הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
אמנון כהן
משה גפני
מירי רגב
זאב בילסקי
גאלב מג'אדלה
דוד אזולאי
איתן כבל
ניצן הורוביץ
דוד רותם
רוברט טיבייב
יואל חסון
פ/3971/18
הצעת חוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית), התשע"ב–2012
פרק א': מטרות ופרשנות
מטרות החוק
1.
מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים שתכליתם להבטיח טיפול מקיים בפסולת האורגנית הנוצרת בישראל ולהופכה ממטרד למשאב, ובכלל זה –
(1) לצמצם את כמות הפסולת האורגנית הנוצרת בישראל;
(2) להביא באופן הדרגתי להפרדת הפסולת האורגנית בכלל הרשויות המקומיות בישראל;
(3) לצמצם את כמות הפסולת האורגנית המוטמנת בקרקע;
(4) להבטיח כי מרבית הפסולת האורגנית תטופל באופן ידידותי לסביבה, באמצעים ביולוגיים, ותעובד לדשונת לשם שימור הקרקע והגדלת פוריותה;
והכל לשם קידום הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען רווחת הציבור ולמען הדורות הבאים.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אחראי לטיפול בפסולת אורגנית" – רשות מקומית וכן כל מי שחייב לפי כל דין, למעט חוק עזר, באיסוף ובפינוי של פסולת אורגנית משטח שבבעלותו או בהחזקתו;
"אתר הטמנה" – אתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין להטמין פסולת, לרבות פסולת אורגנית, בקרקע;
"בית עסק" – אדם המייצר במהלך פעילותו המסחרית פסולת אורגנית בשיעור העולה על 250 קילוגרמים ביום, למעט אחראי לטיפול בפסולת אורגנית;
"דשונת" (קומפוסט) – חומר אורגני מיוצב המתקבל בגמר טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית, ושניתן להשתמש בו לדישון קרקע חקלאית;
"הדשנה" (קומפוסטציה) – תהליך ביולוגי בו חומר אורגני רקבובי מפורק בתנאים אווירניים על ידי מיקרו-אורגניזמים, שבסיומו הופך החומר לדשונת;
"הדשנה ביתית" – הדשנה בחצר בית מגורים מפסולת אורגנית הנוצרת על ידי שתי משפחות לכל היותר;
"הדשנה שכונתית" – הדשנה בהיקף שלא יעלה על 100 קילוגרמים של פסולת אורגנית ליום המבוצעת במתקן קטן באזור המיועד לפי דין למגורים;
"הדשנה יישובית" – הדשנה במתקן יישובי קטן, בהיקף שלא יעלה על 1,000 קילוגרמים של פסולת אורגנית ליום;
"הדשנה מקומית" – הדשנה ביתית, הדשנה שכונתית או הדשנה יישובית;
"הממונה" – מי שהשר הסמיך לפי סעיף 38;
"הפחתה במקור" – אמצעים שיש בנקיטתם כדי לצמצם את כמות הפסולת האורגנית הנוצרת או כדי להפחית את כמות הפסולת האורגנית המשונעת למתקני טיפול מוכרים, אם באמצעות שימוש חוזר בפסולת, ואם באמצעות הדשנה מקומית;
"הפרדה במקור" – איסוף נפרד של פסולת אורגנית באמצעות כלי אצירה ייעודיים, אשר אליהם אסורה השלכת פסולת שאינה פסולת אורגנית;
"חומר אורגני" – חומר ממקור ביוגני, המורכב משרשראות פחמן;
"חומר אורגני רקבובי" – חומר אורגני המתפרק בנקל ובפרק זמן קצר בתהליך הדשנה או עיכול אנארובי;
"חוק המיחזור" – חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזר), התשנ"ג–19931;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19772;
"טיפול ביולוגי" – טיפול בפסולת אורגנית וייצובה באחת משיטות אלה:
(1) הדשנה;
(2) עיכול אנאירובי;
(3) שיטה אחרת שאושרה על ידי השר;
"טיפול תרמי" – טיפול בפסולת אורגנית המתבצע במתקן בטמפרטורה גבוהה ובאופן מבוקר;
"יום התחילה" – יום פרסומו של חוק זה;
"מפעיל מתקן" – בעל, מחזיק או מנהל של מתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית, או מי מטעמם;
"מפעיל תחנת מעבר" – כל אחד מאלה:
(1) הבעל או המחזיק בתחנת מעבר;
(2) בעל רשיון העסק או מבקש הרשיון, לפי הענין;
(3) האדם שבהשגחתו, בניהולו או בפיקוחו פועלת תחנת המעבר;
"מתקן יישובי קטן" – מתקן שלא יעלה על שמונה מטרים רבועים;
"מתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית" – אתר מוסדר לפי כל דין, אשר הוכר על ידי הממונה, הקולט פסולת אורגנית ומעבד אותה לשם טיפול ביולוגי, למעט הדשנה מקומית;
"עיכול אנאירובי" – פירוק ביולוגי של חומר אורגני בתנאים אל-אווירניים;
"פסולת אורגנית" – פסולת מוצקה ופריקה ביולוגית, המורכבת מחומר אורגני רקבובי, למעט פסולת אורגנית חקלאית, פסולת חומרים מסוכנים, בוצת שפכים ובוצה תעשייתית;
"פסולת אורגנית חקלאית" – פסולת שמקורה בפרש בעלי חיים, גזם חקלאי ופסולת צמחית אחרת שמקורה בחקלאות;
"פסולת אורגנית שהופרדה במקור" – פסולת שלפחות 87% ממשקלה הינו פסולת אורגנית;
"פסולת ביתית" – פסולת הנוצרת או מצטברת במקום מגורים או במהלך פעילות רגילה של בני אדם, למעט פסולת בניין או פסולת תעשייתית;
"פסולת בניין" – חומרים ושיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;
"פסולת חומרים מסוכנים" – כהגדרתה בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–19933;
"פסולת חורגת" – פסולת אורגנית שנוצרה בשטח שבאחריותו של אחראי לטיפול בפסולת אורגנית לאחר שמיצה את מכסת ההטמנה השנתית המותרת לו לפי חוק זה במלואה;
"פסולת מעורבת" – פסולת מוצקה, שהרכבה כולל חומר אורגני ושאינו אורגני, למעט חומרים מסוכנים, פסולת בניין ופסולת תעשייתית;
"פסולת תעשייתית – פסולת הנוצרת או מצטברת במפעל תעשייה או מלאכה;
"תחנת מעבר מוכרת" – אתר מוסדר לפי כל דין, או מתקן נייד, אשר הוכר על ידי הממונה, שעסקו בקבלת פסולת אורגנית לרשותו ועשיית אחד או יותר מאלה בלבד:
(1) העברה של הפסולת האורגנית במהלך פינוייה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת פסולת, לכלי קיבול אחר;
(2) הקטנת נפח הפסולת באמצעות גריסתה או דחיסתה;
(3) מיון פסולת אורגנית;
"השר" – השר להגנת הסביבה.
