הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת אריה אלדד
פ/4046/18
הצעת חוק העזרה הרפואית הבסיסית, התשע"ב–2012
פרק א': מטרה והגדרות
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להסדיר את תחום העזרה הרפואית הבסיסית כדי לקבוע ולהתוות מדיניות לאומית מתואמת לעוסקים בחובשות ובמתן עזרה ראשונה ולהבטיח כי הם יפעלו ברמה מקצועית הולמת, והכל לצורך הצלת חיים, מניעת נכות, והגנה על בריאות הציבור.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בעל מקצוע" – בעלי מקצוע בתחום העזרה הרפואית הבסיסית המפורטים להלן:
(1) מגיש עזרה ראשונה;
(2) חובש רפואה דחופה;
(3) מדריך עזרה רפואית בסיסית;
(4) מדריך עזרה ראשונה.
"הוועדה המייעצת" – הוועדה שהוקמה לפי הוראות פרק ג';
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד של משרד הבריאות שהוא הסמיך לעניין חוק זה, ובלבד שהוא רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–19761 (להלן – פקודת הרופאים), ובעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
"הוראות מקצועיות" – הוראות מקצועיות כתובות שקבע המנהל לפי הוראות סעיף 47, ובכלל האמור הוראות מקצועיות הנוגעות לטיפולים ופעולות רפואיים;
"הנחיות מקצועיות" – הנחיות רפואיות ומנהלתיות כתובות שקבע מנהל רפואי לפי הוראות סעיף 48;
"ועדת ההיגוי הלאומית" – הוועדה שהוקמה לפי פרק ב';
"חובש רפואה דחופה" – בעל רישיון לפי סעיף 15;
"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו–19962;
"טיפולים ופעולות רפואיים" – הטיפולים הקבועים בתוספת;
"מגיש עזרה ראשונה" – בעל תעודה מאת מוסד מוכר לפי הוראות פרק ו';
"מדריך עזרה רפואית בסיסית" – מי שבידו תעודת מדריך עזרה רפואית בסיסית לפי הוראות פרק ז';
"מד"א" – מגן דוד אדום בישראל כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מגן דוד אדום, התש"י–19503;
"מוסד רפואי" –
(1) כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת הבריאות העם, 19404, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19945 , ומד"א;
(2) שרותי הרפואה של כוחות הביטחון;
(3) מוסד למתן שירותי עזרה רפואית בסיסית שהכיר בו המנהל לפי הוראות פרק ח';
"מחלה מסכנת" –
(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של אדם המורשה לעסוק בעזרה רפואית בסיסית;
(2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מאדם המורשה לעסוק בעזרה רפואית בסיסית את היכולת לעסוק לחלוטין בעזרה רפואית בסיסית, לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מטופל" – כמשמעותו בחוק זכויות החולה;
"מנהל רפואי" – רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה והפעיל בתחומים אלו, שאישר המנהל, והאחראי מקצועית לפעילות של בעלי מקצוע הרפואה הדחופה הטרום האישפוזית, של רופאים ואחים מוסמכים כדין ושל מגישי עזרה ראשונה במוסד רפואי;
"עזרה ראשונה" – סיוע רפואי ראשוני דחוף הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות ולרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בחלק א' לתוספת;
"עזרה רפואית בסיסית" – טיפול רפואי דחוף בסיסי הניתן על ידי חובש רפואה דחופה או על ידי מגיש עזרה ראשונה לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות ולרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בחלק ב' לתוספת;
"פאראמדיק" – מי שניתנה לו על ידי משרד הבריאות הרשאה לעסוק כפרמדיק;
"רופא" – רופא מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים;
"רופא מומחה ברפואה דחופה" – בעל תואר מומחה בענף בתחום הרפואה הדחופה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים;
"רישיון" – לרבות רישיון זמני;
"שרותי הרפואה של כוחות הביטחון" – חיל הרפואה של צבא ההגנה לישראל, שירותי הרפואה של משטרת ישראל, שירותי הרפואה של שירות בתי הסוהר ושירותי הרפואה של שירות ביטחון כללי;
"השר" – שר הבריאות.
פרק ב': ועדת היגוי לאומית להתווית וקביעת מדיניות העזרה הרפואית הבסיסית
ועדת היגוי לאומית
3.
(א) השר ימנה ועדת היגוי לאומית להתוויית ולקביעת מדיניות לאומית רב מערכתית בתחום העזרה הרפואית הבסיסית (בפרק זה – הוועדה).
(ב) הוועדה תתכנס לכל הפחות אחת לחצי שנה.
(ג) חברי הוועדה יהיו:
(1) המנהל הכללי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שלושה עובדים בכירים של משרד הבריאות, ובהם המנהל שהסמיך המנהל הכללי, וככל שלא הסמיך כאמור – רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים;
(3) נציג מד"א;
(4) שלושה נציגי חיל הרפואה בצבא ההגנה לישראל כמפורט להלן:
(א) קצין הרפואה הראשי של צבא ההגנה לישראל;
(ב) רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
(ג) נציג בכיר מתחומי המבצעים או ההכשרה מקרב אנשי חיל הרפואה במילואים שהינו פאראמדיק או חובש רפואה דחופה;
(5) נציג בכיר מטעמם של קופות החולים העוסק בתחום הרפואה הדחופה או בתחום שעת חרום;
(6) נציג ההסתדרות הרפואית בישראל שהינו יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה או מנהל רפואי של מוסד רפואי או רופא מומחה ברפואה דחופה;
(7) פאראמדיק בכיר שהוא חבר סגל ההוראה במוסד מוכר להשכלה גבוהה, מתוך רשימה שתוגש לשר הבריאות על ידי ראשי המוסדות להשכלה גבוהה המנהלות תכניות לימודי רפואה דחופה או רפואת חרום;
(8) חובש רפואה דחופה המשמש כמדריך עזרה רפואית בסיסית במוסד רפואי, מתוך רשימה שתוגש לשר הבריאות על ידי ראשי המוסדות המנהלות תכניות לימודי רפואה דחופה טרום אישפוזית המוכרות לפי חוק זה.
תפקידי הועדה
4.
הועדה תייעץ לשר בעניינים הנוגעים לחוק זה, ואחת לשנה תגיש לו המלצות למדיניות לאומית בתחום, בהתייחס בין היתר, לנושאים אלה:
(1) הכשרה ותכנון של כוח אדם מקצועי, משאבים ותשתיות בתחום המקצועי;
(2) קידום ידע, הכשרה והסברה בעזרה ראשונה בקרב הציבור ומגזריו;
(3) קידום ידע מקצועי, הכשרה, ופיתוח של תחום העזרה הרפואית הבסיסית.
(4) עניינים נוספים לפי בקשת השר.
עבודת הועדה
5.
