הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה חנין זועבי פ/4033/18 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ביטול תיקון מס' 8), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 2 1. בפקודת האגודות השיתופיות1 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, ההגדרות "הגליל", "הנגב", "ועדת ההשגות", "ועדת קבלה", "זכות במקרקעין" ו"יישוב קהילתי" – יימחקו. ביטול סעיפים 6ב עד 6ד 2. סעיפים 6ב עד 6ד לפקודה – בטלים. תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים 3. בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–20002, בתוספת הראשונה, פרט 39 – בטל. דברי הסבר תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – התיקון) הסדיר את הרכבן וסמכויותיהן של ועדות הקבלה הפועלות ביישובים הקהילתיים וביישובים החקלאיים בנגב ובגליל. החוק חל על 434 יישובים (כ-90% מהיישובים הקהילתיים בישראל) והוא מעניק שיקול דעת כמעט מוחלט לוועדות הקבלה בכל הנוגע לדחיית מועמדים המבקשים להתגורר ביישובים אלה. על אף שהחוק קובע איסור על אפליה של חברי קבוצות חברתיות שונות, הוא מתיר דחיית מועמדים מחמת ש"המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה" וכן במקרה של "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-התרבותי של היישוב הקהילתי". החוק גם מתיר לוועדות הקבלה להסתמך על מאפיינים ייחודיים של היישוב, כפי שנקבעו בתקנות האגודה. היתר זה נקבע לאחר שיישובים רבים, ובמיוחד אלה הסמוכים ליישובים ערביים, קבעו בתקנותיהם כי הם יישובים ציוניים. מינהל מקרקעי ישראל מיסד את הקריטריון של "התאמה חברתית" כדי לעקוף את פסק הדין התקדימי של בג"ץ בפרשת קעדאן משנת 2000 (בג"ץ 6689/95, קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד 54(1) 258), בו נדונה חוקתיות החכרת קרקעות על ידי מינהל מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית והקצאתן על ידי הסוכנות ליהודים בלבד. בפסק הדין נקבע כי השימוש שעושה המדינה בסוכנות היהודית כדי להדיר אזרחים ערבים מאדמות מדינה מהווה אפליה על רקע של זהות לאומית. התיקון סותר את המשפט הבינלאומי ואת המשפט הישראלי, האוסרים על אפליית אדם בגלל השונות שלו מהקבוצות הדומיננטיות בחברה, ומצדיק הדרה של אדם מיישוב קהילתי על פי מבחן ההתאמה למרקם החברתי-התרבותי שלו. תכליתו של התיקון היא להפלות קבוצות שעל פי המשפט החוקתי אסור להפלותן ועל כן מוצע לבטלו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בשבט התשע"ב – 13.2.12