הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב משה גפני דוד רותם אלכס מילר אברהם מיכאלי זאב אלקין איתן כבל אריה ביבי ציון פיניאן כרמל שאמה הכהן פניה קירשנבאום ליה שמטוב רוחמה אברהם-בלילא זאב בילסקי דורון אביטל חמד עמאר משה (מוץ) מטלון עינת וילף יריב לוין רוברט טיבייב אמנון כהן פ/3915/18 הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון – עדיפות להשארתם או הקמתם של מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בתרחיש של הוצאת ידע), התשע"ב–2012 תיקון חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה 1. בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–19841 (להלן – חוק לעידוד מחקר ופיתוח), בסעיף 19ב, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2) שר התעשייה והמסחר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע כללים להפחתת "הסכום הבסיסי", כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו- (ב)(2), במקרה שבו מרכז המחקר והפיתוח נשאר או מוקם בישראל לתקופה של שלוש שנים לפחות לאחר מכירת הידע או העברתו אל מחוץ לישראל; בסעיף זה, "מרכז מחקר ופיתוח" – מרכז שעיקר עיסוקו הוא מחקר ופיתוח, כהגדרתם בסעיף 4 לחוק. (ב3) מרכז הפיתוח יכול שיהיה הן של מקבל האישור והן של רוכש הידע." חובת התקנת תקנות 2. שר התעשייה המסחר והתעסוקה יתקין תקנות לפי סעיף 19(ב2) לחוק לעידוד מחקר ופיתוח, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לרבות לעניין התנאים ואמות המידה לפיהם ייקבע מרכז כמרכז מחקר ופיתוח, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. דברי הסבר אחת ממטרותיו של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), היא "יצירת מקומות עבודה בתעשיה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי". החוק מגדיר בסעיף 19ב לחוק, כי ועדת המחקר רשאית לאשר, במקרים מיוחדים, העברת ידע אל מחוץ לישראל, וקובע את התנאים להעברת הידע ואת ההחזרים למדינה בתרחישים השונים. סעיפים 19ב (ב)(1) ו-(ב)(2) לחוק מגדירים את נוסחאות החזר הכספים למדינה. סעיף 19ב(ב)(1) מתייחס לתרחיש שבו הבקשה היא למכירת הידע בלבד, ואילו סעיף 19ב(ב)(2) מתייחס לתרחיש בו הידע מועבר אגב מכירתו של מקבל האישור, שכתוצאה ממנו מקבל האישור מפסיק להתקיים כתאגיד. במקרים מסוימים, ובפרט כאשר מדובר בחברות ומיזמים שהושקעו בהם סכומים גדולים, תוצאת הנוסחה לחישוב הסכום הבסיסי בסעיף 19ב(ב)(2) עשויה להיות עדיפה למקבל האישור על תוצאת הנוסחה לחישוב הסכום הבסיסי בסעיף 19ב(ב)(1), מכיוון שלפיה הוא יוכל להחזיר פחות כסף למדינה. דבר זה יכול לעודד חברות לבחור דווקא באפשרות של סגירת המרכז הישראלי על פני אפשרות של מכירת הידע בלבד. סגירת המרכז הישראלי עשויה להוביל לפיטורי עובדים ולהפסקת פעילות המחקר והפיתוח בישראל. בנוסף, ההבחנה היחידה בין סעיפים 19ב(ב)(1) ו-19ב(ב)(2) היא השאלה אם מקבל האישור ממשיך להתקיים כתאגיד או לאו. הבחנה זו אינה משרתת כל אינטרס שהוא. לדוגמא, מקבל האישור יכול להעביר ידע על פי התרחיש בסעיף 19ב(ב)(1), להמשיך להתקיים כתאגיד "על הנייר", אבל במקביל לפטר את מרבית העובדים. לחלופין, יתכן תרחיש בו מקבל האישור מעביר ידע על פי התרחיש בסעיף 19ב(ב)(2), אבל למרות שהוא מפסיק להתקיים כתאגיד, רוכש הידע מקים לאחר הרכישה מרכז מחקר ופיתוח בישראל, שמבוסס על הידע שנרכש ועל גרעין העובדים של מקבל האישור. הצעת חוק זו נועדה לעודד תרחישים בהם לאחר מכירת הידע נותר על כנו או מוקם בישראל מרכז מחקר ופיתוח, סביב גרעין הידע והעובדים של מקבל האישור. כלומר, הצעת החוק מבקשת לקדם תרחישים בהם תעשיית ההייטק מתחזקת כתעשייה, בעקבות מכירת חברה או ידע, על פני קידום תרחישים שבהם האקזיט – אירוע מכירת החברה – בא לשרת אך ורק אינטרס כלכלי. יודגש שעל מנת לקבל תנאים מועדפים, נדרש שמרכז המחקר והפיתוח של מקבל האישור או רוכשו יישאר על כנו לפחות שלוש שנים ממועד מכירת הידע. בהתאם להצעת החוק, שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקבע בתקנות הבטחת תנאים מועדפים שיותנו בהשארתו או פתיחתו בישראל, לפי העניין, של מרכז מחקר ופיתוח למשך תקופה של שלוש שנים לפחות אחרי הוצאת הידע. השר יתקין את התקנות באישורה של ועדת הכספים של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בטבת התשע"ב – 16.1.12