הועדה תקבע את סדרי עבודתה והיא רשאית להזמין משקיפים לישיבותיה.
פרק ג': ועדה מייעצת
ועדה מייעצת
6.
(א) המנהל הכללי ימנה ועדה מקצועית מייעצת לעניין חוק זה, שחבריה:
(1) המנהל, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני רופאים עובדי משרד הבריאות, האחד מנהל מחלקה לרפואה דחופה במוסד רפואי, והשני מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
(3) המנהל הרפואי של מד"א או רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה מטעמו;
(4) קצין הרפואה הראשי של צבא ההגנה לישראל או רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה מטעמו;
(5) פאראמדיק שהוא חבר סגל ההוראה במוסד מוכר להשכלה גבוהה, מטעמם של ראשי התכניות ללימודי רפואה דחופה או רפואת חרום המתנהלות במוסדות להשכלה גבוהה;
(6) יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה של ההסתדרות הרפואית בישראל או רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה מטעמו;
(7) חובש רפואה דחופה המשמש כמדריך עזרה רפואית בסיסית במוסד רפואי, מטעמם של ראשי המוסדות המנהלות תכניות לימודי עזרה רפואית בסיסית המוכרות לפי חוק זה;
(8) פאראמדיק מקרב חברי ועדת ההיגוי הלאומית;
(9) חובש רפואה דחופה מקרב חברי ועדת ההיגוי הלאומית.
(ב) המנהל רשאי להזמין מנהלים רפואיים ונציגים מקצועיים נוספים להשתתף בישיבות הוועדה המייעצת לפי העניין.
תפקידי הוועדה המייעצת
7.
(א) הוועדה המייעצת תייעץ לשר, למנהל הכללי ולמנהל, בנושאים אלה:
(1) קביעת הנחיות מקצועיות והוראות מקצועיות, לפי הוראות סעיפים 47 ו-48;
(2) קביעת התנאים להכרה בקורסי עזרה רפואית בסיסית של כוחות הביטחון לפי הוראות סעיף 30, ולהכרה בקורסים של שירותי הרפואה של כוחות הביטחון לפי הוראות סעיף 38;
(3) קביעת התנאים להכרה במוסדות ובקורסי עזרה רפואית בסיסית לפי הוראות סעיף 31.
(4) קביעת תנאי השכלה ותכניות הבחינות וההכשרה של חובשי רפואה דחופה ומגישי עזרה ראשונה לפי הוראות סעיפים 15 ו–26;
(5) קביעת תנאי השכלה ותכניות הבחינות וההכשרה של מדריכי עזרה ראשונה לפי הוראות סעיף 37;
(6) הגבלה על פרסומת לפי הוראות סעיף 56;
(7) קביעת כללי אתיקה מקצועית לפי הוראות סעיף 57;
(8) פיקוח על מגישי עזרה רפואית בסיסית לפי הוראות פרק ט';
(9) הכרה בתארים בקורסים בהכשרות ובמוסדות בארץ ומחוצה לה לפי הוראות סעיף 16;
(10) שינוי התוספת לחוק;
(11) עניינים נוספים לפי בקשת השר, המנהל הכללי או המנהל.
סדרי עבודה
8.
הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תקופת כהונה
9.
חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של שלוש שנים ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של שלוש שנים, והוא האמור לעניין חברי הוועדה שהתמנו מכוח תפקידם אך ככל שסיימו את תפקידם שבשלו מונו כחברים בוועדה תסתיים כהונתם.
פרק ד': עיסוק בחובשות ובהגשת עזרה ראשונה
עיסוק כחובש רפואה דחופה
10.
חובש רפואה דחופה יגיש עזרה רפואית בסיסית על פי הוראות חוק זה, לרבות הוראות מקצועיות והנחיות מקצועיות על פיו.
איסור עיסוק ואיסור העסקה
11.
(א) לא יעסוק אדם בפעולות של עזרה רפואית בסיסית כדרך עיסוק אלא אם כן הוא חובש רפואה דחופה, פאראמדיק, אח מוסמך או רופא.
(ב) לא יעסיק אדם בפעולות שהן עזרה רפואית בסיסית, את מי שאינו חובש רפואה דחופה, פאראמדיק אח מוסמך כדין או רופא.
ייחוד התואר
12.
(א) לא יציג אדם את עצמו או מי שפועל מטעמו, במישרין או בעקיפין, כבעל מקצוע, אלא אם כן הוא בעל רישיון או תעודה לעסוק בהם.
(ב) לא יתחזה אדם לבעל מקצוע, ולא ישתמש בתואר כאמור או בתואר דומה העשוי ליצור רושם שהוא בעל רישיון הנדרש לשם עיסוק במקצוע האמור או בעל התעודה הנדרשת במקצוע האמור, לפי העניין.
סייגים
13.
אין בהוראות אלו כדי למנוע מהאמורים להלן לבצע את הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שהאמורים בפסקאות (1) עד (5) יבצעו אותן בכפוף להוראות חוק זה, לפי הוראות מקצועיות והנחיות מקצועיות ולפי האמור בתוספת:
(1) מי שמועסק כחובש רפואה דחופה על ידי מוסד רפואי, או מי שמועסק בהיתר מיוחד לפי סעיף 21 לחוק זה – עזרה רפואית בסיסית לפי העניין, ובכפוף לתנאי המוסד הרפואי שבו הוא מועסק;
(2) תלמיד במוסד להכשרת חובשי רפואה דחופה שהוכר לפי הוראות פרק ז' – עזרה רפואית בסיסית במסגרת לימודיו והכשרתו, בפיקוח רופא, פאראמדיק או חובש רפואה דחופה ובכפוף לתנאי המוסד הרפואי שבו הוא מקבל את ההכשרה המקצועית;
(3) מתנדב במסגרת מד"א או ארגון הצלה דומה הפועל לפי הנחיות מקצועיות של מד"א או של חיל הרפואה וכן מגיש עזרה ראשונה במסגרת ארגון מוכר כדין אחר שאישר המנהל הכללי, הפועל לפי הנחיות מקצועיות – הגשת עזרה ראשונה או סיוע למתן עזרה רפואית בסיסית ומתקדמת הניתנת תוך פיקוח של רופא, פאראמדיק או חובש רפואה דחופה;
(4) אח מוסמך כדין – הגשת עזרה ראשונה לפי סמכותו הכשרתו וניסיונו בעת ביצוע עבודתו במסגרת העיסוק בסיעוד מקצועי כדין, והגשת עזרה ראשונה מתקדמת בהתאם להוראות המנהל הכללי ובכפוף לכל דין;
(5) כל אדם – הגשת עזרה ועזרה ראשונה מכוח חובה הקבועה בדין ולפי הוראות אותו הדין לפי יכולתו, הכשרתו ונסיונו;
(6) כל אדם – שימוש במכשיר החייאה חשמלי אוטומטי או חצי אוטומטי לפי יכולתו, הכשרתו ונסיונו.
