הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אלכס מילר
כרמל שאמה הכהן
פניה קירשנבאום
מצטרפים: חברי הכנסת דוד רותם
ליה שמטוב
משה (מוץ) מטלון
אורי אורבך
אריה אלדד
אברהם מיכאלי
ניצן הורוביץ
דב חנין
איתן כבל
זאב אלקין
פ/ 3771/18
הצעת חוק מנהל מוסד חינוך, התשע"ב–2011
פרק א': פרשנות
מטרה
1.
חוק זה בא לקבוע את מעמדם של מנהלי מוסדות החינוך בישראל בשירות החינוך, האדם והמדינה, באמצעות עיגון מעמד המנהל בישראל, תוך שמירה על כבודו כאדם וכמנהל, שיפור תדמית מנהל מוסד חינוך כמקצוע והגדרת המנהל כמנהיג חינוכי ופדגוגי של מוסד חינוך, אשר מכווין ומוביל תהליכים של שיפור ההוראה והלמידה של התלמידים במוסד חינוך.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"ארגוני המורים" – ארגון המורים העל-יסודיים והסתדרות המורים;
"היתר" – היתר זמני לניהול מוסד חינוך שניתן לפי סעיף 12;
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581;
"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוא אחד מאלה:
(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שקיבל רישיון לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"הממונה" – הממונה שמונה לפי סעיף 7;
"מנהל" – מנהל מוסד חינוך;
"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך;
"המפקח הכולל" – מי שנתמנה למפקח כולל לפי סעיף 34 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19532;
"מצב בריאותי לקוי" של אדם – לקות נפשית או מחלה גופנית העלולות לסכן בריאותו של אדם אחר;
"קהילת מוסד החינוך" – תלמידים, הורי תלמידים והצוות החינוכי והמנהלי במוסד החינוך;
"רשות חינוך מקומית" – כמשמעותה בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;
"תלמיד" – מי שלומד במוסד חינוך;
"תעודת הכרה" – תעודת ההכרה שניתנה לפי פרק ג';
"השר" – שר החינוך.
פרק ב': אחריות, תפקידים וסמכויות
שמירה על כבוד
3.
כל מנהל זכאי ליחס של כבוד כלפיו וכלפי תפקידו, מצד קהילת מוסד החינוך.
אחריות המנהל ותפקידיו
4.
(א) המנהל יהא אחראי לבית-ספר שבניהולו, לרבות בתחומים הפדגוגי והמנהלי.
(ב) אלה תפקידי המנהל:
(1) הנהגת תהליכי חינוך, הוראה ולמידה, לרבות עיצוב מוסד החינוך כמוסד מחנך המטפח חברה המושתתת על כבוד, שיח שיתופי, יוזמה ושיתוף פעולה, עיצוב התפיסה החינוכית של מוסד החינוך ושיתוף קהילת מוסד החינוך בתחומים הלימודי, החברתי והאישי, תוך התחשבות בצרכים האישיים של התלמידים;
(2) הכנת תכנית עבודה למוסד החינוך בשיתוף קהילת מוסד החינוך, משרד החינוך ורשות החינוך המקומית, לרבות עיצוב חזון, הגדרת יעדים וקביעת דרכי הפעולה של מוסד החינוך;
(3) הנהגת צוות מוסד החינוך ודאגה להתפתחותו המקצועית, לרבות באמצעות עידוד יוזמות פדגוגיות וחינוכיות ויצירת קהילה מקצועית המעורבת בתהליכי למידה והתפתחות מקצועית;
(4) עיצוב מוסד החינוך כסביבה אנושית ואישית, בטוחה ונעימה, המעודדת צמיחה של התלמידים, תוך התחשבות בצרכיהם האישיים וכגורם פעיל בקהילה בה פועל מוסד החינוך.
(ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף קטן (ב) יפעל המנהל בשיתוף פעולה עם קהילת מוסד החינוך.
סמכויות המנהל
5.
(א) המנהל יהיה אחראי לגיוס וקליטה של עובדי הוראה ועובדי מנהל למוסד החינוך ולסיום העסקתם, בכפוף להוראות כל דין או הסכם.