פרק ב': תכנית לאומית לטיפול בפסולת אורגנית
תכנית לאומית למיחזור פסולת אורגנית ולהפחתתה במקור
3.
(א) בתוך שנה מיום התחילה, יביא השר לאישור הממשלה תכנית לאומית לטיפול בפסולת (להלן – תכנית לאומית), שבה יפורטו הצעדים לקידום טיפול מקיים בפסולת, ובכלל זה, עניינים אלה:
(1) הפחתה במקור של היווצרות פסולת ביתית בכלל ופסולת אורגנית בפרט;
(2) בחינה יסודית של ההיבטים השונים הקשורים ביצירת משק סגור לפסולת;
(3) צעדי הסברה וחינוך;
(4) תמיכה בהדשנה מקומית;
(5) הקמת מתקנים מוכרים לטיפול בפסולת אורגנית בפריסה ארצית שישרתו את כלל הרשויות המקומיות;
(6) שימוש בכלים כלכליים למתן תמריצים לרשויות המקומיות.
(ב) התכנית הלאומית תתבסס על עקרונות של ניהול מקיים של משק הפסולת, ועל סדר העדיפויות לטיפול בפסולת המפורט להלן:
(1) הפחתה במקור של פסולת בכלל ופסולת אורגנית בפרט, וטיפול בה במסגרת ביתית או קהילתית;
(2) טיפול ביולוגי בפסולת האורגנית, הפיכתה למשאב והשימוש בה בקרקעות חקלאיות או בקרקעות שפוריותן נפגעה וזקוקות לחומר אורגני;
(3) טיפול תרמי בשאריות פסולת שאינן ניתנות למיחזור;
(4) הטמנת פסולת אורגנית באתרים מורשים על פי דין.
(ג) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית יפעל ליישום התכנית הלאומית ולטיפול בפסולת האורגנית הנוצרת בשטח שבאחריותו על פי עקרונותיה של התכנית הלאומית ובכפוף להוראות חוק זה ולהוראות כל דין.
פרק ג': הפרדת פסולת אורגנית במקור
חובת הפרדת פסולת אורגנית במקור
4.
(א) החל ביום ד' בטבת, התש"פ (1 בינואר 2020), יבוצע איסוף של פסולת אורגנית על ידי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית במתכונת של הפרדה במקור בלבד.
(ב) הסדרים לביצוע האמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתאם לחוק המיחזור ובכפוף לכל דין.
(ג)
(1) השר, על פי המלצת הממונה, רשאי לפטור אחראי לטיפול בפסולת אורגנית מהוראות סעיף זה בהתקיים אחד מאלה:
(א) בתקופה שעד יום כ"ו בטבת התש"צ (1.1.2030) – בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של השר כי האחראי לטיפול בפסולת אורגנית אינו מסוגל לקיים את חובותיו ולבצע הפרדה במקור של פסולת אורגנית.
(ב) בהעדר מתקן מוכר לטיפול ביולוגי במרחק סביר אשר ביכולתו לקלוט את הפסולת האורגנית הנוצרת בשטח שבאחריותו של האחראי לטיפול בפסולת אורגנית, לפי אמות מידה שקבע השר.
(2) פטור כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה והשר יהיה רשאי להאריכו בתום כל שנה בשנה נוספת, כל עוד מתקיימים הטעמים למתן הפטור לפי פסקת משנה (א) או (ב) של פסקה (1);
(3) השר לא ייתן פטור כאמור בפסקה (1) אלא אם הגיש לו האחראי לטיפול בפסולת אורגנית תכנית פעולה שתאפשר לו לעמוד בחובה הקבועה בסעיף קטן (א), בתוך תקופה שתקבע בה ואת האמצעים בהם בכוונתו לנקוט לצורך כך; לא יוארך פטור כאמור אלא אם שוכנע השר כי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית מבצע את הוראות תכנית הפעולה כאמור בהתאם להוראותיה.
חובת הפרדת פסולת אורגנית בבתי עסק
5.
(א) החל מארבעה חודשים מיום התחילה, יפריד בית עסק במקור את הפסולת האורגנית הנוצרת במהלך פעילותו ויעבירה לרשות האחראי לטיפול בפסולת אורגנית שבשטח שבאחריותו הוא פועל, בהתאם להוראות האחראי כאמור.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית עסק רשאי, בהתאם להוראות האחראי לטיפול בפסולת אורגנית שבשטח שבאחריותו הוא פועל ולאחר שדיווח לו על כך, להעביר את הפסולת האורגנית שהופרדה במקור ישירות למתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית או לתחנת מעבר מוכרת.
(ג)
(1) הממונה רשאי, לפי אמות מידה שקבע, לפטור בית עסק מהוראות סעיף קטן (א), אם אין מתקן מוכר לטיפול ביולוגי במרחק סביר ושביכולתו לקלוט את הפסולת האורגנית הנוצרת במהלך פעילות בית העסק;
(2) פטור כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה והממונה יהיה רשאי להאריכו בתום כל שנה בשנה נוספת, כל עוד מתקיימים הטעמים למתן הפטור.
