הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת פניה קירשנבאום
זאב בילסקי
אברהם מיכאלי
רוברט אילטוב
מצטרפים: חברי הכנסת רוחמה אברהם-בלילא
אריה ביבי
פ/3851/18
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – דיור בהישג יד), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 1
1.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1)
אחרי ההגדרה "בעל" יבוא:
""דיור בהישג יד" – דירות מגורים להשכרה או למכירה המתאימות במימדיהן ובמחיריהן למי שנקבע כזכאי;".
(2)
אחרי ההגדרה "הקלה" יבוא:
""זכאי" – מי שמתקיימת בו אמות המידה שקבעה מועצת רשות מקומית באישור שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כזכאי לדיור בהישג יד בתחום אותה רשות מקומית;".
הוספת סימן י' בפרק ג'
2.
אחרי סעיף 136 לחוק העיקרי יבוא:
"סימן י': דיור בהישג יד
דיור בהישג יד
136א.
(א) מוסד תכנון רשאי לאשר תכנית הכוללת ייעוד קרקע למטרת דיור בהישג יד.
(ב) לצורך הבטחת הקמת דיור בהישג יד רשאי מוסד התכנון לקבוע בתכנית כאמור בסעיף קטן (א):
(1) לחייב הקמת דיור בהישג יד, ולהתנות הרחבה עתידית של זכויות בניה בהקמה כאמור;
(2) לקבוע הוראות לעניין שמירה על דיור בהישג יד לרבות הוראות בעניין פיקוח על דיור כאמור;
(3) לקבוע הוראות להקצאת יחידות דיור בהישג יד לזכאים.
מסמך רקע לדיור בהישג יד
136ב.
(א) בטרם יקבע מוסד התכנון הוראות לפי סעיף 136א, יכין המוסד מסמך רקע הבוחן את צורכי הדיור הקיימים והעתידיים בשטח התכנית ובסביבתו.
(ב) מסמך כאמור בסעיף קטן (א) יבחן, בין היתר, נתונים אלה:
(1) כמות יחידות הדיור בהישג יד הקיימת וכמות יחידות הדיור המתוכננת;
(2) תנאי הדיור;
(3) מחירי הדיור;
(4) הסיוע הנדרש לאוכלוסיות הנזקקות לשם רכישה או השכרה של יחידת דיור;
(5) האפשרות לדיור בהישג יד באמצעות רכש אל מול שכירות.
תקנות לעניין דיור בהישג יד
136ד.
שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והמועצה הארצית, רשאי לקבוע תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע סימן זה.".
דברי הסבר
דיור בהישג יד נקבע בתמ"א 35 כנושא תכנוני המחייב התייחסות של מוסדות התכנון בבואם לאשר תכניות שמטרתן בניה למגורים. כבר היום פועלים מוסדות התכנון לקידום דיור בהישג יד. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז תל אביב מבקשת כבר היום מהעיריות במחוז לכלול הוראות בעניין דיור בהישג יד בתוכניות חדשות, הן בשטחים ריקים והן בתוכניות של התחדשות עירונית. ועדות תכנון מקומיות רבות מקדמות תכניות לדיור בהישג יד.
הצעת החוק נועדה לקבוע הוראות ברורות בעניין בחוק. העדר מדיניות וחקיקה מצד השלטון המרכזי והכנסת בנושא זה מקשה על רשויות התכנון לקדם ולפתח דיור בר השגה. כמו כן בהעדר מדיניות עשויות רשויות מקומיות שונות לקדם תוכניות לדיור בהישג יד שאינן עולות בקנה אחד עם הצרכים הנכונים והראויים לקידום באותן רשויות.
בסעיף 1 להצעת החוק מוצע להוסיף לחוק את ההגדרות "דיור בהישג יד" ו-"זכאי". הגדרות אלו יאפשרו למועצות של רשויות מקומיות, באישור שר הפנים ושר הבינוי והשיכון, לקבוע אמות מידה לזכאים לדיור בהישג יד בתחום שיפוטן.
בסעיף 2 להצעת החוק מוצע להוסיף סימן י' לפרק ג' בחוק הקיים שעניינו דיור בהישג יד. בסימן מוצע כי מוסד תכנון יהיה רשאי לאשר תכנית הכוללת ייעוד קרקע למטרת דיור בהישג יד ויהיה מוסמך לקבוע עניינים שונים בתכנית לשם הבטחת הקמת דיור בהישג יד. בטרם יעשה כן יכין מוסד התכנון מסמך רקע הבוחן את צורכי הדיור הקיימים והעתידיים בשטח התכנית ובסביבתו. עוד מוצע, כי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והמועצה הארצית, יהיה רשאי לקבוע תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע הסימן החדש.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בטבת התשע"ב – 2.1.12