(ב) לרשות המנהל יעמוד סל תקציב עצמאי שיאגם את כלל התקציבים המגיעים למוסד החינוך, והוא יהיה אחראי לקביעת תכנית עבודה ויעדים למימוש סל תקציב זה, בהתאמה ליעדי משרד החינוך, לפי הוראות שיקבע השר, לרבות בעניין כללי דיווח ובקרה.
פרק ג': ייחוד מקצוע ורישוי
ייחוד מקצוע
6.
(א) לא יעסוק אדם בניהול מוסד חינוך, אלא אם כן קיבל תעודת הכרה או היתר.
(ב) המבקש להעסיק אדם בניהול מוסד חינוך רשאי להעסיקו רק לאחר שאותו אדם הציג בפניו תעודת הכרה או היתר תקפים.
הממונה
7.
השר ימנה את הממונה שיהיה עובד משרד החינוך, בעל השכלה אקדמית ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בהוראה או בתחום מינהל החינוך; הממונה יהיה אחראי על מתן תעודות הכרה והיתרים לעיסוק בניהול מוסד חינוך ועל נקיטת אמצעי משמעת, והוא יבצע כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי חוק זה.
כשירות לקבלת תעודת הכרה
8.
(א) הממונה רשאי לתת תעודת הכרה לניהול מוסד חינוך למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא בעל תואר אקדמי שני מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה או בעל תואר שני מאת מוסד מחוץ לישראל ובלבד שהמוסד והתואר הוכרו בידי המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
(2) הוא בעל תעודת הוראה מאת מוסד להכשרת עובדי הוראה;
(3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים בהוראה, במערכת החינוך;
(4) עבר בהצלחה הכשרה כפי שקבע השר בתקנות;
(5) הוא אינו סובל ממצב בריאותי לקוי; המבקש יגיש לממונה אישורים רפואיים עדכניים, בהתאם להוראות שיקבע השר, המעידים כי אינו סובל ממצב כאמור.
(6) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מנהל מוסד חינוך; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה לתת תעודת הכרה לאדם שניתן לו היתר לפי סעיף 12 במשך תקופה של שלוש שנים לפחות, גם אם לא מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), אם סבר כי כישוריו ומיומנויותיו של אותו אדם תורמים תרומה משמעותית ויוצאת דופן לתלמידים.
סירוב לתת תעודת הכרה
9.
הממונה רשאי לסרב לתת למבקש תעודת הכרה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 8, אם מצא כי קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין המבקש מסוגל או ראוי לעסוק בהוראה.
בקשה לתעודת הכרה
10.
(א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה יגיש בקשה לממונה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 8.
(ב) הממונה רשאי לדרוש ממגיש הבקשה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
ביטול והתליה של תעודת הכרה
11.
הממונה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה או על התלייתה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה, ולאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו:
(1) תעודת ההכרה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 8;
(3) הוא מצא, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי, כי בעל התעודה פעל באופן שיש בו כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו או שבשל התנהגותו הוא איננו ראוי לשמש מנהל מוסד חינוך.
פרק ד': היתר זמני
היתר זמני לניהול מוסד חינוך
12.
(א) הממונה רשאי לתת היתר זמני לניהול מוסד חינוך באחד מאלה:
(1) במקרה שבו חסר מנהל למוסד חינוך, ומוסד החינוך לא הצליח למצוא מנהל בעל תעודת הכרה;
(2) מבקש ההיתר הוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים בתחום מסוים, העשויים לתרום תרומה משמעותית לקהילת מוסד החינוך.
(ב) היתר לפי סעיף קטן (א) יוגבל למוסד החינוך שלגביו חל ההיתר.
כשירות למתן היתר זמני
13.
(א) הממונה לא ייתן היתר לפי סעיף 12(א)(1) אלא למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
(1) השכלתו של מבקש ההיתר קרובה ככל האפשר להשכלה הנדרשת לצורך מתן רישיון לעיסוק בניהול מוסד חינוך;
(2) מבקש ההיתר קיבל אישור מאת המפקח הכולל, בדבר התאמתו לניהול מוסד חינוך;
(3) הוא אינו סובל ממצב בריאותי לקוי; המבקש יגיש לממונה אישורים רפואיים עדכניים, בהתאם להוראות שיקבע השר, המעידים כי אינו סובל ממצב כאמור.
