הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת יריב לוין
זאב אלקין
אריה אלדד
אורי אורבך
זבולון אורלב
חיים כץ
דני דנון
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ציון פיניאן
ציפי חוטובלי
חיים אמסלם
מיכאל בן-ארי
אורי אריאל
נסים זאב
יעקב כץ
פניה קירשנבאום
ישראל אייכלר
פ/4278/18
הצעת חוק ההסדרה, התשע"ב–2012
הגדרות
1.
בחוק זה –
"יישוב מוסדר" – כל אחד מן היישובים המנויים בתוספת, על כלל המחוברים הקיימים בו, לרבות בנייה ונטיעה ותשתיות אזרחיות וביטחוניות, שהוקמו בהם עד למועד כניסתו של חוק זה לתוקף;
"המפקד הצבאי" – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי סעיף 3 למנשר בדבר סדרי השלטון המשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז–1967;
"צו" – דבר חקיקה של המפקד הצבאי בשטחי יהודה ושומרון;
"קרקע מקורית", "מקרקעין מקוריים" – חלקה אחת או מספר חלקות במקרקעין עליהם הוקם יישוב מוסדר;
"בעלי המקרקעין המקוריים" – מי שרשומים בספרי המקרקעין ביהודה ושומרון כבעלים על חלקות המקרקעין שעליהן הוקם יישוב מוסדר או יורשיהם על פי צו ירושה או על פי דין;
"קרקע חלופית" – קרקע בשווי שלא יפחת משווי הקרקע המקורית, שתינתן לבעלי המקרקעין המקוריים בתמורה לקרקע המקורית, במקרקעין שהם אדמות ונכסי המדינה כהגדרתם בצו בדבר מינויים וסמכויות לפי חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה (יהודה והשומרון) (מס' 1006), התשמ"ב–1982, ואשר ייעודה חקלאי;
"נכס נטוש" – כהגדרתו בצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' 58), התשכ"ז–1967;
"הממונה" – כהגדרתו בצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' 58), התשכ"ז–1967;
"הפקעה" – הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור;
"החטיבה להתיישבות" – החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית.
הפקעת מקרקעין בתמורה למקרקעין חלופיים
2.
(א) היו מקרקעין מקוריים מקרקעין פרטיים יעברו המקרקעין הליך הפקעה בצו בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ׁב) הופקעו המקרקעין, יקצה אותם הממונה לחטיבה להתיישבות אשר תקצה אותם לצורך היישוב המוסדר בתוך 30 ימים נוספים.
(ג) בעלי המקרקעין המקוריים יהיו זכאים בתמורה להפקעת המקרקעין המקוריים לקבל קרקע חלופית שתהא ככל הניתן קרובה למקום מגוריהם.
(ד) נוסף לקרקע החלופית יהיו זכאים בעלי המקרקעין המקוריים לפיצוי כספי בשיעור של חמישים אחוזים מערך המקרקעין המקוריים ביום ההפקעה בלא המחוברים שעליהם.
(ה) בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה ישלים הממונה את הליך הענקת הקרקע החלופית והפיצוי לפי סעיף זה.
מקרקעין מקוריים שהם נכס נטוש
3.
(א) היו מקרקעין מקוריים נכס נטוש יקצה הממונה את המקרקעין לחטיבה להתיישבות אשר תקצה אותם לצורך היישוב המוסדר.
(ב) היה וישובו בעלי הזכויות בנכס הנטוש יראו אותם כבעלי המקרקעין המקוריים לפי סעיף 2.
מבנים שהוקמו ביישוב מוסדר
4.
(א) מבנים שהוקמו ביישוב מוסדר עד ליום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) לא יהרסו אלא יוסדרו.
(ב) בתוך 12 חודשים מיום הקצאת המקרקעין לצורך היישוב המוסדר, כאמור בסעיפים 2(ב) ו-3(א), יאשרו רשויות התכנון את תכנית המתאר המפורטת ליישוב המוסדר; במסגרת ההסדרה התכנונית של היישוב המוסדר יפעלו רשויות התכנון ככל הניתן כך שהמבנים הקיימים יישארו במקומם, בכפוף לאילוצי תכנון מקצועיים.
שינוי התוספת
5.
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תהא רשאית להוסיף על היישובים המנויים בתוספת.
ביצוע
6.
שר הפנים ממונה על ביצועו של חוק זה.
תחילה
7.
תחילתו של חוק זה מיום חקיקתו בכנסת.
תוספת
(סעיף 1, ההגדרה "יישוב מסודר").
