"ב–2011
הגדרות
1.
בחוק זה –
"נספה עליה" – זכאי עליה כמשמעו בחוק השבות, התש"י–19501 שנספה בסודן, בדרכו מאתיופיה לישראל, בין השנים 1979 ו-1990, ואשר הוועדה הכירה בו;
"קרוב משפחה מדרגה ראשונה" – הורה, ילד, אח, אחות, סב, סבתא ונכד;
"קרוב משפחה של נספה" – עולה מאתיופיה שעלה בין השנים 1979 ו-1990 ושקרוב משפחתו מדרגה ראשונה הוא נספה עליה לפי חוק זה;
"הוועדה" – הוועדה להכרה בנספים מקרב יהודי אתיופיה שהוקמה לפי סעיף 3;
"מענק" – מענק חד פעמי לפי הוראות סעיף 8;
"השר" – השר לקליטת העלייה.
זכאות לתעודת נספה
2.
עולה שהגיש בקשה לוועדה יהא זכאי לקבל תעודה המעידה על היותו קרוב משפחה של נספה עליה (בחוק זה – תעודת קרוב של נספה עליה) אם התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא עלה לארץ מאתיופיה בין השנים 1979 ו-1990;
(2) קרוב משפחתו מדרגה ראשונה הוא נספה עליה לפי חוק זה;
(3) הוא אזרח ותושב ישראל.
ועדה להכרה בעולים שנספו
3.
השר ימנה ועדה של שבעה חברים לקביעת הכרה בקרובי משפחה של נספי עליה וזה הרכבה –
(1) שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בבית משפט שלום, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג משרד ראש הממשלה;
(3) נציג משרד החוץ;
(4) נציג המשרד לקליטת העליה;
(5) נציג הסוכנות היהודית;
(6) שני יוצאי אתיופיה שהיו פעילים במסגרת עליית יהודי אתיופיה דרך סודן.
תפקידי הוועדה
4.
(א) לקבוע אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 2 להכרה במבקש כקרוב משפחה של נספה עליה וכן לקבוע זכאות למענק לפי סעיף 8 לחוק זה.
(ב) להעניק תעודת קרוב משפחה של נספה עליה למי שהוכר על ידה ככזה.
(ג) לערוך רישום של בעלי תעודת קרוב משפחה של נספה עליה.
(ד) לדון בבקשות לפי סעיף 5 ולהחליט על זכאות לפי סעיף 2.
הגשת בקשה להכרה
5.
(א) המבקש לקבל הכרה מהוועדה כקרוב משפחה של נספה יגיש לה בקשה בדרך שיקבע השר.
(ב) משך הליך הטיפול בבקשה להכרה כקרוב משפחה של נספה לא יעלה על 120 ימים מיום שקיבלה הוועדה את הבקשה; ואולם, יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את התקופה האמורה לגבי בקשה מסוימת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ועדת עררים
6.
לא הכירה הוועדה באדם כקרוב משפחה של נספה, רשאי הוא להגיש ערר לוועדת עררים שתוקם על ידי השר ובראשה יעמוד שופט בית משפט מחוזי בדימוס.
רישום ותיעוד נספים
7.
המשרד לקליטת העלייה ינהל רישום ותיעוד ממוחשב של הנספים בדרכם ארצה מאתיופיה; המרשם יעודכן מעת לעת בפרטים חדשים, אם יהיו כאלה.
מענק חד פעמי
8.
(א) קרוב משפחה של נספה לפי חוק זה יהא זכאי למענק חד פעמי בסכום שייקבע על ידי הוועדה, באישור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת.
(ב) סכום מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ביצוע ותקנות
9.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות אופן ביצוע רישומם של בעלי תעודות קרוב משפחה של נספה עליה.
תחילה
10.
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.
דברי הסבר
בין השנים 1979 ו-1990 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה, קהילת "ביתא ישראל", מן הכפרים באזור גונדר וטגראי לעבר סודן. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, רעב, מעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני. ההליכה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. הנתונים הרשמיים אומדים את מספר הנספים בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל בכ-4,000 נפש. למעשה, כמעט ואין משפחה יוצאת אתיופיה בארץ שלא איבדה בן משפחה במסעה המופלא של העדה הזו אל הארץ.
