הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת זבולון אורלב
כרמל שאמה הכהן
פ/3992/18
הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים), התשע"ב–2012
פרק א' – הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"איגוד עסקי" – תאגיד שמטרותיו כולן או חלקן הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;
"בית המשפט" – בית המשפט המוסמך בהתאם להוראות סעיף 3;
״גמול״ – גמול הקבוע בדין לטובת בעל זכות יוצרים;
״זכות יוצרים״ – אחת מאלה:
(1) זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים;
(2) זכות מבצעים כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים;
״חוק זכות יוצרים״ – חוק זכות יוצרים, התשס"ח–20071;
״חוק זכויות מבצעים״ – חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–19842;
״יצירה״ – כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, לרבות ביצוע כמשמעותו בחוק זכויות מבצעים;
״משתמש״ – מי שעושה שימוש ביצירה אשר זכות היוצרים בה, לעניין אותו סוג שימוש, מנוהלת בידי תאגיד לניהול משותף;
״ניהול״, של זכות יוצרים – אחד מאלה:
(1) מתן רשיון, דרישת דמי רשיון וגבייתם ממי שהרשיון ניתן לו;
(2) גביית גמול;
״רשיון״ – רשיון לעשות שימוש ביצירה;
״שימוש ביצירה" – פעולה אשר עשייתה טעונה על פי דין הסכמה מאת בעל זכות היוצרים ביצירה או שעשייתה מקימה על פי דין חובת תשלום גמול;
״תאגיד לניהול משותף״ – תאגיד המנהל זכויות יוצרים מטעם חבריו או מטעם אחרים, באופן קולקטיבי;
״תמלוגים״ – דמי רשיון או גמול;
״תעריף״ – שיעורי התמלוגים שגובה תאגיד לניהול משותף, מסוג מסוים של משתמשים, בעבור שימוש מסוים ביצירות שזכויות היוצרים בהן מנוהלות על ידו;
"תקליט" – כהגדרתו בחוק זכות יוצרים.
פרק ב' – בית משפט לתמלוגים
ענייני תמלוגים
2.
ענייני תמלוגים הם אחד אלה:
(1) אישור תעריף עבור שימוש בזכות יוצרים;
(2) אכיפת תעריף שאושר כאמור בפסקה (א);
(3) מחלוקות בענייני תמלוגים.
בית משפט מוסמך
3.
(א) בית המשפט המוסמך לדון בענייני תמלוגים הוא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו; שר המשפטים רשאי, בצו, להורות כי הסמכות תהיה גם לבתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.
(ב) בענייני תמלוגים ידון שופט מבין שופטי בית המשפט המחוזי שמינה נשיא בית המשפט המחוזי האמור בסעיף קטן (א), בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; מינוי כאמור יהיה לתקופה של 4 שנים וניתן להאריכו לתקופות נוספות של 4 שנים כל אחת.
סדרי דין וראיות
4.
בית המשפט ידון בהתאם לדיני הראיות ולהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–19853.
ערעור
5.
הערעור על החלטות בית המשפט יהיה בהתאם להוראות הנוגעות לערעורים על החלטות של בית משפט מחוזי.
פרק ג' – אישור תעריף ואכיפתו
בקשה לאישור תעריף
6.
תאגיד לניהול משותף רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תעריף, ולאישור התנאים ברשיון שינתן למשתמשים שעליהם יחול התעריף (להלן – בקשה לאישור תעריף).
משיבים לבקשה לאישור תעריף
7.
(א) המשיבים לבקשה לאישור תעריף יהיו אלה:
(1) איגוד עסקי שהחברים בו הם משתמשים מהסוג שעליו יחול התעריף נושא הבקשה – ככל שישנו איגוד כאמור;
(2) משתמש מסוג המשתמשים שעליו יחול התעריף נשוא הבקשה, הצפוי לשלם חלק ניכר מהתמלוגים שייגבו לפי אותו תעריף – ככל שישנו משתמש כאמור.
(ב) בית המשפט יורה על פרסום הבקשה לאישור תעריף על חשבון המבקש, ועל דרך הפרסום.
צירוף בעלי דין
8.
הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תעריף, רשאי להצטרף לדיון כל משתמש מסוג המשתמשים שעליו יחול התעריף נשוא הבקשה וכל איגוד עסקי שחברים בו משתמשים כאמור, וכן, ברשות בית המשפט, כל אדם מעוניין אחר; הצטרפות לדיון לפי סעיף זה תיעשה בדרך ובמועד שקבע שר המשפטים בתקנות.
אישור תעריף
9.
(א) בית המשפט רשאי לאשר את התעריף ואת תנאי הרשיון כפי שביקש התאגיד לניהול משותף, או לאשר תעריף ותנאי רשיון אחרים, שהם לדעת בית המשפט צודקים וסבירים בנסיבות העניין (להלן – אישור תעריף).
(ב) עד למתן אישור תעריף לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת תאגיד לניהול משותף, לאשר תעריף ותנאי רשיון זמניים.
תוקף התעריף
10.
(א) תוקפו של אישור תעריף יהיה לתקופה שקבע בית המשפט, שלא תעלה על 4 שנים מיום מתן האישור.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע כי התעריף או תנאי הרשיון שאושרו יחולו למפרע, מיום הגשת הבקשה לאישור תעריף.
שינוי התעריף או תנאי הרשיון על ידי בית משפט
11.
נתן בית המשפט אישור תעריף, רשאי הוא, לבקשת תאגיד לניהול משותף, משתמש שהתעריף חל עליו או איגוד עסקי שחברים בו משתמשים כאמור, לשנות את התעריף או את תנאי הרשיון, במהלך תקופת תוקפו של האישור, אם נוכח כי בשל שינוי הנסיבות, הותרת התעריף ותנאי הרשיון על כנם, ליתרת תקופת תוקפו של האישור, תהיה בלתי צודקת או בלתי סבירה.
פעילות לאחר מתן אישור תעריף על ידי בית המשפט
12.
נתן בית המשפט אישור תעריף –
(1) לא ידרוש תאגיד לניהול משותף תמלוגים בשיעור גבוה מאלה שנקבעו בתעריף שאושר ולא יקבע תנאי רשיון החורגים מתנאי הרשיון שאושרו, אלא בהסכמת המשתמש;
(2) לא ישלם משתמש לתאגיד לניהול משותף תמלוגים בשיעור נמוך מאלה שנקבעו בתעריף שאושר ולא ידרוש תנאי רשיון החורגים מתנאי הרשיון שאושרו, אלא בהסכמת התאגיד.
צו אכיפה
13.
(א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת תאגיד לניהול משותף, לצוות על משתמש שתעריף שאושר על ידי בית משפט, חל עליו, לשלם את התמלוגים לפי התעריף ולקיים את תנאי הרשיון שאושרו (להלן – צו אכיפה); דין צו אכיפה, לעניין הוצאה לפועל, כדין פסק דין של בית משפט.
(ב) בקשה לצו אכיפה תידון על ידי בית המשפט בסדר דין מקוצר, שיקבע שר המשפטים.
(ג) מצא בית המשפט, בדיון בבקשה לצו אכיפה, כי המשתמש שנגדו ניתן צו אכיפה, הפר את צו האכיפה, רשאי הוא להטיל על המשתמש קנס שיקבע בשים לב לתעריף שאושר, שלא יפחת מ-5,000 שקלים חדשים.
(ד) בהפרה חוזרת של אותו משתמש יהיה הקנס כפל הסכום האמור בסעיף קטן (ג).
פרק ד' – הכרעה במחלוקות בענייני תמלוגים
מחלקות בענייני תמלוגים
14.
מחלוקת בענייני תמלוגים היא מחלוקת בין תאגיד לניהול משותף לבין משתמש, באחד מעניינים אלה:
(1) תחולה ויישום של תעריף או של תנאי רשיון שניתן לגביהם אישור תעריף;
(2) מחלוקת בעניין תנאי רשיון או בעניין שיעורי תמלוגים, כשלא ניתן אישור תעריף, ובלבד שאם הכריע בית המשפט במחלוקת כאמור יראו את שיעור התמלוגים שנקבע כתעריף שאושר;
(3) סירוב בלתי סביר של תאגיד לניהול משותף לתת רשיון למשתמש.
סמכות בית המשפט
15.