(ד) בית עסק ינהל רישום וידווח לממונה, לפי כללים שקבע השר, על כל אלה:
(1) משקל הפסולת האורגנית שנוצרה בבית העסק בכל חודש;
(2) אופן פינוי הפסולת האורגנית ופרטי מתקן הטיפול אליו הועברה;
(3) פרטים נוספים שקבע השר.
טיפול בפסולת אורגנית שהופרדה במקור וסימונה
6.
(א) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית שהופרדה במקור לפי סעיפים 4 או 5, וכן מפעיל מתקן או תחנת מעבר, לא יערבבו פסולת אורגנית שהופרדה במקור עם פסולת מעורבת או עם פסולת מסוג אחר שיש בהרכבה כדי לפגוע באיכות הטיפול הביולוגי, וינקטו בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותם למניעת פגיעה זו.
(ב) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית שבשטח שבאחריותו מתבצעת הפרדה במקור של פסולת אורגנית, יערוך מדגמים תקופתיים, אחת לשלושה חודשים לכל הפחות, לבחינת הרכב הפסולת האורגנית המופרדת; המדגמים התקופתיים ייערכו בהתאם לכללים שיקבע השר, אשר יבטיחו את אמינות הנתונים.
(ג) פסולת אורגנית שהופרדה במקור וכן דשונת שמקורה בפסולת אורגנית שהופרדה במקור, תסומן בהתאם לכללים שקבע השר.
(ד) פסולת אורגנית שהופרדה במקור לא תועבר לטיפול תרמי; פסולת הניתנת למיחזור שלא הופרדה במקור לא תועבר לטיפול תרמי אלא אם כן התיר זאת השר למתקן מסוים.
פרק ד': חובות אחראי לטיפול בפסולת אורגנית ואתרי הטמנה
הגבלת הטמנתה של פסולת אורגנית
7.
(א) הכמות המרבית של פסולת אורגנית שרשאי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית להעביר לאתר הטמנה מידי שנה (בחוק זה – מכסת ההטמנה המותרת), לא יעלה על 25% מסך אומדן הפסולת האורגנית שנקבע לו לפי סעיף 9.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), החל מיום התחילה ועד ליום ט"ז בטבת, התשפ"א (31 בדצמבר 2020), תהיה מכסת ההטמנה המותרת כמפורט להלן:
(1)
במהלך התקופה שמיום התחילה ועד ליום ט' בטבת, התשע"ה (31 בדצמבר 2015), בכל שנה – 80% לכל היותר מאומדן הפסולת האורגנית;
(2)
בכל שנה במהלך התקופה שמיום כ' בטבת, התשע"ו (1 בינואר 2016) ועד ליום כ"ג בטבת, התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – 60% לכל היותר מאומדן הפסולת האורגנית;
(3)
בכל שנה במהלך התקופה שמיום כ"ד בטבת, התשע"ט (1 בינואר 2019) ועד ליום ט"ז בטבת, התשפ"א (31 בדצמבר 2020) – 40% לכל היותר מאומדן הפסולת האורגנית.
(ג) מיצה אחראי לטיפול בפסולת אורגנית את מכסת ההטמנה המותרת לו לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך לאלתר לממונה ולכל אתר הטמנה או תחנת מעבר עמם התקשר, או שבכוונתו להתקשר.
(ד) נודע לממונה כי מיצה אחראי לטיפול בפסולת אורגנית את מכסת ההטמנה המותרת לו לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך לאלתר לכל אתר הטמנה ולכל תחנת מעבר מוכרת.
(ה) קיבל אתר הטמנה הודעה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד), לא יקבל לרשותו פסולת אורגנית מידי האחראי לטיפול בפסולת אורגנית שלגביו קיבל הודעה כאמור.
(ו) הובאה פסולת חורגת לאתר הטמנה או לתחנת מעבר, ידווח על כך מפעיל האתר ההטמנה או תחנת המעבר לממונה בלא דיחוי, ויפרט בדיווחו בין היתר את אלה:
(1)
מקור הפסולת החורגת וזהות האחראי לטיפול בה;
(2)
פרטי כלי הרכב שבאמצעותו הובלה הפסולת החורגת לאתר ההטמנה או תחנת המעבר, לרבות סוג הרכב ומספר הרישוי שלו;
(3)
מועד האירוע;
(4)
פרטי הנהג;
(5)
משקל הפסולת החורגת;
(6)
פרטים נוספים כפי שקבע השר.
(ז) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית לא יעביר פסולת חורגת שנוצרה בשטח שבאחריותו לידי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית אחר, ולא יציע לאחראי לטיפול בפסולת אורגנית אחר, במישרין או בעקיפין, כל תמורה בעד קבלת פסולת חורגת שנוצרה בשטח שבאחריותו.
(ח) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית לא יקבל פסולת חורגת מאחראי לטיפול בפסולת אורגנית אחר, ולא יקבל כל תמורה בעד קבלת פסולת חורגת על ידו כאמור.
(ט) החל ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) רשאי השר, בצו, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להקטין את שיעור מכסת ההטמנה המותרת לפי סעיף זה.
חובת טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית
8.
(א) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית יעביר בכל שנה 75 אחוזים לפחות מן הפסולת האורגנית שנוצרה בשטח שבאחריותו לטיפול ביולוגי במתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), החל מיום התחילה ועד ליום ט"ז בטבת, התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יהיה שיעור הפסולת האורגנית המועברת לטיפול ביולוגי כמפורט להלן:
(1) בכל שנה במהלך התקופה שמיום תחילת החוק עד ליום ט' בטבת, התשע"ה (31 בדצמבר 2015) – 20% לפחות מאומדן הפסולת האורגנית;
(2) בכל שנה במהלך התקופה שמיום כ' בטבת, התשע"ו (1 בינואר 2016) ועד ליום כ"ג בטבת, התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – 40% לפחות מאומדן הפסולת האורגנית;
(3) בכל שנה במהלך התקופה כ"ד בטבת, התשע"ט (1 בינואר 2019) ועד ליום ט"ז בטבת, התשפ"א (31 בדצמבר 2020) – 60% לפחות מאומדן הפסולת האורגנית;
(ג) פסולת אורגנית שטופלה באמצעות הדשנה מקומית, או שהועברה על ידי בית עסק למתקן לטיפול בפסולת אורגנית לפי סעיף 5(ב), תיחשב כפסולת שהועברה לטיפול ביולוגי במתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית לפי סעיף קטן (א).