מקורו של הנתון הרשמי בדבר 4,000 נספים אינו ברור. נתונים שנאספו ועדיין נאספים ועדויות שנשמעות בימים אלה ממקורות שונים, מורים שמספר הנספים היה גבוה בהרבה. איסוף שמות הנספים ממי ששרד את המסע וסנכרונם עם העדויות השונות, ייתן אומדן שלא יחטא לאמת ההיסטורית של אותם נספים. יתרה מזו, גם אז, ייעדרו ממניין הנספים משפחות שנספו בשלמותן וילדים שנעלמו, אומצו או נחטפו ועד היום לא ידוע למשפחותיהם מה עלה בגורלם.
אין ספק כי יש חשיבות בתיעוד שמותיהם של אלפי הנספים מקרב יהודי אתיופיה שהקריבו את עצמם במדבריות אתיופיה וסודן, בשנות השמונים המוקדמות שמלבד אנדרטה אין להם זכר אחר. יש להשלים את המלאכה – ברישום, בתיעוד הנופלים בדרכם לציון. זו משימה לאומית ויש לבצעה בטרם יכרסמו בה שיני הזמן. שמותיהם של הנספים מקרב הקהילה מקרב הקהילה ומספר הנפשות שמצאו את מותם במחלות, ברעב בצמא במדבריות ובכלא הסודני לא נרשמו ולא תועדו מעולם, למען הדורות הבאים.
הנספים בדרך הם פצע פעור וכאב מתמשך בין בני העדה, ועל המדינה לכבד, לתעד את זכרם ולהעניק תעודה רשמית של קרוב משפחה של נספה עליה. תעודה זו תהווה הכרה רשמית של מדינת ישראל בצער, בכאב ובייסורים שעברו יהודי אתיופיה במהלך עלייתם ארצה.
פעולות הזיכרון וההנצחה לזכר נספי העליה מאתיופיה כללו עד היום בניית מצבת זיכרון בקיבוץ רמת רחל ואנדרטה במשכן גדולי האומה בהר הרצל, ירושלים. עם זאת ולאור המאבקים הביורוקרטיים להקמת האנדרטה, משימת תיעוד ורישום שמות הנספים לא הושלמה. הזמן שחלף אינו מיטיב עם ההורים הזקנים שיגונם מזרז את לכתם מהעולם, בטרם השאירו נר זיכרון לשמות יקיריהם שנספו. גם זקני העדה ששמרו בזיכרונם את שמות הנספים הולכים אט אט לעולמם. לפיכך, התיעוד, הרישום וההנצחה של זכר הנספים במדבריות סודן הינם משימה דחופה שאין להטילה על קהילת יוצאי אתיופיה בלבד. זו משימה לאומית המהווה חלק מהאתוס הציוני המשותף לכל יהודי התפוצות שהתקבצו במדינת ישראל ובזכותם קמה המדינה.
לאור האמור לעיל, מוצע בהצעת חוק זו להקים ועדה שתכיר ביהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה ותנהל רישום ותיעוד שלהם. הוועדה תמונה על ידי השר לקליטת העלייה והיא תהא מוסמכת להעניק לקרוב משפחה מדרגה ראשונה של נספה עליה, תעודה המכירה בו ככזה. כמו כן, הוועדה תוכל לקבוע זכאות של אותו קרוב משפחה של נספה למענק חד פעמי, בסכום שייקבע על ידי השר לקליטת העלייה. בכך, למעשה, תכיר המדינה באופן רשמי בנספים ובסבלם של בני משפחותיהם.
כן מוצע לקבוע כי המשרד לקליטת העלייה ינהל רישום ותיעוד ממוחשב של כלל הנספים שנספו בדרכם ארצה מאתיופיה. כך ניתן יהיה להעריך את מספר הנספים באופן מדויק, ולא להסתמך על אומדנים שנכונותם מוטלת בספק.
על מדינת ישראל לכבד את זכרם של הנספים, להצדיע לגבורתם, להוקיר את מסירותם ולהכיר בצערן הכבד של משפחותיהם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בכסלו התשע"ב – 5.12.11