(ב) הממונה לא ייתן היתר לפי סעיף 12(א)(2) אלא למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) ו-(3).
סירוב מתן היתר זמני
14.
הממונה רשאי לסרב לתת למבקש היתר, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 13, לפי העניין, אם מצא, כי לא התקיים לגביו האמור בסעיף 8(6) או כי התקיים לגביו האמור בסעיף 9.
כללים למתן היתר זמני
15.
(א) החלטת הממונה לפי סעיף זה, תהיה בכתב ותהיה מנומקת.
(ב) היתר יינתן לתקופה שלא תעלה על שנת לימודים אחת; הממונה רשאי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר, כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין היתר לפי סעיף קטן (א)(1) – לשתי תוקפות נוספות של עד שנת לימודים, כל אחת, ובלבד שבעל ההיתר קיבל חוות דעת חיובית על עבודתו במוסד החינוך מהמפקח הכולל;
(2) לעניין היתר לפי סעיף קטן (א)(2) – לתקופות נוספות של עד שנת לימודים, כל אחת.
(ג) על הגשת בקשה להיתר ועל תנאיו ופרטיו, יחולו הוראות סעיף 10 בשינויים המחויבים.
ביטול והתליה של היתר זמני
16.
הממונה רשאי להורות על ביטולו של היתר זמני או על התלייתו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה, ולאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו:
(1) ההיתר ניתן על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר לפי סעיף 13;
(3) הוא מצא, לאחר התייעצות עם המפקח הכולל, כי בעל ההיתר פעל באופן שיש בו כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו או שבשל התנהגותו הוא איננו ראוי לשמש מנהל מוסד חינוך.
פרק ה': אמצעי משמעת והגנה משפטית
עבירות משמעת
17.
מנהל מוסד חינוך, שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
(2) גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמנהל מוסד חינוך;
(3) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מנהל מוסד חינוך; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
הוראות בדבר משמעת
18.
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי המשמעת לפי חוק זה, לרבות הגשת קובלנה, הקמת ועדת משמעת, הרכבה, אופן פעילותה, סמכויותיה וסדרי הדין בה, אמצעי המשמעת ואופן הערעור על החלטות ועדת המשמעת.
הגנה משפטית
19.
(א) מנהל או מי שהיה מנהל זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות או לייצוג משפטי, כפי שקבע השר, בשל הליך משפטי המתנהל בעניינו, הקשור במישרין לעיסוקו כמנהל במוסד חינוך, ובלבד שלא נקבע על ידי בית המשפט כי המנהל פעל ביודעין מתוך כוונה לגרום לנזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
(ב) מימון הוצאות משפטיות כאמור בסעיף (א) יוטל על מעסיקו של המנהל באופן ובמועדים שיקבע השר בתקנות.
ביצוע ותקנות
20.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
השקעה בחינוך היא יצירת תשתית לפיתוח כל תחומי החיים למען עתידה של מדינת ישראל, בשל כך, ראוי וצריך שתוצב בראש סדר העדיפויות הלאומי. החינוך הוא המפתח לחברה משכילה, תרבותית וצודקת, לכלכלה מפותחת ולחוסן בטחוני. מנהל בית הספר נתפס כבעל אחריות כוללת להצלחתם של התלמידים במוסד שבניהולו. מחקרים מראים, כי לתפקוד המנהל השפעה ניכרת על שיפור ההוראה והעלאת הישגי התלמידים. גישה זו לתפקיד מנהל בית הספר משלבת היבטים ניהוליים ומנהיגותיים. למנהל בית הספר יש תפקיד מרכזי וייחודי בהנהגה חינוכית של צוות ההוראה. המנהל נתפס כמנהיג המערכת החינוכית, כמוביל העשייה החינוכית וכמרכזי בהכוונה הפדגוגית של בית הספר.