פרק ה': רישיון חובש רפואה דחופה
הענקת רישיון
14.
המנהל יעניק רישיון חובש רפואה דחופה לפי הוראות חוק זה.
תנאים לקבלת רישיון חובש רפואה דחופה
15.
מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון חובש רפואה דחופה:
(1) הוא בגיר;
(2) הוא אזרח או תושב ישראל;
(3) הוא בעל ידע בשפה העברית;
(4) הוא סיים 12 שנות לימוד לפחות;
(5) הוא סיים תוכנית לימודים לחובשי רפואה דחופה שהכיר בה המנהל לפי הוראות פרק ז';
(6) הוא סיים הכשרה מעשית בהיקף שקבע השר בהתייעצות עם הועדה המייעצת;
(7) הוא עמד בהצלחה בבחינה עיונית ומעשית ובתקופת הכשרה בבמוסד מוכר לפי פרק ז', שאישר המנהל בהתייעצות עם הועדה המייעצת;
(8) הוא אינו חולה במחלה מסכנת;
(9) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור.
הכרה בקורסים של צה"ל
16.
המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי להכיר בקורס חובשים שמקיים צבא הגנה לישראל כתחליף לתנאים האמורים בפסקאות (5) עד (7) לסעיף 15, ורשאי הוא לצורך זה, להתנות מתן רישיון כאמור בהשתלמות ובבחינה.
בחינות לקבלת רישיון חובש רפואה דחופה
17.
השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את נושאי הבחינה לקבלת רישיון חובש רפואה דחופה והוא רשאי לקבוע הוראות למתן פטור מחובת בחינות.
סדרי הבחינה וערר
18.
המנהל הכללי יקבע הוראות לעניין סדרי הבחינות ולעניין הנוהל לעררים על ציוני הבחינות.
היתר מיוחד
19.
(א) המנהל רשאי, לבקשת מוסד רפואי, לתת לאדם שאינו אזרח ישראל או תושב ישראל, היתר מיוחד לשם העסקתו כחובש רפואה דחופה באותו מוסד בלבד, לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנה, ובתנאים שיקבע המנהל בהיתר המיוחד, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים במקצוע לגביו מתבקש ההיתר, והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל הרישיון או התעודה הנדרשים לצורך עיסוק באותו מקצוע במדינה שבה הוא עוסק במקצוע.
(ב) מי שנתן לו המנהל היתר מיוחד לפי סעיף זה, יראו בו כבעל רישיון חובש רפואה דחופה ויחולו עליו הוראות חוק זה לפי העניין.
הגשת בקשה
20.
(א) אדם המבקש לקבל רישיון חובש רפואה דחופה לפי פרק זה יגיש בקשה למנהל (בחוק זה – המבקש).
(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
(ד) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית; הוראות סעיף 52 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
קביעת תנאים ברישיון
21.
המנהל רשאי, לאחר שייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע תנאים ברישיון שניתן לפי פרק זה.
מרשם בעלי רישיון
22.
(א) המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו בעלי רישיון לפי פרק זה (בחוק זה – מרשם); המרשם יכלול את שמו של בעל הרישיון, את תעודת הזהות שלו ואת מספר הרישיון שברשותו, והוא יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה השר.
(ב) ביטול רישיון, התלייתו או התנייתו בתנאים, יצוינו במרשם, ויפורסמו בדרכים נוספות שיקבע המנהל.
ביטול רישיון
23.
המנהל רשאי לבטל רישיון שניתן לפי פרק זה לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו אם מצא כי, הוא ניתן על סמך מידע כוזב או כי חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 15.
פרק ו': קורסי עזרה ראשונה
לימודי קורס בעזרה ראשונה
24.
לימודי קורס בעזרה ראשונה שבסיומם מוענקת תעודה של מגיש עזרה ראשונה יתקיימו במוסד שהוא בעל היתר לניהול תוכנית לימודים (בפרק זה – מוסד מוכר) והכל לפי הוראות פרק זה.
תנאים לכשירות ולקבלת תעודה
25.
המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי לקבוע תנאי כשירות למשתתפי הקורס, וכן לקבוע הכשרה ותנאים לבחינה עיונית ומעשית כתנאי להענקת תעודה, לפי סוג הקורס.
סוגי קורסים
26.
המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי לקבוע סוגי קורסים ותעודות בעזרה ראשונה, ולפרסמם בדרך שיקבע.
הענקת תעודות מגיש עזרה ראשונה
27.
מנהל רפואי של מוסד מוכר או מי שהוא מינה לכך מטעמו, יעניק תעודת מגיש עזרה ראשונה למי שסיים בהצלחה קורס בעזרה ראשונה ועמד בהצלחה בבחינות במסגרת המוסד המוכר בכפוף להוראות סעיף 27, והתעודה תינתן בהתאם לסוג הקורס לפי הוראות סעיף 28.
הכרה בקורסים של כוחות הביטחון
28.
המנהל , בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי להכיר בקורס עזרה ראשונה של שרותי הרפואה של כוחות הביטחון, ורשאי הוא לצורך זה להתנות קבלת תעודה של מגיש עזרה ראשונה, על סמך השתתפות בקורס עזרה ראשונה של שירותי הרפואה של כוחות הביטחון, בהשתלמות ובבחינה.
פרק ז': לימודים בתחום העזרה הרפואית הבסיסית
הכרה בניהול תוכנית לימודים
29.
(א) המנהל יכיר בתכנית לימודים במקצועות חובש רפואה דחופה ובקורסים של עזרה ראשונה לפי הוראות פרק זה ולפי המלצת הועדה המייעצת (בפרק זה – תכנית לימודים מוכרת).
(ב) המנהל יעניק הכרה למוסד לנהל תכנית לימודים (בפרק זה – מוסד מוכר), לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים וההוראות שבפרק זה.
תנאים להכרה בניהול תוכנית לימודים
30.
השר יקבע את התנאים הנדרשים להכרה במוסד מוכר ובתכנית לימודים מוכרת, ביניהם:
(1) התכנים של תכנית הלימודים, ההכשרה המעשית ושעות הלימודים;
(2) סגל ההוראה שעל המוסד להעסיק;
(3) המבנה והמשאבים שישמשו לתכנית הלימודים;
(4) הציוד והאמצעים הנדרשים להוראת הקורס ולהכשרה המעשית בקורס;
(5) תנאים נוספים שיקבע השר.
בקשה לניהול תכנית לימודים
31.
(א) מוסד המבקש לקבל הכרה בתוכנית לימודים לפי פרק זה, יגיש למנהל בקשה בכתב.
