הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת יואל חסון
פ/4082/18
הצעת חוק תכנית מימון להשכלה גבוהה, התשע"ב–2012
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להבטיח מימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה לכל אזרח ישראלי ולקדם צמצום פערים ושוויון הזדמנויות בחברה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"לימודים" – לרבות הוראה, מדע ומחקר במוסד להשכלה גבוהה;
"מוטב" – אזרח ישראלי שלזכותו נפתחה תכנית חסכון ללימודים על ידי הורהו;
"מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה, השר לביטחון הפנים, שר הבריאות, שר החינוך או שר התיירות הכיר בו, כל אחד מהם בתחום אחריותו, לעניין חוק זה;
"מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581;
"מוסד לימודים" – מוסד להשכלה גבוהה, מכללה אקדמית, מוסד להכשרה מקצועית או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך הכיר בו לעניין חוק זה;
"תכנית חסכון ללימודים" – תכנית חסכון שנפתחה בהתאם להוראות סעיף 3;
"מכללה אקדמית" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958;
"השר" – שר האוצר.
תכנית חסכון ללימודים
3.
(א) כל אזרח ישראלי רשאי לפתוח תכנית חסכון למימון לימודים בישראל לטובת ילדו (להלן – החוסך) לפי הוראות חוק זה.
(ב) תכנית חסכון ללימודים תיפתח עם הפקדתו הראשונה של החוסך, החל מיום היוולדו של המוטב, ותסתיים עם פדיונה המלא על ידי המוטב (להלן – תקופת החסכון); ההפקדות לתכנית החסכון יופסקו בהגיע המוטב לגיל 18.
(ג) החוסך רשאי להפקיד בתכנית חסכון ללימודים מידי חודש סכום כסף בשיעור שיקבע שר האוצר.
(ד) מדינת ישראל תפקיד בתכנית חסכון ללימודים כספים כך שגובה החסכון יהיה שווה לשיעור שכר הלימוד במוסדות לימודים שהמדינה משתתפת בתקציביהם.
(ה) אופן ושיעורי ההפקדה של המדינה יקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהסכום בתכנית החסכון ללימודים יספיק למימון שכר הלימוד בכל שנות הלימודים.
מועד הזכאות לפדיון תכנית חסכון ללימודים
4.
מוטב זכאי למשוך כספים מתכנית חסכון ללימודים עם הגיעו לגיל 20.
מימוש תכנית חסכון ללימודים
5.
(א) במועד הפדיון של תכנית חסכון ללימודים יועמדו לרשות המוטב, לאחר הגשת בקשה בהתאם, סכום החסכון בתוספת ריבית, הצמדה ורווחים נוספים שהצטברו עד למועד הפדיון; כספים שנותרו בתכנית החסכון ימשיכו לצבור ריבית, הצמדה ורווחים נוספים.
(ב) כספי הפדיון יועברו ישירות לקופת מוסד הלימודים בו לומד המוטב.
(ג) שר האוצר יקבע כללים לעניין הגשת הבקשה למשיכה וכן לעניין הפרשי הריבית וההצמדה שיתווספו לכספי תכנית החסכון.
החזר כספי תכנית חסכון ללימודים
6.
(א) מוטב שהגיע לגיל 35 ולא מימש את תכנית החסכון ללימודים לצורך מימון לימודים, יזוכה בסכום שהופקד על ידי הוריו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שהצטברו על חלק הסכום שהופקד על ידם, וללא זכאות לחלק הסכום שהופקד על ידי המדינה ולהפרשי הצמדה וריבית שהצטברו בגין חלק זה.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע כללים ותנאים להגשת בקשה להחזר כספי חסכון ללימודים כאמור בסעיף קטן (א), וכן לעניין הגשת בקשה להחזר כספי החסכון, בטרם הגיעו של המוטב לגיל 35.
ביצוע ותקנות
7.
