הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ' איתן כבל בנימין בן-אליעזר דניאל בן-סימון גאלב מג'אדלה יצחק הרצוג עמיר פרץ אבישי ברוורמן פ/3691/18 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16) (תיקון – החלה בגילאי 3 ו-4), התשע"ב–2011 תיקון סעיף 2 1. בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד–19841, בסעיף 2, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק העיקרי יוחל לימוד חובה על ילדים בגיל 3 ו-4 בהדרגה בישובים, בשכונות, במוסדות חינוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך בצווים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החל בשנת הלימודים התשע"ג ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ה; ההחלה לפי סעיף קטן זה תהא בשיעור של שליש לכל הפחות מכלל הילדים בגילאי 3 ו-4 שלא חל עליהם לימוד חובה, בכל אחת משנות הלימודים התשע"ג, התשע"ד והתשע"ה". דברי הסבר תיקון חקיקה זה בא לשמש כלי מעשי במימושה של המלצת ועדת טרכטנברג בנושא "חינוך בגני ילדים בגילאי 3-4" (עמ' 117, בחלק "שירותים חברתיים") בדו"ח ועדת טרכטנברג אשר אומץ במלואו בממשלה ביום 09.10.11. בדו"ח נאמר: "מרבית אוכלוסיית הילדים בגילאי 3-4 אינה זכאית לחינוך חינם. כתוצאה מכך, מושת על הורי ילדים אלו נטל כלכלי משמעותי המגיע לכמעט 8,000 שקלים חדשים בשנה לילד. יתרה מכך, כ-28% מכלל הילדים בשנתונים 3-4 (כ-80 אלף ילדים) אינם נמצאים במסגרת פדגוגית המפוקחת ע"י משרד החינוך ושוהים במסגרות פרטיות שאינן מפוקחות שמחירן לעיתים גבוה יותר או ללא כל מסגרת. עובדה זו אף היא מכבידה את הנטל על ההורים שאינם במסגרות הציבוריות, מהווה חסם ליציאתם של הורים לשוק העבודה, ועשויה לפגוע, במקרים בהם הילד איננו במסגרת לימודית טובה - בהתפתחותו ובסיכויי ההצלחה שלו בלימודים ובחיים הבוגרים וכתוצאה מכך להעמיק את הפערים החברתיים ואת אי השוויון. במשך שנים רבות עוכב יישומו של חוק חינוך חובה. לדעת הוועדה, יש לפעול ליישומו המלא בתוך שלוש שנים. עוד סבורה הוועדה, כי נוכח החשיבות שביישום מואץ של החוק - יש להקצות משאבים ניכרים כבר בשנת 2012 אשר יבטיחו כי מרבית אוכלוסיית הילדים בגילאי 3-4 אשר נמצאים כבר היום במסגרות הגנים הציבוריים (כ- 220,000 ילדים מתוך כ- 300,000 בגילאי 3-4) יהנו מחינוך חינם". חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, המסדיר חינוך חובה ובחינם לכל אזרח, היה בין החוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל מתוך תפיסה כי תפקיד המדינה הוא לדאוג לאדם ולחינוכו, לבער בערות, להנחיל ערכים, ולאפשר הזדמנות שווה לכל, ללא אפליה על רקע כלכלי או אחר. מתוך כוונה להרחיב את אחריות המדינה גם על החינוך בגיל ינקות ולקדם שוויון כלכלי, התקבל בשנת 1984 חוק המרחיב את חינוך החובה חינם מגיל 5 לגיל 3 (חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד–1984). החוק מסייע במימוש מטרה מרכזית שהמדינה שמה לעצמה: הסרת החסמים המונעים מנשים להשתלב בשוק העבודה. מאז, במשך 27 שנים, יישום החוק הוקפא פעם אחר בחוק ההסדרים ותחולת ההרחבה הגילאית שהיתה אמורה לחול באופן הדרגתי, נעצרה בפועל לאחר מימוש של כ-35% בלבד מכלל האוכלוסיה. לאחרונה הוקפא הסעיף בחוק ההסדרים הנלווה לתקציב 2009 ובכך נדחה סיום מימושו בפועל לשנת תשע"ט (2019). משמעות הדבר היא מחיקה מכוונת של החוק. מטרת הוצאתו של החוק מחוק ההסדרים וביטול דחייתו, היא להבטיח מתן חינוך חינם, באחריות המדינה, לפעוטות וילדים בגילאי שלוש שנים עד חמש שנים. החלת החוק תושלם בתוך שלוש שנים, לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ה. כאשר בכל שנה יוחל לימוד חובה חינם על ילדים בגילאים 3 ו-4, בשיעור של שליש מהילדים שלא חל עליהם לימוד חובה היום. הצעת החוק עולה כאמור בקנה אחד עם המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי בנושא הגיל הרך, ולפיכך היא עולה בקנה אחד עם עמדת הממשלה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בכסלו התשע"ב – 28.11.11