הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון אילן גילאון פ/3781/18 הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התשע"ב–2011 תיקון סעיף 77 1. בחוק העונשין, התשל"ז–19771, בסעיף 77, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) הורשע אדם בביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–20012, יחייבו בית המשפט, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום כאמור בסעיף קטן (א) לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו, אלא אם כן החליט שאין מקום לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו." דברי הסבר חוק העונשין, התשל"ז–1977 מסמיך את בית המשפט לחייב אדם שהורשע בביצוע עבירה לשלם פיצויים לאדם שניזוק מהעבירה. עם זאת, מדובר בסמכות שברשות, אשר איננה מחייבת את בית המשפט לפסוק פיצויים. כמו כן, לא קיימת כל חובה על בית המשפט לנמק את החלטתו במקרה בו אינו מחייב בפיצוי לנפגע העבירה. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לתקן מצב זה ביחס לנפגעים מהעבירות החמורות ביותר, כדוגמת בני משפחות נרצחים ונפגעי עבירות מין ואלימות חמורות, היות ואין חולק כי הם ניזוקו עקב העבירה שבוצעה כלפיהם או כלפי יקיריהם. בצד שיקול הדעת שנמסר לבית המשפט בפסיקת הפיצויים, חלה עליו חובה לנמק את הטעמים המיוחדים אשר הביאו להימנעותו מלפסוק פיצוי. מוצע, כי לגבי נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה פסיקת פיצויים תהייה ברירת המחדל, ואי פסיקת תחייב את בית המשפט לנמק את שיקוליו. הלכה פסוקה היא כי חיוב נאשם בפיצוי נפגע עבירה יש בו כדי לקדם גם את תכליותיו של המשפט הפלילי, אשר אחת מהן היא הגנה על זכויות נפגעי עבירה, וכן שסכום הפיצוי אינו קשור מטבעו ביכולתו הכלכלית של הנאשם. בית המשפט קבע כי נקודת המוצע המשותפת לתכליות השונות שיש לפיצוי נפגע העבירה הינה כי בין אם מדובר בהוראה עונשית ובין אם מדובר בהוראה אזרחית, הרי שהיא נועדה בראש ובראשונה לסייע לקרבנות העבירה, ולהקל עליהם את מסלול שיקומם. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת נאדיה חילו (פ/2999/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/1418/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בכסלו התשע"ב – 12.12.11