הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב משה גפני דוד רותם אלכס מילר אברהם מיכאלי זאב אלקין איתן כבל אריה ביבי ציון פיניאן כרמל שאמה הכהן פניה קירשנבאום ליה שמטוב רוחמה אברהם-בלילא זאב בילסקי דורון אביטל חמד עמאר משה (מוץ) מטלון עינת וילף יריב לוין רוברט טיבייב אמנון כהן פ/4035/18 הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון – הפחתת הסכום הבסיסי למקבל אישור שקיבל החלטה על פירוק מרצון), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 19ב 1. בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד–19841, בסעיף 19ב(ה), אחרי "אגב פירוק מחמת חדלות פירעון או כינוס נכסים של מקבל האישור" יבוא "או אם החברה קיבלה החלטה על פירוק מרצון, כשמשמעותו בסעיף 319 לפקודת החברות2". דברי הסבר החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד–1984, קובע את סך המענקים שקיבל מקבל האישור כסכום הבסיסי המינימאלי שישולם למדינה בתרחיש של העברת ידע אל מחוץ לישראל. משמעות הדבר היא שההחזר המינימאלי למדינה מובטח, ללא תלות במחיר המכירה של הידע או של מקבל האישור. החריג היחיד מכלל זה הוא מקרה בו הידע או מקבל האישור נמכרים אגב תהליך של חדלות פירעון או כינוס נכסים, אז רשאית ועדת המחקר לקבוע כי ההוראה שאומרת שהסכום הבסיסי לא יפחת מסך המענקים שקיבל לא תחול. ישנם מקרים שבהם מכירה של הידע או של החברה נעשים בהפסד, וזאת כאשר אין לחברה עוד דרך להתקיים כחברה עצמאית, והאלטרנטיבה לפירוקה של החברה מרצון היא מכירתה בהפסד כאמור. כך ניתן להבטיח את פעילותה של החברה בדרך זו או אחרת, ובמקרים מסוימים אף להמשיך את העסקת העובדים בחברה ולבצע את התשלום לספקים. הדרישה לתשלום מינימאלי למדינה של סך המענקים שקיבל מקבל האישור יכולה להרתיע בעלי מניות מלהסכים למכירה בהפסד משמעותי ולהעדיף מסלול של פירוק מרצון. הצעת החוק מבקשת למנוע מצב זה, על ידי הענקת הרשאה לוועדת המחקר לקבוע כי גם במקרים של פירוק מרצון של חברה, ההוראה לפיה הסכום הבסיסי לא יפחת מסך המענקים לא תחול, וכך למנוע במקרים מסוימים את פירוקן של חברות ואת פיטורי העובדים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בשבט התשע"ב – 13.2.12