הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת אריה אלדד פ/3967/18 הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 5א 1. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–19571 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א, בסופו יבוא "ואם היה סכסוך עבודה בשירות ציבורי, כהגדרתו בסעיף 37א – שלושה חודשים לפני תחילתו.". תיקון סעיף 15 2. בסעיף 15 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(3) כל סכסוך עבודה בשירות ציבורי, כהגדרתו בסעיף 37א, שהוראות פסקה (2) אינן חלות עליו.". תיקון סעיף 37א 3. בסעיף 37א לחוק העיקרי, בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת", אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי כל עוד מתקיימת בוררות לפי הוראות הפרק השלישי.". הוספת סעיף 37ו 4. אחרי סעיף 37ה לחוק העיקרי יבוא: "עונשין 37ו. (א) המארגן שביתה בלתי מוגנת בשירות ציבורי – דינו ששה חודשי מאסר. (ב) המשתתף בשביתה בלתי מוגנת בשירות ציבורי – דינו חודש מאסר.". דברי הסבר זכות השביתה היא זכות בסיסית של עובד, הנגזרת מחירויות היסוד של האדם, ביניהן חופש ההתאגדות, חופש הביטוי ועוד. יחד עם זאת, זכות זו של עובד אינה מקנה לו את הזכות לנהוג בהפקרות, ומשום כך נקבעו מגבלות שונות על הפעלתה, בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957. הבעיה מופיעה במלוא חריפותה, כאשר השביתה מתקיימת בשירות ציבורי, משום שכלל הציבור נפגע מהשלכותיה, כמו למשל, באי-הספקת מים, אי-פינוי אשפה, ניתוק החשמל וכיוצא בזה. שירותים אלה הם מונופוליסטיים והכרחיים, באופן זה שהציבור כולו הופך שבוי בידיהם של העובדים באותו שירות. מצב זה יוצר תוצאה קשה בכך שאותם עובדים מסוגלים, בלחץ השביתה, להשיג תנאי העסקה טובים בהרבה יותר מיתר המועסקים במשק. הצעת החוק מבקשת להטיל מגבלות שונות על השובתים בשירות הציבורי באמצעות קביעת מנגנון חלופי לפתרון סכסוכים, דוגמת בוררות, אשר ימנע מקרים דוגמת השביתה הממושכת של הרופאים המתמחים שהתקיימה לאחרונה. החוק האמור אמנם כבר קבע מגבלות על זכות השביתה של העובדים בשירותים ציבוריים, אולם הניסיון מלמד שלא היה בהם די כדי למנוע שביתות פוגעניות ואף פרועות. על כן, מוצע להוסיף הסדרים, שיש בהם כדי להבטיח שהשביתה תבוא לידי ביטוי, רק במקומות בהם המחלוקת היא אמיתית וכאמצעי אחרון בלבד. ראשית, הטלת החובה על מתן הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים על סכסוך העבודה בשירות ציבורי. כיום המחלוקות ידועות וצפויות מראש. יש לתת לצדדים זמן ארוך יותר כדי להידבר ביניהם ולמצוא פתרונות למחלוקות שלא יפגעו בציבור הרחב. בנוסף, חיוב הצדדים להעביר את העניין לבוררות. ההסדר על בוררות וולנטרית הקיים כיום, מדגים את ההבדל בין עובדי השירותים הציבוריים לבין יתר המועסקים, שכן תמיד נותר בידיהם הנשק הכואב של השבתת הפעילות ופגיעה בציבור שלם. בחיוב הצדדים להתדיין בפני צד שלישי, אין משום פגיעה יתירה בחירות השביתה. כמו כן, מוצע ליצוק תוכן לתוך הליך הבוררות, באמצעות קביעה לפיה כל עוד הוא מתקיים לפי הוראות הצעת החוק, שביתה בשירות הציבורי תהיה בלתי מוגנת. לבסוף, מוצע לקבוע כעבירה את הארגון של שביתה בלתי מוגנת או ההשתתפות בה. יש לזכור, כי השירותים הציבוריים אחראים על רווחתם ושלומם של כלל הציבור. מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבחוץ, עובר עבירה. יש להחיל הסדר מקביל גם על מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבפנים, שלא כדין. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/760/17), ועל ידי חבר הכנסת אלחנן גלזר (פ/2899/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת רוברט אילטוב ומשה (מוץ) מטלון (פ/78/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בשבט התשע"ב – 30.1.12