בית המשפט רשאי, לבקשת צד למחלוקת בענייני תמלוגים –
(1) לחייב תאגיד לניהול משותף לתת רשיון למשתמש;
(2) לקבוע את תנאי הרשיון שייתן תאגיד לניהול משותף למשתמש, ואת שיעור התמלוגים שאותו זכאי התאגיד לגבות;
(3) לתת הוראות זמניות בדבר תנאי רשיון ושיעור תמלוגים ראוי.
צירוף בעלי דין לדיון
16.
(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשה שתוגש בדרך ובמועד שנקבעו, לצרף לדיון במחלוקת בענייני תמלוגים כל אחד מאלה:
(1) תאגידים נוספים לניהול משותף שלהם צפוי המשתמש לשלם תמלוגים בעבור פעילותו;
(2) בעלי זכויות יוצרים, שזכויותיהם אינן מנוהלות בידי תאגיד לניהול משותף, אם צפוי שהמשתמש ישלם להם תמלוגים.
(ב) צירף בית המשפט צד לדיון לפי סעיף קטן (א), יקבע את אופן חלוקת התמלוגים בין כל הצדדים הזכאים לכך.
צירוף איגוד עסקי לדיון
17.
(א) ראה בית המשפט כי מחלוקת בענייני תמלוגים הנדונה לפניו מעוררת שאלה כללית הנוגעת למשתמשים מאותו סוג שאינם צד למחלוקת, רשאי הוא לצרף לדיון איגוד עסקי שהחברים בו הם משתמשים כאמור.
(ב) נתן בית המשפט פסק דין במחלוקת בענייני תמלוגים, בהליך שאיגוד עסקי היה צד לו, ונקבעו בפסק הדין תנאי רשיון או שיעורי תמלוגים שישלם המשתמש, יחייבו התנאים והתמלוגים שנקבעו כאמור כתעריף שאושר ויחולו על משתמשים אחרים מאותו סוג.
פרק ה' – ביצוע פומבי של תקליטים
גביית תמלוגים בעד ביצוע פומבי של תקליטים
18.
(א) תמלוגים בעד ביצוע פומבי של תקליטים ייגבו במשותף על ידי כל התאגידים לניהול משותף המנהלים את זכויות היוצרים בתקליטים וביצירות הטבועות בהם (בפרק זה – הזכויות), באמצעות התאגיד לניהול משותף המנהל את ההיקף הגדול ביותר של שימושים בזכות יוצרים בישראל והגובה תמלוגים במחזור השנתי הגבוה ביותר בישראל (להלן – תאגיד הגבייה).
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א), כדי לגרוע מזכותו של משתמש לשלם תמלוגים עבור הזכויות, לכל אחד מהתאגידים לניהול משותף, בנפרד.
סמכות תאגיד הגבייה
19.
תאגיד הגבייה לא יהא רשאי לגבות תמלוגים עבור הזכויות, אלא על פי תעריף שיאשר בית המשפט לפי הוראות פרק ג'.
בקשה לאישור תעריף לביצוע פומבי של תקליטים
20.
הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תעריף הנוגע לביצוע פומבי של תקליטים, יצרף בית המשפט לדיון את כל התאגידים לניהול משותף הנוגעים בדבר, ויקבע את התעריף הכולל שיידרש המשתמש לשלם ואת אופן חלוקת התמלוגים בין התאגידים האמורים.
פעילות תאגיד הגבייה
21
תאגיד הגבייה ינהל את גביית התמלוגים, יחלק את התמלוגים שגבה ליתר התאגידים לניהול משותף וידווח להם על פעולותיו, והכל בהתאם להחלטות בית המשפט.
פרק ו' – הוראות שונות
סמכות בית המשפט
22.
בית המשפט רשאי להחליט, לצורך דיון בעניין שבסמכותו, במחלוקת בדבר קיומה של זכות יוצרים, היקפה של הזכות והבעלות עליה.
עיכוב הליכים עד למתן החלטה בבית משפט
23.
ראה בית משפט כלשהו כי המחלוקת העיקרית בתביעה הנדונה לפניו היא בנושא התלוי ועומד לפני בית המשפט, יעכב את ההליך שלפניו עד למתן החלטה בידי בית המשפט.
שמירת דינים
24.
חוק זה אינו גורע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–19884, או מהוראות כל דין אחר.
תקנות
25.
