הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אלכס מילר
כרמל שאמה הכהן
זאב אלקין
גאלב מג'אדלה
מצטרפים: חברי הכנסת משה (מוץ) מטלון
פניה קירשנבאום
אברהם מיכאלי
ציון פיניאן
ציפי חוטובלי
פ/3959/18
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – העברת תלמידים בין אזורי רישום), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 20א
1.
בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19531, אחרי סעיף 20 יבוא:
"העברת תלמידים
20א.
(א) רשות מקומית רשאית לאשר בקשת הורי תלמיד להעברתו ממוסד חינוך באזור רישום שנקבע לפי סעיף 21, למוסד חינוך באזור רישום אחר כאמור, מטעמים של טובת התלמיד, ובכלל זה מנימוקים בריאותיים, משפחתיים או חינוכיים, לרבות כישורים מיוחדים של התלמיד, מנימוקים של קרבה למוסד חינוך שאינו באזור הרישום, או מנימוקים אחרים המצדיקים זאת.
(ב) סירבה רשות חינוך מקומית לבקשת העברה כאמור בסעיף קטן (א), רשאים הורי התלמיד לערור על ההחלטה בפני השר או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי משרדו; השר יקבע הוראות בדבר מועדי הערר וסדרי הדיון בו."
תיקון חוק לימוד חובה
2.
בחוק לימוד חובה, התש"ט–19492, בסעיף 7א, בסופו יבוא:
"(ד) השר או מי שהוא הסמיכו לכך, מבין עובדי משרדו, רשאי לאשר בקשת הורי ילד או נער להעברתו ממוסד חינוך ברשות החינוך המקומית שבתחומה הוא מתגורר, למוסד חינוך ברשות חינוך מקומית אחרת, אף אם לא התקיימו התנאים המפורטים בסעיף זה, מטעמים של טובת הילד או הנער, ובכלל זה מנימוקים בריאותיים, משפחתיים או חינוכיים, לרבות כישורים מיוחדים של התלמיד, מנימוקים של קרבה למוסד חינוך שאינו ברשות החינוך המקומית, או מנימוקים אחרים המצדיקים זאת."
דברי הסבר
חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 וחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – חוק לימוד חובה), במתכונתם הנוכחית, אינם מאפשרים מרחב תמרון להורים של תלמידים במוסדות החינוך הרשמיים להעביר את ילדיהם ממוסד חינוך אחד למשנהו, הן בתוך רשות החינוך המקומית והן מחוצה לה. בהעברות בין רשויות חינוך מקומיות, האפשרויות להעברה בין מוסדות חינוך מתייחסות בעיקר לבחירה בין זרמי החינוך השונים ולא בין מוסדות חינוך הזהים מבחינת השתייכותם לזרם חינוך מסוים ושונים מבחינות רבות אחרות.
בהיעדר אלטרנטיבה מעשית, נאלצים הורים לתלמידים המעוניינים להעביר את ילדיהם ממוסד חינוך אחד לאחר, לנהל מאבקים קשים מול רשויות החינוך המקומיות ומול משרד החינוך, מאבקים המגיעים לא אחת לפתחו של בית המשפט. מאבקים אלה יוצרים מערכות יחסים עכורות בין ההורים לבין הרשויות המקומיות ובנוסף מצריכים השקעת משאבים רבה מצד ההורים ומצד המוסדות השלטוניים. לעתים ההורים, באין מענה לפנייתם, נאלצים להעתיק את כתובת מגוריהם לפי השתייכות מקום המגורים לאזור רישום של מוסד החינוך הרצוי, דבר העלול לגרום נזק לפרנסתם ולהרחקת ילדיהם מסביבתם הטבעית.
בנוסף, בישראל פועלים כיום מספר מוסדות חינוך שלא משתייכים לרשויות חינוך מקומיות. מוסדות חינוך אלה לרוב בעלי יכולת קבלה של תלמידים רבים, חלקם בתנאי פנימייה וחלקם בתנאים אקסטרניים והמדינה הקצתה ומקצה להם תקציבים שחשוב מאוד שינוצלו בצורה יעילה. מוסדות אלה מציעים לתלמידים מגוון מסלולי לימוד ייחודיים, שאינם קיימים ברוב מוסדות החינוך בישראל, פעילויות העשרה נרחבות, יום לימודים ארוך, ארוחת צהריים חמה בחדר אוכל ועוד. מאפיינים אלו הם בעלי חשיבות גדולה, ומקבלים משנה תוקף, בשים לב לכך שיוקר המחיה הגבוה בישראל מאלץ במקרים רבים, עבודה במשרה מלאה של שני ההורים. בשל כך, רצוי לאפשר, במקרים המתאימים, מעברי תלמידים אל מוסדות אלו ולא להקשות עליהם.
מוצע לאפשר לרשויות חינוך מקומיות לאשר העברות תלמידים ממוסד חינוך באזור הרישום המיועד למוסד חינוך באזור רישום אחר, מנימוקים המתחשבים בטובת התלמידים. בנוסף מוצע לתת להורים רשות לערער למשרד החינוך אם הם לא משתכנעים מנימוקי הרשות לסירובה. במקרים של העברה ממוסד חינוך ברשות חינוך מקומית אליה משתייך הילד או הנער, למוסד חינוך ברשות מקומית אחרת, מוצע שהגורם המחליט יהיה משרד החינוך.
הוראות החוק המוצע מקיימות הלכה למעשה את האמור בספר משלי: "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כ"ב, ו).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בטבת התשע"ב – 23.1.12