(ב) פרטי בקשה לפי סעיף קטן (א), המסמכים שיש לצרף לה, ואופן הגשתה, יקבעו בתקנות, ויכללו בין היתר את שם המוסד ופרטים על פעילותו, פרטי מנהל תכנית הלימודים; פרטי המנהל הרפואי האחראי ופרטים נוספים שיקבע השר.
(ג) לא יסרב המנהל להכיר בתכנית לימודים כתכנית לימודים מוכרת, אלא לאחר שהודיע למבקש ההכרה בכתב על אפשרותו לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך בתוך שלושים ימים; המנהל יודיע למבקש ההכרה על החלטתו הסופית בכתב.
ביטול הכרה בתוכנית לימודים
32.
נוכח המנהל כי בעל הכרה בתוכנית לימודים הפר תנאי מתנאי ההכרה, או שחדלו להתקיים התנאים להכרה, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל ההכרה, או להתנות תנאים להמשך קיומה, ואם התנאים לא קוימו בפרק הזמן שקבע המנהל בהודעה, רשאי הוא לבטל את ההכרה לתקופה שיקבע או לבטל את ההכרה לגמרי לפי העניין, ובלבד שנתן לבעל ההכרה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך.
מנהל רפואי
33.
מנהל תוכנית לימודים יעסיק בכל עת מנהל רפואי שיהא אחראי לתכנית הלימודים ולרמתה, לכשירות סגל ההוראה על פי דרישות החוק ולרמת ההוראה וההכשרה, להקפדה על קיום הנחיות מקצועיות והוראות מקצועיות, ולקיום כללי אתיקה והתנהגות הולמת.
מדריך עזרה רפואית בסיסית
34.
(א) לא יעסוק אדם בהדרכה בתוכנית לימודים ולא יעסיק מוסד מוכר מדריך בתוכנית לימודים, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל תעודה מאת המנהל והוסמך כמדריך עזרה רפואית בסיסית, או הוסמך אותו אדם על ידי מנהל רפואי או מי מטעמו כמדריך עזרה ראשונה, לפי העניין, ולפי התנאים וההוראות הקבועים בסעיף זה.
(ב) השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע תנאים למתן תעודת מדריך עזרה רפואית בסיסית ,לרבות תנאי הכשירות, תנאים לבחינה עיונית ומעשית וכן יקבע את תחומי ההסמכה וסוגי התעודות למדריכים, לפי הכשרתם והסמכתם, ופרסום התנאים בדרך שיקבע.
(ג) המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את התנאים לקבלת תעודת מדריך עזרה ראשונה, לרבות לעניין ההכשרה והבחינות הנדרשות.
(ד) המנהל הכללי בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי לקבוע סוגי קורסים ותעודות בעזרה ראשונה, ולפרסמם בדרך שיקבע.
הכרה בתוכניות לימודים ומדריכים של שירותי הרפואה של כוחות הביטחון
35.
המנהל, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי להכיר בתוכניות לימודים של מדריכי עזרה רפואית בסיסית בשירותי הרפואה של כוחות הביטחון לפי הוראות פרק זה, ורשאי הוא לצורך הכרה כאמור להתנות את קבלת ההכרה או התעודה, לפי העניין, בתנאים, בהכשרה משלימה, בהשתלמות ובבחינה.
איסור התחזות למוסד מוכר או לתכנית לימודים מוכרת
36.
לא יפרסם אדם, מוסד או תאגיד כי הוא בעל הכרה כמוסד מוכר או כמפעיל תכנית לימודים מוכרת, ולא יציג עצמו כבעל הכרה כאמור, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא בעל הכרה, אלא אם כן הוא בעל הכרה כמוסד מוכר או כתכנית לימודים מוכרת לפי הוראות פרק זה.
פרק ח': הכרה בגוף המספק עזרה רפואית בסיסית כשירות רפואי מוכר
הכרה בשירות עזרה רפואית בסיסית
37.
המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להכיר בגוף המספק שירותי עזרה רפואית בסיסית, הניתנים תוך הפעלת או העסקת בעלי מקצוע, כשירות רפואי מוכר (בפרק זה – שירות רפואי מוכר), לפי הוראות פרק זה.
תנאים להכרה בשירות עזרה רפואית בסיסית
38.
השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה בשירות רפואי מוכר, ובהם:
(1) הרכב כוח האדם שמנהל שירות רפואי מוכר חייב להפעיל או להעסיק לצורך מתן שירותי עזרה רפואית מתקדמת ובסיסית ושירותי עזרה ראשונה, ובכלל זה הוראות לעניין המוקד הרפואי הטלפוני.
(2) מבנה ומשאבים שישמשו לשירות הרפואי המוכר;
(3) ציוד ואמצעים נדרשים להפעלת השירות הרפואי המוכר;
(4) אמצעי פינוי וניוד נפגעים וחולים נדרשים לפי העניין.
תנאים להפעלת שירות רפואי מוכר
39.
(א) מנהל שירות רפואי מוכר יעסיק בכל עת מנהל רפואי זמין ופעיל, שיהא אחראי באופן רציף לרמה המקצועית, לפעילותם ולכשירותם לפי חוק זה של כל בעלי מקצוע המועסקים בשירות הרפואי המוכר, ושאר כוח האדם המקצועי המסייע לפעילות הרפואית בשירות הרפואי, לפעילותו של המוקד הטלפוני, ולהקפדה על הנחיות מקצועיות, הוראות מקצועיות, וקיום כללי האתיקה וההתנהגות.
(ב) מנהל שירות רפואי מוכר יפעיל מוקד רפואי טלפוני זמין הנותן שרות רצוף של 24 שעות ביממה והמאויש לפי הוראות סעיף 40, על ידי מוקדנים שהם פאראמדיקים או חובשי רפואה דחופה טרום אישפוזית, שהוכשרו כמוקדנים בקורס שאושר על ידי המנהל בהתייעצות עם הועדה המייעצת, שידאגו, בין השאר, להכוונה או להנחיה מקצועית של הפונה או המטופל, ליצירת קשר מהיר ויעיל בין הגורמים הנדרשים להפעלת השירות הרפואי המוכר, ולמסירת דיווחים ועדכונים מקצועיים למוסד רפואי או לשירותי חרום והצלה על בסיס הנחיות מקצועיות, לפי העניין.
(ג) שירות רפואי מוכר יהיה אחראי לשמירת הרשומה הרפואית בהתאם להוראות חוק זכויות החולה והוראות כל דין.
(ד) שירות רפואי מוכר והעוסקים בו יהיו מבוטחים בביטוח לכיסוי נזק שיגרם למטופל שנזקק לשרות בעת מתן השרות, בהיקף כפי שיקבע השר.
בקשה להפעיל שירות רפואי
40.
(א) מנהל מוסד רפואי או מנהל תאגיד רשום או המבקש לקבל הכרה בשרות רפואי יגיש בקשה למנהל בכתב.