(ד) שאריות פסולת שאינן פריקות ביולוגית שהתקבלו לאחר ביצוע טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית לא ייחשבו כפסולת אורגנית שהועברה לטיפול ביולוגי; חלקו היחסי של כל אחראי לטיפול בפסולת אורגנית בשאריות כאמור ייקבע על ידי הממונה, על פי נתוני המדגמים התקופתיים שייערכו לפי סעיף 6(ב).
(ה) החל ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) רשאי השר, בצו, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להעלות את שיעור הפסולת האורגנית שתועבר לטיפול ביולוגי לפי סעיף זה וכן לקבוע איסור הטמנת פסולת אורגנית ולקבוע מגבלות ותנאים נוספים לעניין זה.
אומדן כמויות של פסולת אורגנית
9.
(א) לעניין סעיפים 7 ו-8, אומדן הפסולת האורגנית יהיה ארבעים אחוזים מכמות הפסולת שנוצרה בשטח שבתחום אחריותו של אחראי לטיפול בפסולת אורגנית עליה דיווח לפי חוק המיחזור, בשנה המאוחרת מבין השנים 2005 ועד לשנה שקדמה ליום התחילה, אלא אם כן נקבע אחרת בהתאם לסעיפים קטנים (ב) עד (ד); כמות הפסולת כאמור תחושב לפי הדיווח שהגיש האחראי לטיפול בפסולת אורגנית לפי חוק המחזור.
(ב) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית שאינו רשות מקומית או רשות מקומית שלא קיימה את חובת הדיווח לפי חוק המיחזור או שקיבלה פטור מדיווח לפי החוק האמור, ידווח לממונה על כמות הפסולת שנוצרה בשטח שבתחום אחריותו עד סוף השנה שקדמה ליום התחילה בתוך 60 ימים מיום התחילה.
(ג) לא דיווח אחראי לטיפול בפסולת אורגנית כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבע הממונה, לאחר קיום הליך לפי סעיף קטן (ד), ובשינויים המחויבים, את אומדן הפסולת האורגנית שיחול עליו עד שיתקבל הדיווח.
(ד) הממונה רשאי לשנות מעת לעת את אומדן הפסולת האורגנית לגבי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית מסוים, אם ראה שיש הצדקה לעשות כן על סמך נתונים שהצטברו מסקרי הפסולת הארציים שנערכו לפי סעיף 17 ועקב דיווחי אחראים לטיפול בפסולת אורגנית; שינוי האומדן לפי סעיף קטן זה ייעשה בכפוף לאלה:
(1) הממונה נתן לאחראי לטיפול בפסולת אורגנית הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב בתוך 21 ימים מיום שמסר לו הודעה על כוונתו להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה;
(2) החלטת הממונה לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקפה במועד שנקבע בה, בתנאי שהומצאה קודם לכן לרשות מגיש ההשגה.
פטור זמני לאחראי לטיפול בפסולת אורגנית
10.
(א) השר, על פי המלצת הממונה, רשאי לפטור אחראי לטיפול בפסולת אורגנית מקיום חובותיו לפי סעיפים 7 ו-8 ובתנאי שאין מתקן מוכר לטיפול ביולוגי במרחק סביר אשר ביכולתו לקלוט את הפסולת האורגנית הנוצרת בשטח שבאחריותו, לפי אמות מידה שקבע השר.
(ב) פטור כאמור בסעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה והשר יהיה רשאי להאריכו בתום כל שנה בשנה נוספת, אלא אם חדלו התנאים האמורים בסעיף זה מלהתקיים.
(ג) השר לא ייתן פטור לפי סעיף זה ולא יאריך את תוקפו, אלא אם הגיש לו האחראי לטיפול בפסולת האורגנית תכנית פעולה שתאפשר לו לעמוד בחובותיו לפי סעיפים 7 ו-8, בתוך תקופה שתקבע בה ואת האמצעים שבהם בכוונתו לנקוט לצורך כך; לא יוארך פטור כאמור אלא אם שוכנע השר כי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית מבצע את הוראות תכנית הפעולה כאמור בהתאם להוראותיה.
חובות רישום ודיווח
11.
אחראי לטיפול בפסולת אורגנית ינהל רישום וידווח לממונה, מדי שישה חודשים, במתכונת שיורה עליה הממונה, על כל אלה:
(1) כמות הפסולת הביתית שנוצרה בשטח שבאחריותו;
(2) כמות הפסולת האורגנית שהופרדה במקור בשטח שבאחריותו;
(3) כמות הפסולת האורגנית שהועברה, ישירות או דרך תחנת מעבר או מתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית;
(4) כמות הפסולת האורגנית, לפי סוג הטיפול הביולוגי שבוצע בה;
(5) כמות הפסולת האורגנית בה בוצעה הדשנה המקומית בשטח שבאחריותו;
(6) פרטים נוספים כפי שהורה הממונה.
פרק ה': מתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית וחובות מפעילו
ועדות לקידום הקמת מתקנים מוכרים
12.
(א) בכל מחוז תקום ועדה לקידום הקמת מתקנים מוכרים לטיפול בפסולת אורגנית (בפרק זה – "הוועדה"), וזה יהיה הרכבה:
(1) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;
(3) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג שר האוצר, מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג רשות מקרקעי ישראל;
(6) שני נציגים של רשויות מקומיות שאחד מהם יהיה נציג של מועצה אזורית;
(7) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–20024.
