הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת זהבה גלאון
פ/3984/18
הצעת חוק החזרתם של תושבי איקרית ובירעם לכפריהם, התשע"ב–2012
הקניית מקרקעין לישובים קהילתיים איקרית ובירעם
1.
(א) המקרקעין המפורטים בתוספת הראשונה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם יוקצו להקמת איקרית.
(ב) המקרקעין המפורטים בתוספת השניה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם יוקצו להקמת בירעם.
מעמד הישובים
2.
לאיקרית ובירעם יהיה מעמד של ישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במסגרת המועצות האיזוריות "מעלה יוסף" לעניין איקרית ו"מרום הגליל" לעניין בירעם.
(א) איקרית יהיה יישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במועצה האזורית מעלה יוסף.
(ב) בירעם יהיה יישוב קהילתי שיופעל על ידי ועד מקומי במועצה האזורית מקום הגליל.
מעמד הכנסיה באיקרית
3.
השטח המסומן "א" בתוספת הראשונה, הכולל את הכנסיה באיקרית, ינוהל במשותף על ידי הוועד המקומי של איקרית, המועצה האזורית מעלה יוסף, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים כפרויקט תיירותי, בהתאם לנהלים ולאישורים של מוסדות התכנון ולא תותר בו בניה שאינה תואמת יעוד של אזור עתיקות.
תכנון הישובים הקהילתיים
4.
(א) תכנון הישובים הקהילתיים איקרית ובירעם, ייערך על ידי מוסדות התכנון בתוך שנה מיום קבלת החוק בעניין זה, הקצאת שטחי מגורים ומבני ציבור תעשה בהתחשב במספר הזכאים למגורים בישובים אלה.
(ב) הטיפול בהכנת התכנון הכללי והמפורט ייעשה על ידי מי שייקבע שר הבינוי והשיכון בהליך על-פי הוראות תכנית מיתאר ארצית 31; הטיפול יובא לאישור המועצה הארצית לתכנון ובניה.
ביטול צווי סגירה
5.
צווי הסגירה לשטח הכפרים בירעם ואיקרית – בטלים.
מימון תשתיות
6.
(א) מימון התשתיות בישובים הקהילתיים איקרית ובירעם ייעשה מתקציב המדינה באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר.
(ב) לצרכי תכנון הישובים יקצה שר האוצר את הסכום הנדרש.
(ג) להוצאות הפיתוח של הישובים, יקצה שר האוצר 110,000 שקלים חדשים למגרש.
(ד) לפיצוי היישובים הגובלים למתחמים, במידה שנפגעו כתוצאה מההקצאה לישובים הקהילתיים, יקצה האוצר את הכספים הנדרשים על-פי החלטת ועדת הפיצויים ליד מנהל מקרקעי ישראל שמונתה על ידי מועצת מקרקעי ישראל.
הזכאות למגורים
7.
(א) תושב ישראל שביום ד' בחשון התש"ט (6 בנובמבר 1948) היה ראש בית אב, תושב הכפר איקרית או בירעם (להלן – הכפרים) ובאותו מועד היה ראש בית האב בכפר ובעל מבנה מגורים בשטח הבנוי בכפר, יהיה זכאי לזכות מגורים שתוקנה לו ולצאצאיו בישוב הקהילתי איקרית או בירעם, לפי העניין; לעניין החלטה זו "צאצא" – בן, בת, נכד או נכדה.
(ב) לא תינתן זכות למגורים למי שקיבל קרקע או מגרש חלופי לבניה תמורת קרקע בכפרים.
(ג) הזכות למגורים תוקנה בכפוף לחתימה על כתב ויתור סופי ומוחלט והיא תעשה על ידי הקצאת מגרש בחכירה לדורות, לבניה עצמית, שעליו ניתן לבנות על-פי הוראות התכנון.
(ד) מי שהיה בעל מקרקעין שאינם למגורים באחד הכפרים, זכאי לפיצויים על-פי טבלת המחירים הנהוגה במנהל מקרקעי ישראל, לגבי כפרים אלה, ותביעה בעניין זה תוגש למנהל מקרקעי ישראל.
ועדת תביעות
8.
(א) הממשלה תמנה ועדה בת 3 חברים, בראשות שופט בדימוס (להלן – ועדת התביעות).
(ב) תביעות לזכות מגורים יוגשו לוועדת התביעות, והיא תקבע זכאות לפי החלטה זו.
