הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת חנין זועבי ג'מאל זחאלקה פ/3904/18 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 4 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19531, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) בלי לגרוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תכנית הלימודים של כל מוסד חינוך רשמי תכלול את חובת לימוד השפה העברית והשפה הערבית." דברי הסבר השפה הערבית מוכרת בישראל כשפה הרשמית השנייה ומופיעה בשילוט כבישים, רחובות, מוסדות ציבור ומשרדים ממשלתיים. יתרה מכך, היא שפת אמם של למעלה מ-18% מאזרחי המדינה, ילידי הארץ. הנחלת שפות האם של אזרחי ישראל צריכה להיות ראשונה במעלה, במיוחד במערכת החינוך, שכן היא מאפשרת לתלמיד ולאזרח להבין את הזולת. כמו כן, ידיעת שפתו של האחר היא בסיס להבנה וכבוד הדדיים, הנדרשים לנוכח המצב הקיים בארץ, והיא אמצעי הכרחי להכרת התרבות והקודים החברתיים של האזרחים הערבים. מטרת הצעת החוק היא לקבע את מעמדה של השפה הערבית, לצד השפה העברית, במערכת החינוך ולהחיל את חובת לימוד שתי השפות על כלל המגזרים. כמו שלא יתכן כי אזרח ערבי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר עברית, כך גם לא יתכן כי ימשך המצב הקיים, בו אזרח יהודי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר ערבית. לפיכך, מוצע כי תכנית הלימודים של כל מוסד חינוך רשמי בישראל, הנקבעת על ידי שר החינוך, תכלול את לימודי השפות עברית וערבית כאחד. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת (פ/1207/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בטבת התשע"ב – 16.1.12