מטרת הצעת חוק זו להסדיר את מעמדם של מנהלי בתי הספר בישראל, כדי לסייע בידם לחזק את מעמדם כמנהיגים חברתיים וחינוכיים בעלי אחריות וסמכות, ולהסדיר את תנאי עבודתם כך שיהלמו את שליחותם. מנהלי בתי ספר חשופים בעבודתם להיעדר כבוד בסיסי ולעיתים אף לאלימות מצד תלמידים והורי תלמידים, אותם הם אמורים לשרת. לכן, ראוי שהמדינה תכיר בחובתה לממש את המטרות העומדות בבסיס הצעת החוק ובאחריותה לשיפור מעמד המנהל ולהעמדתו במקום הראוי לו בסולם הערכים החברתי ולשמירה על כבודו. שיפור מעמדם של מנהלי בתי הספר יתרום לחינוך, ובכך גם לחברה הישראלית בכלל, שכן ישליך על אורח החיים של הקהילות הסובבות את בתי הספר, ויתרום באופן משמעותי לחינוך דור העתיד של מדינת ישראל. מוצע לקבוע, כי על מנהל בית הספר, תוטל אחריות על כל הנעשה בתחומי המוסד החינוכי שבניהולו, לרבות אחריות על העובדים והלומדים במוסד. למען יצירת איזון, בצמוד לאחריות הרבה, מוצע לקבוע גם סמכויות נרחבות, ואף להעניק למנהל הגנה משפטית הולמת במקרה הצורך.
"אבני ראשה", המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, הוקם בנובמבר 2007 כיוזמה משותפת של משרד החינוך וקרן "יד הנדיב", על יסוד ההכרה בתרומה המכרעת של מנהלי בתי הספר לאיכות העשייה החינוכית במוסדות שהם מופקדים על ניהולם. חזונו של המכון הוא קידום מערכת החינוך בישראל ושיפור הישגיה על ידי מנהלי בתי ספר כקהילה מקצועית מובילה. בכדי לממש חזון זה, מכון "אבני ראשה" פועל ליצירת עתודה ניהולית מקצועית, פיתוח והפעלת תכניות הכשרה למנהלים, וקידום תהליכי התפתחות ולמידה למנהלים מכהנים. כל זאת, תוך פיתוח ידע עיוני ומעשי עדכני ותוך התייעצות עם גופים ומומחים בעלי שם העוסקים בתחום המנהיגות הבית ספרית. פעולות המכון נעשות בשיתוף פורה עם מנהלי בתי ספר, ובהכוונת הועד המנהל של המכון בראשו עומד שר החינוך.
בשנת 2008, ועדה מקצועית בראשות חיים אדלר ובריכוזו של גל פישר, ניסחה נייר עמדה בנושא "תפיסת תפקידו של מנהל בית ספר במדינת ישראל". מכון "אבני ראשה", בשיתוף משרד החינוך, יזמו את כתיבת המסמך, למען גיבוש תפיסה מנחה של תפקיד מנהל בית ספר במדינת ישראל. מסמך זה מציע מסגרת מושגית ומעשית לעבודתו של מנהל בית הספר. מטרתו לבסס אוריינטציה משותפת לפעולה בתחום של ניהול בתי ספר בישראל ולתרום לביסוס מעמדו של מנהל בית הספר.