(ב) אלה תפקידי הוועדה:
(1) לפעול לקידום הקמה, הרחבה והפעלה של מתקנים מוכרים לטיפול ביולוגי בפסולת אורגנית, אשר ייתנו מענה לצורכי המחוז בהתאם לכמויות הפסולת האורגנית שיש להעביר לטיפול ביולוגי לפי הוראות חוק זה;
(2) להעריך את קיבולת המתקנים הקיימים בתחום המחוז ולזהות אם קיים מחסור במתקנים מוכרים;
(3) לאתר, על סמך סקר חלופות, שטחים בתחום המחוז, או מחוצה לו, המתאימים להקמת מתקני טיפול בפסולת אורגנית, ואשר יהיה בהם כדי לתת מענה למחסור במחוז;
(4) להעביר לידי הממונה, בתוך שישה חודשים מיום התחילה וכן מעת לעת, דין וחשבון המפרט את ממצאי הוועדה ואת המלצותיה, ובכלל זה הצעדים שעל כל אחת מן הרשויות המוסמכות לנקוט לשם יישום ההמלצות.
(ג) המשרד להגנת הסביבה ירכז, בתיאום עם הוועדה, את הפעילות ליישום המלצות הוועדה, לרבות הכנת התכניות הנדרשות והגשתן לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19655.
(ד) הממונה, וכל אחראי לטיפול בפסולת אורגנית, ימסרו לוועדה, לפי דרישתה, כל מידע המצוי ברשותם והדרוש לצורך מילוי תפקידיה.
(ה) השר רשאי לפטור אחראי לטיפול בפסולת אורגנית מהוראות סעיפים 7 ו-8 בתנאי שקיים מתקן מוכר לטיפול ביולוגי במרחק סביר שביכולתו לקלוט את הפסולת האורגנית הנוצרת בתחום אחריותו, לפי אמות מידה שקבע הממונה.
הכרה במתקן טיפול ובתחנת מעבר
13.
(א) לא יפעיל אדם אתר הקולט פסולת אורגנית ומעבד אותה לשם טיפול ביולוגי אלא אם כן הכיר בו הממונה לעניין חוק זה כמתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית.
(ב) לא יפעיל אדם אתר שעסקו בקבלת פסולת אורגנית לרשותו לשם מיונה, העברתה במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד לכלי קיבול אחר או הקטנת נפחה באמצעות גריסתה או דחיסתה אלא אם כן הכיר בו הממונה לעניין חוק זה כתחנת מעבר מוכרת.
(ג) לא יעביר אדם פסולת אורגנית אלא למתקן טיפול מוכר לטיפול בפסולת אורגנית או לתחנת מעבר.
(ד) השר יקבע כללים ותנאי סף להגשת בקשה להכרה, למתן הכרה ולביטול הכרה בתחנת מעבר ובמתקן לטיפול בפסולת אורגנית.
(ה) החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך 45 ימים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, לרבות פרטים או מסמכים שדרש בהתאם לכללים שנקבעו.
חובת מפעיל מתקן לבצע טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית
14.
(א) מפעיל תחנת מעבר יעביר כל פסולת אורגנית שקיבלו לרשותו לטיפול ביולוגי במתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית.
(ב) מפעיל מתקן יבצע טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית שהועברה אל המתקן בתחום אותו מתקן בלבד, אלא אם כן הודיע בכתב לגורם שהעביר אליו את הפסולת ולממונה, על העברתה לטיפול ביולוגי במתקן מוכר אחר.
חובות רישום ודיווח בדבר קבלת פסולת אורגנית
15.
מפעיל מתקן ומפעיל תחנת מעבר ינהלו רישום, לגבי כל רכב המוביל פסולת אורגנית הנכנס לאתרם או יוצא ממנו, וידווחו לממונה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה, על כל אלה:
(1) מספר הרישוי של כלי הרכב;
(2) פרטי הנהג;
(3) מועד כניסת הרכב או יציאתו מהאתר, לפי העניין;
(4) משקל הפסולת ברכב;
(5) משקל הפסולת האורגנית לפי סוג המיון שעברה;
(6) מקור הפסולת האורגנית;
(7) יעד הפסולת האורגנית שהוצאה מהאתר ומשקלה;
(8) פרטים נוספים כפי שהורה הממונה;
(9) במתקן טיפול – הרכב הפסולת האורגנית.
חובת רישום ודיווח על ביצוע טיפול ביולוגי
16.
מפעיל מתקן ינהל רישום, וידווח לממונה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה, על כל אלה:
(1) משקל הדשונת שהתקבלה בתום הטיפול הביולוגי בפסולת האורגנית;
(2) משקל המרכיבים שאינם פריקים ביולוגית שהתקבלו בתום הטיפול הביולוגי;
(3) מקור הדשונת;
(4) יעד העברת הדשונת שהתקבלה בתום הטיפול;
(5) הרכב הדשונת;
(6) פרטים נוספים כפי שהורה הממונה.
פרק ו': איסוף מידע ופרסומו
סקרי פסולת ארציים
17.
(א) המשרד להגנת הסביבה יערוך סקר פסולת ארצי מעת לעת ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.
(ב) סקר הפסולת הארצי יתייחס, בין היתר, להרכב הפסולת המעורבת, להרכב הפסולת האורגנית שהופרדה במקור, ולהרכב הפסולת היבשה.
מסירת מידע לממונה
18.
הממונה, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מאחראי לטיפול בפסולת אורגנית, ממפעיל מתקן, ממפעיל תחנת מעבר, מבית עסק ומאתר הטמנה, כל מידע הנוגע ליישום חובותיהם לפי חוק זה; נדרש אחד הגורמים לעיל להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
פרסום מידע ודיווח לכנסת
19.