(ב) השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את אופן הגשת הבקשה, פרטיה, והמסמכים שיש לצרף לה, שיכללו בין היתר את שם המוסד הרפואי או התאגיד, אישורים על הקמתו ופרטים על פעילותו, פרטי מנהל השירות הרפואי, פרטי המנהל הרפואי, פירוט נהלי העבודה וההנחיות המקצועיות הנדרשות לפי הוראות סעיף 48 ופרטים אודות התנאים המנויים בסעיפים 40 ו-41.
(ג) המנהל רשאי לבקש מהמבקש להציג לו פרטים נוספים לשם בירור עמידתו בתנאי פרק זה.
(ד) לא יכיר המנהל בשירות רפואי אם לא התמלאו במנהל השירות ובמנהל הרפואי התנאים לפי סעיף 39(א) התנאים הקבועים בסעיף 15(1) עד (4), (7) ו-(8).
(ה) לא יסרב המנהל ליתן הכרה בשירות רפואי אלא לאחר שנתן למבקש ואפשר לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך בתוך שלושים ימים; המנהל יודיע למבקש על החלטתו הסופית בבקשה בכתב.
תוקף ההכרה ותנאים בהכרה בשירות רפואי
41.
(א) תוקפה של הכרה בשירות רפואי מוכר היא לשלוש שנים, והמנהל רשאי להאריכה מעת לעת.
(ב) המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים שיש לקיימם וכן רשאי הוא להוסיף תנאים להיתר.
ביטול הכרה בשירות רפואי
42.
נוכח המנהל כי בעל הכרה כשירות רפואי מוכר הפר תנאי מתנאי ההכרה, או שחדלו להתקיים בו התנאים להכרה, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל ההכרה, או להתנות תנאים להמשך קיום ההכרה, ואם התנאים לא קוימו בפרק הזמן שקבע המנהל בהודעה, רשאי הוא לבטל את ההכרה לתקופה שיקבע או לבטל את ההכרה לגמרי לפי העניין, ובלבד שנתן לבעל ההכרה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך.
איסור התחזות לשירות רפואי מוכר
43.
לא יפרסם אדם, מוסד או תאגיד כי הוא בעל הכרה כשירות רפואי, ולא יציג עצמו כבעל הכרה כאמור, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא בעל הכרה, אלא אם כן הוא בעל הכרה כשירות רפואי מוכר.
פרק ט': הנחיה מקצועית, שמירה על כשירות ופיקוח
רפואיים עדכון רשימת הטיפולים
44.
השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי לשנות ולעדכן את רשימת הטיפולים והפעולות הרפואיים שבתוספת.
הוראות מקצועיות
45.
(א) המנהל, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי ליתן הנחיות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי מקצוע העזרה הרפואית הבסיסית, ולדרכי פעילותו של שירות רפואי מוכר לפי הוראות פרק ח', כדי להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידם ואת בריאותם של המטופלים.
(ב) הוראות לפי פסקה (א) יועמדו לעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל.
הנחיות מקצועיות
46.
(א) הנחיות מקצועיות לפי סעיף 45 יכללו נהלים לביצוע פעולות רפואיות ופעולות נלוות לפי חוק זה, ובכללם לביצוע או לאי ביצוע הטיפולים והפעולות הרפואיים המפורטים בתוספת, בתחומי העזרה רפואית בסיסית;
(ב) הנחיות מקצועיות לפי פסקה (א), יופצו לבעלי מקצוע ר העזרה רפואית הבסיסית, ולכוח האדם המסייע, לפי העניין, במסגרת השירות הרפואי עליו אחראי המנהל הרפואי.
שמירה על כשירות
47.
(א) המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי לדרוש מבעלי מקצוע להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם, גם לאחר קבלת רישיונם או תעודת הסמכתם.
(ב) השר רשאי לקבוע תנאים לחידוש רישיון לצורך שמירת הכשרות של בעלי הרישיון.
פיקוח
48.
בעל מקצוע ומדריך עזרה רפואית בסיסית ומ יהיו נתונים לפיקוחו של המנהל או מי מטעמו.
דיווח
49.
(א) המנהל או מי מטעמו רשאי לדרוש מבעל מקצוע לדווח ולמסור לו כל מידע או מסמכים הדרושים לפיקוח לפי חוק זה.
(ב) בעל מקצוע ידווח למנהל ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת רישיון, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו רשאי המנהל להתלות את רישיונו.
(ג) בעל הכרה כמפעיל תוכנית לימודים מוכרת או כמוסד מוכר לפי הוראות פרק ז', ובעל הכרה כשירות רפואי מוכר לפי הוראות פרק ח', ידווח למנהל ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת ההכרה לפי הוראות חוק זה.
כשירות רפואית
50.
(א) היה למנהל חשש סביר שבעל מקצוע חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש ממנו להתייצב בפני ועדה רפואית שמינה המנהל הכללי שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.
(ב) המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל מקצוע לצורך מילוי תפקידו לפי סעיף זה.
(ג) קבעה הוועדה הרפואית כי בעל מקצוע אינו כשיר לעסוק במקצוע, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעסוק במקצועו בתנאים שקבעה בלבד, יורה המנהל על ביטול הרישיון או התעודה, על התלייתם או על התנייתם בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לפי העניין, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון טענותיו בתוך זמן סביר.
(ד) סירב בעל מקצוע לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה בתוך פרק זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון שברשותו כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל הרישיון התראה בכתב על כך.
(ה) לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 69.
פרק י': חובות אמון ואתיקה מקצועית
חובות אמון וזהירות
51.
בעל מקצוע יפעל במקצועיות, בהגינות ובנאמנות כלפי מטופליו וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בהם.
שמירה על כבוד המקצוע
52.
בעל מקצוע עזרה רפואית בסיסית ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
טיפול הדורש הכשרה מיוחדת
53.
לא יציע בעל מקצוע ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה או הסמכה אם הוא אינו בעל הכשרה או הסמכה על פי הוראות חוק זה, אלא במקרי חירום חריגים ומיוחדים
הגבלה על פרסומת
54.
(א) בעל מקצוע לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד מקצועו או שיש בה משום פגיעה בציבור.
(ב) השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות –
(ו) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
כללי אתיקה
55.
השר, בהתייעצות עם הארגונים המקצועיים המייצגים את המספר הגדול ביותר של בעלי מקצוע, ובהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי מקצוע.
פרק י"א: משמעת
עבירות משמעת
56.
בעל מקצוע שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1) נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) גילה חוסר יכולת או רשלנות בעת עיסוקו במקצוע;
(3) הפר הוראה מהוראות פרקים ט' ו- י';
(4) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 57;
(5) הפר תנאי מהתנאים ברישיון או בתעודת ההסמכה שניתנה לו;
(6) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה;
(7) הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון.