להלן פירוט תפקידי המנהל, בעיקרם, כפי שמובאים במסמך:
(1) הנהגת תהליכי חינוך, הוראה ולמידה – בשל אחריותו של בית הספר לחינוך התלמיד, השיפור המתמיד של החינוך, ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים יוצבו בראש סדר העדיפויות של מנהל בית הספר. כמנהיג פדגוגי, המנהל מתכנן, מוביל ומעורב במשימות החינוכיות המרכזיות של בית הספר, זאת, בשיתוף הקהילה הבית ספרית. בין הפעולות המרכזיות ניתן לראות:
עיצוב תפיסה חינוכית-בית-ספרית המדגישה דרישות להישגים גבוהים בתחום הלימודי, החברתי והאישי-התנהגותי;
פיתוח תרבות ואתוס בית ספרי בתחום הערכי-מוסרי ובהתנהגות האזרחית-דמוקרטית;
הגדרת יעדים חינוכיים ולימודיים, על בסיס מיפוי צרכי התלמיד וצרכי הקהילה הבית ספרית;
פיתוחם של מיומנויות יסוד, היכרות עם נכסי תרבות, תהליכי חקר וכישורי חשיבה מסדר גבוה (הסקת מסקנות וחשיבה לוגית), באמצעות התאמת דרכי הוראה ולמידה וסביבות למידה מתאימות ומגוונות לצורך תמיכה בלמידה משמעותית לתלמידים;
עיצוב בית הספר כמוסד מחנך המטפח חברת ילדים ובני נוער המושתתת על כבוד הדדי, שיח קשוב ופתוח, שיתוף פעולה ועידוד יוזמה פעילה;
קליטה, ליווי מקצועי והנהגת צוות מורים המכוון לתהליכי התחדשות ושינוי ממּוקדי חינוך, הוראה ולמידה;
הובלת תהליכי הערכה, רפלקסיה, משוב ומדידה בבית הספר בכל הקשור במעשה ההוראה, החינוך והלמידה בכיתות, במטרה לתמוך בשיפור ההוראה, והלמידה, להביא להתפתחות מקצועית אישית של המורים, ליצור קהילה מקצועית לומדת בבית הספר ולשפר את רווחת התלמידים, למידתם והישגיהם.
(2) עיצוב החזון ותמונת העתיד של בית הספר – מנהל בית הספר נדרש להוביל מאמצי חשיבה אסטרטגיים אשר מושתתים על איסוף מידע, ניבוי מושכל, למידה שיטתית ותכנון יעדים ודרכי פעולה ארוכי טווח, בשיתוף סגל בית הספר וגורמי רשות וקהילה, במטרה להכין את בית הספר לעתיד. על מנהל בית הספר:
• לברר את הזהות הפדגוגית, החינוכית והערכית של בית הספר ושל מנהיגיו ושותפיו בקהילה;
• לנסח את חזון בית הספר הנסמך על הקיים ועל מערכת הציפיות, הצרכים והערכים הרצויים והראויים מנקודת המבט של המנהל, של צוות בית הספר ושל קהילת בית הספר, ברוח ערכי המדינה;
• לתרגם את החזון לתכנית עבודה פדגוגית, ארגונית ותקציבית המבוססת על ניתוח נתוני פנים וחוץ של בית הספר;
• להעריך ולבחון מחדש את החזון והמדיניות החינוכית על סמך מידע מצטבר בעניין תמורות ותחזיות משתנות שיש בהן כדי להשפיע על יעדים פדגוגיים ועל תכנית העבודה בעת יישומה.
(3) הנהגת צוות בית הספר, ניהולו והתפתחותו המקצועית – המנהל אחראי לתכנן ולהוביל את תהליכי ההתפתחות והלמידה המקצועיים של צוותו בהתאם למדיניות בית הספר. המורים הם ההון האנושי והנכס המקצועי שבית הספר נשען עליו. טיפוח והשקעה במשאב חשוב ומרכזי זה יבטיח במידה רבה את מימוש יעדיו והישגיו של בית הספר בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וחברתיים. מנהל בית ספר מנהל את צוות ההוראה, ולפיכך, תפקידו לתכנן ולהוביל את תהליכי ההתפתחות והלמידה המקצועיים של צוותו בהתאם למדיניות בית הספר.
