הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת אורי אורבך פ/3870/18 הצעת חוק איסור בחירת חבר לגוף בוחר על סמך עדתו (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012 תיקון חוק הרבנות הראשית לישראל 1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19801, בסעיף 9, במקום הסיפא החל במילים "יפעל השר" יבוא "לא תהווה עדתו של אדם טעם לבחירתו לאסיפה הבוחרת.". תיקון חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] 2. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–19712, בסעיף 15(א)(2), בסופו יבוא "בעניין בחירת נציגים לאסיפה הבוחרת רבני עיר, לא תהווה עדתו של אדם טעם לבחירתו;". דברי הסבר גם בשנתה השישים ושלוש שוקדת מדינת ישראל ללא לאות על פרויקט כור ההיתוך במטרה להצליח לייצר חברה שבה על אף ההבדלים הקיימים בין העדות השונות, כל אדם בה זוכה לכל אותן האפשרויות הפתוחות בפני חברו ללא קשר לשאלת העדה שבה צמח. רמת השוויון בין העדות השונות שהושגה לעת הזו גבוהה והיא מצויה במגמת שיפור מתמדת. שרידים מיותרים לאבחנה שבין ספרדים לאשכנזים מצויים למרבה הצער והבושה בשולי דברי החקיקה והתקינה הרשמיים. כך לדוגמא מתקיימת בתקנות בדבר בחירת רבני עיר אבחנה ברורה בין ספרדים לאשכנזים במנגנון בחירת רב עיר. לקריטריון העדתי תפקיד מכריע והוא שיכול לפסול אדם מלשמש כחלק מהגוף הבוחר. לאבחנה שבין ספרדי לאשכנזי, ככל שהיא מתייחסת לרב עצמו יש מידה של לגיטימיות, שכן היא מתייחסת לעניין שבמומחיות שבפסיקת ההלכה במסורת הספרדית או האשכנזית, אך באותה מידה אין לה שום הצדקה שעה שמדובר בגוף הבוחר ברב. הגוף אשר מורכב מציבור רחב שחלקו הארי כלל לא מצוי בנבכי הפסיקה ופעמים רבות אף אינו מייחס כל משמעות לשאלת מוצאו, צריך להיבחר לפי שיקולים רלוונטיים ושוויוניים ולא על פי הגדרות עדתיות שהקלח אבד עליהם לפני שנים רבות. התיקון המוצע בסעיף הראשון קובע כי במינויים לאסיפה הבוחרת לפי סעיפים 7(8) ו-8(8) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, לא תהווה עדתו של אדם טעם לבחירתו לאסיפה זו. התיקון המוצע בסעיף השני קובע כי בתקנות בעניין בחירת נציגים לאסיפה הבוחרת רבני עיר לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, לא יתאפשר לקבוע כי עדתו של אדם תהווה טעם לבחירתו לאסיפה הבוחרת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בטבת התשע"ב – 2.1.12