(א) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה מידע בדבר ביצוע חוק זה, לרבות כל אלה:
(1) התכנית הלאומית למיחזור פסולת אורגנית ולהפחתה במקור;
(2) כללים ואמות מידה שקבע הממונה מכוח חוק זה;
(3) החלטות שקיבל הממונה לפי סעיפים 5, 8, 9 ו-13;
(4) החלטות השר לפי סעיפים 4, 6(ד), 8(ה), 12(ה) ו-40;
(5) סקרי פסולת ארציים;
(6) דיווחים לפי סעיפים 11, 15 ו-16;
(7) אומדן הפסולת האורגנית התקף לגבי כל אחראי לטיפול בפסולת אורגנית;
(8) רשימת האחראים לטיפול בפסולת אורגנית אשר מיצו את מכסת ההטמנה המותרת להם;
(9) רשימת האחראים לטיפול בפסולת אורגנית אשר קיבלו פטור לפי סעיף (4(ג)(1), לפי סעיף 10 ולפי סעיף 40;
(10) דוחות הוועדות לקידום הקמת מתקנים מוכרים לטיפול בפסולת אורגנית לפי סעיף 12(ב)(4);
(11) השגות שהוגשו לממונה לפי סעיף 9(ג) ו-9(ד);
(12) תוצאות מדגמים תקופתיים שנערכו לפי סעיף 6(ב).
(13) דיווח השר לכנסת לפי סעיף קטן (ב);
(14) מינוי ממונה לפי סעיף 38.
(ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, לרבות על שיעורי הטיפול הביולוגי וההטמנה שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח.
פרק ז': עונשין
עונשין
20.
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1) לא דיווח על העברת פסולת אורגנית למתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית או לתחנת מעבר לאחראי לטיפול בפסולת אורגנית, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(ב);
(2) לא סימן פסולת אורגנית שהופרדה במקור, וכן דשונת שמקורה בפסולת אורגנית שהופרדה במקור, בהתאם לכללים שקבע השר, בניגוד להוראות לפי סעיף 6(ג).
(3) לא הודיע בכתב על העברת פסולת אורגנית לטיפול ביולוגי במתקן מוכר אחר, בניגוד להוראות לפי סעיף 14(ב).
(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1) לא ניהל רישום ולא דיווח לממונה, בניגוד להוראות סעיף 5(ד);
(2) ערבב פסולת אורגנית שהופרדה במקור עם פסולת מסוג אחר בניגוד להוראות לפי סעיף 6(א);
(3) לא ערך מדגם תקופתי בהתאם לנדרש בסעיף 6(ב);
(4) לא הודיע על מיצוי מכסת ההטמנה המותרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 7(ג);
(5) קיבל לרשותו פסולת אורגנית בניגוד להוראות לפי סעיף 7(ה);
(6) לא דיווח לממונה על הבאת פסולת חורגת לאתרו, בניגוד להוראות לפי סעיף 7(ו);
(7) העביר פסולת חורגת לידי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית אחר או הציע תמורה בעד קבלת פסולת חורגת, בניגוד להוראות לפי סעיף 7(ז);
(8) קיבל פסולת חורגת מאחראי לטיפול בפסולת אורגנית אחר, או קיבל תמורה בעד קבלת פסולת חורגת על ידו, בניגוד להוראות לפי סעיף 7(ח);
(9) לא ניהל רישום או לא דיווח לממונה בניגוד להוראות לפי סעיף 11;
(10) העביר פסולת אורגנית למתקן טיפול בפסולת אורגנית או לתחנת מעבר, או ביצע טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית בניגוד להוראות לפי סעיף 13;
(11) לא העביר פסולת אורגנית שקיבל לרשותו לטיפול ביולוגי בניגוד להוראות לפי סעיף 14(א);
(12) לא ניהל רישום, או לא דיווח לממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 15;
(13) לא ניהל רישום, או לא דיווח לממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 16;
(14) לא מסר מידע לממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 18.
(ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1) לא ביצע איסוף פסולת אורגנית במתכונת של הפרדה במקור, בניגוד להוראות לפי סעיף 4(א) או לפי סעיף 5(א);
(2) לא העביר פסולת אורגנית לידי אחראי לטיפול בפסולת אורגנית, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(א);
(3) העביר פסולת אורגנית שהופרדה במקור לטיפול תרמי, בניגוד להוראות לפי סעיף 6(ד);
(4) העביר פסולת אורגנית לאתר הטמנה בניגוד להוראות לפי סעיפים 7(א) ו–7(ב);
(5) לא העביר פסולת אורגנית לטיפול ביולוגי במתקן מוכר לטיפול בפסולת אורגנית, בניגוד להוראות לפי סעיפים 8(א) או 8(ב);
(ד)
(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה;
(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
(ה) אחראי לטיפול בפסולת אורגנית לא יישא באחריות פלילית על עבירה לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג)(3) ו-(ג)(4) אם הוכיח כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן וכי נקט אמצעים סבירים לשם מניעת העבירה, ובכלל זה נקט אמצעי פיקוח ואכיפה:
(1) העבירה בוצעה שלא בידיעתו ושלא בשליטתו הישירה או העקיפה;
(2) העבירה בוצעה על ידי אדם שאינו עובדו ושאינו נותן לו שירותים לעניין פסולת.
אחריות נושא משרה בתאגיד
21.
מעביד ונושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 20, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(א) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ב) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, וכן דירקטור לעניין עבירות לפי סעיף 20(ב) ו-(ג).
שיעורי קנסות
22.
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19826, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
פרק ח': עיצום כספי
עיצום כספי
23.
(א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בסעיף 20(א), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 7,500 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 75,000 שקלים חדשים.
(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בסעיף 20(ב), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים.
(ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בסעיפים 20(ג)(1) עד (3), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 250,000 שקלים חדשים.
(ד) לא קיים אחראי לטיפול בפסולת אורגנית את ההוראות לפי סעיפים 7(א) ו-(ב) ו-8(א) ו-(ב) רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 1000 שקלים חדשים בשל כל טון של פסולת אורגנית שהוטמנה או שלא הועברה לטיפול ביולוגי בהתאם למכסת ההטמנה המותרת ובהתאם ליעדי הטיפול הביולוגי הנקובים בסעיפים האמורים.
הודעה על כוונת חיוב
24.
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 23 (בפרק זה – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 25;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 27.
זכות טיעון
25.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 24 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת הממונה ודרישת תשלום
26.
(א) טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 25, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 28.
(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את נימוקי החלטתו, סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 25, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
27.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 23, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים
28.
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 23, בשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
29.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 25 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי סעיף 32(ג), יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) סכום העיצום הכספי כאמור בסעיף 23, יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי
30.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 26.