1. מגרון;
2. גבעת אסף;
3. עמונה;
4. שכונת האולפנה בבית אל (גבעת הארטיס);
דברי הסבר
חוק זה נועד לתקן עוול כפול עוול שנגרם לתושבי מספר יישובים ביהודה ושומרון אשר נשלחו ברובם להקימם ולהתגורר בהם בידיעה, בעידוד ובמימון של רשויות השלטון והממשלות בישראל וגופים מיישבים נוספים, ועוול שנגרם לבעלי המקרקעין עליהם הוקמו היישובים או יורשיהם אשר במידה ותוכח בעלותם יהיו זכאים לפיצוי בעד אדמותיהם ועד כה טרם קיבלוהו.
מרבית היישובים הוקמו בעידוד ממשלות ישראל ובמימונן, מרבית התושבים שקבעו בהם את ביתם עשו זאת בתום לב ולא היו מודעים לעובדת הקמתם על קרקע הנטענת להיות פרטית. ביחס לחלק מהיישובים גם רשויות המדינה אשר היו מעורבות כאמור בהקמתם לא היו מודעות לטענות בדבר היות המקרקעין במקום מקרקעין פרטיים.
אוסף המצגים שהציגו רשויות המדינה השונות בפני התושבים בשנות הקמתם של היישובים יצרו אצל התושבים, ובצדק, תחושה כי מדובר ביישובים נורמאליים לכל דבר ועניין וכי העיכובים בהסדרתם התכנונית הם עיכובים טכניים שמקורם בחשבונות מדיניים ופוליטיים והשלמת הליכי התכנון וההסדרה היא רק עניין של זמן.
על רקע מצגים אלו קבעו התושבים את משכנם ביישובים, בנו בהם את בתיהם, הקימו בהם את משפחותיהם והולידו בהם את ילדיהם.
זאת ועוד, ההחלטה להקים את היישובים במקומות שבהם הם הוקמו וכך גם שרשרת המצגים שהגיעו בעקבותיה לא הייתה מקרית. ליישובים אלו במיקומם הנוכחי חשיבות אסטרטגית וביטחונית רבה, יישוב יישוב וחשיבותו הספציפית.
זהו מצב נדיר שבו רשויות המדינה בשלטון המרכזי והמקומי ותנועות מיישבות מוכרות היו שותפות פעילות, וביודעין, בהקמתם ובביסוסם של יישובים שהוקמו מלכתחילה על מקרקעין פרטיים ללא הסכמת בעליהם.
מציאות זו דורשת הסדרה צודקת והגונה וזו אינה יכולה לבוא בדרך של התעמרות בתושבי היישובים, הצגתם כעבריינים וכפורעי חוק, גירושם מהם והריסתם, שעה שכאמור נשלחו למקום בגיבוי המדינה ומשיקולים אסטרטגיים וביטחוניים.
הפתרון הראוי בנסיבות אלו הוא פיצויים ביד נדיבה של בעלי המקרקעין המקוריים, הן בקרקע והן בכסף, והסדרתם התכנונית של היישובים במיקומם הנוכחי.
המקרקעין שעליהם הוקמו היישובים הם בחלקם אדמות נפקדים ("נכס נטוש") ובחלקם אדמות הנטענות להיות פרטיות. ביחס לאלו מהמקרקעין שתוכח היותם בבעלות פרטית קובע סעיף 2 כי המקרקעין יופקעו ותמורתם יקבלו הבעלים המקוריים קרקע חילופית באדמת מדינה ובסמיכות למקום מגוריהם. לאלו מהמקרקעין שבעליהם נפקדים קובע סעיף 3 כי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש יקצה אותם לצורך היישובים וכי אם ביום מן הימים הבעלים יהיו זכאים על פי החוק להשבת המקרקעין, המקרקעין יופקעו ובעליהם יקבלו פיצוי זהה לפיצוי שיקבלו בעלי המקרקעין הפרטיים.
שווי המקרקעין לעניין הפיצוי ייקבע ביום ההפקעה ובכך יישמרו זכויות הנפקדים.
הפקעה לצורכי ציבור אינה דבר נדיר וסבירותה בהקשר זה מתחדדת לאור חשיבותם האסטרטגית של היישובים במיקומם הנוכחי ולאור שרשרת נסיבותיהם המיוחדות של היישובים.
הסדרת מעמדם של המקרקעין שעליהם הוקמו היישובים תסלול את הדרך להסדרתם התכנונית ולהמשך התפתחותם.
בשל אופיו האזרחי של החוק קובעת הצעת החוק כי שר הפנים יהיה אחראי על ביצועו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3632/18), על ידי חבר הכנסת יעקב כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/3643/18) ועל ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/3900/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באייר התשע"ב – 30.4.12