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) תקנות לעניין ההליכים לפי פרק ג' טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת; תקנות ראשונות כאמור יובאו לאישור הוועדה בתוך 6 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תחילה
26.
תחילתו של חוק זה ביום ________________*.
דברי הסבר
זכויות יוצרים וזכויות מבצעים מנוהלות כיום בדרך כלל על ידי תאגידים לניהול משותף של זכויות, כגון: אקו"ם – לגבי זכויות יוצרים, אמ"י – לגבי זכויות אמנים ועוד. התאגידים מעניקים רשיונות כוללים (המכונים רשיונות שמיכה) לשימוש בזכויות היוצרים למשתמשים רבים, כגון תאגידי שידור (ברדיו ובטלוויזיה), למקומות בידור, לחברות סלולר, לאתרי אינטרנט ועוד.
רשיון שמיכה מעניק לבעליו את זכות השימוש בכל רפרטואר היצירות של התאגיד לניהול משותף שנתן לו את הרשיון, ומוזיל מאד את עלויות העסקה של המשתמשים בזכויות היוצרים. פעולתם של תאגידים לניהול משותף כרוכה בהסדרים כובלים ועל כן הם מצויים בפיקוח רשות ההגבלים העסקיים, אשר קבעה את התנאים לפעולתם. רשות ההגבלים הגבילה את כוח השוק של התאגידים לניהול משותף, אולם תעריפי התמלוגים הנגבים על ידי התאגידים עבור רשיונות השמיכה לא נקבעו על ידה והושארו למשא ומתן בין התאגידים לבין המשתמשים, בכפוף להליכים משפטיים בבוררות או בבית המשפט.
הליכים אלה מפוזרים בפני בוררים שונים ובבתי משפט שונים וכתוצאה מכך לא נוצרה פסיקה אחידה בנושא, פסיקה שהייתה מקילה על הצדדים להגיע להסכם ללא הליכים משפטיים. הממשלה, במגמה להתגבר על הבעיה, הגישה לכנסת שתי הצעות חוק שעניינן הקמת בית משפט או בית דין לתמלוגים.
הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים), התשס"א–2001, מיום י"א באדר התשס"א, 14 במרס 2001 (הצעות חוק – 2987); והצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ה–2006, מיום ט"ו בתמוז התשס"ו, 11 ביולי 2006 (הצעות חוק הממשלה – 252). שתי הצעות החוק אושרו בקריאה הראשונה, נדונו בוועדת הכלכלה של הכנסת אך באף אחת מהן הדיונים לא הסתיימו ולכן הן לא הובאו לקריאה שניה ושלישית.
הרעיון המרכזי בכל אחת מהצעות אלה היה להקים ערכאה שיפוטית שתאשר תעריפי תמלוגים לשימושים שונים בזכויות היוצרים, תעריפים שיחייבו את התאגידים מצד אחד ואת המשתמשים מצד שני; וכן שתוסמך לדון במחלוקות בענייני תמלוגים בין צדדים אלה.
הצעת החוק הנוכחית באה לכונן בית משפט לתמלוגים על ידי הסמכת אחד משופטי בית המשפט המחוזי לדון בענייני תמלוגים: באישור תעריפי תמלוגים ובמחלוקות בענייני תמלוגים, דהיינו: מחלוקת בעניין תעריפי תמלוגים בין תאגיד לניהול משותף למשתמש או משתמשים ברפרטואר. השופט שיוסמך כאמור יהיה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאליו מגיעים רוב ההליכים בתחום, אך שר המשפטים יוסמך לקבוע, בצו, כי יכול שיוסמך כאמור שופט בכל אחד מבתי המשפט המחוזיים האחרים.
ריכוז השיפוט בענייני תמלוגים בידי שופט אחד יביא להתמחות השופט בתחום ולפסיקת הלכות שאינן קיימות כיום בחוקים זה. מוצע גם לרכז את גביית התמלוגים עבור ביצוע פומבי של יצירות וביצועים בידי התאגיד לניהול משותף המנהל את ההיקף הגדול ביותר של שימושים בזכויות יוצרים בישראל והגובה תמלוגים במחזור השנתי הגבוה ביותר בישראל. תאגיד זה יחלק את התמלוגים שיגבה לתאגידים השונים בהתאם לכללים שייקבעו על ידי שר המשפטים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בשבט התשע"ב – 30.1.12