הפרשי הצמדה וריבית
31.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19617 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ועיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו
32.
(א) על דרישת תשלום אפשר לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר.
(ב) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם בית המשפט הורה אחרת.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
33.
הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם הממונה באתר המשרד להגנת הסביבה פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי – אם הופחת לפי הוראות סעיף 28 והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;
(2) פרטים לגבי עיסוק המפר ושם העסק;
(3) שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
שמירת אחריות פלילית
34.
(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 20.
(ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 20, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרק ט': הוראות כספיות
היטל שריפה
35.
(א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע היטל על ביצוע טיפול תרמי בפסולת.
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה.
ייעוד כספים לקרן לשמירת הניקיון
36.
(א) היטל, קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון.
(ב) כספים ששולמו לקרן לפי סעיף קטן (א) ינוהלו בנפרד וישמשו לקידום מטרות חוק זה.
גבייה
37.
על גבייה של קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה)8.
פרק י': הוראות שונות
מינוי הממונה
38.
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה שיהיה אחראי על תחום הפסולת האורגנית במשרד להגנת הסביבה, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.
תחולה על המדינה
39.
חוק זה יחול על המדינה.
פטור מתחולה
40.
השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור אחראי לטיפול בפסולת אורגנית שאינו רשות מקומית מהוראות חוק זה, כולן או חלקן, וזאת אם שוכנע כי קיומן על ידו יביאו לתוצאה בלתי סבירה בנסיבות העניין, מחמת מאפיינים מיוחדים הקשורים בפעילותו או בתחום אחריותו.
שמירת דינים
41.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות
42.
(א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
(1) הסדרת האפשרות לבצע טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית בשיטות ובטכנולוגיות חדשות שאינן מוסדרות בחוק זה;
(2) חובת ביצוע טיפול מקדים להטמנה;
(ב) שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת השר ובהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע כללים לשימוש בדשונת שמקורה בפסולת אורגנית בחקלאות, לרבות מנגנון להערכת טיב הדשונת.
הוראת מעבר
43.
מתקן טיפול אשר ביצע טיפול ביולוגי בהתאם לכל דין או תחנת מעבר אשר פעלה כדין לפני תחילת חוק זה, רשאים להמשיך לעשות כן כל עוד לא החליט הממונה בבקשתו בבקשתם להכרה לפי סעיף 13, ובתנאי שהבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום תחילת חוק זה.
תיקון חוק הרשויות המקומיות
44.
בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–20089 , בתוספת, אחרי פרט 18 יבוא:
"19. עבירות לפי סעיף 20 לחוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית), התשע"ב–2012.".
תיקון חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)
45.
בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–201110, בתוספת, אחרי פריט 23 יבוא:
"24. חוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית), התשע"ב–2012.".
תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים
46.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–200011, בתוספת הראשונה, בפרט 23, בסופו יבוא:
"(9) החלטת ממונה לפי חוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית), התשע"ב–2012.".
דברי הסבר
חשיבות הסדרת הטיפול בפסולת אורגנית רקבובית
הפסולת האורגנית המורכבת ברובה משאריות מזון מהווה כ-40% ממשקל הפסולת הביתית. פסולת זו גורמת להשפעות סביבתיות שליליות ובראשן יצירת תשטיפים העלולים לזהם מים עיליים ומי תהום, זיהום אוויר והפצת ריחות רעים. הטמנתה של הפסולת האורגנית באתרי ההטמנה גורמת להיווצרות מתאן, גז חממה שהשפעתו על התחממות כדור הארץ גדולה פי 21 מפחמן דו חמצני.
שיעור הפסולת האורגנית בישראל גבוה מזה שבארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. שיעורה הגבוה בישראל מחדד את הצורך במתן תשומת לב יתרה לפסולת האורגנית והשפעותיה רבות המשמעות על העומס הסביבתי הנגרם מפסולת. הצורך למקד מדיניות בפסולת האורגנית הוכר זה מכבר על ידי האיחוד האירופי. הדבר בא לידי ביטוי בדירקטיבת ההטמנה האירופית, אשר בה נקבע שעל המדינות החברות באיחוד האירופי לצמצם את שיעור הפסולת האורגנית המוטמנת ב–65% עד לשנת 2016 וזאת מתוך תובנה שהטמנתה גורמת לבעיות סביבתיות וכי יש בה משום בזבוז משווע של משאבים.
בישראל מעוטת המשאבים נכונים דברים אלה שבעתיים. בהטמנתה, מהווה הפסולת האורגנית בעיה סביבתית, אולם בעיבודה ובהשבתה לקרקע ניתן ליצור חומרי דשן רבי ערך לחקלאות ולתרום תרומה סביבתית חשובה, הן במניעה של פליטת גזי חממה והן ביצירת איזון בקרקעות המתדלדלות הזקוקות להזנה חוזרת של חומר אורגני.
הטיפול בפסולת האורגנית הוא אחד מעמודי התווך של המדיניות הממשלתית אשר מוביל המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות. המשרד מקדם ותומך בהפרדתה במקור של הפסולת האורגנית במספר מישורים: העלאת היטל ההטמנה (אשר אמורה להגביר את כדאיות הטיפול הביולוגי בפסולת האורגנית), תמיכה רבה במהלכי ההפרדה ברשויות המקומיות מכספי הקרן לשמירת הניקיון, הקצאת כספים לעידוד פיתוחם של מתקנים לטיפול בפסולת האורגנית, חקיקת החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011, אשר צפוי לתרום רבות לכך שהפסולת האורגנית תיאסף בנפרד משאר הפסולת הביתית, וקידום תקנות שתחייבנה קביעת הסדרי הפרדת פסולת פריקה ביולוגית ברשויות מקומיות, בהתאם למאפייניהן.
הצעת החוק נועדה להשתלב בתהליכי מדיניות אלה ולהשלים את מארג החקיקה הנוגע לטיפול בפסולת האורגנית. הצעת החוק מעניקה מסגרת חיונית למהלכי המדיניות ובתוך כך מסדירה היבטים חשובים בטיפול בפסולת, לרבות קביעת יעדים, דיווחים איכותיים וכמותיים שחסרונם מורגש היטב ומקשה על ביצוע המדיניות.
