הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת חיים כץ פ/3842/18 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – אי תחולה על זכאי לקצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור כעובד חברה ממשלתית), התשע"ב–2011 תיקון סעיף 33 1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה– 19851, בסעיף 33(ה) – (1) ברישה, במקום "תעשייה ביטחונית ממשלתית" יבוא "חברה ממשלתית"; (2) במקום ההגדרה "תעשייה ביטחונית ממשלתית" יבוא: ""חברה ממשלתית" – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19752.". דברי הסבר סעיף 33 (ב) לחוק שירות הקבע גמלאות [נוסח משולב] התשמ"ה–1985, קובע כי זכאי לקצבה מצה"ל המקבל גם הכנסה מקופת הציבור – תופחת קצבתו, אלא אם הוא עובד בתעשייה ביטחונית ממשלתית או ביחידת סמך ביטחונית בהתאם להוראות סעיף 33(ה) לחוק האמור. "הכנסה מקופת הציבור" מוגדרת בחוק כמשכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שקבעה הממשלה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה. מטרת הצעת החוק היא להשוות את התנאים של אוכלוסיית פורשי צה"ל הזכאים לגמלה העובדים בחברות ממשלתיות לתנאים הניתנים לעובדים בחברות הממשלתיות שעוסקות בתחום הביטחון. הרציונל הוא לבטל את האפליה שנוצרה וחוסר השוויון השורר כיום בין אוכלוסיות של גמלאי צה"ל המועסקים בחברות ממשלתיות. למעשה, החוק כיום מבחין בין גמלאי עובד שנמצא בחברה ממשלתית "מוחרגת" הכפופה למשרד הביטחון (מתוקף ניסיונו המקצועי או ניסיונו הניהולי), לגמלאים אחרים של צה"ל המועסקים בחברות ממשלתיות או תאגידים ציבוריים. עיוות זה יוצר כשל שוק בגיוס עובדים גמלאי צה"ל בעלי הניסיון הנדרש לחברות הממשלתיות. חובת הניכוי של עד שליש מגמלת הפורשים מצה"ל, מלכתחילה, מצמצמת מאד את היקף אנשי הקבע שפרשו מצה"ל המוכנים להיקלט עם פרישתם בחברות הממשלתיות ומאלצת את החברות הממשלתיות להעסיקם לעיתים כעובדים שלא מן המניין ובכך להפסיד את ניסיונם וכישוריהם, ואף לשלם הרבה יותר תמורת שירותים (מיקור חוץ) שיכלו לקבל בעלות נמוכה יותר. המאגר האנושי של הפורשים משירות בצה"ל הוא ייחודי בכישוריו, וישנה חשיבות רבה לניצולו ומיצויו גם בתפקידים מקצועיים, ניהוליים וביטחוניים הקיימים ביתר החברות הממשלתיות ובתאגידים הציבוריים השונים הכפופים לחוק החברות הממשלתיות.