קובלנה
57.
נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך (להלן – התובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל מקצוע עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שאין בהגשתה עניין לציבור.
מינוי ועדת משמעת
58.
(א) השר ימנה ועדת משמעת לבעלי מקצוע עזרה רפואית בסיסית שחבריה הם:
(1) משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) פאראמדיק או חובש רפואה דחופה שהוא עובד המדינה;
(3) פאראמדיק או חובש רפואה דחופה שאינו עובד המדינה.
(ב) בדיון בקובלנה שהוגשה נגד חובש רפואה דחופה יהיו הנציגים כאמור בסעיף קטן (א) (2) ו(3) – חובשי רפואה דחופה.
(ג) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת.
תקופת כהונה
59.
חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים אך ניתן לשוב ולמנותו מחדש לתקופת כהונהנוספת אחת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות.
פסלות להתמנות כחבר ועדת המשמעת
60.
לא ימנה השר לחבר ועדת המשמעת מי שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת המשמעת; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע לגביו כי ביצע את העבירה;
(2) הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בהליך הפלילי או החלטה בהליך המשמעתי, לפי העניין;
(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
הפסקת כהונה של חבר ועדת משמעת
61.
(א) חבר ועדת משמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.
(ב) השר רשאי להעביר חבר ועדת משמעת מכהונתו בהתקיים לגביו אחת מאלה:
(1) הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות שנקבעו;
(2) נתקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) של סעיף 62;
(3) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(4) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.
(ג) סיומה של תקופת מינויו של חבר ועדת משמעת לפי סעיף 61 או הפסקת כהונתו של חבר ועדת משמעת מן הטעמים שבסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב)(1) אינם פוסלים חבר ועדת משמעת מלסיים עניין שהחל לדון בו.
השעיה מכהונה של חבר ועדת משמעת
62.
השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו אם הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור בסעיף 62(2) עד למתן פסק דין סופי.
אי תלות
63.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרות הדין.
סדרי עבודת ועדת המשמעת
64.
(א) המנין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה; נבצר מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון, יצורף במקומו חבר אחר; צורף חבר אחר כאמור, רשאי המותב להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע בהרכבו הקודם, אם סבר שלא ייגרם עיוות דין, וזאת לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליט המותב להמשיך בדיון רשאי הוא לנהוג בראיות שגבה בהרכבו הקודם כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות חבריה.
הדיון בוועדת המשמעת
65.
(א) ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם קבעה אחרת.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 58(7) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף נאסר לפרסום, כולו או חלקו.
(ג) דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם עורך דינו התייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו; ההליכים שהתקיימו שלא בפני הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתקבע ועדת המשמעת.
(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עימו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
(ה) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי כאמור בסעיף זה יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום המפורטות בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19846 (להלן – חוק בתי המשפט), ובשינויים המחויבים.
פסילת חבר ועדת משמעת
66.
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחויבים על חבר ועדת משמעת; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית משפט מחוזי ויוגש בתוך 5 ימים מיום המצאת ההחלטה; בערעור ידון נשיא בית המשפט המחוזי או שופט אחר של בית המשפט המחוזי, הכל כפי שיקבע הנשיא; החלטתו של בית המשפט המחוזי תהא סופית.
סמכויות עזר
67.
לועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–19697 (להלן – חוק ועדות חקירה); לעניין סעיף 11(ג) לחוק ועדות חקירה תימסר ההודעה בכתב לנשיא בית משפט מחוזי והסמכות לבטל את הקנס או להפחיתו תהיה מסורה לו או לשופט אחר של בית המשפט המחוזי שהנשיא קבעו.
סדרי דין
68.
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
דיני ראיות
69.
ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19718, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
פסק דין במשפט פלילי
70.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק הדין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
אמצעי משמעת
71.
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19779 (בחוק זה – חוק העונשין);
(4) התניית המשך העיסוק בהשתתפות בהשתלמות או בהכשרה מקצועית שקבעה ועדת המשמעת;
(5) התליית הרישיון עד לתקופה של חמש שנים;
(6) ביטול רישיון ולגבי מי שהשיפוט המשמעתי חל עליו אף אם אין בידו רישיון – פסילה מלקבל רישיון.
התלית רישיון על תנאי
72.
(א) החליטה ועדת משמעת על התליית רישיון לפי הוראות סעיף 73(5), רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה, תהא על תנאי.
(ב) ועדת המשמעת תקבע בהחלטתה את תקופת התנאי ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי); תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטה ההתליה על תנאי אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
(ג) ההתליה על תנאי לא תופעל אלא אם כן מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר, בתוך תקופת התנאי, אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – עבירת משמעת נוספת).
(ד) החליטה ועדת המשמעת להטיל על נקבל אמצעי משמעת בשל עבירת משמעת נוספת, לא יוטל אמצעי המשמעת על תנאי.
(ה) החליטה ועדת המשמעת להטיל על נקבל אמצעי משמעת בשל עבירת משמעת נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת ההתליה על תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת ההתליה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על הטלת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) החליטה ועדת משמעת להטיל על נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את ההתליה על תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה ואם תקופת התנאי הראשונה תמה לפני מתן ההחלטה כאמור, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשועדת המשמעת לא הורתה אחרת.
פרסום של ביטול או התליית רישיון
73.
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של ביטול רישיון של התליית רישיון, יפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד הבריאות וברשומות הודעה אודות ביטול הרישיון או התלייתו בצירוף שמו של הנקבל.
העמדת החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור
74.
המנהל יעמיד את החלטות ועדת המשמעת בקובלנות בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק מהן, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; ועדת המשמעת רשאית גם להורות בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים שבהם תועמד החלטתה בקובלנה לעיון הציבור.
התלייה זמנית
75.
(א) היה למנהל יסוד סביר לחשד שבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית עבר עבירת משמעת או מתנהלים נגדו הליכים פליליים האמורים בסעיף 58, רשאי הוא, אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו עד לסיום ההליכים בפניה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה, וזאת אף אם טרם הוגשה כנגדו קובלנה בשל העבירה כאמור; לעניין זה, "הליכים" – לרבות הליכי חקירה.
(ב) התליה זמנית או הגבלה זמנית כאמור בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את בעל המקצוע המוסדר לדין פלילי או לדין משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים, והכל אלא אם הורה המנהל על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חלפו שישה חודשים למן יום ההתליה הזמנית או ההגבלה הזמנית ולא הועמד בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לדין פלילי או משמעתי, בטלה ההתליה הזמנית, לפי העניין, ואולם רשאי המנהל להורות על הארכת תקופת ההתליה, או על התליה מחדש, ובלבד שתקופת התלייה הזמנית הכוללת לא תעלה על שנים עשר חודשים למן היום בו הותלה או הוגבל הרישיון לראשונה.