מטרות הצעת החוק ועיקריה
מטרתה של הצעת חוק זו היא לצמצם את העומס הסביבתי הנגרם מהפסולת האורגנית וזאת באמצעות שלושה מהלכים מרכזיים:
א. הפרדה במקור: מיחזור הפסולת האורגנית דורש הפרדה מוקדמת שלה במרחב הבנוי עוד טרם איסופה. בסעיף 4 להצעת החוק מוצע להטיל, באופן הדרגתי, חובה על כל הרשויות להפריד את הפסולת האורגנית במקור כך שהיא תהיה ראויה למיחזור ולהכנת קומפוסט באיכות גבוהה. בסעיף 5 מוצע לקבוע חובות הפרדה במקור על בתי עסק שבתחומם נוצרת פסולת אורגנית במשקל העולה על 250 ק"ג ביום.
ב. צמצום ההטמנה: הטמנת הפסולת האורגנית במטמנות גורמת לפליטה מואצת של גזי חממה ולבזבוז משאבים. בסעיף 7 להצעת החוק מוצע להטיל חובה על הרשויות המקומיות לצמצם את שיעור הטמנת הפסולת האורגנית בהדרגה עד לכדי 75% בשנת 2020.
ג. טיפול בר קיימא בפסולת האורגנית (חובה לבצע טיפול ביולוגי): מתוך הבנה שאין די בצמצום ההטמנה ויש לחתור לטיפול בר קיימא, קרי: טיפול ביולוגי בפסולת האורגנית, הפיכתה לקומפוסט ויישומה בחקלאות, מטילה הצעת החוק בסעיף 8 על הרשויות המקומיות לעמוד ביעדים מחייבים לטיפול ביולוגי (קומפוסטציה או עיכול אנארובי). זאת על מנת להבטיח שהפסולת המטופלת אכן תועבר לשימוש בר קיימא לטיוב ודישון קרקעות חקלאיות לשם סגירת מעגל וחסכון במשאבים.
מדידה ודיווח
הגשמת מטרותיה של הצעת החוק מחייבת העמדת מסגרת ברורה של מסלולי הטיפול והדיווח, החל משלב היווצרות הפסולת ועד לגמר הטיפול בה. ניהול תהליך ההפרדה במקור ומיחזור הפסולת מצריך מדידה נרחבת וקפדנית יותר מזו הנהוגה כיום. סעיפים 7, 11, 15, 16 להצעת החוק מפרטים את חובות הדיווח החלות על כלל הגורמים המעורבים בשרשרת הטיפול בפסולת האורגנית – הרשויות המקומיות, תחנות המעבר, מתקני הטיפול והמטמנות, כאשר המידע הדרוש נוגע הן לכמות הפסולת והן להרכבה של הפסולת.
מתקני טיפול בפסולת אורגנית
המחסור הנוכחי במתקני טיפול בפסולת האורגנית מצריך נקיטת גישה פעילה ויוזמת מצד הממשלה. לשם כך, קובעת הצעת החוק בסעיף 12 שתוקם ועדה בינמשרדית בכל מחוז שתפקידה יהא לפעול לקידום הקמה, הרחבה והפעלה של מתקנים לטיפול ביולוגי בפסולת אורגנית, אשר ייתנו מענה לצורכי המחוז בהתאם לכמויות הפסולת האורגנית שיש להעביר לטיפול ביולוגי לפי הוראות חוק זה.
בהקשר זה יהיה על המשרד להגנת הסביבה, במקרים בהם כשלי שוק שונים יביאו למחסור במתקני קצה באזורים מסוימים, לקדם תכניות לפי חוק התכנון והבניה על מנת להבטיח היצע סטטוטורי מספק של מתקני טיפול (כפי שבעבר פעלה המדינה על מנת להסדיר את נושא המטמנות, דבר אשר נחל הצלחה).
תכנית לאומית לטיפול בפסולת
הטיפול בפסולת האורגנית צריך להיות נטוע בתוך תפיסת הטיפול בפסולת כולה. לפיכך קובעת הצעת החוק בסעיף 3 שבתוך שנה מתחילת החוק, יביא השר להגנת הסביבה לאישור הממשלה תכנית לאומית לטיפול בפסולת בה יפורטו הצעדים לקידום טיפול מקיים בפסולת, לרבות הפחתה במקור של היווצרות פסולת ביתית בכלל ופסולת אורגנית בפרט, בחינה יסודית של ההיבטים השונים הקשורים ביצירת משק סגור לפסולת, צעדי הסברה וחינוך, תמיכה בהדשנה מקומית, הקמת פתרונות קצה בפריסה ארצית שישרתו את כלל הרשויות המקומיות ושימוש בכלים כלכליים למתן תמריצים לרשויות המקומיות.
ניהול מידע ושקיפות הנתונים
בפרק ו' להצעת החוק מוצע לכונן בסיס מידע אמין אשר יכלול נתונים הנוגעים לפסולת האורגנית והטיפול בה אשר כיום אינם נאספים ומרוכזים באופן משביע רצון (לרבות כמויות, שימושים, אופן הטיפול וכד'). נתונים אלו ייאספו בין היתר במסגרת סקרי פסולת ארציים אשר יבוצעו לכל הפחות מדי שלוש שנים (סעיף 17 להצעת החוק). כן מוצע, כי כל המידע והנתונים שיגובשו לפי הצעת החוק יפורסמו לציבור הרחב באופן שוטף באינטרנט.
אכיפה
בדומה לחוקים סביבתיים אחרים שנחקקו בשנים האחרונות, הצעת החוק כוללת סנקציות פליליות במקרה של אי קיום הוראותיה. כמו כן, היא מעניקה למשרד כלי אכיפה נוסף ולעיתים יעיל אף יותר בדמות עיצומים כספיים אותם ניתן להטיל על מנת להפוך את הפרת החוק לבלתי משתלמת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בשבט התשע"ב – 30.1.12