(ג) התובע יהיה זכאי לקבל לפי בקשתו פיצוי על-פי הקריטריונים המקובלים במנהל מקרקעי ישראל, במקום זכות למגורים ביישוב הקהילתי איקרית או בירעם.
ועדת ערר
9.
(א) שר המשפטים ימנה ועדת ערר בת 3 חברים כלהלן:
(1) שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני משפטנים.
(ב) כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת התביעות רשאי להגיש ערר בפני ועדת הערר.
(ג) ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, והיא רשאית להיעזר בחוות דעת של מומחים.
זכאי שקיבל פיצויים
10.
תושב איקרית או בירעם הזכאי לפי החלטה זו להגיש תביעה לזכות מגורים, אשר קיבל פיצוי או מענק לפי קבלת החלטה זו תמורת קרקע בכפרים, יהיה רשאי להגיש תביעה לזכות מגורים ולועדת התביעות רק לאחר שיחזיר למדינה את הפיצוי או המענק כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה, מיום קבלת הפיצוי או המענק בפועל.
מינהלת איקרית ובירעם
11.
(א) מוקמת בזה מינהלת ליישום חוק זה, ואלה חבריה:
(1) נציג משרד הבינוי והשיכון;
(2) נציג מינהל מקרקעי ישראל;
(3) נציג משרד האוצר;
(4) נציג משרד הפנים;
(5) נציג משרד החקלאות;
(6) נציג המועצה האיזורית מעלה יוסף;
(7) נציג מטעם תושבי איקרית;
(8) נציג מטעם תושבי בירעם;
(9) נציג רשות העתיקות.
(ב) יושב ראש המינהלת ייקבע על ידי הממשלה מבין חבריה.
דברי הסבר
בהצעת חוק זו אין מדובר בשיבה של פליטים שברחו או גורשו אל מחוץ לגבולות המדינה, אלא של אזרחי המדינה היושבים בה. תושבי איקרית ובירעם התפנו מכפריהם בסוף 1948 וזאת על-פי בקשת צה"ל – תוך הבטחה לחזור בתוך זמן קצר לבתיהם.
הכפרים נהרסו (איקרית ב-1951 ובירעם ב-1958), תוך הפרה של פסיקת בג"ץ – שפסק לטובתם בהכירו בזכותם לשוב לאדמתם, (בג"ץ 64/51 דאוד ואח' נ' שר הבטחון ואח', פ"ד ה 1117, שניתן ביום כ"ז בתמוז התשי"א (31 ביולי 1951)). תושבי הכפרים מנהלים למעלה מארבעים שנה מאבק פוליטי, משפטי ומוסרי כדי לשוב לכפריהם.
אין בשאלת בירעם ואיקרית כל סיכוי לתקדים על-פיו ייפתח סכר שיוביל לשטפון של תביעות תושבי כפרים ערביים שנהרסו ב-1948 לשוב לביתם, משום שאין מקרה אחר דומה. תושבי איקרית ובירעם תובעים מימוש הבטחות צה"ל תוך גיבוי מבית המשפט העליון.
השאלה העומדת על הפרק אינה הכרה בזכות השיבה ופגיעה באתוס הציוני, אלא, החלטה נכונה, מוסרית וצודקת שתוכיח שישראל מכבדת ומקיימת הבטחותיה, מקיימת החלטות משפטיות, ומכבדת מאבק דמוקרטי ולגיטימי.
שובם של עקורי איקרית ובירעם יהיה על בסיס שני עקרונות:
א. החזרה לכפר תהיה על בסיס הססטוס קוו שנוצר באיזור ולא תילקח אדמה מעובדת או בנויה מתושבי האזור ומקיבוציו.
ב. החזרת התושבים לכפריהם תתחשב בהתפתחות הכלכלית העתידית של כל תושבי האזור.
סעיפי הצעת חוק זו מבוססים על מסקנות ועדת השרים לעניין איקרית ובירעם שדנה בנושא זה בין השנים 1995-1993.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1830; והוסרה מסדר היום ביום ז' בחשון התשס"ב (24 באוקטובר 2001)); על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/123); ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1030/17);
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/243) והיא אושרה בדיון מוקדם ביום כ"ו באייר התש"ס (31 במאי 2000);
על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/211); על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/450/17); ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/312/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ו באייר התשס"ט (20 במאי 2009)), ועל ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה (פ/1636/18; הוסרה מסדר היום ביום י' בטבת התשע"ב (5 בינואר 2012)), על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3908/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בשבט התשע"ב – 30.1.12