(ד) התליה זמנית תפורסם בדרך שיקבע השר.
(ה) הותלה זמנית רישיונו של בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה על התליית רישיון לפי הוראות סעיף 73(5), תבוא תקופת ההתליה הזמנית במניין ריצוי תקופת התלייה שהטילה ועדת המשמעת.
ערעור
76.
(א) על החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה המסיימת את הדיון בקובלנה ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – תוך 45 ימים מיום המצאתה, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי ועדת המשמעת.
(ב) על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון או אם ניתנה רשות לכך בפסק הדין.
עיכוב ביצוע
77.
(א) ביצועה של החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר לערער עליה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש עליה.
(ב) ועדת המשמעת, ואם הוגש ערעור – בית המשפט שלערעור, רשאים להורות על עיכוב ביצועה של החלטת ועדת המשמעת עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה ממנה, בתנאים שיקבעו או ללא תנאים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות העניין.
(ג) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה.
שיפוט פלילי ומשמעתי
78.
הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.
תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות בעל מקצוע
79
(א) בעל מקצוע שרישיונו בוטל, ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי בפני ועדת משמעת לגבי כל מה שאירע לפני הביטול.
(ב) בעל מקצוע שרישיונו הותלה יהיה נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי בפני ועדת משמעת בגין מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.
רישיון חדש
80.
בוטל רישיונו של בעל מקצוע לפי סעיף 71(6), לא תידון בקשתו לחידוש רשיונו אלא לאחר שעברו שבע שנים מיום הביטול;
תחולה על מי שמצוי בהכשרה מעשית
81.
הוראות פרקים ט' עד יא' יחולו גם על מי שמצוי בהכשרה מעשית במסגרת הכשרתו לבעל מקצוע אף אם טרם קיבל רישיון.
פרק י"ב: הגשת עזרה ראשונה במצב חירום
סיוע הצלה והושטת עזרה ראשונה
82.
(א) בעל מקצוע, רופא או אח מוסמך, (להלן בפרק זה – מגיש עזרה רפואית) יושיט עזרה ראשונה לכל אדם הנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה על פי הכשרתו, נסיונו ויכולתו, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
(ב) במקביל להושטת העזרה הראשונה, ובאופן המיידי שניתן, יודיע מגיש עזרה רפואית לרשויות על האירוע, ולפי העניין יזעיק אדם אחר או מגיש עזרה רפואית היכול להושיט את העזרה הנדרשת; בסעיף זה, "רשויות" – מגן דוד אדום, משטרת ישראל, צה"ל, שירות הכבאות.
החזר הוצאות ותשלומי נזק
83.
(א) הוראות סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–197910, יחולו לעניין פרק זה, ובכלל האמור אף אם מגיש עזרה רפואית פעל על פי הוראות סעיף 82.
(ב) בית המשפט רשאי לחייב את מי שגרם לסכנה שאדם או מטופל נקלע אליה, לרבות את האדם או מטופל עצמו אם גרם לסכנה זו, לשפות מגיש עזרה רפואית בהתאם לחובתו לפי פרק זה על ההוצאות והתשלומים הסבירים שהוציא, לפי העניין.
הגנה מיוחדת
84.
(א) בתובענה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]11 או כל דין אחר, תהא הגנה למגיש עזרה רפואית אם:
(1) כדי לסייע לאדם הנמצא עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, הגיש לו עזרה ראשונה, עזרה רפואית בסיסית, או עזרה רפואית מתקדמת;
(2) עשה כן בהתאם להכשרתו רישיונו וסמכויותיו לפי חוק זה;
(3) עשה כן על פי הנחיות מקצועיות, בסבירות, ללא רשלנות רבתי;
(4) היחס בין הנזק שסביר היה שייגרם לאדם מהמעשה לבין מניעת סכנה או נזק שעלול היה להתרחש, היה סביר;
(5) עשה כן בתום-לב, והיה לו יסוד להניח שהעזרה הרפואית הינה לטובת האדם.
(ב) ההגנה בסעיף זה תחול אף אם לא היה בידו של מגיש עזרה רפואית לקבל הסכמה מדעת של האדם, עקב מצבו הגופני או הנפשי, או עקב כך שהאדם הממונה עליו כדין לא היה נוכח או זמין, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת האדם מחייבת שלא לדחות את העזרה הרפואית.
שמירת דינים
85.
בכפוף להוראות סעיפים 83(א) ו-84, אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
פרק יג': עונשין והוראות כלליות
עונשין
86.
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) משתמש בתואר חובש רפואה דחופה, מדריך רפואה דחופה, מגיש עזרה ראשונה או מדריך עזרה ראשונה, או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, והוא אינו בעל רישיון או תעודה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 12(א);
(2) מתחזה או מציג את עצמו כחובש רפואה דחופה, כמדריך רפואה דחופה, כבעל תעודת מגיש עזרה ראשונה או כמדריך עזרה ראשונה, או בכינוי או תואר דומה העשוי ליצור רושם שהוא בעל רישיון או תעודה לפי העניין, והוא אינו בעל רישיון או תעודה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 12 (ב);
(3) מעסיק אדם שאינו בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית, בניגוד להוראות סעיף 11;
(4) מתחזה או מציג עצמו כמפעיל תוכנית לימודים מוכרת או כמוסד מוכר, או כזה העשוי ליצור רושם שהוא בעל הכרה לפי העניין, והוא אינו בעל הכרה כאמור, בניגוד להוראות פרק ז';
(5) מתחזה או מציג עצמו כמפעיל שירות רפואי מוכר.
ביצוע ותקנות
87.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת רישיון או הכרה, בעד בחינות שקבע המנהל ובעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות.
(ב) השר יתקין תקנות לעניין הצגת רישיון על ידי חובש רפואה דחופה במקום עיסוקו, ולעניין הצגת אישור או תעודת הכרה לתוכנית לימודים מוכרת ולמוסד מוכר לפי הוראות פרק ז', ולשירות רפואי מוכר לפי הוראות פרק ח', לפי כללים ותנאים שיקבע.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
88.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–200012, בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא:
"(27) החלטה של המנהל לפי חוק.".
תיקון חוק זכויות החולה
89.
בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–199613, בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "מטפל", אחרי "פסיכולוג," יבוא "פאראמדיק, חובש רפואה דחופה,";
(2) אחרי ההגדרה "מצב חירום רפואי" יבוא:
"פאראמדיק, חובש רפואה דחופה" – כהגדרתם בחוק העזרה הרפואית הבסיסית, התשע"ב–2012.".
תחילה
90.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), למעט הוראות סעיפים 12 עד 15, שתחילתן שנה מיום התחילה.