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
(1) תקנות לעניין מועד הזכאות לפי סעיף 4 לרבות חריגים למועד זה, וכן לעניין שיעורי השתתפות המדינה לפי סעיף 3.
(2) תקנות לעניין הליך הגשת בקשה לפדיון ומימוש תכנית החסכון ללימודים לפי סעיף 5;
(3) תקנות לעניין החזר כספי החסכון לפי סעיף 6;
דברי הסבר
השכלה גבוהה והכשרה מקצועית הם מפתח לקידום הפרט והחברה במדינה, הואיל והן מקדמות את סיכוייו של היחיד לתעסוקה, לשכר גבוה יותר, למיצוי אישי ולקידום בעבודה. וכן משפיעות על הפיתוח הכלכלי במדינה, על השגשוג ועל ההשתלבות במגמות של קידמה טכנולוגית. עבור ישראל, ההון האנושי הוא משאב חיוני במיוחד לכלכלתה וחוסנה של המדינה.
עם השנים שינתה מערכת ההשכלה הגבוהה את פניה וחלו שינויים בתפקידים המיוחסים לה. בתחילה כיוונו המוסדות את תלמידיהם למצוינות ולעשייה מחקרית, והחל מאמצע שנות ה-80 הלכה והתבססה גישה לפיה השכלה גבוהה היא מצרך שצריך להיות נגיש לכל. ההשכלה הגבוהה נתפסת כיום כהמשך טבעי למערכת החינוך וכאמצעי לצמצום פערים חברתיים ולקידום השוויון בחברה. אך גישה זו אינה באה לידי יישום מלא בארץ, אם בשל תנאי הקבלה המחמירים למוסדות האקדמיים והעל-תיכוניים, ואם בשל גובה שכר הלימוד הגבוה אשר אינו מתאים לכל כיס.
יש לציין כי מדינות שונות בעולם מקיימות הסדרי הלוואות ממשלתיות במודלים שונים לסטודנטים במוסדות להשכלה. כך למשל, באוסטרליה, הולנד, בריטניה וגרמניה.
מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח לכל אזרח ישראלי שירצה בכך את היכולת לרכוש השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית ללא קשר להכנסתו או להכנסת הוריו.
האמצעי למימוש מטרה זו הוא תכנית חסכון שתיפתח החל מיום היוולדו של כל אזרח ישראלי, ואשר תנוצל אך ורק לשם לימודים, הוראה, מדע ומחקר במוסד להשכלה גבוהה, לרבות אוניברסיטה, מכללה אקדמית ומוסד להכשרה מקצועית.
חשיבותה של ההצעה היא בעצם הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל שכבות האוכלוסייה וצמצום הפערים החברתיים, כמו גם יצירת שוויון הזדמנויות בהשכלה ובתעסוקה.
ההצעה נבנתה מתוך התאמה למבנה התא המשפחתי הישראלי בו השפעתם של ההורים על קבלת ההחלטה של ילדיהם באשר ללימודים גבוהים היא רבה. ההצעה תפחית את חוסר הוודאות בקרב הורים רבים שלא יודעים איך וכמה לחסוך על מנת להבטיח את עתיד ילדיהם.
לפיכך, מוצע כי כל אזרח ישראלי יהיה רשאי לפתוח תכנית חסכון למימון לימודים בישראל לטובת ילדו, כאשר מדינת ישראל תשלים את סכום החסכון שהופקד על ידי ההורים לשיעור השווה לפחות לגובה שכר הלימוד במוסדות הלימודים שהמדינה משתתפת בתקציביהם. בנוסף, מוצע כי שר האוצר יקבע תנאים ואמות מידה לקביעת שיעור השלמת סכום החסכון על ידי המדינה, ובלבד שהסכום בתכנית החסכון יספיק למימון כל שנות הלימודים.
כמו כן מוצע לקבוע תנאים לזכאות ולמימוש כספי החסכון ולהחזרם במידה שלא נוצלו לטובת לימודים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באדר התשע"ב – 27.2.12