על המנהל לבצע את הדברים הבאים:
פיתוח מנגנונים לגיוס וקליטה של סגל הוראה איכותי ומותאם לצורכי בית הספר ותלמידיו;
הענקת יחס אישי, תמיכה וגיבוי מקצועי לכל חברי הסגל בבית הספר;
בנייה ומיסוד של מסגרות ומנגנונים המספקים תמיכה, הדרכה, ייעוץ וליווי מקצועי למורים חדשים;
עידוד יוזמֹות פדגוגיות וחינוכיות של מורים והענקת תמיכה מקצועית לתכנונן, יישומן והשבחתן בכיתה, בבית הספר ובקהילה;
ביסוס קהילה בית ספרית מקצועית שמאפיינה הם ציפיות לאיכות הוראה גבוהה, שיתוף ידע מקצועי הנשען על ניסיון הדדי מצטבר ועל למידה מהמעשה החינוכי, פיתוח תחושת שייכות, מסוגלות אישית וקולקטיבית, כבוד, אמון הדדי ואתגר אינטלקטואלי מתמשך;
הצמחת מנהיגות בית ספרית וביזור תחומי אחריות ניהוליים לפי צורכי המוסד, יעדיו ומשימותיו, ובהתאם לרצונות המורים, כישוריהם וניסיונם המקצועי.
(4) עיצוב בית הספר כסביבה אנושית ואישית בטוחה ונעימה ועידוד צמיחתם של התלמידים – בית הספר הוא ארגון העוסק בחינוך ובטיפוח של בני אדם צעירים ושונים זה מזה. בית ספר מחויב להצלחתו של כל תלמיד ותלמיד בתחומי הלימודים, החברה והרגש. המנהל מעצב בית ספר שנועד לשמש סביבה אנושית ואישית בטוחה ונעימה ולעודד את צמיחתם של התלמידים כולם, בין השאר בעזרת:
יצירת אווירה ואתוס בית ספריים המדגישים את חשיבות, הכבוד, הדאגה, האכפתיות והאמפתיה לתלמיד והמעודדים ביטוי עצמי ואישי של התלמידים בכיתה ובבית הספר;
הענקת תמיכה לימודית, רגשית וחברתית לכל תלמיד באשר הוא לשם העלאת הערכתו העצמית, עיצוב זהותו והתפתחותו האישית;
בנייה ומיסוד של מסגרות למפגשים אישיים וקבוצתיים להבעת רגשות חיוביים בין מורים לתלמידים ועידוד שיח אישי וקבוצתי בין מורים לתלמידים;
איגום משאבים ובנייה ויישום של תכנית עבודה כוללת המטפלת בפרט ונותנת מענה מיטבי לשונות בכישורים, בצרכים ובשאיפות התלמידים על ידי הקצאה מושכלת של משאבי בית הספר, חברי צוות וגורמי רשות וקהילה.
(5) ניהול וקידום קשרים חיוביים ועידוד שיתוף פעולה פורה עם מוסדות, גופים וארגונים בקהילות בית הספר, לרבות עם רשויות המדינה ועם נציגי המעסיק של עובדי הוראה ומינהל – בתי ספר משפיעים על ההקשרים החברתיים והתרבותיים שבהם הם פועלים ואף מושפעים מהם.
יצירה וטיפוח של שיתוף פעולה פורה בין ההורים לבין בית הספר וצוותו;
יצירה ומיסוד של שיתוף פעולה עם מוסדות תרבות ועם גופים וארגונים חינוכיים וחברתיים;
זיהוי, בחירה ומענה לצרכים קהילתיים על ידי מעורבות פעילה של צוות בית הספר ותלמידיו.
לאור האחריות, שתוטל מכוח חוק זה, מוצע להגביר את מידת האוטונומיה התקציבית והניהולית של המנהל בתחום בית הספר, ולהפכו לסמכות ניהולית ופדגוגית, תוך הגבלת אפשרות להתערבות בה. מוצע להסדיר את מקצוע ניהול בית הספר, בדומה למקצועות חופשיים אחרים: עורך-דין, רואה חשבון ועוד. מועמד החפץ לעסוק בניהול בית ספר, יחויב בתהליך הכשרה איכותי ומעמיק כבסיס למקצוענות, הכולל לימודי תואר ראשון ושני, התמחות מקצועית ומבחני רישוי.
בהמשך הליכי החקיקה ניתן יהיה לדון גם בהוראות מפורטות בדבר המנגנון המשמעתי שראוי להחילו, וכן בנושא הוראות המעבר שיחולו על מנהלי בתי הספר המכהנים כבר היום בתפקידם ואינם עומדים בתנאי הכשירות שנקבעו בהצעות החוק.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בכסלו התשע"ב – 12.12.11