הוראות מעבר
91.
כל מי בידו תעודת חובש רפואה דחופה מטעמו של ארגון מוכר לפי דין, או גוף שהכיר בו המנהל הכללי לפי הוראות פרק ה', רשאי להמשיך בפעילותו לפי חוק זה בכפוף להוראות החוק, להוראות מקצועיות ולהנחיות מקצועיות, עד לכניסת החוק לתחולה מלאה לפי סעיף 92, ובלבד שעד כניסת החוק לתוקפו הגיש בקשה לרישום ולרישוי למנהל לפי הוראות חוק זה.
חובת התקנת תקנות ראשונות
92.
תקנות ראשונות יותקנו עד ליום התחילה.
ת ו ס פ ת
פירוט הטיפולים והפעולות הרפואיים
חלק א': עזרה ראשונה
עזרה ראשונה – מגיש עזרה ראשונה
כללי
א.
מגיש עזרה ראשונה יעניק סיוע רפואי ראשוני דחוף הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות, לרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בסעיפים ב' ו-ג' לחלק זה, על בסיס הנחיות מקצועיות ובכפוף לכל דין.
פעולות כלליות
ב.
(1) לקיחת סיפור המחלה או הפציעה (אנמנזה), לקיחת סימנים חיוניים וניטור מדדים בסיסים;
(2) אבטחת דרכי אויר, פתיחת נתיב אויר באופן ידני ומכני, סילוק ושאיבת הפרשות מדרכי האוויר, טיפול בגופים זרים, הנשמה וסיוע נשימתי;
(3) עיסוי לב וחזה, לרבות החייאה לבבית ונשימתית, ושימוש במכשיר החייאה אוטומטי וחצי אוטומטי על בסיס הכשרה;
(4) עצירת שטפי דם; חבישות למניעת דימום וזיהום; טיפול בכוויות; קיבוע גפים, ראש, צוואר וגב; מניעת תזוזת הנפגע ומניעת נזקים ונכויות.
סיוע לחובש
רפואה דחופה ולפאראמדיק
ג.
סיוע לחובש רפואה דחופה ולפאראמדיק בניהול רישומים וטפסים, העברת חולה או נפגע או יולדת ליעדם, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן.
התרמת דם
ד.
מגיש עזרה ראשונה רשאי להחדיר מחט תוך ורידית לצורך איסוף תרומת דם ומרכיבי דם באמצעות ערכה יחודית ויעודית והוצאת המחט בגמר התרומה – זאת בכפוף להוראות שקבע ופרסם המנהל הכללי או מי שמינה לכך מטעמו, ובלבד שמגיש העזרה הראשונה הוכשר לכך בקורס יעודי למתרימי דם, ועמד בתנאי כשירות, הכשרה ובחינה שקבע ופרסם המנהל הכללי.
חלק ב': עזרה רפואית בסיסית
1. עזרה רפואית בסיסית – חובש רפואה דחופה
כללי
א.
חובש רפואה דחופה יעניק טיפול רפואי דחוף הניתן לשם הצלת חיים או למניעת נכות, לרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בחלק א', על בסיס הנחיות מקצועיות, ובכפוף לכל דין.
פעולות כלליות
ב.
(1) לקיחת סיפור המחלה או הפציעה (אנמנזה), לקיחת סימנים חיוניים וניטור מדדים, ניהול רישומים וטפסים, הובלת והעברת החולה או הנפגע או היולדת ליעדם, תוך מסירת פרטי האבחנה המשוערת והטיפול שניתן;
(2) אבטחת דרכי אויר, פתיחת נתיב אויר באופן ידני ומכני, סילוק ושאיבת הפרשות מדרכי האוויר, טיפול בגופים זרים, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן;
(3) עיסוי לב וחזה, לרבות החייאה לבבית ונשימתית, וטיפול בהפרעות בקצב הלב במכשיר החייאה אוטומטי וחצי אוטומטי;
(4) עצירת שטפי דם; חבישות למניעת דימום וזיהום; טיפול בכוויות; קיבוע גפים, ראש, צוואר וגב; מניעת תזוזת הנפגע ומניעת נזקים ונכויות; ניוד, חילוץ, והובלת הנפגע במקום האירוע ובמהלך העברתו ליעד הפינוי;
(5) קבלת לידה כאשר אין זמן מספק להעברת היולדת לבית החולים;
(6) החדרת עירוי תוך ורידי ומתן נוזלים בכפוף להנחיות מקצועיות;
(7) מתן כדור אספירין בלעיסה בכפוף להנחיות מקצועיות;
(8) שימוש במזרקי תרופות אוטומטים בכפוף להנחיות רפואיות.
סיוע לחובש
רפואה דחופה ולפאראמדיק
ג.
סיוע לפאראמדיק בניהול רישומים וטפסים, והעברת החולה או הנפגע או היולדת ליעדם, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן, וסיוע בפעולות החייאה.
התרמת דם
ד.
חובש רפואה דחופה רשאי להחדיר מחט תוך ורידית לצורך איסוף תרומת דם ומרכיבי דם באמצעות ערכה יחודית וייעודית והוצאת המחט בגמר התרומה –
זאת בכפוף להוראות שקבע ופרסם המנהל הכללי או מי שמינה לכך מטעמו, ובלבד שחובש רפואה דחופה הוכשר לכך בקורס יעודי למתרימי דם, ועמד בתנאי כשירות, הכשרה ובחינה שקבע ופרסם המנהל הכללי.
2. עזרה רפואית בסיסית – חובש רפואה דחופה בכיר
א.
כל הטיפול הרפואי כמפורט לעיל בחלק א' ובסעיף 1 לחלק ב', על בסיס הנחיות מקצועיות, ובכפוף לכל דין.
ב.
סיוע לפאראמדיק בשאיבת תרופות בפיקוח הפאראמדיק.
דברי הסבר
תחום החובשות ותחום העזרה הראשונה אינם מוסדרים היום בחוק. היעדר הסדרה בחוק המגדירה את מעמדם ורמתם המקצועית של חובשים ומגישי עזרה ראשונה, מאפשר למתחזים חסרי ידע מקצועי או סמכות, לפעול ולהציג עצמם כבעלי רישיון או תעודת הסמכה בתחומים אלה. דבר זה יוצר סכנת חיים לאלו הנזקקים לשירותיהם.
מטרת הצעת החוק הינה לפתור בעיות הנובעות מהיעדר הסדרת תחומים אלה בחוק ולקבוע את התנאים להכרה במקצועות הראשונה העזרה הרפואית הבסיסית, תנאי הכשרה, ההתנסות המעשית, ההסמכה והרישוי למקצועות אלו, ובכך לעגן את מעמדם של העוסקים במקצועות אלה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2739/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/1156/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בשבט התשע"ב – 13.2.12